קרוב משפחה של מוגבל בניידות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קרוב משפחה של מוגבל בניידות:

.Iההליך
.1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בבאר-שבע (השופט אזולאי - דן יחיד; תב"ע מג/369-0) שדחה את עתירת המערער לקבלת הלוואה עומדת לרכישת רכב מכוח ההסכם בדבר גמלת ניידות שבין ממשלת ישראל לבין המוסד לביטוח לאומי (להלן - הסכם הניידות).
השאלה היתה, אם יש למערער "קרוב משפחה הדואג לצרכיו, המסוגל ומתחייב להסיעו באורח קבע למען צרכיו היום-יומיים והמוסד אישר כי קרוב משפחה זה ינהג ברכב" (סעיף 5(ב)(2) להסכם הניידות). המוסד סבר שלמערער אין "קרוב משפחה" כמשמעותו בהגדרה שבסעיף 2להסכם הניידות:ו
"'קרוב משפחה' - מי שבידו רשיון נהיגה בר-תוקף וגר בקביעות באותו בנין שבו מתגורר דרך קבע המוגבל בניידות...".
ציר המחלוקת היה:נ האם עלי, בנו של המערער, "גר בקביעות באותו בנין" בו מתגורר אביו.
.2העובדות הצריכות לעניין נקבעו על-ידי בית-הדין האזורי כך:ב
"התובע מתגורר יחד עם אשתו, שניים מבניו הנשואים ומשפחותיהם, וכן עם בן אחד רווק ושתי בנות לא נשואות, במספר צריפים מפוזרים זה ליד זה, כפי שהדבר אופייני לריכוז של משפחה בדואית מורחבת.
התובע עצמו, יחד עם אשתו, מתגורר בשורה המרכזית של הצריפים, המורכבת משלושה צריפים ופחון קטן צמודים זה לזה, כאשר צריף אחד עם כור גחלים משמש לתובע עצמו, הפחון שלידו משמש כמחסן לאוכל, בגדים ומצעים, צריף נוסף משמש למגורי אשתו, והצריף האחר, במרחק של כ- 0.5מטר מהצריף של מגורי האשה, משמש כמטבח. בקרבת ריכוז הצריפים של התובע ושל אשתו, באותה שורה, מצוי צריף נוסף המשמש מגוריו של הבן סלימן, שאף בו יש כיריים, כלי מטבח ומעט דברי מאכל, וליד הצריף נמצאת חבית מים. מול הצריפים של התובע ומשמאלם, במרחק של כ-78
מטר, מצויים שני צריפים קרובים זה לזה המשמשים למגורי הבן עלי,
שהוא בעל רשיון נהיגה, נשוא הדיון, כאשר צריף אחד משמש למגוריו יחד עם משפחתו וצריף שני משמש כמטבח.
בקרבת שורת הצריפים של התובע יש עוקב מים ובקרבת הצריף של הבן עלי יש מיכל מים, וכן שעון מים ממנו יוצא צינור מים. מימין לשורת הצריפים של התובע, במרחק של כ- 20מטר, נמצא מחסן גדול יותר המשמש לריכוז חיטה, קמח ומספוא; ליד מחסן זה נמצאים דיר כבשים ופרה אחת".
.3מסקנותיו של בית-הדין קמא, כמפורט בהרחבה בפסק-דינו, היו:ו
א) המערער ובניו גרים בריכוז משפחתי המורכב משלושה ריכוזי משנה:נ באחד מהם מתגורר המערער עם אשתו וילדיו הרווקים. בשני ובשלישי גרים שני בניו הנשואים עם בני ביתם; ב) כל ריכוז משנה מהווה יחידה משקית בפני עצמה עם מטבח, דברי בישול, כלי בישול ואוכל, ומיכלי מים נפרדים; ג) שונה המקרה דנן, על נסיבותיו, מהמקרה שנדון בתב"ע לט/179- 0[1] בעניין סולטנה אלעסם. גם שם דובר ב"מאהל משפחתי", אך המוגבלת בניידות וקרוב המשפחה גרו בריכוז צפוף וניהלו משק בית משותף.
.4עיקר טענותיו של בא-כוח המערער היו, כי הלכות תב"ע לט/179- 0[1] ("סולטנה") ישימות בענייננו; כי צורת מגורים מיוחדת המושתתת על מבנה כלכלי ומשקי של קומונה, דומה לקיבוץ; וכי שגה בית-הדין קמא בראותו לייחס משקל למרחק של 78מטר בין צריפו של המערער לבין זה של בנו עלי ולחלוקת המבנים. גם בעניין "סולטנה" [1] היו חדרי שינה נפרדים ולא נתנו ל"גיאוגרפיה" להכריע את הכף, כי אם לשלמות האורגנית.
עוד טען הפרקליט המלומד, כי יש דרך לגישה משפטית אקטיבית מכוח "הגיונם של דברים", וסמך על האמור בדב"ע לז/576-01; לז/653- 01[2] (בע' 175- סעיף 10).
פרט נוסף הוא ש-% 95מהבדואים עדיין חיים בצורת מאהל משפחתי, צורת חיים המחייבת הזדקקות תדירה לרכב לכל מיני צרכים.
.5בא-כוח המוסד סמך על פסק-הדין שבערעור, בו הושם הדגש על העדר מגורים "באותו בנין". למצב העניינים המתואר בעובדות המקרה דמיון רב עם המצב הקיים במושבים.
.Iiפסק-דין
.1בהסכם הניידות המקורי הוגדר "קרוב משפחה" כאחד הקרובים המפורטים ברשימה "הגרים יחד עם הנכה בקביעות באותה דירה או בדירה הסמוכה לה" (ההדגשה לא במקור). משנדרש בית-הדין לפרש את הדיבור "בדירה סמוכה" (תב"ע לו/1157- 0[3]; אושר על-ידי בית-הדין הארצי בדב"ע לז/21-0) פסק, שבהעדר הגדרה ברורה של
"דירה סמוכה", יש לשקול כל מקרה לפי נסיבותיו, בשים לב במיוחד למרחק שבין דירת הנכה לדירת קרובו וכן לנוחיות ולקלות בהן ניתן להגיע מדירה לדירה (שם [3], בע' ה').
.2הגדרת "קרוב משפחה" תוקנה בהסכם הניידות החדש (1.6.1977):ב לא עוד
"באותה דירה או בדירה הסמוכה לה", כי אם "באותו בנין בו מתגורר דרך קבע המוגבל בניידות". קרובו של המוגבל בניידות הגר בבית סמוך או בבית שמעבר לרחוב, אינו עוד "קרוב משפחה" במשמעות ההגדרה.
.3בא-כוח המערער טען, שיש לפרש את הכתוב פירוש דינמי כמתחייב מ"הגיונם של דברים" - מטבע לשון שהוטבע בדב"ע לז/576-01; לז/653- 01[2] (ראה סעיף 4להליך). טוב לעיין באותו פסק-דין ולוודא מה ניתן ללמוד הימנו. וכה כתוב:ו
"ייתכן ובלשון המשתמעת לשתי פנים, עת יש מקום ל'פרשנות', היה ביתהדין נוטה לפרש לטובת הטוען מכוח הגיונם של דברים. לא כן כשהלשון שבה נקטו הצדדים לחוזה היא חד-משמעית, ולא צד לחוזה הוא הטוען להרחבה" (שם [2], בע' 175).
.4גם בענייננו אין להזדקק ל"הגיונם של דברים", שכן הלשון בה נקטו ברורה וחד-משמעית:נ מגורים בדירה סמוכה פוסלים אדם להיות "קרוב משפחה", מגורים "באותו בנין" מכשירים אותו לכך.
התוצאה יכולה להיות מרחיקת לכת, אך אין למנוע אותה על-ידי פרשנות מאולצת. כבר אמר בית-דין זה, שהסכם הניידות:ב
"מתעלם מהמיוחד בתנאי מגורים במושבים ובמושבות קטנות והתשובה
שניתנה בהסכם הניידות, גם כשהיא טובה בתנאי מגורים בעיר, ספק אם אין היא מקפחת נכים, תושבים ביישובים כאמור" (דב"ע מג/19-0, מרדכי וינגרטן - המוסד לביטוח לאומי; לא פורסם).
וכי - "אין המיוחד ב'קיבוץ' מובא בחשבון, והתוצאה האפשרית היא, שחברי קיבוצים שנכותם מזכה בגמלת ניידות, אך אין להם רשיון נהיגה וקרוב משפחה לא גר עמם יחד, לא יהיו זכאים לגמלה, עת ברור שהם זקוקים להסעה ולמעשה הם מוסעים על-ידי הזולת... יחד עם זאת אין לומר, שפיתרון שאינו מביא בחשבון צורכי ציבור מסוים, הוא פסול בהיותו מפלה. מצב כזה מחייב אמנם טיפול, אך בית-הדין לא יוכל ליתן פיתרון משלו ולפסול את הפיתרון הקיים..." (דב"ע מא/59- 0בעניין יאיר הורן -
המוסד לביטוח לאומי; לא פורסם).
בדב"ע מג/16- 0[4] נפסק, שבנה של המוגבלת בניידות, חדל להיות "קרוב משפחה" כאשר יצא את בית הוריו ועבר לגור בבית המרוחק כ- 100מטר משם, באותו מושב, שהרי -

"כל עוד מחייב הניידות את מילוי התנאי האמור ב'קרוב משפחה' לגבי כלל המוגבלים בניידות, לא תהא לבתי הדין לעבודה דרך אחרת, אלא לדחות תביעה, שעה ש'קרוב משפחה' אינו גר בקביעות באותו בנין שבו מתגורר דרך קבע המוגבל בניידות" (שם [4], בע' 60).
.5כשם שהגדרת "קרוב משפחה" מתעלמת מן המיוחד שבמושבים, במושבות קטנות ובקיבוצים (ובא-כוח המערער טען לדמיון בין מאהל וקיבוץ), כן מתעלמת היא מן המיוחד שבמאהל. חידודי פרשנות לא ישנו את העובדה, שמגורים בשני צריפים המרוחקים זה מזה כ- 80מטר אינם מגורים "באותו בנין", הן בלשון הלכסיקוגרפים (אבן-שושן:ו "בנין:נ בית או מבנה אחר - לשיכון, לתעשיה, לאחסנה") והן בלשון בני-אדם.
.6הערעור נדחה.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסכם הניידות

  2. פרשנות הסכם הניידות

  3. תוספת לקצבת ניידות

  4. דחיית תביעת ניידות

  5. ביטול קצבת ניידות

  6. רמת ניידות ד'

  7. מוגבל בניידות משתכר

  8. הגדרת מוגבל בניידות

  9. מוגבלות בניידות 70%

  10. 60 אחוזי נכות ניידות

  11. הלוואה עומדת ניידות

  12. חישוב מוגבלות בניידות

  13. תוספת א' להסכם הניידות

  14. ערעור על זכאות לניידות

  15. קצבת ניידות רטרואקטיבית

  16. מחלת ורידים גמלת ניידות

  17. ממתי מקבלים קצבת ניידות

  18. רשימת הליקויים בניידות

  19. מוגבלות בניידות 50 אחוז

  20. גמלת ניידות לאחר גיל 65

  21. קצבת ניידות לאישה בדואית

  22. איך מגישים תביעה לגמלת ניידות

  23. ניכוי קצבת ניידות מפיצויים

  24. מחלת שרירים - קצבת ניידות

  25. גמלת ניידות בגין מחלת פרקים

  26. גודל הרכב למוגבלים בניידות

  27. גמלת ניידות - נכות משוקללת

  28. קרוב משפחה של מוגבל בניידות

  29. מפרקים מדומים - גמלת ניידות

  30. ערעור ניידות בית הדין לעבודה

  31. שלילת קצבת ניידות בגלל הלוואה

  32. גמלת ניידות עקב טיפולי הקרנות

  33. הפסקת קצבת ניידות מביטוח לאומי

  34. מועד תחילת הזכאות לקצבת ניידות

  35. ביטול קצבת ניידות מביטוח לאומי

  36. מורשה נהיגה ברכב מוגבל בניידות

  37. ערעור החלטת ועדת העררים ניידות

  38. ערעור על החלטת ועדה לגמלת ניידות

  39. שלילת רישיון לנכה מוגבל בניידות

  40. ערעור על החלטת ועדה רפואית ניידות

  41. הפסקת קצבת ניידות עקב שהות בחו''ל

  42. גמלת ניידות ערעור על החלטת ועדה רפואית

  43. הסעת מוגבל בניידות ע''י קרוב משפחה

  44. ערעור על החלטת ועדה לעררים בניידות

  45. גמלת ניידות – ערעור על החלטת ביטוח לאומ

  46. ערעור גמלת ניידות בשאלה משפטית בלבד

  47. החזר קצבת ניידות ממוגבל בניידות שעובד

  48. נכות לא מתאימה לרשימת הליקויים בניידות

  49. הפסקת קצבת ניידות לנפגעי תאונות דרכים

  50. הלוואה נוספת לרכישת רכב למוגבל בניידות

  51. גמלת ניידות מביטוח לאומי עקב השתלת כליה

  52. חישוב גמלת ניידות לפי אביזרי ניידות לנכים

  53. מרחק מהבית לעבודה לצורך זכאות לקצבת ניידות

  54. הגבלה בניידות על פי סעיף ו-א-1 לרשימת הליקויים

  55. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעניין ניידות

  56. הלוואה עומדת ניידות רכב נפח מנוע למעלה מ- 2000 סמ''ק

  57. קביעת ועדת ניידות כי סוג הליקוי אינו נכלל ברשימת הליקויים

  58. עתירה לבג"ץ על הסכם הניידות: החלפת מפרקים בירך או בברך

  59. האם הועדה צריכה "להזהיר" נכה לפני הפחתת שיעור מוגבלות בניידות

  60. חובת ההנמקה של הוועדה בדבר היזקקות לסיוע מועט בניידות בתוך הבית

  61. מגבלות מוטוריות הניתנות ליישום ברשימת הליקויים המנויים בהסכם הניידות

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון