מחלקי תוצרת חלב הגישו תביעתה למתן פס"ד הצהרתי וצו עשה, שיחייב את הנתבעת להמשיך ולספק להם תוצרת גם כשנשלח לקבלתה שליח מטעמם, כאשר את חלוקתה ימשיכו לבצע בעצמם אישית. הנתבעת מכחישה את זכאותם של התובעים לסעד המבוקש. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בנושא אספקת תוצרת חלב: .1התובעים משמשים כמחלקי תוצרת חלב של הנתבעת באיזור נהריה. היחסים ביניהם מושתתים על שורה של חוזים החל משנת 1965, כל חוזה לתקופה מסויימת (ראה ת/1-ת/7, ת/12). הנתבעים יוצגו בחוזים אלה על ידי ארגונם בשם מת"ת ארגון מובילי תוצרת וחלב תנובה - חיפה. עד ספטמבר 1986קבלו התובעים את התוצרת לחלוקה במחסן תנובה בנהריה ומשם יצאו לבצוע חהלוקה באזור המיועד לכל אחד מהם. בספטמבר 1986החליטה הנתבעת לסגור את מחסנה בנהריה והורתה לתובעת להמשיך ולקבל את התוצרת במחלבה שבחיפה. שנוי זה הכביד על הנתבעים שכדי לקבל את התוצרת בשעות הבוקר המוקדמות נאלצו להוסיף שעות עבודה הכרוכות בנסיעה לחיפה לקבלת התוצרת. הנתבעת הכירה בנטל הנוסף שהוטל על הנתבעים ובהסכם שנערך ביניהם - ת/ 7מ- 19.8.86- הסכימה לפצותם על ידי זכוי הנתבעים בתשלום יומי עבור תוספת מרחק של 74ק"מ וכן בתוספת יומית של 3שעות עבודה לפי % 200בהתאם לדרגתם האישית ובתוספת של 2שעות עבודה לפי % 200בגין העוזר" (סעיפים 5ו- 6לחוזה ת/7). כדי להקל במידת מה על התובעים התחיבה הנתבעת להעמיד לרשות התובעים בנהריה חדר קירור לאחסון החזרות חלב ותוצרת טריים שישארו כעודפים לאחר החלוקה בכמות סבירה (ראה מוצג נ/2). עוד יצויין כי במאי 1991פתחה תונבה מרכז חלוקת תוצרת במלואות שמדרום לעכו, כמחצית הדרך לחיפה, אך גם הקלה זו לא הועילה לפתרון המחלוקת. שנוי זה הכביד על התובעים שעבודת יומם התארכה ל-14- 12שעות ביממה, והם החלו לשלוח את הנהגים שהועסקו על ידם, לקבלת התוצרת בחיפה. משנודע הדבר לנתבעת דרשה מהתובעים להתיצב אישית לקבלת התוצרת, ובמידה ולא יענו תפסיק לספק סחורה לשלוחיהם (ראה מוצגים נ/1, נ/3, נ/4). לאור עמדתה זו של הנתבעת, הגישו התובעים תביעתם זו למתן פס"ד הצהרתי וצו עשה, שיחייב את הנתבעת להמשיך ולספק להם תוצרת גם כשנשלח לקבלתה שליח מטעמם, כאשר את חלוקתה ימשיכו לבצע בעצמם אישית. הנתבעת מכחישה את זכאותם של התובעים לסעד המבוקש. .2בקשת התובעים למתן סעד זמני נדחתה על ידי בית משפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא בר, המר' 5712/87) מהטעם שהמדובר בשירות אישי שהתובעים מחוייבים בו לנתבעת. לכן קבע בימ"ש כי החוזה לחלוקת מוצרי חלב אינו בר אכיפה לפי סעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1970וכן מהטעם שבצוע צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של פקוח מטעם בית המשפט כאמור בסעיף 3(ד) לחוק הנ"ל. הערעור על החלטת בית משפט נתקבל ברוב דעות ע"י בית משפט העליון (כב' השופטים: מ.בייסקי וד.לוין) ברע"א 140/88פס"ד מב 2ע' 759מהטעם שהנתבעת לא רק שהכירה בזכות התובעים לקבל פצוי נאות "על השינוי שחלק עם סגירת הסניף בנהריה והצורך לנסוע לחיפה לקבלת סחורה, אלא הסכימה לכך במשך חודשים ארוכים כי נהג שכיר יטול את הסחורה ויובילה לנהריה, כשהחלוקה עצמה נעשית על ידי המערערים דוקא. מאומה לא ייגרע מכך כי אותו הסדר ימשיך עד שתתחבר התביעה לגופה, כאשר מבחינת מאזן הנוחות לית מאן דפליג כי ההכבדה על המערערים היא קשה ורבה ואין להצביע על נזק כלשהו, העלול להגרם למשיבה, וכבר נרמז לעיל כי השאלה אם אותו שירות שמחוייבים המערערים לבצע כולל בחובו גם ההכרח של נטילת הסחורה באופן אישי ראוי לה להתברר בתביעה גופה..." לאמור, האם החיוב בשירות אישי חל רק על החלוקה עצמה או גם על קבלת הסחורה לחלוקה. בית משפט נעתר לתובעים ונתן צו ביניים המחייב את הנתבעת לספק לתובעים "תוצרת חלב במחסן בחיפה גם באמצעות עובד שלהם" המתיצב למטרה זו, ובלבד וחלוקת התוצרת עצמה תבוצע אך ורק על ידם אישית, פשיטא, כי בימים שאין המערערים מתיצבים לקבלת התוצרת אישית הם ממילא לא זכאים לתוספת עבור שעות נוספות כפי שנקבע. ..". שופט המיעוט (כב' השופט ג. בך) אינו רואה הבדל בין "השלב הראשון של קבלת המוצרים בחיפה, תוך בדיקה קפדנית אם אכן מתאימה הסחורה להזמנות השונות, ובין יתר שלבי ההפצה. קביעת התשלום בגובה של % 200עבור השעות הנוספות הכרוכות בכך מצביעה לדעתי בברור בכיוון זה". כן לא יחס חשיבות לכך שהנתבעת קבלה בשתיקה במשך מספר חדשים מצדה שנוגד לטענתה את ההסכם, עד שנכחה לדעת כי נגרמו ועלולות להגרם תקלות שהיא אחראית להן ועמדה על "בצוע ההסכם כלשונו כתנאי להמשך ההתקשרות עם המבקשים". .3הנתבעת היא יצרנית ומפיצה של מוצרי חלב למיניהם, המופצים בשוק ללקוחותיה על ידי מחלקים מסוגם של הנתבעים, באמצעותם מבצעת הנתבעת את עסקה. המערכת החוזית שנכרתה בין הצדדים לבצוע העבודה של הפצת התוצרת של הנתבעת, מקימה יחסי סוכנות בין הנתבעת לבין המחלקים כסוכניה הכוללים חובת אמון שחב הסוכן כלפי שולחו. חובת אמון זו הוכרה בע.א. 687/76פס"ד לב 2ע' 721בע' .724 נאמר בת.א. ח' 1210/83פ"מ תשמ"ד א' 504כי הסכם סוכנות הוא "הסכם למתן שירותים אישיים, אף שמעמדו של הסוכן אינו כמעמד של עובד אלא כשל קבלן עצמאי, אין הבדל בין השנים מבחינת הדרישות למגע אישי, אמון הדדי ויחסי נאמנות בין היצרן לבין הסוכן...". בענין זה נוסיף ונרחיב להלן (ראה גם ע.א. 442/85פס"ד מד 3ע' 661בע' 680). השאלה שבפנינו היא אם עלה בידי התובעים להוכיח שהיתה להם זכות כלפי הנתבעת להעביר לאדם אחר מטעמם את חלק עיסוקם הנוגע לקבלת התוצרת, ועל כך נסבה המחלוקת שבפנינו. אין חולקין כי הפצת התוצרת נעשית על ידי הנתבעים אישית ועוזריהם, על כך משיב אני בשלילה. .4במערכת החוזים שהוצגה עד לספטמבר 1986מועד סגירת מחסן הנתבעת בנהריה, אין התיחסות נפרדת לשלב קבלת התוצרת. בחוזה ת/ 2המתיחס לתקופה 1970/71נקבע בסעיף 7כי: "אופן החלוקה וסדריה נקבעים באופן בלעדי על ידי ההנהלה ומחובת כל המפיצים לקימם בקפדנות מלאה. החלפת מפיצים באזורים תעשה על ידי תנובה בהתיעצות עם הנהלת מת"ת" (ראה סעיף 6לחוזה ת/1). סעיף זה היה בתוקף מכח התחדשות החוזה בשנויים המוסכמים גם בתקופת ההסכם 87- .1986בשינויים ובתוספת לתקופה זו - ת/ 4- צויין כי מחלק שהגיע לגיל פרישה רשאי להעביר את קו החלוקה לאחר "אחרי שתנובה אישרה את מועמדותו כמפורט בהסכם הבסיסי" והיה והמועמדים שיציע המחלק לא יתקבלו על דעתה של הנתבעת היא מתחייבת "לרכוש את קו החלוקה מהמחלק" (סעיפים ג ו-ד להסכם ת/4). החוזה ת/ 2הנ"ל בסעיף 5מטיל "חובה על המפיץ להעסיק עוזר, והיה אם המפיץ לא יעסיק עוזר הוא יקבל על כך אזהרה בכתב מתנובה. באם הוא יוסיף שלא להעסיק עוזר הוא לא יקבל את התשלולם בעד עוזר..." כאמור בסעיף 2לחוזה (ראה גם ת/ 1ס' 2ו-5). בחוזה ת/4(ה) מתחיבת הנתבעת שלא להתערב במה שנוגע לאשיותו או כשירותו של העוזר "שמחובת" כל מחלק להעסיק ועליו חלה האחריות שהעוזר ימלא את הקריטריונים המקובלים בחלוקת מוצרי מזון. רק בחוזה לשנה 31.12.92- 1.1.91- ת/ 12בסעיף א (צריך להיות ה' בע' 2למסמך), יש התיחסות מפורשת לענין קבלת התוצרת ונאמר בו "זכותה של תנובה לקבוע את סדרי החלוקה, לרבות קבלת התוצרת מקומה, מועדיה ושאר ההסדרים הכרוכים בפעילות המחלקים. שינוי יעשה בהודעה מוקדמת ובהתיעצות עם ארגון מת"ת". יש להוסיף כי לענין סגירת המחסן בנהריה נערך מו"מ בין הנתבעת וארגון מת"ת שסיכומו פורט ב-ת/ .7בסעיף 1צויין כי המחלקים מאזור נהריה יקבלו את התוצרת חלוקה במחלבת חיפה, כפצוי יזוכו בחשבון העמלה החדשי בתוספת מרחק של 74ק"מ, שהוא מרחק נסייעה ממחלבת חיפה-נהריה עבור כל יום עבודה (ס' 5). כן יזוכו המחלקים, כאמור בסעיף 6, "עבור כל יום עבודה בפועל בתוספת של 3שעות עבודה לפי % 200בהתאם לדרגתם האישית ובתוספת 2שעות עבודה לפי % 200בגין העוזר". .5אין לי כל ספק שבמקרה שבפנינו מדובר בחוזה בעל אופי אישי שדורש אימון הדדי שניתן לביצוע ע"י מחלקים שאמונים על תנובה. על לנו לשכוח שתנובה מודעת לקושי הפיסי הרב הכרוך בעבודה מסוג זה ולפיכך מאשרת למחלקים לקחת עוזרים. מדובר פה בהפצה סחורה של חברה שבחיי המסחר המתקדמים בימינו מהווה חוט שידרה מרכזי בקיומה, ועל המחלקים לשמש כגורם המקשר עם הלקוחות ומהווה את דופק החברה לגבי הביקוש בשווקים. אציין שב"כ התובעים בעמוד 9לסיכומיו בסעיף 22א' לא חולק על העובדה שמדובר בחוזה אישי להפצה אך טוען בתוקף שלפי כל ההסכמים בין הצדדים לא נאמר ששלב קבלת התוצרת צריך להתבצע אישית. דוחה אני טענה זו והרי לא יתכן שחוזה מסוג זה יפוצל לשלבים שונים שחלקם מהווה שירות אישי וחלקם לא. חוזה מסוג זה דורש יחס אמין ומידה גבוהה של קשר הדוק בין הצדדים. לא יתכן שבשלב חשוב כמו קבלת התוצרת שמצריך: התאמה בין הסחורה שהוזמנה ונתקבלה, קביעת הזמנה חלופית לסחורה חסרה (זאת בהתבסס על ידע של טעמם של הלקוחות), והכרה עם מוצרים חדשים של החברה, יבוצע ע"י שליח של המחלקים שאינו מחויב אישית לגבי הנתבעת ואין לתנובה כל שליטה עליו. (אישור לפעולות אלה בדבריו של מנהל מחסן לה איזור מילואות שליד עכו, מר דוד אמזלג (עמוד 30עד 37לפרוטוקול). בנוסף, אין לשליחים אלה כל אינטרס לבצע את תהליך קבלת הסחורה בצורה מקצועית שיתרמו לאינטרס המסחרי של הנתבעת והרי נאמר לנו שתנובה סבלה משליחים ולו מהסיבה הפשוטה שאינם מופיעים לקבלת הסחורה בזמנים שנקבעו להם דבר שמשבש את תהליך חלוקת התוצרת למחלקים. (עמוד 32לפרוטוקול). חיזוק לכך שמדובר בחוזה למתן שירות בעל אופי אישי ניתן למצוא בהחלטתה של השופטת מ. בן פורת (בתוארה דאז) תיק אזרחי 574/70פסקים (מחוזיים) תשל"ה כרך א' עמוד .356ראוי לציין שמדובר בנסיבות דומות של מחלק חלב של חברת "טרה" וטנא נוגה". שדרש שחברות אלה ימשכיו לספק לו תוצרת חלב להפצה. בעמוד 363אומרת השופטת הנכבדה: "יתכן כי במקרים נדירים, כאשר הגוון האישי של הקשר הוא רופף או בעל ערך מבוטל לעומת ההשקעה הגדולה והעמל הרב שהושקעו ברכישתה או ביצירתה של הזכות, יוציא בית משפט צו-עשה. ברם לא כזה הוא המקרה שבפני. למעשה החברה הנתבעת היא עצמה במעמד של "מחלק" כלפי "טרה" ו"טנא-נוגה" וחייבת נאמנות כלפי מפעלים אלה. התובע הוא רק אחד האנשים אשר (כמבואר לעיל) דרכם היא מבצעת את פעולות העסק של העצמה. קשר כזה הוא בעל גוון אישי מובהק וטיב שירותיו של התובע (והמחלקים האחרים) תשפיע ישירות על המוניטין של עסק הנתבעים לשבט או לחסד". באחרונה אישר בית המשפט העליון שהתקשרות כמו זו שקיימת בתיק זה הינה בעל גוון אישי וזאת בע"א 355/89עזבון המנוח ניקולא חינוי נגד מבשלת שכר. שנדון בפני השופטים: ד' לוין, א. מצא, מ. חשין. פסק הדין ניתן בתאריך 15.3.92ועדיין לא פורסם. במקרה זה מדובר על בני המנוח שירשו קו הפצת משקאות שונים. השופט מ. חשין בסעיף 15בפסק הדין הראשי דן בשאלה אם ירשו זכויות אלה, האם ניתן לאכוף אותן על הנתבעת שהיא חברה לייצור משקאות. קובע השופט נחרצות שחוזה מסוג זה מבוסס על יחסי אמון או על קשרים אישים ואין כל אפשרות לאיכוף זכויות מסוג זה. עוד מוסיף השופט ציטוט מע"א בענין ע.א. 442/85זוהר ושות' מ"ד(4) 661המצטט את השופטת נתניהו באומרה: "... כשאחד הצדדים מבקש לנתק את הקשר אין אפשרות ואין טעם לחייב אותו להמשיך בו נגד רצונו. לא ניתן להבטיח קיומם של יחסי אמון בכפיה". ואכן רואים אנו בסעיפי החוזה שפרטנו את רגישות הנתבעת להחלפת מחלקים על מנת שתהא משוכנעת שניתן ליצור עימו את יחסי האמון הנדרשים במתן שירות זה, ואת הדאגה שהעוזרים שיועסקו על ידי המחלקים יתנהגו בצורה הולמת כשהאחריות על כך מוטלת על המחלקים. .6העד אמזלג, האחראי על מחסן הנתבעת במלואות, תאר בע' 30ואילך את פעולת הקבלה של התוצרת, שעקרה הכנת ההזמנות של המחלקים המתקבלים בשעות אחה"צ של היום הקודם, ומסירתם למחלקים המגיעים עם משאיותיהן לסירוגין החל משעה 01.30ועד 04.30לפנות בוקר. המחלקים, המקבלים התוצרת שהוזמנה על ידם, בודקים אם התוצרת שקבלו תואמת את ההזמנה ומעמיסים אותה לרכבם. מקבלי ההזמנות הם המחלקים עצמם, למעט שלושת התובעים, השולחים את נהגיהם לקבלת התוצרת שהוזמנה. עד זה עמד על תקלות שאירעו בקבלת ההזמנות על ידי הנהגים, שאינם מקפידים על תאור הזמנים שנקבע והחשוב ליעילות סדרי הקבלה, וכשהעירו על כך הגיב נהגו של התובע 2באלימות. כן קרה שנהג סרב להמתין להשלמת הזמנה בפרטי תוצרת שחסרו במחסן ועמדו להגיע תוך זמן קצר. יש וחסר פריט מסויים שהוזמן שהמחלק הנוכחי נוטל במקומו תחליף מתאים ומחליט בענין זה במעמד קבלת התחצרת ואילו הנהג מקבל את ההזמנה בחסר. נראה לכאורה כי לשליחים אין כל ענין לבצע את תהליך קבלת התוצרת בצורה נאותה שתתרום לאינטרס המסחרי של הנתבעת. העד רוזנברג, מנהל מחלקת השיווק בתנובה, הסביר את חשיבות התיצבותם של המחלקים אישית, באמרו בע' 39שורה 26ואילך: "תנובה היא משרתת את הצבור בישראל בנושא של חלב ותוצרת למעלה מ- 50שנה ונקבעו דפוסים ונוהלי עבודה כתוצאה מהאחריות, ותנובה אחראית על כ- 80אחוז מענף החלב בארץ וכשמדובר על 450מחלקים, אנו רואים זאת כערך ראשוני שהמחלק יהיה מעורב באופן אישי במתן ההזמנה בקבלת הסחורה. חשוב שברגע שהוא מעמיס את הסחורה שידע מה יש לו באוטו, חשוב שידע מה חסר לו ויעשה השלמות מאחר והלקוח מכיר את תנובה ותנובה היא זו שאחראית כלפיו במתן השירות, ובכל מקרה גם מצד המחלק ישנם אירועים או אי מתן סחורה. אנו חייבים לבצע את ההשלמות ולעמוד מאחורי המחוייבות שלנו כלפי הלקוח. לא נוכל לנהל שירות מסודר אם נצטרך לעסוק ב- 400מחלקים ו- 400שליחים". ראוי לציין שהתנהגות הנתבעת אינה גובלת בשרירות לב הנובעת משינוי פתאומי ברצונה, והתעקשות על נוהל שלא היה קיים בין הצדדים. מהעדויות השונות שהובאו בפני ביהמ"ש באמצעות ב"כ הנתבעת, נאמר ש- 450מחלקי "תנובה" בכל הארץ כולל התובעים בתיק זה מגיעים יום יום באופן אישי לקבל את התוצרת ונוהג זה נמשך שנים רבות. ב"כ התובעים לא סתר טענה זו אלא ניסה להביא דוגמאות בודדות של חריגים לכלל זה. .7התובעים עצמם מאשרים כי במשך כל התקופה עד 1986הם היו מופיעים אישית לקבל את התוצרת במחסן נהריה ומספטמבר, כשנסגר מחסן זה במשך תקופה של 3חודשים, המשיכו להופיע אישית למחלבת חיפה אליו הועברו לקבלת הסחורה (עמ' 16לפרוט' שורה 27, עמ' 12לפרוט' שורה 29-28, עמ' 18לפרוט' שורה 21). התייצבות זו של התובעים במשך שנים (תובע מס' 3עובד משנת 1986, תובע מס' 2עובד 12שנה, תובע מס' 1הוא בנו של מחלק ועובד עצמאי מ- 1988ותובע מס' 4עובד משנת 1975). מהווה אינדיקציה מלאה לגבי הנוהג בין הצדדים והווה אומר שהיה ברור לתובעים שקבלת התוצרה הינה פעולה שמתבצעת באופן אישי. לעובדה זו יש להוסיף את עדותו של העד רוזנברג מנהל השיווק של תנובה באיזור הצפון באומרו, שלתנובה יש 450מחלקים בכל הארץ שרובם המכריע מופיע אישית בקבלת התוצרת. במקרים שקיימים חריגים, אזי היה זה בהסכמת הנתבעת ובאישורה, וזאת כמו במקרה של המחלק ברוך רחמוט שעמד בפני פרישה ואלכסנדר כץ, יו"ר איגוד מת"ת (ראה פרוט' עמ' 23שורה 17-14,עמ' 42שורה 11-9). בפני ביהמ"ש הובאו דוגמאות של מקרים נוספים בהם נסגרו סניפים של תנובה כדוגמאת סניף עפולה וסניף תל-אביב. בשני מקרים אלה עברו המחלקים לקבל את התוצרת בסניף חיפה ובסניף רחובות בהתאמה. עצם זה שהתובעים הופיעו אישית בסניף חיפה במשך שלושה חודשים הראשונים לאחר סגירת סניף נהריה מוכיח בבירור שהיה ברור להם שהופעתם האישית הינה חיונית, עד שהחליטו, כתוצאה מההכבדה שנוצרה לעשות דין לעצמם והחלו לשלוח במקומם שליחים לקבל את התוצרת. במידה וקיימת טענה שנגרם לתובעים נזק כבד דבר זה יכול לבוא לתיקון בתביעת פיצויים. .8הכלל הוא שחוזה מתפרש לפי אומד דעתם של הצדדים לו. הנלמד קודם כל מתוכן החוזה עצמו כעולה מסעיף 25לחוק החוזים (כלק כללי) תשל"ג - .1973כפי שציינתי החוזים עד לסגירת המחסן בנהריה והמסמך ת/ 7שנערך בעקבות סגירתו, אינם מזכירים כלל "שלב קבלת התוצרת. רק החוזה המאוחר ת/ 12, כנראה על רקע המחלוקת שנדונה בתיק זה מתייחס במפורש לשלב הקבלה. ניתן, לדעתי, לומר, כי שלב הקבלה נכלל ממילא בפעולת החלוקה. שהרי אין חלוקה ללא קבלת הטובין לחלוקה. ולעניין החלוקה נקבע בחוזים כי היא נתונה לסמכותה הבלעדית של הנתבע. החוזה המאוחר רק מבהיר את אומד הצדדים. נראה לי, לפי מבחן אובייקטיבי שאומד הצדדים היה להכליל במונח חלוקה את כל השלבים הכרוכים בביצועה, ולכן לא התיחסו בנפרד לשלב הקבלה. דרישת הנתבעת להתייצבות אישית של המחלק לקבלת התוצרת היא במסגרת זכויותיה על פי ההסכם עם המחלקים, יכול כמובן המחלק להביא עמו את עוזרו, אך עליו להתייצב אישית. אין אני רואה טעם להפריד, לענין ההתייצבות האישית של המחלק בין שלב הקבלה של התוצרת לשלב חלוקתה. פרוש זה שאני דוגל בו מתיישב עם תכלית החוזה לפקוח צמוד של המחלק על חלוקת התוצרת בכל שלביה. נאמר בע.א. 627/87פ"די מ' ivעמ' 477בעמ' 482כי: "בית משפט זה גבש בפסיקה ענפה כללים ברורים ונאותים באשר לגישה הראויה שלפיה יפרש שופט חוזה או שעל פיה תתפרש הוראה שבדין. מבין כללים אלה ראוי לענייננו להדגיש את אלה כי יש להתחקות אחרי התכלית אותה בקש להשיג מנסחו של המסמך, ואחרי הכוונה אותה רצו לגבש שעה שהמסמך נוסח והועלה על הכתב". כפי שאציין להלן, התייצבותו האישית של המחלק לקבלת התוצרת היתה בבחינת נוהג קיים בין הצדדים, כך שהכללת שלב הקבלה בפעולת החלוקה היתה ברורה עד שיש לראותה כמוסכמת על פי נוהג זה, ויש להניח שמטעם זה לא טרחו הצדדים לפרטה בחוזה. סביר להניח, שאילו היתה עולה שאלה זו היתה התשובה "הרי דבר זה מובן מאליו ואין צורך לפרשו בהסכם" - ראה ע.א. 310/54פ"די ט' 1466). .9יתרה מזאת, הנוהג שהיה קיים בין הצדדים עד לביטול המחסן לחלוקה בנהריה, ושלושה חודשים לאחר מכן, ועל כך אין למעשה מחלוקת, הוא שהמחלקים אישית באו לקבל את התוצרת. וניתן לכן, מכח סעיף 26לחוק החוזים (חלק כללי) להשלים ולהבהיר את המערכת החוזית על ידי הזקקות לנוהג זה. נקבע בע.א. 79/76פ"די ל' ii 729בעמ' 733, כי סמכות בית המשפט לפי סעיף 26: "... מוגבלת לפרטים שהוגדרו בסעיף עצמו, היינו פרטים שלגביהם קיים נוהג פרטי בין הצדדים, או נוהג כללי מקובל בחוזים מאותו סוג. כלומר, פרטים נלווים להתקשרות העיקרית אשר מתוך כך שיש לראותם כמוסכמים על פי הנוהגים הקיימים, לא טרחו הצדדים להכניסם לחוזה, או שהסיחו דעתם מהם". העובדה שנוצרה הכבדה עם ביטול המחסן בנהריה, אין בה כדי לגרוע מתקפו של נוהג קיים ומחייב זה. מה גם שהנתבעת הכירה בנטל נוסף זה שהוטל על התובעים, ובהסדר ת/ 7הסכימה לפצותם עבור 74ק"מ נסיעה וכן עבור 3שעות עבודה נוספת לפי % 200לפי דרגתם ושעתיים לפי % 200בגין העוזר. מטרת פיצוי זה היא להמשיך ולקיים את הנוהג כאמור ולפצות את המחלקים עבור הטרחה וההוצאות הנוספות הכרוכות בקיומו. אין לפרש את סעיף 6בהעדר ת/ 7לעניין תוספת השכר לכל יום עבודה בפועל כמאפשר התייצבות העוזר בנפרד מהמחלק עצמו. הביטוי יום עבודה בפועל נסב לגבי שניהם. .10משנודעה לנתבעת יוזמתם החד צדדית של התובעים הגיבה בדרישה בכתב להתייצבותם האישית לקבלת התוצרת - נ/ 1- נ/ 4- אם גם השהתה קמעה את דרישתה זו עד שהתבררו לה התקלות שנגרמו, אין לראות בכך ביטוי לויתורה על דרישה מהותית זו. מה גם שאין לומר, מבחינת התובעים שהורע מצבם במידה כלשהי עקב השהוי. אעיר, כי מטעמי יושר והגינות היה על התובעים להודיע מראש לנתבעת על כוונתם להפסיק את התייצבותם האישית לקבלת התוצרת, ולא ליצור מצב חדש על דעת עצמם. בכך פעלו שלא בתום לב כלפיה. .11אין לקבל את טיעונו של ב"כ התובעים בהתייחס לתקנה 168לתקנות התעבורה על התובעים לערוך את הסידורים המתאימים לקיום הוראות התקנה. .12התוצאה היא שאני מחליט לדחות את התביעה ומחייב את התובעים יחד ולחוד לשלם לנתבעים את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 000, 5ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצדמה תשכ"א - 1961החל מהיום ועד לתשלום בפועל ומע"מ.אספקהחלב