נכות לא מתאימה לרשימת הליקויים בניידות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נכות לא מתאימה לרשימת הליקויים בניידות:

.Iההליך
.1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בתל-אביב (השופט הראשי אדלר - אב-בית-דין; ה"ה מיכאלי ושפלר - נציגי ציבור; תב"ע מו/6-4) אשר קבע, כי החלטת "ועדת השירות" הפועלת מכוח הסכם קיבוצי בין הצדדים, בעניין "היקף הפיטורים" של עובדי המדינה, מכוח החלטות הממשלה על פיטורי עובדים בשירות הציבורי, "אינה עומדת בדרישות המינימליות של החלטה מהסוג שהיתה צריכה לקבל" ולכן על הוועדה לדון מחדש בסוגיה, וכן כי את החלטת ועדת השירות מיום 18.9.1985יש לפרש "כהנחיה לנציבות שירות המדינה ולמשרדי להממשלה לקראת השלב השני של קביעת שמות המפוטרים, שלא לפטר עובדים שבמקומם אמורים לבוא קבלנים".
.2תחילתו של ההליך בבקשת צד בסכסוך קיבוצי, אותה הגישה הסתדרות עובדי המדינה, להצהיר כי פיטורי עובדים עליהם החליטה הממשלה, במסגרת הצעדים לייצוב המשק, ייעשו אך ורק מכוח ההסכם הקיבוצי שבין הצדדים וכי ההליכים מכוח הסכמים אלה טרם מוצו.
בבקשה עתרו גם לצווי מניעה המתבקשים מהסעדים ההצהרתיים וכן לצו מניעה
זמני עד לגמר ההליכים.
בבית-הדין הסכימו הצדדים לעכב את הליך הפיטורים רק במקומות שבהם העבודות צריכות להימסר לקבלנים.
.3הצריך לענייננו, לצורך הערעור, הוא:ב
א) ביום 27.1.1971נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין הצדדים (מספר רישום 115 /71) (להלן - ההסכם הקיבוצי) אשר סעיף 2בו קובע לאמור:ו
"סדרי הפיטורים במקרה של צמצומים יהיה כמפורט בהודעת נציב שירות המדינה מס' לא/ 11מיום 18.11.1970המצ"ב, ובתיקונים לתקשי"ר מס' 557המצורפים להודעה זו"; ב) הצריך לענייננו בהודעת נש"ם לא/ 11קובע:נ
.1בהסכם עם הסתדרות עובדי המדינה, נקבע הסדר בדבר נוהלי
פיטורים במקרה של צמצומים:ב עיקרי ההסכם מובאים להלן בהודעה זו.
ההסדר יחול בכל מקרה בו מתעורר הצורך בפיטורי עובדים, כתוצאה מן:ו
א) סיום העבודה; או
ב) הפסקת העבודה; או
ג) צמצום העבורה ביחידה
- לרבות צמצום העבודה או הפסקת עבודה כתוצאה משינויים בארגון העבודה או עקב שינויים טכנולוגיים.
מסירת עבודה לקבלנים לא תיראה לעניין הסדר זה כסיום
עבודה, הפסקתה או צמצומה.
.2ההסדר קובע דרכים לקביעת:נ
א) הצורך בפיטורים עקב צמצומים ומספר העובדים שיש לפטר
עקב צמצומים אלה;
ב) ברירת העובדים שיש לפטרם במסגרת (א) לעיל.
.3הצורך בפיטורים עקב צמצומים מספר העובדים שיפוטרו ייקבעו בדך כלל בהסכם בין הנהלת המשרד לבין הסתדרות עובדי המדינה במקום. לא הגיעו אלו לידי הסכם, יועבר העניין לדיון בין נציבות שירות המדינה לבין המזכירות הארצית של הסתדרות עובדי המדינה. לא הגיעו אף אלו לידי סיכום, יועבר הדבר להכרעה הסופית של ועדת השירות.
לכל התהליך האמור נקבעה תקופה מכסימלית של 38יום".

אין חולק כי "ועדת השירות" היא הוועדה הסטטוטורית אשר הוקמה מכוח סעיף 7לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, וכי אותה ועדה הוסמכה להכריע סופית בנושא הצורך בצמצומים ומספר העובדים שיפוטרו; ג) ביום 1.7.1985הותקנו תקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה), תשמ"ה- 1985(ק"ת 4830, תשמ"ה, ע' 1612):ב (להלן התקש"ח).
הצריך לענייננו בתקש"ח הוא סעיפים 11ו-12, אשר זה לשונם:ו
" .11(א) הממשלה תקטין את מספר עובדי המדינה כך שמספרם יהיה כמפורט בתוספת השניה.
(ב) הרשויות המקומיות יקטינו את מספר העובדים המועסקים בהן כך שמספרם הכולל יהיה קטן ב- 4000לעומת מספר העובדים שהיו מועסקים בהן ב- 31במרס 1985; שר הפנים יורה על חלוקת מספר זה בין הרשויות המקומיות.
(ג) כל גוף ציבורי שתקנות משנה (א) או (ב) אינן חלות עליו יקטין את מספר העובדים המועסקים בו ב-% 3לעומת מספר העובדים שהיו מועסקים בו בתחילת התקופה הקובעת.
(ד) תקנת משנה (ג) אינה גורעת מחובתו של גוף ציבורי להקטין את מספר עובדיו על-פי החלטות של הממשלה שניתנו לפני תחילת התקופה הקובעת.
(ה) בתקנה זו, 'עובד' - עובד במשרה מלאה.
.12הקטנת מספר העובדים כמתחייב מהוראות תקנה 11(א) עד (ג) ומהחלטות הממשלה כאמור בתקנה 11(ד) תבוצע בדרך של פיטורי עובדים או בדרך של העברתם ממקום עבודה אחד למקום עבודה אחר באותו גוף ציבורי או מגוף ציבורי אחד לגוף ציבורי אחר, ובלבד שהגוף שאליו מועבר העובד והרשות המוסמכת הסכימו להעברה; הפיטורים או ההעברה יבוצעו בדרך הבאה:נ
(1) תוך עשרה ימים מתחילת התקופה הקובעת יערוך המנהל הכללי רשימה של עובדים המועמדים לפיטורים או להעברה, ויודיע על כך לכל עובד הכלול ברשימה ולארגון העובדים; (2) ארגון העובדים רשאי להודיע בכתב למנהל הכללי, תוך עשרה ימים מיום שהודיע המנהל הכללי כאמור בפסקה (1), את שמותיהם של עובדים אשר מוצע לפטרם או להעבירם במקום עובדים הכלולים ברשימה שערך המנהל הכללי; (3) ניתנה הודעה כאמור בפסקה (2), יקיים המנהל הכללי דיון עם נציגי ארגון העובדים, שיסתיים תוך עשרה ימים מיום מתן ההודעה כאמור;
(4) בתום עשרה ימים מיום מתן ההודעה כאמור בפסקה (1), ואם הוגשה הצעה לפי פסקה (2) - בתום עשרה ימים מיום ההצעה, יחליט המנהל הכללי מי העובדים שיש לפטרם או להעבירם, ויודיע לכל עובד כאמור על החלטתו, על מועד ביצועה ועל הזכויות שלהן הוא זכאי בעקבות הפיטורים; (5) הפיטורים או ההעברה ייכנסו לתוקפם שלושים ימים אחרי מתן הודעת המנהל הכללי לפי פסקה (4)"; ד) ביום 11.7.1985תוקן סעיף 12לתקש"ח (ק"ת 4838, תשמ"ה, ע' 1724) על-ידי סימון התקנה המקורית כסעיף קטן (א) והוספת סעיף קטן (ב), אשר ז לשונו:ב
"(ב) ראש הממשלה ושר האוצר רשאים לדחות כל מועד מן המועדים הקבועים בתקנת משנה (א)"; ה) ביום 29.7.1985תוקן סעיף 12לתקש"ח פעם נוספת (ק"ת 4845, תשמ"ה, ע' 1794) על-ידי הוספת סעיף קטן (ג), אשר זו לשונו:ו
"(ג) נדחה לפי תקנת משנה (ב) המועד האמור בתקנת משנה (א) (1), תבוצע הקטנת מספר העובדים כמתחייב מהוראות תקנה 11(א) עד (ג) ומהחלטות הממשלה כאמור בתקנה 11(ד) לפי נוהל הפיטורים כמשמעותו בתקנה 2(ד) הנוהג באותו גוף ציבורי הקבוע בדין או בהסכם"; ו) הליכי הפיטורים כפי שנקבעו בהודעת נש"ם לא/11, אליה מפנה ההסכם הקיבוצי, בשלב הראשון והשני המנויים בסעיף 3להודעה, לא הסתיימו בהסכם, כך שהעניין הועבר להכרעתה של ועדת השירות; ז) ועדת השירות החליטה בישיבתה מיום 18.9.1985:נ
"הוועדה החליטה, לאתר ששמעה את נציגי ההסתדרות ונציג ממשלת ישראל, לאשר את הפיטורים בהיקף כפי שהוצע על-ידי נציג הממשלה, במשרדים השונים. כן חוזרת ומדגישה, לגבי מסירה אפשרית של עבודה לקבלנים במקום קבוצות העובדים שיפוטרו.
מפנה הוועדה תשומת לב שני הצדדים לאמור בפסקה 82.271בתקשי"ר.
כל ההחלטות הנ"ל נתקבלו על-ידי חברי הוועדה פה אחד".
בפסקה 82.271לתקשי"ר, אליה מפנה ועדת השירות נאמר לענייננו:ב
"פיטורים ייחשבו כפיטורים לשם צמצומים כשמתעורר הצורך בפיטורי עובדים, כתוצאה מסיום עבודה או הפסקתה או צמצום העבודה ביחידה, לרבות צמצום העבודה או הפסקת העבודה כתוצאה משינויים בארגון העבודה או עקב שינויים טכנולוגיים. מסירת עבודה לקבלנים לא תראה לעניין הסדר זה כסיום עבודה, הפסקתה או צמצומה".

.4בעת הדיון בבית-הדין האזורי הועלו מספר רב של טענות, שעל ההכרעה בהן אין לפנינו ערעור. לכן נתייחס אך ורק לאותו חלק של פסק-הדין הצריך לערעור. בענייננו פסק בית-הדין:ו
א) "גם בוועדת השירות וגם בעדות סגן נציב שירות המדינה לפני ביתהדין נתברר, כי אכן במסגרת מספר העובדים שעל פיטורים הוחלט נכללו כשש מאות עובדים שאמורים להיות מוחלפים בקבלנים (בעיקר עובדי מע"צ, והמדפיס הממשלתי). נראה לנו, כי פעולה כזאת עומדת בניגוד למטרות המוצהרות של הממשלה להקטין את רמת הפעילות של משרדי הממשלה, וספק אם בנסיבות כאלה גם יושג החיסכון התקציבי בשנה זו. מבחינה משפטית ברור, כי פיטורים בנסיבות כאלה הוצאו במפורש מתחולת ההגדרה של צמצומים בסיפה של סעיף 1בהודעת נש"ם. מובן שאין הדבר כך ביחס לקבלנים שמועסקים משכבר על-ידי המדינה, ואין יסוד משפטי לדרישת התובעים לפטרם במקום עובדים שמועמדים לפיטורים.
על אף הקביעה המפורשת בהודעת נש"ם לא/11, ועל אף המטרות המוצהרות של החלטת הממשלה, הביאה נש"ם לפני ועדת השירות תוכנית פיטורים שכללה החלפת חלק מהעובדים בקבלנים. ועדת השירות אישרה את הצורך ואת ההיקף כאמור בהחלטת הממשלה, אך היתה ערה להגבלה שיש על החלפת עובדים בקבלנים ולכן הוסיפה הסתייגות בהחלטתה מיום 18.9.1985(ע' 7). אנו מפרשים את החלטת הוועדה כהנחיה לנש"ם ולמשרדי הממשלה לקראת השלב השני של קביעתשמות המפוטרים, שלא לפטר עובדים שבמקומם אמורים לבוא קבלנים"; ב) "אנו קובעים, כי החלטת הוועדה, לגבי הצורך בפיטורים, תקפה. לא כך הדבר בשאלת החלק השני שבו היתה אמורה הוועדה להחליט - היקף הפיטורים. בעניין זה החלטת ועדת השירות איננה עומדת בדרישות המינימליות של החלטה מהסוג שהיתה צריכה לקבל. בהחלטה מעין זו יש לכלול (בנוסף למספר הקובע היקף הפיטורים) הנמקה מפורטת ובה התייחסות להחלטות הממשלה השונות, שהן הבסיס לתהליך הפיטורים, וכן סיכום כתוב של הנתונים שעליהם מתבססת החלטת הוועדה. לעניין ההיקף של הפיטורים, הנמקת הוועדה איננה מספקת אותנו. אולם, החמור מכל הוא עצם ההחלטה. החלטת הוועדה קובעת כי הפיטורים אושרו '...בהיקף כפי שהוצג בפניה על-ידי נציג הממשלה'. מה בדיוק הציג נציג הממשלה לפני הוועדה? לפני הוועדה הציג נציג הממשלה שני מספרים שונים. האחד - 1874עובדים מפוטרים, שוהוא סיכום היקף הפיטורים המתוכנן כפי שמופיע במסמך מספר 1363(ת/17) שהוגש לוועדה. והשני - המספר של 2400, שנמסר בעל-פה לוועדה בע' 2של פרוטוקול הישיבה מיום .11.9.1985אין אנו יודעים, מהו
המספר שאישרה הוועדה, ואנו חושבים שגם לא ניתן לדעת את זאת. אילו היו נתונים אחידים ומבוססים, ייתכן שהיה אפשר לפרש את החלטת הוועדה להתאמת מספר העובדים לשיא כוח האדם החדש. אולם, בהעדר נתונים כאלה, גם דרך זו בלתי-אפשרית. על כן אנו קובעים, כי ועדת השירות לא החליטה בשאלת היקף הפיטורים, ודיוניה בשאלת הפיטורים במשרדים השונים לא היו בעלי ערך כל עוד לא קבעה את היקף הפיטורים הכללי".
.5א) בערעורה התמקדה המדינה בסוגיה של פיטורי העובדים שעבודתם עשויה להימסר לקבלנים.
אשר להיקף הפיטורים - חזרה נציבות שירות המדינה, בעקבות פסק-הדין שבערעור, אל ועדת השירות וקיבלה אישור מחדש של היקף הפיטורים; יחד עם זאת ביקשה המדינה שייקבע, שאין ועדת השירות חייבת בקביעת היקף פיטורים כללי, אלא די בהחלטה הקובעת את היקף הפיטורים בכל משרד בנפרד; ב) אשר לסוגיית פיטורי העובדים שעבודתם עשויה להימסר לקבלנים טען באכוח המדינה, כי:נ

  1. החלטת ועדת השירות מהווה אישור להיקף הפיטורים ביחידות השונות, לרבות הפחתת 150עובדים במדפיס הממשלתי, 314משרות במע"צ וכ- 100משרות של עובדי ניקיון ואחזקה במשרדים השונים כל אלה מבצעים עבודות האמורות להימסר לקבלנים.
  2. ההפניה אותה הפנתה ועדת השירות לסעיף 82.271לתקשי"ר באה להסב את תשומת הלב לצורך לקיים משא-ומתן מיוחד לביצוע הפיטורים של עובדים שאת עבודתם יש כוונה בעתיד למסור לקבלנים.
  3. החיקוקים השונים שקבעו תקרת כוח אדם חדשה במשרדים השונים מחייבים את הפיטורים והתארגנות חדשה על-ידי מסירת עבודות לקבלנים.
  4. הפיטורים האמורים הם במישור נפרד מפיטורים עקב צמצומים, אינם נופלים בגדר ההסכם ואין התנגשות בין שתי הנורמות.
  5. העובדה שנושא פיטורים עקב מסירת עבודות לקבלנים אינו כלול בהסכם הקיבוצי ובהודעת נש"ם אליה הואמפנה, אינה שוללת את סמכות המדינה לפטר עובדים; ג) אשר לסוגיית קביעת היקף העובדים הכללי - סעיף 82.271בתקשי"ר קובע, כי יש לקבוע את היקף הפיטורים בכל משרד בנפרד.


.6אשר לפיטורי עובדים שעבודתם עשויה להימסר לקבלנים, הסתמכה המדינה על שני מסמכים:ב
א) החלטת ועדת השירות מיום 31.01.1985(מספר 340) בה הוחלט "לסגור את הדפוס הכללי במדפיס הממשלתי, ולאפשר למשרדי הממשלה להתקשר ישירות עם בתי דפוס פרטיים לצורך ביצוע עבודתם, על-פי נהלים שיקבע החשב הכללי, וכתוצאה מכד להפחית שיא כוח אדם ב- 150עובדים".
החלטה זו התקבלה בעקבות החלטת ממשלה מיום 31.11.1984; ב) מכתב המדינה (מיום 22.10.1985) ממנו עולה, כי במע"צ מועסקים (ספטמבר 1985) 1227עובדים המבצעים סוגים שונים של עבודות. מהמסמך עולה, כי המדינה מבצעת בביצוע עצמי כ-% 15מהיקף העבודות שמע"צ אחראי עליהם וכי פיטורי 250עובדים יקטין את הביצוע העצמי כדי מחצית, דהיינו היקף העבודות בביצוע עצמי יהיה כ-% 7.5בלבד.
.7הסתדרות עובדי המדינה, בתשובתה, טענה:ו
א) המדינה הסכימה בעת קיום ההליך בבית-הדין האזורי, כי הליכי הפיטורים היו בהתאם להסכם הקיבוצי בלבד: לאור זאת החליט בית-הדין האזורי את אשר החליט ואין לחרוג מאותה מוסכמה בערעור; ב) לא היה כלל מקום להביא להכרעת ועדת השירות פיטורי עובדים עקב מסירת עבודות לקבלנים, וזאת לאור המוסכם בהסכם הקיבוצי; ג) אם מודה המדינה, כי כלפי פיטורי עובדים שאת עבודתם יש למסור לקבלנים, פועלת המדינה שלא מכוח ההסכם הקיבוצי, הודעת נש"ם והתקשי"ר - הרי שההליך האחר לא נדון בבית-הדין האזורי ואין מקום לדון בו בערעור; ד) הוסכם בין הצדדים בהסכם הקיבוצי, כי אין לפטר בשל צמצומים עובדים, אם עבודתם אמורה להימסר לקבלנים.
.8פסק-הדין להלן הוא על דעת רוב חברי המותב. אחד מחברי המותב בדעה שיש לדחות את הערעור.
.Iiפסק-דין
.1א) תחילה לטענה מרחיקת הלכת של הסתדרות עובדי המדינה, והיא - כי מכוח ההסכם הקיבוצי ניתן לפטר עובדים בשירות המדינה רק בנסיבות שפורטו בהודעת נש"ם מס' לא/ 11(סעיף 3(ב) לחלק I), דהיינו סיום העבודה או צמצום העבודה ביחידה, שעה שהוסכם מפורשות, כי "מסירת עבודה לקבלנים לא תראה לעניין הסדר זה כסיון עבודה, הפסקתה או צמצומה";
ב) במסגרת יחסי עבודה קיבוציים, ובמיוחד במישור הציבורי, מבחינים בענייני פיטורים בכמה פתרונות: 1) פיטורים שמתייחסים לפרט.
2) פיטורים שאינם קשורים לפרט, כמינוחם באמנה האירופאית, בהנחיות השוק המשותף ובחוק האנגלי: א. פיטורים מטעמים כלכליים.
ב. פיטורים מטעמי רה-ארגון.
ד. פיטורים מטעמים של צמצום היקף המפעל.
לכל אחד מאלה נורמות וכללים משלהם. יש להקפיד הקפד היטב על אי-ערבוב מין בשאינו מינו, ו"בהזדמנות חגיגית מסוימת" לא לערבבם. אין זאת אומרת שלא ייתכן מצב, שפועלים יחדיו ביותר מאחת המסגרות השניה או השלישית, בתנאי שמודעים לשוני המתחייב; ג) עיון בהסכם הקיבוצי (סעיף 3(א) לחלק I) ובהודעת נש"ם מס' לא/ 11(סעיף 3(ב) לחלק I) מראה, כי הצדדים הסכימו על סדרי הפיטורים לגבי מסלול אחד מתוך השלושה והוא מסלול הצמצומים, אך לא הגבילו את כוחה של המדינה כמעביד לפטר עובדים באחד משני המסלולים האחרים.
בהסכם הקיבוצי כתוב "סדרי הפיטורים במקרה של צמצומים יהיו..." ולא נאמר "פיטורים יהיו רק במקרה של צמצומים"; נוסח דומה אנו מוצאים בהודעת נש"ם: "בהסכם עם הסתדרות עובדי המדינה, נקבע הסדר בדבר נוהלי פיטורים במקרה של צמצומים"; שוב לא תמצא הגבלה באשר לפיטורים שלא עקב צמצומים. על מנת שצד זה או אחר לא יטען, כי מסירת עבודה לקבלנים דינה כצמצום בעבודה, הסכימו הצדדים מפורשות כי לא כך הדבר.
דהיינו, ההוראות שנקבעו בהודעת נש"ם, כפי שאומצה בהסכם הקיבוצי, אינן חלות על פיטורים עקב צמצומים שבעקבותיהם נמסרת עבודה לקבלנים; ד) לא רק לשונם של ההסכם הקיבוצי והודעת נש"ם מביאים לתוצאה זו, אלא אף הגיונם של דברים, והזדקקות למבחן המטרה אותה רצו הצדדים להשיג. המטרה - הסדר לפיטורים במקרה של צמצומים, נאמרה במפורש בהסכם הקיבוצי ובהודעת נש"ם: ההיגיון - סמכותו של כל מעביד, והמדינה בכלל זה, לפטר, כפוף למגבלות שהוטלו על המדינה בחוק או שהמדינה קיבלה על עצמה מכוח הסדרים חוזיים (דב"ע לו/93-3[1], בע' 19), ומגבלות אלה יש לפרש בצורה דווקנית; ה) התוצאה מן האמור היא, כי בכל הנוגע והמתייחס לפיטורים עקב מסירת עבודה לקבלנים, דהיינו מע"צ, המדפיס הממשלתי וכ- 100עובדי ניקיון ואחזקה - אין ההסכם הקיבוצי ישים, ומכאן כי ועדת השירות, שעה שהיא פועלת מכוח הודעת נש"ם, אינה מוסמכת כלל לדון ולהכריע בעניינם.

.2הדרך בה נקטה הממשלה בהליך הפיטורים, בכל המתייחס לעובדים שעבודתם עשויה להיות מבוצעת על-ידי קבלנים: א) מכוח תקנה 12לתקש"ח, כפי שתוקנה (סעיף 3(ה) לחלק I), יש לפעול "לפי נוהל הפיטורים הקבוע בדין או בהסכם...", ולענייננו - ההסכם הקיבוצי; ב) במסמך מיום 11.9.1985(שמספרו 1363) הנושא כותרת "מדינת ישראל ועדת שירות" ואשר נערך כנראה על-ידי נציבות שירות המדינה, אנו מוצאים, לענייננו, הוראות אלה:
" .3בהתאם להחלטת ראש הממשלה מיום 7.8.1985סוכם על ביצוע הליכי צמצום כוח אדם על-פי הוראות התקשי"ר המבוסס על הסכם עם הסתדרות עובדי המדינה ולא על-פי תקנות שעת חירום.
.4סעיף 82.27בתקשי"ר דן בפיטורי עובדים לרגל צמצומים וקובע את ההליכים לעניין זה, בכמה שלבים: א) דיון בין האחראי במשרד לבין סניף הסתדרות עובדי המדינה במקום העבודה, על הצורך והיקף בפיטורים; ב) לא הגיעו הצדדים להסכמה. יועבר עניין הצורך והיקף הפיטורים לשם צמצומים - לדיון בין נציבות שירות המדינה, לבין המזכירות הארצית של הסתדרות עובדי המדינה; ג) לא הגיעו הצדדים הנ"ל לסיכום תוך 14יום, יועבר העניין לוועדת השירות, אשר תתבקש להכריע בנושא תוך 10ימים.
.5בהליכים לפי האמור בסעיפים (א) (ב) לעיל אכן התקיימו והצדדים לא הגיעו להסכמה.
.6היות והדיונים בין נציבות שירות המדינה לבין הסתדרות עובדי המדינה לא העלו הסכמה על הצורך בצמצומים ועל היקפם מובא (על-פי סעיף 82.272בתקשי"ר) הנושא לוועדת השירות אשר מתבקשת לדון בנושא ולהכריע".
מכאן, כי נושא הפיטורים של כל העובדים - אלה המפוטרים מחמת צמצום ואלה המפוטרים על מנת שעבודתם תימסר לקבלנים - נמסר להכרעתה של ועדת השירות; ג) שעה שהגיע הנושא לדיון משפטי, היתה המדינה מודעת לשוני בהליכי הפיטורים בכל המתייחס לעובדים שעבודתם עשויה להימסר לקבלנים.
על כן אנו מוצאים בכתב התשובה שהוגש על-ידי המדינה לבית-הדין ביום 14.10.1985את הדברים כדלקמן:
" .31במכל מקום היקף הפיטורים אינו תלוי בהעברת עבודות לקבלנים. הדרך בה תספק הממשלה את שירותיה לציבור הינה
בהעברת סמכותה הבלעדית ואינה מעניינה של המבקשת, וממילא גם לא נושא למשא-ומתן, להבדיל מהדיון על התנאים שיינתנו לעובדים המפוטרים ואשר עבודתם אמורה להעשות בעתיד על-ידי קבלנים.
.32הליכי הפיטורים של עובדים שעבודתם אמורה להימסר לקבלנים אינם נשלטים על-ידי ההסכם הקיבוצי שעניינו פיטורים מסיבות של צמצומים. הסמכות לפטר עובדים מסורה לשר של כל משרד ובלבד שראה סיבה מספקת לכך, והיא מצויה בסעיף 82.230לתקשי"ר. הפעלתה מחייבת קיום משא-ומתן עם ועד העובדים כנאמר בסעיף 82.327לתקשי"ר.
אם השר ו/או הממשלה רואה בהעברת עבודה לקבלנים כסיבה מספקת לפיטורים שהתקיימו הליכי המשא-ומתן בעניין עם הוועד, מתן לפטר את העובדים ובית-משפט לא יראה להתערב במעשה פיטורים שכזה.
.34המשיבה תטען כי יש בידה את הסמכות לפטר עובדים על
רקע של העברת עבודות מסוימות לביצוע על-ידי קבלנים והיא מוכנה להמשיך ולנהל משא-ומתן עם המבקשת בעניין זה כדי להגיע להסכמה בדבר תנאי הפרישה של אותם עובדים"; ד) בתצהיר שהוגש לבית-הדין ביום 28.10.1985על-ידי מר פרלשטיין, סגן נציב שירות המדינה, אנו מוצאים:
" .5בהתאם לפשרה שהושגה בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, ביום 26.9.1985, לגבי פיטורי עובדים אשר יש כוונה למסור את עבודתם לגורמי חוץ (קבלנים), ניתנה הוראה על-ידי הנציבות לעכב את משלוח הרשימות לגבי עובדים אלה ולהוציאם מהרשימות שיישלחו לוועדים. פעולה זו בוצעה על-ידי המשרדים (מדובר בכ- 500עובדים).
במקביל, הוחל בתהליך נפרד של משא-ומתן עם הסתדרות
עובדי המדינה (בעניין פיטורי עובדים מסירת העבודה לגורמי חוץ) שעד כה לא הביא לתוצאות. ראה שני הפרוטוקולים המצורפים לכתב התשובה מיום 14.10.1985ואשר סומנו כנספחים א1-2"; ה) מכאן, כי לפחות מן השל שבו עוכב, בהסכמה, הליך הפיטורים של העובדים שעבודתם אמורה להימסר לקבלנים (סעיף 2לחלק I), לא פעלה המדינה בדרך שהותוותה בהסכם הקיבוצי ובהודעת נש"ם, המתייחסים לפיטורים עקב צמצומים בלבד.

.3א) העולה מכל האמור עד כה הוא, כי המדינה רשאית לפטר עובדים שעבודתם אמורה להימסר לקבלנים וכי בפעולתה זו היא אינה מוגבלת בהוראות שבהסכם הקיבוצי ובהודעת נש"ם, וכל אשר נעשה מכוחם של אלה - כאילו לא נעשה. מכאן, כי שעה שפנתה הסתדרות עובדי המדינה לבית-הדין האזורי, צדקה בטענותיה בכל המתייחס לפיטורי עובדים שאת תפקידם אמורים למלא קבלנים. על כגון דא כבר נאמר: "מודע בית-דין זה כי תוצאת הערעור היא, שמטרה שהאוצר ייתכן ויכול היה להשיגה בדרך מסוימת לא הושגה, משום שלא הלך באותה דרך, אלא בדרך אחרת. תוצאה כזאת אין בה חידוש. ידוע במשפט שיכול ולא תושג תוצאה בעלת נפקות משפטית, לא משום שלא ניתן להשיגה, אלא משום שלא הזדקקו לכלים שהמשפט העמיד לרשות המבקש לפעול; יבואו פסקי-הדין הרבים שביטלו הפיטורים של נושאי משרות ברשויות המקומיות - לא משום שאין לפטרם, אלא משום שלא הלכו בדרך שקבע לכך המחוקק". (דב"ע לו/5-4[2], בע' 35; דב"ע מא/39-3[3], בע' 81); ב) במקרה זה עמדה המדינה על טעותה כבר בשלב הראשוני של ההתדיינות המשפטית, והחלה בהליכים שאינם מתייחסים לפיטורים עקב צמצומים (סעיף 2(ג), (ד), (ה) לעיל) והדיון בפני בית-הדין האזורי הוסט, למעשה בהסכמה, למסלול החדש בו הלכה המדינה, דהיינו משא-ומתן ישיר, במקום מסירת ההכרעה לוועדת השירות; ג) תוך כדי הדיון בבית-הדין חוקקה הכנסת את חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה, תשמ"ו- 1985(ס"ח 1159, תשמ"ו, ע' 15), אשר בהוראותיו האופרטיביות מצויה הוראה המתייחסת להגבלה על קבלת עובדים חדשים (סעיף 9), אולם לא מצויה בו כל הוראה המתייחסת לפיטורים. אך עם זאת נקבע, כי "כל פעולה שנעשתה בהתאם לתקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה), תשמ"ה-1985, יראוה כפעולה שנעשתה כדין, וכל זכות או חיוב שנבעו מן התקנות יעמדו בתוקפם" (סעיף 32(א) רישה לחוק האמור).
.4א) הסמכות הסטטוטורית לפטר עובדי מדינה שואבת כוחה עד עצם היום הזה, מדבר המלך במועצה, 1922, אשר סעיף 15בו קובע:
"יכולה הממשלה, לאחר שתראה סיבה מספקת לכך, לפטר כל אדם המכהן במשרה ממשלתית בישראל או להפסיק את עבודתו, ויכולה היא לנקוט בפעולות דיסציפלינריות אחרות כפי שתמצא לרצוי"; ב) לעניין סמכות המדינה לפטר עובדים נביא את אשר אמר כבר בית-דין זה:
"מהאמור עולה, כי כוונת המחוקק היתה להותיר בידי הממשלה את האפשרות לפטר עובד, או להפסיק את עבודתו, כל אימת שהדרכים הרגילות של מינהל סדיר מחייבים זאת, בין אם המדובר בכל הקשור
בדרך או ברמה שבה העובד ממלא את תפקידו, ובין אם המדובר בנסיבות שאינן קשורות כלל בעובד, כגון צמצום היקף עבודה או ביטול תפקידים. תחום אחד ויחיד של פיטורים או הפסקת עבודה הפקיע המחוקק מידי הממשלה והעבירו מהתחום המינהלי לתחום השיפטי, תחום זה הוא הפיטורים או ההשעיה בגלל עבירות משמעת" (דב"ע לו/93-3[1], בע' 20); ג) סמכות המדינה הוגבלה, בכל המתייחס לפיטורים עקב עבירות משמעת בחוק, ובכל המתייחס לפיטורים עקב צמצומים - בהסכם הקיבוצי ובהודעת נש"ם. לא מצאנו כל הסכם קיבוצי אחר המתייחס להגבלת פיטורים של עובדי מדינה. למותר לציין, כי ההגבלות בחיקוקים השונים בדבר פיטורי עובדים (נשים בהיריון או בחופשת לידה, חיילים משוחררים ונכים) חלות אף על המדינה כמעביד; ד) עיון בתקשי"ר, שעל-פיו חייבת המדינה לפעול, מראה, כי הוסדר בו תחום אחד נוסף של פיטורים, והוא - "אי-התאמת העובד לתפקידו" (סעיף 82.231(א)). כל יתר ההוראות באותו פרק (82.23) מסדירות את הפיטורים במקרה של אי-התאמה בלבד.
מסקנה זאת עולה מעיון בהוראות הפרק האמור בכללותן;
ה) התוצאה מן האמור היא, כי המדינה לא הגבילה עצמה, אף לא בתקשי"ר, בכל הנוגע והמתייחס לפיטורי עובדים עקב מסירת עבודות לקבלנים.
.5א) בית-הדין האזורי אף קבע, כי פיטורי עובדים שעבודתם אמורה להימסר לקבלנים "עומדת בניגוד למטרות המוצהרות של הממשלה להקטין את רמת הפעילות של משרדי הממשלה, וספק אם בנסיבות אלה גם יושג החיסכון התקציבי בשנה זאת".
קביעתו זאת של בית-הדין התבססה על הפירוש אותו נתן להחלטת הממשלה מיום .30.6.1985בית-הדין אף ציטט את סעיף כא(4) להחלטה בו נאמר:
"(א) ההפחתה בתקציבי המשרדים הינה ריאלית, אינה חד-פעמית והיא מבסיס הפעילות; (ב) ההפחתה לא תבטא דחיה של פעילות"; אשר לחיסכון התקציבי נאמר באותה החלטה בסעיף כא(1)(א) כי המטרה של פיטורי % 3מכוח האדם היא חיסכון תקציבי של 12מיליון דולר, על בסיס שנתי;
ב) פסקה 4המובאת לעיל היא חלק מפסקה כא, שכותרתה ועניינה "קיצוצים בתקציבי הממשלה"... קיצוצים אלה נרחבים ביותר, ומסתכמים בסך של 462.1מיליון דולר (על בסיס שנתי) שעה שרק 12מיליון מהם הם תוצאה של הקיצוץ בכוח אדם.
הרשימה כוללת, בין היתר, הפסקת בניית מבני חינוך, הפסקת בניית מבני ציבור, קיצוץ הלוואות לעידוד השקעות הון וכו'.
לענייננו אנו מוצאים הפחתה של 0.5מיליון דולר ב"כבישים" (פרט (24) לסעיף כא(1)).
את הדיבור, כי ההפחתה היא "מבסיס הפעילות", יש לראות כמכלול, ולא כמתייחס דווקא לצמצום בכוח אדם, ואין לפרשו, כי צמצום כוח אדם בכל יחידה יביא בהכרח לצמצום הפעילות; ג) עוד נוסיף, כי המטרה העיקרית אותה הציבה לעצמה הממשלה בתחום זה הינה חיסכון תקציבי, ואין כל הכרח כי אותו חיסכון יביא לצמצום הפעילות.
מאידך - אין בעובדה שקיצוץ תקציבי, לרבות צמצום בכוח האדם, יביא להפחתת פעילות, כדי למנוע את ביצועו של אותו קיצוץ; ד) אשר לחיסכון התקציבי - מדובר בחיסכון על "בסיס שנתי" ולטווח ארוך, ולא דווקא לשנת זאת, דהיינו שנת התקציב .1985
לא אחת קורה, שפיטורי עובדים עקב צמצומים גורמים להגדלת ההוצאה השוטפת, עקב תשלום פיצויי פיטורים ופדיון חופשה, אך מביאים לצמצום ההוצאה לטווח ארוך.סביר להניח, כי המטרה לטווח ארוך היא שעמדה לנגד עיני הממשלה שעה שהחליטה על הפיטורים; ה) נוסיף, כי בתקש"ח אנו מוצאים (בסעיף 1) את מטרותיהן, לאמור:
"במטרה לצמצם את ההוצאות של הממשלה... לרבות בדרך של הפחתת שכר העבודה וצמצום מספר העובדים".
לא תמצא במטרות אלה כל התייחסות או רמז ל"הקטנת פעילות הממשלה" והרי היה על בית-הדין לבחון את הליכי הפיטורים מכוח התקש"ח, מאחר וסעיף 12המתוקן לתקש"ח (סעיף 3(ה) לחלק I) הפנה לנוהל הפיטורים הקבוע בדין או בהסכם.
.6א) סמכותה של המדינה לפטר עובדים, גם מקום שאין עליה מגבלות שבחוק, בהסכם קיבוצי או בתקשי"ר, דהיינו שעה שהיא פועלת בתוקף "הכוח" שיש לה כמעביד, אף היא מוגבלת. " 'הכוח' הנתון למעביד אינו כוח לפעול 'על-פי שיקול דעתו', אם במלים 'שיקול דעתו' הכוונה היא לכך שיכול הוא לפעול כעולה על רוחו. המדובר בכוח ועל כל הפעלת כוח, בעיקר כשמדובר בגוף
ציבורי, חל הכלל שיש להפעילו משיקולים רלבנטיים, ועת מדובר בעובדמעביד - ב'תום לב' וב'הגינות' (''in fairness)". דברים אלה נאמרו בדב"ע מד/7-3[4], בע' 416), המתייחס לכוחו של מעביד להעביר עובד מתפקיד לתפקיד, והדברים יפים אף לענייננו.
ברור שחובת "תום הלב" האמורה מתייחסת במקרה דנן למטרה המוצהרת של הפיטורים, כפי שבאו לידי ביטוי בהחלטת הממשלה והתקש"ח, דהיינו צמצום הוצאות הממשלה; ב) המדינה הסכימה, כי עליה לנהל משא-ומתן עם נציגות העובדים על תנאי הפרישה של העובדים המפוטרים (סעיף 31לתשובת המדינה אשר הובאה בפסקה 2(ג) לעיל), ואכן הוחל במשא-ומתן זה, אף כי לידי הסכמה לא הגיעו הצדדים; ג) משלא הוגבלה סמכות המדינה לפטר עובדים שעבודתם עשויה להימסר לקבלנים מכוח חוק, הסכם או הסדר, רשאית המדינה לנקוט בכל ההליכים הדרושים לביצוע החלטותיה לסגירת הדפוס הכללי שבמדפיס הממשלתי, הקטנת היקף הביצוע העצמי של מע"צ עד כדי מחצית (סעיף 6לחלק I) ופיטורי עובדי ניקיון ואחזקה, שעבודותיהם תימסרנה לקבלנים; ד) מערכת העובדות, כפי שהוכחה בהליך שלפנינו, מצדיקה פעולה בשניים מן הכלים שנמנו בסעיף 1(ב)(2) לעיל גם יחד.
בית-הדין מוצא לציין, כי במצב הקיים טוב שהמדינה לא תנצל את מלוא זכויותיה וסמכויותיה.
.7א) נותר לדון בטענות המדינה, כי טעה בית-הדין בפסיקתו בכל המתייחס להיקף הפיטורים, כפי שנקבע על-ידי ועדת השירות. אף כי ההכרעה בטענה אינה צריכה ישירות לעניין הליך זה, לאור העובדה שהעניין הוחזר לוועדת השירות וזאת דנה בנושא מחדש, נתייחס אליה, על מנת להסיר מכשלה אפשרית בעתיד; ב) עיון בהודעת נש"ם, אליה מפנה ההסכם הקיבוצי (סעיף 3(ב) לחלק I), מראה כי השלב הראשון של הליך הפיטורים נעשה במסגרת המשרד (סעיף 3להודעת נש"ם). מכאן, כי אף חילוקי הדעות, המועברים להכרעתה של ועדת השירות, הם בעניינה של כל יחידה או כל משרד, ובהם חייבת ועדת השירות לדון ולהחליט; ג) אף הסדר הטוב והמינהל התקין דורשים, כי ועדת השירות תבדוק את הצורך בצמצוצים בכל משרד לגופו, כי רק כך תוכל להגיע למסקנה נכונה בדבר
"מספר העובדים שיש לפטר עקב צמצומים אלה", כלשון סעיף 2(א) להודעת נש"ם; ד) קביעת היקף הפיטורים הכללי הינו תוצאה אריתמטית פשוטה של ההחלטות לגבי כל משרד בנפרד; אי-עריכת אותו סיכום אינה פוגמת בהחלטה. בפרוטוקול ועדת השירות מיום 18.9.1985ישנה התייחסות מפורטת לכל משרד בנפרד, תוך ציון מספר העובדים בכל משרד שיש לפטרם עקב צמצומים, וטענות הצדדים באותה סוגיה.
ההחלטה הגורפת בסופה שלאותה ישיבה מכוונת לאישור פיטורי העובדים במספר שננקב בעת הדיון לגבי כל משרד בנפרד, וכך יש להבינה; ה) מן האמור עולה, כי החלטת ועדת השירות מיום 18.9.1985עונה במלא על דרישת הודעת נש"ם וההסכם הקיבוצי.
.8מכל האמור עולה, כי דין ערעור המדינה, בשני ראשי הערעור, להתקבל.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסכם הניידות

  2. פרשנות הסכם הניידות

  3. תוספת לקצבת ניידות

  4. דחיית תביעת ניידות

  5. ביטול קצבת ניידות

  6. רמת ניידות ד'

  7. מוגבל בניידות משתכר

  8. הגדרת מוגבל בניידות

  9. מוגבלות בניידות 70%

  10. 60 אחוזי נכות ניידות

  11. הלוואה עומדת ניידות

  12. חישוב מוגבלות בניידות

  13. תוספת א' להסכם הניידות

  14. ערעור על זכאות לניידות

  15. קצבת ניידות רטרואקטיבית

  16. מחלת ורידים גמלת ניידות

  17. ממתי מקבלים קצבת ניידות

  18. רשימת הליקויים בניידות

  19. מוגבלות בניידות 50 אחוז

  20. גמלת ניידות לאחר גיל 65

  21. קצבת ניידות לאישה בדואית

  22. איך מגישים תביעה לגמלת ניידות

  23. ניכוי קצבת ניידות מפיצויים

  24. מחלת שרירים - קצבת ניידות

  25. גמלת ניידות בגין מחלת פרקים

  26. גודל הרכב למוגבלים בניידות

  27. גמלת ניידות - נכות משוקללת

  28. קרוב משפחה של מוגבל בניידות

  29. מפרקים מדומים - גמלת ניידות

  30. ערעור ניידות בית הדין לעבודה

  31. שלילת קצבת ניידות בגלל הלוואה

  32. גמלת ניידות עקב טיפולי הקרנות

  33. הפסקת קצבת ניידות מביטוח לאומי

  34. מועד תחילת הזכאות לקצבת ניידות

  35. ביטול קצבת ניידות מביטוח לאומי

  36. מורשה נהיגה ברכב מוגבל בניידות

  37. ערעור החלטת ועדת העררים ניידות

  38. ערעור על החלטת ועדה לגמלת ניידות

  39. שלילת רישיון לנכה מוגבל בניידות

  40. ערעור על החלטת ועדה רפואית ניידות

  41. הפסקת קצבת ניידות עקב שהות בחו''ל

  42. גמלת ניידות ערעור על החלטת ועדה רפואית

  43. הסעת מוגבל בניידות ע''י קרוב משפחה

  44. ערעור על החלטת ועדה לעררים בניידות

  45. גמלת ניידות – ערעור על החלטת ביטוח לאומ

  46. ערעור גמלת ניידות בשאלה משפטית בלבד

  47. החזר קצבת ניידות ממוגבל בניידות שעובד

  48. נכות לא מתאימה לרשימת הליקויים בניידות

  49. הפסקת קצבת ניידות לנפגעי תאונות דרכים

  50. הלוואה נוספת לרכישת רכב למוגבל בניידות

  51. גמלת ניידות מביטוח לאומי עקב השתלת כליה

  52. חישוב גמלת ניידות לפי אביזרי ניידות לנכים

  53. מרחק מהבית לעבודה לצורך זכאות לקצבת ניידות

  54. הגבלה בניידות על פי סעיף ו-א-1 לרשימת הליקויים

  55. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעניין ניידות

  56. הלוואה עומדת ניידות רכב נפח מנוע למעלה מ- 2000 סמ''ק

  57. קביעת ועדת ניידות כי סוג הליקוי אינו נכלל ברשימת הליקויים

  58. עתירה לבג"ץ על הסכם הניידות: החלפת מפרקים בירך או בברך

  59. האם הועדה צריכה "להזהיר" נכה לפני הפחתת שיעור מוגבלות בניידות

  60. חובת ההנמקה של הוועדה בדבר היזקקות לסיוע מועט בניידות בתוך הבית

  61. מגבלות מוטוריות הניתנות ליישום ברשימת הליקויים המנויים בהסכם הניידות

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון