להלן פסק דין בנושא אובדן שירותי רעיה: 1. ביום 20.5.1999 אירעה תאונת דרכים בה מצאה את מותה X ז"ל, (להלן: המנוחה), והניחה אחריה בעל, עמיחי יליד 22.4.71, ושלושה ילדים בתביעה זו העזבון תובע את נזקיו והבעל והילדים תובעים כתלויים. אין חולק על חבות הנתבעות לפצות התובעים. המחלוקת נסובה על שיעור הנזק.  2. המנוחה היתה מורה במקצועה, עובדת קבועה במשרד החנוך. הבעל עמיחי אינו עובד באופן סדיר. התאומים רוני וגלעד נולדו כפגים ומצבם הגופני לאחר הלידה היה קשה. רוני סובלת מפגיעה מוחית והיא נכה מוחלטת. בתאריך 15.8.2001 נישא עמיחי בשנית לזוהר (אסולין), העובדת כמרפאה בעיסוק בבית החולים אלי"ן בירושלים.   3. אלו המחלוקות העיקריות בין הצדדים: היקף אובדן שירותי אם ורעיה; הפסד הכנסות המנוחה - והשפעת נישואי עמיחי על נזקים אלה. בשולי הדברים חלוקים הצדדים על היקף הנזק לעזבון.   אובדן שירותי אם ורעיה 4. האלמן עמיחי זכאי לפיצוי בגין אובדן שירותי רעייתו למשך 26.5 חודשים, עד שנישא בשנית. על רקע הנתונים המיוחדים של משפחה זו, יש לפסוק על דרך האומדן הגלובלי. סכום של 20,000 ש"ח נראה לי מתאים בנסיבות הענין (נכון ליום פסק הדין).   5. אין חולק כי הילדים זכאים לפיצוי בגין אובדן שירותי אם (ע"א 482/89 עזבון אביר נ' פרבר, פ"ד מ"ז(3) 107; ע"א 64/89 גבאי נ' לוזון, פ"ד מ"ח(4) 673). שווי שירותי אם והיקפם ייקבע על פי מצב הילדים וצרכיהם, כפי שהמנוחה סיפקה להם. כמו כן, יש לבדוק האם לנישואי עמיחי יש השפעה על עצם הזכות לפיצוי בגין אובדן שירותי אם או על היקפה.   6. שני ילדים, רוני וגלעד, נולדו בתאריך 3.1.95 כפגים. רוני סובלת משיתוק מוחין ולגלעד נקבעה נכות זמנית. על מנת לקבוע את היקף הטיפול והעזרה לה הם זקוקים עקב מות אמם, התמנה ד"ר מריו כהן, מנהל מחלקת שיקום מבי"ח אלי"ן, אשר נתן חוות דעת מפורטות ואף העיד בבית המשפט: מצבה של רוני: לרוני מגבלות קשות בתחום המוטורי, תקשורתי, קוגניטיבי והתנהגותי-אישי. נכותה הינה 100% בארבע גפיים עקב שיתוק מוחין, ו-65% בגין פיגור שכלי. רוני גרה בבית ובמשך היום שוהה במעון מיוחד, בין השעות 07:30 - 15:30 לערך. לדעת ד"ר כהן, רוני זקוקה להשגחה וטיפול, מחוץ למסגרת החינוכית, במשך 8 שעות בכל יום חול ו-12 שעות במשך ימות סופי שבוע ובחופשות. כמו כן, המליץ כי רוני תגור בבית ולא במוסד. תוחלת חיים של רוני: בחוות דעת משלימה (מיום 20.10.01), קבע ד"ר כהן כי לרוני תוחלת חיים של 30 שנה נוספות, קרי עד שנת 2031. איני יכול לקבל קביעה זו. בעדותו בבית המשפט הוצגו בפני ד"ר כהן מחקרים רפואיים מהם עולים נתונים שונים. ד"ר כהן אמנם הסתייג מחלק מהמחקרים, אך לא שלל אותם (עמ' 2-3 לפרו'). ד"ר כהן אישר כי על-פי מחקרים אלה, רק 30% מהילדים במצבה של רוני מגיעים לגיל 15, וכי מחצית מאותם 30% - שהם 15% בסה"כ - מגיעים לגיל 30. כלומר, רק 15% יעברו את גיל 30.   רוני כיום בת שבע וחצי כמעט. על פי הנתונים העולים מחוות דעתו של ד"ר כהן ומעדותו בבית המשפט, תוחלת חייה אינה ארוכה. כאמור, הרופא הביע הסתייגות מסויימת מהמחקרים שהוצגו לו ולא שללם, אולם מדבריו עולה כי בשל מצבה הקשה של רוני והחשש שמא תישאר ללא תמיכה, קבע תוחלת חיים על פי רף גבוה, על-פי נסיון ועל-פי האפשרות היותר קיצונית. אלא, שבדיקה עניינית ואובייקטיבית של עדותו, מעלה כי הרופא מאשר למעשה ששני שליש מהילדים במצב של רוני לא חיים מעבר לגיל 15. בית המשפט מחוייב להקפיד בזכויות קטינים, ובוודאי קטינים נכים, אולם יש לאזן זכויות אלו על פי הנתונים האובייקטיבים על מנת שלא לפגוע בזכויות הנתבעות. איזון כזה מחייב ליתן משקל ראוי למחקרים רפואיים, כאשר אי הוודאות בהם תחושב לטובת הקטין הנכה. לפיכך, נראה לי לקבוע, לטובת רוני, כי תוחלת חייה תהיה עוד 20 שנה מהיום, עד שנת 2022.   גלעד: מכלל הנתונים שבפני ומחוות דעת הרופא, עולה כי גלעד הינו ילד רגיל. על פי ד"ר כהן, לגלעד נכות זמנית בשיעור 10% לפי סעיף 34(ב) עקב קשיים קוגניטיבים והתנהגותיים, ולפיכך הוא זקוק כיום ליותר עזרה, תשומת לב וחונך מלווה מדי פעם. עם זאת, אינני מקבל את מסקנתו של ד"ר כהן, כי גלעד יהיה תלוי באביו גם בהתבגרו. מדובר בילד בן שבע וחצי, עם נכות זמנית מינימלית, ובנתונים אלה אין הצדקה לחריגה מתוחלת גיל התלות המשפטי הרגיל, שהינו 21.   הדר: ילדה רגילה.   היקף אובדן שירותי אם ושוויו 7. ב"כ התובעים מבקש לקבוע כי היקף השירותים ייקבע לפי שעות וכי חישוב הפיצויים ייעשה לפי שעות לכל ילד: לרוני: 8 שעות ביום רגיל ו-12 שעות בסופי שבוע ובחגים, עד תום תוחלת חייה; לגלעד 3.5 שעות ביום עד גיל 30; להדר 3.5 שעות ביום עד גיל 20. ב"כ התובעים הפנה למספר פסקי דין של בתי משפט מחוזיים, בהם נעשה חישוב לפי שעות יומיות, שמספרן פחת בהדרגה ובהתאמה עם העליה גיל הילדים. ב"כ הנתבעות טוען כי רוני צריכה לשהות במוסד וכי החישוב לגבי גלעד והדר צריך להיות מופחת בהדרגה לפי גיל, ואם מחשבים לפי שעות, עלות שעה הינה 15 ש"ח.   8. טענות שני הצדדים אינן מקובלות עלי, בהיותן מופרזות מצד התובעים ומצומצמות מצד הנתבעות. נראה לי כי חישוב לפי שעות, לכל ילד, למשך ימים, חודשים ושנים, אינו מוצדק, גורם להפרזות ומחטיא המטרה, שהרי חלק מהזמן מוקדש לילדים במשותף, חלק נוסף מוקדש הן לילדים והן למשק הבית הכללי, וכאשר הילדים מתבגרים, הם יכולים אף לסייע ולהטות שכם בבית. חישוב לפי שעות ייעשה כאשר מדובר בשעות ספורדיות, פה ושם, בימי השבוע. כאשר מדובר בצורך בשירותים קבועים ורצופים, החישוב צריך להיות על בסיס חודשי, קרי עלות חודשית של שירותים כאלה. גישה זו, המעדיפה אומדן גלובלי מנומק, הינה אף גישתו של בית המשפט העליון (ראה ע"א 5994/96, ע"א 6397/95 מתתיהו בן יאיר ואח' נ' עזבון המנוחה נופיה עמר ז"ל, לא פורסם). במקרה שבפנינו, לגישה זו הצדק נוסף, הנוגע להשפעת נישואי עמיחי על ראש נזק זה, ואדון בנושא בהמשך.   9. המצב בבית: בחיי המנוחה כמעט לא נעזרה המשפחה בעזרה מבחוץ, למעט יום בשבוע (תצהיר עמיחי X, סעיף 5(ג)). ילדי המשפחה קמים בסביבות 06:00. בשעה 07:00 יש להעלות את רוני להסעה למעון בירושלים שם היא שוהה עד 15:30. גלעד והדר נמצאים בבית ספר ובגן, גם הם עד שעה 15:30 - 16:00. עיקר שעות הטיפול בילדים ביום רגיל הוא בבוקר, בין 06:00 - 08:00, ואחר הצהריים ובערב בין השעות 15:30 - 20:00. רוני, בשל מצבה, זקוקה לטיפול מיוחד, אינטנסיבי יותר, כולל הפעלה, האכלה, רחיצה והשכבה. מצב זה יימשך עד תום תוחלת חייה. בשל מגבלות מינימליות, זקוק גלעד כיום למעט יותר תשומת לב, השגחה ועזרה. במחצית השנה הראשונה שלאחר התאונה, עמיחי X התקשה לתפקד, הן בשל מצבו הפיזי והן בשל הלם האסון שאירע, ולפיכך נעזר בבני משפחה ומתנדבים במשך 24 שעות כמעט. חרף מצב קשה ומצער זה, אין מקום לערוך חישובי נזק מיוחד לתקופה זו, שכן ענייננו כאן באובדן שירותי אם, ומצבו האישי הקשה של עמיחי אינו נוגע לסוגיה זו. במשך שנתיים לאחר התאונה נעזרה המשפחה רבות במתנדבת בשם עדי אלוני (ללא תמורה), בבני משפחה וכן בעזרה בתשלום. קבלות לא הוגשו.   10. השפעת הנישואין של עמיחי על אובדן שירותי אם הסוגיה של השפעת נישואין שניים של אלמן על אובדן שירותי אם לילדים טרם זכתה להלכה ברורה בבית המשפט העליון. זוהר X, האשה השניה, מעניקה שירותי אם גם לילדים, אך אין מוטלת עליה חובה לעשות כן. כפי שנראה להלן, זוהר X ויתרה על תביעה כמיטיבה ולפיכך הזכות הינה של הילדים. בשנים האחרונות, כאשר דנו בתי משפט מחוזיים בסוגיה זו, הם העדיפו את דרך החישוב הגלובלי במקום להיכנס לחישובי חישובים של השפעות חלקיות של הנישואין על היקף הזכאות של הילדים לפיצוי בגין ראש נזק זה (ראה ת"א (י-ם) 99/93 נורית חזן-אזולאי ואח' נ' ביו-לאב מעבדות, דינים מחוזי כ"ו(7); ת"א(י-ם) 1160/95 עזבון המנוחה עפרה דוד ז"ל ואח' נ' המגן, תק-מח 98(1) 1749). זוהר X הצהירה כי עם הנישואין הפחיתה משרתה, על מנת שתוכל לקחת חלק בטיפול במשפחה החדשה (סעיף 4), וכי היא עוזרת לעמיחי בטיפול בילדים, אולם "עזרה זו היא עזרה לילדים - כילדים ולא עזרה לחברת הביטוח (והיא מתקיימת ללא כל התחייבות ולפנים משורת הדין)" (סעיף 9). עוד אמרה כי העזרה לילדים הינה בבחינת הטבה ושירות לצורך הילדים ו"למען הסר ספק, אני מוותרת על תשלום עבור הטבת נזק זו, ובלבד שהתשלום שהיה אמור להיות משולם לי בגין הטבה זו, יועבר במלואו לילדים" (סעיף 10 לתצהיר). חרף דברים אלה, מעשית, אין להתעלם מהשפעה מסויימת שיש לנישואין השניים של עמיחי על היקף הזכאות של הילדים. זוהר X, האשה השניה, ממלאת מן הסתם חלק מתפקידי האם המנוחה, מבלי שהיא עושה כן דווקא בגין הילדים, אלא כעקרת בית, והילדים נהנים מכך באופן טבעי בהיותם בני הבית. אולם, ברור כי נוכחות הילדים, ובעיקר רוני הנכה קשה, מוסיפה על טרחתה של זוהר, מקום בו אינה חייבת לשאת בעול נוסף. במצב זה יש מקום, כאמור, להפחתה מסויימת בלבד בהיקף הפיצוי.   שווי הפיצויים בשל אובדן שירותי האם 11. פסיקת הפיצויים תיעשה על פי אומדן גלובלי, בשל השיקולים הבאים: א. שירותי האם במשפחת X אינם ניתנים בהווה, וגם בעבר לא ניתנו, ע"י גורם חיצוני, דבר שהיה מאפשר לאמוד עלותם. ב. עד הנישואין של עמיחי נעזרה המשפחה במתנדבים, ובעיקר בבני משפחה. העזרה בת פיצוי, אך קשה לאומדן מדויק. ג. חלק מהשירותים לשלושת הילדים הם חופפים, הן במעשה והן בזמן, ולפיכך אומדנם המדויק יהיה מלאכותי. ד. כאמור, לנישואין השניים של עמיחי השפעה מסויימת בלבד על היקף השירותים לילדים, וגם אומדן השפעה זו אינו ניתן למדידה מדוייקת.   12. בחישוב הסכומים יש להביא בחשבון את מצבו של כל ילד, משך התלות, התלות המופחתת עם הגיל לגבי שני ילדים, מצבה המיוחד של רוני שלא ישתנה עד תום תוחלת חייה, חפיפה בשירותים מסויימים לגבי כל הילדים והתחשבות בהשפעת הנישואין השניים. בסיס החישוב יהיה לפי קריטריון חודשי ולא לפי שעות. הסכומים הם לעבר ולעתיד, כולל ריבית. רוני: כאמור, תוחלת חייה עוד 20 שנה, ומאז מות אמה חלפו שלוש שנים. לפיכך, משך התקופה הינו 23 שנים. רוני נכה מוחלטת ובמצבה נזקקת לשירותים מיוחדים ולטיפול בהיקף גדול בהרבה מילד רגיל. הסכום הינו 800,000 ש"ח (נכון ליום פסק הדין). גלעד: במות אמו היה בן ארבע ויזקק לשירותי אם עד גיל 18, קרי, הפיצוי למשך 14 שנה, כאשר הפיצוי אמור להצטמצם בהדרגה עם הגיל. גלעד הינו ילד רגיל, אשר בשל בעייה מסויימת נזקק לתשומת לב מוגברת של האם: הסכום הינו 180,000 ש"ח (נכון ליום פסק הדין). הדר: במות אמה היתה בת שנתיים, ותיזקק לשירותי אם למשך 16 שנה. הסכום הינו 160,000 ש"ח (נכון ליום פסק הדין).   אובדן תמיכה - אובדן הכנסות המנוחה 13. בראש נזק זה יש לקבוע תחילה מהו שכרה של המנוחה לצורך חישוב הפסד התלויים. כמו כן, יש לקבוע מה היה שכרו של עמיחי, והאם יש לו השפעה על חישוב התלות. לאחר מכן, יש לחשב ההפסד לפי תקופות: תקופה ראשונה מיום הפטירה ועד הנישואין השניים של עמיחי; תקופה שניה מיום הנישואין השניים ועד יום פסק הדין; תקופה שלישית מיום פסק הדין ועד תום תקופת התלות של הילדים. לאחר מכן יש לקבוע האם הנישואין משפיעים על הפסד התלויים. הבעל עמיחי אינו טוען להפסד לאחר נישואיו. 14. שכרה של המנוחה המנוחה עבדה כמורה בבית ספר עממי. בשנת 1998 היה שכרה החודשי כ-3,900 ש"ח. הוא הדין בשכרה בחודשים פברואר-מאי 1999 (ראה טופס 106 וכן תלושי שכר, נספח ו' לתצהיר עמיחי X). משרתה חושבה למעשה כמשרה מלאה (24 שעות) למורה נשואה + שלושה ילדים. לשכר זה יש להוסיף הנתונים הבאים: הנחה במס הכנסה 7% לתושבי בית-אל, תוספות השתלמות, התקדמות וקידום במסלול מורים, עליית מדד ובעקבותיו שכר מאז התאונה ועד היום. לפיכך, שכרה לצורך חישוב הפסד התלויים נכון ליום פסק הדין הינו 4,600 ש"ח.   15. עמיחי X לא עבד ואינו עובד עבודה מסודרת. בשנת 1998 עבד רק ארבעה חודשים בענייני ביטוח והשתכר כ-4,200 ש"ח בחודש (נספח ח' לתצהירו). בשנת 1999 עבד במערכת הבחירות בסה"כ חמישה חודשים, בשכר של כ-10,000 ש"ח לחודש. בשנת 2000 עבד שלושה חודשים במועצת בנימין בשכר של 7,000 ש"ח לחודש, אח"כ כמה חודשים ככתב עיתון בשכר של כ-2,000 ש"ח, ומאז תחילת 2001 אינו עובד. מנתונים אלו עולה כי לפני התאונה ובחישוב שנתי, לא היה פער משמעותי בין שכרה של המנוחה לבין שכר עמיחי. לאחר התאונה עמיחי כמעט ולא עבד. לפיכך אין מקום לערוך את חשבון הפסד התמיכה בשיטת ה"קופה המשותפת", וחישוב ההפסד יהיה על-פי השכר כנ"ל בסך 4,600 ש"ח.   16. תקופה ראשונה: הפסד התלויים מיום 1.6.99 ועד מועד הנישואין של עמיחי - 15.8.2001 - סה"כ 26.5 חודשים השכר הינו 4,600 ש"ח והחישוב לפי שש ידות. שווי כל ידה הינו 767 ש"ח, ובניכוי ידה של המנוחה שווי ההפסד החודשי הינו 3,833 ש"ח X 26.5 חודשים = 101,575 ש"ח (נכון ליום פסק הדין). סכום זה מתחלק בין הילדים לבין האב. האב עמיחי - שתי חמישיות - 40,630 ש"ח; רוני - 20,315 ש"ח; גלעד - 20,315 ש"ח; הדר - 20,315 ש"ח. לסכומים אלו יש להוסיף ריבית מאמצע התקופה, קרי מ-12/2000.   17. תקופה שניה: הפסד התלויים מיום הנישואין - 15.8.2001 - ועד מועד פסק הדין - אמצע מאי 2002 - תשעה חודשים התלויים הם שלושת הילדים. לכל ילד מגיעה ידה אחת מתוך שש ידות, קרי שישית מהשכר של 4,600 ש"ח = 767 ש"ח, ולמשך תשעה חודשים - 6,903 ש"ח, לכל ילד: רוני - 6,903 ש"ח; גלעד - 6,903 ש"ח; הדר - 6,903 ש"ח. תקופה שלישית: מיום פסק הדין ועד תום תקופת התלות של הילדים 18. הנתונים לחישוב הנזק בתקופה זו הם אלה: א. סכום ידה של כל ילד הינו 767 ש"ח. ב. רוני X סובלת מנכות מוחלטת ולפיכך התמיכה בה היתה צפויה להימשך עד לתוחלת חייה, 20 שנה נוספות מהיום. ג. התמיכה בגלעד תימשך עד גיל 18 בשנת 2013 (127 חודשים), ולאחר מכן שליש ידה עד גיל 21 (36 חודשים). ד. התמיכה בהדר תימשך עד גיל 18 בשנת 2015 (154 חודשים), ועוד שנתיים שליש ידה (24 חודש). (לענין תקופות התלות של ילדים, ראה ע"א 2376/93 קידר נ' הסנה, פ"ד מ"ט(1) 594, 598).   19. הפסדי הילדים עד הגיע גלעד לגיל 18 בשנת 2013: 127 חודשים סכום הידה הינו 767 ש"ח לכל ילד, מקדם היוון 108.6: 108.6 X 767 = 83,362 ש"ח. הסכום המגיע לכל ילד הינו 83,362 ש"ח (נכון ליום פסק הדין). 20. הפסדי הילדים עד הגיע הדר לגיל 18 בשנת 2015 - 27 חודשים בתקופה זו של שנתיים זכאי גלעד לשליש ידה בלבד והילדים האחרים ליתרת הידה. קרי, רוני לידה ושליש והדר לידה ושליש, ובהיוון כפול: החישוב: לרוני: 1020 X 23.2 X 0.68 = 16,092 ש"ח. להדר: 1020 X 23.2 X 0.68 = 16,092 ש"ח. לגלעד: 255 X 23.3 X 0.68 = 4,033 ש"ח.   21. הפסד הילדים עד הגיע גלעד לגיל 21 בשנת 2016 - 12 חודש בתקופה זו זכאי גלעד לשליש ידה בלבד, הדר זכאית לשליש ידה ואילו רוני זכאית לשתי ידות ושליש: החישוב: לגלעד: 255 X 11.8 X 0.66 = 1,986 ש"ח. להדר: 255 X 11.8 X 0.66 = 1,986 ש"ח. לרוני: 13,918 ש"ח.   22. הפסד הילדים עד הגיע הדר לגיל 20 בשנת 2017 בתקופה זו נסתיימה התלות של גלעד. להדר מגיע שליש ידה ואילו לרוני שתי ידות ושני שליש. החישוב: להדר: 255 X 11.8 X 0.64 = 1,930 ש"ח. לרוני: 2,040 X 11.8 X 0.64 = 15,407 ש"ח. 23. הפסד הילדים - רוני בלבד - עד תוחלת חייה בשנת 2022 רוני נותרה התלויה היחידה בשל נכותה המוחלטת. התקופה הינה למשך 57 חודשים, בה תקבל שלוש ידות: 2,301 ש"ח לחודש. החישוב: 2,301 ש"ח X 53.06 X 0.64 = 78,138 ש"ח.   24. השפעת הנישואין על הפסדי התלויים עמיחי X נישא לזוהר בתאריך 15.8.2001. זוהר מרפאה בעיסוק במקצועה, עבדה עד נישואיה במשרה מלאה ושכרה היה כ-5,700 ש"ח (ברוטו) לחודש. מיד לאחר הנישואין צמצמה ביוזמתה את היקף משרתה למחצית, בשכר של כ-2,600-2,700 ש"ח לחודש (ראה תלושי משכורת ת/1), וכך אמרה בתצהירה בענין זה: "4. החל מחודש 9/01 הפחתתי את היקף משרדי [צ"ל - משרתי] ב-50%, על מנת שאוכל לקחת חלק בטיפול במשפחה החדשה שהפכה שלי, וכדי לפנות זמן להיות "זוג צעיר - נטו", ללא 'הפרעות' של ילדים, וזמן פנוי גם לעצמי כדי לעכל את השינוי המשמעותי מחיי רווקות, לרעיה לבעל עם שלושה ילדים שאחת מהן נכה קשה.   5. אם היום הייתי עובדת משרה מלאה, היה עלי לצאת - מדי יום מהבית, בשעה 06:45 ולחזור בערב לאחר השעה 17:30 (וזאת בשל מרכיב זמן הנסיעה מבית אל לירושלים, מאחר והאוטובוס חזרה יוצא בשעה 16:30).   6. נקל להבין כי במסגרת שעות זו, לא ניתן לנהל חיי משפחה תקינים, במיוחד כאשר מצטרפים למשפחה קיימת ובה שלושה ילדים (שאחת מהן היא נכה קשה)" (ההדגשה במקור - י.צ.).   בדרך כלל אלמן אינו זכאי לפיצוי בגין הפסד תמיכה מיום נישואיו בשנית, אלא אם יש הפרש בין השתכרות האישה החדשה לאשה המנוחה, וזאת על בסיס עקרון היסוד של השבת המצב לקדמותו (ע"א 7244/97 חכמי נ' רותם, פ"ד נ"ד(2) 30, בעמ' 36). במקרה שבפני אין צורך להיכנס לדיון מפורט במשמעות החלטתה של האשה החדשה, זוהר X, לצמצם את משרתה הקודמת לאחר הנישואין, והאם ההשוואה בין שתי הרעיות צריכה להיות בין ההשתכרות בפועל או כושר ההשתכרות. הטעם לכך הינו כי עמיחי X אינו תובע הפסד תמיכה לאחר נישואיו. מכאן, שאין לפסוק לעמיחי אובדן תמיכה כלכלית לאחר נישואיו. לענין זכות הילדים, התובעים 3-4-5, לפיצוי בגין הפסד תמיכה, הרי שזו אינה נפגעת עקב נישואי אביהם. הפסיקה מבחינה בין האב ובין הילדים: "נישואין אלה שוללים את זכותו של הבעל לפיצויים כתלוי ואולם אין בהם כדי לשנות מעמד הילדים שהיו ונשארו יתומים מאמם. תמיכה הניתנת ע"י זר, אפילו ניתנת כזו, אינה משחררת את הנתבעת מחובתה לפצות את הילדים בפריט זה" (ת"א (י-ם) 6/90 עזבון בר-אור נ' כלל, לא פורסם. ראה גם ת"א (י-ם) 99/93 נורית חזן אזולאי נ' ביו לאב מעבדות בע"מ, דינים מחוזי כ"ו(7), סעיף 4 סיפא לפסה"ד; ת"א (י-ם) 1160/95 עזבון המנוחה עפרה דוד נ' המגן, תקדין מחוזי מ"ח 98(1), סעיף 15 לפסה"ד).   אמנם בפסיקה מוקדמת יותר (ת"א 907/81, 908, 909 עזבון סלהב נ' סלהב, פ"מ התשמ"ד-1984 (ב) 441) הפחית בית המשפט במחצית את פיצויי הפסד התמיכה לילדים עקב נישואין שניים, אולם גישה זו לא התקבלה בפסיקה מאוחרת יותר. הטעם לכך הינו כי הנישואין מהווים שינוי במעמד בן הזוג, אך לא במעמד היתומים כתלויים. בענייננו יש לכך גם טעמים מעשיים: הרעיה החדשה צמצמה את משרתה והכנסתה, ובנוסף, מטבע הדברים, ובשל הגיל הצעיר של בני הזוג, יהיו ילדים נוספים. דברים אלה יצמצמו מאוד את יכולת הרעיה החדשה לספק את צרכי הילדים. התוצאה הינה כי לנישואין השניים אין השפעה על היקף הזכאות לפיצוי בגין אובדן תמיכה, אך יש השפעה על זכות הבעל-האב עמיחי, אך זה ממילא אינו טוען לזכות כזו לאחר נישואיו.   25. הוצאות קבורה ומצבה לא הוצגו בפני קבלות על הוצאות אלה. אף שמדובר בנזק מיוחד, שיש להוכיחו כיאות, הוצאה כזו הינה בטבע הדברים ואני פוסק סכום של 7,000 ש"ח (ערך יום פסק הדין).   ניכויים 26. ניכויי מל"ל: יש לנכות קצבת שאירים מכל אחד מהתובעים, וזאת על פי חוות דעתו של האקטואר שי ספיר מיום 4.2.02, אשר אינה שנויה במחלוקת. אין לנכות הסכום המצויין בהערה מס' 3 בעמוד 3 לחוות הדעת.   27. ניכויי גמלאות: על פי תעודת עובד ציבור, נ/3, מקבלים התובעים גמלאות. על פי המסמך, התשלומים הינם עקב מות המנוחה, ולפיכך ברי ניכוי. החישוב הינו על-פי חוות דעת האקטואר שי ספיר, בחוות דעת ב' מיום 4.2.02. עם זאת, על האקטואר לתקן חוות הדעת בכל הקשור לתובעת רוני X, שכן החישוב לגביה אינו עד גיל 37, אלא עד לעוד 20 שנה. קרי, עד גיל 27.   28. אין לנכות הסכומים שקיבלו התובעים ממשרד החינוך על פי המסמכים שסומנו נ/4. סכומים אלה הינם הפרשים של הטבות ומשכורת למנוחה עקב עבודתה (עדות מירב עוז מיום 25.3.02), ולא נצמחו לתובעים עקב הפטירה.   סוף דבר 29. על הנתבעות לשלם לתובעים הסכומים הנקובים בסעיפים 4, 12, 16, 17, 19, 20, 21, 22, 23, 25 לפסק הדין, בניכוי הסכומים שיתקבלו על פי סעיפים 26, 27. להפרש בין הפיצויים לניכויים יוסיפו הנתבעות הוצאות משפט ועוד שכ"ט עו"ד בשעור 13% + מע"מ. סכומי הפיצויים עבור הקטינים יושקעו על פי הוראות האפוטרופוס הכללי.  מוות בתאונת דרכיםתאונת דרכים