קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הקפאת פיטורים של נהג אגד: .Iההליך .1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (אב-בית-הדין - השופט הראשי אדלר; נציג העובדים - מר מישורי; תב"ע מח/115-4) אשר פסק "להקפיא" את הליכי פיטוריו של מר חדד (להלן - חדד) ל- 30יום, ואם יחזיר חדד למערערת (להלן - אגד) תוך 30יום את פיצויי הפיטורים שקיבל בשעתו, כי אז "יפקע תוקף הפיטורים מלכתחילה ו(חדד) יקבל למפרע מעמד של עובד קבוע תוך 23.5חודש לעבודתו כנהג". ולא - יהיו פיטוריו בתוקף כאמור בהודעת הפיטורים של אגד, היינו מיום 30.7.1985(צ"ל 30.8.1985). .2ואלה העובדות: א) חדד עבד כנהג אוטובוס באגד מ- 16.6.1978עד 25.5.1980(11.5 חודש), מ- 14.4.1981עד 25.10.1981( 6חודשים) ומ- 26.2.1982עד 1.1.1984( 22חודש), כשפוטר עם פיצויי פיטורים. כעבור 3.5חודשים, ב- 18.4.1984הוחזר לעבודה; ב) ב- 18.2.1985כתב מזכיר הוועד הארצי של עובדי אגד לאגד מכתב בעניינו של חדד, בו צוין כי הלה פוטר כבר שלוש פעמים בעבר "לקראת תום תקופת הזמניות", ולאחרונה ב-1.1.1984, והמכתב מסתיים כך: "... (חדד) חזר לעבוד ב- 18.4.1984כלומר על-פי ההסכם הנ"ל עובד קבוע וזאת כפי שכתוב בפרק י"ג סעיף .3 אי לכך אנו מבקשים להתייחס בהתאם"; ג) ב- 30.7.1985נשלחה לחדד הודעת פיטורים בתוקף מיום 30.8.1985; ד) בין אגד לבין ההסתדרות קיים הסכם קיבוצי מיוחד מיום 12.6.1979, ובו מוסדרים, בין היתר, ההליכים בהם יש לנקוט בפיטורי עובדים. ההליכים בהם נקטה אגד לפיטורי המערער תאמו את הוראות ההסכם הקיבוצי לעובד זמני, אך לא לעובד קבוע: ה) ההסתדרות הגישה ב- 27.8.1985תביעה נגד אגד על סמך ההסכם הקיבוצי ועתירותיה היו כי יוצהר: .1שחדד הינו עובד קבוע באגד; .2שהליכי הפיטורים בהם נקטו נגדו את ההסכם הקיבוצי; .3שהפיטורים בטלים. .3טענה מרכזית של אגד היתה, שחדד לא היה עובד קבוע. יכלו אמנם לצרף זו לזו את שתי תקופות עבודתו - זו שנסתיימה ב- 1.1.1984וזו שנתחדשה ב-18.4.1984 - מפני שלא חלפו ביניהן שישה חודשים סעיף 3לפרק י"ג שבהסכם הקיבוצי), בתנאי שהעובד החזיר את פיצויי הפיטורים שקיבל בעת פיטוריו, דבר שלא נעשה. אין חולקין, כי לכל המאוחר בפברואר 1985ידע חדד על התנאי הנ"ל ולא החזיר ואף לא הציע להחזיר את הפיצויים. .4הוראות ההסכם הקיבוצי הצריכות לעניין הן: "(א) פרק ג' - תקופת ניסיון .1 תקופת ניסיון לנהגים: א. תקופת ניסיון לנהגים תהיה 23.5חודש; ב. במשך השנה הראשונה יהיה הנהג עובד זמני. ה. בתום שנתיים יקבל הנהג קביעות וייקבע לו סניף קבוע שיהיה גם מקום מגוריו עם משפחתו... (ב) פרק י"ג - פיטורים ופיצויים .1 בתקופת הניסיון רשאית ההנהלה לפטר עובדים בהודעה מוקדמת כדלקמן: מ- 6חודשים ומעלה - הודעה מוקדמת של חודש. .3 עובד שפוטר מהעבודה שמורה לו זכות עדיפות לחזור לעבודה בעיסוקו, בדרגתו ובתנאי שחזר לעבודה באותו מקצוע. זכות זו שמורה לו במשך 6חודשים מאז הפסקת העבודה וכן יוחזרו לו זכויותיו המלאות, לרבות זכויות הוותק, מותנה בהחזרת פיצויי הפיטורים שקיבל העובד בעת פיטוריו". .5בית-הדין האזורי דחה את טענת השיהוי כבלתי-מוצדקת בנסיבות המקרה. הטענה המבוססת על עילת הצמצומים נדחתה אף היא, מפני שאין לקבל כדבר ודאי שחדד היה נמצא בין המפוטרים לו היה כבר במעמד של עובד קבוע ולא עוד של עובד בניסיון. תשומת לב רבה הוקדשה לטענת אגד, כי השבת הזכויות, כולל זכויות הוותק, היתה מותנית בהחזרת פיצויי הפיטורים (סעיף 3, סיפה, לפרק י"ג). טעמו של ביתהדין היה, כי על-פי חובת ההתנהגות ההוגנת ביחסי עבודה, שומה היה על אגד להודיע לחדד, כי החזר זכויותיו מותנה בהחזר פיצויי הפיטורים. הדבר יכול היה להעשות בעל-פה או בכתב, עם שובו של העובד לעבודה. .7בא-כוחה של אגד טען (בערעור), כי בית-הדין קמא שגה בקובעו, שאגד חייבת היתה להסב את תשומת לבו של חדד לתנאי הנ"ל, בהתקבלו שוב לעבודה. שהרי הסכם קיבוצי נכרת בין שני צדדים שווים וחובת ההגינות מוטלת על כל צד כלפי חברו, וכלפיו בלבד. עם זאת הודה הפרקליט המלומד, שחובת ההגינות קיימת אצל המעביד גם כלפי העובד, מפני שהמדובר ביחסי עבודה, אך השאלה היא, אם חובת ההגינות יכולה להביא לתוצאה מרחיקת לכת כגון יצירת חובה שאינה מפורשת בהסכם הקיבוצי. ועוד: אם בחוזה אינדיבידואלי המדובר, חוקה על כל צד שידועים לו תנאי ההסכם; ובמישור הקיבוצי - מדוע תוטל על צד אחד (המעביד) החובה להעמיד את העובד על חובתו, והצד השני (ההסתדרות) יהיה פטור מהחובה להזהיר את העובד. וכן: המדובר בתנאי מתלה על כל המתחייב מכך (סעיף 29לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). טענתה של אגד היא, שהיה נתק בין שתי התקופות וכדי לגשר ביניהן חייב היה חדד להחזיר את הפיצויים עם שובו לעבודה ב- .18.4.1984ומכל מקום, נעלה מכל ספק הוא, כי בפברואר 1985, כאשר באה דרישתו של הוועד הארצי להעניק קביעות לחדד (סעיף 2(ב) דלעיל), ידוע ידע הלה על קיומו של סעיף 3לפרק י"ג ועל התנאי שיש להחזיר תחילה את פיצויי הפיטורים, אך לא עשה מאומה בכיוון זה. .Iiפסק-דין .1מספר שאלות משפטיות עלו לדיון בערעור זה, והמרכזית שבהן היתה - "חובת ההתנהגות ההוגנת". הכוונה לשאלה, על מי מן השניים - על המעביד או על העובד - מוטלת החובה לפעול ראשון בעניין "החזרת פיצויי הפיטורים" בנסיבות העניין, למען יישמרו לעובד כל זכויות העבר. ואולם במקרה דנן לא יוכל בית-הדין להשיב על רוב השאלות שהתעוררו, מפני שמסכת העובדות הרלבנטיות לבירור השאלות העקרוניות השנויות במחלוקת לוקה בחסר, והשאלות תישארנה בצריך עיון. .2הצדדים היו מיוצגים על-ידי פרקליטים אמונים ומיומנים ואף על פי כן לא לובנו, לאורך כל ההליך, עובדות אלה: א) כאשר חזר חדד לעבוד ב"אגד" ב- 18.4.1984ובאמתחתו 22חודשי ותק, וחסרים לו 45ימי עבודה בלבד כדי להשלים את "תקופת הניסיון", או 60יום כדי "לקבל קביעות", וכי לא עלתה שאלת החזר פיצויי הפיטורים?; ב) כיצד יש להבין את העובדה, שמכתב מזכיר הוועד מיום 18.2.1985, בו אוזכר "פרק י"ג סעיף 3", לא הכיל הצעה להחזיר את פיצויי הפיטורים: ג) אין יודעים אם נושא החזר הפיצויים עלה או שלא עלה במשך ששת חודשי עבודתו האחרונים על חדד, ואם לא עלה - מה פשר ה"הסכמה שבשתיקה" בין העובד למעביד, היודעים שניהם את רזי "פרק י"ג סעיף 3"; ד) יתרה מזו: לא נעשה ניסיון להוכיח, מה היה הנוהג ב"אגד" כאשר עובד שפוטר וקיבל פיצויי פיטורים, חזר לעבודה "במשך 6חודשים מאז הפסקת העבודה". .3בית-הדין קמא פסק כפי שפסק, משסבר ש"אגד" לא מילא את חובתה כלפי העובד, ולפיכך לא יכלה "להסתתר מאחרי הטענה, כי העובד לא מילא את התנאי הנדרש ממנו". מנהל כוח אדם של "אגד" היה צריך לקרוא לחדד ולמסור לו "פרטים מלאים על נסיבות החזרתו, על זכויותיו ומה עליו לעשות כדי לממש זכויות אלה". .4אף אנו סבורים, כי הדרך שהותוותה על-ידי בית-הדין קמא הינה נורמה נכונה ורצויה של התנהגות הוגנת מטעם מעביד כלפי עובד. מצער שבעתיים שאין יודעים מאומה על נסיבות שובו של חדד לעבודה (סעיף 2(א) דלעיל), ועל הנוהג ב"אגד" (סעיף 2(ד) דלעיל). .5אם ידע חדד, בהקבלו שוב לעבודה (ב-18.4.1984) כי עליו להחזיר את פיצויי הפיטורים, לא ניתן היה לצפות שיחזירם על אתר, שכן אותה עת "חסרים" היו לו שני חודשים להשלמת השנתיים המזכות בקביעות (פרק ג', סעיף .1ה.). אך מ 18.6.1984ניתן היה לצפות שחדד יחזיר את הפיצויים, אם לא מייד, אזי תוך זמן סביר. אם נניח כאמור, שחדד לא ידע כל העת על קיומו ותוכנו של "פרק י"ג סעיף 2", אין ספק כי בפברואר ידוע ידע (ראה ההודעה שהיא הוראה בסעיף 11ל"בקשת צד בסכסוך קיבוצי"). ומשידע - לא החזירם לא מייד, ולא תוך מועד סביר. בנסיבות אלה אין למצוא פגם בהליכים בהם נקטה "אגד" בפיטורי חדד, והפיטורים תקפים. .6סוף דבר: הערעור מתקבל ואנו מבטלים את פסק-הדין של בית-הדין קמא. בנסיבות המקרה ישא כל צד בהוצאותיו.פיטוריםאגד