קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לשמירת זכויות בין בני זוג: .1 בתביעה הנדונה עותרת התובעת, היא אשת הנתבע, ליתן סעדים כנגד הנתבע עפ"י סע' 11לחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973, שמטרתם שמירת זכויות התובעת בנכסיה. .2 טענת הנתבע היא כי דינה של התביעה הנדונה היה להימחק על הסף הואיל והצדדים נישאו בהולנד שם חתמו על הסכם נישואין המסדיר כל עניני הממון ולו תוקף מחייב לפי דין המקום. .3 בהמרצה 102/95ניתן צו זמני ע"י בית משפט זה האוסר על המשיב לבצע פעולות משפטיות בנכסים שפורטו בבקשה. .4 הנתבע מעיד כי היה אזרח ישראלי אך ויתר על אזרחותו שבטלה ביום .20.11.78הוא בהווה אזרח הולנדי וקיבל אזרחותו זו לפני שנים (לא צויין מאימתי). הוא שוהה בהולנד מאז 1978ובארץ הוא במעמד של תייר (ראה נ/ 1סע' 4). מנספח ב' לתצהיר עדותו עולה כי נולד ב- .12.8.43 התובעת בעדותה היא אינה שוללת גרסת הנתבע בדבר הסטטוס שלו (ת/ 1סע' 8). .5 בני הזוג הכירו באילת בחודש נובמבר .1989בפברואר 1990הזמין הנתבע את התובעת להולנד ושם נישאו בנישואין אזרחיים בחודש מרץ 1990[ת/ 1סע' 4נ/ 1סע' 5(ג)]. התובעת נישאה לנתבע בארץ גם בנישואין דתיים ביום 5.11.90(פרוט' 10ת/ 1סע' 2). לגבי שני בעלי הדין היו אלה נישואין שניים [ת/ 1סע' 3ו-נ/ 1סע' 5(ט)]. לטענת התובעת בעלי הדין חזרו ארצה כשבוע לאחר נישואיהם (פרוט' 13). הנתבע אף הוא מאשר זאת בעדותו (פרוט' 24). .6 טוען הנתבע כי קודם הנישואין עמד על כך שיחתם הסכם ממון. לדבריו נאלץ לוותר על רכושו עם סיום קשר הנישואין הקודם והוא מנוע מלעבוד בשל נכות. הוא דרש כי תתקיים הפרדת רכוש ביניהם. לשם עריכת הסכם הממון הביא הנתבע את התובעת בפני נוטריון העוסק בכך. לדבריו ערך הנוטריון את ההסכם הן בשפה ההולנדית הן בשפה האנגלית. השניים חתמו על ההסכם לאחר שהציגו שאלות לנוטריון. [ראה נ/ 1סע' 5(ח) עד סע' 5(טו)]. עדותו הנ"ל של הנתבע נתנה בתצהיר, כתחליף לחקירה ראשית. בקדם משפט (פרוט' 7-6) עמדה ב"כ התובעת על כך שהיא מתנגדת להגשת הצילומים מן הנוסח ההולנדי והאנגלי המצורפים לתצהיר הנתבע. לטענתה אין ההסכם חתום כלל ע"י התובעת (מדובר בנספחים ה (1) ו- ה (2) ל-נ/1). יש לציין כי הנוסח ההולנדי אינו נושא כלל חתימות הצדדים ואילו בנוסח האנגלי אין חתימות כלל. עם הגשת תצהיר הנתבע כראיה וכתחליף לחקירה ראשית חזרה ואמרה ב"כ התובעת "אין לי התנגדות שהנספחים ה (1) עד ה (3) יוגשו עם התצהיר בכפוף לטענה כי מסמכים אלה אינם חתומים ע"י התובעת" (פרוט' 22). ב"כ התובעת לא התיחסה במפורש לכך שמדובר בצילומים של ההסכם להבדיל מעותק מקורי. בחקירה נגדית של התובעת, משהוצג ההסכם בפניה לזיהוי, רק אז התנגדה התובעת מן הטעם כי מדובר בצילום. לתצהירו צירף הנתבע מכתב הנוטריון שלכאורה החתים הצדדים על ההסכם, ובמכתב זה פורטו הנסיבות בהן נחתם ההסכם (נ/ 1סע' 15ונספח יא'). בקדם המשפט התנגדה ב"כ התובעת להגשת מסמך זה באמצעות הנתבע (פרוט' 7). עם הגשת תצהיר הנתבע כראיה, נשארה ההתנגדות בתוקפה (פרוט' 22). במהלך החקירה הנגדית שינתה ב"כ התובעת את טעמה וביקשה להגיש המסמך כראיה (ראה פרוט' 26ו-נ/ .2בטעות סומן המסמך בסימון ראיה מטעם הנתבע וצריך היה לסמנו כראיה מטעם התובעת). מהחקירה הנגדית עולה כי ב"כ התובעת הגישה המסמך ע"מ להוכיח כי הנתבע לעומת התובעת ידע נוסח ההסכם מראש, אך לא נאמר כי לשם כך בלבד הוגש. במכתב הנ"ל (נ/2) אכן מפרט הנוטריון השתלשלות הנסיבות שהביאו לחתימת ההסכם קודם הנישואין. לכאורה עולה כי ההסכם נשלח לנתבע יום קודם חתימת ההסכם. הנוטריון לא ערך כל רישום אודות מהלך חתימת ההסכם וע"כ מציין הוא כיצד נוהג הוא לפעול. הנוטריון מאשר כי נדרש להכין הסכם לפיו יחול העקרון של הפרדת רכוש בין הצדדים. למכתב לא צורפו נוסחי ההסכם בהולנדית ואנגלית (נספחים ה (1) ו- ה (2) לתצהיר הנתבע). אין מכתב זה יכול איפוא לאשר כי ההסכם שהוגש עם תצהיר הנתבע הוא ההסכם שנחתם בפני הנוטריון. יש להדגיש כי ב"כ התובעת לא ביקשה להגיש הראיה נ/ 2למטרה מוגדרת בלבד. בחקירתה הראשית מאשרת התובעת כי מספר ימים קודם נישואיה דרש ממנה הנתבע לחתום על הסכם לפיו רכושו בהולנד יהא שלו בלבד. היא חתמה על ההסכם למורת רוחה רק לאחר שהשתכנעה כי מדובר בנכסים שכבר קיימים והם בהולנד (ת/ 1סע' 5). .7בעלי הדין נחקרו ארוכות אודות נסיבות חתימת ההסכם הנ"ל. בחקירתה הנגדית התובעת חוזרת ומאשרת כי הנתבע ביקשה לחתום על הסכם קודם נישואיה לפיו "הרכוש הוא שלו". הנתבע שידלה להסכים לכך בנימוקים שונים והיא סברה כי מדובר ברכושו בהולנד בלבד. רק לאחר שחתמה על ההסכם בנוסח ההולנדי הוצג בפניה ההסכם באנגלית. כאשר יצאו ממשרד הנוטריון הנתבע הסביר לה כי אינה יכולה לצפות ממנו להסכים לכך שבמקרה של פירוד יחלק עמה רכוש שצבר קודם הנישואין. היא עצמה, לדבריה, לא ציפתה שבמקרה של פירוד יחולק הרכוש כולו ביניהם, אלא רק הרכוש שיצברו במהלך חייהם המשותפים. התובעת אינה חולקת על כך שחתמה על הסכם בפני הנוטריון (ראה פרוט' 12- 8ו- 19). משמוצג העתק מן ההסכם בפניה, היא אינה בטוחה כי הוא נושא חתימתה (פרוט' 19). תשובה זו מוזרה בהתחשב בכך שהעתק שצורף לתצהיר הנתבע לכאורה אין בו חתימה כלל. לא ידוע איזה מסמך הוצג בפני התובעת במהלך חקירתה הואיל ולא הוגש כראיה. הנתבע מצידו מציג גרסה בחקירתו הנגדית התואמת את האמור במכתב הנוטריון - נ/.2 .8צויין כבר כי מיד לאחר נישואיהם שבו בעלי הדין ארצה. בחקירתו הראשית אומר הנתבע כי אף שהתכוונו להתגורר בהולנד בסופו של דבר התגוררו מרבית זמן נישואיהם בארץ [נ/ 1סע' 5(ו)]. עדיין הנתבע נמנע מלשנות הסטטוס שלו מתייר לתושב [נ/ 1סע' 5(ז)]. בחקירתו הנגדית חוזר ומאשר הנתבע כי מאז נישואיו לתובעת לא חזר להתיישב בהולנד אם כי נהג לבקר פעמיים בשנה לערך. (פרוט' 24). כך מאשרת גם התובעת (פרוט' 13). לנתבע בית בהולנד ולטענת התובעת עבדה בפרך יחד עם הנתבע כחודשיים ע"מ לשפצו ולהכשירו להשכרה (ת/ 1סע' 6, 13, 14). הנתבע שולל גרסת התובעת אודות המאמצים שהשקיעו בשיפוץ הבית (פרוט' 28-27). התובעת אינה שוללת גרסת הנתבע כי נושא שהייתה בהולנד טופל ומולאו טפסים לענין זה אך לגרסתה הכל נעשה ע"י הנתבע עצמו וביוזמתו (פרוט' 14). .9בחקירתה הראשית מפרטת התובעת כיצד השתבשו היחסים בינה לנתבע. לטענתה הנתבע גילה חוסר רגישות לגבי טיפולי הפריה שעברה, גרם לה לארח אורחים רבים שלא לרצונה, ודרש ממנה לחתום על הסכם נוסף בארץ לפיו היא מוותרת על כל הרכוש שהצטבר בארץ. בעקבות סירובה לחתום על הסכם החל הנתבע להתעמר בה (ראה ת/ 1סע' 23-16). לטענת התובע הנתבע העלים רכוש המשותף לשניהם. הוא נטל ממנה רכב מזדה בו השתמשה והעלים רכב אחר מסוג שברולט. הוא מנע ממנה להשתמש ברכוש המשותף (ת/ 1סע' 24). הנתבע לא הציג גרסה נוגדת לגרסת התובעת אודות השתלשלות שיבוש היחסים ביניהם. הוא אינו מתכחש לכך שדרש מהתובעת לחתום על הסכם ממון בארץ. לדבריו רצה לעקוף בכך את הצורך להוכיח הדין הנוהג בהולנד (פרוט' 31-30). .10טוען הנתבע כי בעבר עבד כצורף וסוחר בתכשיטים אך חדל לעבוד בשנת .1987הוא הוכר כנכה בהולנד וזכאי לקבל שם גמלה חודשית. בנוסף מקבל הנתבע דמי ביטוח תאונות וכן נהנה מהכנסה מהשכרת ביתו בהולנד. לנתבע גם חסכונות מעבודתו בעבר (נ/ 1סע' 6ופרוט' 23). התובעת מאשרת גרסתו זו (פרוט' 11). לנתבע היתה מכונית מרצדס קודם נישואיו. הוא מכר רכב זה ביום 7.12.92ובתמורה שקיבל רכש רכב מסוג מאזדה. גם את המאזדה מכר ביום 22.1.95(נ/ 1סע' 10ו-ת/3). התובעת מאשרת גרסתו זו של הנתבע (פרוט' 18). הנתבע עומד על כך שמכר המזאדה קודם שקיבל הודעת עיקול. הוא החל תהליך המכירה כבר ביום 16.1.95ושילם המיסים קודם 18.1.95(פרוט' 27). הנתבע מאשר כי רכב מסוג שברולט בלייזר נרשם הן ע"ש הן ע"ש התובעת. לדבריו מימן אותו מכספו ורשם אותו גם ע"ש התובעת בשל הטבות להן היתה זכאית בעבודתה (נ/ 1סע' 11ופרוט' 27). טוען הנתבע כי כל הכספים והזכויות בבנק הפועלים מקורם בהכנסותיו מחו"ל. התובעת החזיקה בחשבון נפרד (נ/ 1סע' 12). התובעת עצמה מאשרת כי כספי חסכונות בבנק הפועלים הם במט"ז ובכך יש משום תמיכה בגרסת הנתבע (פרוט' 18). יחד עם זאת טוענת היא כי חשבון 568119בבנק הפועלים הוא ע"ש שניהם ומשכורתה הופקדה שם (פרוט' 20). .11טוען הנתבע בחקירתו הראשית כי כבר בשנת 1985פעל לרכישת מגרש ובניית בית ברח' הברוש 24באילת וזאת באמצעות חברה בשם אסתר גל. בניית הבית הושלמה ב- 1988, אך רק בשנת 1992נערך הסכם בינו לבין אסתר גל לשם רישום הזכויות בבית על שמו (נ/ 1סע' 8והנספחים לו). התובעת עצמה מאשרת כי הבית הנדון אכן שימש הנתבע כבר קודם נישואיו עמה (פרוט' 8ו-12). בחקירה נגדית מוסיף ומציין הנתבע כי ביקש את חברתו אסתר גל להרשם למכרז לרכישת מגרש במסגרת מבצע "בנה ביתך", הואיל ובאותה תקופה לא שהה בארץ (פרוט' 23). הנתבע סותר עצמו משנשאל אודות אופן תשלום התמורה עבור הבית. בתחילה הוא טוען כי אינו יודע אם שילם 530, 294ש"ח ביום חתימת ההסכם אך מיד לאחר מכן "נזכר" כי שילם בדרך של תשלום עלויות בניית הבית במשך שנים. אסתר גל לדבריו לא שילמה אגורה עבור רכישת הבית. לדבריו הוא שילם תשלום נוסף בסך 000, 132ש"ח ע"י משכנתה אך מיד מודה כי למעשה קיבל המשכנתה עפ"י הסכם פיקטיבי (למעשה) הואיל וסכום זה ששולם לאסתר גל הושב לו מיד. הנתבע מסביר כדאיות ההסכם הפיקטיבי - כסף זול ברבית נמוכה. לדבריו הוציא כספי המשכנתה על צרכים שוטפים (פרוט' 28). לכאורה נראה כי הנתבע מודה בעריכת הסכם פיקטיבי ולכאורה גם בקבלת הלוואה מסובסדת באמצעים בלתי חוקיים, לכך אשוב בסיום פסה"ד. התובעת, אף היא, סותרת עצמה לענין מטרת קבלת המשכנתה והשימוש שנעשה בכספי ההלוואה. טוענת התובעת כי המשכנתה נרשמה על הבית באילת ע"מ לרכוש בהלוואה שניתנה דירה באילת ע"ש בני הזוג (ת/ 1סע' 9). לבסוף הסכימו בני הזוג לרכוש יאכטה תחת דירה נוספת באילת (ת/ 1סע' 10). בחקירתה הנגדית כנראה נשכחה מהתובעת גרסתה המקורית והיא טוענת כי המשכנתה נלקחה ע"מ לרכוש הבית באילת ולא דירה נוספת (פרוט' 16). לפי דרישתה הבית באילת נרשם על שם שניהם. רק בהמשך חקירתה היא נזכרת לציין כי שקלו רכישת דירה בסכום זה (פרוט' 17). היא מאשרת כי דמי המשכנתה משולמים מחשבון המשיב אך גם משכורתה הופקדה שם (פרוט' 17). בסופו של דבר הנתבע השתמש בדמי המשכנתה לרכישת יאכטה (פרוט' 16ו-ת/ 1סע' 10). יש לציין כי לענין ביתם של בני הזוג באילת מתנהל הליך משפטי נפרד כטענת התובעת. הנושא הועלה במהלך הדיון בשל הקשר שבין המשכנתה שנתקבלה לנכסים אחרים. הנושא משמעותו בעקר לענין מהימנות העדים. .12בחקירתה הראשית ובעדותה מתארת התובעת את התלאות שעברו לצורך רכישת היאכטה. שתי עסקאות בוטלו לענין זה עד שלבסוף נרכשה בעסקה שלישית. לצורך ביצוע העסקה בילו בני הזוג תקופה ממושכת בארה"ב. המשיב רשם היאכטה על שמו בלבד (ראה ת/ 1סע' 11, 14, 15ופרוט' 17). משהנתבע נחקר נגדית אודות עסקאות רכישת היאכטה הוא מאבד את זכרונו ואינו זוכר מועדים (פרוט' 29). לדבריו נרכשה היאכטה מכספו הוא במט"ז (פרוט' 32). .13התובעת מסכימה כי לא החזיקה ברכוש כלשהו קודם נישואיה (פרוט' 10). במהלך שנתיים מאז נישואיה לא עבדה התובעת כלל. גם במהלך שהות ממושכת של בעלי הדין בארה"ב לא עבדה (פרוט' 13). התובעת היא אחות מוסמכת והשכלתה 15שנות לימוד (פרוט' 16). התובעת עבדה מאז נישואיה זמן קצרה במשרה חלקית בקופ"ח מכבי והכנסתה היתה כ- 500, 1ש"ח לחודש. היא גם טיפלה בהשכרת חדרים בביתם באילת. הם בפועל התקיימו מהכנסות הנתבע. התובעת אינה יודעת לפרט מה הרכוש שהצטבר במהלך הנישואין (פרוט' 13). .14נותר להסיק המסקנות מן העובדות שפורטו לעיל. 14.1ב"כ הנתבע מבקשת להחיל לענינינו את הוראות סע' 15לחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973(להלן ייקרא "החוק"). נוסחו של סעיף זה כדלקמן: "על יחסי הממון בין בני-זוג יחול חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין, אולם רשאים הם בהסכם לקבוע ולשנות יחסים אלה בהתאם לחוק מושבם בשעת עשיית ההסכם" (ההדגשות הן שלי). יש כבר להדגיש כפי שהדבר עולה מנוסח החוק, כי החוק הקובע אינו חוק מקום הנישואין, אלא חוק מקום מושבם של בני הזוג. בני הזוג רשאים לשנות היחסים שנקבעו בחוק, רק בהסכם שהוא בהתאם לחוק מקום מושבם, בשעת עריכת ההסכם. החוק אינו מגדיר את המונח "מושב". ניתן להקיש מחיקוקים אחרים בהם נעשה שימוש במונח זה - סע' 80לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"כ 1962, סע' 135לחוק הירושה תשכ"ה 1965ו-סע' 6לחוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) תשכ"ט .1969בחיקוקים אלה ההגדרה היא: "המקום בו נמצא מרכז חייו". שאלה קשה מתעוררת כאשר נישאים בני זוג שלהם מקומות מושב שונים בשעת עריכת הנישואין. בחוק אין תשובה למצב זה אף שבחוקים אחרים יש התיחסות לסיטואציה זו - ראה סע' 17(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט 1959ו-סע' 5(א) ו-(ב) לחוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) תשכ"ט .1969דעת מלומדים היא, כי במקרה של סיטואציה שכזו, יש להחיל דין מקום המושב אותו הועידו בני הזוג, בזמן הנישואין, למגוריהם המשותפים לאחר הנישואין ואשר עברו אליו בפועל תוך זמן סביר לאחר הנישואין. (ראה לענין זה מ. שאוה "ברירת הדין ביחסי ממון בין בני זוג" עיוני משפט ו' תשל"ח 247בעמ' 270- 268ו-273-272; מ- שאוה "הדין האישי בישראל" מהדורה שלישית מורחבת עמ' 389). 14.2לאחרונה ניתן חיזוק בפסיקה לדעה כי משעולים בני זוג ארצה משתמעת מכללא כוונתם להנהיג מצב של שיתוף בנכסים לפחות מן השלב בו עלו ולגבי נכסים אותם צוברים בארץ (ראה דנ"א 1558/94נפיסי נ. נפיסי - פס"ד מיום 25.8.96שטרם פורסם). בנוסף לאמור ניתן חיזוק לגישה כי יש ליתן משקל מכריע לשיוויון זכויות בין בני זוג למנוע קיפוח בן הזוג החלש יותר ולהגן על זכויותיו. (ראה דנ"א 1558/94הנ"ל ובעקר פסיקתו של כב' השופט חשין שם וכן ע.א. 1915/91יעקובי נ. יעקובי תקדין עליון כרך 95(3) תשנ"ה - תשנ"ו 1995עמ' 449- טרם פורסם). 14.3בסע' 1לחוק נקבע מה הוא "הסכם ממון" ובסע' 1ו- 2לחוק נקבעו התנאים לקיומו של הסכם ממון. בין היתר נקבעו התנאים כדלקמן: - ההסכם חייב להיות בכתב; - ההסכם טעון אישור בית משפט מוסמך. - האישור להסכם לא יינתן, אלא לאחר שנוכח ביה"מ שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. התנאים שנקבעו כאמור לקיום ההסכם הם תנאים מהותיים החיוניים למתן תוקף להסכם. "דרישות אלה נובעות ממערכת היחסים המיוחדת שבין בני הזוג, היוצרת לכאורה, חשש של השפעה בלתי הוגנת, ומהשפעתו הניכרת של הסכם ממון על מכלול רחב של יחסי המשפחה לגבי רוב האוכלוסיה בישראל". (ראה א. רוזן צבי "יחסי ממון בין בני זוג" עמ' 302להן ייקרא ספר זה "רוזן צבי"). 14.4החוק מנהיג משטר רכושי של איזון משאבים דחוי, כאשר במהלך הנישואין נוהג הסדר של הפרדה בנכסי בני הזוג. הסדר זה מתחייב מעצם דחיית איזון המשאבים למועד פקיעת הנישואין. לפי לשון סע' 4לחוק "אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינם של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני... ". דחיית מועד האיזון ומשטר הפרדת הרכוש במהלך הנישואין משליטים את דיני החוזים והקנין על מערכת היחסים שבין בני הזוג במהלך הנישואין כאילו היו זרים (ראה רוזן צבי עמ' 307). עקרון של הפרדת רכוש עלול לפגוע בשיוויון שבין בני הזוג ולרוב תהא זו האשה שידה תהא על התחתונה. גם דחיית מועד איזון המשאבים עלול ליצור מצב של סחטנות המנוצל ע"י הצד החזק. עקרונות אלה שבחוק הזמינו ע"כ ביקורת רבה הן בפסיקה הן בסיפרות מקצועית (ראה ע.א. 1915/91הנ"ל). אחת התרופות למצב דברים לקוי זה מצויה בסע' 11לחוק, לפיו רשאי בן הזוג הנפגע לעתור לאמצעים שונים לשמירה על זכויותיו (ראה ע.א. 1915/91הנ"ל וכן "רוזן צבי" עמ' 312). 14.5נאמר כבר כי במהלך הנישואין חלים דיני החוזים והקנין הרגילים וע"כ רשאים בני הזוג לעשות ברכושם כאוות נפשם כל עוד לא נפגע מי מבני הזוג. בני הזוג אף רשאים לערוך הסכמים בינם לבין עצמם. לא כל הסכם הנערך בין בני הזוג יחשב כ"הסכם ממון" לפי לשון החוק. נפסק לענין זה: "סיכומה של השקפתי היא, שהמבחן, אם הסכם פלוני בין בני זוג הוא 'הסכם ממון' אם לאו, טמון במטרתו. אם זו צופה פני איזון משאבים בעניני ממון לעת מוות או גירושין, לפנינו 'הסכם ממון', יהיו ממדיו רחבים או צרים. לעומת זאת, אם זו נוגעת ליחסים שוטפים, או לעסקה רגילה בין בני אדם... לפנינו הסכם רגיל..." (ראה ע.א. 169/83שי נ. שי פד"י לט (3) 776בעמ' 782מפי כב' השופטת מ. בן פורת). 14.6ומן הכלל אל הפרט. אף שהנתבע ויתר על אזרחותו הישראלית עדיין עולה מן הראיות כי בעלי הדין שבו מהולנד לארץ מיד אחר טקס הנישואין ועקר תקופת נישואיהם התגוררו בארץ, המקום אשר היווה ע"כ את מרכז חייהם. בעלי הדין אף נישאו בנישואין דתיים בארץ. (ראה סע' 4, 5ו- 8לעיל). לכן יש לקבוע כי מקום "מושבם בשעת עריכת הנישואין" היה בישראל (ראה סע' 14.1לעיל). לפי הוראת סע' 15לחוק יש ע"כ לקבוע כי על יחסי הממון בני הזוג יש להחיל את החוק. אכן בעלי הדין היו רשאים להתנות על הוראות החוק בהסכם "בהתאם לחוק מושבם". לכאורה ערכו ביניהם בעלי הדין הסכם בהולנד עובר לנישואיהם. אפילו יקבע כי הוכח קיומו של הסכם זה, אין איש טוען כי לגביו מולאו התנאים שבסע' 2לחוק, וע"כ הוא חסר תוקף כ- "הסכם ממון" (ראה סע' 14.3ו- 14.5 לעיל). התובעת כפרה בחתימתה על ההסכם שהוגש לביה"מ ואשר נטען כי נחתם בפני נוטריון בהולנד. אכן, הודתה התובעת כי חתמה על הסכם כלשהו בפני נוטריון, אך אין בכך כדי להוכיח חתימתה על ההסכם אשר הוגש כראיה לביה"מ. ההסכם אינו נושא כלל חתימה, ואין לדעת אם מכתב הנוטריון שהוגש כראיה מתיחס דווקא להסכם זה. אף התרגום מהשפה ההולנדית לא אושר כדין ואין בפני ביה"מ ראיה כי הנוסח באנגלית הוא תרגום נכון לנוסח ההולנדי. סיכומו של דבר לא הוכח בראיה כשרה ועפ"י כלל הראיה הטובה ביותר כי ההסכם אשר הוגש לביה"מ, כפי שתורגם בנוסח האנגלי, הוא שנחתם בפועל ע"י התובעת. כפי שנאמר ממילא אין נפקות להסכם זה כ"הסכם ממון", הואיל ולא נתקיימו לגביו התנאים שבחוק. אין גם להתעלם מכך שיש בהסכם שנעשה לכאורה, משום פגיעה חמורה בעקרון של שיווין הזכויות של בני זוג החיים במשותף ופגיעה בצד החלש (ראה ע' 14.2 ו- 14.4לעיל). עפ"י סע' 3לחוק, משלא עשו בני הזוג "הסכם ממון" שהוא תקף מבחינת החוק, הרי שחל הסדר איזון המשאבים. התובעת אינה דורשת לעצמה כל זכויות בנכסים שהיו לנתבע ערב הנישואין וממילא לא היתה זכאית לזכויות אלה לפי סע' 5(א) (1) לחוק. התובעת אף אינה מבקשת כל סעד לגבי ביתם של בני הזוג באילת לגביו מתנהלת תביעה נפרדת, או לגבי נכסי הנתבע בחו"ל. מן הראיות עולה, כי מאז נישאו, חיו בעלי הדין חיים משותפים ולכאורה הנכסים הרשומים ע"ש מי מהם בארץ נצברו במהלך נישואיהם וע"כ חל לגביהם הסדר איזון המשאבים. לא הובאו ראיות להוכיח הטענה כי חלק מן הנכסים הנדונים נצברו ע"י הנתבע קודם הנישואין. יוצא מן הכלל הוא רכב המאזדה לגביו הסכימה התובעת כי רכב זה נרכש בתמורה שנתקבלה מרכב מרצדס שהיה בבעלות הנתבע קודם הנישואין. לכן רכב המאזדה אינו נכלל בהסדר איזון המשאבים. באשר לביתם של בעלי הדין באילת, לא נתבקש כל סעד והנני נמנע מלהתיחס לנכס זה שהוא נשוא הדיון בתובענה אחרת. היאכטה פורמולה .29P.cמספר 80097נרכשה במהלך נישואי הצדדים. טענות התובעת אודות השיבוש שחל ביחסיהם של בני הזוג והעלמות חלק מן הנכסים שלא בהסכמת התובעת לא הוכחשו או הופרכו (ראה סע' 9לעיל) לפיכך קיימת עילה לנקיטת צעדי שמירה מכוח סע' 11לחוק. .15סיכומו של דבר הנני קובע כי מן הדין להעתר לתביעה הנדונה והנני מורה כדלקמן: 15.1הנני אוסר על הנתבע להעביר זכויות בנכסיו מכל סוג בארץ, למעט רכב המאזדה שכבר נמכר. 15.2הנני מורה לנתבע להשיב לחזקת בעלי הדין רכב שברולט בלייזר מספר 55- 16751ולאפשר לתובעת שימוש בו. 15.3הנני מורה לנתבע ליתן לתובעת ידיעות אודות כלל רכושו בארץ, אשר נרכש מאז נישואי בעלי הדין. 15.4הנני מורה על העברת העתק מפס"ד זה לפרקליטות מחוז הדרום אשר תנהג לפי שיקול דעתה באשר לדברים שצויינו בסע' 11לפסק הדין. 15.5הנני מחייב הנתבע בהוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 000, 5ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. שמירת זכויותבני זוג