הסכם העסקה מיוחד לעובדי חינוך

הסכם העסקה מיוחד לעובדי חינוך
1. בפנינו תביעת התובע כנגד הנתבעת ליתן פסק דין הצהרתי לפיו על התובע חל ההסכם הקיבוצי של עובדי ההוראה ועל כן על הנתבעת להשלים לו תמורת שעות נוספות לכל שעה שעבד מעבר ל-24 שעות שבועיות וכן ליתן פסק דין הצהרתי לפיו החל מחודש יוני 99' ועד לחודש אוג' 00', חל על התובע הסכם עבודה קיבוצי של עובדי החינוך המשלים והתובע זכאי לכל הזכויות וההטבות הנובעות ממנו, לרבות הפרשי שעות נוספות על השעות שעבד מעבר ל-30 ש"ש.
כן תובע התובע, גמול כפל תואר, הפרש פיצויי פיטורים לפי ההסכמים הנ"ל וכן הפרש תשלום לקרן השתלמות ולקופת גמל.


2. הנתבעת טענה מנגד, כי התובע עבד בשירות המועצה כעובד הרשות המקומית עפ"י הסכם שנחתם עימו מספט' 92' ועד לספט' 00' וקיבל את כל הזכויות המגיעות לו לכל תקופת העסקתו בנתבעת ועל כן יש לדחות את תביעות התובע הן לענין חלות ההסכמים, כטענתו, והן לענין הפרשי שכר ופיצויי פיטורים.נ

3. אלה הן העובדות כפי שהן עולות מכתבי הטענות ועדויות הצדדים שהושמעו בפנינו, לרבות המסמכים שהוצגו בפנינו:
א. התובע עבד אצל הנתבעת החל מיום 1.9.92 ועד ליום 31.8.00.ב
ב. בין התובע לנתבעת נחתם הסכם העסקה מיוחד ביום 1.9.92, לפיו התובע יועסק ברשות המקומית, בתפקיד של רכז פדגוגי בחטיבת הביניים כאשר מסגרת העסקתו היא 100% משרה ומשכורתו תהיה לפי דירוג עובדי הוראה, נספח א' לתצהיר התובע.ו
ג. במהלך שנת עבודתו הראשונה של התובע בנתבעת, עבד התובע בהיקף משרה של 42.5 ש"ש.נ
ד. במהלך שנת עבודתו הראשונה פנה התובע אל הנתבעת בבקשות שונות לשיפור תנאי העסקתו ובעקבות כך מיום 1.8.93, נחתם עם התובע הסכם העסקה מיוחד חדש לפיו העובד יועסק ברשות המקומית בתפקיד של מרכז פדגוגי ומנהלן של חטיבת הביניים. בהסכם העסקתו נקבע מפורשות כי מסגרת העסקה היא 42.5 ש"ש ובנוסף לשכר המשולם לו עד כה ישולמו לתובע השתתפות בהחזקת רכב לפי דרגת ניידות ב' (660 ק"מ לחודש) וכן גמול ריכוז בגובה 15%, נספח ב' לתצהיר התובע.ב
ה. התובע עבד בתפקיד של רכז פדגוגי ומנהלן ובתפקידו זה ביצע תפקידים מינהלתיים בבית הספר ולא תפקיד הוראה. במסגרת הגדרת התפקיד של רכז פדגוגי, נקבע כי תפקידו כולל טיפול בנושא איחורים והעדרויות של תלמידים, ניהול ה"סדר" במהלך היום בבית הספר, הסעות, אירועי שיכבה, והתנהגות חברתית. כמו-כן, תפקידו כמנהלן כלל טיפול בכ"א בבית הספר, וטיפול בצד המנהלי של האירועים בבית הספר.ו
ו. בשנת 1994, אושר לתובע, בנוסף לתפקידו האמור בבית הספר אף משרה חלקית כמורה בבית הספר בהיקף של רבע משרה בנוסף למחויבותו לעבוד 42.5 ש"ש במסגרת היותו עובד הוראה. שכר זה כעובד הוראה שולם לו על-ידי משרד החינוך ישירות.נ
ז. התובע עבד בחופשות הקיץ במהלך כל חודש יולי ככל עובד מינהלה אחר ויצא לחופשה במהלך חודש אוגוסט.ב
ח. בינו' 96', לאחר שבאקראי נפגש התובע עם יו"ר וועד העובדים של המועצה, הסתבר לתובע כי מגיעים לו תנאים נוספים או שונים ממה שהוא מקבל בתפקידו כרכז פדגוגי, ובשל כך פנה לגב' רות משעלי, בנתבעת, על מנת שתברר את זכויותיו.
ט. כמו-כן, פנה בעניינו לגב' רותי משעלי יו"ר העובדים מר אהוד בראשי במכתב מיום 18.1.96, בו טען כי לדעת וועד העובדים, על עובדי המועצה המדורגים בדירוג עובדי ההוראה חלים ההסכמים הקבוציים של עובדי ההוראה ותנאי העסקתם כקבוע באוגדן תנאי שירות דהיינו היקף המשרה הינו של 24 ש"ש וכן יש לשלם לרכז גמול ניהול ותוספת כפל תואר בשיעור 10.5%.ו
י. הגב' משעלי, פנתה למרכז השלטון המקומי במכתב מיום 6.8.96, בו ביקשה לדעת מה היקף שעות העבודה של רכז פדגוגי במשרה מלאה ובפרט לגבי התובע אך תשובה על כך לא התקבלה במועצה.
באותה עת, התובע ביקש כי ישולם לו גמול "כפל תואר" ואכן אושר לו גמול "כפל תואר" רטרואקטיבית מספט' 94'.נ
יא. בחודש 2.6.99, מונה התובע למנהל המרכז המפצה (מרכז לימודים מיוחד) עליו היה אחראי במשך כל שנת הלימודים תש"ס ועבד במסגרת תפקידו 42.5 ש"ש ואף מעבר לכך.ב
יב. בספט' 99', אושר לתובע יציאה לחל"ת מעבודתו כרכז פדגוגי לתקופה של שנה לשם מילוי תפקידו כמנהל המרכז המפצה.ו
יג. התובע הגיש בקשה לפרישה מרצון ביום 1/2/00, ובשל כך העבירה הגב' משעלי מכתב למזכיר המועצה ב-28.8.00, בדבר דיון לאישור פיצויי פיטורים של התובע לתקופת עבודתו כרכז פדגוגי משנת ספט' 92' ועד ליוני 00'. הבקשה כללה פיצויי פיטורים בשיעור של 140% וכן שלושה חודשי הסתגלות.נ
יד. לתובע אושרו כל התנאים לפרישתו כאמור לעיל, ושולמו לו ע"י המועצה 140% פיצויי פיטורים, 3 חודשי הסתגלות והפרשי הבראה וביגוד.ב
טו. התובע, שנה לאחר פרישתו, פנה לנתבעת בתביעה ביום 21.6.01 לפיה דרש את כל האמור ברישא לפסק דין זה.ו

4. בפני בית הדין התקיים דיון הוכחות, נשמעה עדותו של התובע וכן העד מר אליעזר זוליר ומטעם הנתבעת העידה הגב' רות משעלי.נ

ההכרעה

5. עומדות בפנינו שתי שאלות משפטיות:
האחת, האם ההסכם הקיבוצי של עובדי ההוראה חל על יחסי העבודה בין התובע לנתבעת בתפקידו כרכז פדגוגי ומנהלן של חטיבת הביניים? ובשל כך מהו היקף המשרה המלאה שעל התובע היה לעבוד, האם 24 ש"ש או 42.5 ש"ש.ב
השניה, האם ההסכם הקיבוצי של עובדי חינוך, נוער חברה וקהילה (החינוך המשלים) חל על יחסי העבודה בין התובע לנתבעת בתפקידו כמנהל המרכז המפצה, בשנת הלימודים ספט' 99' עד אוג' 00'? ובשל כך מהו היקף המשרה המלאה שעל התובע היה לעבוד, האם 30 ש"ש או 42.5 ש"ש.ו

6. אין חולק כי התובע עבד בפועל, בכל תקופת העסקתו בנתבעת, 42.5 ש"ש ומילא את תפקידו באופן מלא.נ
היקף משרתו והגדרת תפקידו של התובע הוגדרו בצורה מפורשת הן בהסכמים שנחתמו בין הצדדים בשנים 92' ו-93' והן בתכתובת שנערכה ע"י התובע ומנהלת בית הספר בה חזרו והדגישו הצדדים כי התובע משמש בתפקיד רכז פדגוגי בהיקף משרה של 42.5 ש"ש. התובע מעולם לא חלק על שעות עבודתו ועל היקפן ואף מעולם לא חלק, בכל תקופת העסקתו, על השכר ששולם לו ע"י הנתבעת.
יתרה מכך, התובע אף פנה במהלך שנת 93' וביקש שיועלה שכרו והנתבעת אישרה לתובע אחזקת רכב בשיעור ניכר כאשר סכום זה לא שולם מעולם לעובדי הוראה.

7. התובע בעדותו, הודה כי במסגרת עבודתו כרכז פדגוגי, טיפל בבדיקת איחורים בכל הקשור בהעדרויות, בהוצאות מכתבים לתלמידים ש"פונו" מהכיתות ופיקח על חצר בית הספר בשעות הלימודים (פרוטוקול מיום 9.2.03 עמ' 4 ש' 4-9).ב
אף העד מר זוליר אשר נתן תצהירו בתמיכה לשעות עבודתו של התובע, לא תמך כלל בגרסת התובע כעולה מחקירתו הנגדית (עמ' 16-17 לפרטיכל). עולה מעדותו כי התובע עבד כרכז פדגוגי כאשר סה"כ עבד 36 שעות בשבוע.ו
לאור הסתירות שעלו בחקירתו של מר זוליר, בחרנו להתעלם מעדות זו מבלי ליתן לה משקל כלשהו לא לטובת התובע ואף לא לטובת הנתבעת.

8. אחריותו של התובע בבית הספר היתה אחריות מינהלית בלבד והתובע, בכל שעות עבודתו, לא עסק בהוראה פרונטלית בבית הספר. אף כאשר רצה התובע לעסוק בחלקיות משרה בהוראה פרונטלית ואושר לו הדבר בשנת 94', אישור זה ניתן בכפוף לכך כי התובע יבצע עבודה זו כעבודה נוספת, שכר שקיבל ממשרד החינוך וזאת בנוסף לשכרו מהנתבעת עבור משרתו המלאה (42.5 ש"ש) ראה לענין זה נספח ב' לתצהיר התובע.

9. אלו מההסכמים החלים על התובע:
חוקת העבודה הינה הסכם קיבוצי כללי שנחתם בין מרכז השלטון המקומי בישראל לבין הסתדרות הפקידים אשר נרשמה כהסכם קיבוצי ב-26.1.60 והיא זו שהסדירה לראשונה את מערכת יחסי עבודה ברשויות המקומיות.
ביום 28.5.81 נחתם הסכם קיבוצי כללי בין מרכז השלטון המקומי לבין הסתדרות הכללית לפיו נקבע כי כל ההסכמים שנחתמו בין הצדדים, לרבות חוקת עבודה, יחשבו כהסכם קיבוצי אחד.
במסגרת חוקת העבודה רשאית המועצה המקומית להעסיק את עובדיה בתפקידים שונים במועצה או בכל גוף בו המועצה נותנת שירותים, לרבות בתי ספר, מתנסי"ם ו/או גופים חינוכיים אחרים.
בנוסף להסכם זה, קיים הסכם בין מרכז השלטון המקומי לבין הסתדרות המורים, לפיו יחולו כל תנאי השכר והעבודה של המורים גם על מנהלי מחלקת חינוך והעובדים במחלקה זו ברשויות המקומיות.

10. אחד מכללי הפרשנות, בנוגע להסכמים קיבוציים, חלותם ומהו ההסכם אשר יחול על מערכת היחסים בין עובד למעביד ובמקרה שבפנינו בין התובע לנתבעת הוא כיצד התנהגו הצדדים ביחס להסכמות הכתובות ביניהם. על כן, נבחן להלן את חלות הסכמים החלים על התובע.
(ראה לענין זה בג"צ 567/87 גוניק נ' בית הדין הארצי לעבודה, פד"ע מב(4) 693).
11. התובע טוען כי היה אמור להיות מועסק עפ"י ההסכם הקיבוצי של עובדי הוראה וחינוך ומסתמך הוא, בטענתו זו, על עובדת היותו מורה במקצועו ועל התפקיד שנבחר אליו, רכז פדגוגי בחטיבת ביניים.
לאחר שהפכנו וחפרנו, בהסכם הקיבוצי של עובדי הוראה וחינוך, לא מצאנו כלל בהסכם כל הגדרת תפקיד של רכז פדגוגי. התובע היפנה אותנו לגמולים שונים המשולמים לבעלי תפקידים שונים בבתי ספר עפ"י ההסכם הקיבוצי הנ"ל אולם כל הפניותיו היו לתפקידים שונים אשר אין בהם כל משותף עם התפקיד אותו ביצע התובע כרכז פדגוגי ומנהלן בבית הספר.
יתרה מכך, בעת אנו בוחנים באיזה מידה יחול הסכם קיבוצי על העובד תיבדק תחולתו של הסכם על העובד על פי סוג עבודתו, עבודתו למעשה ועל פי הקבוע בהסכם הקיבוצי.
(ראה: מאמרו של ד"ר סטיב אדלר, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, הסכמים קיבוציים: מסגרת, תחולה ותיאום, ספר בר ניב, 31)
ברם אולם, כפי שקבענו לעיל לא מצאנו בגוף ההסכם הקיבוצי כל הגדרת תפקיד ל"רכז פדגוגי" והיותו של התובע איש חינוך ובעל תעודת הוראה לא היא המבחן לקביעת מעמדו של התובע וההסכם הקיבוצי החל עליו, אלא, עבודתו ותפקידו של התובע בבית הספר.

12. זאת ועוד, משלא נמצאה כל הגדרת תפקיד של "רכז פדגוגי" בהסכם הקיבוצי של עובדי הוראה וחינוך, פנינו לחוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות ואף שם, למרות כל רשימת תפקידי המינהלה המופיעים בהסכם, לא מצויה כל הגדרת תפקיד לרכז פדגוגי.

13. יוצא איפוא, כי בשני ההסכמים אליהם הופנינו ע"י שני הצדדים, אין הגדרת תפקיד ואין התייחסות כלל לתפקיד של רכז פדגוגי ועל כן עלינו לבחון את מהות תפקידו וההסכמים החלים על התובע עפ"י העובדות שנפרסו בפנינו ועפ"י ההסכמים שנחתמו בין התובע לנתבעת.
כפי שאמרנו לעיל, לא היה חולק כי התובע שימש בתפקיד מינהלי בלבד בבית הספר וכי נדרש לבצע עבודה שלא היה בה שמץ של תפקיד הוראה כלשהו, אלא תפקיד משמעתי בלבד. בנוסף, הוטל על התובע תפקיד של מינהלן בית הספר.
זאת ועוד, התובע חתם על הסכמי עבודה מיוחדים בהם הוסדרו תנאי ושעות עבודתו של התובע , התובע עבד עפ"י האמור בהסכמי העבודה מבלי שטען מעולם כנגד שעות העסקתו (42.5 ש"ש) וראה בכך כי זוהי משרתו המלאה בנתבעת.

14. מאחר וכפי שקבענו קודם אין הסדר או הסכם החל על התובע למעט ההסכם המיוחד עליו הוא חתם ואף מכח התנהגותו של התובע במהלך כל תקופת העסקתו בבית הספר משנת 92' ועד שנת 99', הגענו לידי מסקנה, כי על מערכת היחסים שבין התובע לנתבעת חלים חוזי העסקה המיוחדים שעליהם חתמו והסכימו הצדדים.
חוזה העסקה זה, מסדיר את כל תנאי העסקתו של התובע ומכפיף אותו להסכם הקיבוצי לעובדי הרשויות המקומיות כעובד מינהלי ברשות מקומית ועל פיו אף קיבל את כל התנאים המועדפים הניתנים לעובד מינהלי ברשות מקומית (אחזקת רכב וגמול ריכוז בשיעור של 15%).
אם היה התובע זכאי לתנאי עבודה כשל מורה, מחד אמנם היה עליו לעבוד רק 24 שעות פרונטליות (ועוד מספר שעות בלתי ידוע של שעות לא פרונטליות), אך שכרו היה נמוך לאין שיעור לעומת השכר שקיבל התובע במסגרת חוזה העסקה המיוחד עליו הוא חתם.

15. אין התובע יכול ליהנות משני העולמות, בפרט שבמהלך כל שנות עבודתו ועד להגשת התביעה, לא חלק התובע מעולם על מחויבותו לעבוד 42.5 ש"ש ועל השכר שהוא מקבל בגין עבודתו כרכז פדגוגי.
גם כאשר פנה התובע אל הגב' משעלי, בין בעצמו ובין ע"י יו"ר וועד העובדים מר בראשי, לא הפסיק התובע מעולם לעבוד פחות שעות, לא היפנה התובע כל מכתב או דרישה כי יתוגמל על שעות הנוספות שאותן הוא תובע היום, וכשנחקר על כך בבית הדין, ההסבר היחיד שנתן להתעלמותו רבת השנים בענין זה, היתה כי פחד לאבד את מקום עבודתו.
לא השתכנענו מנימוקו זה של התובע ואף מהתחמקויותיו בעדותו לענין אופי תפקידו והגדרת תפקידו.

16. על כן, אנו דוחים את טענת התובע כי ההסכם הקיבוצי של עובדי הוראה וחינוך חל על מערכת היחסים שבינו לבין הנתבעת ובשל כך נדחות גם תביעותיו לזכויות בגין הסכם זה, לרבות תביעתו לתשלום השעות הנוספות.

17. ההסכם הקיבוצי של עובדי החינוך המשלים
התובע החל לעבוד בחודש יוני 99' כמנהל "מרכז הפצה" שהינו מרכז הקולט בני נוער אשר נפלטו ממערכות החינוך הפורמליות ללמוד במסגרת לא פורמלית. מרכז זה הוא חלק מהמתנ"ס בנתבעת.
התובע חתם על הסכם העסקה לתפקידו זה, נספח ג' לתצהיר התובע, כאשר בתחילת מילוי תפקידו זה שימש התובע כרכז ועבד רק 25% משרה כמפורט בהסכם ההעסקה.
אולם החל מ-9/99 החל התובע לשמש במשרה מלאה בתפקיד מנהל מרכז ההפצה .
התובע טוען כי לאור עבודתו בתפקיד מנהל מרכז הפצה חל על היחסים בינו לבין הנתבעת ההסכם הקיבוצי של עובדי חינוך, נוער חברה וקהילה וקידום נוער בדירוג חינוך נוער ברשויות המקומיות (שהוא הסכם העבודה בחינוך המשלים) ובשל כך זכאי הוא לזכויות והתוספות המגיעות לו מהסכם זה.
ברם אולם, התובע צרף לתצהירו את נספח יב' אשר הינו תמצית דיון במליאת המועצה בעניינו של התובע אשר בו אושרה בקשתו של התובע לצאת לחל"ת לתקופה של שנה מ- 9/99 ועד 31.8.00 מתפקידו כרכז פדגוגי.
מאידך התובע לא צרף כל הסכם העסקה בינו לבין הנתבעת אשר מפרט את תפקידו כמנהל מרכז הפצה במשרה מלאה לתקופה זו בה הוא טוען כי עבד כמנהל מרכז ההפצה ובנוסף התובע נמנע מלצרף לתצהירו או לכתב התביעה את תלושי שכרו לתקופה זו, זאת ועוד אף בתצהירו לא מפרט התובע את טיב עבודתו, שעות עבודתו והשכר אותו קיבל בתקופה זו.

18. מאחר ולא הוצגה בפנינו כל ראיה לטענות התובע באשר לטיב עבודתו, שעות עבודתו, והעתק מתלוש השכר, אשר יצביע מהם הרכיבים החסרים בתשלום ובאיזה היקף משרה קיבל התובע את שכרו לשנה זו, לא הרים התובע את הנטל להוכיח את תביעותיו באשר לתקופת העסקה זו במרכז ההפצה.
אמנם אף הנתבעת אינה מתייחסת כלל לטענות התובע לתקופת העסקה זו אולם אין ללמוד משתיקתה, כי הרים התובע את נטל ההוכחה המוטל על כתפיו ועל כן נדחות תביעותיו אף ברכיב זה.

19. גמול כפל תואר
התובע טוען כי הוא זכאי לגמול כפל תואר מאז 9/92 ועד 9/94 מועד בו החלה הנתבעת לשלם לו גמול זה.
הנתבעת טענה הן כי תביעת התובע התיישנה החל מ-9/94 לרכיב תביעה זה והן לגופו של ענין.
אישור משרד החינוך באשר לזכותו לגמול כפל תואר ניתן רק ביום 1.1.94 ועל כן שילמה לתובע את גמול כפל התואר מיום שהוצא האישור על ידי משרד החינוך.
התובע לא המציא לנתבעת ואף לא לבית הדין במצורף לתצהירו, כל אישור אחר של משרד החינוך המאשר לו את גמול כפל התואר לתקופה הקודמת למועד האישור של משרד החינוך מיום 1.9.94.
זאת ועוד, אישורי ההשתלמויות אותן עבר משנת 1994 ועד 1998 ואשר כן צורפו לתצהיר התובע אין בהם כדי להוכיח דבר באשר לזכאותו לגמול כפל תואר לשנים 9/92-8/94.
לאור כל האמור לעיל , דין תביעתו של התובע אף ברכיב זה להידחות.

20. קרן השתלמות
התובע טען בפנינו ואף הוצגו בפנינו תלושי שכרו כי הנתבעת לא הפרישה עבורו לקרן השתלמות בין השנים 9/92 ועד ל-8/96.
הנתבעת למעט הכחשה סתמית לא הוכיחה דבר בענין תשלום זה לקרן השתלמות.
אכן כפי שעולה מתלושי השכר המדגמיים שצורפו לתביעה כי הנתבעת לא הפרישה עבור התובע לקרן השתלמות ועל כן חבה היא בתשלום זה לתובע לכל תקופת העסקתו מ-9/92 ועד ל-8/96.
התובע לא צרף לתביעתו ותצהירו פירוט חישוב התשלומים המגיעים לו ואשר היה על הנתבע להעביר לקרן ההשתלמות ואף לא צרף את כל תלושי שכרו לתקופה זו ועל כן אין באפשרותינו לחשב את הסכום שעל הנתבעת לשלם לתובע.


21. על כן אנו קובעים בזה כי על הנתבעת לשלם לתובע את שיעור ההפרשות שהיה עליה להפריש לתובע לקרן ההשתלמות בשיעור של 8.45% משכרו בכל חודש וחודש לתקופה שמ-9/92 ועד 8/96, כאשר סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום המועד לתשלומם ועד לתשלום המלא בפועל.

22. סוף דבר
א. תביעות התובע לפסק דין הצהרתי באשר להסכמים החלים עליו והתביעות הכספיות הנגזרות מתביעות אלו, נדחות בזה.
ב. תביעת התובע לגמול כפל תואר נדחית.
ג. קרן השתלמות - התקבלה תביעת התובע כי ישולמו לו התשלומים אשר היה על הנתבעת להפריש לקרן ההשתלמות מ-9/92 ועד 8/96 כאמור וכמפורט בסעיף 21 לפסק דין זה.
ד. לאור תוצאות פסק הדין, הנתבעת תישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ, לתובע.
ה. כל התשלומים הנקובים לעיל, ישולמו לתובע בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה, וישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.




מר בן ישעיה, נציג ציבור אורנית אגסי, שופטת גב' מנישביץ, נציגת ציבור



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. רשות חינוך מקומית

  2. פיטורים ממשרד החינוך

  3. זכויות סייעת חינוך מיוחד

  4. פטור מארנונה למוסד חינוך

  5. הנחה בארנונה למוסד חינוך

  6. פציעה בשיעור חינוך גופני

  7. עורך דין נגד משרד החינוך

  8. סמכות סגירת מוסדות חינוך

  9. הקצאת מבנים למוסדות חינוך

  10. חינוך ילדים בהסכם גירושין

  11. זכויות מאבטחי מוסדות חינוך

  12. הסכם העסקה מיוחד לעובדי חינוך

  13. אגף להערכת תארים במשרד החינוך

  14. תנאי קבלה למוסד חינוך לא מוכר

  15. סמכות שיפוט בנושא חינוך ילדים

  16. פיטורי מזכירה עובדת משרד החינוך

  17. הכרה במוסד חינוכי לצורכי ארנונה

  18. פיטורים של מורה רשת חינוך עצמאית

  19. פיקוח משרד החינוך על לימודי ליבה

  20. תקצוב מוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי

  21. שכר מורה בתקציב ייעודי לעובדי חינוך

  22. הפרת הבטחה מנהלית לעובד במשרד החינוך

  23. שיבוץ תלמידים במסגרות החינוך המיוחד

  24. תוספת חינוך מיוחד גמלאי משרד החינוך

  25. הגדרת "מוסד חינוך" לצורך פטור מארנונה

  26. פטור מארנונה למוסד חינוך ללא כוונת רווח

  27. בקשה לתקצוב מוסד חינוך - סמכות עניינית

  28. משכורות במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים

  29. עתירה לבג"ץ נגד החלטה לשבץ ילד בחינוך מיוחד

  30. ביטול פיטורים של עובד משרד החינוך ועדה פריטטית

  31. תנאים מצטברים לתחולת פטור מארנונה למוסדות חינוך

  32. טענת נוהל מפלה של משרד החינוך ביחס למגזר הדרוזי והערבי

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון