קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לביטול פסק משקם: .1בשתי התובענות הנדונות הוגשו בקשות לביטול פסק משקם מכוח סע' 28 לחוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי תשנ"ב .1992בהחלטה מיום 23.10.96אוחד הדיון בשתי התובענות לבקשת הצדדים. ביום 23.9.97הגיעו הצדדים להסדר דיוני שעקריו להלן: - לא יחקרו עדיהם של הצדדים. - הצדדים יגישו סיכומים בכתב ויהיו רשאים להסתמך על תצהירים ומסמכים שהוגשו. המבקשים ייקראו להלן בשמותיהם הפרטיים והמשיבה בשתי התובענות תקרא "המשיבה". .2בסע' 28(א) לחוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי תשנ"ב 1992(להלן ייקרא "החוק") נאמר: "בית המשפט המחוזי רשאי, עפ"י בקשת חייב, נושה, או ערב, שעליהם חל פסק המשקם, לבטלו, כולו או חלקו, להשלימו לתקנו או להחזירו למשקם בשל אחד מאלה: (1) המשקם חרג מסמכותו; (2) עילה מהעילות המנויות בסע' 24(4), (5), (9) ו- (10) לחוק הבוררות; (3) טעות גלויה על פני הפסק". עפ"י סע' 24(4) לחוק הבוררות תשכ"ח 1968רשאי ביה"מ לבטל פסק בוררות אם "לא נתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו". באשר לאופן ניהול הדיון בפני המשקם נקבע בסע' 13לחוק: "על דיון בפני משקם יחולו הוראות פרק ד' לחוק הבוררות והתוספות לו, בשינויים המחוייבים, ולמשקם תהינה הסמכויות הנתונות לבורר לפי החוק האמור". בסע' 13(א) לחוק הבוררות נאמר: "לבורר נתונה בבוררות אותה סמכות להזמין עדים למתן עדותה... כפי שהיא נתונה לביה"מ...". .3לבקשה שהוגשה ב-ת.א. 2182/96צורף תצהירה של מזל לתמיכה בבקשה. בסע' 6לתצהיר גם נאמר: "גם לגבי ההשגה נספח ב' לא קיים המשקם כל דיון, אלא החליט בה בפסק המשקם, שלצורך ביטולו הוגשה בקשה זו, בלא שקיים כל דיון ובלא שהוגשו לו ראיות כלשהן, פרט לאמור בהשגה ובחוות הדעת". בסע' 7לתצהיר נאמר: "יצויין כי המשקם לא דרש ממני להגיש תצהירים ו/או מסמכים כלשהם פרט לאלה שהוגשו...". ובסע' 8לתצהיר נאמר: "כב' המשקם לא נתן לי אפשרות להציג בפניו את עמדתי ו/או את טענתי, ובפרט לא התאפשר לי להבהיר לו העובדה שבמשך שנים רבות, היו לי טענות רבות נגד ועד האגודה בכל הקשור לחיובים בהם חוייבתי, הן בגין גרעונות והן בגין מסים מוניציפליים ו/או חיובי רבית אלא שאיש לא הסכים לשמוע את טענותי...". עפ"י ההסדר הדיוני שבין הצדדים העדה לא נחקרה על תצהירה וטענותיה לא הופרכו. .4בפסק המשקם, נשוא ת.א. 2182/96, מציין המשקם כי ביום 25.7.94שלח הודעה לחייבים, מכוח סע' 12לחוק, תוך ציון חובם לאגודה, והזמינם להמציא טענותיהם בכתב. החייבים לא הגיבו כלל ובכ"ז הוזמנו לדיון ביום .21.6.95בדיון זה בחן המשקם יכולת החייבים לפרוע חובם למשיבה, ונקבע מועד נוסף לדיון ביום .21.6.95בדיון זה בחן המשקם יכולת החייבים לפרוע חובם למשיבה, ונקבע מועד נוסף לדיון ביום .14.8.95היו פניות נוספות למשקם מצד החייבים, עליהן הגיבה המשיבה וביום 13.9.95נתקיים דיון נוסף, בו קבע המשקם חובם של החייבים וכיצד עליהם לפרוע אותו. סה"כ חובם הועמד על 177, 51ש"ח ליום 30.4.96(ראה סע' 8- 1לפסק המשקם). רק ביום 28.4.96נתקבל מאת ב"כ החייבים, עו"ד גבע, כתב השגה, אליו צורף דו"ח מומחה מאת "עדכן" ועל פיו אמורים היו החייבים להיות ביתרת זכות בסך 165.496ש"ח ליום 31.12.91(סע' 9לפסק). המשקם החליט לדחות ההשגה, תוך שהוא מפרט הנימוקים לכך. המשקם מתרעם על הגשת ההשגה שנתיים לאחר שהחייבים נדרשו להגיש השגתם ולאחר שנתקיימו כבר מספר דיונים בענין. יחד עם זאת דן המשקם בטענות שהועלו בהשגה אחת לאחת, תוך שהמשקם מציין כי דן כבר בטענות דומות שהעלו חייבים אחרים באגודה, והכריע בהן. .5סבור אני כי בנסיבות שתוארו הוכחה העילה לביטול פסק המשקם מכוח סע' 24(4) לחוק הבוררות, באשר לא נתנה לחייבים ההזדמנות לטעון טענותיהם ולהביא ראיותיהם. יתכן ועמדה למשקם הסמכות לדחות השגתם של החייבים על הסף, בשל איחור בהגשת השגתם, אך גם לגבי נימוק זה צריך היה לאפשר לצדדים לטעון טענותיהם וליתן החלטה מנומקת ומפורטת בענין. בכל מקרה בחר המשקם להתיחס לטענות שהעלו החייבים בהשגתתם לגופן בלי שאיפשר להם להביא ראיות בענין. סבור אני כי לא יתכן לפסוק מיחד, שיש לדחות השגה על הסף, ומאידך להכנס לדיון מפורט בהשגה, בלי שנתנת לצדדים אפשרות להביא ראיותיהם וטיעוניהם בענין. מתצהירה של מזל עולה לכאורה כי ביכולתה היה להביא ראיות שהן רלבנטיות לטענות שהועלו בהשגה שהושגה. לפיכך הנני מחליט להורות על ביטול פסק המשקם שניתן ביום 13.5.96וזאת מכוח סע' 24(4) לחוק הבוררות. משבוטל פסק המשקם משום העילה האמורה אין מקום לדון בטענות האחרות אשר העלו הצדדים, הנוגעים לנושאים בהם לא איפשר המשקם לצדדים להביא ראיותיהם וטענותיהם. מכוח סע' 28(א) לחוק הנני מורה על החזרת הפסק למשקם ע"מ שידון בענין תוך התיחסות לקביעותיו של פס"ד זה. .6בתמיכה לבקשה ב-ת.א. 1104/96הוגשו שלושה תצהירים. להלן עקרי הדברים העולים מתצהירים אלה: 6.1אבנר מעיד בתצהירו כי ביום 10.5.95נתקיימה ישיבה אצל המשקם, אז נתנה לו ארכה להתייעץ עם עו"ד עד לישיבה הבאה שנקבעה ליום 31.5.95, בה יחקרו עדים לענין זה. (ראה לענין זה ציטוט ההחלטה בפסק המשקם שם עמ' 5). בישיבה שנתקיימה ביום 31.5.95הבהיר המשקם לצדדים, כי דעתו כבר מגובשת לענין טענות החייבים ושיש לדחותן. עורכי הדין שהתייצבו עם הצדדים טענו טענותיהם והצדדים הבינו כי מדובר היה בדיון פרלימנרי בלבד. לא נתנה כל אפשרות לחייבים להוכיח טענותיהם וליתן עדות בענין. למרות זאת ניתן פסק סופי בענין זה. 6.2תצהיר נוסף הוגש מאת מר נתנאל אברהם בנו של סעדיה עזב. גם הוא מעלה טענות דומות לאלה שפורטו לעיל מתצהירו של אבנר. 6.3תצהיר נוסף הוגש מטעם יחיאל יתום בנו של שמעון יתום. גם הוא מעלה טענות דומות לאלה שפורטו לעיל. 6.4שלושת המצהירים הנ"ל מתיחסים לחוו"ד מומחה שצורפה לכ"א מההשגות שלהם. חוו"ד נפרדות אלה אף צורפו לתצהירים. (ראה סע' 2.4ו- 2.5לבקשה ונספחים ב,ג,ד). .7בפסק המשקם, נשוא התובענה 1104/96, מתייחס המשקם למחדלם של החייבים והעדר תגובה מצידם להודעה שנשלחה על ידיו באוגוסט 1994, מכוח סע' 12לחוק, בה הוזמנו לטעון טענותיהם בכתב לענין חובם למשיבה. ניתן פירוט לארכות שנתנו לחייבים ע"מ לאפשר להם לאתר הראיות הלרבנטיות. המשקם קבע מועד אחרון לאבנר להגשת השגה עד יום 8.4.95ורק ביום 1.5.95הומצאה חוו"ד מומחה מטעמו - חוו"ד של חברת "עדכן" (ראה עמ' 4לפסק). ביום 1.5.95הודיעו סעדיה ושמעון כי הם מאמצים הטענות שפורטו בחוו"ד המומחה שהוגשה מטעם אבנר. כאמור, קבע המשקם מועד להבאת ראיות ע"י החייבים ביום 31.5.95(עמ' 5בפסק). קובע המשקם כי ביום 31.5.95לא היו בפניו דוחו"ת מומחה מטעם סעדיה ושמעון. אלה הצהירו, כאמור, בתצהירים, כי הגישו חוו"ד מטעמם וחוו"ד אלה אלה אף צורפו לבקשתם. יש להדגיש כי חווה"ד נושאות התאריך 24.4.95, כחודש קודם הדיון הנ"ל שהתקיים, ונראה כי נפלה תקלה בגינה לא הובאו חוו"ד אלה כלל לעיוני של המשקם. .8המשקם החליט לדחות ההשגות שהוגשו מטעמם של החייבים נשוא התובענה 1104/96מן הנימוקים להלן: 8.1השגתו של אבנר הוגשה לאחר המועד שנקבע. 8.2סעדיה ושמעון לא הציגו כל ראיות לבסיס טענותיהם. 8.3למרות הדברים שצוינו לעיל דן המשקם אחת לאחת בטענות שהועלו בחוו"ד "עדכן" שהוגשה מטעם אבנר. .9בהחלטה מיום 10.5.95הורה המשקם, כאמור, כי יתקיים דיון ביום 31.5.95אז יאפשר חקירת עדים והצגת מסמכים. "ובלבד שכל מסמך יועבר לצד השני וכן למנהלה תוך 3ימים לפני הדיון... ". (ראה עמ' 5לפסק וכן ההחלטה בנוסחה המלאה - נספח ב' לבקשה). בהחלטה יש התיחסות להצגת מסמכים, אלא שאין כל התיחסות לתצהירים שיוגשו מטעם הצדדים. לכאורה אמורה היתה עדותם להשמע בע"פ. אין כל הסבר במסמכים שבפני מדוע עדויות אלה לא הושמעו. פרוטוקול הדיון מיום 31.5.95צורף לתובענה הנדונה (נספח ז') וממנו עולה כי נשמעו טענות בע"פ מטעם ב"כ הצדדים, אודות השאלות העקרוניות, נשוא חובם של החייבים הנדונים, ובתום דיון זה נתנה החלטה שלשונה כדלקמן: "למתן החלטה במועד מאוחר יותר". נאמר "החלטה" ולא פסק, ואין תימה איפוא, שב"כ המבקשים הופתע לטענתו משניתן פסק המכריע סופית בטענות הצדדים. מן הפרוטוקול הנ"ל, של ישיבת יום 31.5.95, לכאורה עולה, כי נתקיים מעין קדם משפט, בו הסתפקו הצדדים בהצגה עקרונית של עמדותיהם. אין כל התיחסות פרטנית לראיות הצדדים ועדויות שבכוונתם להביא. .10סעדיה ושמעון טוענים בתצהירם, כאמור, כי הגישו חוו"ד מומחה מטעמם ומסיבה שאינה ידועה, אלה לא הגיעו לידיעת המשקם. טענה זו שלהם לא הופרכה. המשקם התעלם איפוא מראיה מרכזית שהוגשה בענינם של חייבים אלה ומכאן שעומדת עילה לביטול פסק המשקם כנגדם, מכוח סע' 28(א) (3) לחוק - טעות גלויה על פני הפסק. אין בפנינו כל הסבר כיצד ניתן פסק המשקם בלי שנתנה אפשרות לחייבים להביא עדיהם ולהשמיעם בענין הנדון. מכאן שניתן הפסק בלי שנתנה לחייבים האפשרות לטעון טענותיהם ולהביא ראיותיהם. לכן אין מנוס מביטול פסק המשקם מכוח סע' 2 4(4) לחוק הבוררות. מכוח סע' 28(א) לחוק הנני מורה על החזרת הפסק למשקם ע"מ שידון בענין חוק התיחסות לקביעותיו של פס"ד זה. .11סיכומו של דבר הנני נעתר לבקשות הנדונות כמפורט לעיל. על המשיבה לשלם למבקשים בכל אחת מהתובענות הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 000, 5ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד התשלום בפועל ומע"מ כחוק. משקם