קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד מגדל - ביטוח מקיף: ביום 7.11.01 ארעה תאונת דרכים בכביש ירושלים מעלה אדומים בה היה מעורב רכבה של התובעת מסוג מיצובישי. בעת התאונה היה הרכב מבוטח בביטוח מקיף בחב' מגדל. חברת מגדל מודה בכיסוי הביטוחי ובחבותה לפצות את התובעת על נזקיה, והמחלוקת בתיק הינה בענין גובה הנזק שנגרם לרכב בתאונה, וגובה ירידת הערך שנגרמה לו. הנתבעת שילמה לתובעת את הסכומים שלא היו שנויים במחלוקת. הרכב לא תוקן בפועל שכן התובעת העדיפה למוכרו ללא תיקון. הוא נמכר, לפי עדות בעלה של התובעת, במחיר של 18,000 ₪. התובעת הגישה חוות דעת של השמאי שוהם עזרא. לפי חוות דעת זו בעקבות התאונה נגרם לרכב נזק בשיעור של 13,261.95 ₪, ובמעוגל 13,262 ₪. בחוות הדעת קובע השמאי שוהם כי: "אם היו מתקנים את המכונית, סביר להניח כי היתה נגרמת ירידת ערך בסדר גודל של 10% מינימום." הנתבעת הגישה חוות דעת של השמאי אמנון כהן. לפי חוות דעת זו עלות תיקון הנזקים ברכב היא 9,163.77 ₪ ובמעוגל 9,164 ₪. עוד לפי חוות הדעת הרכב ניזוק בעבר בתאונה קשה בחזית ומאחור שבה נפגעו קורות השלדה האחורית וכן קורת השלדה הקדמית ימנית. השמאי אמנון כהן אינו מתייחס בחוות דעתו לירידת הערך של הרכב עקב התאונה. בעלה של התובעת העיד בביהמ"ש והודה כי לרכב היו תאונות קודמות, וכי הוא קיבל בעבר פיצוי בגין ירידת ערך. הוא גם הודה שלא התכוון לתקן את הרכב אחרי התאונה. הוא לא ידע מה גובה הפיצוי שהוא קיבל בגין ירידת ערך. בהודעה לביהמ"ש שהגיש בעלה של התובעת לאחר הישיבה הוא כתב כי הנתבעת והשמאי מטעמה ידעו שהוא אינו מתכוון לתקן את הרכב, ולכן נערכה חוות הדעת מטעם הנתבעת על הצד הנמוך. במהלך הדיון התעוררה מחלוקת עובדתית בשאלה האם מוסך לב גן הסכים או לא הסכים לתקן את הרכב בהתאם למחירים שקבע השמאי אמנון כהן. בעלה של התובעת העיד כי המוסך לא הסכים לתקן במחירים שקבע שמאי הנתבעת. גם השמאי עזרא שוהם העיד כי המוסך לא הסכים לתקן במחירים שקבע השמאי כהן. בעלה של התובעת העיד עוד כי בהתחלה העריך השמאי אמנון כהן את עלות התיקון ב- 5,000 ₪, לאחר מכן ב- 6,000 ₪, ובסופו של דבר בסכום גבוה עוד יותר (הערכת השמאי אמנון כהן בחוות דעתו עומדת על 9,164 ₪). השמאי אמנון כהן העיד כי המוסך הסכים לתקן את הרכב במחיר שהוא קבע בחוות דעתו. עוד הוא העיד כי המוסך לא החל בעבודות התיקון שכן לא קיבל אישור לכך מהתובעת. אשר לשינוי בהערכות המחיר הוא הסביר כי כאשר הוא מעריך נזק, הוא מעריך אותו תחילה בסכום מסוים ובמהלך העבודה הנזק גדל, וזהו ההסבר לשינוי במחירים. לא ברור לי הקשר בין הסבר זה לבין המקרה הנדון, בו כאמור לא תוקן כלל הרכב. אוסיף כי השמאי כהן העיד כי בדו"ח שהוא ערך הוא לקח בחשבון שבמהלך התיקון עלולים להתגלות נזקים נוספים. השמאי עזרא שוהם העיד כי בחוות דעתו הוא התבסס על מחיר של חלקים תחליפיים ומשומשים, וכי הפער בין חוות דעתו ובין חוות הדעת שערך השמאי אמנון כהן נובע מכך שהשמאי אמנון כהן התייחס לעלויות במוסך הסדר, כאשר הנתבעת מביאה את החלקים למוסך, ולכן העלות זולה יותר. עיון בחוות דעתו של השמאי אמנון כהן מעלה כי את המחירים מבסס השמאי לא על מחיר קטלוגי, ולא על מחיר שוק, אלא על מחיר למוסך, בצירוף עמלה למוסך שאותה הוא מאשר. השמאי עזרא שוהם העיד כי הוא ביסס את המחירים על עלות החלקים במקומות שבהם הוא בדק. עזרא שוהם אף הוסיף כי הוא העריך את הנזק לפי רדיאטור תחליפי, ולא משומש, והוא הסביר כי ההערכה של השמאי כהן בסך של 500 ₪ בגין רדיאטור משומש איננה סבירה. בענין הנזק התעורר ויכוח נוסף בנוגע לתשלום המע"מ. הנתבעת טוענת כי מאחר והנזק לא תוקן, התובעת אינה זכאית לקבל את סכום המע"מ. טענה זו נכונה, אולי, מקום שמבוטח מחליט שלא לתקן את נזקו כלל, אולם אין היא מתאימה למקרה הנדון. לא הוגשה לי פוליסת הביטוח של הנתבעת. על פי חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, ותקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי) תשמ"ו - 1986, על הפוליסה להיות בהתאם לתנאים ולנוסח של הפוליסה התקנית המצויה בתוספת של התקנות. עפ"י סעיף 4 לפוליסה התקנית: "4. דרכי הפיצוי המבטח יוכל, על פי שיקול דעתו, לבחור בין דרכי הפיצוי הבאות: תשלום ערך הנזק או האבדן במזומן, תיקון הרכב, החלפתו ברכב מסוג ואיכות דומים או החלפת חלק ממנו." אין בפוליסה התנאה לפיה תשלום הנזק כפוף לתיקון, ואין בפוליסה הוראה לפיה ניתן לנכות את המע"מ מקום שהמבוטח בוחר שלא לתקן את הנזק. יתרה מכך, המבוטחת במקרה הנדון בחרה שלא לתקן את הרכב, ולמוכרו במצבו. עפ"י הערכת השמאי אמנון כהן, שווי הרכב בעת התאונה כ- 40,000 ₪. התובעת העידה כי קיבלה עבורו 18,000 ₪, ולכן לכאורה, נגרם לתובעת נזק בסכום של 22,000 ₪. הנתבעת אינה מוכנה להכיר בנזק זה, ובצדק, שכן לטענתה, וכפי שעולה מחוות דעת השמאי מטעמה, במקרה הנדון ראוי היה לתקן את הרכב, ולא למוכרו. במצב דברים זה, ולאור טענות הנתבעת, יש להעריך את הפיצוי בהנחה שהתובעת היתה מתקנת את הרכב, ועל פי הנחה זו זכאית התובעת לקבל גם את המע"מ עבור התיקון. לאחר ששמעתי את השמאים ועיינתי בחוות הדעת, אני קובעת כי הנזק במקרה הנדון יעמוד על סך 11,500 ₪ כולל מע"מ. פסקתי סכום העולה מעט על הממוצע בין חוות הדעת, שכן התרשמתי שחוות דעתו של השמאי אמנון כהן הינה על הצד הנמוך, ולא ברור לי האם היא מבוססת על מחירי השוק, או על המחירים שמכתיב השמאי למוסך. כ"כ לקחתי בחשבון כי במהלך התיקון עלולים היו להתגלות נזקים נוספים אשר היו מגדילים את עלות התיקון. אשר לירידת הערך טוענת הנתבעת כי התובעת אינה זכאית לפיצוי שכן הרכב לא תוקן, כמו כן לטענתה הרכב עבר, עוד לפני התאונה נשוא התביעה, תאונות קשות אשר גרמו פגיעות בקורות השלדה הקדמיות והאחוריות, דהיינו באותם מקומות שניזוקו בתאונה הנדונה, וגם מסיבה זו לא נגרמה ירידת ערך בתאונה הנדונה. השמאי אמנון כהן העיד כי אם אותו חלק ברכב נפגע ותוקן פעמיים, אין ירידת ערך בפעם השניה בה הוא מתוקן. השמאי עזרא שוהם חולק על דעתו זו של השמאי אמנון כהן. לפי עדותו, הדעה שתאונה על תאונה אינה מוסיפה ירידת ערך אינה נכונה, ואינה מקובלת, משום שכאשר שילדה נפגעת יותר מפעם אחת, הנזק הוא עמוק יותר, וגורם לירידת ערך גדולה יותר. הוא מוסיף ואומר כי רכב שעבר מספר תאונות באותו מקום יהיה קשה מאד למכור, אם בכלל. השמאי עזרא שוהם העריך את שיעור ירידת הערך ב- 10%. את הערכתו הוא ביסס על כך שבמקרה הנדון חייבים היו לחתוך ולרתך את פח החזית, ליישר שתי קורות שלדה, וליישר דפנות של תא מנוע, במקום חיבור השלדות. השמאי עזרא שוהם לא קבע את מחיר הרכב, שכן הוא מסכים שמחירו נמוך ממחיר המחירון בשל התאונות הקודמות אשר גרמו לירידת ערכו. לאחר ששמעתי את השמאים, החלטתי להעמיד את שיעור ירידת הערך במקרה הנדון על 5%. החלטתי לעשות כן שכן שוכנעתי מדבריו של השמאי אמנון כהן שאין להתעלם מכך שהרכב כבר ניזוק ותוקן באותו מקום בו הוא ניזוק בתאונה הנדונה, אולם שוכנעתי באותה מידה, מדבריו של השמאי עזרא שוהם לפיהם רכב שעבר מספר תאונות בהן הוא ניזוק בשילדה, קשה מאד יהיה למכור, אם בכלל ניתן יהיה למוכרו. אין להתעלם גם מכך שירידת הערך הקודמת באה לידי ביטוי במחיר הרכב, אשר ממנו נגזרת ירידת הערך הנוכחית בשיעור של 5%. אוסיף כי לא מצאתי התייחסות בדו"ח ועדת ששון למחלוקת שבנדון. כפי שכתבתי לעיל, על פי הערכת השמאי אמנון כהן מחיר הרכב בעת התאונה היה כ- 40,000 ₪, והתובעת מכרה את הרכב, וקיבלה עבורו 18,000 ₪. בפועל, נגרם לתובעת נזק בשיעור של 22,000 ₪. עבור חוות הדעת שילמה התובעת לשמאי 826 ₪. בין ההופעה בבית המשפט היא שילמה לשמאי 468 ₪. התובעת זכאית לקבל סכומים אלה חזרה. התוצאה היא כי אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך6,136 ₪ (3,668 ₪ בגין הנזק, 2,000 ₪ בגין ירידת ערך ו - 826 ₪ בגין שכ"ט השמאי) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 2.12.01 ועד התשלום בפועל. כ"כ תשא הנתבעת בהוצאות משפט של התובעת בסך של 775 ₪. סכום זה כולל את שכרו של השמאי עזרא שוהם ששולם על ידי התובעת. רכבביטוח מקיף