קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על התקנה לקויה של מחשבים: זוהי תביעה לפיצויים בגין נזק שנגרם לתובעת, לטענתה, בשל התקנה לקויה של מחשבים. התובעת הינה חברה המספקת שרותי תיירות. הנתבעת 1 עסקה במועדים הרלבנטיים לתביעה שבפני בשיווק של מוצרי מחשב ורכיבים נלווים ובמתן שרותי תמיכה. נתבע מס' 2 הינו מנהלה של נתבעת 1. בחודש אוקטובר 1996 פנה מר יוסף ארווס, מנהלה של התובעת, לחברו מנהל חברת מונו-פן בע"מ העוסקת בציוד משרדי וביקש ממנו שיסייע בידו בהחלפת מערכת המחשוב במשרדו. לאחר שפרט בפניו את צרכיו קיבלה התובעת בתאריך 24.10.96 הצעת מחיר לרכישתם של שני מחשבים חדשים כולל תוכנת WIN95. כוונתו של מר ארווס היתה להחליף את מערכת המחשוב המיושנת שבמשרדו במערכת חדישה יותר, וכך הציג את הדברים בפני מונו-פן אשר באמצעותה הוזמנו המחשבים. אין חולק כי מונו-פן אינה מתמחה בציוד מחשבים וההזמנה הופנתה לנתבעת 1 ולמנהלה. כן הוכח בעדויות שני הצדדים כי הקשר הישיר הראשון בין התובעת לנתבע 2 או מי מטעמו באשר לדרישות התובעת נוצר לראשונה ביום התקנתם של המחשבים. או אז הסתבר כי נוצרה אי הבנה מטעם זה או אחר באשר לדרישות התובעת. מר ארווס סבר כי שני המחשבים החדשים יחוברו לרשת הקיימת ולשרת ואילו הנתבעת, באמצעות מנהלה, סברו שהמחשבים אמורים לפעול בנפרד מהרשת כיוון שלהשקפתו של מר שקד באותו מועד לא ניתן היה לשלב בין תוכנת Windows 95 לרשת "נובל", ועל כן הוצע על ידו לפתור את הבעיה ע"י החלפת רשת הנובל לרשת Windows או לחילופין כאשר יבקשו עובדי התובעת לעבוד בתוכנת Windows 95 יהיה עליהם להתנתק מהרשת. לאחר דין ודברים בין הנתבע 2 למנהל התובעת הוסכם על דעת שני הצדדים לבטל את העיסקה ומר שקד יחד עם עובדו עופר זלצר פרקו את שני המחשבים, התקינו מחדש את המחשבים הישנים והלכו לדרכם. לטענת מר יוסף ארווס, לאחר עזיבתם גילה תקלה במערכת המחשבים שבמשרדו. על פי האמור בסעיף 14 לתצהירו בעקבות בדיקה שבוצעה במשרדו על ידי חברת מקרו מחשבים הסתבר כי קבצים רבים נמחקו מזכרון יחידת השרת וכי לא ניתן לשחזרם בהעדר גיבוי. לטענת התובעת, עצם העובדה שמערכת המחשבים במשרדה תפקדה היטב עובר לטיפולם של הנתבעים ולאחר שבוצעו הפעולות המתוארות לעיל חדל השרת לתפקד, מהווה ראיה לכך שבשל פעולה שגויה או בלתי מקצועית של הנתבעים ארע הנזק הנטען. למרבה הצער לא הובאה בפני אף חוות דעת מקצועית התומכת בגישה זו והעדים מר יעקב טבעוני אשר טיפל בשרת בתאריך 5.11.96 ומר אלדד גלקר אשר אליו הובא המחשב ביום 6.11.96 לא יכלו לקבוע מה מקור התקלה. אשר על כן, הראיה היחידה שממנה ניתן היה אולי להסיק על הקשר שבין פעולות הנתבעים לנזק הנטען הינה סמיכות הזמנים בין טיפולם במחשבים לגילוי התקלה ואילו הוכח כי מיד לאחר עזיבתם נתגלתה התקלה, היתה זו המסקנה הסבירה היחידה, אולם מסתבר כי המחשבים הותקנו במשרד התובעת לכל המאוחר ביום 30.10.96 והתקלה התגלתה לראשונה ביום 2.11.96 או 3.11.96 כאשר גם לגרסתו של מר ארווס עזבו עופר שקד ועופר זלצר את המשרד ביום חמישי בלילה, והתקלה התגלתה לכל המוקדם ביום שני. לאור פער הזמנים של שני ימי עבודה, נזקק מר ארווס ל"אקרובטיקה" של קיצור הפער הנ"ל וטען כי ביום ששי המשרד לא עבד וביום ראשון, לגרסתו, לא נעשה שימוש במחשב כיוון שמשרדי הנסיעות בחו"ל אינם עובדים. גרסתו זו אינה סבירה בעיני ואין בידי לקבלה. גם אם נכונה טענתו של מר ארווס והוא לא הגיע לעבודה ביום ששי כיוון שעזב את המשרד בשעה 1.00 או 2.00 לאחר חצות, אין פירוש הדבר שהמשרד היה סגור, והתרשמתי שמר ארווס ניסה כמיטב יכלתו להתחמק ממתן תשובה חד משמעית וברורה בנקודה זו. בתחילה טען כי יום ששי הוא יום קצר והוא לא הגיע לעבודה וביום ראשון משרדי נסיעות בחו"ל לא עובדים ולכן לא התעסק במחשב ביום ראשון (עמ' 17 לפרוטוקול). בהמשך, כאשר נשאל באופן מפורש האם המשרד עבד באותו יום ששי, השיב: "תבוא למשרד שלי, תראה אותו כזו קוביה עם עובדת אחת שעונה לטלפונים ואנוכי, אז מי יעבוד ביום ששי? הם עזבו את המשרד בשעה 3.00 לפנות בוקר, אם יש איזהו פעולה, יכול להיות שהיא נעשתה ביום ששי בגלל השעה". מהאמור לעיל, נראה כי מר ארווס חשש לומר באופן ברור שהמשרד לא פעל מאחר וניתן לבחון טענה זו ע"י בדיקת הפעולות שנעשו במשרד באותו יום, ולכן ניסה "להאריך" את משך השהיה של הנתבע ועובדו במשרד לשעה 3.00 אחר חצות, כאשר קודם לכן העיד שעזבו בשעה אחת, לכל היותר בשתיים, ולקצר את יום העבודה שלמחרת. אולם, כידוע, משרדי נסיעות עובדים גם בימי ששי ואם רצתה התובעת להוכיח שבאותו יום ששי היה המשרד סגור, היה עליה לעשות כן באופן חד משמעי תוך הסתמכות על ראיות אוביקטיביות. גם הטענה כאילו ביום הראשון שלאחר מכן לא נזקקה התובעת למחשב הינה טענה שאינה מתקבלת על דעתי. גם אם אין באפשרותה ליצור קשר עם משרדי נסיעות בחו"ל, אין זה סביר בעיני שלא נזקקה לערוך בירורים בחברות תעופה הפועלות בישראל ועובדות ביום ראשון וגם לא עשתה שימוש בתוכנות המשרדיות הכוללות הנה"ח וכד'. עוד יצוין בענין זה כי הפניה הראשונה ביחס לתקלה שנתגלתה ברשת המחשבים היתה לחברת גלאור ספקית השרות לתוכנה ולמר אריה כצנלסון, ומעיד מר ארווס (עמ' 16-17): "כשאני נתקלתי במכשול לפני שעשיתי צעד, דיברתי עם אנשי התוכנה שלי שהם נותנים פתרונות של תוכנה, ואז כשאריה כצנלסון בשיחות טלפון שהיו לי אתו, בדקתי אתו למה התוכנה לא עולה, הוא ניסה לעשות בטל' כל מיני. ש.: השאלה היא מתי. מתי דיברת אתו? ת.: לאחר שנפלה המערכת. ש.: שזה היה מתי? ת.: ביום ראשון או שני". יצוין כי בהמשך אותו עמוד טען העד כי התקלה התגלתה ביום שני או שלישי. למרבה הצער, מר אריה כצנלסון לא זומן לעדות, כך שלא הוברר בעדות בלתי תלויה מתי היתה הפניה הראשונה בשל התקלה הנטענת ובעיקר מה נטען בפניו באשר לנסיבות גילוי התקלה. לעומת זאת, בנ3/ טען מר אלדר גלגר מצ'יף הצלת נתוני מחשב בע"מ, אליה הועבר המחשב על מנת שיעשה נסיון לשחזר את המידע שעל הדיסק הקשיח, כי בחלקו הפגוע של הדיסק התגלה כי בוצע תיקון למחיצה באמצעות תוכנה בתאריך 5.11.96 בשעה 17.03, דבר אשר שיבש בצורה חמורה ביותר את מבנה הדיסק ולא אישפר נגישות למידע הנמצא על גביו, כמו כן אובחן על ידו כי נכתב מידע חדש לדיסק לאחר התקלה. דהיינו, על פי ראיות אוביקטיביות שהוצגו בפני לא ניתן לקבוע מה מקור התקלה ומועדה ואילו עדותו של מר ארווס אינה נקיה מספקות ולא ניתן להשתית עליה ממצא באשר למועד גילויה של התקלה נשוא התביעה. גם באשר לגובה הנזק לא הובאו ראיות כלשהן להוכחת המרכיב העיקרי של הנזק הנטען - השבתת המשרד או צמצום פעילותו עקב התקלה. לא הוצגו נתוני הכנסות בחודש נובמבר 1996 שהוא החודש בו נפגעה הפעילות - לטענת התובעת - ואילו הנתונים באשר לחודשים האחרים שהוצגו אין בהם כדי לשמש ראיה מאחר וההכנסות משתנות באופן חד מדי חודש בחודשו גם ללא קשר לתקלה במחשב ועל כן לא ניתן להסיק כל מסקנה מן הנתונים שהוצגו. המסקנה המתבקשת היא שגם אילו עלה בידי התובעת להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין מעשי הנתבעים לתקלה בדיסק של השרת היה הנזק המוכח מסתכם בכ7,000- ש"ח ששולמו כדמי קדימה לצ'יף כמפורט בנ3/. יתרה מכך, גם הטענות אשר הועלו כנגד נתבע 2 באופן אישי לא הוכחו, וגם מטעם זה דין התביעה נגדו להדחות. לאור כל האמור לעיל, החלטתי לדחות התביעה. התובעת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ש"ח + מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.פיצוייםהתקנה לקויה