תשלום הוצאות משפט כתנאי להמשך הדיון

תשלום הוצאות משפט כתנאי להמשך הדיון
1. לפנינו ערעור ברשות (בר"ע 277/03) על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופט הראשי רמי כהן; בש"א 1138/03 בתיק עיקרי: עב 1183/01), מיום 16.6.2003, בה התיר בית הדין למערער לשוב ולתקן את כתב תביעתו, אולם, התנה את התיקון, בין השאר, בתשלום הוצאות למשיבה בסכום כולל של 10,000 ₪.

הדיון בערעור התנהל על פי סיכומים בכתב.נ



להלן עובדות המקרה כפי שעולות, לכאורה, מטיעוני הצדדים:
2. ביום 10.4.01 הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי בחיפה (עב 1183/01), בה ביקש כי בית הדין יכריז על פיטוריו מעבודתו אצל המשיבה מיום 1.4.01 כבטלים מעיקרם (להלן גם – הפיטורים הראשונים). בד בבד עם הגשת תביעתו, הגיש המערער לבית הדין האזורי בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד פיטוריו (בש"א 1166/01). בהחלטה מיום 31.7.2001 נעתר בית הדין האזורי לבקשתו של המערער במסגרת הסעד הזמני והורה על השבתו לעבודה. ביום 13.9.2001 מסרה המשיבה למערער הודעת פיטורים שניה (להלן גם – הפיטורים השניים). בעקבות פיטורים אלה הגיש המערער לבית הדין האזורי בקשה על פי פקודת ביזיון בית משפט (בש"א 2962/01). בקשתו נדחתה. ביום 16.5.2002, עתר המערער לתקן את כתב תביעתו, כך שיכלול גם פיצוי בגין עגמת נפש על פיטוריו הראשוניים (בש"א 1462/02). בית הדין נעתר לבקשתו. לטענת המערער, הוא לא מצא מקום להוסיף לכתב התביעה, במסגרת התיקון, טענות בדבר פיטוריו השניים, שכן הניח שההכרזה על פיטוריו הראשונים כפיטורים שלא כדין, תביא ממילא לביטולם של הפיטורים השניים. המשיבה הגישה כתב הגנה מתוקן בו התייחסה גם לפיטוריו השניים של המערער. בעקבות זאת, ביקש המערער לתקן בשנית את כתב תביעתו, באופן שיכלול טענות גם בנוגע להליך פיטוריו השניים (בש"א 1138/03) . בהחלטתו מיום 16.6.2003 נעתר בית הדין האזורי לבקשת המערער לתיקון כתב התביעה בשנית, אך התנה את התיקון במספר תנאים, וביניהם בתשלום הוצאות בסך 10,000 ₪ בתוך שבועיים. על החלטה זו, הערעור שבפנינו.ב

הכרעה
3. אשר לעצם ההיתר לתקן שנית את כתב התביעה – סמכותו של בית הדין להתיר תיקון כתבי טענות היא רחבה, כפי שנאמר בפסיקה:
"מתן רשות לתקן כתב טענות נתון תמיד לשיקול דעתו של בית המשפט, או בית הדין, לאחר שישקול את נסיבות העניין. כאשר מבקשים רשות לתקן כתבי טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט. הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השניה, האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה, היא מאוד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר" .

"כאשר הנוסח המתוקן של כתב הטענות יעזור לבית הדין לברר את הפלוגתא האמיתית העומדת לדיון, גם אם נגרם עוול לצד שכנגד שניתן לתקנו על ידי פסיקת הוצאות -יתיר בית הדין את התיקון" .

בענייננו, מצוי ההליך בבית הדין קמא, בשלב מקדמי, בו טרם הוגשו תצהירים וטרם נשמעו ראיות. מתן רשות לתקן את כתב התביעה בשלב זה, דבר שהנו נדרש לבירור הפלוגתא האמיתית העומדת לדיון, היא ראויה ומאפשרת לבית הדין להכריע בסכסוך דנן במסגרת הליך אחד. יצוין, כי אף למשיבה צומחת תועלת מהחלטת בית הדין קמא במקרה זה, שכן הגשת כתב הגנה מתוקן, ייתכן וחוסך ממנה התגוננות בפני תובענה נוספת של המערער, בגין פיטוריו השניים. לאור זאת, נראה כי לא היה מקום להקשות על המערער, ולהתנות את תיקון כתב התביעה בהטלת הוצאות בשיעור גבוה כפי שנקבע.

4. יצוין במאמר מוסגר וכפי שקבע אף בית הדין האזורי, כי אין להתיר, במסגרת תיקון כתב התביעה, הוספת עילות תביעה אשר הזכות לתבוע אותן התיישנה בין מועד הגשת כתב התביעה המקורי לבין הגשת כתב התביעה המתוקן .ו

5. לעניין שיעור ההוצאות - הכלל הוא, שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בפסיקת הוצאות, אלא אם הסכום שנקבע חורג באופן משמעותי מהנהוג בבתי הדין לעבודה . בענייננו, תיקון כתב התביעה בשנית על ידי המערער, יגרום למשיבה הוצאות כספיות, בשל כך שתחויב בהגשת כתב הגנה חדש או בתיקונו של כתב ההגנה שכבר הוגש על ידה. לפיכך, השתת ההוצאות על המערער בבית הדין קמא, בדין נעשתה. עם זאת, הסכום שנפסק, בגובה 10,000 ₪, חורג בהרבה בהשוואה למקובל בבתי הדין לעבודה במקרים דומים. לאור האמור מצאנו, כי במקרה זה, יש מקום להתערב בגובה ההוצאות שנקבעו בהחלטת בית הדין האזורי, ואנו מעמידים אותן על 2,500 ₪ בתוספת מע"מ.נ

6. אשר להתניית תיקון כתב התביעה בתשלום ההוצאות - מבחינת מדיניות שיפוטית, הכלל הוא, כי אין להתנות את המשך הדיון בתשלום הוצאות, שכן פסיקת הוצאות אין תכליתה לפגוע בזכותו של בעל דין להתדיין, אלא לפצות את בעל הדין שכנגד על הנזק הכספי שנגרם לו בגין מעשיו או מחדליו של בעל הדין האחר. עם זאת, במקרים מסוימים יש להעניק לשופט את שיקול הדעת להתנות את המשך הדיון בתשלום הוצאות משפט שנפסקו באותו הליך. מדובר במקרים שבהם המחדל של בעל הדין, שנגדו נפסקו ההוצאות, מעורר ספק באשר לכוונתו להמשיך ולהתדיין, ו/או כאשר יש חשש שבלא תשלום הוצאות עלול בעל הדין לחזור על מחדלו . התניית המשך הדיונים בתשלום הוצאות התקבלה בעבר במקרים בהם לא התייצב בא כוח בעל הדין לדיונים בבית המשפט , או כאשר בית הדין מצא שתיקון כתב התביעה שהתבקש על ידי בעל הדין, הוא תוצאה של רשלנותו . לא מצאנו במקרה זה, כי מתקיימות נסיבות דומות. לא נקבע כי ניהול הדיון על ידי בא כוח המערער חורג מהמקובל, ומקשה על ניהולו של המשפט. לא נטען כי בא כוחו של המערער נעדר מדיונים, או כי המערער לא שילם בעבר הוצאות משפט שהוטלו עליו בעקבות צעדים המקשים על ניהול תקין של המשפט. לפיכך, לא מצאנו כי יש מקום להתנות את תיקון כתב התביעה בתשלום ההוצאות.

7. סוף דבר - הערעור מתקבל. חיוב המערער בתשלום 10,000 ₪ כתנאי לתיקון כתב התביעה מתבטל. המערער ישלם למשיבה הוצאות בשיעור 2,500 ₪ בגין תיקון כתב התביעה בשנית. תיקון כתב התביעה לא יותנה בתשלום ההוצאות.
לאור התוצאה אליה הגענו, אין צו להוצאות בהליך זה.ב

השופט יגאל פליטמן
1. מקובלת עלי חוות דעתו של חברי הנשיא סטיב אדלר לגופא של הבקשה לתיקון כתב התביעה.

2. אשר לשאלת התנית המשך ההתדיינות, בתשלום הוצאות:

אין ספק כי בית הדין ככלל, למרות שהוא מוסמך לכך, אינו צריך להתנות את ההתדיינות בפניו בתשלום הוצאות. הכלל לעניין זה שקבעה חברתי סגנית הנשיא אלישבע ברק, וטעמו, כמצוטט וכמפורט על-ידי חברי השופט שמואל צור - מקובל גם עלי.

יחד עם זאת, אין מקום לקבוע במסמרות הלכה המונעת מראש, כל אפשרות של יציאה מן הכלל; שהרי, כלל נוסף הוא - שאין כלל שאין לו יוצא מהכלל. וכלל שאין לו יוצא מהכלל, הוא יוצא מן הכלל לכלל שאין כלל שאין לו יוצא מהכלל. לכן למשל, אותו הגיון בגינו מחויב התובע במקרים מתאימים, בתשלום ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, כך שאי עמידתו באותו תנאי גוררת סילוק התביעה על הסף, יכול שיצדיק במקרים מסויימים ונדירים של אי ביצוע החלטה על תשלום הוצאות, סילוק תביעה על הסף מחמת אי-ביצוע פעולה הקשורה לכתב התביעה שהוגש, בהתאם לתקנה 44(3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"א-1991. באשר לכך נעיר, כי לא תמיד יש לאבחן בין מקרה בו ניתנה לראשונה החלטה על חיוב בהוצאות משפט ולאחר מכן בהחלטה שניה נמחקה התביעה מחמת אי קיום ההחלטה הראשונה; לבין מקרה, בו מחיקת התביעה הותנתה מראש באי תשלום הוצאות כבר בהחלטה הראשונה.

השופט שמואל צור
אני מסכים לקבלת הערעור, כפי שמציע חברי הנשיא סטיב אדלר בסעיף 7 לחוות דעתו. מסכים אני כי לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בבואה להתיר תיקון כתב תביעה וכי, בדרך כלל, מן הראוי להתיר תיקון שכזה כדי לפרוש בפני בית הדין את כל מסכת העניינים השנויים במחלוקת בין הצדדים. אין ספק שהתרת תיקון כתב תביעה יכולה להיות כרוכה, במקרה המתאים, בחיוב בהוצאות ומסכים אני כי במקרה הנדון גובה החיוב חורג מן המקובל ומן הראוי להעמידו על סכום של 2,500 ש"ח, כפי שמציע חברי.

עם זאת, אין בידי להסכים לדעתו של חברי בעניין התניית תיקון כתב התביעה בתשלום הוצאות. לדעתי, אין זה מן הראוי שקיומם של הליכים משפטיים יותנה בתשלום הוצאות. תפקידה של ערכאת שיפוט הוא להכריע בסכסוכים ולפסוק בזכויות המתדיינים. ערכאת השיפוט אינה לשכת הוצאה לפועל ואין היא זירה לאכיפת חיובים. כך בנוגע להתרת תיקון כתבי טענות וכך בנוגע לכל עניין אחר הבא בשעריה. בעניין זה תמים דעים אני עם חברתי סגנית הנשיא אלישבע ברק אשר פסקה באחד העניינים לאמור:


"בית הדין ככלל אינו מוסמך להתנות דיון בפניו בתשלום הוצאות משפט. מי שזכה בהוצאות משפט רשאי לגבותן בדרכי הגבייה הרגילות. אין בית הדין בדרך כלל משים עצמו מוציא לפועל. חשוב לציין כי זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד ואין לשלול אותה ממתדיין המבקש להגשים את זכותו המהותית לקבלת סעד מבית המשפט בהעמדת תנאי החוסם את דרכו. על אחת כמה וכמה תנאי ממין זה, שמהותו למעשה הוא הוצאה לפועל של פסיקת בית הדין. יש לזכור שבידי ראש ההוצאה לפועל דרכים לבדיקת יכולת וכיוצא בהן סמכויות שאין בסמכותו של בית הדין."

(ע"ע 1044/00 קגן - מלונות החוף השקט בע"מ, עבודה ארצי ל"ג (43), 31).


אין זה נכון ואין זה ראוי שבתי הדין יתנו החלטות שמבחינת מהותן אינן נוגעות במישרין להכרעה בסכסוך שבפניו אלא שייכות, במובהק, לגדרי סמכותה של לשכת ההוצאה לפועל. לגישתי, דברים אלה נכונים בכל מצב והייתי נמנע מכך גם במקרים החריגים אותם הזכיר חברי בחוות דעתו ובפסיקתו הקודמת באותו עניין.

בכפוף לדברים אלה אני מסכים, כאמור, לקבלת הערעור כפי שהציע חברי.

נציג עובדים מר אפרים כחלון
אני מצטרף לדעתם של הנשיא סטיב אדלר והשופט יגאל פליטמן.ו

נציג מעבידים מר ישראל בן-יהודה,
אני מצטרף לתוצאה כאמור בפיסקה 7 בחוות דעתו של הנשיא סטיב אדלר.נ
לעניין התניית המשך דיון בתשלום הוצאות, אני מצטרף לחוות דעתם של הנשיא סטיב אדלר ושל השופט יגאל פליטמן.ב

סוף דבר - הערעור מתקבל כאמור בפיסקה 7 לחוות דעתו של הנשיא סטיב אדלר. לעניין התנית המשך דיון בתשלום הוצאות הוחלט ברוב דיעות כאמור בחוות דעתם של הנשיא סטיב אדלר והשופט יגאל פליטמן.ו

ניתi בהעדר הצדדים היום כ"j בחשון התשס"ד (23.11.2003) ותשלח לצדדים.נ



הנשיא סטיב אדלר השופט יגאל פליטמן השופט שמואל צור



נציג עובדים מר אפרים כחלון נציג מעבידים מר ישראל בן יהודה



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הוצאות משפט

  2. גובה הוצאות משפט

  3. ערובה להוצאות משפט

  4. ערעור על הוצאות משפט

  5. הוצאות משפט לצד הזוכה

  6. בקשה לא לחייב בהוצאות משפט

  7. הוצאות משפט בתביעת מס רכוש

  8. ערובה להוצאות משפט חברה בפירוק

  9. ערבות להוצאות משפט - פלסטינים

  10. הפקדת ערובה להבטחת הוצאות משפט

  11. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין

  12. פסיקת הוצאות משפט על עבירות פניה

  13. הוצאות משפט ושכר טרחה בתביעת סרק

  14. מע''מ על הוצאות משפט לטובת המדינה

  15. ערובה להוצאות משפט - עובדים זרים

  16. תובע תושב חוץ - הבטחת הוצאות משפט

  17. תשלום הוצאות משפט כתנאי להמשך הדיון

  18. גובה הוצאות משפט תביעות ביטוח לאומי

  19. פסיקת הוצאות משפט בתביעות ביטוח לאומי

  20. ביטול החלטה על הפקדת ערובה להוצאות משפט

  21. ערובה להוצאות משפט ביהמ''ש לענייני משפחה

  22. ערובה להוצאות משפט - נזקי גוף תאונת דרכים

  23. כמעט ולא נפסקים הוצאות משפט בבתי דין רבניים

  24. פסיקת הוצאות משפט בבית משפט לעניינים מנהליים

  25. תביעת פינוי דירה - הוצאות משפט ושכר טרחת עו''ד

  26. בקשתו של המבקש לפסוק לזכותוֹ תשלום גמול והוצאות משפט

  27. ערעור על החלטת המפקח על המקרקעין שלא לפסוק הוצאות משפט

  28. בקשה להפקדת ערובה בשל חשש כי לא יוכלו לשאת בהוצאות המשפט

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון