קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעת נכה צה''ל לשכר עבודה: .1ההליך .1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בחיפה (אב-בית-הדין - השופט גוטמכר; נציגי ציבור: ה"ה מושקוביץ וגת; תב"ע מב/289-2) אשר דחה את עתירת המערער כי ישולם לו שכר עבודה מספטמבר 1981ואילך, בצירוף פיצויי הלנה. .2ואלה העובדות שנקבעו על-ידי בית-הדין האזורי בפסק-דינו: "התובע, נכה צה"ל, החל עבודתו אצל הנתבעת כעובד שכיר ב- .11.10.1970ב- 1.7.1979אושר התובע כמועמד במועמדות א' לחברות באגודה של הנתבעת. ב- 1.2.1981אישרה הנתבעת לתובע מועמדות ב' החל מ- .1.7.1980אך ביום 13.9.1981החליטה הנהלת הנתבעת שלא לאשר את מועמדותו של התובע כחבר אצל הנתבעת. ב- 17.1.1982החליטה הרשות המוסמכת לטיפול בענייני העסקת נכי מלחמה במחוז חיפה והצפון (להלן -הרשות המוסמכת), כי התובע נחשב כעובד מן המניין ועל הנהלת אגד לשלם את שכר עבודתו עבור כל התקופה בה לא קיבל שכר ולהמשיך בהעסקתו (להלן - ההחלטה). עוד צוין בהחלטה, כי הרשות המוסמכת שמעה את שני הצדדים - את התובע שטען, כי נשלח לאגד כנכה על-פי צו תעסוקה מ-7.7.1977, ואת הנתבעת שטענה, כי נכה המבקש להתקבל כחבר מפסיק את מעמדו כשכיר. על אף ההחלטה לא המשיכה הנתבעת העסקתו של התובע ולא שילמה שכר עבודתו עבור כל התקופה בה לא קיבל שכר". .3לעובדות המפורטות בסעיף הקודם יש להוסיף שתיים אלה: א) המערער נתקבל לעבודה ב"אגד" על-פי הפניית לשכת עבודה מיום 10.10.1976; ב) המערער שוחרר מצה"ל ב- 3.7.1972בשל נכות עקב פציעה. הודות לשיקום הרפואי חל שיפור ניכר במצבו וכאשר אושרה מועמדותו כמועמד א' (ביולי 1979) היה בעל פרופיל רפואי של .93 .4שלוש טענות בפי המשיבה (להלן - "אגד"): א) התובע לא הועסק אצלה על-פי צו תעסוקה; ב) עם תחילת המועמדות לחברות (1.7.1979) נותקו יחסי עובד ומעביד ותחתם באו יחסים שבין "אגד" לבין מועמד לחברות לפי הוראות פקודת האגודות השיתופיות, תקנות "אגד" וחוזה המועמדות; ג) לרשות המוסמכת לא היתה סמכות להחליט, ב-17.1.1982, כפי שהחליטה ולחייב את "אגד" לשלם שכר עבודה. .5בית-הדין האזורי קבע, כי מאחר שלא הוגשה לו ראיה ולא הוכח לו קיומו של צו מאת הרשות המוסמכת, הרי שלא הוכח שהמערער הועסק אצל "אגד" על-פי הוראות תקנה 6(ב) לתקנות העסקת נכי מלחמה, תשי"א- 1951(להלן - התקנות). לרשות המוסמכת, שסמכויותיה הוגדרו בתקנה 6(א) - (ד) לתקנות, אין הכוח שבידי ועדת התעסוקה, לצוות על בעל מפעל לקבל תובע לעבודה בתנאים, בזמן ובמקום שנקבעו על-ידי הוועדה ולשלם לו פיצויים בשיעור של השכר שהיה משתלם לתובע לו העסיקו אותו כפי שחייבים היו להעסיקו (סעיף 21(ג) (1) ו-(2) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949), ויתירה מזו: הרשות המוסמכת חרגה מסמכותה כאשר חייבה את "אגד" לשלם למערער שכר עבודה עבור כל התקופה בה לא קיבל שכר. בית-הדין קמא סמך על ההלכות שבדב"ע מב/29-2, [1], בעניין בוסקילה. .6ואלה הוראות החוק הצריכות לענייננו: חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949: " 21(ג) מצאה ועדת תעסוקה שבעל מפעל לא קיים חובה המוטלת עליו כלפי התובע לפי חוק זה, רשאית היא לצוות על אותו בעל מפעל...: (1) צו לקבל את התובע לעבורה, בתנאים, בזמן ובמקום שתקבע ועדת התעסוקה; (2) צו לשלם לתובע סכום, שייקבע בצו, כפיצויים על הפסד שנגרם לתובע..." " 31שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה והרווחה, להתקין תקנות, ובהן: (א) להטיל חובה על נותני עבודה, או על סוגים מסוימים של נותני עבודה, להעסיק נכי מלחמה במכסה או במספר שיקבע בתקנות; (ה) לכונן רשויות מוסמכות לטיפול בענייני העסקת נכי מלחמה ולקבוע את סמכויותיהן". תקנות העסקת נכי מלחמה, תשי"א-1951: " .6רשות מוסמכת רשאית: (ב) למסור לכל נותן עבודה, החייב בהעסקת נכי מלחמה לפי תקנות אלה, הודעה בכתב בדבר נכה המלחמה שמחובתו להעסיק ובדבר סוג העבודה שבה יועסק, ונותן העבודה חייב, תוך שבועיים מיום מסירת ההודעה, לקבל לאותו סוג עבודה את נכה המלחמה ששמו נקוב בהודעה. .7 נכה מלחמה שנתקבל לעבודה לפי הוראות תקנה 6(ב), לא יפוטר מעבודתו אלא על-פי היתר בכתב מאת הרשות המוסמכת. .8 לא תיתן הרשות המוסמכת היתר לפיטורי נכה מלחמה כאמור בתקנה 7, אלא באחד מאלה: (3) נכה המלחמה הפסיק מרצונו הטוב את עבודתו במפעל. .7בשלב הערעור התברר, כי המערער הועסק על סמך הודעה בכתב, לפי תקנה 6(ב) לתקנות שהוצאה ב- .7.7.1977בא-כוח המערער לא חלק על כך, שמרשו נתקבל לעבודה באוקטובר 1976, בטרם ניתנה ההודעה הנ"ל, וטען, כי הדבר נעשה מתוך הבנה הדדית, כי הליך קבלתו לעבודה והעסקתו יהיו במסגרת העסקת נכי צה"ל על-פי הודעה לפי תקנה 6(ב). והא ראיה, שכאשר נתקבלה ההודעה האמורה, השיבה "אגד" במכתבה מיום 20.7.1977למשרד הביטחון, כי עליה לבדוק תחילה "את מצב בריאותו של האיש" ופרטי נכותו, על מנת לוודא, אם ניתן לשבצו בעבודה כנהג. הבדיקות נמשכו עד ה-.5.9.1977 המערער עבד כשנתיים מכוח הודעה לפי תקנה 6(ב) וב- 1.7.1979הגיש מועמדות למועמד א'. בכך, לא נפסקו יחסי עובד-מעביד בינו לבין "אגד". על מנת לאבחן את המקרה דנן מהמקרה שבדב"ע שם/105-3, [2], טען הפרקליט המלומד, כי שם לא היה האיש נכה צה"ל ולא הועסק על-פי התקנות. שנית - הוא התפטר, ואילו כאן עניין לנו בנכה צה"ל שעבד מכוח צו תעסוקה, ופיטורים בלא קבלת היתר מהרשות המוסמכת (תקנה 7ו- 8(3) לתקנות) אינם תופשים. .8באת-כוח "אגד" טענה, כי לעניין העובדות יש להיצמד לרשימת המוסכמות שהוגשה במשותף וממנה למדים, כי המערער נתקבל לעבודה כ"עובד שכיר" ביום 11.10.1976, ללא כל קשר עם זכאותו על-פי התקנות ועובדה היא, שמי שהשיב בשם "אגד" למשרד הביטחון ב- 20.7.1977לא ידע כלל שהמערער כבר עובד ב"אגד". מאחר שהמערער לא נתקבל לעבודה לפי הוראות תקנה 6(ב), לא חל האיסור לפטרו לפי תקנה .7 במרס 1979פתחו בהליכים לקבלת המערער כמועמד לחברות וב- 6.7.1979נחתם חוזה מועמדות. לא זאת בלבד שהרשות המוסמכת היתה בתוך העניינים, היא בעצמה פנתה ל"אגד" בבקשה שהמערער יתקבל כמועמד ובכך נתנה היתר לגמר עבודתו כשכיר. אשר לדב"ע שם/105-3, [2], עליו סמך בא-כוח המערער, יש לציין שהאיש לא התפטר בטרם היותו מועמד, אלא נפסק, שחל שינוי במהות היחסים ביום בו נתקבל כמועמד, ונוצרה התקשרות חדשה שלא עמדה על בסיס של יחסי עובד ומעביד, אלא על "בסיס חדש שכולו מתקנות האגודה, שהיא אגודה שיתופית" (שם, [2], בע' 222). המערער דנן הביע את רצונו לשנות את הסטטוס שלו ומשנהיה מועמד וחדל להיות עובד, חדל גם להיות כפוף לתקנות. .2פסק-דין .1ראשית לשאלה, האם המערער "נתקבל לעבודה" לפי הוראות תקנה 6(ב). באתכוח "אגד" טענה, שהמערער נתקבל לעבודה חודשים רבים לפני שהוצא צו תעסוקה וללא כל קשר לזכאותו על-פי התקנות, ועל כן דבר תחולתה של תקנה 7(לעניין היתר לפיטורים) אינו מתעורר. .2הפרקליטה המלומדת סמכה על פסק-הדין שבדב"ע מב/29-2, [1] שנסיבותיו דומות במידה רבה לנסיבות שבענייננו: עובד שנתקבל לעבודה במד"א מגדל העמק, ב-1.8.1977, על-פי "הזמנה לעבודה" ופוטר ב- 30.12.1977עקב עבירת משמעת שביצע ב- 14.10.1977ובגינה הושעה. שבועיים לפני הפיטורים ב-16.12.1977, נשלחה הודעה לפי תקנה 6(ב). הרשות המוסמכת החליטה ב- 27.2.1978שלא להתיר את הפיטורים. נפסק, כי מאחר ובמד"א מגדל העמק לא הועסקו עשרה עובדים לפחות, אלא שמונה בלבד, לא היה המפעל חייב להעסיק נכים ולא היתה נפקות ל"הודעה" לפי תקנה 6(ב). בית-הדין הוסיף כהערה, שהעובד נתקבל לעבודה על-פי "הזמנה לעבודה", משמע שלא "נתקבל (הודגש במקור) לעבודה לפי הוראות תקנה 6(ב), והרי רק לגבי מי שנתקבל לעבודה לפי הוראות תקנה 6(ב) חל האיסור שבתקנה 7לפטר ללא היתר בכתב מאת הרשות המוסמכת" (שם, [1], בע' 308, סעיף 6). .3אמת נכון, שגם המערער דנן לא נתקבל לעבודה, מילולית, על-פי הודעה (צו) של הרשות המוסמכת, והשאלה היא, אם על-ידי כך קיפח המערער אחת ולתמיד את ההגנה המוקנית לו מכוח התקנות והצו שהוצא ב- 7.7.1977כמוהו כאין וכאפס. עיון בסוגיה כולה מראה, כי אין לאמץ גישה זו ויש לומר, שצו התעסוקה תופס, אך תוקפו אינו למפרע, למן היום בו התחיל הנכה לעבוד על-פי הפניית לשכת העבודה. תוקפו של הצו הוא מתאריך הוצאתו והנכה "נתקבל לעבודה לפי הוראות תקנה 6(ב)" ביום מתן הצו. .4עתה לעניין סיום עבודתו של המערער כנכה מכוח התקנות. בעקבות הלכות דב"ע שם/105-3, [2], החלות, כמות שהן, על המקרה דנן, ב- 6.7.1979- יום חתימת חוזה המועמדות - "חל שינוי במהות היחסים שבין האגודה לבין המשיב... (היינו) חדל הבסיס הקודם וקם בסיס חדש שכולו מתקנות האגודה, שהיא אגודה שיתופית" (שם, [2], בע' 222, סעיף 2). .5השינוי במעמדו של המערער, מעובד לחבר באגודה (מועמד לחבר), שהתחולל בהסכמה הדדית בינו לבין "אגד", נעשה בעליל "מרצונו הטוב" של המערער. האם די בכך כדי להעמיד את הרשות המוסמכת במצב בו תוכל להוציא היתר בכתב לפיטורים? בשלושה מקרים, המנויים בתקנה 8, יכולה הרשות להוציא היתר כאמור. המקרה ההולם את ענייננו הוא, שהנכה "הפסיק מרצונו הטוב את עבודתו במפעל". ושוב, לא ניתן לומר, מילולית, "שהמערער הפסיק את עבודתו" במפעל ב- .5.7.1979הוא המשיך לעבוד ואולי ביתר שאת, אלא ש"עבודתו" מה- 6.7.1979עד ה 13.9.1981לא היתה עוד במסגרת יחסי עובד-מעביד, כי אם במסגרת היחסים שבין אגודה שיתופית לבין חבר באגודה. מבחינת התקנות ניתן גם ניתן לאמור, שהמערער הפסיק את עבודתו במפעל בתור נכה המועסק מכוח תקנה 6(ב) - ביום .5.7.1979 .6סוף דבר: המערער אמנם נתקבל לעבודה אצל "אגד", לפי הוראות תקנה 6 (ב), ביום 7.7.1977, אך הפסיק "את עבודתו במפעל" (במשמעות תקנה 8(3)) ביום 5.7.197, עם היותו ל"מועמד לחברות", שכן אז "חדל הבסיס הקודם וקם בסיס חדש" (ראה סעיף 4דלעיל). כשהוחלט שלא לאשר את מועמדותו (ב-13.9.1981), לא חזר המערער להיות עובד באגודה. על "אגד" לפעול אצל הרשות המוסמכת לקבלת היתר בכתב לפיטורי המערער ביום .5.7.1979 .7הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך 000, 35שקלים בצירוף מע"מ.צבאנכותנכי צה"לשכר עבודהצה"ל