תוספת שכר לעובד עירייה לאחר תקופת ניסיון

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תוספת שכר לעובד עירייה לאחר תקופת ניסיון:

.Iההליך
.1בבית-הדין האזורי בתל-אביב (השופט רבינוביץ - דן יחיד; תב"ע מא/ 1550-3) התבררה תובענה של המערער (להלן - העובד) נגד המשיבה (להלן - העיריה) בעתירה לפסק-דין הצהרתי וכן לפסק-דין אכיף בגין תוספת שכר. בית-הדין האזורי דחה את התביעה ומכאן ערעורו של העובד לבית-דין זה.
.2העובדות הצריכות לערעור זה, עובדות שקבען בית-הדין האזורי ועובדות העולות מהחומר שבתיק ולמעשה אינן שנויות במחלוקת, הן:ב
א) העובד עובד בעירית תל-אביב החל משנת .1967תפקידו הקבוע הוא "פקיד ביצוע רישום וניהול כרטסת מדי מים, במדור הביצוע של מחלקת הצרכנות של מפעל המים";
ב) ביום 28.11.1974 כתב מנהל מחלקת המנגנון אל מנהל אגף המים במינהל ההנדסה והודיע, כי הינו מאשר "את העברתו של הנ"ל (העובד) לתפקיד מחסנאי במחלקת צרכנות...". כן עולה מן המכתב, כי אותה העברה לתפקיד החדש היא ל"תקופת ניסיון"; ג) העובד עבד בתפקיד שאליו הועבר עד ליום 19.5.1976, תאריך שבו "הוחזר" לתפקידו הקודם באגף המים; ד) ביום 15.10.1975יצא חוזר מאת מנהל מחלקת המנגנון אל "אגף המים" ובו הודע, כי "הוחלט לשלם לעובדים הקבועים והזמניים בעיריה, שעובדים עבודה פיסית שאינם מקבלים שום תוספת אחרת, 'תוספת עבודת כפיים'". לענייננו - בשיעור של % 10מהמשכורת, לעובדים כמפורט בחוזר; אותו פירוט אינו בדרך של "ניתוח תפקיד" (job analysis), אלא בדרך פירוט "המקצועות הכלולים בהגדרת 'עבודת כפיים'", וכולל "מחסנאים" וכן "מנהלי עבודה" ; ה) ביום 11.12.1976הגיש העובד תובענה לבית-הדין האזורי בתל-אביב (תב"ע לד/140-2) ובה תבע "את תשלום תוספת הכפיים לתקופה 23.10.1974-19.5.1976, בה עבד במחסן ; ו) ביום 21.12.1977הסתיים הדיון בתביעה האמורה. הדיון הסתיים ב"פשרה, שקיבלה תוקף של פסק-דין ועל-פיו שולמו לתובע על-ידי הנתבעת 000, 10לירות לסילוק כל תביעותיו בתיק הנ"ל"; ז) העובד הוחזר לתפקידו הקודם (פסקה ג' לעיל) על-פי דרישת ה"אחראי" עליו, בנימוק שאין הוא מתאים לעבודתו; ח) אחרי שהעובד "הוחזר" לתפקידו הקודם, הוא שובץ לעבודה במינהל ההנדסה וממכתב מהנדס העיר ל"מנהל שירות העיריה" למדים, שהוא ביצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר תוך הוכחת אחריות ומסירות לעבודה, עד כדי המלצה לקדמו בדרגה מעבר לעולה מהתקן; ט) העיריה אימצה את התקשי"ר והוא חל על הצדדים. ההוראות הרלבנטיות שבתקשי"ר מובאות בסעיף 3, פסקה א', שלהלן והקטע הרלבנטי מהוראת מחלקת המנגנון שבעיריה מובא בסעיף 3, פסקה ב', שלהלן.
.3א) הוראות התקשי"ר
"13.822
תקופת ניסיון של עובד הנמצא בשירות אשר נבחר למשרה פנויה, תהיה דרגת המשרה אשר תהיה, נמשכת שישה חודשים (על אפשרות חישוב תקופת מינוי בפועל כתקופת ניסיון - ראה פסקה (18.285); תקופת הניסיון של עובד צעיר כהגדרתו בפסקה 24.231, נמשכת שלושה חודשים.


13.827
עבר עובד בהצלחה את תקופת הניסיון, יאשר האחראי את מינויו הסופי למשרה החדשה למפרע מיום התחילו לשרת בה למעשה. לא עבר אותה בהצלחה, יוחזר למשרתו הקודמת"; ב) הוראות מחלקת המנגנון מיום 281.1977
"1) תקופת הניסיון של עובד בשירות
א. תקופת הניסיון של עובד בשירות המועבר למשרה קבועה אחרת, או של עובד בשירות שנבחר במכרז למשרה פנויה, תהיה הדרגה אשר תהיה, נמשכת שישה חודשים; ב. עבר העובד בהצלחה את תקופת הניסיון, יקבל מינוי קבוע למשרה החדשה למפרע מיום התחילו לשרת בה למעשה.
מנהל היחידה יעביר את המלצתו למינוי הקבוע, אל מחלקת המנגנון בזמן סביר, חודש לפני גמר תקופת הניסיון, לעניין העלאתו בדרגה במסגרת משרה שצמודות לה יותר מדרגה אחת".
.4בתובענה עתר העובד, שהיה מיוצג על-ידי עורך-דין, "לקבוע כי החזרת התובע לתפקידו הקודם כפקיד ביצוע לאחר תום תקופת הניסיון נעשתה שלא כדין ובניגוד להוראות התקשי"ר, כאמור בסעיף 6לכתב תביעה זה, ותוך הפרת הוראות מחלקת המנגנון של הנתבעת...; לחייב את הנתבעת להיטיב נזקו של התובע בגין אובדן תוספת שכר עקב הפרת הוראות התקשי"ר והוראות מחלקת המנגנון של הנתבעת לפי הפירוט הבא:ו
א) תוספת שכר של % 10מהמשכורת הקובעת, החל מיום היווצרות עילת התביעה, דהיינו מיום 19.5.1976כאמור בסעיף 8לכתב תביעה זה ועד ליום 30.6.1980לפי הפירוט הרצוף לכתב תביעה זה... ; ב) ולחלופין - פיצוי כספי בערך הנזק שנגרם לתובע בצירוף ריבית והצמדה כחוק; ג) שכר מולן בסך % 10מהמשכורת הקובעת לפי הפירוט הרצוף לכתב תביעה זה... בתוספת פיצויי הלנת שכר החל במועד ...1.7.1980; ה) תוספת שכר בעתיד בסך של % 10מהמשכורת הקובעת מדי חודש בחודשו והנכלל במשכורת הקובעת לחישוב הפנסיה, לפי מזכר מחלקת המנגנון מיום ...13.5.1980; ו) ולחלופין - פיצוי כספי בערך הנזק שייגרם לתובע בעתיד; ז) פיצוי כספי בסך של 000, 10שקל (עשרת אלפים שקל) בגין פגיעה בבריאותו של התובע וסבלו הרב, ופגיעה במעמדו המקצועי של התובע".


.5במרכז סיכומיו של פרקליטו של העובד, סיכומים בעל-פה, עמדו טענות אלה:נ
א) "משהמשיך העובד לעבוד בתפקיד שאליו הוא הועבר, תקופה העולה בהרבה על 'תקופת הניסיון' היה ממילא לעובד קבוע באותו תפקיד"; ב) החזרתו של העובד לתפקידו הקודם היתה משיקולים לא רלבנטיים, לא עלידי המוסמך לכך, ומבלי שניתנה לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו. בכך היתה ההעברה בניגוד לזכויות החוזיות של העובד - היינו בניגוד להוראות התקשי"ר ולהוראות מחלקת המנגנון החלות על הנושא; ג) אשר לעילה טען העובד, בעיקר, לתשלום שכר בשיעור שהיה משתלם לו לולא הוחזר שלא כדין לתפקידו הקודם.
.6כנגד טענות עורך-הדין שייצג את העובד, טענה עורכת-הדין שייצגה את העיריה, כי:ב
א) העובד לא היה ל"עובד קבוע" בתפקיד שאליו הועבר, באשר לא קיבל
"מינוי" לאותו תפקיד ועצם חלוף הזמן אינו מקנה "קביעות"; ב) ההעברה היתה כדין, באשר היתה מטעמים רלבנטיים; ג) (על כל פנים) לעיריה כמעביד ה"פררוגטיבה" "לנייד עובדים". "העברת עובד מתפקידו אינה מותנית בהסכמתו של העובד"; האמור חל גם על העברת "עובד קבוע" מתפקידו; ד) אין העובד זכאי ל"תוספת עבודת כפיים" בעד פרק הזמן שבו חדל לעבוד בתפקיד שאליו הועבר וזה מהטעם, שאחרי שהוחזר לתפקידו הקודם לא עבד "עבודת כפיים" והתנאי לאותה תוספת היא "עבודת כפיים".
.7בפסק-הדין שבערעור מתייחס בית-הדין האזורי לכל הטענות שהועלו בפניו, ולמעשה אף הוסיף:ו התוספת באה עת עשה בית-הדין לאיתור עילה לתביעתו של העובד, והוא חיפש את העילה בסעיף 10לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א 1970(להלן - חוק החוזים (תרופות)), עילה שתפשה אחד המקומות המרכזיים בפסקהדין שבערעור.
.8בערעור חזרו, למעשה, הצדדים על טענותיהם בבית-הדין האזורי.
באותו שלב לא היה עוד העובד מיוצג על-ידי עורך-דין. העובד ציין עם ראשית טענותיו, כי החל מ- 1.7.1982הוא עובד בתפקיד "פקיד כוח אדם" ומקבל, בתפקידו זה, "תוספת של %10, כעין תוספת תפקיד לפקידי כוח אדם" ולכן אין הוא תובע "תוספת עבודת כפיים" מאותו תאריך. העובד הדגיש, כי "אין חולקים על כך שלמעביד מותר, בסייגים, להעביר עובד מתפקיד לתפקיד, אבל הסמכות היא לא בידי כל מנהל ומנהל - זה גורם לאנרכיה. הסמכות הבלעדית בידי מחלקת המנגנון".


.Iiפסק-הדין
.1בפסק-הדין שבערעור נדרש בית-הדין האזורי לכל הטענות שהועלו לפניו וכאמור אף גיבש טענה לעילה ביזמתו (סעיף 7שבחלק iלעיל). טוב עשה בית-הדין האזורי בהתייחסו לכל הטענות, כי מרוב עתירות חלופיות שבכתב התביעה, לא קל היה לאתר את הבסיס המשפטי לתביעה.
.2בהתייחסו לכל הטענות שהועלו בפניו, פעל בית-הדין האזורי כפי שמצפים מערכאה ראשונה. דרך זאת טובה היא, באשר הדרך האחרת - בית-דין אזורי פוסק רק בטענה שנראית לו כטענה שתביא לתוצאה - מביאה לעתים למצב, שבעקבות ערעור שמתקבל, חייבת ערכאת הערעור להחזיר את העניין לערכאה הראשונה, וכל הדיון מתחיל מחדש.
.3שונה המצב, כמובן, בערעור. לעניין פסק-דין בערעור, אין הכרח לחזור לכל הטענות שהועלו בערכאה ראשונה ולכל הנימוקים שבפסק-הדין. די שנזדקק לטענה מרכזית, אם תשובה לאותה טענה תביא להכרעה בערעור.
.4השאלה המרכזית שעל-פיה יוכרע גורלו של ערעור זה היא, אם "החזרת" העובד לתפקידו הקודם היה בה הפרת התנאים החוזיים החלים על הצדדים. תנאי לבדיקת השאלה הוא תשובה חיובית לשאלה מקדמית והיא, אם העובד היה ל"עובד קבוע" בתפקיד שאליו הועבר ביום .28.11.1974אם התשובה לשאלה מקדמית זאת היא חיובית, יש מקום להידרש לכל יתר השאלות; אם היא שלילית - אין מקום לכך. והטעם הוא פשוט:נ העובד הועבר מתפקיד לתפקיד ל"תקופת ניסיון"; אם לא היה ל"עובד קבוע" באותו תפקיד, הרי שעם "החזרתו" לתפקידו הקודם כלל לא היתה "העברה" מתפקיד לתפקיד, אלא פעולה שכשמה כן היתה - החזרת עובד לתפקידו.
.5לשאלה המקדמית האמורה אכן התייחס באריכות בית-הדין האזורי, אבל התשובה אינה חד-משמעית. בית-הדין האזורי התייחס, אמנם, לפסקי-הדין של בית-דין זה בעניין רשות הנמלים (דב"ע לג/2-9, [1]), ובעניין ורדי (דב"ע מב/74-3, [2]), אך לא הסיק מהם, בעיקר מפסק-הדין, בעניין ורדי, [2], את המסקנה המתחייבת. אומר פסק-הדין שבערעור:ב "אמנם בדב"ע מא/2-7, [3] (בע' 136), נשמעת לכאורה דעה שונה מזו שהובאה בתב"ע לג/125-3, [4] (הכוונה לפסק-דין של בית-הדין האזורי בירושלים) ולפיה, חלוף זמן הניסיון אינו מקנה לעובד זכות לקביעות בתפקיד, אך נראה לנו שבכל מקרה תכריע בשאלה הוראות החוזה המתייחסות למעמד ועובד במקרה זה".
.6מפסקי-הדין בעניין ורדי, [2], וגם בעניין דנינו (דבע חא/2-7, [3]) לא "נשמעת לכאורה דעה שונה" מזו של פסק-הדין של בית-הדין האזורי בירושלים, אלא "נקבעת" הלכה שונה. בפסק-הדין בעניין ורדי, [2], נאמר מפורשות:ו
"המושגים 'תקופת ניסיון', 'עובד זמני' ו'עובד קבוע' - תוכנם ומשמעותם באים מהבסיס ליחסים שבין העובד והמעביד שבהם מדובר:נ הסכם קיבוצי, חוזה עבודה אינדיבידואלי ולעתים אף 'הסדר קיבוצי'. מובן, שאם ייאמר במפורש בחוזה אינדיבידואלי, שבהתקיים תנאים מסוימים יהיה העובד
ל'עובד קבוע' - יחפש בית-הדין ב'הקשר התעשייתי', ליתן משמעות למוסכם. על-כל פנים - אין לקבל טענה שמר ורדי קנה לעצמו מעמד של 'עובד קבוע' מכוח 'השתק'" (שם, [2], בע' 64).
אכן עולה מאותו פסק-דין המשקל של ההוראות החוזיות (הסכם קיבוצי, חוזה אישי, או הוראות חד-צדדיות של המעביד, כגון תקשי"ר, ההופכות לתנאי מכללא שלושה אלה בסולם יורד לפי שלבי החשיבות). נפנה, אפוא, ל"הוראות החוזיות" המחייבות - בין שהן בתקשי"ר ובין שהן בהוראות המנגנון (סעיף 3שבחלק iלעיל). בשניהם אין הקניית מעמד של "עובד קבוע" מעצם העובדה שתמה תקופת הניסיון, ועובד המשיך לעבוד בתפקיד שאליו הועבר לתקופת ניסיון.
לפי התקשי"ר צריך שתהיה "החלטה" של "האחראי" (סעיף 13.827שבתקשי"ר) ; לפי "הוראות המנגנון" של עירית תל-אביב צריך, לשם "מינוי קבוע", "המלצה" של מנהל היחידה (סעיף 1ב' שבהוראות האמורות).
.7הן מהתקשי"ר והן מהוראות המנגנון עולה, אפוא, ברורות, שבדרך השגרה, מכוח שכחה או מכוח "אנרציה". אין מי שהועבר לתקופת ניסיון מתפקיד לתפקיד הופך ל"עובד קבוע" בתפקיד שאליו הועבר. השאלה, מה יעשה עובד ש"מנהל יחידה סרב להמליץ על העברתו", האם הוא חסר ישע או שבידיו תרופה במסגרת המקובל ביחסי עבודה קיבוציים, אינה מתעוררת בענייננו. על כל פנים העובד לא הלך באותה דרך, לפחות לא מיצה אותה. אך, כאמור, זה אינו הקובע. הקובע הוא שלא קוים תנאי הכרחי ל"קביעות" והוא "המלצה" או "החלטה".
.8משזאת התוצאה וזו התשובה לשאלה המקדמית שהוצגה, היינו העובד כלל לא
"הועבר" ביום 19.5.1976מתפקיד לתפקיד, אלא הוחזר מתפקיד שבו עשה לתקופת ניסיון לתפקיד הקבע שלו, אין להידרש לכל יתר הטענות שבתשתיתן הפרת זכות חוזית, שמצאה את ביטויה ב"העברה" מתפקיד לתפקיד "שלא כדין" ופיצויים על אותה הפרה.
.9באמור עד כאן יש למעשה כדי לדחות את הערעור ולאשר את פסק-הדין, אם כי לא מטעמיו.
.10מאחר ובית-הדין האזורי נדרש בשקידה רבה לכל השאלות הנותרות, ולמניעת פירוש מוטעה שמפרשים עלולים לתת לפסק-הדין שבערעור, נתייחס למספר שאלות שנדונו בפסק-הדין:ב
א) השאלה, אם בכוחו של מעביד, בהתקיים תנאים מסוימים, להעביר עובד מתפקיד לתפקיד, אינה חדשה ואינה מחייבת חידוש הלכות; הנושא נדון בשורה של פסקי-דין של בית-דין זה וההלכות קבועות בפסיקתו. הזדקקות לפסקי-דין שניתנו בהקשר להעברה מתפקיד לתפקיד ועבירות משמעת בעקבות זאת אינה מועילה ויכולה גם להביא לתוצאה מוטעית. מה גם שבענייננו - עצם הזכות להעביר מתפקיד לתפקיד כלל לא היתה שנויה במחלוקת. אשר היה שנוי במחלוקת הוא, האם התקיימו התנאים לשימוש באותו כוח. ההלכה סוכמה בפסק-הדין בעניין רמת-גן (דב"ע לה/1-3, [5]). אגב, בעבר נזקק בית-דין זה בקשר להעברה מתפקיד לתפקיד לדיבור

"פררוגטיבה",אך מאחר ומלה זאת יכול ותתפרש כ"שרירות", עדיף להשתמש במונח הידוע במשפט - "כוח". לאמור היה מודע בית-הדין האזורי, אך לא דק פורתא. בית-הדין האזורי סיכם את ההלכה כך:ו "היוצא מדברים אלה הוא, שלמעביד הכוח והסמכות להעביר עובר מתפקיד לתפקיד על-פי שיקול דעתו - זה הכלל - ואילו צמצום סמכויות אלה הוא בבחינת יוצא מן הכלל. כל חריג מן הכלל, הבא לצמצם את הכלל, יש לפרש באופן מצמצם, דווקא, מפני שהוא בא לגרוע מן הכלל שהוא העיקר, הרגיל והמקובל". בשניים לא דק בית-הדין האזורי:נ 1) "הכוח" הנתון למעביד אינו כוח לפעול "על-פי שיקול דעתו", אם במלים "שיקול דעתו" הכוונה היא לכך שיכול הוא לפעול כעולה על רוחו. המדובר בכוח ועל כל הפעלת כוח, בעיקר כשמדובר בגוף ציבורי, חל הכלל שיש להפעילו משיקולים רלבנטיים, ועת מדובר בעובד-מעביד - ב"תום לב" וב"הגינות" ("in fairness") ; 2) אין מדובר כאן ב"כלל" וב"יוצא מן הכלל", על המתחייב מכך לעניין פרשנות, כאמור במובא מפסק-הדין. מדובר ב"כלל" במובן "נורמה" ו"הסייג" לנורמה אינו "סייג", אלא תנאי שהוא חלק מאותה "נורמה" ואין ביניהם עדיף וטפל; ב) כאמור לעיל התקשה בית-הדין האזורי לאתר את העילה לתביעתו של העובד וזה, במידה רבה, בשל עתירות חלופיות לרוב (מעיף 4שבחלק iלעיל). את התשובה מצא בית-הדין האזורי בחוק החוזים (תרופות) - פיצויים על הפרת חוזה. אין זה ברור כלל וכלל, שלכל הפרה של חוזה עבודה יפה התרופה של פיצויים, כעולה מפרק ב', סימן ג', לחוק האמור. משנותנים את הדעת למיוחד שבחוזה עבודה - חוזה עבודה הינו גזע עץ, שעליו צומחים ענפים, נובלים וצומחים מחדש (עניין "הבימה", דב"ע לה/30-3, [6], בע' 313) - ספק רב אם כל הפרה והפרה, שהיתה משמשת בחוזה אחר עילה לפיצויים, תשמש עילה לפיצויים גם בחוזה עבודה; וזאת במיוחד לאור ההוראה הבסיסית בחוק החוזים (תרופות), לפיה הזכות לפיצויים מוגבלת לאותו נזק שהיה צפוי בעת כריתת החוזה (כלשון סעיף 10שבאותו חוק - "שהמפר ראה אותו, או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה"). כך לא יוכלו להתקיים יחסי עבודה אינדיבידואליים. בכך לא נאמר, שלא ייתכן מקרה שבו הפרת החוזה תגרור חיש בפיצויים. עת מדובר בחוזה עבודה, התרופה הראויה לרוב ההפרות תהיה הבטחת קיום בעין. זאת ואף זאת, במערכת יחסי עבודה קיבוציים נקבעים, ברוב המקרים, כלים שבהפעלתם התרופה הראויה - כולל כל הקשור בתרופה המיוחדת ליחסי עובד-מעביד, הקשורה במושג של עבירות משמעת, שכלל אינו ידוע ביחסים חוזיים אחרים. לאמור בפסקה זאת מן הדין להפנות את תשומת הלב לפסקי-דין אלה:ב דב"ע מב/135-3, [7], בע' 364; דב"ע לט/12-2; לט/13-2, [8], בע' 12- מול האות ד', ודב"ע לה/23-3, [9], בע' 223-.224
כאמור בסעיף 9לעיל - דין הערעור להידחות. בנסיבות המקרה אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הבטחה של 20 שנה מהעירייה

  2. סעיף 203 לפקודת העיריות

  3. מינוי למשרת מבקר העירייה

  4. התחייבות כספית בשם העירייה

  5. תקופת צינון מנכ''ל עירייה

  6. ביקורת העירייה על יריד אומנות

  7. קביעות למדריכים עובדי עירייה

  8. תביעה ייצוגית נגד עיריית חולון

  9. תביעה בגין רשלנות עיריית גבעתיים

  10. העברת שטח לעירייה לצורכי ציבור

  11. תשלום חוב לעירייה של השוכר הקודם

  12. האם העירייה יכולה להפעיל בית קפה

  13. דרישה העירייה להשיב תשלומי ארנונה

  14. התחייבות עירייה להנחה בארנונה (במכתב)

  15. מה זה גביה מנהלית על פי פקודת העיריות

  16. טעות במידע תכנוני שנמסר לאדם מהעירייה

  17. תוספת שכר לעובד עירייה לאחר תקופת ניסיון

  18. תביעת רשות מקומית לחובות לפי פנקסי עירייה

  19. חוזה הרשאה לעירייה להקים מועדון ספורט ימי

  20. עתירה להורות לעיריית רמת גן ליתן היתר בניה

  21. תביעה נגד העירייה בגין הריסת בית ללא הסכמה

  22. האם התחייבות עירייה ללא אישור הגזבר תקפה ?

  23. מה התוקף החוקי (משפטי) של "הבטחה מהעירייה" ?

  24. אחריות העיריה לנזק לרכב עקב הצבת דוקרנים בכביש

  25. טעות באישור של העירייה על כך שלא צריך לשלם היטל השבחה

  26. עתירה מנהלית לקבל מהעירייה אישור העדר חובות לרשם המקרקעין

  27. תביעה בשל נפילה בזמן הליכה על מדרכה בשטחה של עיריית אשדוד

  28. נטען כי תיק מידע מהעירייה לא מכיל את כל הדרוש -מסמכים חסרים

  29. האם יש אחריות לעיריית תל אביב על נפילה במדרכה במהלך הליכה ?

  30. ארנונה: נטען כי שהעירייה לא צירפה אסמכתא בדבר משלוח דרישת התשלום

  31. פיצוי מהעירייה בגין נזקים לרכב שנחבל מאבן במהלך נסיעה באחד משבילי העיר

  32. תביעה בטענה שהעירייה מסרה מידע תכנוני שגוי שבעקבותיו נבנו דירות מתחת למפלס

  33. לפתחו של מי מונחת העובדה כי מדיניות אכיפה של העירייה אינה מפורסמת בכל מקור שהוא ?

  34. נטען כי העירייה הוסיפה סיווגים חדשים לצו הארנונה מבלי שהגישה בקשה להוספת סיווג חדש

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון