שינוי דרגת נכות מותאמת רטרואקטיבי בביטוח לאומי

טענות המערער היתה כי ביטוח לאומי והוועדות הרפואיות, הכירו במשך שנים בדרגת נכות "מותאמת" לצורך זכאות לגמלת ניידות. ביטוח לאומי רשאי לשנות את מדיניותו בסוגיה זו כבאחרות, אך שינוי זה יכול ויחול רק על נכים שטרם עמדו לבדיקה, ולא על נכים אשר נקבעה להם טרם השינוי דרגת נכות מותאמת.
לאור מדיניות המוסד עד לשינוי המדיניות נוצר נוהג, שאינו ניתן לשינוי רטרואקטיבית.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שינוי דרגת נכות מותאמת רטרואקטיבי בביטוח לאומי:

.1לפנינו ערעור לפי סעיף 200א לחוק הביטוח הלאומי [וסח משולב], תשכ"ח-
1968(להלן - החוק) על החלטת ועדה לעררים - גמלת ניידות, מיום 17.9.1984, אשר קבעה כי ליקוייו של המערער אינם ניתנים ליישום ברשימת הליקויים להסכם בין הממשלה והמוסד לביטוח לאומי בעניין קצבת ניידות (להלן - הסכם הניידות).
.2קודם לאותה קביעה נבדק המערער על-ידי ועדה אחרת, בשנת 1977, ונקבעה לו דרגת נכות של %.60
גם בשנת 1977לא היתה נכותו של המערער ניתנת ליישום ברשימת הליקויים, אך הוועדה החליטה את החלטתה, כהסברה במכתבה מיום 2.3.1977ליחידה למוגבלים בניידות במוסך, כדלקמן:ב
"אם כי המוגבלות בפרקי הירכיים אינה ניתנת לסיווג ישיר במסגרת רשימת הליקויים, ועדת העררים בדעה שהמוגבלות הקשה ביותר של עמוד השדרה בצירוף המוגבלות בפרקי הירכיים גורמים למוגבלות כוללת בכושר הניידות, וממליצה לזכות את מר בהירי ב-% 60הקלות, במקרה חריג".
הוועדה, אשר החלטתה היא נשוא הערעור, היתה מודעת להחלטת קודמתה והתייחסה אליה במלא בקבעה, כי "טעתה הוועדה" (בהחלטתה משנת 1977).
.3על-פי החלטת סגן הנשיא נדון הערעור על-פי טענות בכתב. במסגרת הדיון המוקדם נרשמו טענות הצדדים.

.4טענות המערער, אשר הובאו בהרחבה על-ידי פרקליטו המלומד, הן בקצרה:ו
א) המוסד והוועדות הרפואיות, הכירו במשך שנים בדרגת נכות "מותאמת" לצורך זכאות לגמלת ניידות; ב) המוסד רשאי לשנות את מדיניותו בסוגיה זו כבאחרות, אך שינוי זה יכול ויחול רק על נכים שטרם עמדו לבדיקה, ולא על נכים אשר נקבעה להם טרם השינוי דרגת נכות מותאמת.
לאור מדיניות המוסד עד לשינוי המדיניות נוצר נוהג, שאינו ניתן לשינוי רטרואקטיבית; ג) פסקי-הדין שניתנו בעניין סמכותה של הוועדה להחליט כל החלטה על-פי הנתונים שיימצאו בנכה, ובייחוד בג"צ חריף [1], ניתנו לאחר שהמערער עמד לבדיקה הרפואית, ולכן אין פרשנות זאת עומדת למוסד ועליו לנהוג לפי נוהגו הקודם; ד) למערער נקבעה בשנת 1977דרגת נכות צמיתה ואין לשנותה, מכוח הסכם הניידות, אלא אם חל שינוי במצבו של המערער. אין חולק כי שינוי כזה לא חל; ה) הסכם הניידות הוא הסכם לטובת צד ג', ובתור שכזה הוא חייב להתפרש לטובת הנכה.
.5באת-כוח המוסד השיבה:נ
א) המוסד והוועדות ממשיכים להכיר, במקרים הראויים, בדרגת נכות מותאמת, אד הדבר נתון לשיקול דעתן של הוועדות; ב) הוועדה לעררים, נשוא הערעור, פעלה בהתאם להלכת איש שלום [2], והיתה רשאית להחליט כאשר החליטה; ג) זכות שנרכשה בטעות - אין המוסד מנוע מלשנותה; ד) המוסד והוועדה פעלו על-פי סעיף 20לתוספת ב' להסכם הניידות, ופעולתם תואמת את הוראות הסכם הניידות.
.6לטענה הראשונה - קביעה או הכרה בדרגת נכות מותאמת.
א) בית-דין זה פסק, וחזר ופסק, כי אין זכאות מכוח הסכם הניידות ליישום פריט תוך תיאום.

"כאשר ההסכם אומר, כי ועדה רפואית לעררים תקבע 'אחוזי מוגבלות בניידות על פי רשימת הליקויים שבתוספת א', פשיטא שתנאי לזכאות הוא שיהיה 'ליקוי' כמפורט בתוספת. זה ולא אחר. התוספת אינה מתייחסת למצבים 'אפרוקסימטיביים', היינו למצבים דומים או שווי מוגבלות, אלא למצבים ולמגבלות ספציפיים. הדרך של יישום 'תוך תיאום' אינה נזכרת כלל בהסכם. כאשר רצו לאפשר קביעת דרגות נכות לעניין חוק הביטוח הלאומי 'תוך תיאום', עשו כן (תקנה 14לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956). מכאן שהדרך לקביעת דרגת נכות 'תוך תיאום' אינה מתחייבת ואינה פתוחה עת בהסכם הניידות מדובר" (דב"ע מד/ 590- 01[3], בע' 230); ב) לאמור נוסיף, כי האמור בתוספת ב' להסכם הניידות, הישים לענייננו, קובע:ב
" .2הוועדה הרפואית תקבע:ו
(א) את אחוז מוגבלותו בניידות של הנבדק בהתאם לאמור
בהסכם זה ובהתאם לרשימת הליקויים בתוספת א' להסכם זה
בלבד (להלן - המוגבלות בניידות)".
משקבעו הצדדים להסכם, כי הקביעה תהיה "בהתאם לרשימת הליקויים בתוספת א' להסכם זה בלבד" (ההדגשה לא במקור), לא יסכל בית-הדין את כוונת הצדדים להסכם.
נוסיף, כי המלה "בלבד" הוספה להסכם הניידות משנת 1977, ולא היתה קיימת בהסכם הראשון, זה משנת 1975(ראה, בין היתר, דב"ע לז/576-01; לז/653- 01[4]).
ג) עיון בממצאי הוועדה, נשוא הערעור, מראה כי ה"סטיה" מהאמור במבחנים אינה קלה, ורק במקרים מסוימים יכול וסטיה קלה תביא להתערבותו של בית-הדין מהטעם של חוסר סבירות בהחלטת הוועדה (דב"ע מד/590- 01[3], בע' 230).
.7לטענה השניה - סטיה מהנוהג, לאור פסיקה שבאה לאחר שלמערער נקבעה זכאות לניידות ברכב.
א) המוסד לביטוח לאומי פועל מכוח חוק, ועליו לבצע את הסכם הניידות שנחתם מכוח הוראת חוק מפורשת (סעיף 200א לחוק). בבואו לבצע את ההסכם עליו לפעול לפי הפירוש הישים של ההסכם שעה שעניין בא לפניו, בדיוק כפי שעליו לפעול שעה שהוא בא ליישם או לבצע הוראת חוק, ולגבי הוראת חוק
נאמר "המצב המשפטי הכללי לפני הפרשנות השיפוטית ולאחריו אינו זהה" (ברק [7], "חקיקה שיפוטית", משפטים, כרך י"ג, ע' 25, 31).
דבריו אלה של השופט ברק אומצו על-ידי בית-דין זה (דב"ע מו/22- 0[5]):נ
ב) משכך הדבר - אין המוסד חייב לנהוג כלפי המערער בדרך בה נהג טרם "שינוי המדיניות", אם היה שינוי כזה שקיבל גושפנקה של הפסיקה.
.8לטענה השלישית - על-פיה, משנקבעה למערער דרגת נכות צמיתה, אין לשנותה אלא רק משחל שינוי במצבו של המערער.
א) המערער הופנה לבדיקה מחודשת מכוח סעיף 20לתוספת השניה להסכם
הניידות, אשר זה לשונו:ב
" 20א. המוסד רשאי בכל עת להפנות את המוגבל בניידות לבדיקה מחודשת בפני הוועדה הרפואית, והוראות תוספת זו יחולו.
ב. מוגבל בניידות רשאי לבקש בדיקה מחודשת בפני הוועדה הרפואית אם הוכיח, להנחת דעתו של הרופא המוסמך, כי חלה החמרה במוגבלותו בניידות, ובלבד שחלפו שנים עשר חודשים מיום הקביעה האחרונה של הוועדה הרפואית או של הוועדה הרפואית לעררים"; ב) עיון בשתי פסקותיו של סעיף 20לתוספת מראה, כי בעוד המוגבל רשאי, מכוח פסקה ב', לבקש בדיקה מחודשת, אם "חלה החמרה במוגבלותו בניידות", אין הגבלה דומה ביחס לסמכות המוסד הרשאי, מכוח פסקה א', להפנות את המוגבל בניידות לדיקה מחודשת בכל עת; ג) האמור בסעיף 20דלעיל רחב יותר מההוראות שבתקנות 36ו- 37לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956; בתקנה 37לתקנות האמורות הסמכות לבקש דיון מחודש היא בידי "רופא מוסמך", דהיינו סמכות המוסד לפעול היא משיקולים רפואיים (דב"ע מג/98- 0[6]), בעוד שבהסכם הניידות הסמכות היא בידי "המוסד", דהיינו מכל שיקול ענייני שהוא; ד) העובדה, שהמוגבל מבקש להחליף את רכבו ולקבל הקלות בהתאם, הינה שיקול ענייני וסביר להעמדת המוגבל לבדיקה מחדש.
.9לטענה הרביעית, והאחרונה - היות הסכם הניידות הסכם לטובת צד שלישי ולכן יש לפרשו לטובת המוגבל בניידות.


דרך הפרשנות המוצעת על-ידי המערער עשויה להיות ישימה מקום בו הפירוש נוטה לכאן או לכאן, אולם מקום שהאמור בהסכם ברור, אין מקום לעוות את הכתוב ולא לקיים את כוונת הצדדים להסכם הניידות.
.10סופו של דבר - דין הערעור להידחות.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין נכות

  2. נכות בעיניים

  3. נכות תפקודית

  4. תאונת דרכים נכות

  5. תאונת דרכים אין נכות

  6. נכות גריאטרית

  7. 36% נכות רפואית

  8. נכות מחמת הספק

  9. סעיף 6ב נכות על פי דין

  10. אנצפלופתיה נכות

  11. מרפק טניס נכות

  12. נכות 100 אחוז תאונת דרכים

  13. תקנה 9 נכות מוסבת

  14. פיצוי על 1% נכות

  15. תביעה על נכות בתאונת עבודה

  16. מענק נכות מבטחים

  17. תביעה לנכות זמנית

  18. מהי נכות וסטיבולרית

  19. 5% נכות תאונת דרכים

  20. 45% נכות ביטוח לאומי

  21. ערעור על נכות זמנית

  22. תאונת דרכים 1% נכות

  23. מועד תחילת גמלת נכות

  24. תאונת דרכים 5% נכות

  25. תאונת דרכים 44% נכות

  26. תאונת דרכים 23% נכות

  27. ייחוס נכות לעבר רפואי

  28. תאונת דרכים 27% נכות

  29. תאונת דרכים 50% נכות

  30. תאונת דרכים ללא נכות

  31. תאונת דרכים 19% נכות

  32. נכות אורטופדית 2 אחוז

  33. נכות 15% בגין ליקוי שמיעה

  34. תביעה לתשלום מענק נכות

  35. הפסדי השתכרות 30% נכות

  36. הכרה בנכות נפשית בצבא

  37. חישוב מענק נכות מעבודה

  38. חישוב מענק נכות לעצמאי

  39. אסטמה נכות ביטוח לאומי

  40. פיצויים גבוהים ללא נכות

  41. נכות לפי סעיף 37(7)(ב)

  42. תביעה למענק נכות מעבודה

  43. 28% נכות בגין פגיעה בעבודה

  44. השפעת נכות על כושר עבודה

  45. תאונת דרכים נכות עיניים

  46. ערעור על 19% נכות מעבודה

  47. ערעור על דרגת נכות מעבודה

  48. ערעור על מועד תחילת הנכות

  49. הבאת ראיות לסתור דרגת נכות

  50. תאונת דרכים 65% נכות במל''ל

  51. פסוריאזיס נכות ביטוח לאומי

  52. גמלת נכות חברת מושב שיתופי

  53. ראיות לסתור נכות אורטופדית

  54. 25% נכות (לאחר הפעלת תקנה 15)

  55. התיישנות מיום התגבשות הנכות

  56. נכות בעקבות תאונה במילואים

  57. נכות מעבודה מצב רפואי קודם

  58. פיצויים לילד על נכות מתאונה

  59. השפעת נכות נפשית על התפקוד

  60. חישוב הבסיס לתשלום גמלת נכות

  61. חישוב נכות קודמת תאונת עבודה

  62. ערעור על 20% נכות רפואית זמנית

  63. נכות בגין "אלופציה טוטאלית"

  64. נכות תעסוקתית - ביטוח לאומי

  65. נכות שהיתה לנפגע מלפני התאונה

  66. הגבלה בתנועות הצוואר 10% נכות

  67. תאונת דרכים 52% נכות משוקללת

  68. פגיעה בכושר השתכרות ללא נכות

  69. נכות משוקללת 60% בתאונת דרכים

  70. איחור בהגשת תביעה לנכות מעבודה

  71. נכות פחות מ-9% לפני החוק החדש

  72. תאונת דרכים 50% נכות אורטופדית

  73. נכות לא מתאימה לרשימת הליקויים

  74. נכות 10%, לחץ שורשי וירידה בתחושה

  75. תגובה נפשית שנובעת מנכות גופנית

  76. נכות נפשית לילד עקב תאונת דרכים

  77. תאונת דרכים תאונת עבודה 10% נכות

  78. תאונת עבודה 10% נכות ביטוח לאומי

  79. נכות 3% בגין נכות נויורקוגניטיבית

  80. תאונת דרכים 10% נכות לאישה בת 82

  81. נכות נפשית 50 אחוז - תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים תאונת עבודה 100% נכות

  83. ערעור על נכות נפשית בביטוח לאומי

  84. תאונת דרכים 20% נכות מביטוח לאומי

  85. פגיעות קשות בתאונת דרכים נכות 46%

  86. נכות בגב התחתון עקב שירות מילואים

  87. פיצויים למשפחת הרוג בתאונת דרכים – נכות נפשית

  88. נכות מלפני קום המדינה - ביטוח לאומי

  89. פיצוי על נכות זמנית עקב תאונת דרכים

  90. הוועדה קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 35%

  91. אי הגשת תביעה לנכות בגין תאונת עבודה

  92. החזר כספי בגין הורדת נכות ביטוח לאומי

  93. קשר בין נכות רפואית לאבדן כושר עבודה

  94. נכות על פי דין לפני חקיקת חוק הפלת''ד

  95. 100% נכות מביטוח לאומי עקב תאונת דרכים

  96. אפילפסיה נכות ביטוח לאומי נפגעי עבודה

  97. ערעור על "הפיכת" נכות קבועה לנכות זמנית

  98. אובדן כושר עבודה 20% נכות בתאונת דרכים

  99. קביעת ועדה רפואית כי מדובר במצב ניווני קיים

  100. 5% נכות רפואית לפי סעיף ליקוי 34(ב)(1)-(2)

  101. חישוב אבדן זכויות סוציאליות בגין 10% נכות

  102. ערעור כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 36%

  103. נכות 25% לפי פריט ליקוי 41(4)(ג) שבתוספת לתקנות

  104. שינוי דרגת נכות מותאמת רטרואקטיבי בביטוח לאומי

  105. נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 42(1)(ד)(I)

  106. נכות עקב נפילה במהלך קניות בסניף שופרסל בבאר שבע

  107. נכות רפואית 80% בגין קוואדרופלגיה בינונית – תאונת דרכים

  108. תאונת דרכים 15% נכות אורטופדית ו- 15% נכות נפשית

  109. נכות צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף ליקוי 37(5)(א) במחצית

  110. ערעור על 10% נכות, בגין התאונה בכל הקשור בפגיעה הלבבית

  111. דרגת נכות יציבה בשיעור של 40% בגין סעיף ליקוי 9(1)(ג)(III)

  112. לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין שבר בעצם הבריח

  113. המל"ל העמיד את נכותו הצמיתה על 14.5% ושילם לו מענק נכות

  114. התייעצות עם וועדת הרשות בקביעת נכות מעל 20% על פי תקנה 15

  115. ערעור על החלטת ועדה אשר דחתה את הערעור וקבעה למערערת 100% נכות

  116. על פי ספר התקנות הפרעת חרדה עם סימנים בקשב וריכוז אמורים להעניק נכות

  117. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון