1. לפנינו ערעור לאחר נטילת רשות (דב"ע נז/139-9) על החלטת בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת פוגל כדן יחיד תב"ע נו/1010-0; תב"ע נז/340-12), שעניינה דחיית בקשת המערער להתיר למומחה מטעמו לערוך בדיקות סביבתיות במקום עבודתו (לשעבר), אצל המשיבה 2 (להלן: תנובה). 2. העובדות הצריכות לענייננו, הן כדלקמן: המערער, חשמלאי במקצועו, עבד בתנובה במשך 25 שנים, עד ליום 24.8.1994. במסגרת עבודתו זו, עסק המערער בתיקון עגלות חשמליות, בתחזוקת מצבריהן ובהטענתם, וכן בבדיקת החומצות שבתוך המצברים. העבודה בוצעה באולם בו רוכזו כ - 40 מצברים. לא נקבעו עובדות נוספות בעניין מקום ותנאי עבודתו של המערער, אך סביר להניח כי בית הדין האזורי יעשה כן בהמשך הדיון אשר יתנהל בפניו. 3. התביעה למוסד לביטוח לאומי: לאחר סיום עבודתו בתנובה ביום 24.8.1994, פנה המערער למחלקה לרפואה תעסוקתית בקופת חולים וביקש לבדוק את מצב בריאותו, בטענה שלקה במחלת מקצוע, שכן לטענתו, החל לסבול מפגיעות שונות בבריאותו. בשנת 1995 הגיש המערער תביעה למשיב 1 (להלן: המוסד) שעניינה "מחלת מקצוע". לטענת המערער, הוא סובל מהמחלות הבאות: [א] "דלקת גתות האף (PANISINUSITIS), פרע-תפקוד בקליפת המוח הגדול (CORTICAL DYSFUNCTION), אשר גרמו לנכות בשיעור 10% "לפי סעיף 29(11) מוסב ל- 34(ב), בתחולה מספטמבר 1994" (מתוך חוות דעתו של ד"ר יורם פינקלשטיין, שהוגשה על ידי המערער). המדובר בפריטים בחלק א' של התוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956, שזה נוסחם: "פרק שלישי: תסמונות נוירולוגיות והפרעות פרכוסיות 29. תסמונות מוחיות והפרעות בעצבים הקרניאליים .... (11) אנצפלופטיה (ENCEPHALOPATHIA) (CHRONIC POST TRAUMATIC BRAIN SYNDROME) בהפרעות הנוירולוגיות האורגניות כגון שיתוקים, תופעות אפילפטיות, הפרעות דיבור, ירידה ברמה השכלית, שינויים באישיות וכדומה - ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לסעיפים המתאימים". 34. הפרעות פסיכונוירוטיות .... (ב) ישנם סימנים אוביקטיביים וסוביקטיביים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה. 10%" [ב] חסימה של הסימפונות, נזלת וזומוטרית כרונית קשה עם מעורבות של כל הסינוסים, לפי פריט 69(4)(ב)(3) לתוספת. אולם, פריט כזה אינו קיים ובא כוח המערער כנראה מתכוון לפריט אחר. [ג] אובדן חוש הריח, לפי פריט 69(3), שזו לשונו: "פרק שביעי: מחלות אף, פה, אוזן וגרון 69. אף ....... (3) אובדן חוש הריח והטעם א. אובדן חוש הריח או חוש הטעם 0% ב. אובדן חוש הריח והטעם 5%" בתביעתו הנ"ל טען המערער, כי הפגיעות בבריאותו הן תוצאה של היחשפותו לחומרים רעילים במהלך עבודתו בתנובה. המוסד דחה את התביעה מן הטעם, שהמערער סובל מתהליך תחלואתי טבעי, וכי במקרה הנדון אין מדובר בתאונת עבודה או במחלת מקצוע כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי). 4. ההליך בבית הדין האזורי: א) בעקבות דחיית תביעתו על ידי המוסד, הגיש המערער תובענה בבית הדין האזורי בתל-אביב (תב"ע נו/1010-0). בכתב ההגנה הכחיש המוסד קיומו של קשר סיבתי בין עבודת המערער לבין מחלתו. כתמיכה בטיעונו זה, צירף בא כוח המוסד דו"ח בדיקה סביבתית, שנערכה על ידי משרד העבודה והרווחה, מיום 9.10.1994, באולם טעינת המצברים לעגלות חשמליות בתנובה, וכן מכתב מהמחלקה לרפואה תעסוקתית. ב) ביום 24.2.1997 קיים בית הדין קמא דיון מוקדם במהלכו פורטו הפלוגתאות ונקבע מועד לדיון בתובענה. יצוין, כי הדיון המוקדם לא קוים על פי המקובל, שכן לא נקבעו מוסכמות. באי כוח הצדדים, כנראה, הודיעו, כי אין מוסכמות, אך בית הדין רשאי לדרוש מבעלי הדין להודיע אם עובדות מסוימות מוסכמות או להתייחס לעובדות העולות מחומר הראיות. קביעת עובדות מוסכמות בהכנת הדיון או בתחילת הדיון מצמצמת ומייעלת את הדיון. כמו כן, לא נקבעו פרטי העילה המדויקת הנטענת. הפלוגתאות מציינות מחלת מקצוע ומיקרוטראומה, ללא ציון הסעיפים בתוספת השנייה לתקנות לקביעת דרגת נכות או הפעולות החוזרות הנטענות כדי להוכיח את עילת המיקרוטראומה. על פי כתב התביעה ניתן להבין מטענות בא כוח המערער, כי חלים סעיפים 3, 16, ו- 17 של חלק א' לתוספת השנייה של תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד - 1954., שזו לשונם: "3. הרעלת עופרת ותרכובותיה - עבודה הכרוכה בחשיפה לעופרת ותרכובותיה. .... 16. הרעלת פחמן דו-גפריתי - עבודה הכרוכה בחשיפה לפחמן דו- גפריתי. 17. הרעלת חומצה הידרוציאנית- עבודה הכרוכה בחשיפה לחומצה ונגזרותיה הידרוציאנית ונגזרותיה". עם זאת, הדיון המוקדם מיועד, בין היתר, להבהיר את טענות הצדדים כדי שהדיון יתנהל בשאלות הרלוונטיות. כך למשל, מתעוררת במקרה שלפנינו השאלה, אילו ראיות יש לאפשר לבעלי הדין להביא, באשר העילה המדוייקת הנטענת כלל לא נקבעה. לאור כל זאת, מתבקש בית הדין האזורי לקיים קדם דיון חוזר בהתאם למקובל. ג) בטרם הגיע מועד הדיון, הגיש המערער לבית הדין קמא בקשה, שהצריך בה לענייננו הוא כדלקמן: "...להתיר לו ו/או למומחה מטעמו, לערוך בדיקות סביבתיות במקום עבודתו של המבקש [המערער לפנינו - ס.א.] אצל המשיבה 2 כדי לאתר חומרים רעילים ובכללם חשיפה לעופרת במקום עבודתו הנ"ל, וכן למנוע מהמשיבה 2 כל הפרעה במהלך בדיקות אלה שם". בא כוח המערער טען במהלך הדיון בפני בית הדין קמא, כי מן הראוי שהמוסד יפנה לתנובה לבירור עמדתה לגבי עריכת בדיקה סביבתית. בתגובה לבקשה, הודיע בא כוח המוסד לבית הדין, כי ראיות המערער הן בשיקול דעתו בלבד וכי אין לו עמדה לגבי הבקשה. יחד עם זאת, הוסיף כי לדעתו דרושה להמשך ההליך, עמדתה של תנובה. ביום 8.1.1997 נתן בית הדין קמא את החלטתו בבקשה. הצריך בה לענייננו הוא, כדלקמן: "...לאחר שמיעת טענות הצדדים בנושא זה אני מחליטה לדחות את הבקשה. חברת תנובה בע"מ אינה צד לדיון שבין התובע לבין המוסד לביטוח לאומי. לפני הגשת בקשה מעין זו, על התובע למצות כל דרך אפשרית בכוחות עצמו - כמו פניה לתנובה עצמה, או למשרד העבודה לצורך ביצוע הבדיקות. יתר על כן, לתיק הוגשו בדיקות סביבתיות שנערכו עוד בשנת 94' בתנובה על ידי משרד העבודה והמחלקה לרפואה תעסוקתית המתייחסות לתקופה הרלבנטית לתביעה. ספק אם בדיקות שתיערכנה היום, יוכלו לתרום לניהול התביעה. אשר על כן - אני דוחה את הבקשה....". על החלטה זו מוסב הערעור שבפנינו, אשר התנהל בדרך של סיכומים בכתב. ד) בשולי הדברים נציין, כי בעקבות החלטת בית הדין קמא, פנה המערער בכתב אל תנובה, וכן אל אגף הפיקוח על העבודה במשרד העבודה והרווחה בבקשה להתיר למומחה מטעמו לערוך בדיקה סביבתית במפעל. תנובה השיבה, כדלקמן: "1. מצ"ב דו"ח על בדיקות סביבתיות אשר בוצעו במחלבת תנובה (להלן: הדו"ח) ביום 9.10.94, מועד סמוך למועד בו הפסיק מרשך בפועל את עבודתו בתנובה. 2. לתנובה אין כל התנגדות, כי מרשך יעשה שימוש בדו"ח לכל מטרה. 3. מאחר והדו"ח בוצע ונערך על ידי גוף חיצוני דהיינו משרד העבודה וכמו כן, מאחר והדו"ח נערך במועד סמוך למועד הפסקת עבודתו של מרשך, תנובה אינה רואה כל צורך בעריכת בדיקות נוספות כיום". ה) מטעם אגף הפיקוח על העבודה במשרד העבודה והרווחה נשלחה רשימת מעבדות המוסמכות על ידי המשרד לבצע בדיקות סביבתיות. 5. טיעוני בא כוח המערער לפנינו טענותיו העיקריות של בא כוח המערער בבקשת רשות הערעור, כמו גם בערעור גופו, הן כדלקמן: א. על פי חוק הביטוח הלאומי, יכול המעביד להיות צד ישיר בהליך המתנהל בין המערער לבין המוסד. המבוטח רשאי לפנות אל המעסיק לצורך הבאת ראיות כדי לקיים משפט צודק, כשם שהמוסד רשאי לפנות למעביד. ב. החלטת בית הדין האזורי, כי על המערער למצות כל דרך אפשרית בכוחות עצמו אינה מעשית, והראיה לכך היא תשובת תנובה מיום 20.1.1997, אשר צוטטה לעיל. ג. למרות שנערכו בדיקות על ידי משרד העבודה והרווחה בשנת 1994, זכותו של המערער לערוך בדיקה מטעמו, ולהוכיח בכוחות עצמו את טענותיו, מה גם שהבדיקה משנת 1994 לא התייחסה לבדיקת עופרת. הספקות של בית הדין האזורי בדבר תרומתן של בדיקות שתיערכנה היום לבירור תביעתו של המערער, פוגעות בזכותו לקיום הליך משפטי הוגן ובזכות היסוד להביא ראיות בהליך למען הוכחת תביעתו, מה גם שלא תיגרם אי-נוחות לתנובה בעריכת הבדיקה. כמו כן, קיימת רלוונטיות לעריכת הבדיקה כיום, מאחר וטרם שונו תהליכי העבודה במקום עבודתו של המערער. ד. מאחר ולמוסד זכות לתבוע מתנובה את השבת דמי הנזק, שנגרם למערער, על תנובה לאפשר הן למערער והן למוסד להביא את ראיותיהם הטובות ביותר. ה. קיים אינטרס ציבורי מובהק לאפשר למערער לערוך את הבדיקה הנדרשת. 6. טיעוני המוסד לביטוח לאומי לפנינו המוסד לביטוח לאומי חזר על הטיעון, לפיו סוגיה בדבר הצגת ראיות מטעם המערער נתונה לשיקול דעתו של המערער בלבד, והוסיף כי ספק אם הבדיקות, שתיערכנה היום, תוכלנה לתרום תרומה של ממש לניהול תביעתו של המערער. 7. טיעוני תנובה לפנינו בא כוחה של תנובה חזר על נימוקי בית הדין קמא, והוסיף, כי עובר לסיום עבודתו של המערער, פנה המערער אל המחלקה לרפואה תעסוקתית בקופת חולים לשם בדיקת מצבו הבריאותי ולשם בירור טענותיו בדבר מחלת מקצוע, ובעקבות זאת נערכו ביום 9.10.1994 הבדיקות הסביבתיות באולם טעינת המצברים במחלבת תנובה. 8. המבחן והשיקולים: בתובענה הנוגעת למחלת מקצוע יש חשיבות רבה לתנאים במקום העבודה הנוגעים, לטענת המבוטח, להופעת המחלה. על המבוטח להוכיח את החומרים, תנאי האוויר, מפלס הרעש, ועובדות אחרות הקיימות במקום העבודה, וזאת בהתאם למחלת המקצוע, שהופעתה קשורה לעבודה, לפי טענתו. לשם הוכחת תביעה כזו מקובל להגיש בדיקות ודו"חות, שבוצעו על ידי מומחי הבטיחות של משרד העבודה והרווחה. בדיקה סביבתית במקום העבודה כרוכה בכניסה לרכושו של המעסיק, ועל כן היא מהווה פגיעה בקניינו של המעסיק, המפעיל את המפעל. עם זאת, מפקחי ומומחי משרד העבודה והרווחה מוסמכים, ואף מצווים, לבצע בדיקות, כשהן לטובת הציבור ולתכלית ראויה. הבדיקות הללו מיועדות, בין היתר, למנוע מחלות הן של העובדים במקום העבודה והן של האנשים הנמצאים בסביבת המפעל והעלולים להיפגע ממה שנעשה בו. האם מבוטח רשאי לבצע בדיקות סביבתיות מטעמו במקום עבודה שעבד בו ואשר לטענתו שררו בו תנאי סביבה שהביאו להופעת מחלתו? התשובה היא, כי בית הדין מוסמך להרשות למובטח לבצע בדיקה מטעמו ועל חשבונו, אם הדבר נחוץ להוכחת תביעתו או הגנתו. לסמכות זו מספר מקורות: [1] על המעסיק מוטלת אחריות למסור לבית הדין ראיות, וזאת במסגרת חובתו להעיד במשפט. [2] חובת הנאמנות הנובעת מחוזה העבודה וכן הוראות חקיקת הבטיחות והגהות, מחייבות את המשיבים לשמור על כללי הבטיחות והגהות במקום העבודה. לפיכך, משהתעוררה במהלך משפט מחלוקת בתום לב לגבי ביצוע חובה זו על ידי המעסיק, יכול בית הדין, במקרים המתאימים, לאפשר לעובד, לערוך בדיקות ענייניות במקום עבודתו. ככלל, זכותו של העובד לבצע בדיקות מטעמו במקום העבודה, היא יחסית ויש לשקול את זכויותיו של המבוטח מול זכות הקניין של בעל המפעל. עוד יש לשקול, בין היתר, את מידת ההכרח של קיום הבדיקות; הרלוונטיות של הבדיקה; היקף הבדיקה; האם היו שינויים במקום העבודה; האם הבדיקה תפריע למהלך הייצור או לפעילות המפעל; האם הבדיקה תבוצע על ידי מומחים שמטרתם היחידה היא לבצע את הבדיקה; האפשרות שאגב הבדיקה ייחשפו סודות מסחריים או סודות אחרים של מקום העבודה, שאין להם רלוונטיות לעניינו של העובד; מה הטעם לעריכת בדיקה נוספת על זאת שביצעו מומחי משרד העבודה והרווחה; מה קיים במסמכים שברשותו של המפעל ואשר נמסרו למוסד לביטוח לאומי ולמבוטח. יצוין, כי בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות), התשנ"ח - 1998, "מחזיק במקום עבודה" חייב להחזיק ברשותו "גיליון בטיחות" של כל חומר מסוכן שמקום העבודה עוסק בו, וכי העתק מגיליון הבטיחות "יוחזק במקום נגיש ובהישג ידם של העובדים במקום העבודה", ואולם תקנות אלו לא חלו בתקופה הרלוונטית לערעור זה. יישום המבחנים במקרה שלפנינו: 9. מהם השיקולים בעד ונגד מתן רשות למערער לערוך בדיקות סביבתיות בתנובה, במקרה הנדון? לזכות טיעוניו של המערער ניתן לציין את הדברים הבאים: מדובר בתובענה לא רגילה וקשה להוכחה, שכן על המערער להביא ראיה, כי החומרים הנטענים בכתב התביעה היו קיימים במקום עבודתו, את כמות החומרים, את היקף החשיפה לחומרים מסוימים ואת המרחק בין מקום עבודתו לבין המקום במפעל בו נמצא כל חומר. יתרה מזו, לאור מורכבות העניין ייתכן שהמערער מבקש להשלים את הבדיקות הסביבתיות, שבוצעו על ידי המומחים של משרד העבודה והרווחה. זאת ועוד, תנובה לא שכנעה אותנו, כי ביצוע הבדיקה יפריע למהלך הייצור במפעל. כנגד זאת יש לציין, כי עילות המערער מעורפלות, וכי אין מקום לפגוע בזכויות תנובה כל זמן שלא פורטו עילות התביעה, הנתונים שהמערער מבקש לברר והבדיקות שהוא מבקש לבצע. המפעל הוא קניינה של תנובה, ייתכן שיש בו סודות מסחריים ואין להרשות פגיעה בזכות הקניין מבלי שקיימות נסיבות המצדיקות זאת. אולם, יש לציין כי מטענות באי כוחה של תנובה לא עולה שיש למנוע את הבדיקה על הרקע הזה. כמו כן, המערער מכיר את תהליכי הייצור במפעל שהיו קיימים עוד בעת שעבד בו והם אינם בגדר סוד מסחרי לגביו. באי כוח הצדדים לא הביאו ראיות המאפשרות לנו ליישם את מבחן המידתיות, שכן אין אנו יודעים מה מהות הבדיקות הסביבתיות שהמערער מבקש לבצע או מהן הדרכים באמצעותן ניתן לצמצם את הפגיעה בזכויותיה של תנובה. טענות באת כוח המוסד בעניין הזמן שעבר ממועד סיום עבודתו של המערער במפעל עד היום אין בהן כשלעצמן, בנסיבות המקרה, כדי למנוע את ביצוע הבדיקה. כמו כן, המערער טען, שלא נעשו שינויים משמעותיים מאז פרישתו, טענה אשר לא נסתרה על ידי המשיבים. יחד עם זאת, היה על בא כוח המערער להצביע על נימוקים על פיהם סביר להניח, כי תהיה תועלת מביצוע הבדיקות זמן ארוך לאחר סיום עבודתו של המערער במפעל. לאחר איזון ושקילת השיקולים שצוינו לעיל, הגענו למסקנה, כי בשלב זה של הדיון אין מקום להרשות את ביצוע הבדיקות הסביבתיות במקרה דנן. 10. עם זאת, אין בהחלטה זו כדי למנוע מבית הדין קמא לשקול את העניין מחדש, על פי בקשתו של המערער, ולהרשות את ביצוע הבדיקה, באם ישתכנע במהלך הדיון, כי הבדיקות נחוצות לצורך הוכחת התובענה וכן בהתחשב במכלול השיקולים שצוינו בפסק דין זה. לשם מניעת התדיינות נוספת בנושא זה ולשם יעילות הדיון, נציין, שאם בית הדין האזורי ייתן במהלך הדיון צו, לפיו רשאי המערער לערוך בדיקת סביבתיות במפעל תנובה, אזי ייפרט בית הדין האזורי בהחלטתו, בין היתר, את התנאים הבאים: על המבוטח לתאם את הבדיקה עם מנהל המפעל, לרבות הודעה מראש על זהות המומחה; הבדיקה תצומצם לחומרים, שלטענת המבוטח בכתב התביעה גרמו להופעת מחלותיו, או לדברים אחרים הרלוונטיים לבירור התובענה; הבדיקה תבוצע על חשבונו של המבוטח; תוצאותיה המלאות של הבדיקה יועברו הן למוסד לביטוח לאומי והן למעסיק. 11. סוף דבר: אנו דוחים את הערעור, ללא צו להוצאות. הננו מתנצלים על העיכוב במתן פסק הדין, עיכוב שנגרם עקב טעות טכנית. ניתן היום, ח' בחשוון, התשס"א ( 6.11.2000) בירושלים, ויישלח לצדדים. הנשיא ס' אדלר, סגן הנשיא (בדימוס) י' אליאסוף, השופט ע' רבינוביץ, נציגת עובדים נ' שמאי, נציג מעבידים ה' דודאי נזק נפשי / נכות נפשיתהתחום הנפשיביטוח לאומיהפרעה פסיכונוירוטית