קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לביטול החלטת ועדת המכרזים: .1מדובר בבקשה של המבקשת, להצהיר על בטלות החלטות ועדת המכרזים של המשיבה 1לא לבחור בהצעתה של המבקשת למכרז 2/97 לביצוע בריכת אידוי ואגירה ברמת חובב (להלן - המכרז) ולבחור בהצעתה של המשיבה 2 למכרז האמור. בקשר לכך הוגשה גם בקשה לסעד זמני, ובהסכמת הצדדים הוחלט לדון בעת ובעונה אחת בהליך הזמני ובהליך העיקרי. .2טענותיה העיקריות של המבקשת הן שהועדה טעתה בפרשנות שניתנה על ידיה לתנאי המכרז כמחייבים נסיון בעבודות בהיקף כספי ופיזי דומה, ובכך שלא נתנה לה זכות טיעון מספקת, בעוד שהמשיבות טענו שלא נפל כל פגם חוקי בהחלטת המשיבה .1 .3להלן הרקע העובדתי להליך וסקירת חומר הראיות: א. בחודש 9/97פורסם המכרז האמור הכולל ביצוע עבודות עפר ותשתית למאגר בהיקף עבודה של 000, 375מ"ק ועבודות איטום לבריכת אידוי. ב. בתנאי המכרז נדרשו בין השאר תנאי של רישום כקבלן לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסיות בנאיות התשכ"ט - 1969(להלן - חוק עבודות הנדסיות) בסיווג של ג- 3ומעלה בענף הראשי 200והגשת אישורים המוכיחים ותק ונסיון של חמש שנים אחרונות לפחות "בביצוע עבודות דומות לעבודות נשוא המכרז" (הדגשה - ב.א). ג. ביום 30.10.97נפתחה תיבת ההצעות בה נמצאו בין השאר ההצעה של המבקשת בסכום של 450,817, 7ש"ח ושל המשיבה 2בסך 410,984, 7ש"ח. אמדן העלות למכרז מטעם המשיבה היה 870,848, 9ש"ח. ד. בתאריך 6.11.97נערך דו"ח של היועץ ההנדסי של משיבה 1, נמרוד חלמיש, בו צויין ביחס למבקשת בין השאר כלהלן: "קבלן לא גדול - עבודה מקס' 3.5מליון ש"ח. לא השתכנעתי ביכולותיה (למרות שמבחינת הסיווג הקבלני היא עומדת בתנאי המכרז) ממליץ לזמנה להבהרת היכולות בפני ועדת המכרזים. (נספח ד' לסיכומי המשיבה 1עמ' 1). צרפה רשימת עבודות הכוללות 48פרויקטים שבוצעו על ידה בין השנים 97-1992, הגדול שבהן היקפו 3.5מליון ש"ח. 39עבודות בהיקף שקטן ממליון ש"ח. 6עבודות בתחום 2- 1מליון ש"ח. 2עבודות בתחום 3- 2מליון ש"ח. ברשימת העבודות יש רק עבודת מאגרים אחת (בהיקף 0.5מליון ש"ח)". בדו"ח זה צוינה גם העובדה שהיועץ ההנדסי שוחח עם מר שמואל גולדמן, מנהל המבקשת, שהבהיר שהמבקשת ביצעה מאגרים בעמק יזרעאל בשנות השמונים, ופרויקטים גדולים יותר בארה"ב, שאחד מהם הגיע לפי חומר ההצעה להיקף של 000, 900דולר בשנת 1990, וכן שבמסמכי ההצעה יש פרוט נוסף של עבודות בהיקפים גדולים יחסית שבוצעו בין השנים 87- 1980(עמ' 3- 2לדו"ח). באותו דו"ח צויין ביחס למשיבה 2שזכתה במכרז שהיא צירפה רשימת עבודות חלקית, בה היו מספר פרויקטים של עבודות עפר גדולים מן הפרויקט הנדון. לסיכום צויין בדו"ח ששלוש מן המציעות, ביניהן המשיבה 2, הן בעלות יכולת מוכחת בפרויקטים גדולים מן העבודה נשוא המכרז, בעוד שלגבי המבקשת שהצעתה היתה הזולה ביותר, נאמר בדו"ח: "ראוי לנקוט זהירות בהחלטה מאחר שלפי פירוט נסיונה עדיין לא התנסתה בעבודות בהיקף המכרז הנוכחי." ה. ביום 10.11.97התקיימה ישיבה של ועדת המכרזים אליה לא הוזמנו המשתתפים, בה הציג עו"ד דורי ברקל, מנהל הפרויקטים של המשיבה 1, תמצית ממסקנותיו של היועץ ההנדסי שלא השתתף בישיבה עקב מחלה, בציינו את העובדה שעל פי הרשימה וההבהרות שהגישה המבקשת בוצעו על ידיה: "עבודות בהיקף מירבי של 3.5מליון ש"ח ומאגרים בהיקף של 0.5מליון ש"ח, וזאת בניגוד לדרישה של 5שנות נסיון בעבודות בהיקף דומה" (הדגשה - ב.א). חבר הועדה יהודה מרקוביץ הביע את דעתו באותה ישיבה "כי יש לנקוט משנה זהירות במסירת עבודה בהיקף כזה לידי קבלן שמעולם לא ביצע עבודות בהיקף המתקרב אפילו להיקף זה." ו. ביום 11.11.97נשלחה למבקשת הזמנה להופיע לפני ועדת המכרזים ליתן הבהרות בין השאר בענין "נסיון החברה בעבודות בהיקף דומה כנדרש בתנאי המכרז" (הדגשה - ב.א). באותו מכתב נאמר: "לתשומת לבכם כי הצעתכם עלולה להיפסל ו/או להידחות על ידי הועדה במידה וההבהרות לא יניחו את דעתה" (נספח ו' לסיכומי המבקשת). באותו דיון הציג מנהל המבקשת, לשאלת הועדה, את העובדות כי החברה ביצעה בשנות ה- 80עבודות עפר בהיקף של כמליון מ"ק באמצעות חברת שע"ם בע"מ, שהיתה באותה בעלות של המבקשת ועבודות נוספות בשדה תעופה נבטים, ומאגר מים בהיקף של כ- 300אלף מ"ק בקיבוץ מסילות, וכן שבשנים האחרונות הם ביצעו עבודות מורכבות יותר, כגון: ביוב, ניקוז, מים, כבישים וריצוף, וכן בשנות ה- 90ביצעו עבודות בקליפורניה. ז. ראויה לציון העובדה שבמהלך הבדיקות והברורים התעוררה בעיה גם ביחס לעבודות האיטום, כאשר גם המבקשת וגם המשיבה 2הציעו לבצע את עבודות האיטום באמצעות אותו קבלן משנה אשר הציע טכנולוגיה שונה מהטכנולוגיה של המכרז, שטרם נעשה בה שימוש בארץ, בכך שרשת הניקוז שהיתה צריכה להיות בין שתי יריעות האיטום, תהא משולבת באחת מיריעות האיטום. הצעה זאת היתה מקובלת על הועדה כמתאימה לתנאי המכרז בכפוף להתחייבות החברה המציעה וקבלן המשנה, לעמוד בתנאים שנקבעו על ידי הועדה. ח. באותה ישיבה של הועדה, היתה הועדה בדיעה שהמבקשת "אינה עומדת בתנאי של נסיון קודם בעבודות דומות, והיקף העבודות שביצעה אינו מתקרב להיקף הנדרש במכרז", ולאור זאת החליטה הועדה לבחור בהצעת המשיבה 2כהצעה הזוכה במכרז בכפוף לתנאים ולהתחייבויות שנקבעו על ידי הועדה. ט. בעקבות אותה החלטה נשלח למבקשת מכתב של עו"ד דורי ברקל, מנהל הפרויקטים של המשיבה 1, בו הודיע לה כי הועדה החליטה שלא לבחור בה בהצעתם כהצעה הזוכה במכרז "וזאת מחמת אי עמידה בתנאי של ביצוע עבודות דומות לעבודה נשוא המכרז, המופיע במסגרת תנאי המכרז" (נספח ח' לסיכומי המבקשת). י. בעדותו מסר מנהל המבקשת כי בדיון בועדת המכרזים הוא התבקש לפרט את נסיונו בעבודות דומות, והוא נתן פרוט שנראה היה שריצה את חברי הועדה, ולא הועלתה כל טענה ממנה ניתן היה ללמוד כי קיימת הסתייגות כלשהי מנסיונה של המבקשת. לדבריו, פרט לשיחת ההבהרה עם היועץ ההנדסי חלמיש, שהיתה שיחה אקראית בפלאפון בה בקש חלמיש למסור הבהרות ביחס לנסיונו בעבודות דומות, ופרט למכתב שקיבל ולברור בישיבת ועדת המכרזים, לא הגיעו אליו, לפני החלטת ועדת המכרזים, כל פרוטוקולים של הועדה או נתונים אחרים מהם יכול היה ללמוד שיש לועדה הסתייגות כלשהי מנסיונו בעבודות דומות. יא. כמו כן, הוגש על ידי המבקשת תצהיר של המהנדס חנן רוקשיין שמסר שהוא מכיר את כושרה של המבקשת, והיא מסוגלת לדעתו לבצע את העבודה. בעדותו אישר שלא ראה את המפרט של העבודה נשוא המכרז, אך טען שראה מפרטים דומים. יב. בתצהיר שהוגש על ידי היועץ ההנדסי של המשיבה, נמרוד חלמיש, הובעה הדיעה כי הדרישה של נסיון קודם בעבודות דומות שהופיעה בתנאי המכרז, משמעה נסיון קודם בעבודות דומות בסוגן ובהיקפן, היינו נסיון בבניית מאגרים עם איטום בהיקף כספי המבטא את הגודל הדומה להיקף הכספי של המכרז. כמו כן, מסר בתצהירו כי בטרם הכין את דו"ח הבדיקה ההנדסית, שוחח טלפונית עם מנהל המבקשת, שמואל גולדמן, ושאל אותו אם ביכולתו להציג עבודות נוספות על מנת לענות לתנאי המכרז בדבר עבודות דומות, ומר גולדמן השיב לו כי המבקשת ביצעה עבודות גדולות יותר בארה"ב, כמפורט ברשימת העבודות שהוגשה. על בסיס הנתונים שהוגשו ועל יסוד אותה שיחה הוא הגיע למסקנה כי החברה לא ביצעה עבודות דומות ב- 5השנים האחרונות, ולאור זאת הוא המליץ לפני הועדה לשקול בזהירות אם למסור את העבודה למבקשת. גם העובדה, שמחזורה הכספי השנתי של המבקשת היה נמוך מסכום ההיקף הכספי של המכרז, תומכת לדעתו במסקנה האמורה. לדבריו התנאי של סיווג קבלני מתייחס לעבודות שהקבלן רשאי לבצע, ואין בו כדי להעיד על עבודות שבוצעו על ידי הקבלן בפועל, ולכן נדרשו המשתתפים להציג רשימת עבודות דומות ב- 5השנים האחרונות, בנוסף לסיווג הקבלני. לדעתו מדובר בעבודה מורכבת ביותר הדורשת תיאום מדויק בין ביצוע עבודות העפר ועבודות האיטום, ובנסיבות אלו, הופך מרכיב הנסיון הקודם בביצוע וניהול עבודה, בהיקף ובמורכבות כזאת, למרכיב דומיננטי שהעדרו יכול לגרום לתקלות מהותיות ולנזק רב. יג. כמו כן הוגש מטעם המשיבה 1תצהיר של יהודה פלצ'י, ששימש כיו"ר הועדה, בו הסביר את הרקע ואת השיקולים להחלטת הועדה. פלצ'י הינו מהנדס כימאי, ובעל תואר שני במינהל עסקים, והוא משמש כמנהל מפעל מכתשים ברמת חובב. ביחס לפרוש של המונח "עבודות דומות" בתנאי המכרז, היתה דעתו ודעת חברי הועדה האחרים, שהעבודות צריכות להיות דומות בסוג העבודה ובהיקפה, היינו עבודות של הקמת מאגרים אטומים למי שפכים בגודל או בהיקף דומים לעבודה נשוא המכרז. ברשימת העבודות שצורפה על ידי המבקשת לא נכללה לדעתו אף עבודה אחת של בניית מאגרים כלשהם, ובודאי לא מאגרים אטומים, ועבודות הפיתוח ו/או העפר שבוצעו על ידיה ב- 5השנים האחרונות היו בהיקף מירבי של 000,569, 3ש"ח (בניית פארק), כאשר העבודה הנוכחית היתה בהיקף של 450,814, 7ש"ח על פי הצעת המבקשת עצמה. מבחינה זאת יש אי דיוק באמירה הגורפת של פלצ'י, שלא נכללה בעבודות שבוצעו על ידי המבקשת אף עבודה אחת של בניית מאגרים, לאור הנסיון שהיה לה בבניית המאגר בקק"ל, אך דבריו נכונים ביחס להיקף העבודה שהיה נמוך בהרבה וביחס לסוג האיטום של המאגר שהיה שונה. מהמסמכים שהוגשו עולה לדברי פלצ'י כי הסיווג הכספי של המבקשת כ"ג-3" המאפשר לה לבצע עבודה בהיקף הכספי של המכרז, ניתן לה רק ביום 12.8.97, כחודש לפני פרסום המכרז, בעוד שלפני כן היה לה רק סיווג ג- 2לפיו היתה רשאית לבצע עבודות בהיקף כספי שאינו עולה על 000,420, 3ש"ח. לאור זאת אין הסיווג שלה יכול להעיד על ביצוע עבודות בהיקף כספי דומה ב- 5השנים האחרונות. לעומת המבקשת הציגה המשיבה 2לדברי פלצ'י הוכחות על נסיון קודם בביצוע עבודות דומות, ביניהן הקמת מאגר קולחים במפעל השפכים של נס ציונה בקיבולת של 000, 550מ"ק, עבודות פיתוח באזור ציפורי בהיקף של כ- 35מליון ש"ח, עבודות עפר עבור קק"ל בהיקף של כ-000, 500מ"ק, וכל אלה במהלך 5השנים האחרונות. לדעתו, אין הועדה חייבת לקבל את ההצעה הזולה ביותר, עליה לשמור על תחרות הוגנות ושוויון בין המציעים והשגת העסקה הטובה ביותר עבור הקופה הציבורית, אך העסקה הטובה ביותר - אין משמעותה בהכרח ההצעה הזולה ביותר, וכושרו המוכח של המציע לבצע את העבודה, הינו נתון חשוב ביותר שעל הועדה לקחתו בחשבון כדי שהמועצה לא תישאר עם ההצעה הזולה אך ללא ביצוע ראוי. כמו כן, סבור הוא כי הועדה פעלה על פי כללי מנהל תקין ונתנה למבקשת זכות טעון בכך שפנתה פעמיים למבקשת והזהירה אותה בכתב כי הצעתה עלולה להיפסל או להידחות אם ההבהרות בנושא הנסיון הקודם לא תספקנה. לדבריו, בריכת אגירה ואידוי נועדה להמשיך את מערך בריכות האגירה והאידוי לשפכים תעשייתיים של המועצה, הקולטות את השפכים התעשייתיים הנפלטים ממפעלי רמת חובב, ומאפשרות את אידוי השפכים, והבריכה נשוא המכרז אמורה להיכנס לפעילות ב-1.9.98, כאשר משך בנייתה המשוער הוא כ- 8חודשים ללא עיכובים מחמת ימי גשם, כוח עליון או עיכובים אחרים. לאור זאת, יכול להיות בעיכוב בתחילת העבודה כדי לגרום בוודאות סבירה לנזק בלתי הפיך בשל גלישת שפכים של המפעלים, דבר שיכול לגרום להפסקת הייצור והפרת חוזי ייצוא. יד. מטעם המשיבה 2הוגש תצהיר של אחד ממנהליה חנן גולן, בו טען שהמבקשת לא הגישה אישורים המוכיחים ותק ונסיון של 5שנים לפחות בעבודות דומות והמלצות על ביצוע עבודות כאמור ב- 5השנים האחרונות. לאור זאת צריכה היתה המשיבה 1לפסול את הצעתה על הסף. המשיבה 1נהגה עם המבקשת לטענתו לפנים משורת הדין בכך שהזמינה את המבקשת ליתן הבהרות על נסיונה בעבודות דומות, ומשלא הצביעה על נסיון בביצוע עבודות דומות - נפסלה הצעתה. כמו כן, צריכה היתה הבקשה להידחות בגלל שיהוי בהגשת הבקשה ובגלל היערכות המשיבה 2לביצוע העבודות עם קבלת ההודעה על זכייתה במכרז. .4לטענת המבקשת: א. נפל פגם בהערכת המשיבה 1ובפרשנותה בכך שקבעה שהמבקשת לא עמדה בתנאי המכרז. אין לקבל את פרשנות המונח "עבודות דומות" בתנאי המכרז כמתייחס לעבודות דומות בכל המרכיבים, כולל סוג, היקף פיזי והיקף כספי; שאלת יכולתו של הקבלן לבצע עבודות בהיקפים שונים הוסדרה בחוק רישום הקבלנים ובתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים) התשמ"ח - 1988(להלן - תקנות רישום קבלנים), כאשר נקבע לכל קבלן "סוג" המוגדר כ"ההיקף הכספי המירבי או כפי שרשאי הקבלן לבצע באתר הבניה". אין לקבל את טענת המשיבה 1כי התנאי של ביצוע עבודות בפועל בהיקף כספי דומה הינו תנאי נוסף לסיווג הקבלני המתיחס לרשות לבצע עבודות בהיקף כספי מסוים ולא לנסיון בביצוע עבודות בפועל. פרשנות המשיבה מובילה לתוצאה בלתי סבירה. בתנאי המכרז נקבע סיווג כספי של ג- 3ועל פי תקנות רישום קבלנים, מי שביצע בפועל % 80מההיקף שרשאי לבצע קבלן בעל סיווג ג-3, יכול לקבל סיווג של ג-.4 לאור הפרשנות האמורה, יידרש למעשה סיווג של ג- 4בעוד שתנאי המכרז מסתפקים בסיווג של ג- .3יש לפרש תנאי סף של מכרז באופן דווקני כאשר המגמה הינה להכשיר השתתפות חוג רחב ביותר של מציעים. מבחינת היקפים כספיים הגבילה המשיבה 1את עצמה לסיווג הקבלנים, ואין בתנאי הכללי של "נסיון בעבודות דומות" כדי להוסיף תנאי ספציפי של ביצוע בפועל של עבודות דומות גם בסוגן וגם בהיקפן הפיזי ובהיקפן הכספי. בכך הוסיפה המשיבה 1תנאי ספציפי על תנאי המכרז, מבלי שהיתה למבקשת אפשרות לדעת על כך לפני הגשת הצעתה למכרז, ובכך נפגע עקרון השוויון במכרז. בקשר לכך הסתמכה על האסמכתאות הבאות: ה"פ 1809/95, מגה דו תמנע, שותפות מוגבלת ואח' נ' חברת החשמל לישראל, פס"מ תשנ"ו(3) 471, 478; בג"ץ 3161/83גזית ושחם נ' רשות הנמלים ואח’, פ"ד יח(1) 178; ע.א 3744/94אבן הבונים בע"מ נ' ארבל הנדסה וקבלנות 1984(רציו מכרזים); בג"ץ 460/82עוזר את רובננקו נ' עיריית רמת גן ואח’, פ"ד לז(1) .696 ב. המבקשת עמדה בתנאי המכרז, ולאור זאת חייבת היתה הועדה לקבל את הצעתה שהיתה ההצעה הזולה ביותר, אלא אם כן היה לה שיקול להעדיף את הצעת המשיבה 2על פי עקרון "מקבילית הכוחות", היינו מיתאם בין הפרשי המחיר בהצעות ובהבדלים בכישורי המציעים, ובין הפעלת שיקולים העומדים בקנה אחד עם תנאי המכרז ועם המבחנים של המשפט המנהלי. מבחינה זאת ניתן לשקול בנוסף לעמידה בתנאי המכרז השוואה של נתוני כושר כלליים של המציעים, אך לא ניתן לשקול שיקולים ספציפיים שלא נכללו בתנאי המכרז. החלטת הועדה התקבלה עקב פרשנות מוטעית של הועדה בדבר אי עמידת המבקשת במכרז, ולא נשקלה העדפת הצעתה של המשיבה 2על פני הצעת המבקשת כהצעה מועדפת מבין שתי ההצעות שעמדו בתנאי המכרז. שיקול נכון על פי עקרון מקבילית הכוחות וכללי המשפט המנהלי מחייב לקבל את הצעת המבקשת. בקשר לכך הסתמכה על ה"פ 393/97(ת.א) רמגיל נ' החברה הכלכלית ראשון לציון (לא פורסם); הרציג דיני מכרזים, כרך ב', עמ' 99; בג"ץ 649/79מיכון בנין בע"מ נ' משרד הבטחון ואח' פ"ד לד(2) .135 ג. זכות הטעון בקשר לזכות הטיעון נקבע בפסיקה שהיא כוללת את החובה לגלות למציע מדוע שוקלת הועדה לדחות את הצעתו על מנת לשמוע את תשובתו בקשר לכך. (בג"ץ 37/78, י.ש. - פ.א.ב חברה קבלנית לעבודות בנין בע"מ נ' עיריית ירושלים, פ"ד לב(2) 580, 588-587). ביחס להיקף הזכות, מהותה וטיבה, נקבע כי למשתתף במכרז נתונה זכות טיעון ראשונית המתמצית בהגשת ההצעה ובמתן הסברים לה, וזכות טיעון משנית, המתיחסת למקרים בהם שוקלת הועדה לפסול הצעה של משתתף מטעמים הנוגעים לגוף בעל ההצעה או למהות ההצעה. (בג"ץ 2400/91בוני בנין ופיתוח בפתח תקוה בע"מ נ' עיריית נתניה, פ"ד מה(5) 69, 70). זכות הטיעון מחייבת מתן הזדמנות נאותה להגיב על מידע שהתקבל העשוי להשפיע על ההחלטה, וזכות זאת אינה מתקיימת כהלכה, אם אין מפנים את תשומת ליבו של בעל הזכות למידע שהתקבל בענינו ומאפשרים לו להגיב כראוי (בג"ץ 656/80אבו רומי נ' שר הבריאות, פ"ד לה(3) 185, 195-.189) אין לראות את השיחה הטלפונית של חלמיש עם מנהל המבקשת כמתן "זכות טיעון ראשונית" כפי שטוענת משיבה 1, הואיל ומדובר בשיחה טלפונית אקראית ושולית בעת נסיעה לטלפון נייד, שיחה זאת לא תועדה, ואין לסמוך על זכרונו של חלמיש ביחס לפרטי השיחה. בנסיבות הענין, ניתן לראות את הזמנת המבקשת לועדה כמימוש זכות הטיעון הראשונית, בעוד שזכות הטיעון המשנית האמורה לא ניתנה. במקרה זה לא הוצגו למבקשת הטענות הנוגעות לליקויים בנסיונה בביצוע עבודות דומות, שהיה בהן כדי להביא לדחיית ההצעה או לפסילתה. לא נאמר למבקשת כי קיים ספק ביחס ליכולתה לבצע את העבודה או כי עליה להצביע על ביצוע עבודות בהיקף כספי דומה. חלמיש ופלצ'י אישרו בעדויותיהם שלא אמרו למנהל המבקשת שאינו עומד בתנאי הנסיון הנדרש, ולאור זאת היה פגם במתן זכות הטיעון. ד. מבחינת האינטרס הציבורי, יש לקיים הליך תקין של המכרז. על פי תנאי המכרז רשאית המשיבה 1לדחות את תחילת ביצוע העבודה עד שלושה חודשים לאחר המועד שנקבע בחוזה, ולאור זאת אין יסוד בדבר הנזקים הכבדים שיכולים להיגרם אם יידחה ביצוע העבודה. ה. קיימות סתירות בעדויות המבקשת ביחס להיקף העבודות שבוצעו על ידי המבקשת. יו"ר הועדה פלצ'י טען בעדותו שהמבקשת לא ביצעה בחמש השנים האחרונות אף עבודה אחת של מאגרים, ובוודאי לא מאגרים אטומים למי שפכים, ועבודת העפר הגדולה ביותר היתה בהיקף של 000,569, 3ש"ח, בעוד שחלמיש אישר בתצהירו שהמבקשת ביצעה עבודות בתחום 3- 2מליון ש"ח ועבודת מאגרים בהיקף של 0.5מליון ש"ח. בעבר בוצעו על ידיה עבודות מאגרים בעמק יזרעאל בשנות ה-80, ועבודות גדולות יותר בארה"ב, שהגדולה שבהן היתה בהיקף של 900דולר בשנת 1990, בעוד שהועדה לא התיחסה לעבודות אלו. בדיון מיום 10.11.97לא הציג עו"ד ברקל את כל עבודות המבקשת, בעת שהציג את ממצאיו של המהנדס חלמיש שנעדר מהישיבה. ו. בישיבת הועדה מיום 17.11.97לא נשאל מנהל המבקשת על גודל העבודה מבחינה כספית, ותשובותיו מלמדות על כך שהוא נשאל על גודל העבודה רק מבחינת היקפה הפיזי במונח של מטר קוב. ז. המשיבה 1נהגה בדרך מפותלת, בכך שתחילה נשקל ההיקף הכספי של העבודות מבלי להביא את הדבר לידיעת המבקשת. בנוכחות מנהל המבקשת, הוא נשאל לגבי ההיקף הפיזי בלבד, ולא על ההיקף הכספי, ההצעה נדחתה בנימוק של אי ביצוע עבודות דומות ועבודות בהיקף דומה, ובהודעת מנהל הפרויקטים נאמר באופן סתמי שההצעה נדחתה עקב אי עמידה בתנאי של ביצוע "עבודות דומות" מבלי להתיחס להיקף פיזי או להיקף כספי. ח. בפועל לא דייקו הועדה ויועצה ההנדסי בקביעת ההיקף הכספי של העבודות שבוצעו על ידי המבקשת. שווי המאגר שבוצע בשנת 1993היה 0.5מליון, ובערכים ריאליים הוא היה במועד המכרז 000, 740ש"ח. שווי העבודה של המאגר בקיבוץ מסילות בשנת 1982שהיה 000,300, 3ש"י הגיע במועד המכרז ל-000,466, 1ש"ח. לא היתה התיחסות לעבודות נוספות שהגיעו בערכים של שנת 1993ל-000,692, 4ש"ח ולסך של 000,431, 3ש"ח. שווי העבודה ב-"r' toys' us" בשנים 90- 89הגיע ל-000,450, 1דולר, ולא היה מקום להפריד בין עבודות עפר ובין עבודות ניקוז כפי שעשתה המשיבה .1כמו כן, ישנה עבודה שבוצעה בארה"ב בשווי 000,790, 9דולר. ט. על פי חוות דעת של המהנדס חנן רוקשיין שהכיר את המבקשת, מסוגלת המבקשת לבצע את העבודה. י. בעוד שלגבי המבקשת נבדק גם ההיקף הכספי, ולא רק ההיקף הפיזי של העבודות שבוצעו על ידיה, מתיחסת בדיקת הנסיון של המשיבה 2רק להיקף פיזי ולא להיקף הכספי, כפי שעולה מסעיף 15לתצהירו של פלצ'י. בסעיף זה ציין מר פלצ'י כי המשיבה 2ביצעה עבודה בהיקף של 500מ"ק בעוד שהמבקשת ביצעה עבודה בהיקף של פי שניים, היינו: 000, 1מ"ק, ועובדה זאת לא זכתה לכל התיחסות. בכך יש משום הפלייה. יא. הסתמכות המשיבה 1על בג"ץ 417/82, פרינץ נ' עיריית ירושלים, פ"ד לז(1) 169, אינה במקומה, הואיל ופסק דין זה מתיחס לתנאי של רישום קבלן ללא סיווג המתיחס להיקף ביצוע העבודה, והאפשרות לבדוק היקף כספי שם נעשתה על יסוד התנאי של נסיון בעבודות בקנה מידה דומה שהיה תנאי נוסף במכרז, והוא נשקל במסגרת שיקולי מקבילית הכוחות על פי שיקול דעת הועדה שהעדיפה הצעה אחת על פני הצעה אחרת, ולא כעילה לפסילת הצעה כפי שנעשה במקרה זה. במקרה הנדון לא ניתן היה להסתמך על תנאי של ביצוע עבודות בהיקף כספי דומה, בלי לציין תנאי זה במפורש בתנאי המכרז. יב. אין הסתמכות המשיבה 1על פסק הדין ה.פ. 30235(המ' 27086/97) חיפה, רל אלקטריק בע"מ נ' איגוד ערים אזור חיפה (ביוב) ואח' (לא פורסם), כדי להחליש את טיעוניה. באותו מקרה נדרש בתנאי המכרז "נסיון וכושר לביצוע העבודה", והועדה בחנה משיקוליה את כושר ביצוע העבודה על פי היקפים כספיים דומים מבלי לפסול כל הצעה. כמו כן, היה מדובר באותו מקרה בעבודה מסובכת ביותר שלגביה ניתן משקל יתר לביצוע עבודות בהיקף כספי דומה, ובאותו מקרה ניתנה לעותר זכות טיעון מלאה. יג. אין יסוד לטענת המשיה 2בדבר שיהוי והעדר נקיון כפיים. .5לטענת המשיבה 1: א. המבקשת לא עמדה בתנאי המכרז בכך שלא היה לה נסיון בביצוע עבודות דומות ב- 5השנים האחרונות. משמעות המונח "עבודות דומות" מתיחסת למכלול המרכיבים של טיב העבודות, היינו: סוג העבודה של בריכות אידוי ואגירה, הכוללת עבודות עפר ואיטום בטכנולוגיה דומה, בהיקף פיזי דומה ובהיקף כספי דומה. לאור זאת, נפסלה הצעתה כדין. ב. על פי תקנה 22לתקנות העיריות (מכרזים) התשמ"ח - 1987, יש להמליץ ככלל על ההצעה הזולה ביותר, אך ניתן להעדיף הצעה יקרה יותר מנימוקים שיירשמו בהחלטה. על פי תקנה 22לתקנות חובת מכרזים התשנ"ג - 1993, יש להתחשב בין השאר באמינותו של המציע, בכישוריו, בנסיונו, במומחיותו ובתחומי התמחותו. הועדה היתה רשאית להעמיד את המומחיות והנסיון של מציע אחד מול המחיר הזול של האחר, ואין חובה לבחור בהצעה הזולה. בקשר לכך הסתמכה על בג"ץ 417/82; ה.פ. 30235/97(המ' 27086/97חיפה, רל אלקטריק בע"מ נ' איגוד ערים אזור חיפה (ביוב) ואח' (לא פורסם). על פי השיקולים האמורים היתה הצדקה להעדיף את הצעת המשיבה 2על פני הצעת המבקשת. ג. למבקשת ניתנה זכות טעון כדין. הזימון של המבקשת להופיע לפני הועדה ביום 17.11.97התייחס להבהרות ביחס לנסיון בעבודות בהיקף דומה, וצויין במכתב הזימון שההצעה עלולה להיפסל או להידחות אם ההבהרות בענין זה לא יניחו את דעת הועדה. יש לראות את הפניה בעל פה של היועץ ההנדסי כ"זכות טיעון ראשונית" ואת הופעת מנהל המבקשת לפני הועדה כמיצוי של "זכות הטיעון המשנית" כאמור בבג"ץ .2400/91 .6לטענת משיבה 2: א. בנסיבות הענין צריכה היתה הצעת המבקשת להיפסל על הסף עקב אי עמידתה בתנאי המכרז שחייבו הגשת אישורים על נסיון של 5שנים לפחות בביצוע עבודות דומות ובהגשת המלצות בקשר לביצוע אותן עבודות. עבודת המאגר של קק"ל נעשתה על ידי המבקשת כקבלן משנה והיא בוצעה על ידיה רק בחלקה. ב. המשיבה 1פעלה לפנים משורת הדין כלפי המבקשת בכך שלא פסלה את הצעתה על הסף, ואין יסוד לטענה בדבר הוספת תנאי על תנאי המכרז ובפגיעה בעקרון השוויון, בענין זה מצטרפת משיבה 2לטענות משיבה .1 ג. מנהל המבקשת נמנע מלהזכיר בתצהירו את השיחה שהיתה לו עם היועץ ההנדסי, ובכך יש משום העדר נקיון כפיים. ד. מאזן הנוחות והאינטרס הציבורי מחייבים דחיית הבקשה כאמור בתצהירי המשיבה 1, ולאור השקעותיה של משיבה 2, מיד בהיוודע לה על זכייתה, בארגון צוותי העבודה ובכך שנמנעה מלהשתתף במכרזים אחרים. .7לאחר עיון בחומר הראיות ובטענות הצדדים נראה לי שהשאלות העומדות לדיון הן: א. האם יש לקבל את פרשנות הועדה ביחס למונח "עבודות דומות", ואת קביעתה שהמבקשת לא עמדה בתנאי המכרז. ב. האם ניתן לראות את החלטת הועדה כהחלטה אשר העדיפה כדין את הצעתה של המשיבה 2משיקולים המאפשרים להעדיף הצעה שאינה ההצעה הזולה ביותר. ג. האם ניתנה למבקשת זכות טיעון כדין. ד. האם יש בשיקולים אחרים כמו אינטרס ציבורי, שיהוי או העדר נקיון כפיים כדי להשפיע על ההחלטה נשוא הדיון. .8ביחס לפרשנות תנאי המכרז מקובלת עלי העמדה שיש לתת פרוש דווקני לתנאי סף של מכרז, בכפוף לכך שיש לפרש את התנאים על פי הפרוש הסביר המתיישב עם תכליתו של התנאי במכרז. בקשר לכך נקבע בפסיקת בית המשפט העליון שיש להבחין בין תנאי "פנימי" ובין תנאי "חיצוני", כאשר תנאי חיצוני מתיחס לנתונים עובדתיים אוביקטיביים שבהעדרם אין מציע רשאי לבוא בשערי המכרז ורשויות המכרז אינן רשאיות לסטות ממנו, בעוד שתנאי פנימי מתיחס לנתונים עובדתיים, שההתיחסות אליהם על ידי רשויות המכרז הינה סוביקטיבית במובן זה שקביעתם חייבת לעבור תהליך של הערכה או של אומדן על ידי רשויות המכרז. בקשר לכך נקבע שתנאי מתנאי המכרז הדורש נסיון בעבודה פלונית הינו תנאי פנימי, והשאלה אם נסיונו של מציע פלוני מספיק אם לאו, מסורה להערכתן של רשויות המכרז, ואם הללו הפעילו את שיקול דעתן המנהלי נכונה, לא יתערב בו בית המשפט (בג"ץ 441/83, 539/83, 614/83, סעדאן נ' ראש עיריית אשדוד, פ"ד לז(4) 368). באותו מקרה נדרש בתנאי המכרז נסיון קודם של שנתיים לפחות "בביצוע עבודות קבלניות של פינוי אשפה בקנה מידה של מכרז זה" (הדגשה - ב.א). דעתם של השופטים בך ודב לוין היתה שאין להתערב בהחלטת הועדה ביחס לפרשנות שניתנה על ידיה לגבי אמות המידה לפרשנות ביחס לטיב העבודות "בקנה מידה" של אותו מכרז, בעוד שהשופט שלמה לוין היה בדעה שבהעדר נתונים עובדתיים רלוונטיים, צריכה היתה ועדת המכרזים לפעול לקבלת הנתונים על ידי מינוי ועדת מומחים או על ידי הכנת טבלאות השוואה בידי מומחים, אך לא היתה מחלוקת בין השופטים ביחס לעקרונות האמורים לעיל, הנוגעים לסמכות הועדה בפרשנות תנאי מכרז פנימיים ביחס לנסיון בביצוע עבודות דומות. בע.א. 3744/94שנזכר על ידי ב"כ המבקשת נדרש בתנאי המכרז נסיון בשלוש השנים האחרונות בביצוע פרויקטים דומים. בקשר לכך נאמר באותו פסק דין על ידי השופטת דורנר: " .14כזכור, בתנאי המכרז נדרש נסיון בשלוש השנים האחרונות בביצוע פרוייקטים דומים לפרוייקט הנדון. דרישה זאת הייתה תנאי-סף ורק מציעים שעמדו בה היו זכאים לכך שהצעתם תשתתף בתחרות ותוכל לזכות במכרז. על כן, הצעה של משתתף שלא היה לו בשלוש השנים האחרונות נסיון בביצוע פרוייקטים דומים לפרוייקט הנדון לא היתה יכולה לזכות במכרז אף אם ועדת המכרזים היתה משתכנעת - בהתחשב במחיר המוצע ובמכלול הידע, הכישורים והנסיון של המציע - שהצעה זו היא הטובה ביותר מבין ההצעות שהוגשו. יחד עם זאת, מציע שהצעתו עמדה בתנאי-הסף זכאי לכך שהבחירה בהצעה הזוכה תיעשה ללא שימוש באמות-מידה נוקשות, זולת אם אלה פורטו במכרז. כך עולה מן האמור בתקנה 21(ב) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג - 1993, וכך גם מתבקש מעקרונות היסוד של דיני המכרזים. המשתתפים במכרז זכאים לכך שאמות-המידה המפורטות המנחות את ועדת המכרזים, ככל שאמות-מידה כאלה קיימות, יפורסמו מראש וייכללו בתניות המכרז. שימוש באמות-מידה שלא פורסמו מראש, אף אם ביסודן עומדים שיקולים רלוונטיים, יפגע ללא הצדקה בהסתמכות הצדדים על כללי המכרז שפורסמו ובשוויון ביניהם. עמד על כך השופט זוסמן בבג"צ 316/63גזית ושחם, חברה לבניין בע"מ נ' רשות הנמלים ואח’, פ"ד יח(1) 172, 178; כל משתתף במכרז זכאי לכך שהכרעת המזמין בינו ובין מתחריו לא תיפול על פי נתונים שאינם מובנים מטבע הדברים ושלא נתגלו בתנאי המכרז. נתונים נסתרים יוצרים מראש חוסר שוויון בין המתחרים. ואילו קבלן המגיש הצעתו ומשתתף במכרז מוציא יציאות להכנת הצעתו וטורח בציפיה שיהא שווה בין שווים". בכך שאמות מידה מפורטות נכנסות לגדר תנאי סף או אמת מידה כללית, שהוכללה בין הוראות המכרז שפורסם, אין כדי לייתר את הדרישה לפרסומן של אמות המידה המפורטות. שכן, כפי שלמדנו מתורתו של הנס קלזן כל נורמה משפטית הינה ביצוע, או פירוט, של נורמה כללית יותר העומדת מעליה בפירמידת הנורמות. ראו והשווה .Paulson and, introduction to the problems of the legal theory,hans kelsen 2991( 55translated by benny litchewski . Et seq) , stanley l. Paulsonאך ביצוע או פירוט אלה, ככל שאינם חוזרים על הנורמה שמכוחה התקבלו הן נורמות בפני עצמן, שאותן יש לפרסם. השוו יצחק זמיר, "חובת הפרסום של תקנות", הפרקליט כא (תשכ"ה) 5, .10 .15בענייננו השתמשה ועדת המכרזים בשורה של אמות מידה מפורטות, שלא פורטו במכרז ולא הובאו מראש לידיעת המועמדים, ועל יסודן החליטה לבכר הצעה שלא היתה הזולה ביותר על פני הצעה זולה ממנה. בכך היא נהגה שלא כדין. כך, למשל, אפשר שאילו ידעה ארבל מראש כי אמת מידה ספציפית שעל פיה תבחן ועדת המכרזים את הצעתה תהיה נסיונה בהתקנת מערכות מיזוג אויר, אפשר כי היתה נמנעת מלהשתתף במכרז לנוכח נסיונה חדל בתחום זה. לעומת זאת, ייתכן שחברות בעלות נסיון עשיר בתחום זה, שלא השתתפו במכרז, היו מחליטות להשתתף בו אילו אמת מידה זו היתה מצוינת בו. אכן, במסגרת בחינת ההצעות וההשוואה ביניהן, רשאית ועדת המכרזים להתחשב בכישורים ובנסיון של המציעים השונים, אך בהעדר פירוט במכרז, אין היא רשאית להתחשב באמות מידה ספציפיות, ולקבל על פיהן את החלטתה." .9לאור האמור, נראה לי כי השאלה העיקרית במקרה זה היא האם יש לראות את פרשנות הועדה של המונח "עבודות דומות" כמתיחסת לעבודות דומות בסוגן, בהיקפן הפיזי ובהיקפן הכספי, כהעמדת תנאים ספציפיים וכאמות מידה מפורטות שלא פורטו בתנאי המכרז, או כפרשנות סבירה של המונח "עבודות דומות", שאינה חורגת מאמות המידה הכלליות ומשיקול הדעת הפרשני הנתון לועדה בפרשנות "תנאים פנימיים". לאחר ששקלתי את הענין נראה לי שאין מדובר במקרה זה באמת מידה מפורטת שלא נכללה בתנאי המכרז כפי שהיה במקרה של ע.א 3744/94, בו נדרשה על ידי הועדה מיומנות להתקנת מערכות מיזוג אויר, בעוד שהמכרז התייחס לבניית שתי מחלוקות בבית חולים פסיכיאטרי. בנסיבות האמורות נקבע שלא ניתן לדרוש ממשתתף במכרז לצפות שהועדה תדרוש במסגרת הדרישה הכללית לנסיון בעבודות דומות מיומנות מיוחדת במערכת מיזוג אויר דווקא. לעומת זאת נראה לי שכאשר נדרש במקרה הנדון נסיון של 5שנים בביצוע עבודות דומות, סביר להניח שקנה המידה להשוואת העבודות הדומות יכול להיות בסוג העבודות ובהיקף העבודות, הן מבחינת היקף העבודה הפיזי והן מבחינת ההיקף הכספי. מבחינה זאת נראה לי שהמונח "עבודות דומות" אינו חייב להתיחס לעבודות "זהות" גם מבחינת הטכנולוגיה המיוחדת שנדרשה בעבודה נשוא המכרז וגם מבחינת היקף העבודה הפיזי והכספי. השימוש במונח "שסתום" של "עבודות דומות" נועד לאפשר מצד אחד בחינה גמישה של מכלול ההצעות תוך בחינת מידת הדמיון בהתחשב במכלול ההצעות, ובטיב הנסיון בביצוע עבודות דומות בכל אחת מן ההצעות, ויש בו גם כדי לאותת למשתתפים במכרז שהשיקול של נסיון בביצוע עבודות דומות הינו שיקול רלוונטי מהותי ומשמעותי, הן על מנת לקבוע אם ההצעה עומדת בתנאי המכרז, והן בשיקול הדעת הנתון לועדה להעדיף הצעה עם נסיון עדיף גם אם אינה הזולה ביותר. מבחינה זאת נראה לי שאין בפרשנות הועדה שהמונח "עבודות דומות" מתיחס לסוג העבודה ולהיקפה הכספי והפיזי משום קביעת תנאי פרטיקולרי שלא ניתן לצפותו מראש, כפי שהיה במקרה של ע.א .3744/94 בחינת הדמיון מבחינת הסיווג של העבודה והיקפה הפיזי והכספי הינו בתחום אמות המידה הכלליות הנוגעות לעבודות דומות. במקרה הנדון, נראה לי מתוך עיון במכלול העדויות ובמיוחד בעדויותיהם של פלצ'י ושל חלמיש שהענין נשקל על ידי הועדה בהתחשב במורכבות העבודה המחייבת הימנעות מנטילת סיכונים מיותרת כאשר מדובר בבריכות אגירה ואידוי של מי שפכים ממפעלים כימיים, בהן כל ליקוי באיטום הבריכה יכול לגרום לנזקים סביבתיים קשים. כמו כן, יש בהיקף העבודה ובהיקפה הכספי, המתייחס לשילוב של עבודות עפר ועבודות איטום, כדי להצביע על הצורך בנסיון בתיאום עבודות עפר ועבודות איטום בהיקף דומה. .10גם ביחס לקביעה העובדתית נראה לי שקביעת הועדה, שהמבקשת לא עמדה בתנאי המכרז, התקבלה במסגרת שיקול הדעת המהותי הנתון לועדה בענין זה. מבחינה זאת עמדו לפני חברי הועדה בנוסף לדיווחים בעל פה של היועץ ההנדסי ושל מנהל הפרויקטים, גם מסמכים מפורטים של שני המציעים ביחס לנסיונם בעבודות דומות. המבקשת לא הגישה את פרוט הנסיון של המשיבה 2על מנת לנסות להראות שהיתה טעות בקביעת הועדה בענין זה. פלצ'י מסר בסעיף 15לתצהירו כי הצעתה של המשיבה 2כללה הוכחות על נסיון קודם בביצוע עבודות דומות, ביניהן הקמת מאגר קולחים במפעל השפכים של נס ציונה בקיבולת של 000, 550מ"ק ועבודות נוספות העולות בהרבה על היקף בעבודה נשוא המכרז, ובמצב זה נראה לי שלא היה פגם בפרוש שניתן על ידי הועדה ביחס למידת הדמיון הנדרשת בנסיון בביצוע עבודות דומות. .11על האמור יש להוסיף שאף לו היתה המבקשת עומדת בתנאי המכרז, ניתן לקבוע על פי פרוטוקולי הועדה ועל פי תצהיריהם של פלצ'י ושל חלמיש כי החלטת הועדה התקבלה לא רק על יסוד אי עמידת המבקשת בתנאי המכרז, אלא גם על יסוד הפעלת שיקול הדעת המנהלי של "מקבילית הכוחות" המאפשר לועדת המכרזים להעדיף הצעה שאינה הזולה ביותר. במקרה זה אין הבדל ממשי ומהותי בין שיקול הדעת הנתון בפרשנות המונח "עבודות דומות" ובין הפעלת שיקול הדעת בהעדפת הצעה אחת מבין מספר הצעות שעמדו בתנאי המכרז, שכן פרשנות המונח "נסיון בעבודות דומות" הינו יחסי, ונתון לשיקול דעת הועדה כ"תנאי פנימי". סביר להניח שאילו היו כל ההצעות מתיחסות לנסיון מצומצם יותר, היתה הועדה שוקלת אפשרות להסתפק בנסיון מצומצם יותר, הן מבחינת הסיווג והן מבחינת היקף העבודה, בעוד שהצעות עם נסיון עשיר יותר יכול היה לאפשר לועדה להתיחס למידת דמיון גדולה יותר של טיב הנסיון בעבודות דומות, ובלבד שלא תתיחס הועדה לאמות מידה פרטיקולריות בתחומים ספציפיים שלא היו יכולות לעלות על דעתו של משתתף סביר במכרז. מבחינה זאת הן מהערותיו של חבר הועדה מרקוביץ' בפרוטוקול המכרז והן מתצהיריהם של חלמיש ושל פלצ'י ומפרוטוקולי ועדת המכרזים, ניתן לראות שלנגד חברי הועדה עמד השיקול של מתן משקל יתר לכישורים ולנסיון בעבודה על פני המחיר הזול. במקרה זה מתבססת החלטת הועדה גם על חוות הדעת של היועץ ההנדסי וגם על נסיונו של יו"ר הועדה פלצ'י שהוא עצמו הינו בעל כישורים מקצועיים כמהנדס כימי וכמנהל מפעל כימי גדול, ונראה מעדותו שטובת הענין היתה השיקול המכריע בעיניו. על כך יש להוסיף שגם הצעת המבקשת וגם הצעת המשיבה 2היו מתחת לאמדן העלות שהוערך על ידי המשיבה, ובנסיבות אלה יש להצעת המשיבה 2שהיתה יקרה אך בכ-% 2מהצעת המבקשת יתרון בכך שהיתה קרובה יותר לאמדן העלות של המשיבה .1 מכל השיקולים האמורים לא הייתי רואה פגם מהותי בהחלטת המבקשת גם לו היתה המבקשת עומדת בתנאי הסף הפורמליים של המכרז. .12השאלה הנוספת המחייבת דיון היא, האם ניתנה למבקשת זכות טיעון כדין. מבחינה זאת נראה לי כי היתה המשיבה 1מטיבה לעשות לו היתה מקפידה על מסגרת פורמלית תקינה יותר במתן זכות טיעון ראשונית ומשנית כאמור בבג"ץ 2400/91, ומבחינה זאת נראה לי שראוי היה לקיים גם את זכות הטיעון הראשונית בישיבת הבהרות לפני הועדה או לפני מי שנקבע על ידיה למטרה זאת, תוך רישום דו"ח המועבר לחברי הועדה, ואין להסתפק בשיחה פלאפונית אקראית של מהנדס הועדה עם מנהל המבקשת. כמו כן, נראה לי כי בנסיבות הענין ראוי היה שמכתב הזימון של המבקשת לישיבת הועדה יתייחס בצורה ספציפית יותר לליקויים שיש לכאורה בנסיונה של המבקשת. בנסיבות הענין ראוי היה להעמיד אותה על פרטי הליקויים בהצעתה, הן מבחינת מידת הדמיון של העבודות שבוצעו על ידיה בעבר והן לכך שמידת הנסיון הרלוונטי שלה הינו נמוך יותר בהשוואה למציעים אחרים. מאידך גיסא, נראה לי שאין בהערות אלו כדי להצדיק התערבות שיפוטית בהחלטת הועדה. במכתב הזימון של המבקשת נאמר במפורש שהוא מוזמן לועדה על מנת לתת הבהרות ביחס לנסיון המבקשת בעבודות בהיקף דומה ובמכתב זה הוא הוזהר שאם הבהרותיו לא יניחו את דעת הועדה בענין זה תהא אפשרות לדחות או לפסול את הצעתו. בכך היה באופן מהותי כדי להעמידו על כך שהועדה שוקלת אפשרות לדחות את הצעתו בגלל העדר נסיון דומה המניח את דעת הועדה. כמו כן, נראה לי לגוף הענין לאור חומר הראיות, שהיתה למבקשת הזדמנות הוגנת וסבירה להשמיע את טענותיה, לאחר שידעה שהועדה שוקלת לא לקבל את הצעתה בגלל העדר נסיון בעבודות בהיקף דומה. במצב זה נראה לי שאין להתערב בהחלטת הועדה. .13לאור האמור, אני דוחה את הבקשה. לאור ההערות האמורות אני נמנע מחיוב המבקשת בהוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו. מכרזביטול מכרז