פיגור שכלי מולד אחוזי נכות ביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיגור שכלי מולד אחוזי נכות ביטוח לאומי: הנשיא (גולדברג): לפנינו ערעור לפי סעיף 127לד לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - החוק) על החלטת ועדת הנכות לעררים אשר קבעה, ביום 14.7.1983, כי דרגת הנכות הרפואית של המערער היא פחות מ-% 50לתקופה מיום 24.6.1976ועד יום 15.2.1983, ומאותו מועד % 60עד ליום .31.7.1984 .2אב-בית-הדין החליט, כי הערעור יידון על-פי טענות בכתב, כך שטענות הצדדים נרשמו על-ידו; אחר כך התבקש המוסד להשלים טענות בסוגיה של הפחתת קצבה עם תוקף למפרע. פסק-הדין ניתן על-ידי המותב על יסוד טענות הצדדים, כפי שהן מצויות בתיק. .3לענייננו נציין מספר עובדות: א) למערער נקבעה בשנת 1977נכות רפואית של % 65בגין פיגור שכלי מלידה; ב) ועדת נכות קבעה למערער דרגת נכות של % 100לצמיתות; ג) בחודש פברואר 1983התברר למוסד לביטוח לאומי, כי ביום 24.1.1978גויס המערער לצה"ל, שרת בו תקופה רצופה של שלוש שנים, ומששוחרר עבד בעבודות שונות עד שפוטר מעבודתו ביום .15.11.1982 המוסד פנה לבדיקה מחדש של דרגת הנכות מכוח תקנה 40לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת דרגת נכות), תשל"ד- 1974(להלן התקנות) והוועדה החליטה כאמור בסעיף 1דלעיל. .4ועדת הנכות מדרג ראשון נימקה החלטתה כדלקמן: "אחרי עיון במסמכים ושיחה עם התובע מסתבר שלפנינו גבר בן 25, שסובל מפיגור שכלי קל מלידה, אבל יחד עם זאת בשנת 24.1.1978גויס לצה"ל ושרת שירות של 3שנים רצוף. גם לאחר שחרורו עבד במקומות שונים והפסיק את עבודתו ב- .15.11.1982פנה למוסד ב-.10.2.1983 העובדה שגויס לצה"ל מוכיחה שבאותה תקופה היה בעל כושר השתכרות וכנראה בעת ישיבת הוועדה היה כבר בתהליכי גיוס, אלא פשוט הוועדה לא היתה מודעת לכך (הדיון התקיים ללא נוכחות התובע). לאור האמור הוועדה קובעת לו דרגת נכות פחות % 50לתקופה מ- 24.6.1976עד .15.2.1983בהחשב בעובדה, שכיום מחוסר עבורה וזקוק זמן מה עד השתלבותו בעבודה מתאימה ואולי עם עזרת עובדת השיקום, הוועדה קובעת לו דרגת נכות בשעור %60, לצורך השמתו בעבודה לשנה בלבד ובתום התקופה מבקשת דו"ח שיקומי על נסיונות השמתו בעבודה ודו"ח שיקומי". הוועדה לעררים, נשוא הערעור, החליטה: "לאחר עיון במסמכים שבתיק ולאחר שיחה עם התובע החליטה הוועדה לדחות את הערעור. לדעת הוועדה מסוגל התובע לעבוד בכל עבודה פשוטה בתעשיה או בעבודה בשירותים, אך בהיות הוועדה מנועה מלשנות החלטה קודמת מסתפקת הוועדה בדחיית ערעורו. באשר לתקופה 24.6.1976- 14.2.1983מקבלת הוועדה את החלטת הוועדה מדרג ראשון". .5בערעורו טען המערער, כי עקב מצבו לא היתה הצדקה לשלילת דרגת הנכות, ולהפחתתה ממועד מאוחר יותר ל-%.60 .6המוסד בתשובתו טען, כי על-פי הנתונים שהיו לפניה, רשאית היתה הוועדה להחליט כאשר החליטה; אשר לתחולה למפרע - מכוח התקנות רשאית הוועדה, שעה שמוגשת לה בקשה לפי תקנה 40, לקבוע דרגת נכות מחדש אף בעד תקופה שלפני הגשת הבקשה. .7א) למיטב ידיעתנו, מתעוררת לראשונה בבית-דין זה הסוגיה של קביעת דרגת נכות למפרע, ולתקופה כה ארוכה; ב) לצורך הכרעה בסוגיה, נביא במלואן את תקנות 37עד 40בסימן ד' לתקנות שכותרתו: "בדיקה מחדש של דרגת נכות": "בדיקה מחדש לפי בקשת הנכה .37עברו שישה חודשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת נכותו של הנכה (להלן - הקביעה), ורופא שאישר במיוחד לכך שירות רפואי שהוסמך לפי סעיף 45לחוק, אישר בכתב בתוקף תפקידו זה כי חלה החמרה במצבו הרפואי של הנכה, יועמד הנכה לפי דרישתו לבדיקה מחדש על-פי סעיפים 127כז ו-127ל לחוק. בדיקה מחדש לפי בקשת המוסד .38(א) עברו שישה חודשים מאז הקביעה, רשאי המוסד לבקש בדיקה מחדש על-פי סעיפים 127כז ו-127ל לחוק. (ב) נוצרו עובדות חדשות שלא היו קיימות בעת הקביעה ושלדעת המוסד יש יסוד לחשוב שיש בהן כדי להשפיע על דרגת הנכות, רשאי המוסד, בהסכמת הנכה, לבקש בדיקה מחדש על-פי סעיפים 127כז ו-127ל לחוק. תחולת דרגת נכות מחדש .39לא תיקבע דרגת נכות מחדש לפי תקנות 37ו- 38בעד תקופה שלפני מועד הגשת הבקשה לקביעת דרגת הנכות מחדש. בדיקה מחדש כתוצאה מהתגלות עובדות .40התגלו עובדות שלדעת המוסד לא היו ידועות בעת קביעת דרגת הנכות ושהיה בהן כדי להשפיע על קביעת דרגת הנכות של הנכה, יועמד הנכה לבדיקה מחדש של דרגת הנכות כאמור אף אם טרם חלפו שישה חודשים מאז הקביעה"; ג) עיון בתקנות מראה, כי תקנה 39, האוסרת קביעת דרגת נכות בגין תקופה שלפני מועד הגשת הבקשה לקביעת דרגת הנכות מחדש בבדיקה לפי תקנות 37ו-38, אינה מתייחסת לקביעה לפי תקנה 40, ומכלל הן (ההתייחסות לתקנות 37ו-38) אתה שומע את הלאו (אי-התייחסות לתקנה 40). אם ננסה לרדת להגיונם של דברים, הרי שגם כאן נמצא את התשובה בתקנות עצמן: תקנה 38(ב) דנה בעובדות חדשות ש"נוצרו", בעוד תקנה 40דנה בעובדות ש"התגלו", והשוני בין השניים ברור, במקרה הראשון - העובדות העשויות להשפיע על החלטת הוועדה הן חדשות, ולא היו קיימות בעת הקביעה; במקרה השני - העובדות היו קיימות, אך לא היו ידועות למוסד ולוועדה, והמוסד סבור שיש בהן כדי לשנות את ההחלטה. שתי נקודות שוני נוספות הראויות לציון הן: הראשונה - כי בעוד שלפי הוראת תקנה 38, רשאי המוסד לבקש בדיקה מחדש, הרי שלפי תקנה 37 (לפי בקשת הנכה) ותקנה 40- "יועמד הנכה" לבדיקה מחדש; והשניה מגבלת הזמן - חלוף 6חודשים מהבדיקה הקודמת לפי תקנה 37ו-38(א) והעדר כל מגבלה לפי תקנה 40; ד) המסקנה מהאמור היא, כי המחוקק (בענייננו - מחוקק המשנה) קבע הסדר שוה לגבי נכים שבעניינם התגלו עובדות, לעומת אלה שבעניינם נוצרו עובדות. ומכאן - כי רשאית הוועדה, בבדיקה מחדש לפי תקנה 40, לקבוע דרגת נכות מחדש לתקופה שלפני הגשת הבקשה. שוני זה יכול לפעול לטובת הנכה או לרעתו, והדבר תלוי בעובדות החדשות שנתגלו. .8קביעת דרגת נכות מחדש, למפרע, המביאה לצמצום או לשלילת קצבת הנכות, פועלת הלכה למעשה לא רק לגבי העתיד, אלא גם כלפי העבר. לכן על ועדת הנכות לבדוק היטב את העובדות שנתגלו, לשקול שקול היטב טרם החליט החלטה כה מרחיקת לכת ולנמק החלטתה במקרה זה בפירוט יתר, על מנת שהמבוטח ידע על מה ולמה נשללה גמלתו למפרע, וכן על מנת לאפשר לבית-הדין לקיים את הפיקוח השיפוטי על החלטותיה. .9א) מן הכלל למקרה שלפנינו. החלטתה של הוועדה מתייחסת, הלכה למעשה, ל- 4תקופות: הראשונה - ממועד החלטת הוועדה הקודמת עד יום גיוסו של המערער לצבא; השניה - תקופת השירות הצבאי; השלישית - התקופה שבה עבד המערער אחרי שירותו הצבאי, והרביעית - התקופה מיום הפסקת עבודתו ואילך; ב) אשר לתקופות השניה והשלישית, זאת של השירות הצבאי ותקופת העבודה שלאחריה, אכן התגלו לוועדה עובדות חדשות, ועצם השירות בצבא והעבודה ששכרה בצידה לאחר מכן מעידים, כי המערער היה בעל כושר השתכרות. עובדות אלה די בהן כדי להראות, שלא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה ביחס לאותן תקופות; ג) הדין זהה לגבי התקופה שאחרי הפסקת העבודה: בפני הוועדה היו כל הנתונים הרלבנטיים, והיא הורכבה בהרכב הנכון; עיון בדו"ח הוועדה לעררים מראה, כי לדעתה היטיב הדרג הראשון עם המערער, אך בהעדר ערעור מטעם המוסד - לא מצאה הוועדה מקום לבטל את הקביעה ולקבוע, שאף עבור אותה תקופה לא איבד המערער % 50מכושר השתכרותו. אף בקטע זה לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה; ד) כל האמור עד כה אינו יפה לגבי התקופה שלפני הגיוס, דהיינו התקופה 24.6.1976ער .24.1.1978 אותה תקופה נקבעו למערער, כזכור, % 100נכות, קרי הוועדה דאז היתה סבורה, כי אין לו הכושר להשתכר כדי % 50לפחות וקביעתה זו היתה מבוססת על בדיקה רפואית מוסמכת שקבעה למערער נכות בגין פיגור שכלי. לא היתה בפני הוועדה כל ראיה, כי באותה תקופה עבד המערער והשתכר; ייתכן בהחלט כי לא עשה כן, מה עוד שקיבל "הכשר" מוועדה סטטוטורית על אי-כושרו להשתכר. נוסיף, כי בחודש מרס 1983, לקראת הבדיקה מחדש לדרישת המוסד, נבדק המערער על-ידי פסיכולוג קליני בכיר, שקבע לו % 50נכות רפואית בגין פיגור שכלי קל. וכך כותב, בין היתר, הפסיכולוג הקליני בחוות-דעתו: "קיימת בדיקה פסיכולוגית מהיותו בן 8, הקובעת . I.q= 40! כמו כן בדיקה חוזרת בגיל 18קובעת רמה דומה = .45 מוזר שעם רמת פיגור כזאת, אם היא נכונה, שרת 3שנים בצה"ל ולא שוחרר". מן האמור עולה, כי ייתכן (ואין אנו קובעים כל ממצא בנדון) שטעתה ועדת הנכות משנת 1977, אשר קבעה את אשר קבעה; אך טעותה לא נבעה מ"עובדות שלדעת המוסד לא היו ידועות" אז; ואם אכן זה המצב - אין כל סמכות לוועדה לקבוע דרגת נכות מחדש בגין התקופה שעד הגיוס. .10מן האמור עולה, כי הערעור מתקבל בחלקו, והעניין מוחזר לוועדת הנכות לעררים, שתדון מחדש בהחלטתה בכל המתייחס לתקופה מיום 24.6.1976ועד יום גיוסו של המערער לצה"ל, דהיינו .24.1.1978תחליט הוועדה שלא לשנות את החלטתה - תפרט את העובדות ש"לא היו ידועות בעת קביעת דרגת הנכות ושהיה בהן כדי להשפיע על קביעת דרגת הנכות של הנכה", ותנמק החלטתה במלא. לאור התוצאה ולאור מצבו של המערער ישלם המוסד למערער הוצאות בסך 15ש"ח.פיגור שכלינכותאחוזי נכותביטוח לאומי