מימוש פסק בוררות של רופאים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מימוש פסק בוררות של רופאים: הנשיא (גולדברג): .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בתל-אביב (השופט הראשי אדלר - אב-בית-הדין; ה"ה חרמוני ודורשט - נציגי ציבור; תב"ע מו/113-4) שקבע שעל המערערת לממש פסק בוררות שניתן ביום 3.7.1985החל מיום 1.4.1985, ואת פסק הביניים שניתן על-ידי הבוררים ביום 18.6.1985החל מיום .1.4.1986 .2אשר עמד להכרעה בפני בית-הדין האזורי היתה זכותם של הרופאים למימוש פסק הבוררות ופסק הביניים האמורים לאור הוראותיהם של תקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה), תשמ"ה- 1985(ק"ת 4830, תשמ"ה, ע' 1612) (להלן - תקש"ח) וחוק ההסדרים לשעת חירום במשק המדינה, תשמ"ו- 1985(ס"ח 1159, תשמ"ו, ע' 15) (להלן - חוק ההסדרים). כפי שיובהר להלן - תוקן עם תוקף למפרע חוק ההסדרים לאחר מתן פסק-הדין שבערעור וטרם הגשת הערעור, כך שהערעור נסב, בעיקרו, על השפעת התיקון לחוק ההסדרים על פסק-הדין. .3להבהרת המחלוקת נביא כלשונם את הסעיפים הרלבנטיים בתקש"ח ובחוק ההסדרים (כנוסחם בעת הדיון בבית-הדין האזורי): א) סעיף 6(א) לתקש"ח קבע: "בתקופה הקובעת או לגביה, לא ישולמו מאת המדינה או גוף ציבורי לכל מי שמקבל מהם שכר, ולא ישלם מעביד לעובדו, שכר ותשלומים נלווים בסכום העולה על השכר הקובע". הגדרת "השכר הקובע" מצויה בסעיף 4לתקש"ח לאמור: "השכר הקובע השכר וכל תשלום נלווה שאדם קיבל או היה זכאי לקבל לפני תחילת התקופה הקובעת, בצירוף הפיצוי המיוחד שנקבע לפי תקנה 5(א)"; ב) הסעיפים הצריכים לענייננו בחוק ההסדרים (כנוסחם בעת הדיון בבית-הדין האזורי) הם: סעיף 4"כל עובד... לא יהיו זכאים לשכר או לתשלום נלווה בעד התקופה הראשונה בסכום העולה על השכר או התשלום הנלווה ששולם להם באותה תקופה, או שהיו זכאים להם כדין לפני התקופה הראשונה ולא שולמו להם". סעיף 8"(א) כל שינוי בשיעורי שכר... שנקבע לפני תחילתו של חוק זה לגבי מי שמקבל שכר מאת המדינה או גוף ציבורי אחר, על- פי הסכם קיבוצי... או פסק וררות, ואשר תחילת ביצועו נקבעה למועד שבתקופה הראשונה או השניה... ומועד תחילת ביצועו יידחה עד לתום התקופה השניה...". "התקופה הראשונה" הם החודשים יולי עד ספטמבר 1985, בעוד "התקופה השניה" היא התקופה שמיום 1באוקטובר 1985עד יום 31במרס 1986(סעיף 3לחוק ההסדרים). .4בין הצדדים התגלעו חילוקי דעות בקשר לתוספת שכר ותנאים מסוימים מכוח הסכמים קיבוציים שנחתמו ביניהם; חילוקי דעות אלה נמסרו לבוררות והבוררים החליטו ביום 18.6.1985ליתן פסק ביניים וביום 3.7.1985ניתן פסק-סופי, על-פיו זכאים הרופאים לתשלומים שונים, בתוקף מיום .1.4.1985 בית-הדין, לאחר שבחן את הוראות התקש"ח וחוק ההסדרים קבע, כי לפי התקש"ח הרופאים לא היו זכאים לתוספות מכוח פסק הבוררות, אבל זכאים לזכות (הביטוח הרפואי) שנקבעה בפסק הביניים, בעוד שלפי חוק ההסדרים זכאים הרופאים למימוש פסק הבוררות החל מיום 1.4.1985, בעוד שלמימוש פסק הביניים הם זכאים רק החל מיום .1.4.1986 .5באת-כוח המערערות הצהירה בפנינו, כי פסק הביניים מבוצע במלואו הלכה למעשה, כך שנותר לנו לדון אך ורק ביישומו של פסק הבוררות עצמו. .6א) בית-הדין האזורי ניתח את סעיף 8לחוק ההסדרים והגיע למסקנה, שאין הוראותיו חלות על שינויים בשיעורי שכר שנקבעו לאחר תחילתו של אותו חוק. מאחר ותחילתו של חוק ההסדרים נקבעה בו (בסעיף 34) מיום 1.7.1985אין הוא חל על פסק הבוררים שניתן ביום 3.7.1985; ב) באת-כוח המערערות תקפה קביעה זו בטענה, כי את החוק יש לפרש לפי מטרתו, וברור לדעתה שמטרתו היתה שונה. מכאן - לגרסתה - פירושו של בית-הדין האזורי אינו נכון; ג) בעת שמיעת הערעור לא ביקשנו תשובה לטענה זו; ד) נכון הדבר כי חוק יש לפרש לפי מטרתו; אך במה דברים אמורים - מקום שאין הוראות החוק ברורות וחד-משמעיות, ומטרת המחוקק - אף בה אין ספק. במקרה דנא בא חוק ההסדרים להחליף את התקש"ח; משקיים שוני ברור ובולט בין שני הנוסחים - חזקה כי כוונת המחוקק היתה להשיג בחוק ההסדרים מטרה שאינה בהכרח זהה לזאת שנקבעה בתקש"ח. אף הממשלה (בניגוד לטענתה בהליך זה) היתה סבורה כך. זאת אנו למדים מדברי ההסבר לתיקון סעיף 8לחוק ההסדרים (ה"ח 1763, תשמ"ו, ע' 58), אשר הונח על שולחן הכנסת ביום 30.12.1985, אשר בהם נאמר (בע' 59): "סעיף 8(א) מתייחס לשינוי בשיעורי השכר שנקבע לפני תחילתו של חוק זה. נוסח זה יוצר מצבים שבהם מי שהיה זכאי לשינוי לפני תחילת החוק, זכאותו וזכויותיו נדחים ל- 1באפריל 1986, ואילו מי שנתגבשה זכותו לאחר 1ביולי 1985, לא יידחה מימוש הזכות אף אם תחילת ביצועו נקבעה לתקופה הראשונה או השניה על-פי החוק. הבחנה זו אינה עומדת במבחן ההיגיון ואינה תואמת את המדיניות הכלכלית של הממשלה ועל כן יש צורך בהוספת המלים "בתקופה הראשונה או השניה" כדי לדחות את הביצוע של כל החיובים שיש להימנע מביצועם בתקופה זו"; ה) מכאן, כי דין טענה זו של המערערות להידחות. .7א) פסק-הדין שבערעור ניתן ביום .10.4.1986 ביום 9.4.1986קיבלה הכנסת את תיקון מס' 4לחוק ההסדרים (להלן החוק המתקן) וזה פורסם ברשומות ביום 16.4.1986(ס"ח 1776תשמ"ו, ע' 145); ב) לענייננו נציין את סעיף 2(1) לחוק המתקן, אשר תיקן את סעיף 8(א) לחוק המקורי כך, שאחרי התיקון יש לקרוא את הרישה של סעיף 8(א) כדלקמן: "כל שינוי בשיעורי שכר... שנקבע לפני תחילתו של חוק זה או בתקופה הראשונה או השניה..."; ג) סעיף 9לחוק המתקן קובע, כי תחילתו "ביום תחילתו של החוק העיקרי", דהיינו - ביום 1ביולי .1985 .8א) טוענות המערערות, כי משחוקק החוק המתקן ונכנס לתוקפו, הרי שתחילתו למפרע מאיינת את חובתן לשלם תשלומים כל שהם בגין פסק הבוררים, עד תום התקופה השניה. לגרסתן - מיום מתן פסק-הדין ועד לפרסום החוק המתקן חלפו ימים ספורים, כך שאף בשקידה סבירה לא ניתן היה לבצע את התשלומים השונים מכוח פסק-הדין, ומשנכנס החוק המתקן לתוקפו - אין עוד חובה עליהן לבצע תשלומים כל שהם בגין פסק הבוררים; ב) הרופאים טוענים, כי על מנת לשלול מכוח חוק חיוב מכוח פסק-דין חייבת להיות הוראה חד-משמעית בחוק, מה עוד שבמקרה זה מדובר בשינוי פסק-דין שניתן סמוך ביותר לחקיקת החוק המתקן. .9דין טענותיהם של הרופאים - להידחות. סעיף 2(א) לחוק ההסדרים קובע: "עניין שלגביו נקבעה הוראה בחוק זה, לא תחול באותו עניין הוראה אחרת שנקבעה בדין, בהוראת מינהל, בהסכם, בצו הרחבה, בפסק-דין או בפסק בוררות". משכך הדבר, ומשמועד תחילתו של החוק המתקן הוא ממועד תחילתו של החוק העיקרי - מצויה הוראה חד-משמעית בחוק, על-פיה לא תחול באותו עניין הוראה אחרת שנקבעה בפסק-דין או בפסק בוררות. אף בטענה, כי בשינוי פסק-דין עסקינן ולכן יש לציין זאת במפורש - אין ממש, הן מן הטעם שהובא לעיל (סעיף 2(א) לחוק ההסדרים) והן מן הטעם שהכנסת, שעה שחוקקה את החוק המתקן ביום 9.4.1986, לא ידעה מה ייאמר בפסק-הדין שניתן למחרת היום. .10בשולי הדיון עלו שתי טענות, שאין לנו צורך להכריע בהן. האחת - טענת המערערות כי לא היה סיפק בידן לבצע את פסק-הדין בין מועד נתינתו למועד פרסומו של החוק המתקן. בין אם היה סיפק בידן לבצע את התשלום ובין אם לאו - עומד למערערות סעיף 2(ב) לחוק ההסדרים אשר זה לשונו: "פעולה לפי חוק זה לא תחשב... אי-ציות לפסק-דין או לפסק בוררות... ולא תהווה עילה לתביעה משפטית, בין פלילית ובין אזרחית, או לתביעה אחרת". השניה - טענת הרופאים, כי אם היו המערערות משלמות את המתחייב מפסק הבוררות במועד, לא היתה להן זכות השבה מכוח החוק המתקן. מאחר והלכה למעשה לא בוצע פסק הבוררים, אין אנו מוצאים מקום לפסוק בשאלה, מה היה הדין לו בוצע. .11על בית-דין, שעה שהוא יושב בדין, בין כערכאה ראשונה ובין כערכאת ערעור, לבחון את העובדות לפי הדין המחייב במועד הרלבנטי. בבואנו, כערכאת ערעור, לבחון את העובדות לפי הדין המחייב ביום הגשת הערעור, שמיעתו וביום נתינתו של פסק-דין זה, אנו מגיעים למסקנה החד-משמעית, כי לאור נוסחו של סעיף 8לחוק ההסדרים, כפי שתוקן בחוק המתקן ובתוקף למפרע של התיקון, על המערערות חלה חובה לבצע את פסק הבוררים מיום 1.4.1986בלבד. .12התוצאה בהליך זה הינה מן הנדירות, על-פיה פסק-הדין שבערעור היה נכון, ולא היה בו דופי ביום נתינתו, על-פי הדין שחייב אותו יום, אולם שומה עלינו, כערכאת ערעור, לשנותו לאור התיקון למפרע בחוק. אין צו להוצאות.יישוב סכסוכיםרפואהרופאיםבוררות