קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רישיון לנהג מונית לנסיעות שירות: .1א. לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (כב' השופטת קנטור) מיום 8.7.98(ת.פ. 97/6613). ב. בית המשפט קמא הרשיע את המערער באי קיום חובת רשיון, עבירה לפי סעיף 3 לצו מצרכים ושירותים (הסעה באוטובוסים ובמוניות), תשל"ד- 1974(להלן - "הצו") ודן אותו לתשלום קנס בסך של -.000, 2ש"ח, לחתימה על התחייבות עצמית על סך של -.000, 4ש"ח להימנע מלעבור את העבירה שבה הורשע במשך שנתיים מיום גזר הדין, ולפסילת רשיון נהיגה לתקופה של חודשיים על תנאי למשך שנתיים. ג. הערעור מופנה הן כנגד ההרשעה והן כנגד חומרת העונש. .2האישום א. בכתב האישום נטען כי המערער הינו הבעלים של מונית בעלת רשיון הסעה מספר .8562על פי הרשיון מותר היה לבצע במונית נסיעות מיוחדות בלבד. ב. המשיבה טענה בכתב האישום כי ביום 19.9.96, בשעה 15: 14"ובסמוך לשעה זו", הסיע המערער במונית את מר דוד גולדברג בנסיעת שירות, במסלול נסיעתו של קו אוטובוס מס' 63, מרח' אבן סינא שבחיפה לקרית אתא. המשיבה הוסיפה וטענה בכתב האישום כי המערער גבה מכל אחד מנוסעי המונית, בנפרד, שכר הסעה בסך של -. 6ש"ח. ג. המאשימה טענה כי במועד הנ"ל לא היה בידי המערער רשיון מאת הרשות המוסמכת להסעת נסיעות שירות. ד. בעשותו את האמור לעיל, טענה המשיבה, הפר המערער את תנאי הרשיון שניתן לו. .3גירסת המערער א. כחודשיים לאחר האירוע הנטען, ביום 19.11.96, נחקר המערער בידי מר שחר שבו, חוקר משרד התחבורה, אשר הודיע למערער כי הוא חשוד ב: "אי מתן קבלה והתנהגות". (כך במקור!). ההודעה שמסר המערער לחוקרו הוגשה כראיה וסומנה ת/.1 ב. המערער טען בפני חוקרו כי המקרה שבגינו הוגשה התלונה "לא זכור לי כלל". המערער הוסיף וטען כי בסרט הפדיון היומי, המתייחס ליום האירוע, מופיע ליד השעה 14: 13סכום של -. 30ש"ח בגין נסיעה מיוחדת. לדבריו - "(...) דבר זה מסביר שהייתי בנסיעה מיוחדת ולא יכול להיות שבצעתי נסיעת שירות". המערער הוסיף ואמר כי ידוע לו איזה רשיון יש לו, והוא מודע לכך שיש לו רשיון לביצוע נסיעות מיוחדות בלבד ואי "אני מבצע רק נסיעות מיוחדות". המערער ציין כי הוא אינו קשור עם שום תחנה וכי הוא "עובד פרטי". לדבריו, "נסיעות שירות לא ביצעתי אף פעם". ג. בסרט הפדיון היומי שמסר המערער לחוקר נרשם כי ביום האירוע, בשעה 22:16, נתקבל תשלום בסך של -. 6ש"ח. בהתייחסו לתשלום האמור סיפר המערער לחוקרו כי - "(...) נסיעה זו לא בוצעה על ידי אלא נהג מונית אחר, שהמכשיר שלו התקלקל דומני בקש ממני לתת לו קבלה על סך -. 6ש"ח ודבר זה הוא מקובל. את הנהג אנילא מכיר ואנסה לאתר אותו במידה ואצליח, אצור קשר עם משרד התחבורה ואמסור את פרטיו. מה שאני רוצה לומר פה שלא יתכן שאני יתן לנהג מונית אחר קבלה ולנוסעת שירות (לנוסע) אני אסרב לתת קבלה (...) לא יתכן שאני יגיד לנוסע שאני יוריד אותו אם יבקש קבלה. אני לא זוכר מקרה כזה ולכן לא יכול להתייחס ובנוסף לכך שאני לא מבצע נסיעות שירות". (ההודעה ת/1). .4הדיון בפני בית המשפט קמא א. מטעם התביעה הופיעו בפני בית המשפט קמא המתלונן מר דוד גולדברג, והחוקר מר שבו. ב. עדותו של מר שבו הצטמצמה להגשתם של מוצגים שונים (עמ' 5לפרוטוקול בית המשפט קמא). ג. המתלונן מר גולדברג העיד כי ביום האירוע בקש לנסוע, יחד עם ידידתו, מרח' אבן סינא לקרית אתא. במקביל לתחנת האוטובוס ברחוב האמור, מצויה תחנת מוניות שירות לקרית אתא. המתלונן העיד כי מוניתו של המערער עמדה במקום והוא וידידתו עלו למונית. כל אחד מן השניים שילם סכום של -. 6ש"ח. ידידתו של המתלונן בקשה חשבונית משום שהיתה אמורה לקבל החזר של ההוצאה ממקום עבודתה. לדברי המתלונן - "(...) גם אני בקשתי כי ראיתי שהוא מסרב לתת לה - לא שומע אותה. הנאשם החל בנסיעה כי הרכב היה מלא בנוסעים. כאשר בקשתי ממנו בקול רם לקבל חשבונית, הוא פתח את דלת המונית לאחר שעצר ואמר שאם אנחנו רוצים חשבונית, אנחנו יכולים לצאת החוצה. הוא אמר: לי אין חשבוניות". החלטנו להמשיך בנסיעה מפני שהיה חשוב לנו להגיע בזמן. (...) הגברת החליטה בסוף הנסיעה שהיא רוצה להתלונן. איך שירדנו רשמנו את מספר ה"כובע" וניהלנו שיחה במקום. מספר ה"כובע" הוא - .8562את המספר רשמתי על פיסת נייר שהיתה לי (...) מסרתי פרטים לגבי תאור הנהג. אמרתי שהוא בשנות ה-50, שיער לבן, הגובה היה נראה לי כנמוך, מבנה גוף מלא. אני מזהה את הנהג - מצביע על הנאשם. מאז האירוע ראיתי את הנאשם לאורך כל התקופה". (עמ' 3- 4לפרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא). ד. בעדותו בפני בית המשפט הנכבד קמא חזר המערער והכחיש כי נתבקש ליתן קבלה וסרב. לדבריו, "אילו לא רציתי לתת קבלה לאדם כלשהו על -. 6ש"ח לא הייתי נותן לנהג שנתקע בלי קבלות תדפיס על -. 6ש"ח?". המערער תהא - "איזה מניע יש לי לא לתת לנוסע שלי קבלה ולאדם זר כן לתת?". (עמ' 6לפרוטוקול). למעשה, המערער לא מסר, במסגרת עדותו בבית המשפט, כל גירסה באשר לעיקר הטענה שבכתב האישום, היינו, לעניין ביצועה של נסיעת שירות. .5הכרעתו של בית המשפט קמא בית המשפט קמא שקל את חומר הראיות שלפניו והגיע למסקנה כי גירסתו של המערער "לא היתה אמינה ומהימנה עלי ואינה עומדת במבחני ההגיון והסבירות". (פיסקה 2להכרעת הדין, עמ' 9). בית המשפט ניתח את עדויותיהם של העדים, התייחס לפרטי עדותו של המתלונן והצביע על הסיבות שהביאוהו לסמוך על עדותו. בית המשפט קבע כי העובדה שבפירוט הפדיון היומי של המערער מיום האירוע (המוצג ת/5) מופיע סכום של -. 6ש"ח, שהוא תעריף נסיעת השירות לה טען המתלונן - "(...) מחזקת את גירסת התביעה ומצביעה על כך כי הנאשם אכן ביצע נסיעת שירות באותו יום. מדובר בדיוק בסכום שטען העד כי הנאשם דרש בגין נסיעת שירות ויש בכך לחזק את גירסת העד חיזוק נוסף. אף טענת הנאשם כי נתן את החשבונית לנהג-עמית אינה סבירה ואינה הגיונית בעיני. הנאשם הבטיח (...) להמציא את פרטיו של אותו נהג, אך לא זו בלבד שלא עשה כן עד עצם היום הזה, אלא גם לא הביא את אותו אדם כעד הגנה מטעמו. הימנעותו זו של הנאשם להציג ראייה שתחזק את גירסתו, לכאורה, אומרת דרשני ופוגעת במהימנות גירסתו כולה". (פיסקה 4בהכרעת הדין). בסופו של דבר הרשיע בית המשפט את המערער על סמך החומר שהיה לפניו. .6טענות המערער בפני ערכאת הערעור א. המערער טען שכל העת הטרידה אותו השאלה מדוע קם המתלונן פתאום והגיש נגדו את התלונה הנ"ל "הרי לא ביצעתי את העבירה". המערער טען בערעורו, ולמעשה הפך טענה זו לעיקר טענתו, כי בינתיים התברר לו עובדה שלא היתה ידועה לו קודם לכן: היינו, שהמתלונן עצמו הינו נהג מונית שבבעלותו מונית פלונית "ואז באו נהגים וספרו לי שמר גולדברג התפאר שדפק אותי על כך שבזמנו לקחתי לו נוסעת והוא התנקם בי וגם הרויח את היומית שלו ב- 5דקות, בכך שהוא קבל את המענק של העד". המערער הלין על כך שלמרות שבקש להביא את העובדות הנ"ל לידיעתו של בית המשפט סרב בית המשפט לאפשר לו לעשות כן. ב. המערער טען כי העונש שנגזר עליו הינו כבד וקשה עליו לשלמו: למן 7.1.98"ועד היום" אין הוא עובד ואין לו הכנסות מהביטוח הלאומי. לדבריו, הוא לווה כספים מחברים ומבני משפחה כדי "להביא פת לחם לילדים וכבר אין לי ממי ללוות". .7טענות המשיבה בערעור בא כוחה המלומד של המשיבה, עו"ד גבריאל הררי, בקש לדחות את הערעור על שני חלקיו. עו"ד ההרי טען כי ההרשעה מבוססת על ממצאי מהימנות שנקבעו על ידי בית המשפט קמא ואין מקום להתערב בהם. ולעניין העונש טען כי העונש הוא סביר ואינו חורג לחומרה. .8דיון א. שקלתי את טענות הצדדים ואת מכלול נסיבות העניין והגעתי למסקנה כי דין הערעור על ההרשעה להדחות. אכן, כטענת בא כח המשיבה, הכרעת בית המשפט מבוססת על ממצאי מהימנות. בית המשפט קמא, ששמע את הראיות והתרשם מן העדים, קבע את הממצאים שקבע ואין במקרה שלפני כל סיבה להתערב בהכרעת דינו. ב. גם טענתו העובדתית של המערער בעניין זהותו של המתלונן ורצונו "להתנקם בו", שהובאה בפני ערכאת הערעור שלא כדין ("שלא כדין" משום שבית המשפט קמא דחה את בקשתו של המערער להוסיף ולהביא ראיות. מה גם שטענות המערער הובאו בהודעת הערעור ללא כל ביסוס ראייתי), גם טענתו העובדתית הנ"ל, אינה יכולה לסייע למערער. גם אילו ניתן למערער להוסיף ולהביא ראיות כדי להוכיח את טענתו הנ"ל, לא היה בכך כדי לשנות מן העובדה שהמערער הסיע נוסעים בנסיעת שירות בניגוד לתנאי הרשיון. וזאת להדגיש: העובדה שהמתלונן הינו, בעצמו, נהג מונית, ואפילו היתה למתלונן טרוניה על המערער בשל סיבה זו או אחרת, אין בכך ולא כלום. גם נהג מונית יכול להיות נוסע במונית, כמו כל אזרח אחר, והעובדה שהוא עמית למקצוע אינה פוסלת אותו לעדות. החשוב הוא שבית המשפט קמא שמע את עדויותיהם של המתלונן ושל המערער והחליט כי דברי המתלונן על כך שהוא וידידתו נסעו במוניתו של המערער נסיעת שירות הם אמת. לפיכך דין הערעור על ההרשעה להדחות. ג. לעניין העונש: אכן, בית המשפט קמא לקח בחשבון את העובדה שהמערער עבר אירוע של תקיפה במהלך עבודתו וכי מצבו הכלכלי קשה. על שום כך, והואיל והיתה זו הפעם הראשונה שבה הורשע המערער בעבירה שפורטה בכתב האישום, נמנע בית המשפט מלפסול את רשיונו של המערער בפועל והסתפק בפסילה על תנאי. במצב רגיל לא הייתי רואה מקום להתערב בגזר הדין, שהינו סביר ותואם את אופיה הכלכלי של העבירה בה עסקינן. ברם, סבורני כי בית המשפט לא נתן את המשקל הראוי למצבו הכלכלי הדחוק של המערער. בנסיבות העניין, נראה לי כי עונש הפסילה על תנאי יחד עם ההתחייבות על סך של -.000, 4ש"ח הינם עונש מספיק וכי יש מקום לבטל את הקנס שהוטל על המערער. .9סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: א. אני דוחה את הערעור על ההרשעה. ב. אני מורה על ביטול הקנס בסך של -.000, 2ש"ח שהוטל על המערער. ג. יתר חלקי גזר הדין שניתן על ידי בית המשפט קמא ישארו על כנם. נהג מוניתמוניתרישיון מונית