ערעור מס של מאפיה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור מס של מאפיה:

א. ההליך והשומה
זהו ערעור מס הכנסה המתייחס לשנות המס 3-.1992
המערער הוא בעל מאפיית פיתות בבאקה אל גרביה.
(1) בדוחות שהגיש המערער לשנות המס נשוא הדיון הוא הצהיר כדלקמן:ב
1993 1992
הכנסת המערער מעסק (010,13) 738,27



הכנסה ממשכורת

(2) לדעת המשיב ההכנסות הנובעות מהדוחות שהגיש המערער אינן סבירות ואינן
מתקבלות על הדעת. בבקורת ניהול ספרים שנערכה ב- 9/92נתפס המערער באי רישום תקבול וספריו לשנת המס 1992נפסלו, לפי סעיף 145ב'(א)(1) לפקודת מס הכנסה.
המערער לא הגיש לא השגה ולא ערעור על הפסילה הנדונה. לפיכך נקבעה השומה
לשנת 1992בספרים בלתי קבילים.
(3) כמו כן נתגלו ליקויים בספרי המערער ב- 3בקורות ניהול ספרים שנערכו
במהלך שנת .1995
(4) בבקורת שנערכה, נבדק אחוז הרווח הגולמי ונתגלה כי בייצור פיתות הרווח
עומד על % 48ובלחמניות על % .60יצויין כי בתצהיר בוסקילה בסעיף 8מופעים שיעורים נמוכים יותר ובאשר לפיתות % 40לשנת 1992ו-% 50לשנת .1993
(5) יצויין כי המערער מצדו הצהיר על אחוז רווח של % 33לשנת 92ו-%42.3
לשנת .1993
(6) בדוחות רווח והפסד לשנת המס נשוא הערעור בסעיף קניות נרשמו הוצאות
בגין קניות שלא בוצעו המסתכמות בשנת המס 1992בסך 308, 2ש"ח ובש.מ. 1993בסך 105, 10ש"ח.
(7) בנימוקי השומה מופיעה גם התייחסות להפרשי הון, אך המשיב זנח נקודה זו
ולכן אין להתייחס אליה.
(8) המשיב, לטענתו לפנים משורת הדין, הוסיף לתחשיב את עלות תוספות השמרים,
המלח והסוכר בשנת 1992בגובה 1.3ש"ח לשק קמח ובשנת 1993בגובה 2.6ש"ח לשק
קמח.
(9) על סמך דברים אלה, המשיב בנה את השומה כדלקמן:ו
בשנת 1992
א. הגדלת המחזור
עלות המכירות לפי הספרים 141, 251ש"ח
לחלק ב% הרווח:נ 0.6
572, 418ש"ח
מחזור מוצהר:ב 691, 375ש"ח
תוספת למחזור:ו 881, 42ש"ח
בשנת 1993
א. הגדלת מחזור
עלות המכירות לפי הספרים 422, 258ש"ח
לחלק ב- % רווח:נ 0.5 844, 516ש"ח
מחזור מוצהר 646, 447ש"ח


(10) המשיב גם לא הכיר בהוצאות משכורת לשנת 1992שדרש המערער עבור עבודתם של אם המערער ושל אחיותיו בסכום של 545, 30ש"ח, הנימוקים שהביא המשיב לעמדתו זו הם:ב
אין הגיון בכך שהמערער משלם משכורות גבוהות מאוד כאשר הוא עצמו מדווח בשנת 1992על הפסדים.
בביקורות שנערכו במקום העסק לא היו כלל עובדות במקום כי אם רק עובדים גברים שכן העבודה במאפיה הינה עבודה פיזית קשה אשר אינה מתאימה לנשים.
אחות המערער, אמירה עתאמנה, אשר המערער דרש עליה הוצאות עבודה בשנת 1992, היתה נשואה בשנת 1992וגרה בנצרת.
אחות המערער, רים עתאמנה היתה אף היא אישה נשואה בשנת 1992ולפיכך אין זה סביר כי היא עבדה במאפית הפיתות.
אמו של המערער הינה אם לשבעה ילדים ולפיכך אין זה סביר כי היא עובדת כל הלילה במאפיה. יתר על כן מתצהירו של האב עולה כי האם עובדת במאפיה בין השעות 2.00- 5.00בלילה אך המערער עצמו מעיד כי המאפיה נפתחת רק בשעה .4.00
(11) גם בשנת 1993לא הכיר המשיב בהוצאות משכורת בסכום של 864, 28מתוך 946, 79ש"ח משכורות. אלה הוצאו לאם המערער ולאחות בשם רים, מאותם טעמים שניתנו לגבי שנת המס .1992
(12) המשיב גם לא התיר בניכוי הוצאות רכב בשיעור 346, 8ש"ח מתוך 385, 34ש"ח, שדרש המערער לשנת 1992ובשנת 1993בגובה של 584, 9ש"ח מתוך 063, 29ש"ח.
הנימוק לאי הכרה בהוצאות אלה מבוסס על כך שהמערער לא רשם את קריאת מונה
הרכב בתחילת השנה ובסיומה כקבוע בתקנה 5לתקנות מסה"כ (ניכוי הוצאות רכב) תשמ"ז - .1987
(13) מאחר וספרי המערער פסולים לשנת 1992הרי לא הוכרו למערער הוצאות פחת בסך 960, 3ש"ח וזאת מכוח הקבוע בסעיף 33(ב) לפקודה.
(14) בשנת 1993לא התיר המשיב ניכוי חלק מהוצאות לקניות, שכן מבדיקת ספרי המערער נתגלה כי המערער השמיט קניות של לחמניות ממאפיית אורנים ע"ס 308, 2ש"ח. המשיב הוסיף סכום זה להכנסה החייבת (מבלי להוסיף את הרווח שנבע למערער ממכירת הלחמניות).
עד כאן השומה של המשיב.
ב. נימוקי הערעור
(1) המערער מעלה בערעורו השגות כנגד פסילת ספריו בשנת .1992
לדבריו, פנה בנדון לס/ פקיד השומה והלה החליט לשקול מחדש את החלטתו.
(2) אשר לדרך ניהול הספרים הוא פנה לנציבות ביום 19.3.95בבקשה לאשר לו הקלה בניהול ספריו אך טרם נענה.
(3) לדבריו, אחוז הרווח הגולמי לשנת 1992כפי שהוצהר על ידו למס הכנסה הוא % 33ובשנת 1993%.42.27
להלן מפרט המערער את תחשיבו:ו
א. עלות יצור פר שק קמח היא כדלקמן:נ
1992
1993
ש"ח
ש"ח
עלות שק קמח 48 53.17
עלות 1ק"ג סוכר 1.16 1.23
עלות 900גרם מלח 0.5
0.54עלות 550גרם שימורים 4.13
4.95עלות מים (40- 35ליטר) ----


סה"כ 53.79
98.95

(שק קמח מיצר 650פיתות בממוצע)
מחיר מכירה לפיתה 0.127
0.1709
פדיון לשק קמח
( 650כפול מחיר לפיתה) 82.55
111.08
אחוז הגולמי 28.76
51.19אחוז הרווח הגולמי (חלוקת
רווח הגולמי על הפדיון) %34.84
%46.08
אחוז הרווח הגולמי בעסק הוא %33
%42.27
מסקנת המערער היא כי אחוז הרווח הגולמי בעסקו דומה לאחוז התקני. עם זאת, יש להביא בחשבון שאחוז הרווח הגולמי במציאות נמוך מהתקן בגלל פחת, טעויות ביצור ומלאי מת.
להלן טוען המערער כי בשנים שבערעור הוא לא ייצר לחמניות ולכן אחוז הרווח
הגולמי בלחמניות, כפי שנקבע ע"י המשיב אינו רלבנטי.
(4) לפי עמדת המערער בדיקה כמותית בעסקו מצביעה על תוצאה עסקית סבירה. וכך הוא עורך את החשבון:ב
1992 1993
יחידה יחידה
סה"כ שקיות קמח שנרכשו 4495 3814
מלאי פתיחה 124 104
מלאי סגירה 104 85
סה"כ שקי קמח שנכנס ליצור 4515 3833
(סכום זה יש להכפיל ב- 650שהוא כמות הפיתות שניתן ליצר מכל שק)

2491450 2934750
ש"ח ש"ח
מחיר מכירה לפיתה הוא 0.1709 0.127
פדיון ממכירת פיתות מיצור 425789 372713
הוסיף פדיון ממכירת פיתות ממסחר
(נקנו מאחרים) 27419 16437
סה"כ פדיון תקני 453208 389150


סה"כ מחזור שדווח לשלטונות
כולל צריכה עצמית 451679 379359


(5) אשר לתיאום הוצאות שכר עבודה אומר המערער כי המאפיה זקוקה ל- 5פועלים מינימום, לצורך תפקוד תקין, הכוללים שלושה עובדי יצור ומיון, קופאי ומחלק.
(6) ההוצאות שנדרשו על ידו בסעיף זה הם לשנת 1992:ו 807, 70ש"ח עבור 46
חודשי עבודה דהיינו 3.83משרות לפי ממוצע שכר עבודה למשרה בסכום של 473,18
ש"ח. בשנת 1993נדרש סכום של 946, 79ש"ח עבור 48חודשי עבודה השווה ל- 4
משרות, לפי ממוצע שכר עבודה למשרה בסכום של 986, 19ש"ח.
(7) אשר להוצאות רכב, העסק מחזיק 2מכוניות הן לצורך העסק והן לצורך חלוקת פיתות לבתים.
המערער מכחיש שלא רשם את כל הקניות בספריו. לדבריו, הקניות כולם נרשמו
בספרים ודווח עליהם במסגרת דו"ח רווח והפסד.
ג. הראיות
המשיב הגיש תצהיר של אלי בוסקילה המאשר ומפרט את השומה.
לתצהירו הוא צירף דו"ח על בקורת שנערכה במאפיה מיום 9.8.95ונחתם גם ע"י המערער, (נספח א) שבו צויין שהמפקח ביקר במאפיה בשעה 06.45והיתה שם תנועת לקוחות ערה. בדו"ח מתוארות המכונות הנמצאות במקום והם:נ מכונת לישה, מכונת חיתוך ותנור אפיה. נרשם מפי המערער שהמאפיה נפתחת ב- 4.00בבוקר. כן נרשמו שמות 4עובדים שהיו במקום (שלא כללו לא את אם המערער ולא את אחיותיו). כמו כן נרשמו מפי המערער הפרטים הבאים:ב
משקל פיתה 105גרם ומחירה לצרכן 0.25ש"ח.
משקל לחמניה 20גרם ומחירה ללקוח 0.5ש"ח.
המערער מסר כי הוא משתמש ביום 10שקי קמח לפיתות ועוד שלושת רבעי שק
ללחמניות.
שק אחד שוקל 60ק"ג וממנו נאפות 650פיתות.
לשק קמח יש להוסיף חצי ק"ג שמרים, 1ק"ג סוכר ו- 0.6ק"ג מלח.
באשר ללחמניות מוסיפים לשק קמח 0.5ק"ג שמרים.
משק אחד מיוצרות 450לחמניות. לדברי המערער הוא מוכר ביום 500, 6פיתות ועוד 400לחמניות.
נספח אחר הוא סיכום הדיונים מיום 27.12.95(נספח ב) בו מופיע הפירוט כיצד חושבו אחוזי הרווח. צורפו גם ני"ע (נספח ג), שבהן נערך חישוב מחיר ממוצע לשק קמח ונקבע כי הוא 57.2ש"ח כולל מע"מ לשנת 1992ו- 63ש"ח כולל מע"מ לשנת .1993ביחד עם תוספת שמרים הגיע בשקילה למחיר של 58.2ש"ח לשנת 1992ו- 65.6ש"ח לשנת .1993חישוב זה נעשה לפי 650פיתות לשק קמח. לפיכך קבע שמחיר עלות לפיתה בשנת 1992הוא 0.09ש"ח ולשנת 93- 0.1ש"ח. מחיר המכירה ממוצע לפיתה בשנת 1992- הינו 0.15ש"ח ולשנת 93- 0.2ש"ח.
לבסוף צורף פרוטוקול דיון עם המערער ומייצגו מיום 30.1.96(נספח ד), בקשר לתיאום הוצאות פנימיות וממנו עולה כי המערער ומייצגו לא חלקו על השמטת הוצאות הקניות.
הוא מדגיש בתצהירו כי הפסילה בשנת 1992לא בוטלה והיא עומדת על כנה.
בחקירתו הנגדית, אמר כי לפי תדריכי המחלקה הכלכלית אחוז הרווח הגולמי % 60אך
הוא עשה חישובים לקולה.
לדבריו, התוספות לכל פיתה כגון סוכר, שמרים ומלח בטלים בשישים ואינם נלקחים בחשבון כלל בתחשיב של המחלקה הכלכלית, אך על אף זאת לקח אותם בחשבון לפי נתונים שמסר לו המערער. דהיינו קילו סוכר וחצי קילו שמרים ומלח לכל שק קמח.
בשל תוספות אלה הוא הוסיף למחיר של כל שק קמח שקל וחצי לכל שק (ע' 27). המערער הגיש שני תצהירים שלו. בתצהירו הראשון מיום 7.12.96הוא חוזר על
האמור בנימוקי הערער בתצהיר נוסף מיום .25.3.97הוא אומר שלא היה יצור לחמניות בשנת .92בסוף שנת 93היה יצור נסיוני בהיקף קטן מאוד.
המכונה ליצור לחמניות נרכשה ביום 13.6.93והותקנה בחלקים בחודשים אבגוסט ספטמבר .1993המקרר שבלעדיו אין יצור לחמניות נרכש ביום .18.9.93
נסיון ולימוד יצור הלחמניות נמשך יותר משלושה חודשים. מחיר הפיתה היה 0.15ש"ח לאורך כל השנים ללא שינוי עד 31.12.92בשל התחרות בענף.
בעלי המאפיות הגיעו ל"סיכום קולקטיבי" על העלאת מחיר הפיתות ל- 20אג' מיום .1.1.93
במאפיה צריך 5עובדים אחד בבצק, שניים באריזה, אחד מוכר ואחד מחלק.
בחקירתו בביהמ"ש אומר המערער כי המאפיה נפתחת בין השעות 02.00- 01.00בלילה. להלן הוסבה תשומת לבו לכך שבביקורת שנערכה ב- 9.8.95נרשם מפיו שהמאפיה נפתחת בשעה 04.00, ועל כך ענה שיתכן שזה היה המצב באותו יום (ע' 11).
להלן נשאל על מהות העבודות השונות. הלישה לדבריו אינה עבודה קשה באשר היא מתבצעת ע"י מכונה ואין זו עבודה פיזית קשה להפעיל את המכונה ולהכניס גוש בצק קטן לתוכה. גם כל יתר ההליכים מתבצעים במכונות (ע' 13-12).
שק הקמח שוקל 60ק"ג וכדי להרימו נעזר הפועל האחראי על הלישה בעובדים
האחרים (ע' 13).
הקליינטים מתחילים להגיע למאפייה סמוך לשעה .04.00להלן נשאל המערער האם יש צורך בקופאי לפני השעה 04.00ועל כך ענה ש"צריך להשגיח כל הזמן, אתה יכול להשאיר את המקום לבד?"
בשנים 3- 92עבדו במאפיה אח שלו ועוד שתי אחיות, אמו ונהג. גיל אמו מתקרב
ל- 50והיא עסקה בלישה ולצורך כך הגיעה למאפיה סמוך ל- 01.00(ע' 14). למרות שבאותה עת עדיין היו בביתה 6מתוך 8ילדיה שהקטן בהם היה בן 13(ע' 15).
להלן התברר ששתי האחיות לא עבדו באותה עת אלא כל אחת בתקופה אחרת. אחת האחיות, בשם אמירה התחתנה באוקטובר 92ואז הפסיקה לעבוד אצל המערער (עמ' 17). האחות השניה רים התחתנה ב- .19.9.96האחיות עבדו באריזה, בלישה וגם בקופה.
להלן הוצג בפני המערער דו"ח הביקורת שנערך ביום 9.8.95בשעה 06.45(צורף
לתצהיר בוסקילה) ונאמר שם כי היו במקום העובדים סמר עבדל חלום, חאלד עתאמנה,
מחמוד ג'מאל ומוחמד אבו מוך בן .15אך לא היו נשים במאפיה. המערער לא נתן
הסבר לעובדה זו (ע' 18).
משקלה של פיתה לפני האפיה הוא 120גרם (ע' 21). יש פיתות שנזרקות והן מבחינת "פחת". המערער לא יכול היה לאמוד את האחוז של פחת זה (עמ' 22).
מצהיר אחר מטעם המערער היה אביו עתאמנה מוחמד, מצהיר זה מספר שאשתו נהאל
עובדת במאפיה, כשהיא מתחילה עבודתה בין 02.00ל- 05.00ומסיימת בין 09.00ל-
.12.00
בתו אמירה עבדה במאפיה עד .92בנו חאלד החל לעבוד במאפיה החל משנת 1992
לאחר סיום לימודיו התיכוניים.
רים עבדה אף היא במאפיה בשנת .92
בחקירתו הוא נשאל מתי אשתו הולכת לישון וענה שהיא עולה על יצועה סמוך
ל- 22.00- 21.00(עמ' 24).
אשתו הולכת לעבודה במאפיה מדי יום ומועסקת באריזה, סידור ונקיון.
הבן הקטן היה בשנת 92בגיל 8שנים (עמ' 24).
לחמנות החלו ליצר במאפיה בשנת 93(עמ' 25).
האם והאחיות לא הגישו תצהירים ולא העידו.
הוגש גם תצהיר של רוה"ח מוחמד מג'דאלה המייצג של המערער, אשר למעשה חוזר
על טיעון המערער בנימוקי הערעור.
הוא נשאל כיצד הוא מסביר שבעוד שבשנת המס 1992הוצהר על הפסד של כ-000, 13ש"ח דווח על תשלום משכורות בסכום של 545, 30ש"ח, ענה כי מדובר בעסק משפחתי שבו כל בניה המשפחה מהווים יחידה אחת בעסק, ובטעות חולקו בעסק זה יותר מדי רווחים (עמ' 10-9).
עד כאן הראיות.
דיון ומסקנות:ו
.1בשנת המס 1992נפסלו ספרי המערער. על פסילה זו לא באה כל השגה ולא
ערעור.
.2פניתו הלא פורמלית של המערער לפקיד השומה לבטל את הפסילה נענתה בשלילה, במכתב של פקיד השומה מיום 18.1.93(נספח ו' לתצהיר המערער). אמנם באותו מכתב צויין כי המשיב מוכן לשוב ולשקול עמדתו לאור הדו"ח שיוגש לשנת 1992, אך כפי שהסביר מר בוסקילה המצהיר מטעם המשיב הוחלט להשאיר הפסילה על כנה לאחר שהתברר כי המערער מצהיר על הפסד לאותה שנה.
אינני סבור כי ניתן לאמר שמדובר כפסילה "טכנית" בלבד שאין בה כדי להשליך
על נאמנות הספרים, כפי שטוען המערער.
לכן פסילה זו שרירה וקיימת, בכך נפתחה הדרך בפני המשיב לשום את המערער לפי מיטב שפיטתו.
לא מצאתי פסול בשיטה בה נקט המשיב שבאמצעותה הגיע המשיב להגדלת המחזור
בשנת 1992, שהתבססה על נתונים שהמערער עצמו מסר.
הויכוח בין הצדדים נסב בעיקר על העלויות של התוספות שמרים, סוכר ומלח,
שאותם קבע המשיב על פי הערכה. המערער לא המציא בעת הדיון ראיות לעלות התוספות
האלו באמצעות חשבוניות ולא אוכל להתיחס לראיות שצורפו לראשונה לסיכומים.
לפיכך אין מקום להתערבותי בתוספת המחזור לשנת .92
.3באשר לשנת 93, שנה בה לא נפסלו הספרים, נראה לי כי היה על המשיב בבואו להצביע על כך שהמחזור המדווח אינו המחזור הנכון, להביא נתונים בדוקים על מחירי התוספות באותה תקופה ולא להסתפק ב"הערכה אישית" (עמ' 28) (השוואה ע.א. 645/86מנהל מע"מ נ' פתאל פד' מג (3) 405, 6-415). או באמירה סתמית שמדובר בעלות שהיא "בטלה בשישים" או להזכיר את נתוני המחלקה הכלכלית שאינם מתחשבים בתוספות בלי להמציאם לביהמ"ש על מנת שניתן יהיה לבודקם ואף לחקור את עורכי התחשיב.
לפיכך סבורני שדין הערעור להתקבל לגבי תוספת מחזור בשנת .93
.4באשר לאי ההכרה בחלק מהוצאות שכר נראה לי, שלשנת 1992דין הערעור
להדחות ואין מקום להתערבותי בשומה זאת, מאחר והספרים נפסלו לאותה שנה ובעיקר בהתחשב בהעדר כל יחס בין ההפסדים עליהם הוצהר לבין גובה המשכורות שנדרשו.
.5מאידך לגבי שנת 1993, אני סבור שיש לקבל את הערעור באופן חלקי.
בשנה זו לא נפסלו הספרים והמערער הצהיר בשומה על רווח. הוכח לדעתי מדו"ח
הביקורת בשנת 95כי לשם הפעלת המאפיה דרושים לפחות 4עובדים. הוכח עוד כי
האחות רים טרם היתה נשואה באותה שנה. אמנם האחות עצמה לא העידה, אך אני מקבל את דברי המערער, כי אחות זו הועסקה במאפיה. אשר לאם לא שוכנעתי שהיא עבדה בשעות כפי שציין המערער.
מדובר באשה מבוגרת שאותה עת היתה מטופלת בילדים קטנים ובניהול משק ביתה
וקשה להניח שמידי יום בשעות הלילה היא עבדה במאפיה.
לדברי המערער עבדה האם במאפיה גם בשנת 95בעת הביקורת. אך היא לא נמצאה במאפיה בשעה .06.50הטענה של המערער, כי היא נעדרת בשל השתתפות "בחפלה", כפי שהופיע בדו"ח הביקורת - לא אומתה.
לאור האמור אני מקבל את הערעור חלקית במובן זה שלשנת 1993אני מורה שיש
להכיר בהוצאות שכרה של האחות רים.
.6יש לדחות הערעור בנוגע לתיאום הוצאות פחת לשנת 1992לאור פסילת הספרים.
סעיף 33(ג) לפקודה לכאורה אינו חל על עניננו באשר הוא דן במקרה שבו לא נוהלו בכלל ספרים או שלדו"ח שהוגש אין קשר לספרים שנוהלו. במקרה זה קיימת הוראה קטיגורית שאינה משאירה מרווח של שיקול דעת, האוסרת הכרה בפחת, ריבית, חובות אבודים והפסדים.
אך בעניננו המצב הוא שונה. המערער ניהל ספרים וביסס את דוחותיו על ספרים
אלה. אלא שהספרים נפסלו.
לגבי ספרים שנפסלו (ספרים בלתי קבילים), קיימת ההוראה הכללית שבסעיף 33(א) המקנה לפקיד השומה שיקול דעת שלא להכיר בהוצאות, ואין ספק שפחת הוא בגדר הוצאות (ראה סעיף 17(8) לפקודה).
כאמור, סמכות זו הינה סמכות שבשיקול דעת. כנראה מאחר והמחוקק סבר שחטאו של מי שניהול ספרים וספריו נפסלו, הוא פחות מחטאו של מי שלא ניהל ספרים כלל ועיקר. ולכן, רק במקרה האחרון יש הוראה קטיגורית שאינה משאירה מרווח של שיקול דעת האוסרת הכרה בהוצאות מסוימות.
מאחר ופקיד השומה סבר בטעות כי על הענין חל סעיף 33(ג) שאינו מתיר מרווח של שיקול דעת. הוא לא הפעיל שיקול דעת בנדון. לפיכך אני מקבל את הערעור במובן זה שאני מחזיר את הדיון לפקיד השומה בנקודה זו. על מנת שישקול באם בדעתו לעשות שימוש בשיקול הדעת הנתון לו בסעיף 33(א) האם להתיר או לא להתיר את ניכוי הפחת כולו או מקצתו.
.7אשר לתיאום הוצאות קניות בשנים 3- 92נראה שאין מקום להתערבותי, שכן ב"כ המערער הודה למעשה בתרשומת שנחתמה על ידו כי נעשתה טעות וכי יש לתאם הוצאות אלה. אין לקבל בשלב זה טענות העומדות בניגוד להודאה זו.
.8באשר לתיאום הוצאות רכב, טען המשיב כי לא הכיר בהוצאות אלה בשל אי
רישום קריאת מונה הרכב בתחילת השנה ובסיומה ובשל גובה ההוצאות.
המערער מצדו טוען שההוצאות אינן גבוהות שכן היו לו שני כלי רכב ושלא כתוב בתקנות היכן יש לרשום את קריאת המונה. עיון בסעיף 5בתקנות משנת תשמ"ז - מראה שתנאי להכרה בהוצאות רכב הוא רישום קריאת המונה בדו"ח לפי סעיף 131לפקודה, וזאת בניגוד לדעת המערער הטוען שלא נקבע בתקנות היכן לרשום נתונים אלה . לפיכך נדחה הערעור בנקודה זו.
סכומו של דבר הערעור מתקבל חלקית בנקודות אלה:נ
א. הגדלת המחזור לשנת .93
ב. הכרה במשכורתה של רים לשנת .93
ג. החזרת הדיון לפקיד השומה על מנת שישקול לפי סעיף 33(א) אם להכיר
בהוצאות הפחת כולן או מקצתן או שלא להכיר בהוצאות אלה.

יתר חלקי הערעור נדחים.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סרבן מס

  2. הקילת מס

  3. ערעור מס קניה

  4. מס ששולם בחסר

  5. עיקול החזרי מס

  6. השבת מס בולים

  7. החזר מס בולים

  8. נוסח ערעור מס

  9. ביטול מס בולים

  10. מה זה אמנת מס ?

  11. מבצע מס וחלילה

  12. עורך דין מס קניה

  13. ערעור על כפל מס

  14. עורך דין מס רכוש

  15. החזר מס על קרקע

  16. עקרון רציפות המס

  17. החזר מס יבוא רכב

  18. מס על יבוא דגים

  19. ערעור מס של מאפיה

  20. מס רכוש נזק עקיף

  21. תביעה נגד יועץ מס

  22. מדד שלילי החזרי מס

  23. העלמת מס בעל מספרה

  24. העלמת מס הרמת מסך

  25. תביעה לקבלת החזר מס

  26. זיכוי ממס על תרומות

  27. גביית יתר מס בולים

  28. תשלום מס רכוש ביתר

  29. נטל ההוכחה בתביעות מס

  30. טענת השתק בדיני מיסים

  31. נטל ההוכחה בערעור מס

  32. מס בולים על קניית רכב

  33. ראיות חדשות בערעור מס

  34. מס על הלוואה ללא ריבית

  35. חוק מס מעסיקים בשטחים

  36. שימוע לפני הטלת כפל מס

  37. נוסחה אחידה לחישוב מס

  38. התחמקות ממס על סיגריות

  39. מס על אופציות לעובדים

  40. ביקורת מס בקונדיטוריה

  41. גביית מס קניה שלא כדין

  42. מס על רווח ממכירת מניות

  43. מס קניה על כלים חקלאיים

  44. הטבות מס למעסיקים באילת

  45. מס בולים על פוליסת ביטוח

  46. חוב מיסי ועד של בן ממשיך

  47. סיווג רכב עבודה לצורכי מס

  48. תשלום מס מקביל בגין קצבה

  49. סעיף 11א(2) לפקודת המיסים

  50. הערכת מלאי ביקורת מס בעסק

  51. מס לשכירים על רכב מהעבודה

  52. החזר מס בולים ששולם בטעות

  53. רשות המיסים מול נושה מובטח

  54. הגדרת ''בעל'' בחוק מס רכוש

  55. מס על מכירת סיגריות באילת

  56. ריבית על אי תשלום מס בזמן

  57. אי רישום תקבול ע''י יועץ מס

  58. הקלות מס לתושבי גבול הצפון

  59. מס על קניית מכוניות להשכרה

  60. רישום בספר המיסים המנדטורי

  61. שותפות משפחתית - ביקורת מס

  62. צ'ק ללא שם מלקוח - העלמת מס

  63. המועד הקובע לצורכי מס מכירה

  64. הקלה במס במכירת פעילות ייצור

  65. רישום חלק יחסי במגרש מטעמי מס

  66. פיצוי ממס רכוש בגין הצתת מבנה

  67. פיצויים ממס רכוש על נזק עקיף

  68. תוספת שכר לעובדי רשות המיסים

  69. מס על מכירת פירות של אדם פרטי

  70. העלמת מסמכים במסגרת חקירת מס

  71. אי רישום תקבול במהלך ביקורת מס

  72. ביקורת מס בדוכן שווארמה פלאפל

  73. מס על רווחים מהפקדות לקופות גמל

  74. פסק דין פלילי כראיה בערעורי מס

  75. ערעור מס רכוש לגבי שווי מקרקעין

  76. ערעור על החלטת ועדת ערר מס רכוש

  77. אישור מס רכוש על בעלות במקרקעין

  78. טור ממס לדירת מגורים בבעלות עמותה

  79. כמה מקבלים על התחמקות מתשלום מס ?

  80. גלגול מס על הלקוחות כתנאי להחזר מס

  81. תביעה לתשלום מיסים לעיריית רחובות

  82. סחורה ללא תעודת משלוח - ביקורת מס

  83. חישוב מחזור עסקאות - תקנות מס רכוש

  84. ארנונה ומיסים בגין הפעלת שוק עירוני

  85. אי דיווח על עסקת מקרקעין לרשויות המס

  86. מס על תשלום לעובד בגין תניית אי תחרות

  87. האם צריך לשלם מס על הכנסה ממחילת חוב ?

  88. זיכוי מס בישראל בגין מיסים ששולמו בארה''ב

  89. בדיקת הגיון כלכלי של עסקה ע''י רשויות המס

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשות המיסים

  91. זכות השימוע לפני העברת תיק למחלקת חקירות מס

  92. האם יש מס על משכורת לבני משפחה מרווחים בחברה ?

  93. האם מחילת חוב במועד מאוחר יותר היא עסקה נפרדת המחויבת במס מכוח עצמה ?

  94. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון