תביעה להחזרה לעבודה במשרה מלאה

תביעה להחזרה לעבודה במשרה מלאה
1. התביעה שהוגשה לפנינו סבה על הסכם פרישה שנערך ונחתם בין הצדדים. התובעת הגישה תביעה לביטול ההסכם ולהחזרתה לעבודה במשרה מלאה אצל הנתבעת.
כן לפנינו תביעה לתשלום שכר משרה מלאה מיום 1/9/00 בהפחתת שכר ששולם לתובעת בפועל החל מיום זה.

לחילופין בלבד נתבקש ביה"ד לקבוע כי התובעת זכאית לקבל 50% מפיצויי הפיטורים על פי תחשיב מלוא שנות עבודתה עבור הנתבעת בצירוף פיצויי הלנה כחוק.נ

2. ואלו הן העובדות הרלוונטיות בתיק זה, אשר אינן שנויות במחלוקת כפי שהן עולות מכתבי הטענות, כמו גם מן העדויות, שהעידו הצדדים בבית הדין:
א. התובעת הועסקה ע"י הנתבעת כמורה במגמת אירוח ומלונאות בבית הספר סליגסברג בירושלים (להלן בית הספר) במשך 30 שנה, החל מיום 1/9/1970 ועד ליום 31/8/2000.ב

ב. ביום 1/8/2000, בעקבות סגירת מגמת האירוח והמלונאות, נחתם הסכם פרישה בין התובעת לבין הנתבעת כדלקמן:
"הסכם
בין: עיריית ירושלים – להלן "המעסיק"
לבין: המורה גב' רינה סיון המלמד/ת בביה"ס סליגסברג
והואיל: והמגמה לאירוח ומלונאות בה לימדה המורה ניסגרה
והואיל: ויש הכרח לסיים שירותי המורה
והואיל: ובאנו בדברים עם ארגון המורים המייצג את המורה
אשר על כן הוחלט והוסכם בין הצדדים כדלקמן:

  1. המבוא להסכם זה הנו חלק בלתי נפרד ממנו.ו
  2. המורה הועסק/ה אצל המעסיק בתקופה שבין 1.9.70 עד 31.8.00 (להלן: "תקופת ההעסקה")
  3. בגין תקופת ההעסקה יעמדו לרשות המורה כל הסכומים שהופרשו לקופת מבטחים.
  4. בנוסף לאמור בסעיף 3 לעיל יקבל המורה סכום נוסף בשיעור של 50% שיחושב מסכום פיצויי הפיטורים להם היה זכאי בגין תקופת ההעסקה ומספר חדשי הסתגלות – הכל כפי שייקבע ע"י משרד החינוך והתרבות.(ההדגשות שלי – א.א.)
  5. למען הסר ספק מצהירים הצדדים, כי ידוע להם שהאמור בסעיף 4 לעיל כפוף לאישור ועדת השיפויים הפועלת במשרד החינוך והתרבות לפי הקריטריונים שקבעה אותה ועדה. ללא אישור הועדה את האמור בסעיף 4 לעיל לא תהיה לצדדים כל תביעה"

(נספח א לכתב התביעה).נ
ג. בסמוך ולאחר חתימת ההסכם ובהתאם להצעת הנתבעת, חזרה התובעת ללמד בבית הספר במגמת אירוח ומלונאות החל מיום 1/9/00 עד לסגירתה הסופית של המגמה.ב
ד. התובעת קיבלה את שכרה החודשי מיום 1/9/00 ועד ליום 1/11/00 באמצעות עמותת רנה קאסן ומחודש 11/00 עד לחודש 9/01 באמצעות הנתבעת.
ה. התובעת מקבלת פנסיה מיום 1/9/00.ו
ו. הנתבעת הגישה בקשה לאישור הסכם הפיצויים. הנתבעת ביקשה לשפות את התובעת בגין פיצויים מוגדלים בשיעור 50% עבור כל התקופה וכן 6 חודשי הסתגלות (נספח ת/1).נ
ז. ביום 13/5/2000 במסגרת אישור הסכם הפרישה, אישרה ועדת השיפויים במשרד החינוך פיצויים לתובעת בשיעור 50% לתקופה של 12 שנה, מיום 1/9/1988 עד 31/8/2000 (נספח ב' לכתב התביעה) וללא חודשי הסתגלות.ב
ח. התובעת, באמצעות הנתבעת, הגישה ערעור על החלטת ועדת השיפויים לתיקון חישוב תקופת הפיצויים לתקופה של 30 שנה וכדלקמן:
"הנדון: ערעור על החלטת הועדה הפריטטית מיום 13/5/01 סיון רינה
גב' סיוון רינה עבדה בבעלות הדסה מ 1/9/1970 ועברה לעירית ירושלים בהסכם העברה מיום 1/9/1988.ו
עיריית ירושלים קבלה על עצמה את האחריות לשמירת הזכויות הפרופסיונליות של המורים שעברו אליה מבעלות הדסה ומבחינה זו – דין עבודתם בהדסה כדין עבודתם בעירייה. (ההדגשות שלי – א.א.)
עפ"י האמור לעיל אנו מבקשים לאשר לגב' סיוון פיצויים מתחילת העסקתה ב 1/9/1970" (נספח ג לכתב התביעה).
ט. ביום 9/9/2001 חזרה בה ועדת השיפויים של משרד החינוך מהחלטתה הקודמת והודע לתובעת כי אין היא זכאית לפיצויי פיטורים כלל, זאת בשל העובדה כי התובעת המשיכה לעסוק בהוראה אצל הנתבעת. (נספח ד לכתב התביעה)
י. הנתבעת הגישה בקשות עבור התובעת בפני ועדת השיפויים על מנת שזו תחזור בה מהחלטתה האחרונה ותאשר לתובעת את הזכאות לקבלת פיצויים למרות העובדה כי התובעת המשיכה לעסוק בהוראה בבית הספר וכדלקמן:
"הנדון: ביטול שיפויים
...נ
המורות עשו כדבר ארגונן המקצועי ולצערנו, נענינו לכך משום שיצאנו מכלל הנחה ברורה שעניינן לא יפגע...ב
אנו מבקשים לציין, כי המורות נהגו בניקיון כפיים ולצערנו הוטעו. (ההדגשה שלי – א.א.)
אנו מבקשים לערער על ההחלטה ולהשיב את ההחלטה המקורית משום שמדובר במעשה שגגה שהמורות המעורבות בו אינן צריכות לסבול ממנו..."
(נספח ה' לכתב התביעה)
"הנדון: ביטול שיפויים
...ו
בהמשך למכתבי שבסימוכין, אני מבקש להודיעך כי ביום 24/9/01 הפסיקה גב' רינה סיון את עבודתה בעיריית ירושלים.נ
אני מדגיש כאן שוב כי, מעשה ההעסקה התרחש כשגגה משותפת של הארגון ועיריית ירושלים.ב
אנו מבקשים לעשות כל מאמץ למנוע פגיעה מהמורות שמילאו תפקידן במסירות ונאלצו לסיים שירותן בניגוד לרצונן (משום סגירת המגמה)"
(נספח ו' לכתב התביעה).ו
יא. התובעת המשיכה ללמד בבית הספר אולם החל מחודש 9/01 שוב קיבלה את משכורתה החודשית באמצעות עמותת רנה קאסן.נ
יב. לאור בקשות הנתבעת החליטה ועדת השיפויים ביום 17/3/03 לחזור בה מהחלטתה על ביטול השיפויים ולהשיב על כנה את החלטתה מיום 13/5/2001 המאשרת לתובעת פיצויים מוגדלים עבור 12 שנים בלבד וללא חודשי הסתגלות.ב
יג. התובעת קיבלה פיצויי פיטורים בהתאם להחלטת הוועדה.ו
יד. בתיק זה הוגשו תצהירי התובעת ומר חקק מטעם הנתבעת ובדיונים שהתקיימו בפנינו העידו הם, על תצהירים, בשאלות השנויות במחלוקת כפי שיפורטו בהכרעתנו.נ

3. להלן תמצית טענות הצדדים
התובעת:
א. הנתבעת התחייבה כי כנגד הסכמת התובעת לפרישה מרצון התובעת תקבל פנסיה מוקדמת מידית וכן 50% מפיצויי הפיטורים המגיעים על פי חוק עבור כל שלושים שנות עבודתה בנתבעת .ב
ב. הנתבעת הטעתה את התובעת באשר למשמעות הוראת סעיף 5 להסכם הפרישה המכפיף את פיצוי הפיטורים לאישור ועדת השיפויים.
ג. במסגרת הסכם הפרישה הבטיחה הנתבעת לתובעת פיצוי על 6 חודשי הסתגלות.ו
ד. בין הנתבעת לבין משרד החינוך קיים הסכם לפיו תנאי לתשלום פיצויי פיטורים בפרישה מוקדמת הוא שהעובד לא יועסק בעירייה תקופה של שנתיים מיום פרישתו.
ה. ההסכם האמור לא היה בידיעת התובעת בעת שחתמה על הסכם הפרישה, גם לא בעת שנענתה לפניית הנתבעת להמשיך ולעבוד מיד לאחר חתימת ההסכם.

הנתבעת:
א. לא הובטחו לתובעת זכויות מעבר לזכויות המגיעות לה על פי דין.
ב. לאור התחייבותה של התובעת כאמור בסעיף 5 להסכם הפרישה והואיל וועדת השיפויים לא אישרה את תשלום הפיצויים מנועה התובעת מלתבוע סעד כלשהו בגין הסכם הפרישה.
ג. נהליה ומדיניותה של ועדת השיפויים נקבעים על ידי משרד החינוך והתרבות ואין כל הסכם בין הנתבעת למשרד החינוך בנושא זה. נהלים אלה הובאו לידיעת התובעת לפני חתימתה על הסכם הפרישה (נספח א' לכתב ההגנה).
ד. התובעת קיבלה במקביל שכר מלא מעיריית ירושלים עבור החודשים 9/00 ו 10/00 כחודשי הסתגלות.

4. ההלכה:
השתלשלות העניינים בתיק זה כפי שהוצגה לפנינו הביאה לצמצום חלק מהמחלוקות שנתגלעו בין הצדדים ולשינוי בעמדתה של התובעת באשר לסעדים הנטענים על ידה. התובעת לראשונה עתרה בתביעתה לביטול הסכם הפרישה והחזרתה לעבודה במשרה מלאה אצל הנתבעת תוך דרישה לתשלום הפרשי שכר. ולחלופין, לחייב את הנתבעת בתשלום 50% מפיצויי הפיטורים על פי תחשיב מלוא שנות עבודתה.
כפי שהוצג בפנינו לאחר דין ודברים מטעם הנתבעת, אישרה ועדת השיפויים במשרד החינוך את תשלום הפיצויים המוגדלים לתובעת על אף שחזרה לעבודתה וזאת לתקופה משנת 1988 ועד שנת 2000.
ברם, אישור הוועדה ניתן רק לגבי 12 שנות עבודתה בעיריית ירושלים ולא על כל שלושים שנות עבודתה. הועדה למעשה לא אישרה את תשלום הפיצויים עבור 18 שנות עבודה נוספות.
התובעת פירטה בפנינו את השיקולים שבגינן לטעמה יש לחייב את הנתבעת בהשלמת פיצויי פיטורים ולמעשה זנחה בשלב הסיכומים את תביעתה לביטול ההסכם והחזרתה לעבודה כסעד עיקרי אלא כסעד משני בלבד.
על כן, הכרעתנו נוגעת לתביעתה להשלמת פיצויי הפיטורים וזאת לפי עמדת התובעת, ותביעת התובעת להשבתה לעבודה ותשלום הפרש השכר המלא נדחות.

על כן, נותרה בפנינו המחלוקת האחרונה והיא זכותה של התובעת לסכום נוסף בשיעור 50% מגובה הפיצויים, עבור 18 שנות עבודתה הקודמות.
טוענת התובעת כי הנתבעת הציגה בפניה מצג שווא ולפיו פיצויי הפיטורים המוגדלים יינתנו לה עבור כל התקופה ולראיה אכן הנתבעת עצמה הגישה ערעור על החלטת הועדה ובו נימקה ופירטה כי התובעת עבדה בבעלות הדסה החל משנת 1970 ועברה לעירית ירושלים בהסכם ההעברה. הנתבעת הוסיפה וקיבלה על עצמה את האחריות לשמירת הזכויות הפרופסיונליות של התובעת כאשר הצהירה כי מבחינתה דין עבודתה בהדסה כדין עבודתה בעירייה.
בכך למעשה אישרה הנתבעת את גרסת התובעת ולא בכדי הסכימה התובעת להצעת הנתבעת לפרישה מוקדמת מרצון וכנגד ההתחייבויות שניתנו לה היא ויתרה על זכויות שונות שצברה במשך 30 שנות עבודה.

5. כעת ובדיעבד טוען מר חקק בשם הנתבעת כי לא הבטיח לתובעת דבר שלא מגיע לה על פי כל דין וכי אין בסיס לטענותיה באשר להבטחות שווא שניתנו לה ושבגינן היא חתמה על הסכם הפרישה.
חוסר המקצועיות וחוסר הזהירות של מר חקק בהסכם שחתם עם התובעת, באו לידי ביטוי אף כאשר התבקשה התובעת ע"י מר חקק לחזור לעבודתה וזאת בניגוד לחוזר שהוציא משרד החינוך ובו נקבעו התנאים לשיפוי בגין תשלום פיצויים בפרישה מוקדמת.
מאוחר יותר חזר בו מר חקק מגרסתו והודה כי מדובר בכשל ובשגגה שיצאו תחת ידו וגרמו להטעיית התובעת.

גם בסלע המחלוקת דנן אין בית דין זה מקבל את טענת הנתבעת כי לא הובטח לתובעת מאום שלא על פי דין. אלא אנו קובעים כי יש בסיס ראייתי מספק לטענת התובעת בכדי לקבוע כי התובעת אכן הוטעתה ע"י מר חקק שהתחייב בשם העיריה בהסכם הפרישה התחייבויות אשר בדיעבד נטען כי הן חסרות בסיס. וכל אדם סביר אחר בנעליה של התובעת, היה נוהג בדיוק כמוה ועל כך נפרט.

6. הנתבעת לא הוכיחה כי אכן פעלה באופן תקין וכדין בכל הנוגע להסכם הפרישה.
גרסת הנתבעת כי התובעת ידעה היטב את פרשנות החוזה וסיגיו עומדת בסתירה לחומר הראיות שהוצג בפנינו ואף אם נכונה גרסתה היה על הנתבעת להבהיר באופן חד משמעי את פשר הדברים לתובעת.
הנתבעת לא הביאה בפנינו ראשית ראיה כי הביאה לידיעתה של התובעת מבעוד מועד באופן מפורש וברור במה הדברים אמורים, עת חתמה היא על הסכם הפרישה ומשמעות המשך עבודתה בבית הספר.
כך או כך הנתבעת למעשה פעלה בחוסר תום לב ועל כך נפסק:
"חובת תום הלב במו"מ טומנת בחובה את החובה לגלות לצד השני את כל העובדות הרלוונטיות להחלטתו להתקשר בחוזה מחייב. חובה זו קיימת במיוחד כאשר קיימים יחסי אמון בין הצדדים" (ע"א 230/80 פנידר נ' קסוטו)

"החובה המוטלת על צד שבאמתחתו המידע לגלות פרטים מהותיים וחיוניים באופן יזום במהלך משא ומתן לכריתת הסכם, לשם קבלת החלטתו, נגזרת הן מהחובה הכללית לנקוט אמצעים סבירים למניעת נזק מאדם והן מהחובה הכללית לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במשא ומתן כפי שנקבע בסעיף 12(א) לחוק החוזים" (דב"ע נד3-229 חמת ארמטורות ויציקות בע"מ נ' ישראל נעים).

7. על הנתבעת באמצעות מר חקק היה להביא את כל העובדות הרלוונטיות בפני התובעת קודם לחתימתה על הסכם הפרישה. יצירת מצג לפיו קבלת אישור השיפוי הוא הליך טכני בלבד והעמדת התובעת במצב בו היא משוכנעת כי תקבל את כל תנאי הפרישה שהובטחו לה, עמדו בבסיס הסכמתה של התובעת לחתום על הסכם הפרישה. מכתבי הערעור של מר חקק לא מותירים צל של ספק ומלמדים כי הנתבעת קיבלה על עצמה את האחריות להטעיה.



8. מר חקק עצמו הודה למעשה בהתנהגותו חסרת המקצועיות והאחריות כלפי התובעת והוא סתר למעשה את טענתו כי התובעת ידעה משכבר על תנאי הפרישה משום שהוא עצמו לא היה מודע אליהם:
"ש. מתי נודע לך לראשונה שהמשך עבודתה של התובעת כעובדת עירייה תשלול את השיפוי לגבי פיצויי פיטורים
ת. כשקיבלתי את תשובת הוועדה שביטלה את אישור הפיצויים רק אז נודע לי..
ש. כלומר שנה אחרי חתימת הסכם הפרישה
ת. כן".
ש. הכרת את סעיף 7
ת. אני חושב שמדובר פשוט בשגגה
ש. אתה שכחת את סעיף 7
ת לא הייתי מודע לו.
ש. לא קראת את החוזר הזה
ת. יכול להיות שלא אני מודה ומתוודה שלא הייתי מודע לו אילו הייתי מודע לו לא הייתי מאשר את המשך העסקתה בעירייה ומוצא
לה מקום עבודה אחר... אני מודה ומתוודה שזה כשל.

אף התובעת העידה בפנינו על האופן שבו התגלו לה הדברים:
"ש. מי אמר לך שיש הסכם בין העירייה לבין משרד החינוך
ת. כנראה שמר צבי חקק כי דיברתי רק אתו. הוא צלצל יום אחד לבית הספר זה היה בספטמבר ואמר לי הרגע תפסיקי לעבוד צריך לעשות ניתוק יחסי עובד מעביד הוא אמר לי תלכי מיד הביתה".

מכל האמור לעיל אין ספק כי הנתבעת התנהגה באופן חסר אחריות בעניינה של התובעת כאשר חתמה עם התובעת על הסכם פרישה והציגה בפני התובעת מצג כי תהיה זכאית לזכויות הנקובות בו ואף היא זו אשר גרמה בהעסקתה את התובעת להפרתו. על כן, הנתבעת חייבת לקיים את התחייבותה ובמיוחד כאשר התובעת הסתמכה על התחייבות זו, פעלה על פיה ושינתה את מצבה לרעה בגינה.




והעידה בפנינו בענין זה התובעת ועדותה לא נסתרה:

"כשאת אומרת שלא היה לך כדאי לחתום על הסכם הפרישה אילו ידעת שלא תקבלי את הפיצוי, את בעצם מסבירה שהשיקול שלך הוא כלכלי בלבד.
ת. כן.
ש. במכתבה של עורכת הדין נועם שצורף כנספח ח' לתצהירך נכתב שאילו ידעת את פרטי ההסדר בין מנח"י לבין משרד החינוך לא היית מסכימה לפרוש או לא היית מסכימה לעבוד שנה נוספת.
ת. לא היית מסכימה לפרוש...
ש. מבחינתך היה עדיף לך לא לעבוד שנה נוספת ולקבל פיצויים.
ת. כן.
ש. כלומר היית מעדיפה לוותר על תקופת ההעסקה של שנה נוספת.
ת. כן כי מקבלים גרושים לעומת הפיצויים של כ 130,000 ₪"

9. סמכותו של מר חקק הנו לחתום על הסכמי פרישה אינה מוטלת בספק ומתחזקת ככל שהמדובר בצדדים שלישיים אשר פעלו בתום לב.

על כן, עת חתם מר חקק על הסכם הפרישה עם התובעת לא חרג הוא מסמכותו. יתרה מכך, גם אם היתה מתקבלת טענת הנתבעת כי הסכם הפרישה חריג בתנאיו, אין בטענה זו לכשעצמה כדי לשנות את פני הדברים באשר לסמכותו של מר חקק.
לא זו אף זו, אף אם מר חקק בעת שחתם על ההסכם עם התובעת ידע את הנחיות משרד החינוך, לא טרח כלל להעביר את המידע שבידיו לתובעת ובפועל התנהג כלפי התובעת באופן שלא השתמע לשתי פנים כי ההסכם הנחתם בין הצדדים מועבר למשרד החינוך לאישור פורמלי בלבד וכך השיבה אף התובעת בחקירתה הנגדית:
"ש...הנתבעת התחייבה לתת לך 50% פיצויי פיטורים בנוסף לפנסיה... מי מטעם הנתבעת התחייב
ת. אני הייתי אצל מר צבי חקק ובארגון המורים.
ש. כל הטענות שאת מדברת על הנתבעת את מדברת על מר צבי חקק
ת.נכון לא הייתי עם אף אחד מהעירייה....
ש. האם את יודעת שהתחייבות של עיריית ירושלים צריכה להיות מגובה בחתימה של שני מורשי חתימה.
ת. מאיפה אני צריכה לדעת דברים כאלה.
...צבי אמר לי בע"פ שמגיע ל 8 חודשים של ימי מחלה כי עד אז עבדתי 30 שנה אבל לפי החוק מקבלים רק בגיל 55 ואז כשהבטיחו לי 50% פיצויים הסכמתי לצאת בגיל 50 ולוותר אחרת לא הייתי יוצאת אני אלמנה ומפרנסת יחידה ומהפנסיה שלי אי אפשר לחיות...
ש. ביקשת הבהרות מחקק לגבי תוכן ההסכם.
ת. רק לגבי עניין הפיצויים לא היה שום דבר אחר"

לא זו אף זו הסכם הפרישה הגם שמעניק הוא זכויות יתר לתובעת מעבר לקבוע בדין, מגדיר מפורשות בסעיף 2 את תקופת ההעסקה הוא אינו חריג ובלתי סביר שכן הסכמים מסוג זה נחתמו ע"י הנתבעת עם מורים אחרים ולהסכמים אלו ניתנו האישורים של משרד החינוך.

10. על כן, אנו קובעים כי על בסיס מכלול הראיות שהוצגו בפנינו, הנתבעת הטעתה את התובעת, ובמטרה להשיג את מטרתה סגירת המגמה וסיום העסקתה של התובעת היתה נכונה להתחייב כפי שהתחייבה בהסכם הן על תקופת העסקתה והן על גובה סכום הפיצוי והסתתרותה מאחורי סעיף 4 להסכם, אחרי הגשת התביעה, אינה יכולה לפתור את הנתבעת מלמלא התחייבותה כלפי התובעת.

11. לפיכך, אנו קובעים כי על הנתבעת לעמוד בהתחייבויותיה כלפי התובעת ולשלם לתובעת את הסכום הנוסף המהווה 50% מפיצויי הפיטורים לתקופת העסקתה משנת 1970 ועד שנת 1988.
תחשיב הנתבעת לפיצויי פיטורים מקובל על בית הדין ועל כן סכום פיצויי הפיטורים עבור 12 שנות עבודתה של התובעת הנו בסך של 44,112 ₪ בלבד ולפיכך זכאית התובעת להשלמת פיצויים בסך של 66,168 ₪ בלבד כאשר סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.




12. בשים לב לתוצאות פסק הדין, תישא הנתבעת בהוצאות ושכ"ט עו"ד התובעת בסך כולל של 3,000 ₪ אשר ישולמו לתובעת בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לצדדים.

13. סוף דבר
א. תביעת התובעת לביטול ההסכם והשבתה לעבודה נדחית.
ב. לאור האמור, אף נדחות תביעות התובעת להפרשי השכר.
ג. מתקבלת תביעת התובעת לתשלום הפרש הסכום הנוסף בסך של 66,168 ₪ אשר על הנתבעת לשלמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.


ניתן היום י"ז בכסלו, תשס"ה (30 בנובמבר 2004) בהעדר הצדדים.





מר מ. כהן, נציג ציבור אורנית אגסי, שופטת מר ניסל, נציג ציבור



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון