הטבות לעובדים שפוטרו מכוח הסכם קיבוצי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הטבות לעובדים שפוטרו מכוח הסכם קיבוצי: .Iההליך .1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בבאר-שבע (השופט רבי - דן יחיד; תב"ע מד/445-3) שקיבל את עתירת המשיב להטבות שונות על-פי ההסכם הקיבוצי המיוחד מיום 5.4.1984, שבין המשיבה ובין ההסתדרות הכללית, מועצת פועלי אילת וועד עובדי תמנע (להלן - ההסכם הקיבוצי). הטבות אלה ניתנו לעובדים שפוטרו עקב הפסקת עבודות הייצור והכריה במכרות המשיבה. .2המחלוקת ממוקדת סביב פירושו של סעיף 3להסכם הקיבוצי, שזו לשונו: "הסכם זה יחול אך ורק על אלה מעובדי תמנע שנתמלאו לגביהם כל התנאים הבאים: (א) הם עובדי תמנע במפעלה בתמנע - ולרבות עובדי הנהלת החשבונות של תמנע שעובדים באילת, עובדי תמנע בקריה בתלאביב ועובדים בעבודות חוץ שאדום קיבלה על עצמה; (ב) הם נמנים על עובדי תמנע לפחות מאי 31.3.1983ועד תאריך הסכם זה; (ג) הם עובדים שההסכם הקיים חל עליהם". הפסקה שהודגשה, פסקה (ב), הינה לב ליבו של הוויכוח, והשאלה היא: האם נמנה המשיב על עובדי תמנע לפני ה-.1.4.1983 .3העובדות הן: א) המשיב, מהנדס חשמל במקצועו, נתקבל ב- 27.2.1983לראיון אצל מר אייזנברוק, מנהל האגף הטכני של המשיבה. המשיבה היתה מעוניינת לקבל לשירותה מהנדס חשמל ראשי; ב) בהמשך לראיון הוזמן המשיב לבקר במפעלי החברה בתמנע במשך שלושה ימים - 14, 15ו- 16במרס .1983מטרת הביקור היתה, שהמשיב יתרשם ויקבל מושג על העבודה הצפויה לו, באם ימונה כמנהדס חשמל ראשי; ג) לפי ההסדר הנהוג אצל המערערת לגבי אדם המבקר במפעליה כמועמד להתקבל לעבודה, שולם למשיב תשלום בגין שלושת הימים שעשה במכרות. לשם כך נפתח "כרטיס עובד" עם מספר (1055); ד) ב- 17.3.1983חזר המשיב לעבודתו בתחנת הכוח בסדום. אותה עת טרם החליט, אם לקבל או לאו את התפקיד; ה) יום לפני כן - ב- 16.3.1983- הוצג בפני המשיב מכתב חתום על-ידי מר כטר, מנהל כוח האדם בתמנע, והקרוי "הצעת תנאי העסקה". חשובה לענייננו הפסקה שלהלן: "מועד תחילת העבודה - כמוסכם עמך מועד תחילת עבודתך יהיה בתיאום עם מנהל האגף הטכני ולא יאוחר מיום 10באפריל .1983תקופת הניסיון - 12החודשים הראשונים לעבודתך ישמשו כתקופת ניסיון"; ו) ב- 24.3.1983השיב המשיב: הרני שולח העתקים הצעת העסקה בחתימתי ושמח להודיע שאני מוחן (מוכן) להתחיל לעבוד במוצאי פסח, לא יאוחר מיום 10באפריל 1983"; ז) ב- 27.3.1983חתם מר שכטר על טופס לקביעת דרגה כ"דרגה זמנית מתחילת עבודתך 14.3.1983". התאריך הנ"ל מופיע גם בטופס ההצטרפות לקרן ההשתלמות למבטחים ובאישור "לכל מאן דבעי"; ח) ב- 10.4.1983התייצב המשיב במכרה תמנע והחל לעבוד; ט) ב- 15.3.1984הודע למשיב, כי הוא פוטר. אותה עת טרם נחתם ההסכם הקיבוצי, אך נאמר במכתב, כי הוראות ההסכם האמור להחתם תחולנה על פיטורי המשיב; י) ב- 15.5.1984הוציאה המערערת מכתב נוסף ובו תיקון טעות: ההסכם הקיבוצי אינו חל על המשיב, הואיל והוא התחיל לעבוד ב-.10.4.1983 .4טענת המשיב היתה, כי "הודגש על-ידו", שאם יסכים להתחיל לעבוד אצל המערערת לא יאוחר מה- 10.4.1983ייחשב, כמועד תחילת העבודה, ה-.14.3.1983 לתנאי זה הסכים, לדבריו, מר שכטר מנהל כוח אדם. .5טענת המערערת היתה, כי לא דובר עם המשיב, לא הותנה על-ידו וממילא לא סוכם, שמועד תחילת עבודתו יהיה ה- .14.3.1983הדבר הוכחש מפורשות על-ידי מר שכטר ומר אייזנברוק בתצהיריהם. אשר ארע הוא, שמפאת טעות נרשם התאריך הנ"ל, שלא כדין, כמועד תחילת העבודה, והטעות הועתקה אוטומטית ממסמך למסמך, בלי משים. התאריך הנכון והמחייב הוא ה-10.4.1983, היום בו התייצב המשיב לעבודה והתחיל לעבוד. .6בית-הדין פסק, כי הצדדים הגיעו לגמירת דעת והחוזה ביניהם נכרת ב- 24.3.1983עם הודעת המשיב שהוא מקבל את ההצעה (סעיף 3(ו) דלעיל). לו היתה המערערת מחליטה, למשל, ב- 27.3לא להעסיק את המשיב, היה בכך משום הפרת חוזה והמשיב היה רשאי להגיש תובענה לבית-הדין לעבודה, באשר נתקיימו כבר אז שני היסודות הדרושים לכך: "לגיטימציה" ו"עילה" (דב"ע מג/128- 3[1]). העיקר והקובע הוא ההסכם, המראה על גמירת דעת, ואילו התחלת העבודה בפועל מהווה "עניין לסך כל ההסכם". חשיבות רבה ייחס בית-הדין קמא גם למשקלם המצטבר של המסמכים, המצביעים חד-משמעית על תאריך אחד. אמת נכון, שיש היגיון בטענת המערערת, כי רצף המסמכים הנוקבים באותו תאריך הינו תולדה של טעות מתמשכת, אך בית-הדין קבע, שלא היה בכך כדי לשלול את גרסת המשיב, שהוא עמד על כך שתאריך תחילת עבודתו יהיה ה-14.3.1983, ואם המשיב לא הזכיר את התנאי האמור במכתבו מיום 24.3.1983שהוא מסמך מרכזי - הרי שהסיבה לכך היא, שהמשיב התקשה אז בשפה העברית. .7בא-כוח המערערת טען לפנינו, כי על-פי מפגש הרצונות בין הצדדים נקבע ה- 10באפריל כמועד לתחילת העבודה. במכתבה מיום 16.3.1983הציעה המערערת "לא יאוחר מ- 10באפריל". בתשובתו מיום 24.6.1983על-פיה הושלמה כריתת חוזה העבודה - תחם המשיב תחום מדויק: ממוצאי פסח ( 5באפריל) ולא יאוחר מ- 10באפריל, והחל לעבוד ב- 10באפריל, הוא היום בו נוצרו יחסי עובד-מעביד. חוזה עבודה ויחסי עובד-מעביד, לא היינו הך הם (דב"ע מג/128- 3[1]). הפרליט המלומד חזר והטעים, כי מקור הטעות המתמשכת (יום 14במרס כיום תחילת היחסים) במנהגה של המערערת לפצות כל מי שמטריח את עצמו לבקר במכרות לקראת אפשרות של התקשרות, הגם שימי הביקור וההיכרות אינם ימי עבודה. מכל מקום, גם אם הוסכם שהיחסים יתחילו רטרואקטיבית מ-14.3, אין הדבר תופש לעניין ההסכם הקיבוצי. .8המשיב סקר את תהליך קבלתו לעבודה, תאר את הלך מחשבתו דאז בעניינים כגון דיור באילת ותעסוקה עבור אשתו וציין, כי ב- 16במרס, כאשר הציגו לו הסכם עבודה, הודיע למארחיו שיש לו דרישה והיא, שיום ה- 14במרס ייחשב ליום תחילת עבודתו. בסמוך ל- 24במרס התפטר מעובדתו בים המלח ויצא לחופשה. .9פסק-הדין שלהלן, הוא על דעת רוב חברי המותב. לדעת אחד מחברי המותב, יש לדחות את הערעור. .Iiפסק-דין .1אבן המחלוקת בין הצדדים היא השאלה, אם המשיב "נמנה על עובדי תמנע" עד ה-31.3.1983, כלומר - כבר לפני ה- 1באפריל .1983 "נמנה על עובדי..." פירושו שהתקיימו יחסי עובד-מעביד, יחסים "שביסודם הכוונה לקשר חוזי היוצר מערכת זכויות וחובות בין המתקשרים" (דב"ע לה/19- 3[2], בע' 420) (ההדגשה במקור) ונשוא ההתקשרות "היא עבודתו של האחד כנגד שכרו של השני" (דב"ע לו/8- 2[3], בע' 475). .2התקשרות חוזית כאמור אכן נוצרה בין הצדדים לפני ה- 1באפריל 1983, עת קיבל המשיב את הצעת המערערת (ראה סעיף 3(ו) להליך). האם די בכך - בחוזה עבודה שנכרת ב- 24.3.1983- כדי לקבוע שבאותו יום נוצרו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. .3בדב"ע מג/128- 3[1], עמד בית-הדין על השוני המהותי בין "חוזה עבודה" לבין "יחסי עובד-מעביד". לא בכדי בחר המחוקק הישראלי בדיבור "יחסי עובד ומעביד" - " על מנת להמנע מקשיים שבהם נתקלו באותן הארצות שנקטו רק לשון 'חוזה עבודה' או רק לשון 'עבודה'. עת נקטו באחת מאותן שתי הדרכים עמדו בפני השאלה הקשה, מאימתי רואים את פלוני כ"עובד": מיום שהחל לעבוד - בין שנערך חוזה ובין שלא נערך, או מהיום שבו נערך החוזה - בין שהתחיל לעבוד ובין שכלל לא הגיע לתחילת העבודה" (שם [1], בע' 317). וכן: "בדרך שבה הלך המחוקק הישראלי, יש משום איזון בין שתי השיטות: ראיית היחסים שבין השנים כיחסים חוזיים, להבדיל מיחסים שבכפיה, התנדבות או מכוח חוק, לבין ראיית היחסים כמצב עובדתי. היחס החוזי מצד אחד ו'השתלבות' במפעל, ראשית העבודה, הם הם שמביאים ליחסי עובד-מעביד במשמעות הכללית, אלא אם חוק מסוים מחייב פירוש אחר" (שם [1], בע' 318; ההדגשה שלנו). כדי שיקומו יחסי עובד-מעביד, לא די איפוא בקשר חוזי, דרוש גם שנשוא ההתקשרות - "עבודתו של האחד כנגד שכרו של השני" - יבוא לידי מיצוי, כעולה מכללא מסעיף 20לפסק-הדין הנ"ל: "בענייננו הגיעו לכריתת חוזה, ואף ליחסי עובד-מעביד, בעקבות החוזה. משקמו יחסים חוזיים בין הצדדים - קמו לכל אחד מהם הזכויות שמדיני חוזים.. ." (שם [1], בע' 319; ההדגשה שלנו). .4בענייננו נכרת חוזה העבודה - על כל המשתמע והמתחייב מכך - ב- .24.3.1983היחסים עובד-מעביד קמו, בעקבות החוזה, ביום 10.4.1983, יום תחילת עבודתו של המשיב. למן אותו רגע בו נוצרו יחסי עובד-מעביד נמנה המשיב על עובדיה של המערערת. בכך התשובה - תשובה שלילית - על השאלה, אם ההסכם הקיבוצי חל על המשיב. .5שאלה אחרונה לבירור היא טענת המשיב, כי המערערת, אם לדון על-פי התנהגותה וצעדים שנקטה (הודעות, רישומים, תשלומי), ראתה אותו בנמנה על עובדיה מיום 14.3.1983, ולא במקרה היה הדבר, כי אם בעקבות דרישתו הוא. .6על-פי חומר הראיות אין ללמוד שכך היה. לצד טענת המשיב, כי התנה את התנאי הנ"ל, היו עדויותיהם של ה"ה אייזנברוק ושכטר, שהכחישו את העניין, מהימנות לא פחות. יותר מזה: התנאי לא הוזכר במכתבו של המשיב מיום .24.3.1983העניין אומר יותר מדרשני ובית-הדין קמא הביע ספקותיו בעניין זה. לדעתנו מכלול הראיות מצדיק קבלת גרסת המערערת. .7גם בעניין הטעות הנמשכת ("הנצחת התאריך 14.3.1983במסמכים שונים) מקובלת עלינו טענת המערערת, שאחרי הרישום הראשון (ב"כרטיס העבודה") הועבר התאריך הנ"ל ממסמך למסמך מבלי שנתנו לכך את הדעת. פתיחת כרטיס העבודה בוודאי שלא פתחה מערכת של יחסי עבודה. אשר פעל הוא נוחיות המנגנון הקובעת, שדמי הטרחה המשתלמים למי שמבקר בתמנע לקראת התקשרות אפשרית, ישולמו לפי מתכונת של שכר עבודה, בעוד שברי שהמבקר אינו "עובד" והמארחת אינה מעבידתו, ואין מסתמא כל משמעות לתשלום הנ"ל לעניין חוקים כגון חוק הגנת השכר, תשי"ח- .1958הרישומים הנוספים (חזרה על התאריך 14.3.1983) אינם אלא תעתיקים של הראשון. טעות החוזרת על עצמה אינה חדלה להיות טעות. .8סוף דבר - הערעור מתקבל.חוזהפיטוריםהסכם קיבוצי