תוספת שהייה לעובדים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תוספת שהייה לעובדים: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (אב-בית-הדין-השופט הראשי הרניב ז"ל: נציגי הציבור- ה"ה שפירא ודורסט: תב"ע מב/41-4) התבררה בקשת צד בסכסוך קיבוצי, שהוגשה על-ידי " .1ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל: .2הסתדרות הפועלים החקלאיים- ארגון עובדי מוסדות חינוך חקלאיים: 3הסתדרות עובדי המדינה" (להלן- ההסתדרות) נגד מדינת ישראל- האגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך ו"איגוד מוסדות חינוך חקלאיים" בשמו ובשם מוסדות החינוך החקלאיים בישראל (להלן-המדינה), בעתירה ליתן פסק-דין הצהרתי הקובע, כי עובדים מסוימים במגזר החינוך החקלאי, המפורטים בסעיף 2, פסקה ד', שלהלן, זכאים לתשלום המכונה "תוספת שהיה" המשתלם לעובדים מבין "עובדי ההוראה" כמפורט בסעיף 2, פסקה ז', שלהלן. בית-הדין האזורי דחה את הבקשה ומכאן ערעורה של ההסתדרות לבית-דין זה. .2העובדות הצריכות לערעור, כעולה מתיק בית- הדין האזורי: א) בין הצדדים להליך הנוכחי חל הסכם קיבוצי מיום 25.5.1978(להלן-הסכם העובדים החקלאיים). ההוראות הצריכות לערעור שבאותו הסכם מובאות בסעיף 3, פסקה א', להלן: ב) אין חולקים, כי סעיף 3להסכם העובדים החקלאיים שונה בסעיף 4להסכם קיבוצי מיום 8.12.1978בין מדינת ישראל, מרכז השלטון המקומי, שלוש הערים הגדולות, הסוכנות היהודית לארץ ישראל ומוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל (להלן -הסכם קיבוצי 78). סעיף 4להסכם קיבוצי 78מובא בסעיף 3, פסקה ב', להלן: ג) ביום 26.5.1981, בעקבות "דו"ח ועדת עציוני", נחתם הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל, מרכז השלטון המקומי ו"שלוש הערים הגדולות"(ירושלים, תל אביב, וחיפה) לבין הסתדרות המורים וארגון מורי בתי-הספר העל-יסודיים (להלן יפו וחיפה) לבין הסתדרות המורים וארגון מורי בתי- ספר העל יסודיים (להלן -הסכם עובדי הוראה). ההוראה שבהסכם עובדי ההוראה, הצריכות לערעור, מובאות בסעיף , 3פסקה ג', להלן: ד) העובדים שחל עליהם הסכם העובדים החקלאיים ושמשרותיהם הינן המשרות של "מרכז הדרכה", "מדריך חברה" "אם בית- מרכזת","אם בית","מרכז משק" ו"מרכז ענף" (להלן-עובדי החינוך החקלאי) ביקשו כי יוחל עליהם האמור בהסכם עובדי הוראה בקשר לתשלום התוספת הידועה בשם "תוספת שהיה" אשר נקבעה בסעיפים 3ו- 4להסכם. בזמנו הוחל על עובדים אלה, בסעיף 4להסכם העובדים החקלאיים, שכר עובדי ההוראה: ה) תיאורי התפקידים של עובדי החינוך החקלאי- תפקידים אשר לא שונו עקב הסכם עובדי הוראה- מפורטים בסעיף 3, פסקה ה', שלהלן: ו) עובדי החינוך החקלאי עובדים במסגרת שבוע עבודה של 45שעות שבועיות. אין חלוקי דעות בין הצדדים, כי גם לאחר חתימת הסכם עובדי הוראה לא נתבקשו עובדי החינוך החקלאי להישאר במוסדות החינוך שבהם הם עובדים מעבר ל- 45שעות שבועיות, ולמעשה אין הם נשארים מעבר לכך: ז) תיאורי התפקידים של עובדים עליהם חל הסכם עובדי הוראה- היינו העובדים כמפורט בסעיף 2לאותו הסכם (להלן- עובדי ההוראה)- מובאים בסעיף 3, פסקה ד', שלהלן. .3להלן הפרטים הצריכים לערעור, שהוזכרו בסעיפים הקודמים: א) הסכם העובדים החקלאיים "שכר .3לעניין פרק זה 'שכר' פירושו משכורת יסוד בסיסית, תוספתותק ותוספת משפחה. .4שכרם של מטפלים ומדריכים חינוכיים, רכזי משק חקלאי ומרכזים בענפי מלאכה בעיסוקים שהוגדרו בחוקת העבודה של המוסדות כ-'מרכז ענף': יהיה כשכרם של עובדי הוראה, כדלהלן ... (כאן בא פירוט לפי הפירוט של המשרות השונות של עובדי החינות החקלאי)": ב) הסכם קיבוצי 78 .4(א) יונהג סולם שכר משולב שרמת השכר הצמודה לכל דרגה שבו כוללת את כל רכיבי השכר ואת שיעורי הוותק החודשיים לכל שנת ותק: (ב) בהסכם זה 'השכר' מוגדר כשכר יסוד, תוספת יוקר, תוספת ותק, תוספת %2.5+ % 2.5(או תוספת % 6- % 3במידה שנהוגה תוספת זו במקום תוספת % 2.5+ 2.5)... " (ההדגשה במקור): ג) הסכם עובדי הוראה " .2הסכם זה חל על גננות, מורים, מדריכים מקצועיים, מדריכי של "ח, מנהלים, מורים בתפקידי הדרכה, מפקחים בדרגת מדריכים ומפקחים עליהם חלים ההסכמים הקיבוציים מיום 25.9.1980בין המעסיקים ובין ארגוני מורים- למעט עובדי הוראה בתפקידים אדמיניסטרטיביים (להלן-' עובדי הוראה'). .3א - עובדי הוראה במשרה מלאה ישהו במוסדות החינוך השונים לצורך פעילות חינוכית, בין כותלי המוסד החינוכי, שתי שעות שבועיות בנוסף על מספר השעות התחייב ממשרתם על-פי ההסכמים החלים עליהם כיום...: ב- עובדי הוראה במשרה חלקית ישהו במוסדות החינוך, לצורך פעילות חינוכית כאמור, באופן יחסי להיקף משרתם, כמפורט בנספח א' להסכם זה: ג- הפרטים המתייחסים לפעילות החינוכית כאמור לעיל, לרבות פעילות חינוכית בחודש יולי ואוגוסט 1982(שהיא פעילות חד-פעמית לקיץ תשמ"א), וכן סדרי הדיווח לפיו ישולם עבור פעילות זאת, מפורטים בנספח ב' להסכם זה: ד- בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג) של סעיף זה, שהיית עובדי ההוראה לצורך פעילות חינוכית בין כותלי המוסד החינוכי כאמור בסעיף זה היא חובה ואינה כפופה להסכמתו של איש, לרבות עובד ההוראה עצמו, או מנהל המוסד החינוכי או המעסיק... .4א- עובד הוראה עליו חל הסכם זה שיפעל כאמור בסעיף 3לעיל, יקבל תשלום שיעור % 10משכרו המשולב החל ביום 1.6.1981 אשר יהווה חלק בלתי-נפרד לכל דבר ועניין משכרו, לרבות לצורך תשלום גמולים או תוספות הנקבעות לפי אחוז מן השכר המשולב...": ד) נספח ב' להסכם עובדי ההוראה (תיאור הפעולות כעת השהיה) "ג. רשימת הפעולות .1פגישות לשיחות אישיות של עובדי הוראה עם תלמידים בודדים ועם הוריהם. .2הכנת חומר לימודי מותאם להרכב הכיתה ורמת התלמידים בכל שלבי החינוך: .3פגישות עבודה עם עובדים סוציאליים, קציני ביקור סדיר, מפלג נוער, מומחי איבחון ופסיכולגים: .4סיוע בארגון והפעלה של תלמידים החונכים תלמידים: .5הכנת תכנית למעורבות של תלמידים לשירות בקהילה : .6הדרכת תלמידים לשירות לזולת ו/או לחברה, קיום מעקב אחר פעולות חברה והתנדבות : .7ארגון פעולות טיפוח בית הספר, הנוי והסביבה" : ה) תיאור התפקידים של עובדי החינוך החקלאי על-פי הנספחים לתצהיר של הדרה שלו, המפקחת על החינוך הפנימייתי באגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך והתרבות והתצהירים שהוגשו עלידי נושאי התפקידים והוסכמו על הצדדים: .1מרכז הדרכה ייזום וביצוע פעולות חברתיות ותכניות הדרכה לחברות הנוער, קביעת סדר הפעולות החברתיות, קביעת וארגון פעולות ומופעים כלל-חברתיים של בית-הספר כגון חגיגות מסיבות, הרצאות, הכוונה והדרכה של מועצת התלמידים בפעולותיה, פיקוח על עבודת המדריכים החינוכיים והכוונתם, עיצוב דמות חברות הנוער, השתתפות עם המורים בהכוונה חינוכית של התלמיד. לצורך זה מקיים קשר עם מחנכים, פסיכולגים, עובדים סוציאליים וכדו', מקיים קשר עם ההורים. .2מדריך חברתי ייזום ותכנון פעולות חברתיות ותכניות הדרכה, קביעת סדר ותוכן בפעולות חברתיות וחינוכיות של התלמידים בהתאם לתכנית הלימודים והנחיית רכז הדרכה, השגחה על התלמידים והטיפול בהם בזמנם החופשי, הפעלת תלמידים בחוגים לפעילות חברתית ובוועדות נוער, ארגון מופעים, טיפול אישי בתלמידים ומעקב על התקדמותם בלימודים, אחריות לארגון לימודי עזר לתלמידים, אחראי על הקשר עם ההורים. .3אם בית- מרכזת קביעת סדר העבודה בפנימיות, מחסן בגדים, מרפאה, וכל עבודות וסדרי הניקיון בבית הספר. אחראית לארגון של משק הבית בפנימיות והפיקוח על ביצוע הפעולות ואספקת חומרים וציוד ולשירותים שבפיקוחה, משתתפת עם המדריכים בארגון וביצוע פעולות חברה, משתפפת עם חבר המורים בהכוונה החינוכית של התלמיד. במילוי תפקידיה מקיימת קשר עם לשכות הסעד, מוסדות עליית הנוער, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים וקולטים. .4אם בית אחריות לניקיון ונוי אצל התלמידים, טיפוח חיי חברה טובים, חינוך הפרט תוך קשר אישי לדייקנות, משמעת, יחסים מתוקנים וחברה הדדית, קביעת סדרי עבודה ותורנות בשירותים ובחדר האוכל, קיום קשר עם עובדת סוציאלית ועם פסיכולוגית והפניית תלמידים אליהן, מפגשים עם התלמידים ועם ההורים, פעילות לעזרה לתלמידים חלשים, הכוונה לפעילות של עזרה בקהילה. .5מרכז משק קביעת תכנית משקית כללית ותיאום בין ענפי המשק השונים. אחריות לפיקוח על ארגון העבודה המקצועית של המשק, אחריות לביצוע התכנית במסגרת התקציב, השתתפות בהכנת התכנית המשקית השנתית ותיאום עם גורמים ממשלתיים וציבוריים, מתן חוות-דעת למורים על תלמידים, מתן ציונים בנושא משמעת. .6רכז ענף קביעת סדרי העבודה המעשית בענף, השתתפות בתכנון וארגון העבודות בענף, אחריות משקית לענף, אחראי להכשרת התלמידים לעבודה ולמשמעת בה, קיום שיחות מקצועיות וסיורים להקניית ידיעות עיוניות על הענף, הכנת חומר לימודי בתחום אחריותו, קיום פגישות אישיות עם התלמידים ועם הוריהם, וכן פגישות עם קציני ביקור סדיר, עובדים סוציאליים וכדו'. .4עיקר הטענות, שהעלה בבית-הדין האזורי הפרקליט שייצג את ההסתדרות, היו: א) התמורה בהסכם עובדי הוראה הינה בגדר "השכר הבסיסי או המשולב לכל דבר ועניין ואיננה בגדר 'תוספת' מיוחדת ולכן על-פי הסכם 78(הסכם העובדים החקלאיים) זכאים גם עובדי המבקשים המדורגים בדירוג עובדי ההוראה (הכוונה ל'עובדי החינוך החקלאי') לאותה תמורה". בטענה זו סמך הפרקליט על סעיפים 3(ד), 4(א) ו- 6(א) שבהסכם עובדי הוראה ועל פסיקת בית-דין זה בדב"ע לה/7-1, [1], בע'118, ו-דב"ע לה/70-3, [2], בע' 277: ב) "אכן העילה לתשלום % 10הנ"ל (הכוונה לתשלום שבהסכם עובדי ההוראה עבור שהיה) הינה שהיה של שעתיים נוספות, אולם מקריאת ההסכם עולה, כי אין לקשור את התמורה לאותה עילה. סעיפי ההסכם מעלים בבירור, כי בפועל התמורה הניתנת היא חלק מן השכר הרגיל של המורים ואיננה קשורה תמיד בשהיה בפועל באותן שעתיים מצד העובדים" : ג) (לחלופין) "העולה מכוח הסכם 1978(הסכם העובדים החקלאיים) הוא, כי בשל אופי תפקידיהם של חלק מעובדי המבקשים (עובדי החינוך החקלאי) שהם תפקידי הוראה וחינוך, הוצמדו אותם עובדים לדירוג עובדי ההוראה. מכאן, כי יש במקרה שלפנינו בכדי לחייב את המשיבים (המדינה) לקבוע שעות שהיה גם לאותם עובדים, ובהתאם לכך להוסיף למשכורתם כאמור בהסכם 1981" (הסכם עובדי הוראה): ד) אכן שעות העבודה של עובדי החינוך החקלאי הן שונות משעות העבודה של עובדי ההוראה "אולם עצם ההצמדה לדירוג עובדי ההוראה נעשתה תוך כפיפות לשעות עבודה שונות". .5עיקר הטענות, שהעלתה בבית-הדים האזורי הפרקליטה שייצגה את המדינה, היו: א) "אין עובדי החינוך החקלאי צמודים לשכרם של עובדי הוראה על כל התוספות המשתלמות למורים, אלא לשכר כפי שהוגדר בסעיף 3להסכם עובדים החקלאיים ושעניינו השכר הבסיסי בלבד (כשמאז חתימת הסכם העובדים החקלאיים אוחדו משכורת היסוד ותוספת הוותק תחת הכותרת 'השכר המשולב'): ב) "תוספת השהייה" אכן "תוספת" היא, אשר "תשולמה מותנה בתנאי מסוים, שבאם אינו מתקיים, אין העובד זכאי לתוספת". בטענתה סמכה הפרקליטה על סעיף 3(א) להסכם עובדי הוראה וסעיפים 1(ג) ו- 2(ג) לנספח ב' לאותו הסכם (סעיף , 3פסקה ד', לעיל) ועל פסיקת בית-דין זה-בעיקר פסק-הדין בעניין ביטמן, [3] (דב"ע לד/3-7): ג) משאין "תוספת השהיה" בגדר "שכר" לצורך סעיף 3להסכם העובדים החקלאיים, אין לעובדי החינוך החקלאי זכות לאותה תוספת: ד) זאת ועוד. אין הצדקה עניינית להפעיל את הוראות הסכם עובדי הוראה על עובדי החינוך החקלאי. "אין עובדי החינוך החקלאי עוסקים בהוראה פרונטלית, או בהוראה בכלל, אלא משמשים בתפקידים שונים כגון אם בית ומרכז משק, אשר לא נקבע לגביהם בדו"ח ועדת עציוני או בכל דו"ח אחר, כי יש נחיצות למערכת ולתלמידים בשהיית העובדים זמן נוסף בין כותלי המוסד החינוכי". .6כאמור בסעיף 1לעיל דחה בית-הדין את הבקשה של ההסתדרות. בית-הדין האזורי לא פרט בגוף פסק-הדין שבערעור את נימוקיו, אלא אמר: "בית-הדין מאמץ ללא סייג את טיעוני המשיבות כפי שבאו לידי ביטוי בסיכומי באי-כוח המשיבות ('המדינה' וה'איגוד' - סעיף 5לעיל), ומקבל אותם". .7א) לפיכך, עוד בתחילת הדיון בערעור החליט בית-הדין להחזיר את הדיון לבית-הדין האזורי "על מנת שיקבע את מערכת העובדות הצריכה לשאלה, אם, בשינויים המתחייבים, מתקיים בעובדים שעליהם חל הסכם 1978התנאי בסעיף 4(א) להסכם 1981, המחייב פעולה 'כאמור בסעיף 3לאותו הסכם', ואם אין הוא מתקיים בכל נושאי התפקידים- מי הם נושאי התפקידים שבהם מתקיים התנאי. אחרי קביעת העובדות כאמור יוחזר התיק לבית-דין זה להמשך הדיון בערעור" : ב) בית-הדין האזורי (אב-בית-הדין- השופט הראשי אדלר ונציגי הציבור ה"ה מישורי ושיין: המותב שונה בהסכמת הצדדים בעקבות פטירתו של השופט הראשי מ' הרניב ז"ל) השלים את מערכת העובדות על דעת הצדדים והתיק הוחזר לבית-דין זה להמשך הדיון בערעור. .8בטיעונו לערעור חזר בעיקרו הפרקליט שייצג את ההסתדרות על טענותיו בבית-הדין האזורי והוסיף טענות אלה: א) מחומר הראיות שבתיק עולה, כי שעות השהיה על-פי הסכם עובדי ההוראה מהוות הלכה למעשה חלק אינטגרלי של שעות העבודה הרגילות של עובדי ההוראה: ב) מחומר הראיות שבתיק עולה, כי התשלום המכונה "תוספת שהיה" אינו מותנה, הלכה למעשה, בכל תנאי והוא חלק מן השכר הרגיל של עובדי ההוראה: ג) עובדי החינוך החקלאי אמנם אינם נשארים מעבר לשעות עבודתם הרגילות, אך הם מוכנים לעשות כן ועל המדינה והאיגוד ולאפשר זאת: ד) כל עובדי החינוך החקלאי המיוצגים על-ידי ההסתדרות בהליך זה, עוסקים ב"עבודה חינוכית", אף אם אין זו "הוראה פרונטלית". .9בטיעונה לערעור חזרה בעיקר הפרקליטה שייצגה את המדינה ואת האיגוד על טענותיה בבית-הדין האזורי והוסיפה טענות אלה: א) "להוציא את המשכורת הבסיסית, קיימים הבדלים בין עובדי החינוך החקלאי ועובדי ההוראה ברכיבי השכר השונים, והדבר מתיישב עם השוני בעבודה": ב)" הצורך בשעות שהיה הינו רלבנטי למוסד הוראה בעקבות שהיית התלמידים. במוסדות החינוך החקלאיים כל עבודתם של עובדי החינוך החקלאי הינה שהיה אחת גדולה, שבחלקה מתקיימת הוראה פרונטלית": ג) רק תוספות שנכללות היום ב"שכר המשולב", כגון "תוספת ספרות מקצועית", נחשבות שכר לצורך הסכם העובדים החקלאיים. .Iiפסק-הדין .1השאלה העומדת לדיון בערעור זה היא השאלה, האם מתקיימים בעובדי החינוך החקלאי התנאים שקבע הסכם עובדי ההוראה לקבלת התשלום שנקבע בסעיף 4(א) לאותו הסכם, והידוע בכינוי "תוספת שהיה". .2ראשית שומה עלינו לבדוק, על מי חלה ההוראה בסעיף 4(א) להסכם עובדי ההוראה, הקובעת את תשלום תוספת השהיה, האם היא מעניקה "תוספת" זו לכל עובד הוראה באשר הוא עובד הוראה, או רק לסוגים מסוימים של עובדי הוראה. התשובה לשאלה זו נתונה בסעיף 2להסכם, שתוכנו ברור לגמרי: אין הוראות ההסכם חלות על כל עובדי ההוראה, אלא רק על המפורטים באותו סעיף 2, היינו על גננות, מורים, מפקחים וכו' (סעיף 3(ג) בחלק I). מעיון בפירוט שבסעיף 2האמור מסתבר, כי הקו האופייני המשותף לעובדי ההוראה המפורטים בסעיף 2להסכם עובדי ההוראה הוא בכך, שעיקר עבודתם מתמצא בהוראה עיונית או מקצועית. גם אם נתקבל, שאין הכרח שתהיה זו תמיד הוראה "פרונטלית" בכיתה כטענת המדינה, הרי ברור שהמדובר הוא בהוראה במשמעות של "הקניית דעת" במפגש ישיר עם התלמיד או התלמידים. כאמור, כל ההסדר של תשלום מיוחד זה נקבע רק לעובדי ההוראה שפורטו בסעיף 2האמור. יתירה מזה, הסעיף מוציא מפורשות מכלל עובדי ההוראה הזכאים לתוספת שהיה, עובדי הוראה בתפקידים אדמיניסטרטיביים. .3אם משווים את הרשימה שבסעיף 2להסכם עובדי ההוראה עם תיאור התפקידים במשרות השונות של עובדי החינוך החקלאי (סעיף 3(ה) בחלק I), בולט מייד ההבדל היסודי. לעומת עובדי הוראה העובדים בהוראה ישירה בפני תלמידים, ואינם ממלאים כל תפקיד מינהלי, עובדי החינוך החקלאי ממלאים בעיקר תפקידי מינהל ושירותים, אינם ממלאים תפקיד הוראה כל שהוא, וממלאים תפקידים חינוכיים שאינם הוראה רק כמטלה שולית לתפקיד העיקרי. .4ההסתדרות טוענת, כי שכרם של עובדי החינוך החקלאי הוצמד, בהסכם העובדים החקלאיים, לדירוג עובדי ההוראה, ועל כן, הם זכאים למלוא השכר המשתלם לעובדי ההוראה על כל התוספות הנלוות אליו. אך עיון קל בהסכם העובדים החקלאיים ילמדנו, כי טענה זו אינה מדויקת. סעיף 4להסכם האמור אינו קובע, כי שכרם של העובדים האלה צמוד לדירוג עובדי הוראה, לא כל שכן שאינו מחיל עליהם את דירוג עובדי הוראה. נכון, הוא קובע כי שכרם יהיה שכר שבדירוג עובדי הוראה, אך "שכר" לעניין זה מהו? סעיף 4מגדיר זאת במפורש, הווה אומר: "משכורת יסוד בסיסית, תוספת ותק ותוספת משפחה" (סעיף 3(א) בחלק I). ברור איפא, כי ההסכם לא החיל על עובדים אלה את דירוג עובדי ההוראה ולא קבע, כי הם יהיו זכאים לכל תוספת המשתלמת לעובדי הוראה, אלא רק לרכיבי השכר הכלולים בהגדרה שבסעיף 4להסכם העובדים החקלאיים וזה ניתן להם: ולאחר שהרכיבים האלה של "השכר" אוחדו במונח אחיד של "שכר משולב", זכאים העובדים לשכר המשולב המשתלם לעובדי הוראה ושכר כאמור אכן משתלם להם (ראה סעיף 7שבתצהיר של רפי קדם, עובד בכיר ביחידה לשכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, בתיק ההליך בבית-הדין האזורי): זה לא יותר מכך. .5אולם טענה נוספת בפי הפרקליט שטען להסתדרות: למעשה, תוספת שהיה כלל אינה תוספת, במשמעות שניתנה לביטוי זה בפסיקה, אלא היא מהווה חלק משכר היסוד של עובדי ההוראה. סעיף 4(א) בהסכם עובדי הוראה, הקובע כי עובד הוראה הממלא אחרי הדרישות והחובות שנקבעו בהסכם יהיה זכאי לקבל תשלום בשיעור של % 10משכרו, מוסיף, כי תשלום זה "יהווה חלק בלתי- נפרד לכל דבר ועניין משכרו, לרבות לצורך תשלום גמולים או תוספות הנקבעות לפי אחוז מן השכר המשולב" (סעיף 3(ג) בחלק I). ואם כך, טוען בא-כוח ההסתדרות, הרי אין זו תוספת, ונקבע כבר בפסיקה, כי הכינוי שנותנים לתשלום אינו קובע היותו תוספת לשכר או חלק מהשכר. .6האמת ניתנה להאמר, כי במקרה הנדון, השאלה, אם תוספת שהיה אכן תוספת היא או לא, אינה השאלה הקובעת: שהרי ברור, כי עובדי החינוך החקלאי אינם יכולים לתבוע, מכוח "ההצמדה" לשכרם של עובדי הוראה, יותר משהיו זכאים לקבל אילו היו עובדי הוראה ממש. וראינו כבר לעיל, כי לא כל עובדי ההוראה זכאים לתשלום זה המכונה "תוספת שהיה", אלא אלה מהם בלבד העומדים בתנאים שנקבעו בהסכם עובדי הוראה. מכאן, שעובדי החינוך החקלאי ודאי שלא יכלו לזכות בתשלום זה "אוטמטית", אלא רק במקרה שגם הם ממלאים אחרי התנאים שנקבעו כאמור. .7אך גם לגופה, אין טענה זו של ההסתדרות יכולה להתקבל. אכן הפסיקה קובעת, כי הכינוי שנותנים לתשלום אינו קובע. אם הוא מהווה חלק מהשכר או תוספת, ואם מתברר שנתקיים בתשלום המבחן האובייקטיבי להיותו חלק מהשכר, אין לראותו כתוספת ויהא הכינוי אשר יהיה (ראה לדוגמה:דב"ע לד/3-7, [3], בע' 426: דב"ע לה/70-3, [2], בע' 277:דב"ע לה/1-7, [1], בע' 118: דב"ע מב/41-3, [4], בע' 341-340). אולם במה דברים אמורים? במקרים שבהם ברור, כי אין התשלום מותנה בכל תנאי או הנחה והוא משתלם לכל עובד מאותו סוג מעצם היותו עובד כאמור. אם התשלום מותנה בהתקיים תנאי או הנחה, הרי המדובר הוא בתוספת. .8כאמור, במקרה הנדון הזכות לתוספת שהיה אינה נתונה "אוטומטית" לעובד הוראה ללא תלות במילוי אחרי התנאים שנקבעו בהסכם עובדי הוראה. היא משתלמת רק לעובדי הוראה מהסוגים שפורטו בהסכם, אך גם לעובד הוראה הנמנה עם אחד מאותם סוגים היא משתלמת רק אם הוא ממלא את חובת השהיה במוסד החינוכי שבו הוא עובד, כפי שנקבע בסעיף 3לאותו הסכם קיבוצי, ורק אם שוהה שם לשם ביצוע הפעילויות שנקבעו בסעיף 3לאותו הסכם קיבוצי, ורק אם הוא שוהה שם לשם ביצוע הפעילויות שנקבען בנספח ב' להסכם עובדי ההוראה. לפי הסכם עובדי ההוראה ביצוע השהיה היא חובה שאינה תלויה בהסכמת מנהל המוסד, או המעביד, או העובד עצמו, ובלי מילוי חובה זו, לפי הכללים שנקבעו כאמור, לא תקום לו לעובד הוראה הזכות לתשלום זה: ומכאן שהתשלום הוא תוספת. .9השאלה היא איפוא, אם התנאי- או התנאים לתשלום תוספת שהיה מתקיימים בעובדי החינוך החקלאי. כאמור, תנאי לקבלת תוספת שהיה הוא, שהעובד ישהה במוסד החינוכי מספר שעות בנוסף למכסת השעות "התקניות"(סעיף 3(ג) בחלק I). עובדי ההוראה שמכסת שעות העבודה שלהם היא 24או 30שעות שבועיות, בהתאם לכך אם המדובר בבית ספר יסודי או על יסודי, חייבים לשהות במוסד שתי שעות שבועיות. בעת השהיה הם חייבים לבצע פעילויות שנקבעו בנספח ב' להסכם עובדי הוראה, כגון פגישות עם תלמידים בודדים והוריהם, פגישות עם עובדים סוציאליים, קציני ביקור סדיר, מחלק הנוער במשטרה, פסיכולוגים, הדרכת התלמידים לשירות בקהילה וכדו'. מכסת שעות העבודה של עובדי החינוך החקלאי היא 45שעות. מוסכם על הצדדים: כי הם לא נשארים כלל מעבר לשעות עבודתם הרגילות. אמנם הפרקליט שייצג את ההסתדרות טוען, כי על אף שעובדי החינוך החקלאי אינם "שוהים" מעבר לשעות העבודה הרגילות, הם מוכנים לעשות זאת, ושומה על המדינה לאפשר זאת (סעיף 8(ג) בחלק I). אך טענה זו אינה מתיישבת עם הוראת סעיף 3(ד) להסכם עובדי ההוראה הקובעת, כי השהיה לצורך הפעילות שנקבעה מעבר לשעות העבודה הרגילות היא חובה שאינה תלויה בהסכמת גורם כל שהוא, ובלעדיה אין :"תוספת שהיה". .10סיכומו של דבר: דין הערעור להידחות. אין צו להוצאותתוספות שכר