קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לקבלת כספי קרן חיסכון למורים: .Iההליך .1לפנינו שני ערעורים וערעור שכנגד על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בחיפה, אשר ניתן ב- 3תיקים שהדיון בהם אוחד (השופט כנפי - אב-בית-הדין; ה"ה זייד וסולבייצ'יק - נציגי ציבור; תב"ע מב/29-3, מ"ב/84- 3ו-מג/449-3). בתב"ע מב/29- 3תבע המשיב מהמערער תשלום הפרשים עבור מענק שקיבל עם צאתו לגמלאות, ותביעתו התקבלה בחלקה. בתיק זה הגיש המערער תביעה שכנגד בה תבע, אם תביעת המשיב תתקבל, לחייב את המשיב לשלם למערער את הסכומים שנצטברו לטובתו בקרן החיסכון למורים התיכוניים מהפרשות המערער לקרן בשיעור של % 13.3ממשכורתו של המשיב. .2עובדות המקרה הצריכות לענייננו הן: א) המשיב (להלן - המורה) פרש מעבודתו אצל המערער (להלן - בסמ"ת) ביום 16.12.1980; ב) המורה החל את עבודתו בפועל בבסמ"ת בשנת 1947; ג) לחוקת הגמלאות של עובדי הטכניון, החלה אף על העובדים בבסמ"ת, צורף נספח (א) החתום על-ידי הטכניון, בסמ"ת וארגון מורי בסמ"ת, ובו התייחסות למספר מורים. בין היתר נאמר בו, כי לעניין "גמול הפנסיה" - תחילת עבודתו של המורה היא 1.10.1944; ד) עד ליום 1.9.1969עבד המורה בהיקף של משרה אחת. החל מיום 1.9.1969ועד ליום פרישתו עבד המורה מספר שעות רב יותר, וקיבל שכר השווה למשרה וחצי; ה) על חלק המשכורת שמעל למשרה אחת הופרשו על-ידי בסמ"ת תשלומים קבועים לקרן גמל, בשיעור של %13.3; ו) עם סיום עבודתו ניתנה למורה זכות בחירה בין יציאה לגמלאות על-פי חוקת הגמלאות של הטכניון ובין קבלת מענק וזכויות נלוות כאמור בהסכם מיוחד לעניין זה (להלן - ההסכם), אשר סעיפיו הנוגעים לענייננו יובא להלן בסעיף .3 המורה בחר באפשרות השניה, דהיינו קבלת מענק; ז) ביום 16.11.1980נכרת הסכם בין ארגון המורים העל-יסודיים והנהלת בסמ"ת בעניין צאתו לגמלאות של המורה (להלן - הסכם נובמבר). בסעיף 4להסכם נובמבר נקבע, שאם יידחה ערעורו של המורה על צאתו לגמלאות, ישלם לו בסמ"ת 3או 5משכורות חודשיות, ובאין הסכמה על עניין זה בין הצדדים, יכריע בחילוקי הדעות הממונה האזורי על יחסי העבודה (להלן - הממונה). בסעיף 5להסכם נובמבר נאמר: "חישוב החלופה של % 131(בה בחר מר גולדין) במקום גמלה לפי ההסכם מיום 19.3.1978ייעשה לפי המשכורת כמשמעותה בהסכם האמור לחודש דצמבר 1980". . . . . . . . . . . . . . . . . .3הסעיפים הנוגעים לענייננו בהסכם הם: א) סעיף 6קובע את ההסדר לעניין שיעור הפרשות העובדים והטכניון לקופת העובדים או קופת גמל. בסעיף 6(ד) נאמר - "לעניין הסכם זה משכורת פירושה: המשכורת החודשית שממנה נהגו הטכניון והעובדים להפריש לקופה ערב חתימת הסכם זה, והוספות אחרות כפי שיוסכם בין הטכניון לבין הארגונים מזמן לזמן"; ב) סעיף 7להסכם מעניק לעובד שפרש זכות לבחור בין קבלת גמלה לפי "חוקת הגמלאות" של הטכניון ובין קבלת מענק. לעניין המענק קובע סעיף 7(ב): .1"כל עובד יהיה זכאי, על-פי האמור בסיפה של סעיף קטן זה, לקבל במקום גמלה על-פי 'חוקת הגמלאות', את הכספים העומדים לזכותו בקופת העובדים, או בקופת הגמל האחרת, הן מהפרשותיו הוא והן מהפרשות הטכניון, לרבות כל התשואה (ריבית והצמדה) אשר תצטבר עליהם, וכן פיצוי חד-פעמי שישולם על-ידי הטכניון בשיעור של % 131) 12x%5.75) - %200) ממשכורתו החודשית האחרונה לכל שנה משנות עבודתו בטכניון לפי היקפי המשרה שבהן עבד העובד". .4המחלוקת בבית הדין האזורי נסבה על שאלות אלה: . . . . . . . . . . . . . . . ב) לעניין הפיצוי החד-פעמי המגיע למורה על-פי סעיף 7(ב) (להלן המענק): (1) האם "שנות עבודתו" של המורה הן השנים בהן עבד בפועל בבסמ"ת או השנים כולל אלה שהוספו לוותקו של המורה לצורך גמלאות (סעיף 2ג לעיל). גירסת המורה היא, כי לאור נספח א' לחוקת הגמלאות, עליו חתום בסמ"ת - תקופת עבודתו של המורה לצורר חישוב המענק היא מ- 1.10.1944עד .16.12.1980 גרסת בסמ"ת היא, שהתקופה 1.10.1944עד תחילת עבודתו של המורה בפועל הוספה לוותק של המורה לצורך גמלאות בלבד, אך אינה חלק מ"שנות עבודתו" לעניין סעיף 7(ב) להסכם. משבחר המורה במענק על-פי ההסכם, הוא ויתר על זכויותיו על-פי חוקת הגמלאות לטובת מכלול הזכויות המוענקות בהסכם, ואין הוא יכול לבחור מכל אחד מן ההסכמים את החלק המיטיב עמו. (2) על-פי איזה היקף משרה יחושב המענק בגובה %.131 גרסת המורה היתה, שעל-פי סעיף 7(ב) להסכם נקבע שהמענק הוא בשיעור % 131"ממשכורתו החודשית האחרונה", וזו היתה המשכורת בגובה משרה וחצי. לגרסתו אין להסתמך על סעיף 6(ד) להסכם, כיוון שבחוזר שהובא לידיעת המורים הובאו סעיפים 7ו- 8להסכם בלבד, ובחתימה על הסכם נובמבר עם הסתדרות המורים (סעיף 2(ז') לעיל) היה ברור לכל הצדדים שהכוונה למענק בשיעור % 131מהמשכורת האחרונה. המורה טען, שהמשכורת ששולמה בפועל בשיעור של משרה וחצי היתה משכורת היסוד שלו, ולא משכורת עבור משרה אחת ושעות נוספות, והוא לא ידע שמפרישים עבורו לקופת הגמל רק עבור שכר משרה אחת. באשר לתביעה שכנגד שהגיש בסמ"ת - אין קשר בין הפרשות עבור שעות נוספות לקביעה שמשכורת היסוד של המורה היתה המשכורת עבור משרה וחצי. גרסת בסמ"ת היתה, שעל-פי סעיף 6(ד) להסכם - "המשכורת" פירושה המשכורת עבור משרה אחת, ובהסכם נובמבר נקבע שהמענק ישולם על-פי הסכם זה. אין אמת בטענה, שהמורה וארגון המורים שייצגו לא ידעו על סעיף 6(ד), וגם אם כך הדבר, אין בסמ"ת צריך לשאת בתוצאות רשלנותם. המשכורת בגובה משרה וחצי שולמה למורה עבור משרה אחת ושעות נוספות, ולא עבור משרה אחת. ראיה נוספת לכך - ההפרשות שהפריש בסמ"ת לקופת גמל אחרת בשעור % 13.3בגין השכר העודף מעל משכורת למשרה אחת. באשר לתביעה שכנגד - כאמור, הופרשו בגין השכר העודף על משכורת משרה אחת הפרשות לקופת גמל בשיעור % .13.3אם ייקבע שהמורה זכאי למענק בשיעור % 131גם בגין שעות אלה, עליו להשיב לבסמ"ת את הסכומים שנצברו בקופת הגמל, מכיוון שאין הוא זכאי לפיצוי כפול בגין אותן שעות. (3) האם יש לחשב את שיעור המענק על-פי היקפי המשרה של המורה לאורך כל תקופת עבודתו או על-פי היקף המשרה בעת פרישתו. גרסת המורה היתה, שיש לחשב את המענק על-פי שיעור משכורתו האחרונה כאמור בסעיף 7(ב) להסכם עבור כל תקופת עבודתו ואין להפריד בין התקופה שלפני שנת 1969והתקופה שלאחריה. . . . . . . . . . . . . . . . . . .5בית-הדין האזורי פסק: . . . . . . . . . . . . . . . . . ב) בסוגיית המענק: 4 .1השנים שהוספו לוותקו של המורה על-פי הנספח לחוקת הגמלאות (סעיף 2(ג) לעיל) הוספו לצורך גמלאות בלבד, ואין להביא אותן בחשבון לעניין חישוב המענק. .2לעניין המשכורת על-פיה מחושב המענק, אין סתירה בין סעיף 6(ד) להסכם וסעיף 7להסכם (סעיף 3לעיל). עניינו של סעיף 6להסכם הוא הבסיס להפרשות לקופת העובדים, בעוד שסעיף 7של ההסכם עניינו זכויות עובד אשר בחר במענק במקום גמלה, וסעיף זה מדבר בלשון ברורה, כי גובה המענק יהיה בשעור של % 131ממשכורתו החודשית האחרונה של העובד לפי היקפי המשרה שבהם עבד העובד. לכן, המורה זכאי למענק שיחושב על בסיס משרה וחצי. .3המענק יחושב על בסיס של משרה וחצי רק עבור התקופה בה עבד המורה בפועל בהיקף של משרה וחצי. . . . . . . . . . . . . . . . . .6א) על פסק-הדין לעניין הפרשי המענק הוגש ערעור וערעור שכנגד. בסמ"ת בערעורו טוען, שסעיף 7(ב) להסכם כפוף לסעיף 6(ד) להסכם, בו מצויה הגדרת המונח "משכורת", ולפיו המשכורת הינה משכורת בגין משרה אחת של מורה. בגין השכר העודף על שכר משרה אחת הופרשו %13.3 מהשכר לקופת גמל אחרת. תעסוקתו הנוספת של המורה היתה בגדר שעות נוספות ולא חלק ממשרתו הקובעת. המורה תמך בפסק-הדין שבערעור לעניין הגדרת משכורתו והוסיף, כי ההוראה הספציפית בסעיף 7להסכם עדיפה על זאת שבסעיף 6, שהוא סעיף כללי. המורה בערעור שכנגד טוען, שתקופת עבודתו לעניין חישוב המענק תחילתה ב- 1.10.1944על-פי הנספח לחוקת הגמלאות, והוא זכאי למענק בגובה % 131ממשכורתו האחרונה עבור כל שנות עבודתו ולא רק עבור התקופה שתחילתה ביום .1.9.1969 . . . . . . . . . . . . . . . . .Iiפסק-דין . . . . . . . . . . . . . . . . . .2היש לחשב את המענק לגבי משרה אחת, או לפי משרה וחצי. א) גרסת בסמ"ת הינה, כי הדיבור "משכורת", כפי שהוגדר בסעיף 6להסכם, חל על כל הוראות ההסכם, ומכאן כי יש לחשב את המענק לפי משרה אחת בלבד, בעוד גרסת המורה היתה, כי בסעיף 7להסכם נאמר מפורשות, כי המענק יחושב "לפי היקפי המשרה שבהן עבד העובד", ומכאן כי יש לחשב את המענק לפי משכורת וחצי (נוסחם המלא של סעיפים 6ו- 7להסכם הובא בסעיף 3לחלק I). עוד טוען בסמ"ת, כי למעשה היה היקף משרתו של המורה משרה אחת, בעוד כל יתר השעות בהן עבד היו "שעות נוספות" (הכוונה, מן הסתם, לשעות עודפות); ב) בית-הדין האזורי הבחין בין סעיף 6לסעיף 7בהסכם בקבעו, כי לכל אחד מהם מטרה שונה; סעיף 6דן בהפרשות לקופת העובדים, בעוד סעיף 7עניינו זכויות העובד אשר בחר במענק במקום גמלה, ולכן אין לדעתו ללמוד מן האחד על השני; ג) נעלם מעיני בית-הדין, כי סעיף 6(ד') להסכם קובע את הגדרת "משכורת" "לעניין הסכם זה" ולא לעניין אותו סעיף בלבד, ומכאן, כי אף לעניין סעיף 7להסכם יש לפרש את המונח "משכורת" על-פי המוגדר בסעיף 6(ד') שבו. ואם תישאל השאלה, למה כיוונו הצדדים בדיבור "לפי היקפי המשרה שבהם עבד העובד" שבסעיף 7(ב') להסכם - התשובה היא, כי רבים המורים המועסקים במשרה חלקית, דהיינו פחות ממשרה מלאה אחת כך שהמענק המגיע למורה המועסק בפחות ממשרה אחת מלאה יחושב אף הוא לפי חלקיות המשרה; ד) הפירוש האמור הוא היחיד המתיישב עם הוראת ההסכם כשלמות, והוא מתיישב אף עם "ההקשר התעשייתי", על-פיו מפרש בית-הדין הסכמים והסדרים קיבוציים. "הפיצוי" על עבודת מורה מעבר למשרה מצוי בהפרשה דל % 13.3משכרו לקופת גמל, וזהו ההסדר המקובל במשק למורים העובדים מעבר למשרה אחת, וזאת מכוח הסכם בין משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי וארגון המורים העל-יסודיים; ה) לאור מסקנתנו אין צורך לדון בערעורו שכנגד של המורה, שהוא זכאי למענק המחושב על בסיס משרה וחצי עבור כל תקופת עבודתו. .3תקופת העבודה בגינה מגיע המענק. א) גרסת המורה היא, כי משבא המענק במקום קצבה, יש לחשב את זכויותיו למענק על-פי התקופה שהיתה משמשת בסיס לחישוב הקצבה. גרסת בסמ"ת היא, כי המענק משתלם על-פי ההסכם, ובו נקבעה דרך חישובו, המביאה בחשבון "כל שנה משנות עבודתו"; ב) קצבה חודשית (פנסיה) ומענק הינם שני מסלולים שונים. סעיף 7להסכם (סעיף 3לחלק I) קובע, כי "כל עובד יהיה זכאי... לקבל במקום גמלה על-פי 'חוקת הגמלאות'... פיצוי חד-פעמי... לכל שנה משנות עבודתו בטכניון.. ." (ההדגשות לא במקור). מכאן, כי זכותו של המורה לקבל, לפי בחירתו-הוא, את כל טובות ההנאה מכוח "חוקת הגמלאות", לרבות "תוספת השנים" לפי נספח א' לחוקת הגמלאות (סעיף 2(ג') לחלק I), או את טובות ההנאה מכוח ההסכם, דהיינו מענק "לכל שנה משנות עבודתו בטכניון" ואין הוא זכאי ליהנות מטובת הנאה שנקבעה למסלול הפנסיוני שעה שהוא בוחר במענק; ג) מן האמור עולה, כי צדק בית-הדין האזורי בקבעו, שאין למנות את התקופה משנת 1944עד 1947לצורך חישוב המענק.דיני חינוךמורים