קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כאבי גב תחתון בעבודה: .Iההליך .1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בבאר-שבע (השופט הראשי רבי - דן יחיד; תב"ע מה/39-0) שדחה את עתירת המערער להכיר בהתקף כאבים בגב התחתון כפגיעה בעבודה. .2א) המערער היה מועסק כגנן על-ידי המושב שחר. בין השאר שומה היה עליו להשקות חלקת דשא שליד המועדון. ביום 2.10.1983עסק במלאכת ההשקיה. תחילה פיזר על כר הדשא חומר הקרוי "אוריה" אותו נטל משק שהיה מונח ליד הממטרה. כשהוא מלא שוקל השק 50ק"ג. אותה עת היה "חצי-מלא". בטרם פתח את ברז הממטרה רצה המערער להרחיק את השק פן יותזו עליו מים והחומר ימס. תוך כדי עשותו כך "נתפש" גבו של המערער, הוא לא יכול היה להתיישר, נפל ונשאר מוטל על הדשא. כעבור זמן מה עבר מכרו מר מולאי, ששמע את קריאתו לעזרה, והסיעו לביתו; ב) לא בכדי כתבנו "תוך כדי עשותו כך" בפסקה הקודמת, שכן באותה עשיה טמונה אבן המחלוקת: האם הגב "נתפש" בעת הרמת השק - כי אז בתאונת עבודה המדובר, או שמא בעת התכופפות למען הרם את השק ?; ג) בדברי המערער, בהזדמנויות שונות, היו חילופי גרסה קלים שאין לייחס להם חשיבות. כגון: בכרטיס קופת-חולים, ברישומים מיום 2/10ו-6/10, נאמר המקרה ארע "בשדה" (במקום בחלקת הדשא); ב- 2/10רשום שהיה זה "בזמן ניקוי צינורות" וב- 6/10"בעת הרמת צינורות". המוסד אינו חולק עוד על כך, שהאירוע היה קשור בהרמת שק ולא בניקוי, או בהרמת צינורות. אלא שרק באי-דיוקים קלי ערך המדובר. .3בפסק-הדין נשוא הערעור מנה בית-הדין קמא סתירות מהותיות, שהביאוהו להתבטא כך: "לגבי עצם האירוע קשה לי לקבוע מה אמת ארע לתובע". כמוצא מן הסבך בחר בית-הדין קמא לצאת מתוך הנחה, שדברי המערער בעדותו הם הגרסה הנכונה ("התכופפתי להרים את השק והרגשתי כאבים. לא הספקתי להרים את השק, אלא רק התכופפתי") ולפיכך פסק, שאין המקרה מהווה תאונת עבודה, שכן "התכופפות לכשעצמה היא פעולה רגילה הנעשית בחיי היום-יום ואין לדעתי לראות בה פגיעה בעבודה". .4מכוח החלטת סגן הנשיא נדון הערעור על סמך טענות בכתב, שנרשמו מפי הצדדים על-ידי אחד משופטי המותב, למען יינתן פסק-דין "על-פי הטענות שתרשמנה והחומר שבתיק". .5בטענו לערעור גולל המערער את סיפור המעשה. במה שנוגע ישירות לנשוא המחלוקת אמר: "... התכופפתי ולא יכולתי להתיישר ונשארתי מוטל על החלקה... המקרה קרה כשהתכופפתי, כשהרמתי (השק)". .6בא-כוח המוסד השיב, כי הספק היה לגבי השאלה, באיזה שלב נתפש הגב. בית-הדין קמא הכריע בשאלה ואין בדברי המערער כל חידוש שיחייב שיקול נוסף בעניין. .Iiפסק-דין .1כמספר האיברים והגידים אשר בגופו (רמ"ח + שס"ה), כן מספר סוגי הפגיעות בהן עלול אדם להיפגע במהלך עבודתו. וכשוני הפגיעות כן השוני בהליכים המשפטיים הדרושים לבירור השאלה, אם בפגיעה בעבודה המדובר, לפי שהפגיעה היתה באיבר זה או אחר, ב"גיד" זה או אחר. השוני בהליכים ובדרכי ההוכחה קיים גם לפי נסיבות הפגיעה, טיבה ומיקומה, שהרי לא תאונה כתוצאה מגורם חיצוני הנראה לעין כתאונה כתוצאה מגורם פנימי (סעיף 39רישה או סיפה לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968) ולא פגיעה - מחלה (מחלת מקצוע) כפגיעה - תאונה: הכרה במחלת מקצוע תלויה בסוג העבודה, המקצוע או הליך הייצור; ואם המחלה אינה כלולה ברשימת מחלות המקצוע, יכול שתבוא ישועתו של הנפגע מתורת המיקרו-טראומה; תאונה יכול שתהא תאונת-גרימה ויכול שתהא תאונת-החמרה; ההכרה בבקע בסרעפת או בטבור כתאונת עבודה היא דבר אחד והכרה בבקע במפשעה הוא דבר אחר (סעיף 40). באוטם שריר הלב מציגים לפני המומחה-היועץ הרפואי ארבע קושיות (פד"ע, כרך יג, ע' 51), אך קושיות אלה אינן תואמות בהכרת פגיעות פנימיות באיברים אחרים, כגון אירוע במוח, היפרדות הרשתית, בקע בסחוס הבין-חולייתי, וכו'. .2בערעור זה בפגיעה בגב עסקינן. הכללים הנהוגים בסוגיה זו מורים קודם כל על חלוקה לשתי תת-סוגיות: האחת כפופה לחזקת סיבתיות לפי סעיף 39רישה. לדוגמה: תאונה כתוצאה מהרמת אדם (דב"ע לט/27- 0[1]), הרמת שק כבד (דב"ע מה/24- 0- לא פורסם), דחיפת פלטה כבדה בעזרת מנוף (דב"ע מה/38- 0- לא פורסם). השניה כפופה להוראות הסיפה של הסעיף, כגון: תנועה במאמץ ובתנוחה לא נוחה, תוך עמידה על סולם במקום צר (דב"ע שם/8- 0- לא פורסם); תנועה סיבובית חפוזה (דב"ע מג/74- 0[2]); תנועה סיבובית והתכופפות (דב"ע מה/88- 0- לא פורסם). בסכמו "תת-סוגיה" אחרונה זו אמר בית-הדין, בדב"ע שם/110- 0[3], כי - "על פגיעות כאמור, פגיעות בעמוד השדרה עקב תנועה לא נכונה או מצב לא טוב של תנוחה - חלה, אפוא, הסיפה של סעיף 39לחוק הביטוח הלאומי... ברוב המכריע של המקרים, עת מעמידים את התובענה במסגרת הנכונה - דמי פגיעה - וקובעים את העובדות הצריכות לעניין, כך שברור שהגב 'נתפש' במהלך העבודה, לא יכחיש המוסד לביטוח לאומי זכאות לדמי פגיעה" (שם [3], בע' 218- סעיף 3). .3במקרה שלפנינו אין חולקין שהגב "נתפס" במהלך העבודה. אשר פעל בעוכרי המערער ומנע הכרה בתאונה כתאונת עבודה, היא מערכת עבדות לא חד-משמעית שאפשרה הסקת מסקנות עובדתיות ומשפטיות מנוגדות: הגב "נתפש" תוך כדי "התכופפות" או תוך כדי "הרמה". .4המערער, שהופיע ללא עורך-דין בשתי הערכאות, לא הודרך ולא הוזהר שיש לנקוב בניב מדויק ועקבי בעל המשמעות המשפטית הרצויה והתוצאה לא אחרה לבוא. גם בשלב הערעור, כאשר צריך היה המערער להבין - מפסק-הדין שעליו ערער - מהו הניב "הטוב", אמר בנשימה אחת: "כשהתכופפתי, כשהרמתי". .5עדו של המערער, שלמה מולאי, השיח לתומו וסיפר, כיצד מצאו מונח על הדשא ונענה לקריאותיו לעזרה. בעדותו הקצרה ציין פעם אחר פעם, שהמערער סיפר לו באותו מעמד, כי עסק בהרמת שק זבל: "... הוא אמר לי שניסה להרים שק זבל ונתפש לו הגב...... הוא הרים שק, כך הוא אמר לי... היו לידו צינורות, אבל הוא אמר לי שהרים שק... הוא אמר לי שהרים שק ובגלל זה נתפש לו הגב...". אין לחשוד במערער שהשכיל להדריך את העד לדבר על "הרמה", שעה שהוא עצמו לא ידע, גם בשלב הערעור, לדייק ולהקפיד בדיבורו. יש לקבל את דברי העד מולאי כפשוטם ולראות בעדותו דיווח אמת על אשר שמע מפי המערער בשעת מעשה. .6גרסה ראשונה זו נתמכת ברישומים שונים שנרשמו סמוך אחרי המקרה: א) ב- 6.10.1983כתבה הרופאה המטפלת בכרטיס המרפאה: "מבקש לציין שוב שנפגע בעת עבודתו בעת הרמת צינורות שדה"; ב) בסיכום המחלה של בית-החולים ברזילי, אשקלון: "לפי דבריו זה קרה לו לאחר שהתכופף בזמן עבודתו בשדה"; ג) בתעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה: "תוך כדי השקיה בגינון הרים שק אוריה ונתפש הגב" (ההדגשות שלנו). .7אנו בדעה, כי מאזן הסבירות נוטה לטובת הגרסה, שהמקרה (הגב נתפש) ארע תוך כדי הרמת שק של "אוריה". בהקשר לכך כדאי להזכיר את דברי השופט ויתקון לעניין "שקילת עוול נגד עוול" (ד"נ 3/70[4]) שצוטטו בדב"ע ל/10- 0[5] וסוכמו כך: "כל האמור לא בא לשנות סדרי ראיות אלא לרמוז על האפשרות לפסוק במקרה של ספק לאו דווקא תוך מיצוי מלא של הכלל על חובת ההוכחה, אלא תוך הזדקקות למידת הסבירות, לכלל חומר הראיות, כולל חומר החקירה שבתיק המוסד לביטוח לאומי, כשנגד עיני הפוסק גם השיקול של 'עוול' מול 'עוול' " (שם [5], בע' 10). .8הערעור מתקבל, פסק-הדין של בית-הדין קמא מתבטל ואנו מצהירים כי המערער נפגע בתאונת עבודה ביום .2.10.1983 המשיב ישלם למערער הוצאות נסיעה בשתי ערכאות בסך 20שקלים חדשים.עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גב