קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תשלום היטל סלילת מדרכות: הנשיא מ' סלוצקי 1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בחיפה (כב' סגן הנשיא חרסונסקי) שניתן בת.א. 12120/92 בתאריך 7.4.95. המערערת, עירית חיפה, תבעה בסדר דין מקוצר מאת המשיב סך 39,844.89 שקלים בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחלקו בהוצאות סלילת מדרכות משני צידי רחוב עדולם והרחבתו בחיפה. המשיב הוא בעל זכויות בנכס הידוע כחלקה 36/1 גוש 10923 (להלן - הנכס) הגובל ברחוב הנ"ל. הסלילה בוצעה באפריל 1988 וזאת בהסתמך על חוק העזר לחיפה (סלילת רחובות), התשמ"ב1982- (להלן - חוק העזר הנ"ל). המשיב הכחיש חבותו בתשלום הנדרש. בית משפט קמא דחה את התביעה ועל כך נסב הערעור שבפנינו. 2. סעיף 249 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן - הפקודה הנ"ל), מפרט את סמכויות העיריה וסעיף 251ג לפקודה הנ"ל קובע כי המועצה רשאית לקבוע בחוק עזר לפי סעיף 249(12)(11) הוראות בדבר סלילת מדרכות בדרכים הבאות: א. בדרך של דרישה מבעלי המקרקעין הגובלים ברחוב לסלול על חשבונם סלילה ראשונה של מדרכה לאורך הרחוב הגובל עם הקרקע שלהם. ב. חיוב הבעלים במלוא הוצאות הסלילה שתבוצע בידי העיריה. ג. לסלול כל רחוב ומדרכה שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של הרחוב. המערערת התקינה בתוקף סמכותה זו את חוק העזר הנ"ל הקובע את ההוראות הבאות הרלוונטיות לענייננו: א. המועצה רשאית להחליט על סלילת רחוב או מדרכה בבת אחת או בשלבים (סעיף 3(א) לחוק העזר הנ"ל). ב. החליטה המועצה על סלילת רחוב או מדרכה, יפרסם ראש העיריה הודעה על כך בעתון יומי הנפוץ בתחום העיריה (סעיף 13(ב) לחוק העזר הנ"ל). ג. מי שהם בעלי הנכסים הגובלים בעת התחלת הסלילה או לאחריה חייבים בהיטל (סעיף 4(א) לחוק העזר הנ"ל). ד. ראש העיריה רשאי לדרוש תשלום ההיטל מכל אדם שהינו בחזקת בעל נכס גובל מכולם או מקצתם (סעיף 4(ג) לחוק העזר הנ"ל). ה. ראש העיריה ישלח הודעה בכתב לבעלי הנכסים החייבים בהיטל ויודיע בה את מועד התחלת הסלילה ויפרט בה את שיעורי ההיטל כפי שנקבע בהתאם לחוק העזר הנ"ל. את ההיטל יש לשלם תוך 30 ימים מיום שנמסרה ההודעה הנ"ל (סעיף 5 ו6-(א)(ב) לחוק העזר הנ"ל). ו. כשהחלטת הסלילה מתיחסת להרחבת כביש ובעל הנכס הגובל שילם בעד הסלילה של הכביש, תיחשב ההרחבה כסלילת רחוב ובעל הנכס הגובל ישלם היטל בשעורים כפי שיקבע בחוק העזר. התשלום יבוצע תוך 30 יום מיום מסירת ההודעה לבעל הנכס על סכום ההיטל המגיע ממנו (סעיף 7 לחוק העזר הנ"ל). ז. הוצאות משוערות של סלילת מדרכה יחולקו בין בעלי הנסכים הגובלים מחצית ההוצאות לפי אורך חזיתות המגרשים והמחצית הנותרת בהתאם לשטחי המגרשים (סעיף 7א(ג) לחוק העזר הנ"ל). 3. מהאמור עולה כי כשהמערערת היא הסוללת את הכביש והמדרכה זכאית היא לגבות מבעלי הנכסים הגובלים את חלקם היחסי בהוצאות הסלילה בשעורים שנקבעו בחוק. סעיפים 255 ו256- לפקודת העיריות חלים מקום שנדרש אדם על פי הוראות חוק עזר לבצע עבודה תוך זמן מסויים ולא ביצע או לא השלים את העבודה תוך הזמן שנקבע להנחת דעת העיריה, רשאית היא לבצע את העבודה בעצמה ולדרוש את ההוצאות, וזאת לאחר שתמסר תחילת למי שחייב היה לבצע את העבודה הודעה בה נדרש הוא לבצע או להשלים את ביצוע העבודה. בעיננו, גם אם הוסמכה העיריה בחוק העזר לדרוש מבעלי הנכסים הגובלים את ביצוע סלילת הרחבת הכביש והמדרכות, הרי שבחרה לסלול אותם בעצמה בלא לפנות לבעלי הנכסים הגובלים, ואין לכן תחולה לסעיפים אלה. מהאמור בע.א. 684/78 עירית רמת גן נ' דויטש, פס"ד לד(1), עמ' 100 בע' 105-104 עולה כי העיריה שלא בחרה בדרך הטלת החובה לסלול על בעל המקרקעין תחילה, מוסמכת מלכתחילה לסלול את המדרכה בעצמה ולגבות את הוצאות הסלילה מבעלי הנכסים הגובלים, והיא פטורה במקרה כזה ממתן ההודעה והאזהרה האמורים בסעיפים 255 ו256- הנ"ל. יש איפוא לדחות את קביעתו של ביהמ"ש קמא כי משלוח הודעה מוקדמת לביצוע הסלילה למשיבה הוא תנאי הכרחי לחיובה בהוצאות הסלילה. סעיף 8 לחוק העזר שאליו מפנה ביהמ"ש קמא אינו נוגע לענייננו משלא הוכחה דרישה או מתן היתר של ראש העיריה סלילה נשוא התובענה. 4. אחת מדרישות חוק העזר הנ"ל היא פרסום החלטת המועצה בדבר סלילת הכביש והמדרכה בעיתון יומי נפוץ ואכן נעשו פרסומים כאלה בעתונים "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" מה27.10.87-. למשיב נשלחה דרישת תשלום ההיטל בשעור שנקבע בחוק העזר (נספח ה' לתצהירו של מר ויס) ומשלא שולם ההיטל הוגשה תובענה זו. 5. הסלילה בוצעה באפריל 1988 ויש לישם לגביה את חוק העזר הנ"ל שהיה בתוקף בכל הנוגע לחישוב ההיטל. בחישוב ההוצאות לא נלקחו בחשבון חלקות גובלות: חלקה 59 בגוש 10923 הרשומה בשם המערערת כשטח מעבר ציבורי וחלקה 22 שבעליה ביצעו את הסלילה בעצמם. אין סבירות לחייב את המערערת בהיטל בשל היותה בעל נכס גובל המהווה מעבר ציבורי. סעיף 4 (ג) קובע שראש העיריה רשאי לדרוש היטל מבעלי הנכסים הגובלים "מכולם או מקצתם", משמע נתון בידיו שיקול הדעת בענין זה. זאת ועוד, על פי סעיף 251 לפק' העיריות רשאית המועצה לקבוע הוראות לתשלום אגרות, היטלים או דמי השתתפות "על ידי כל אדם זולת העיריה גופה" בקשר לחוקי העזר שהיא רשאית להתקין. יש לכן לפרש את חוקי העזר כמוציא מכלל חיוב את המערערת על פי הוראת החוק. כן מקובלת עלי טענת ב"כ המערערת כי אין להחשיב כנכסים הגובלים את החלקות שעליהן נסללים הכביש או המדרכה, המהווים את הכבישים והמדרכות עצמם. כדי להיטיב עם המשיבה נערך חישוב ההיטל על פי חוק העזר הישן שבוטל ע"י חוק העזר הנ"ל. חישוב זה הקטין באורח משמעותי את היטל שהוטל על המשיבה. ההבדל לענין חישוב ההיטל הוא שלפי החוק הקודם היה ההיטל מבוסס על מחיר ממוצע הנקבע על פי הסלילה של מכלול הרחובות וסלילתו המתוכננת בעיר ושטח הנכסים הגובלים. ואילו לפי החוק החדש, החישוב הוא לפי העלות בפועל, הריאלית, של סלילת הרחוב הגובל בנכס של הבעלים הנדרשים לשלמו (ראה ע.א. 620/82 מועצת עירית הרצליה ואח' נ' ש. רשף ואח' פס"ד לז(4) ע' 57). דעתי היא שיש לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של ביהמ"ש קמא ולחייב את המשיב לשלם למערערת סך 39,844.89 שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"מ1980- החל מיום הגשת התביעה ב9.11.92- ועד לתשלום בפועל וכן את הוצאות משפט והערעור ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א1961- החל מתאריך מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. אני מסכים. ש' פינקלמן, שופט אני מסכימה. ש' וסרקרוג, שופטת הוחלט כאמור בפסקה 8 לפסק דינו של כב' הנשיא מ' סלוצקי. היטל סלילהאגרות והיטלי פיתוח