רישום חלק יחסי במגרש מטעמי מס

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רישום חלק יחסי במגרש מטעמי מס:

.1העובדות העיקריות לענין תביעה זו הן לאמור:
א. התובע, נתנאל (להלן - נתנאל) - עוסק, לטענתו, בבנית בנינים
ובמכירת דירות באותם בנינים.
ב. בשנת 1988 יזם נתנאל רכישת מגרש בירושלים כדי לבנות עליו בנין ולמכור
חלק מהדירות (להלן - הבנין).
ג. נתבע 1, ברוך (להלן - ברוך), שהוא בן דוד של נתנאל, התענין
ברכישת דירה בבנין (להלן - הדירה).
ד. כדי לחסוך במסים הציע נתנאל לברוך (כפי שהציע כנראה לשאר רוכשי הדירות בבנין) כי ברוך יירשם כרכוש חלק יחסי מהמגרש עליו ייבנה הבנין. ברוך לא התנגד להסדר זה אולם העדיף כי חלקו היחסי במגרש יירשם על שם אביו - אליהו וכך נעשה.
ה. נערך הסכם בעל פה בין נתנאל לברוך בקשר לדירה, וארבעה חודשים לאחר מכן,
ביום 30.10.88- נערך זכרון דברים בין נתנאל לברוך (ת-3) - שהוא המסמך הכתוב
היחיד באשר להסכמה בין נתנאל לברוך בכל הנוגע לדירה. (להלן - זכה"ד).
ו. זכה"ד, שהוא מסמך קצר ביותר, כלל את ההתחיבויות הבאות:ב
(1) נתנאל מוכר לברוך דירת 4חדרים בגוש 80חלקה 24, לפי בחירת ברוך,
במקום הטוב ביותר בבנין.
(2) אם לא ניתן יהיה לתת לברוך דירת 4חדרים במקום הטוב ביותר בבנין
מסיבות שאינן תלויות בנתנאל, יקבל ברוך מנתנאל דירת 4חדרים אחרת לפי בחירתו, מן הדירות העומדות לרשות נתנאל, וברוך יהיה זכאי להפרשים בין ערך דירת 4חדרים במקום הטוב ביותר בבנין - לבין הדירה שיקבל.
(3) הדירה תמסר לברוך עד יום א' בטבת תשנ"א.
(4) מחיר הדירה יהיה 000, 100דולר בשקלים לפי השער היציג ביום התשלום +
שכ"ט עו"ד + מס רכישה.
(5) במעמד החתימה על זכה"ד שילם ברוך לנתנאל 190, 92דולר, ונתנאל אישר קבלתם. 810, 2דולר ישלם ברוך תוך חודשיים, ויתרת 000, 5הדולר - בעת מסירת הדירה.
ז. כפי שניתן להווכח מזכה"ד - לא הוסכם בין הצדדים בכתב מה יהא שטח הדירה, אם כי שניהם מאשרים שדובר על שטח של 100מ"ר ברוטו.
ח. ברוך קבל לרשותו דירה בת 5חדרים ושילם 000, 95דולר.
ט. אביו של ברוך (אשר על שמו נרשם חלק מהמגרש כאמור) נפטר, וביום 2.8.89
ניתן ע"י בית הדין הרבני האזורי בירושלים צו ירושה - לפיו יורשתו היחידה היא
אלמנתו, צביה פרידמן (נתבעת 2) (להלן - צביה).
י. לא נחתם כל הסכם בכתב בין נתנאל לבין אליהו פרידמן ז"ל (להלן - המנוח), ואף לא בין נתנאל לבין צביה.
יא. בין נתנאל לברוך התקיימה בוררות בנושא הדירה, ופסק הבוררות אושר בבית המשפט, לבקשת נתנאל, בתיק ה"פ .230/94
.2נתנאל תובע בתביעה זו כי בית המשפט יחייב:ו
(א) את ברוך לשלם לנתנאל סכום השווה ל-547, 55דולר בגין הגדלת שטח הדירה
של ברוך ב- 20.33מ"ר, בגין החוב של 000, 5דולר שברוך טרם שילם, ובעבור שכ"ט
עו"ד בסך 500, 1דולר + מע"מ.
(ב) את ברוך ואת צביה לחתום על הסכם חלוקה (נספח ג' לתביעה), על בקשה לרישום הבנין כבית משותף (נספח ד' לתביעה), על הסכם למכירת חלק מדירה 7בבנין, ועל כל מסמך שיידרש לצורך רישום הבנין כבית משותף.
.3טענותיו של נתנאל הן לאמור:נ
א. בשנת 1988יזם רכישת מגרש בירושלים כדי לבנות עליו בנין ולמכור חלק
מהדירות.
ב. בנית הבנין נעשתה ע"י נתנאל וע"י אחד רקובסקי, ונתנאל עסק במכירת
הדירות שעמדו למכירה.
ג. נתנאל קבע מי יהיו רוכשי הדירות, את מחירי הדירות וסדרי התשלומים;
התמורה שולמה לידיו ע"י רוכשי הדירות, ורוכשי הדירות קיבלו לידיהם את המוצר
המוגמר, דהיינו - הדירה.
ד. ביוני/יולי 1988הסכימו ביניהם נתנאל וברוך בעל פה על רכישת דירה בבנין ע"י ברוך, ובאותה עת לא היו עדיין תכניות בניה אלא סקיצות רעיוניות בלבד.
ה. באוקטובר 1988נחתם זכה"ד ת-.3
ו. אחרי גמר בניית השלד ולפני חלוקת כל קומה לדירות, הסב נתנאל את תשומת
לב ברוך לכך שדירתו יכולה להיות בשטח 100מ"ר כפי שסוכם, או גדולה יותר - אם
הוא מעונין, וברוך הביע רצונו להגדיל את שטח הבניה בדרך רכישת שטח נוסף במפלס
בו נמצאת הדירה. סיכום זה נעשה בעל פה, ובהתאם לכך צרף נתנאל לדירה שטח נוסף
- במקום לצרפו לדירה אחרת.
ז. נתנאל אמד את התוספת ב- 20.33מ"ר, ובדירה נבנו 5חדרים. בבנין קיימות
שתי דירות נוספות בשטח זהה, אף הן של 5חדרים כל אחת.
ח. בין נתנאל לברוך סוכם כי ברוך ישלם תשלום נוסף עבור התוספת, בהתאם למה שייקבע ע"י הבוררים אליהם פנו הצדדים. לאחר מכן סרב ברוך להשמע להחלטות הבוררים.
ט. בעת מסירת הדירה לברוך, ביקש נתנאל להסדיר את ענין התשלום בגין התוספת, הענין לא הוסדר ואעפ"כ הסכים נתנאל למסור את החזקה בדירה לברוך בשל הבטחה שניתנה לו ע"י ראש הישיבה בה למד ברוך - כי ברוך ישלם בעבור התוספת.
י. על פי האומדן שנעשה ע"י נתנאל - על ברוך לשלם לו סכום השווה ל-792,48
דולר בגין התוספת, לפי 400, 2דולר למ"ר בנוי - נכון למועד הגשת התביעה לביהמ"ש, אולם ברוך מסרב לשלם תוספת זו.
יא. ברוך עדיין חייב לנתנאל סכום השווה ל-000, 5דולר מהתשלום הבסיסי
שהוסכם בזכה"ד, וכן לא שילם שכ"ט עו"ד בשיעור השווה ל-500, 1דולר + מע"מ.
יב. לצורך רישום הבנין כבית משותף, על הרשומים כבעלי הקרקע, ובהם צביה, אלמנת המנוח - לחתום על המסמכים הדרושים לכך, אולם כל הפניות אל צביה לחתום על המסמכים - נענו בשלילה.
יג. הבנין נבנה בהתאם לתב"ע ובהתאם להיתר הבנייה.
יד העיסקה שנערכה בין נתנאל לברוך - היא עיסקה של רכישת דירה בשטח של 100מ"ר ברוטו תמורת 000, 100דולר, ולא רכישת קרקע, והשטח ברוטו כולל חלק יחסי ברכוש המשותף, כמקובל.
טו. לא היה קשר כלשהו בין נתנאל לבין המנוח, והקרקע נרשמה ע"ש המנוח לפי
דרישת ברוך, כאשר היה ברור מראש כי ברוך יקבל רק דירה.
טז. שטח הדירה נקבע ע"י המודד יעקב סומך, ועל פי מדידתו - שטח הדירה הוא
133.06מ"ר ברוטו, לא כולל החלק היחסי של חדר המדרגות. מקובל לחשב את ההבדל
בין שטח ברוטו לשטח נטו של דירה ב-% 20על פי דברי המודד.
יז. מאחר שברוך סרב לקבל את פסיקת הבורר - פונה נתנאל לבית המשפט לקבוע מה התמורה הנוספת שעל ברוך לשלם לנתנאל בגין התוספת שהוספה, בהסכמתו של ברוך לדירה.
יח. עד ההגנה אליעזר גוכמן העיד כי לפי הידוע לו מחשבים בשטח הברוטו של דירה - גם את השטחים שהם רכוש משותף באותה קומה, ועל פי שיטה זו יש לחשב בשטח הדירה של 100מ"ר גם את החלק היחסי של חדר המדרגות.
יט. מכירת המחסן לו טוען ברוך - אינה כלולה בסכום של 000, 100דולר, ומאחר שלא סוכם בין הצדדים מחיר המחסן - תביעת ברוך למחסן אינה רלבנטית.
כ. מעולם לא דובר עם ברוך כי יקבל חניה מקורה, נושא החניה המקורה אף לא
נזכר בזכה"ד, וברוך לא שילם בגין חניה מקורה.
כא. ברוך לא רכש מנתנאל חדר הסקה או כל חלק בו, לא ניתנה התחייבות שיהיה
בבנין חדר הסקה, ולא יכולה להיות לברוך כל טענה באשר לכך שאין חדר הסקה
בבנין.
כב. לברוך לא יכולה להיות טענה כלשהי לענין גודלו של חדר המדרגות או רחבת הכניסה, שכן לא ניתנו לו כל התחייבויות בנושא זה.
כג. היתר הבניה אינו חלק מהתחיבויות נתנאל כלפי ברוך, אלא מהווה בסיס
לבנייה כלפי רשויות הרישוי.
כד. על צביה חובה לחתום על המסמכים של הסכם החלוקה ותשריט הבית המשותף,
שכן בנה ברוך רכש דירה בבנין.
כה. התשריט שעליו נדרשת צביה לחתום - משקף את מצב הבנין לאחר סיום בנייתו וקבלת תעודת גמר.
כו. המסגרת המיסויית של בניית הבנין הוסכמה ע"י כל רוכשי הדירות, ובהם גם ברוך עצמו שהיה שותף לרישום החלק היחסי של הקרקע ע"ש אביו המנוח מטעמו של ברוך. מסגרת מיסויית זו אינה עבירה פלילית, שכן נעשה שימוש באפשרויות שהחוק מעניק - לצורך חסכון במס.
כז. גם אם יש סטיות בבניה המוגמרת של הבנין לעומת היתר הבנייה - אין זה
ענינם של הנתבעים, ואין בכך כדי להוות צידוק לסרוב צביה לחתום על תשריט הבית
המשותף כדי לאפשר רישום הבנין כבית משותף.
כח. חתימת צביה על התשריט אינה מהווה הודאה או הסכמה כי התשריט תואם את
היתר הבניה שכן איש לא זקוק להסכמתה בעניין זה.
.4הנתבעים טוענים כי יש לדחות את התביעה מן הטעמים הבאים:ב
א. העדר יריבות בין נתנאל לבין צביה, שכן המנוח וצביה מעולם לא חתמו על
מסמך כלשהו עם נתנאל.
ב. מדובר בהסדר יזמות בין נתנאל לברוך ולא במכירת דירה.
ג. נתנאל אינו יכול למכור דירה שמעולם לא היתה שייכת לו, ואם התיימר לעשות כן - החוזה הינו בלתי חוקי.
ד. מעשה בית דין בתביעה הכספית שהגיש נתנאל נגד ברוך, נוכח קיומו של פסק
בוררות שאושר ע"י בית המשפט.
ה. נתנאל וברוך הסכימו על דירת 4חדרים על פי הסקיצה שהוגשה לברוך, ועל פי היתר הבנייה, ואם יש אי התאמה בין הסקיצה והיתר הבנייה לבין השטח של 100מ"ר שדיברו עליו - הקובע הוא הסקיצה והיתר הבנייה.
ו. ברוך לא ביקש אי פעם את הגדלת דירתו. אליבא דנתנאל הבנייה נעשתה בדיוק לפי היתר הבנייה, וזה הוגש לאישור חודשים רבים לפני תחילת הבנייה, כך שטענת נתנאל כאילו ב"מהלך הבניה נוצרה אפשרות של הגדלת הדירה" - אינה אמת.
ז. אין כל מסמך בכתב על שינויים בבנייה ועל הסכמה לתוספת תשלום.
ח. ברוך לא היה מעונין בקירוי מרפסת הסוכה הגדולה שלו, והקירוי נעשה
בניגוד לרצונו, רק כדי ליתן לדירה שמעליו שטח יותר גדול, ועל כך בוודאי שאין
ברוך חייב לשלם.
ט. כל תוספות הבניה נעשו בניגוד לרצונו של ברוך וללא הסכמתו, ועל כן אינו חייב בתשלום כלשהו בגין התוספת.
י. שטח הדירה על פי התשריט שנתנאל עצמו הגיש - הוא 102מ"ר ללא קירות חיצוניים, ועוד 8.42מ"ר שטח הקירות החיצוניים עפ"י המודד יעקב סומך, ועל כן השטח ברוטו הוא 110.42מ"ר ולא כפי שנטען ע"י נתנאל.
יא. לא סוכם בין הצדדים מחיר התוספת ונתנאל לא הביא כל ראייה לענין גובה הסכום שהוא תובע. מכל מקום, המועד הקובע לענין קביעת גובה התשלום בגין התוספת הוא מועד תום בניית השלד.
באשר לחלק התוספת שאין עליו היתר בנייה - אין לשלם מאומה שכן זה גורם רק נזק
לברוך ועל נתנאל להרסו.
אם בכלל יש מקום לשלם משהו בגין התוספת - יש לחשבו לפי המוסכם בין הצדדים,
דהיינו - 000, 100דולר בגין עלות הקרקע ובנייה של 100מ"ר, להפחית את עלות הקרקע בשיעור %50, ולחשב את מחיר תוספת הבנייה באופן יחסי למוסכם.
יב. בפני הבורר תבע ברוך שכ"ט עו"ד בסך 000, 1דולר ועתה הוא תובע 500,1
דולר. אף עו"ד לא היה בקשר עם ברוך, לא נערכו כל הסכמים בכתב בין ברוך לנתנאל
- פרט לזכה"ד שהם ערכו בעצמם, ועל כן יש לפטור כליל את ברוך מתשלום שכ"ט
עו"ד.
יג. ברוך מודה כי מתוך כלל 000, 100הדולר שהיה עליו לשלם - שילם רק 000, 95דולר, אולם לטענתו הוא זכאי לקזז את יתרת 000, 5הדולר מהכספים המגיעים לו מנתנאל על פי פסק הבורר (020, 13דולר בגין עיכוב במסירה + 200, 1דולר הוצאת צו ירושה); וכן זכאי הוא לקזז את שווי חלקו היחסי ברכוש המשותף שנתנאל נטל ממנו והצמיד לאחרים.
יד. ברוך מוכן לחתום על תשריט בית משותף התואם את היתר הבניה.
טו. נתנאל דורש כי הנתבעים יחתמו על הסכם חלוקה בו יוצהר כי הם בנו את דירתם בבנייה עצמית, ומאידך גיסא הוא טוען כי מכר את הדירה לנתבעים - ולא היתה בנייה עצמית. נתנאל דורש, איפוא, מהנתבעים לחתום על הסכם חלוקה שנתנאל עצמו טוען כי איננו אמת.
טז. נתנאל דורש מהנתבעים לחתום על הסכם חלוקה בו נאמר שחלק מדירה מס' 7הינו שלהם, אולם עובדה זו אינה אמת, שכן הנתבעים אינם תובעים חלק מדירה 7, חלק זה אינו שלהם, ואין הם יכולים לחתום על עובדה שקרית. נתנאל דורש לחייב את הנתבעים לחתום על הסכם למכירת חלק מדירה מס' 7למשפחת קאהן, וכי בהסכם זה יירשם מחיר אותו חלק ויוצהר כי הנתבעים מכרו חלק זה וקבלו את מלוא התמורה. מאחר שהנתבעים אינם טוענים לזכות כלשהי בדירה מס' 7, לא מכרו חלק ממנה למשפחת קאהן ולא קבלו תמורה בגין מכירה
שלא היתה - אין הם יכולים לחתום על הסכם מכירה שלא היתה. הנתבעים אינם מוכנים לחתום על הסכמים מזויפים ושקריים. יתרה מזו, הסכם כזה כרוך בהוצאות משפטיות, בתשלום מס שבח וכד' - שעל נתנאל לשאת בהם - ולא הנתבעים. דירה מס' 7נמכרה למשפחת קאהן ע"י נתנאל ולא ע"י הנתבעים, ודיווח לרשויות מס שבח כאילו הנתבעים מכרו את דירה 7, או את חלקה - הינו מעשה פלילי.
יז. החלק היחסי של בעלי הדירות בבנין ברכוש המשותף כמופיע בהסכם החלוקה אינו זהה למצב העובדתי בשטח, ועל כן אין הנתבעים יכולים לחתום על שטר החלוקה הבלתי נכון כפי שהוגש להם.
יח. נתנאל היה היזם של העיסקה ולא בונה הדירה. סוכם כי הבנייה בפועל תבוצע ע"י רקובסקי, וכי העלות הכוללת של רכישת הקרקע, הוצאות הבנייה, והוצאות נילוות - תהיה בסך 000, 100דולר - בין אם העלות בפועל תהיה פחות מסכום זה, בין אם יותר, ומטעם זה נערך זכה"ד.
יט. אם ברוך יידרש לשלם כספים לנתנאל - הוא צפוי לתביעה נוספת מרקובסקי.
כ. נתנאל מעולם לא התייחס לזכה"ד כחוזה מכר דירה אמיתי, ולא דיווח לרשויות מס שבח על העיסקה.
כא. כל בעלי הקרקע חתמו על הבקשה להיתר הבנייה, וההיתר שיקף את חלקו של כל אחד מהבעלים המשותפים. כל מה שלא מופיע בהיתר הבניה כחלק מדירה כלשהי - הינו רכוש משותף של כל בעלי הדירות בבנין.
כב. נתנאל הצמיד חלקים מהרכוש המשותף - לדירות שונות, ללא הסכמת הנתבעים, והם אינם מוכנים לחתום על כך.
כג. תאור הדירה בתשריט הבית המשותף עליו נדרשים הנתבעים לחתום - שונה
מהיתר הבניה.
כד. הנתבעים אינם מוכנים לשלם בעבור שינויים שעשה נתנאל - ללא הסכמתם
ובניגוד לרצונם, ובמיוחד הארכת גג מרפסת הסוכה הפתוחה שלהם, שנעשה כדי להגדיל
את הדירה שמעליהם, דבר שגרם להחשכת דירתם.
כה. בפועל נבנה בבנין חדר מדרגות בשטח של כ- 16מ"ר במקום 80מ"ר, ועל כן זכאים הנתבעים לקזז את עלות התוספת כנגד השטח שנלקח מהם בחדר המדרגות.
כו. על פי המוסכם היו הנתבעים זכאים לקבל חניה מקורה, מרפסת סוכה פתוחה גדולה וכן מחסן תמורת תשלום נוסף (היתר הבנייה מחייב הצמדת מחסן לכל דירה). בפועל נבנתה בדירה מרפסת סוכה קטנה, נמסרה לנתבעים חניה לא מקורה, ואין מאפשרים להם לקבל תמורת תשלום את המחסן המגיע להם על פי היתר הבניה.
כז. הנתבעים נדרשים לחתום על הסכמי חלוקה שאינם משקפים את הזכויות הרשומות במקרקעין ואת המוסכם, וע"כ אינם יכולים ואינם חייבים לחתום על הסכמי חלוקה כאלה.
כח. תשריט הבית המשותף שונה מהיתר הבנייה עליו חתמו כל בעלי המקרקעין, הינו בניגוד לתב"ע ובניגוד להיתר הבנייה, וע"כ אין הנתבעים יכולים לחתום על מצב בלתי חוקי.
.5אין צריך לומר כי עיסקה במקרקעין - טעונה מסמך בכתב (ס' 8לחוק
המקרקעין, תשכ"ט - 1969).
.6במקרה שלפנינו המסמך היחיד בכתב הוא זכה"ד, המדבר על 4חדרים ו-000, 100דולר, אך אינו מפרט את שטח הדירה.
בנסיבות אלו לא ניתן לומר כי הצדדים הסכימו ביניהם בכתב כי הסכום של
000, 100דולר ישולם בגין 100מ"ר.
.7גם אם אקבל את דברי שני הצדדים כי דובר ביניהם על שטח ברוטו של 100
מ"ר, ברור ומקובל כי שטח ברוטו של דירה כולל את הדירה על כל קירותיה, אך אינו
כולל את החלק היחסי ברכוש המשותף.
.8אגב, גם אילו סברתי כי יש מקום לחייב את ברוך לשלם בגין תוספת בנייה, אין בידי שום נתונים משכנעים על עלות הבנייה, שכן התביעה ל-400, 2דולר למ"ר מופרזת ביותר, (מתוך נסיוני בתיקי בניה ומתוך המתפרסם ברבים על עלויות בנייה).
.9במקרה הנדון נגזל מברוך שטח גדול מאד בחדר המדרגות הסמוך לדירתו, ונראה כי שטח זה צורף לדירתו, כך שבפועל נעשתה ההגדלה על חשבון זכויותיו ברכוש המשותף ובוודאי יש לקזז פגיעה זו כנגד התוספת לדירה.
.10לא שוכנעתי כי התוספת נעשתה בהסכמת ברוך או לפי בקשתו. כאמור, כל הסכם במקרקעין - חייב להיות בכתב, ואין לפני כל אישור בכתב על הגדלת שטח הדירה בהסכמה. אגב, עצם העובדה כי יש עוד שתי דירות בבנין בעלי שטח דומה ומספר חדרים דומה, מצביעה על כך שהבונים עשו כן מיזמתם, ולא נעשתה כאן מחווה מיוחדת כלפי ברוך. יתכן כי הבונים ראו בכך דרך להגדיל את רווחיהם, אולם הם לא דאגו לעגן זאת במסמך בכתב, לפחות ככל שהדבר מתייחס לברוך.
.11מרוב להיטות נתנאל לחסוך במיסוי, גרם הוא עצמו לכך שהקרקע לא תהיה שלו -אלא של רוכשי הדירות עצמם. במקרה שלפנינו מדובר, איפוא, בבניית בעלי הקרקע על קרקע השייכת להם, ולא ניתן לדבר על מכירת דירה לברוך ע"י נתנאל - שהקרקע אינה שייכת לו (בניגוד לאשר קבעו הבוררים).
לכל היותר ניתן לראות בנתנאל קבלן של בעלי הקרקע - אם אכן הוא בנה את
הבנין, או יזם - אם רקובסקי בנה את הבנין.
יתרה מזו, אם נתנאל טוען כי מכר לברוך את הדירה - מדוע לא דיווח על העיסקה לרשויות מס שבח?
.12תוכן זכה"ד, בו נאמר כי נתנאל מוכר לברוך דירה - עומד בסתירה לעובדה שהקרקע כלל לא רשומה על שם נתנאל, והיא רשומה, באופן יחסי, על שם המנוח, אביו של ברוך.
ניתן להבין סתירה זו בעובדה כי הן נתנאל והן ברוך - אינם משפטנים.
בנסיבות שיצר נתנאל עצמו, לפיהן רוכשי הדירות הם בעלי הקרקע, היה עליו
לכתוב בזכרון הדברים כי נתנאל בונה לברוך דירה על קרקע השייכת לאביו של ברוך,
וכי תמורת הבנייה ישולם לו סכום של 000, 100דולר, או כל סכום אחר בניכוי מחיר
הקרקע.
.13בהעדר הסכם בנייה מפורט, מובן כי היתר הבנייה שנחתם בידי בעלי הקרקע לצורך הגשתו לאישור - מהווה את התשריט על פיו היה על נתנאל ורקובסקי לבנות את הבנין, ולא היתה להם כל זכות לערוך ביוזמתם שינויים בבניה ובהצמדות - ללא הסכמה בכתב מטעם כל בעלי הקרקע, כולל המנוח.
.14לנתנאל אין, מבחינה משפטית, כל זכות בקרקע עליה נבנה הבנין, אלא אם כן גם לו חלק מן הבעלות בקרקע (דבר שלא הוכח). אם נתנאל בעלים של חלק מהקרקע זכויותיו לענין חלוקת הדירות או הצמדת חלקים מהרכוש המשותף לדירות - שוות לאלו של בעלי הקרקע האחרים ואינן עולות על זכויות האחרים, אלא אם נקבע אחרת בהסכמים עמו, דבר שלא נקבע במקרה הנדון.
.15אין מחלוקת כי בין המנוח לבין נתנאל - לא נחתם כל מסמך, ועל כן אין יריבות בין נתנאל לבין צביה - יורשת המנוח, ונתנאל אינו זכאי לתבוע ממנה מאומה.
.16לבעלי הדירות צריך להיות ענין לרשום את הבנין כבית משותף, ובתור שכאלה הם זכאים לתבוע מהנתבעים לחתום על מסמכים שיאפשרו רישום הבנין כבית משותף. נתנאל וברוך לא סיכמו ביניהם בכתב כי נתנאל ידאג לרישום הבנין כבית משותף, ועל כן אין לנתנאל תביעה כנגד מי מהנתבעים לחתום על המסמכים הדרושים לרישום הבנין כבית משותף. אם נתנאל התחייב כלפי רוכשי דירות אחרות לרשום את הבנין כבית משותף, עליו לפתור בעיה זו, אולם לא בדרך בה נקט בתביעה שלפנינו.
.17ברור כי לברוך זכות לקיזוז, הן בגין הכספים שנתנאל חב לו על פי פסק הבורר, הן בגין שינויים שעשה נתנאל בשטחים המשותפים (כולל - חדר הסקה וחדר מדרגות - שאין לנתנאל כל זכות בהם), והן בגין קירוי מרפסת סוכה פתוחה - שברוך לא ביקש.
.18בהיתר הבניה הוצמד מחסן לכל דירה, ועל כן ברור כי לברוך זכות למחסן,
הגם שתמורתו טרם סוכמה.
נתנאל לא היה זכאי לקחת את המחסן שהוצמד לדירת ברוך - ולהצמידו לדירה
אחרת.
.19לברוך לא הובטחה חניה מקורה וכזאת אינה מובטחת לכל אחד מבעלי הדירות
על פי היתר הבנייה, ועל כן דין טענת ברוך לחניה מקורה - להידחות.
20תביעת נתנאל לתשלום שכ"ט עו"ד אמנם מבוססת על זכרון הדברים, אולם
בפועל לא היה שום עורך דין מעורב בעיסקה בין נתנאל לבין ברוך, וחבל שכך, משום שאילו היה עו"ד מעורב בעיסקה, מן הסתם היה לפנינו הסכם ברור, מלא ומובן, מה שאין בפנינו.
בנסיבות אלו צודק ברוך בטענתו כי אינו חייב לשלם שכ"ט עורך דין - שלא היה כלל.
גם העובדה שבפני הבורר דרש נתנאל שכ"ט עו"ד בסך 000, 1דולר + מע"מ, ואילו בתביעה זו הוא תובע 500, 1דולר + מע"מ למטרה זו - אומרת דרשני.
.21נושא תביעה זו נדון בבוררות.
פסק הבוררות מחולק לשניים - פסק ביניים מיום כ"ב באב תשנ"ג, ו"החלטה" מיום י"ד בחשוון תשנ"ד - שאין לה כותרת של החלטה או פסק. (ראה תיק המ"פ 230/94).
הבוררות היתה "בענין תביעות הדדיות בנוגע מכירת ובניית הדירה שברח' גרוסברג 3ים גוש 80דהיינו תוספת בנייה מעל 100מ"ר ברוטו, תשלום עבור מחסן, וחתימת הקונה על תוכניות חלוקת הדירות ובית משותף, ותשלום שכ"ט עבור עו"ד והוצאות להשגת צו ירושה".
בפסק הביניים נקבע כי על נתנאל להפקיד 1200דולר עבור צו הירושה;
כי הקרקע שייכת לנתנאל (!) ועל ברוך לחתום על כל מה שמבקש עורך הדין לצורך רישום הבית כבית משותף וכן על הדירה שנמכרה ע"ש משפחת קאהן (!).
על נתנאל להביא מסמכים בנוגע לאינתיפאדה.
שני הצדדים יביאו מדידות של הדירה והמחסן.
"בהחלטה" השניה נאמר כי נתנאל השליש את 1200הדולר אך ברוך לא מסכים לסדר את הרישום והעלה תביעות נוספות כתנאי לחתימות, וביניהם את שאלת הרטיבות בדירה אחרת בגבעת שאול, למרות שבהסכם הבוררות לא דובר על הדירה האחרת. נתנאל מסכים גם לכך אך ברוך לא מסכים ודורש שתחילה ינתנו לו הוצאות צו הירושה - ונתנאל מתנגד.
וההחלטה הסופית של הבוררים היא:ו
"החלטנו, שרק אחרי שהר"ר ברוך פרידמן יסדר את החתימות הנ"ל יקבל מאתנו הכסף, ואם הר"ר ברוך פרידמן יסרב לזה אין אפשרות להמשיך את הדיונים, ושלום על ישראל". (ההדגשה לא במקור).
"פסק" זה קיבל אישור של בית המשפט ביום .27.6.94
מאחר שה"פסק" הזה קובע כי אין אפשרות להמשיך בדיונים - לא ברור לי גורל הבוררות, ועל כן ניתן לקבוע כי למעשה לא ניתן פסק בוררות לגופו של ענין כלל ועיקר.
.22בהתחשב בכל האמור, ובטענות הנתבעים שציינתי כי אני מקבלת אותן - אני
דוחה את התביעה.
.23נתנאל ישלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות, ושכ"ט עו"ד בסך 000, 20ש"ח +
מע"מ.
הסכומים ישאו ריבית והצמדה כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

.24צו העיקול הזמני - בטל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סרבן מס

  2. הקילת מס

  3. ערעור מס קניה

  4. מס ששולם בחסר

  5. עיקול החזרי מס

  6. השבת מס בולים

  7. החזר מס בולים

  8. נוסח ערעור מס

  9. ביטול מס בולים

  10. מה זה אמנת מס ?

  11. מבצע מס וחלילה

  12. עורך דין מס קניה

  13. ערעור על כפל מס

  14. עורך דין מס רכוש

  15. החזר מס על קרקע

  16. עקרון רציפות המס

  17. החזר מס יבוא רכב

  18. מס על יבוא דגים

  19. ערעור מס של מאפיה

  20. מס רכוש נזק עקיף

  21. תביעה נגד יועץ מס

  22. מדד שלילי החזרי מס

  23. העלמת מס בעל מספרה

  24. העלמת מס הרמת מסך

  25. תביעה לקבלת החזר מס

  26. זיכוי ממס על תרומות

  27. גביית יתר מס בולים

  28. תשלום מס רכוש ביתר

  29. נטל ההוכחה בתביעות מס

  30. טענת השתק בדיני מיסים

  31. נטל ההוכחה בערעור מס

  32. מס בולים על קניית רכב

  33. ראיות חדשות בערעור מס

  34. מס על הלוואה ללא ריבית

  35. חוק מס מעסיקים בשטחים

  36. שימוע לפני הטלת כפל מס

  37. נוסחה אחידה לחישוב מס

  38. התחמקות ממס על סיגריות

  39. מס על אופציות לעובדים

  40. ביקורת מס בקונדיטוריה

  41. גביית מס קניה שלא כדין

  42. מס על רווח ממכירת מניות

  43. מס קניה על כלים חקלאיים

  44. הטבות מס למעסיקים באילת

  45. מס בולים על פוליסת ביטוח

  46. חוב מיסי ועד של בן ממשיך

  47. סיווג רכב עבודה לצורכי מס

  48. תשלום מס מקביל בגין קצבה

  49. סעיף 11א(2) לפקודת המיסים

  50. הערכת מלאי ביקורת מס בעסק

  51. מס לשכירים על רכב מהעבודה

  52. החזר מס בולים ששולם בטעות

  53. רשות המיסים מול נושה מובטח

  54. הגדרת ''בעל'' בחוק מס רכוש

  55. מס על מכירת סיגריות באילת

  56. ריבית על אי תשלום מס בזמן

  57. אי רישום תקבול ע''י יועץ מס

  58. הקלות מס לתושבי גבול הצפון

  59. מס על קניית מכוניות להשכרה

  60. רישום בספר המיסים המנדטורי

  61. שותפות משפחתית - ביקורת מס

  62. צ'ק ללא שם מלקוח - העלמת מס

  63. המועד הקובע לצורכי מס מכירה

  64. הקלה במס במכירת פעילות ייצור

  65. רישום חלק יחסי במגרש מטעמי מס

  66. פיצוי ממס רכוש בגין הצתת מבנה

  67. פיצויים ממס רכוש על נזק עקיף

  68. תוספת שכר לעובדי רשות המיסים

  69. מס על מכירת פירות של אדם פרטי

  70. העלמת מסמכים במסגרת חקירת מס

  71. אי רישום תקבול במהלך ביקורת מס

  72. ביקורת מס בדוכן שווארמה פלאפל

  73. מס על רווחים מהפקדות לקופות גמל

  74. פסק דין פלילי כראיה בערעורי מס

  75. ערעור מס רכוש לגבי שווי מקרקעין

  76. ערעור על החלטת ועדת ערר מס רכוש

  77. אישור מס רכוש על בעלות במקרקעין

  78. טור ממס לדירת מגורים בבעלות עמותה

  79. כמה מקבלים על התחמקות מתשלום מס ?

  80. גלגול מס על הלקוחות כתנאי להחזר מס

  81. תביעה לתשלום מיסים לעיריית רחובות

  82. סחורה ללא תעודת משלוח - ביקורת מס

  83. חישוב מחזור עסקאות - תקנות מס רכוש

  84. ארנונה ומיסים בגין הפעלת שוק עירוני

  85. אי דיווח על עסקת מקרקעין לרשויות המס

  86. מס על תשלום לעובד בגין תניית אי תחרות

  87. האם צריך לשלם מס על הכנסה ממחילת חוב ?

  88. זיכוי מס בישראל בגין מיסים ששולמו בארה''ב

  89. בדיקת הגיון כלכלי של עסקה ע''י רשויות המס

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשות המיסים

  91. זכות השימוע לפני העברת תיק למחלקת חקירות מס

  92. האם יש מס על משכורת לבני משפחה מרווחים בחברה ?

  93. האם מחילת חוב במועד מאוחר יותר היא עסקה נפרדת המחויבת במס מכוח עצמה ?

  94. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון