קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למחיקת צד בסכסוך קיבוצי: סגן הנשיא (קובובי): .1ערעור ברשות על החלטת בית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (אב-בית-הדין - השופט אדלר; נציג הציבור - ה' מיכאלי; תב"ע מה/79-4) שדחה את בקשת המערערות (להלן - החברות) למחוק אותן כצד להליך שבין ההסתדרות ו"אגד". .2ההליך בבית-הדין האזורי נפתח על דרך של בקשת צד בסכסוך קיבוצי בה עתרה ההסתדרות לפסוק, כי "אגד" מפרה את הסכם הקיבוצי שביניהן בקשר לשכירי "אגד" וההפרה היא בכך, ש"אגד" מסרבת להנפיק כרטיסי אשראי לבני הזוג של שכירי "אגד", כמו שהיא נוהגת לגבי בני הזוג של חברי "אגד" (כרטיסים אלה מעניקים זכויות אשראי והנחות בצרכניות של שתי החברות) וכן כי על "אגד" להנפיק כרטיסים כאמור או לגרום לכך שההטבות הניתנת לבני זוג של חברים תוענקנה לבני זוג של השכירים. .3"אגד" השיבה, שהיא חדלה לנהל את הצרכניות שהפכו לגופים משפטיים עצמאיים שלא בבעלותה, באחזקתה או בשליטתה, ולפיכך אין היא יכולה להנפיק כרטיסי אשראי ואף לא לגרום למתן הטבות, כמבוקש על-ידי ההסתדרות. .4נוכח טענות "אגד", ביקש בא-כוח ההסתדרות לצרף לבקשתו ("בקשת צד לסכסוך קיבוצי") שתי משיבות נוספות, החברות "נצבא" ו"משגב", לפי עילה של גרם הפרת חוזה. ברשות בית-הדין הגיש עורך-הדין פסי בקשת צד מתוקנת שהופנתה נגד 3משיבות: "אגד" ושתי החברות. .5בא-כוח החברות ביקש למחוק את מרשותיו וטען, כי נושא המשפט בהליך בו פנתה ההסתדרות הוא סכסוך קיבוצי על רקע של הסכם קיבוצי בין ההסתדרות ו"אגד". תקנה 1לתקנות בית-הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט- 1969(להלן - התקנות) קובעת, שפתיחת הליך יכול שתהיה בין צדדים להסכם קיבוצי. החברות אינן צד להסכם קיבוצי. צירוף לפי תקנה 16לתקנות אינו אפשרי, באשר החברות אינן מעסיקות את שכירי "אגד". אשר לסעד המבוקש (הנפקת כרטיסי אשראי או גרימה לכך שיוענקו הנחות, וכו') - אין כל יריבות בין ההסתדרות והחברות ועל סמך מה תבקש זו לכוף עליהן עשיית מעשה כל שהוא? ועוד - לעניין צירוף החברות בעוולה של גרם הפרת חוזה: תקנה 16הנ"ל מאפשרת רק צירוף הליך לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969(להלן - החוק). הפרקליט המלומד סמך גם על דב"ע לח/6- 4[1], בע' 289, סיפה לסעיף 9). .6עמדתה של "אגד" בוטאה על-ידי בא-כוחה בשתי פסקות קצרות: (א) נכונות טענות בא-כוח החברות; (ב) דא עקא שבלא נוכחות החברות בהליך לא ניתן יהיה לאכוף פסק-דין כל שהוא, אם תתקבל טענה מטענות ההסתדרות. .7תשובתו של בא-כוח ההסתדרות היתה, כי צירופן של החברות נעשה כדין, והטעמים הם: תקנה 16הותקנה בו-זמנית עם חקיקת החוק. משנוסף סעיף 24(א) (1א), שבא לתקן את סעיף 24(א)(1), צריך ששתי ההוראות תקראנה ביחד; יש לפעול למען ייעול ההליך כולו על-ידי בירור בו-זמנית של כל השאלות השנויות במחלוקת; ולחלופין - לבית-הדין האזורי סמכות ייחודית לדון בעילת תביעה המבוססת על הוראות סעיף 24(א) (1א). .8ההוראות הצריכות לעניין הן: (א) הוראות התקנות - " .1הליך בסכסוך בין הצדדים להסכם קיבוצי בעניין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של ההסכם, או בכל עניין הנובע מאותו הסכם, יכול שייפתח על-פי בקשת צד אחד, שתוכתר במלים 'בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי' (להלן בקשת צד), ויכול שייפתח על-פי בקשת שני הצדדים, שתוכתר במלים 'בקשה משותפת לדיון בסכסוך קיבוצי' (להלן - בקשה משותפת). .16(א) על-פי בקשת צד וברשות בית-הדין מותר שלהליך לפי סעיף 24(א)(2) או סעיף 25(1) לחוק יצורף, בשלב הדיונים שיורה עליו בית-הדין, הליך לפי סעיף 24(א)(1) לחוק. (ב) בצירוף הליכים לפי תקנת משנה (א), מותר שיצורף כצד מעביד פלוני או עובד פלוני ומותר שיצורפו כלל המעבידים או כלל העובדים שעליהם חל ההסכם הקיבוצי העומד לדיון ושבהם נוגע הסכסוך, הכל כמפורש בצו בית-הדין, מבלי לנקוב בשם כל אחד ואחד מהם". (ב) הוראות החוק " .24א. לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון - (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944; (1א) בתובענה שעילתה בסעיפים 62או 63לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; (2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957(להלן - חוק הסכמים קיבוציים), בעניין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, בין כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים ובין כמשמעותו בסעיף 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957, או בכל עניין אחר הנובע ממנו או בעניין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין". .9בית-הדין האזורי דחה את בקשת החברות. נימוקיו היו, כי הסעיף עליו השתיתה ההסתדרות את עתירתה - סעיף 24(א)(1א) זכה לפרשנות מכרעת בע"א 683/80[2] (להלן - "עניין קולומבוס"), בו נפסק "כי לבית-הדין לעבודה סמכות לדון בכל תביעה בין שהיא של יחיד ובין שהיא של צד לסכסוך קיבוצי על גרם הפרת חוזה 'בקשר' לסכסוך עבודה". אין ספק שנשוא התובענה הוא סכסוך עבודה, ובכתב התביעה מייחסים לחברות מעשים המהווים לכאורה גרם הפרת ההסכם שבין "אגד" להסתדרות. כל עוד לא הובאו ראיות בקשר למצבן המשפטי של החברות ובקשר לקשרים שבינן לבין "אגד" ומידת השליטה של "אגד" עליהן - אין למחוק אותן. ומה גם שאם תימחקנה, יש חשש שלא יוכל בית-הדין לתת סעד אפקטיבי. .10הדיון בערעור התקיים על-פי סיכום טענות בכתב. בא-כוח החברות טען, בנוסף על מה שטען בבית-הדין קמא, כי מבוקשה של ההסתדרות לא היה צירוף הליך להליך, כי אם צירוף צד להליך לפי תקנה 16(ב) לתקנות. צירוף צד במסגרת צירוף הליך לפי סעיף 24א)(1) אפשרי אם מי שמבקשים לצרף כצד הוא "מעביד פלוני או עובד פלוני...". החברות אינן לא זה ולא זה. ויתירה מזו: ההליך שמבקשים לצרף אינו הליך לפי סעיף 24(א)(1), כי אם לפי סעיף 24(א)(1א). .11בא-כוח ההסתדרות חזר על אשר טען בבית-דין קמא, בפרט לעניין יעילות ההליכים, והוסיף, כי לבית-הדין לעבודה הסמכות הייחודית לדון בעניין הנדון נגד החברות בעילה על-פי סעיף 62לפקודת הנזיקין - גרם הפרת חוזה. .12בא-כוח "אגד" חזר ותמך בעמדתן של החברות ובין היתר בטענה, שצירוף הליך לפי סעיף 24(א)(1א) מכוח הוראות תקנה 16לתקנות, עומד בסתירה גלויה ללשון התקנה המאפשרת צירוף הליך לפי סעיף 24(א) (1) בלבד. בסיכומיו הצביע הפרקליט המלומד, כפי שעשה זאת חברו לפניו, על דב"ע לח/6- 4[1], בו נאמר, בין היתר כי "קשה להבין כיצד העלו על הדעת שעל-פי בקשה המתייחסת לתקנה 16(א) יצרפו הליך שהוצא מגדר הניתן לצרף מכוח אותה תקנה" (שם, [1], בע' 289). .13כפי שנאמר לעיל (בסעיף 9) החליט בית-הדין קמא, כפי שהחליט, בעיקר בהסתמך על ההלכה שנפסקה ב"עניין קולמבוס", היינו, שסמכותו של בית-הדין האזורי במסגרת סעיף 24(א)(1א) אינה מוגבלת לסכסוך קיבוצי ומשתרעת גם על סכסוך היחיד. אליבא דאמת, איש אינו חולק על ההלכה האמורה, ואילו היה למישהו ספק בדבר היות בית-הדין לעבודה כפוף להלכות בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים, הרי שבא ד"נ 17/82[3] - אף הוא ב"עניין קולומבוס" - ופיזר את הספק. דא עקא, שלא היה ולא כלום בין "עניין קולומבוס" לבין השאלה בה נתבקש בית-הדין האזורי להחליט. השאלה לא היתה, אם בית-הדין מוסמך לדון בתובענה לפי סעיף 62לפקודת הנזיקין (הליך לפי סעיף 24(א) (1א)) נגד שתי החברות. השאלה היתה, אם להליך בסכסוך קיבוצי בין ההסתדרות ו"אגד" (הליך לפי סעיף 24(א)(2)) ניתן לצרף הליך לפי סעיף 24(א)(1א), מכוח הוראות תקנה 16לתקנות, הרי תקנה זו מאפשרת צירוף לפי סעיף 24(א)(1) בלבד. תשובה חיובית, אם תינתן, כמוה כקביעה, שפסקה (1א) שבסעיף קטן 24(א) מהווה חלק אינטגרלי מפסקה 24(א)(1) - והרי לא כך הדבר. .14על דרך לידתה - בתיקון העקיף - של פסקה (1א) לסעיף 24(א) לחוק, נאמר בדב"ע לה/51- 3[4], כי "סעיף 24(א)(1א) בא לחוק בית-הדין לעבודה בדרך תיקון לחוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון מס' 2), תשל"ב- .1972ספק אם טובה הדרך של תיקון חוק אחד אגב תיקון חוק אחר; ספק רב אם טובה הדרך של תיקון חוק, שעניינו מבנהו וסמכותו של בית-משפט, אגב תיקון חוק אחר, כאילו סמכותו של בית-משפט היא עניין משני ופועל יוצא מנושא אחר שאותו באים להסדיר בחוק" (שם [4], בע' 21, סעיף 18). רק זאת ייאמר: שיבוצה של פסקה (1א) בהמשך רצוף לפסקה (1) ואי-הרחבת תחולתה של תקנה 16לתקנות על הליך לפי סעיף 24(א)(1א) - אומרת דרשני. .15תכליתו ומשמעותו של צירוף הליך אינדיבידואלי להליך קיבוצי נדונו לא אחת על-ידי בית-דין זה, בין היתר כאשר אמר, כי הצירוף הנ"ל מאפשר "לפעול גם נגד הפרט במסגרת סכסוך קיבוצי", אם כי לא עד כדי הפיכת "סכסוך קיבוצי לסכום של תובענות אישיות" (דב"ע לא/4- 4[5], בע' 137, סעיף 27), וכן כי - "ההתדיינות בשאלה, אם השבתה היא השבתת-מגן, על כל העולה מכך, היא בתחום הקיבוצי, וכן ההתדיינות בשאלה הכללית, אם חייב המעביד לשלם שכר בעד ימי השבתה; ההתדיינות בשאלה, אם לפלוני מגיע שכר בעד ימי ההשבתה, היא מהתחום האינדיבידואלי. לשילוב שני המישורים במקרה מכגון אלה מכוונת תקנה ...16" (דב"ע לו/13- 4[6], בע' 143, סעיף 30). ועוד - "משהסכסוך הוא סכסוך קיבוצי, לא רק שאין סיבה לצרף את הפרט כצד להליך, אלא בהרבה מקרים אין הדבר גם רצוי, היות וזה ישבש את יחסי העבודה הקיבוצים. מכאן הסבר לאמור בתקנה 16לתקנות, המתנה צירוף הליך בתביעת היחיד להליך בסכסוך קיבוצי ברשות בית-הדין" (דב"ע מד/19- 4[7], בע' 265, סעיף 6). .16אולם עיקר הדברים, לענייננו, נאמרו בדב"ע לח/6- 4[1], בו נסקרה בהרחבה סוגיית צירוף ההליכים לפי תקנה 16(א) לתקנות, תוך הדגשה שהעניין שעמד לנגד עיני מתקין התקנות היה ייעול הדיון: "ההליך שביקשו לצרף... עילתו - 'גרם הפרת חוזה'. זאת תובענה בגדר סעיף 24(א) (1א) לחוק - תובענה בנזיקין - והרי סעיף 24(א) (1) לחוק מוציא במפורש מכלל האמור בו 'תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944'" (שם [1], ע' 289למעלה). .17בדברים אלה מענה לשאלה שעמדה לדיון בערעור זה, שאלה משפטית גרידא, שעל מנת להשיב עליה אין צורך - כפי שסבר בית-הדין קמא - לברר תחילה את "העובדות השורות למצב המשפטי" של החברות ואת העובדות "לגבי הקשרים ביניהן לבין אגד ומידת השליטה של אגד עליהן". הערעור מתקבל. המשיבה מס' 1תשלם למערערות - במאוחד - 330ש"ח בצירוף מע"מ.סכסוך קיבוציהסכם קיבוציסכסוך