טענת מרמה והפרת אמונים בבית הדין לעבודה

טענת מרמה והפרת אמונים בבית הדין לעבודה
 
1. הדיון בתיק זה התקיים בהעדר נציג הציבור השני אשר הוזמן ולא הופיע, ולא מסר נימוק לאי הופעתו .
כדי לא לדחות את הדיון הוחלט כי הדיון יתקיים בהעדרו.
 
2. התובעים הגישו תביעות כנגד הנתבעת לפיצויי פיטורים בסך 9,952 ₪, דמי הבראה בסך 1,437 ₪, ותמורת הודעה מוקדמת בסך 3,512 לכל אחד.
התביעות הוגשו במתכונת של דיון מהיר.
 
3. בכתב ההגנה העלתה הנתבעת טענות של מרמה והפרת אמונים כלפי התובעים.
עקב כך ניתנה בישיבת יום 13/9/00 החלטה כי התיק יישמע במתכונת של דיון רגיל.
  
4. שתי התביעות נדונו במשותף.
 
5. מטעם התובעים העידו התובעים עצמם, גב' מזל חלילי, מר משה מגן, ומר שי יגר.
 
6. מטעם הנתבעת העידו גב' רות אוליפנט, מר עזרא זיכלינסקי, גב' אורנה טויטו ומר לאון סגל, מנהל הנתבעת.
 
7. העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת הן כדלקמן:נ
 
א. התובעים עבדו אצל הנתבעת מ- 2/98 ועד 7/99, כמנהלי שיווק.
 
ב. הנתבעת הינה חברה העוסקת בייצור ושיווק מוצרי אריזה.
 
ג. הנתבעת פיטרה את התובעים ביום 11/7/99.
 
ד. התובעים פוטרו ללא פיצויי פיטורים וללא הודעה מוקדמת או תמורתה.
  
8. בישיבת יום 13/9/00 פירטה הנתבעת את טענותיה כלפי התובעים באשר למרמה והפרת אמונים, כדלהלן:ב
 
א. התובעים עשו יד אחת עם יצרן שקיות ניילון כדי להונות את הנתבעת.
בעצה אחת עם יצרן השקיות, גרמו התובעים לכך שבתוך אריזות השקיות שעליהן נקוב מספר מסוים של שקיות – תסופק כמות פחותה של שקיות. כתוצאה קיבלו הצרכנים מוצר פגום, שיש בו כדי להטעות.
 
ב. התובעים, בעצה אחת עם יצרן השקיות, גרמו לכך שהיצרן יספק סחורה במשקל מופחת וידרוש מהנתבעת תשלום עבור משקל גבוה יותר.
 
ג. התובעים ידעו שעובדת של הנתבעת עובדת במקביל בחברה אחרת, שגם איתה היה לתובעים קשר עיסקי – ולא דיווחו על כך לנתבעת.
 
ד. התובעים מכרו סחורה ללקוח בשם "שני פלסט" בשיעור שמעבר למסגרת האשראי של אותו לקוח.
הלקוח לא עמד בתשלומים ונגרם נזק גדול לחברה.
התובעים הגיעו עם אותו לקוח להסדר לעניין החוב.
ההסדר נעשה ללא סמכות.
ה. מרגע שהופסקה עבודת התובעים בנתבעת, הם פעלו לשיבוש פעילותה של הנתבעת. התובעים הודיעו לספק "כפר נחמן" שיחדל לספק סחורה לנתבעת.
 
9. עיקר טענות התובעים בעדויותיהם ובסיכומיהם:ו
 
א. טענת הנתבעת באשר לאספקת פחות שקיות הינה חסרת שחר, ואין לה כל בסיס.
 
התובע 2 (אבי פרוסט) העיד כי מדובר בטעות של יצרן וכי בסה"כ סופקו שלושה שקים פגומים. כן העיד כי כאשר התגלתה הטעות, הוחזרה כל הסחורה הפגומה ליצרן, והוצע פיצוי הוגן ללקוח שנפגע. לדבריו התובעים לא שימשו כמחסנאים ולא היו אמורים לבדוק את הסחורה הנכנסת, שכן זה היה תפקידו של מר אלון סגל. כן הבהיר התובע 2 כי בכל יצור מוצרים דומה קיים פחת של כ-3%-2, שהינו פחת מוסכם שבא לידי ביטוי במחיר העבודה שמשולם לקבלן.
 
עדותו של התובע 2 לא נסתרה ואף אושרה ע"י ת/2 ו- ת/3.
 
ב. טענת הנתבעת לקנוניה עם היצרן לאספקת סחורה במשקל מופחת הינה חסרת שחר.
 
מר סגל הודה כי הנתבעת ממשיכה לעבוד עם אותו ספק, ובשעת הדיון הוצגו לביה"ד גלילים שנרכשו יום לפני כן ואשר הפרשי המשקל ביניהם גבוהים מהכתוב בכתב ההגנה.
 
התובע 2 הבהיר כי התובעים שימשו כמנהלי שיווק וכי לא היה מתפקידם לבדוק את כניסת המוצרים למחסן, תפקיד שהיה בתחום אחריותו של המחסנאי – מר אלון סגל.
 
עדת ההגנה הגב' טויטו העידה כי אלון סגל שימש כמחסנאי בנתבעת, עבד במחסן והיה מוסמך לבדוק סחורה שהגיעה.
 
ג. טענת הנתבעת בנוגע לעבודה במקביל של עובדת בנתבעת ובחברה אחרת הינה חסרת שחר.
 
הנתבעת ידעה היטב על העבודה המקבילה של העובדת, והסכימה לכך.
גם העובדת עצמה העידה כי מנהלי הנתבעת שהו עימה וידעו על עבודתה.
 
ד. טענת הנתבעת בנוגע להתקשרות בחוסר סמכות הינה חסרת שחר.

ללקוח האמור היתה מסגרת אשראי ונאמר לתובעים כי היא הוגדלה. בדיעבד הסתבר כי אכן הוגשה בקשה להגדלת מסגרת האשראי, וכי מטעמים טכניים זו עדיין לא אושרה.
 
התובעים לא הכירו את הלקוח ולא היו מעורבים ב"חתימת העיסקה" עימו, הנעשית בעת הזמנת הסחורה.
 
הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי נגרמו לה הפסדים בסך 298,830 ₪, בנספח ב' לכתב ההגנה מדובר על סך של 251,972 ₪. לגופו של עניין התברר כי הנתבעת ניסתה להטעות את ביה"ד וכי מדובר בהפסד של כ- 125,000 ₪, אשר אינו קשור כלל לתובעים. בחקירתו הנגדית לא הצליח מר סגל להסביר את הסכום האמור.
 
ה. טענת הנתבעת ביחס לספק "כפר נחמן" הינה חסרת שחר.
 
"כפר נחמן" כלל אינו ספק, אלא כפר לטיפול במפגרים אשר נותן לנתבעת שירותי אריזה.
 
התובע 2 הסביר כי כדי למנוע טעות הוא הודיע ל"כפר נחמן" שלא יספק לנתבעת סחורה ביומיים שלאחר פיטורי התובעים מהנתבעת, כדי למנוע מצב בו יתערבבו בטעות סחורות של הנתבעת עם סחורות שאינן של הנתבעת.
 
עדותו של התובע 2 לעניין זה נתמכה בעדותו של מר משה מגן, אשר הבהיר כי דובר על הפסקת הוצאת הסחורה למספר ימים בלבד.
  
ו. התובעים זכאים לדמי הבראה:נ
הנתבעת הציגה את תלוש המשכורת של חודש יולי 99' (נספח ה' לכתב ההגנה), בו נכתב כי התקבלו דמי הבראה.
התובעים הסבירו כי סברו שסכום זה הינה שכר עבודה שהגיע להם באותו חודש, מאחר ובנספח ו' לכתב ההגנה כתוב "שכר עבודה".
ממילא אם שולם הסכום במשכורת יולי 99' כדמי הבראה, הרי סכום מקביל חובה על הנתבעת לשלם לתובעים כשכר עבודה.
 
בסעיף 9 לכתב ההגנה נטען כי תשלום דמי ההבראה נעשה בפברואר 99' ולא ביולי.
 
ז. התובעת זכאים לדמי הודעה מוקדמת בסכום השווה לשכר חודש עבודה.
 
התובעים אמנם תבעו רק שבועיים הודעה מוקדמת בשל טעות משפטית, אך הן לא היו מיוצגים באותה עת, וביה"ד מתבקש לפסוק את מלוא הסכום מכוח סמכותו הטבועה והוראות הדין הקוגנטי, או לחילופין להצהיר על זכותם של התובעים לסכום זה.
  
10. עיקר טענות הנתבעת בעדויות ובסיכומים מטעמה:ב
 
א. הנתבעת פיטרה את התובעים בנסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.
 
ב. התובעים פעלו במירמה, על דעת עצמם ותוך חריגה מסמכות, להזמנה מספק, יצור ואספקת מוצרים הנושאים את שמה של הנתבעת, בידיעה ברורה כי קיימת אי התאמה מובנית בין הכמויות המצוינות ע"ג האריזה, לבין הכמויות בפועל. התובעים סיפקו ביודעין ללקוחות הנתבעת את האריזות הפגומות.
בשל מעשיהם של התובעים פנתה לנתבעת לקוחה בשם "ר.ד.אוליפנט בע"מ בתלונה חמורה באשר לפועלם של התובעים ודרך טיפולם בתלונה.
התובעים ניסו לקנות את שתיקת הלקוחה, ומשזו לא נענתה - חדלו לספק לה סחורה.
הנתבעת נאלצה לפצות את הלקוחה בסך של 3,333 ₪.
 
מעשיהם של התובעים גרמו לפגיעה חמורה במוניטין של הנתבעת ובאמינותה.
 
מנהל הנתבעת העיד כי הרווח של התובעים משיווק הסחורה הפגומה היה שמירה על נתח השוק לקבלת עמלות מכירה וכן עמלות שקיבלו מיצרן הסחורה הפגומה.
 
ג. התובעים הסתירו מהנתבעת, במרמה ותוך הפרת אמונים, את העובדה שהגב' מזל חלילי עוסקת במהלך שעות עבודתה בנתבעת בסידור מוצרים עבור חברת מור תעשיות פלסטיק בע"מ, ותוך זקיפת הוצאותיה על גבה של הנתבעת.
 
ד. התובעים הטעו את מנהל הנתבעת, כשסיפקו לנתבעת, תוך הפרת חובת אמון, נתונים מוטעים באשר לנתוני ועלויות הייצור של הספק של הנתבעת – הקבלן אכרם שאוואר.
לנתבעת נגרמו עקב כך נזקים בהיקף של 26,610 ₪ בממוצע.
 
התובעים הם אשר הפגישו בין הנתבעת לספק.
 
התובעים, אשר היו אחראים על מעקב וניהול מלאי חומרי הגלם במחסני הנתבעת, מנעו במתכוון אינפורמציה חיונית ממנהל הנתבעת.
 
ה. התובעים פעלו בניגוד מפורש להוראות מנהל הנתבעת, עת אישרו עיסקאות עם גופים מסחריים ללא שדאגו לכיסוי ביטוח אשראי לעיסקאות אלה.
 
התובעים, ע"פ הגדרת תפקידם והנוהלים אשר הוגדרו להם ע"י מנהל הנתבעת, אמורים היו לבקש כיסוי ביטוחי לעיסקאות עם לקוחות ולהתעדכן מול משרדי הנתבעת בקצרין באשר לגובה הכיסוי הביטוחי הקיים ללקוח לפני ביצוע העסקה עימו.
 
לנתבעת נגרמו הפסדיים כספיים בשיעור 298,830 ₪ בגין עסקת נפל שאישרו התובעים לבצע עם לקוח הנתבעת (א. שני פלסט בע"מ) כאשר הכיסוי הביטוחי הגינה הסתכם בין 5,000 ל- 10,000 ₪ בלבד.
 
ו. מרגע הפסקת פעילות התובעים בנתבעת, פעלו התובעים בכל דרך אפשרית להפרעה וחבלה בפעילותה העיסקית של הנתבעת, ובכלל זה פנייה לספקי הנתבעת במרמה ובהתחזות, תוך מתן הוראות להפסיק את האספקה לנתבעת.
 
ז. כשיש חשש כי המשך העסקתו של העובד יפגע בעסקי המעביד – יהא המעביד פטור ממתן הודעה מוקדמת (דב"ע מב/73-3).
 
סעיף 53 לתקנון העבודה מקנה למעביד את הזכות לפטר ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים בנסיבות הללו.
 
ח. התובעים אינם רשאים להגדיל את סכום תביעתם במסגרת סיכומיהם, גם אם לא היו מיוצגים קודם לכן.
  
ט. התובעים, אשר היו מודעים לנסיבות פיטוריהם, מעולם לא פנו לנתבעת בבקשה לקבל פיצויי פיטורים, והגישו את תביעתם כ- 11 חודשים לאחר מועד פיטוריהם, ומספר ימים לפני התיישנות העילה, ובכך פעלו בחוסר תום לב.
 
שעה שעצם החבות בפיצוי שנויה במחלוקת מהטעם שהעובד פוטר בגלל עבירה משמעתית חמורה העשויה להביא בעקבותיה שלילת פיצויי פיטורים או חלקם – אין לחייב בהלנה (דב"ע מח/36-3 קרן אור נגד רצין משה; דב"ע נה/42-3 פריים אחזקות נגד שרון יעקובוביץ).
 
י. באשר לדמי ההבראה:ו הנתבעת הוכיחה כי שילמה לתובעים את מלוא דמי ההבראה אשר הגיעו להם - לכל אחד מהתובעים שולם במשכורת יולי 99' סך של 1,518 ₪ עבור דמי הבראה.

11. לאחר שעיינו בכל החומר שבפנינו אנו קובעים כדלהלן:נ
 
התביעה לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת
 
כמפורט בהרחבה לעיל, העלתה הנתבעת מספר טענות שבגינן שללה מהתובעים פיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת.
 
נדון בטענות אלה כסדרן:ב
 
א. הטענה לגבי אספקה ביודעין של אריזות שבהן פחות שקיות ממספר השקיות הנקוב על האריזה:ו
 
הנתבעת טוענת כי התובעים, בעצה אחת עם יצרן השקיות, גרמו לכך שבתוך אריזות השקיות שעליהן נקוב מספר מסוים של שקיות – יסופקו פחות שקיות. כתוצאה קיבלו הצרכנים מוצר פגום, שיש בו כדי להטעות.
התובעים טוענים כי מדובר היה בטעות של היצרן וכי בסך הכל סופקו 3 שקים פגומים וכשגילו את הטעות החזירו את כל הסחורה הפגומה ליצרן והציעו פיצוי ללקוח שנפגע.
 
עדת ההגנה, הגב' רות אוליפנט, העידה כי אכן נמצאו אצלה אריזות פגומות, וכי כשפנתה לתובע 1 הוא הציע לפצותה, אך היא לא היתה מרוצה מהפיצוי אשר הוצע ולכן ביקשה לפגוש את מנהל הנתבעת.
 
מכתב התלונה של העדה אל מנהל הנתבעת (נספח א' לכתב ההגנה) נושא תאריך של 27/7/99 – יותר משבועיים לאחר פיטורי התובעים.
 
הנתבעת לא הפריכה את גירסת התובעים ולא הוכיחה כי התובעים אכן עשו יד אחת עם יצרן השקיות.
לא הוכח כי היה לתובעים מניע כלשהוא לקשירת קשר עם יצרן השקיות, אותו יצרן לא זומן כעד, לא הוכח כי התובעים קיבלו עמלה מהיצרן ולא הוכחה כל תשתית עובדתית לטענה זו של הנתבעת.
 
ב. הטענה לעניין אספקת סחורה במשקל מופחת:נ
 
הנתבעת טוענת כי התובעים, בעצה אחת עם היצרן, גרמו לכך שהיצרן יספק סחורה במשקל מופחת וידרוש מהנתבעת תשלום עבור משקל גבוה יותר.
 
התובעים טענו כי לא מתפקידם היה לבדוק כניסת מוצרים למחסן ותפקיד זה הינו של המחסנאי.
 
מנהל הנתבעת העיד בפני ביה"ד כי הנתבעת המשיכה לעבוד עם אותו ספק.
 
לא סביר להניח כי חברה תמשיך לעבוד עם ספק אשר לטענתה סיפק לה סחורה במשקל מופחת ודרש ממנה תשלום עבור משקל גבוה יותר, תוך שהוא עושה יד אחת עם התובעים לביצוע מעשה המרמה הנטען.
 
הנתבעת לא הרימה את הנטל ולא הוכיחה כי התובעים עשו יד אחת עם היצרן.
 
היצרן לא זומן כעד ולא הוצגה כל ראיה של ממש להוכחת הטענה.
 
ג. הטענה לעניין עבודת עובדת של הנתבעת בחברה אחרת:ב
 
הנתבעת טוענת כי התובעים ידעו שעובדת של הנתבעת, הגב' מזל חלילי, עובדת במקביל בחברה אחרת, שגם איתה היה לתובעים קשר עיסקי – ולא דיווחו על כך לנתבעת.
 
התובעים טענו כי הנתבעת ידעה על כך והסכימה לכך.
 
עדת התביעה, הגב' מזל חלילי, העידה כי מעולם לא עבדה בחברת מור, והציגה את ת/7 – הוא אישור של חברת "מור תעשיות פלסטיק בע"מ", כי מעולם לא הועסקה בה.
 
עד ההגנה, מר עזרא זיכלינסקי העיד לענין זה:ו
"אינני סבור שהתובעים עשו מאמץ להסתיר את העובדה שמזל ואני מסדרים גם מוצרים של מור פלסט.
שי ואלון ראו שאני מסדר גם מוצרים של מור פלסט.
הראיתי להם גם את המוצרים של מור פלסט שסידרתי על המדפים וגם את מוצרי הנתבעת."
(עמ' 20 לפרוט' שורות 17-21)
 
מאחר ושי ואלון הינם קרובי משפחתו של מנהל הנתבעת (אלון הינו בנו, ושי הינו חתנו) לא סביר שהנתבעת לא ידעה על כך.
 
ד. הטענה לעניין חריגת לקוח ממסגרת האשראי:נ
 
הנתבעת טוענת כי התובעים מכרו סחורה מעבר למסגרת האשראי של לקוח בשם "שני פלסט".
הלקוח לא עמד בתשלומים ונגרם נזק גדול לחברה.
כן נטען כי התובעים הגיעו עם הלקוח להסכם, ללא סמכות.
 
התובעים טוענים כי ללקוח זה היתה מסגרת אשראי והודיעו להם כי היא הוגדלה. בדיעבד הסתבר שהוגשה בקשה, ומטעמים טכניים טרם אושרה. כן טוענים התובעים כי לא נערך שום הסכם, אלא רק עקרונות להסכם.
 
נספח ב' לכתב ההגנה אכן נושא את הכותרת "עקרונות להסכם".
 
עד התביעה, מר ישי יגר העיד:ב
"לא היתה לי מסגרת אשראי לגבי כל לקוח. לא זכורה לי מסגרת אשראי לגבי שני פלסט. עד היום אין מסגרת כזאת, אני עובד לפי תחושה וסומכים עלי."
(עמ' 14 לפרוט', שורות 1-2)
 
הנתבעת לא הביאה כל ראיה לכך שהתקשרות התובעים עם הלקוח היתה במזיד ולא נבעה מטעות לגבי היקף מסגרת האשראי.
לא הוכח כי התובעים פעלו ללא סמכות.
 
ה. הטענה לעניין נסיון התובעים לשבש את פעילות הנתבעת:ו
 
הנתבעת טוענת כי מרגע שהופסקה פעולת התובעים בנתבעת, הם פעלו לשיבוש פעילותה, וכי התובעים הודיעו לספק "כפר נחמן" שיחדל לספק סחורה לנתבעת.
 
התובעים טוענים כי "כפר נחמן" מספק סחורה לנתבעת ולגופים נוספים, וכדי למנוע טעות הודיעו לו שלא יספק סחורה בימים שלאחר פיטוריהם מהנתבעת, כדי שלא תהיה טעות באספקת הסחורה.
 
המדובר בטענה למעשים שעשו התובעים לאחר פיטוריהם, ולפיכך אין לכך נפקות לעניין שלילת פיצויי פיטורים או הודעה מוקדמת.
 
12. משדחינו את כל טענות הנתבעת לעניין מעילה והפרת אמונים ע"י התובעים – זכאים התובעים לפיצויי פיטורין מלאים ולתמורת הודעה מוקדמת כפי שנתבע בתביעה.
בית הדין אינו רשאי לפסוק סכום הגבוה מהסכום שנתבע בתביעה אף אם התביעה הוגשה בהעדר ייצוג משפטי.
  
13. אשר לפיצויי הלנת פיצויי פיטורין:נ
 
כעולה מחומר הראיות שהונח בפנינו, פעלה הנתבעת על יסוד חשדות שהיו לה כלפי התובעים, בלא שבדקה ביסודיות את אותם חשדות.
כפי שפירטנו לעיל, לא מצאנו בראיות שהביאה הנתבעת תשתית ממשית לביסוס הטענות שהועלו כלפי התובעים.
מחד – אנו מאמינים כי הנתבעת אכן חשדה בתובעים, לאור פניית הגב' אוליפנט.
מאידך – הטענות שהועלו כלפי התובעים התגלו כמחוסרות בסיס עובדתי.
הנתבעת לא בדקה לעומק את חשדותיה כלפי התובעים, שללה מהם פיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת תוך הצגתם כרמאים ומועלים באמון.
כפי שקבענו לעיל, לפחות שתי טענות של הנתבעת כלל אינן עומדות במבחן הסבירות, בלשון המעטה.
לפיכך החלטנו לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורין מופחתים בשיעור של 2% לחודש.
 
14. לעניין התביעה לדמי הבראה:ב

בתלושי השכר ובשיקים אשר צורפו כנספחים י' – י"ג לתצהיר מנהל הנתבעת צויין כי דמי ההבראה שולמו לתובעים.
משכך, הוכיחה הנתבעת כי דמי ההבראה אכן שולמו אין להזקק לטענה לפיה סברו התובעים כי מדובר בתשלום שכר.
בתלוש מצויין בפירוש כי מדובר בדמי הבראה.
 
15. לאור כל האמור הננו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים דלהלן:ו
 
לתובע 1:
 
א. פיצויי פיטורין בסך 9,952 ₪ בתוספת פיצויי הלנת פיצויי פיטורין בסך 2% לחודש מיום 11.7.99 ועד לפרעון.
 
ב. תמורת הודעה מוקדמת בסך 3,512 ₪ בתוספת ריבית והצמדה כדין מיום 11.7.99 ועד לפרעון.
 
ג. הוצאות המשפט בסך 2,500 ₪ + מע"מ.
 
לתובע 2:
 
א. פיצויי פיטורין בסך 9,952 ₪ בתוספת פיצויי הלנת פיצויי פיטורין בסך 2% לחודש מיום 11.7.99 ועד לפרעון.
  
ב. תמורת הודעה מוקדמת בסך 3,512 ₪ בתוספת ריבית והצמדה כדין מיום 11.7.99 ועד לפרעון.
 
ג. הוצאות המשפט בסך 2,500 ₪ + מע"מ.
 
 
 
 
 
נ.צ – מר אביתר עמיר   ח. שגיא – שופטת, אב"ד                
 



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הרכב בית הדין לעבודה

  2. דיני עבודה משתתף חופשי

  3. כימות תביעה בדיני עבודה

  4. המבחן המעורב דיני עבודה

  5. סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה

  6. מותב קטוע בבית הדין לעבודה

  7. מקום שיפוט בית הדין לעבודה

  8. תיקון 43 לחוק בית הדין לעבודה

  9. הגשה בפקס לבית הדין לעבודה

  10. סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה

  11. מחיקת תביעה בבית הדין לעבודה

  12. שיקולי המדיניות של בית הדין לעבודה

  13. צירוף נתבעים בית הדין לעבודה

  14. דיני עבודה בעיר אילת

  15. סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה

  16. סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה

  17. בקשה להפרדת דיון בבית הדין לעבודה

  18. הבעת עמדה של דיין בבית דין לעבודה

  19. תביעה חסרת סיכוי בבית הדין לעבודה

  20. בקשת שחרור מייצוג בבית הדין לעבודה

  21. תקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה

  22. תביעה על סכום נמוך בבית הדין לעבודה

  23. תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה

  24. תביעה על סכום נמוך לבית הדין לעבודה

  25. דחייה מוחלטת של תביעה בבית דין לעבודה

  26. איחור בהגשת כתב הגנה בבית דין לעבודה

  27. בקשה לקבלת כרטיס DVR בבית הדין לעבודה

  28. מילה נגד מילה בתביעה בבית הדין לעבודה

  29. תביעה של מנהל חשבונות בבית דין לעבודה

  30. מכתב התראה דיני עבודה - חילופי מעבידים

  31. תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה - סדרי דין

  32. טענת מרמה והפרת אמונים בבית הדין לעבודה

  33. סעיפי חוק בכתב התביעה בבית הדין לעבודה

  34. הגשת טופס תביעה בבית הדין לעבודה ע''י עו''ד

  35. תביעה לפי סעיף 24(א) (2) לחוק בית הדין לעבודה

  36. התערבות בית הדין לעבודה בהחלטת נציב שירות המדינה

  37. תקנה 191 לתקנות סדר הדין האזרחי אומצה בבתי הדין לעבודה

  38. האם אפשר לתקן "חישוב של רכיב תביעה" בבין הדין לעבודה ?

  39. הפרת צו בית הדין לעבודה: אי ניהול מו"מ עם נציגות העובדים

  40. תקנה 125 - לבית הדין לעבודה סמכות להאריך מועדים שנקבעו בחיקוק

  41. בית הדין לעבודה רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים או לגילוי ועיון במסמכים

  42. תקנה 467 סד"א חלה בבית הדין לעבודה מכח תקנה 129(2) לתקנות בית הדין לעבודה

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון