תביעה מכוח המחאת זכות

תביעה מכוח המחאת זכות
שלושת הערעורים שהדיון בהם אוחד מופנים כנגד החלטתו של כב' הרשם ד"ר עדי אזר ז"ל מיום 15.2.04, בה נדחתה טענת ההתיישנות של המערערים, התקבלה בקשת המשיבה לתיקון כתב התביעה וגב' דנה סמואל מונתה כאפוטרופוס לדין של המשיבה.
החלטה זו מהווה המשך לשורה של דיונים הנמשכים מזה שנים שנגרמו עקב הליכים פגומים שננקטו תחילה על ידי הגב' דנה סמואל והמשכם כתב התביעה המתוקן.

הרקע העובדתי
המשיבה הינה דודתה של גב' דנה סמואל ועובר לאירועים נשוא כתב התביעה היתה בעלת זכויות במגרש בכפר סבא. בתאריך 20.9.93 חתמה המשיבה על הסכם למכירת זכויותיה במגרש למערערים 1-3 (המערערים בע"א 1877/04). על פי ההסכם אמורים היו המערערים לשלם למשיבה תמורת זכויותיה במגרש 150,000 דולר בשלושה תשלומים שווים. הראשון שולם בתאריך 20.9.99 במעמד חתימת החוזה. התשלום השני נקבע לא יאוחר מתאריך 4.11.93 והשלישי עד לתאריך 29.12.93.
על פי הנטען בסעיף 11.9 לכתב התביעה המתוקן המערערים 1-3 אחרו בביצוע התשלום השני בלמעלה משלושה חודשים ואילו התשלום השלישי שולם באיחור של חמישה חודשים.נ
לטענת המשיבה, הפרות אלה הינן הפרות יסודיות ועל פי הוראת סעיף 10 להסכם על המערערים לפצותה בפיצוי המוסכם בסך 50,000 דולר.ב
מערערים 4-5 היו עורכי דינה של המשיבה וייצגו אותה בעיסקת המכר הנ"ל.ו
על פי הנטען בכתב התביעה, עורכי הדין לא נהגו כפי שעורכי דין מיומנים ונאמנים אמורים היו לנהוג ולא הסבירו לה את זכויותיה החוזיות בכך שלא הפנו את תשומת ליבה לזכותה לתבוע את הפיצוי החוזי המוסכם. עוד נטען שהיה עליהם להביא לידיעתה כי לנוכח ההפרה היסודית היא זכאית לבטל את החוזה; ואילו נהגו כך, היתה יכולה להתקשר בעיסקה רווחית יותר עם קונה אחר, כפי שעשו המערערים 1-3. בגין מחדליהם אלה תבעה המשיבה ממערערים 4-5 50,000 דולר בשל הפסד הפיצוי המוסכם ובנוסף 635,820 דולר בגין הפער בין הסכום אותו קיבלה עבור המגרש לבין שוויו במועד בו בוצעה העיסקה בין מערערים 1-3 לחברה בשם אבקו ב-28.2.94.נ
על פי עובדות כתב התביעה מעשי העוולה הנטענים של מערערים 4-5 הסתיימו בתאריך 28.2.94.ב
בתאריך 5.11.00 הגישה גב' דנה סמואל תביעה כנגד המערערים מכח המחאת זכויות שהמחתה לה המשיבה ב-20.10.00.
כתב התביעה נוסח על ידי גב' סמואל בעצמה. לנוכח ניסוחו הבלתי מקצועי של כתב התביעה הורה כב' הרשם אזר בתאריך 9.10.02 על הגשת כתב תביעה מתוקן שינוסח על פי הכללים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי.ו
בשלב זה שכרה גב' סמואל את שרותיו של עורך דין אריאל לביא ולאחר שורה של בקשות ותגובות שנבעו מהתעלמות עורך הדין מהחלטת בית המשפט ומהוראת התקנות כמפורט בטענות באי כוח המערערים, התקיים דיון בתאריך 27.01.03 שבסיומו כתב כב' הרשם בהחלטתו:
"התעוררו מספר סוגיות העוסקות בשאלת המחאת זכות תביעה 'נקיה' שאלת תיקון התביעה ללא תצהיר, שאלת האגרה ושאלת ההוצאות."
והמשך הדיון נקבע לתאריך 28.5.03.נ

למרות שבשלב זה טופלה התביעה על ידי עורך דין לביא גם בישיבת קדם המשפט הנוספת לא הוגשה בקשת תיקון על פי התקנות וכב' הרשם תאר את השתלשלות העניינים
"נוצר מצב שבו תלויה ועומדת בקשה לתיקון כתב תביעה. הוגש תצהיר לאחר מכן, לא במועד הגשת הבקשה ובמועד שלישי ואחרון בסמוך מאד לדיון, ביום 25.5.03 הוגשה הודעה על נוסח כתב התביעה המתוקן הרצוי, עם צירוף שמה של המומחה (המשיבה – ש.ד.) יש צורך לפיכך לערוך את הבקשה באופן שכל חלקיה יחוברו יחדיו ומנסח הבקשה יבדוק עצמו האם אמנם כל החלקים תואמים אחד לשני. למשל האם הבקשה אומנם כוללת עתירה לצירוף תובעת נוספת. אכן, נושא זה עלה בדיון האחרון אולם עדיין דרוש שהבקשה הפורמלית לצירוף תובעת נוספת תהיה כלולה במסגרת הבקשה ובתצהיר."

ועל מנת לאפשר לב"כ המשיבה להתגבר על "המכשולים הדיוניים" שהעמידו בדרכו תקנות סדר הדין האזרחי, נקבע מועד נוסף לקדם משפט.ב
בתאריך 8.6.03 הוגשה סוף סוף בקשה לתיקון כתב התביעה על ידי צירופה של תובעת נוספת – המשיבה.ו
בתגובתם לבקשה זו התנגדו המערערים לתיקון ובין היתר טענו כי תביעתה של המשיבה התיישנה ולא ניתן לעבור משוכה זו במסווה של תיקון כתב תביעה.נ
בסופו של דבר הוגש כתב תביעה מתוקן ובו תובעת אחת בלבד – המשיבה. דהיינו, למרות שהבקשה לתיקון הוכתרה כבקשה לצירופה של תובעת נוספת, מדובר למעשה בהחלפתה של התובעת המקורית במשיבה.ב
הנימוק למהלך זה נעוץ באיסור החל על המחאת זכויות תביעה נזיקיות (סעיף 22 לפקודת הנזיקין).ו
לאחר שהוגש סוף סוף כתב התביעה המתוקן הגישו המערערים בקשה לסילוקו על הסף, בין היתר, בשל התיישנות.נ
בהחלטתו נשוא הערעור דחה כב' הרשם את הבקשה בנימוק שהתיקון הינו בעיקרו טכני ועיקר התביעה הוגש במועד.ב
להשקפתו של כב' הרשם, התביעה הוגשה בשעתה על ידי גב' סמואל מכח זכויותיה של המשיבה והיא באה בנעליה מכוח המחאת זכות על כן ההחלפה המבוקשת אינה הוספת תובע חדש, אלא מדובר באותה תובעת ללא המחאת זכות.ו
כמו כן נקבע על ידי כב' הרשם כי זכויותיהם של הנתבעים לא נפגעו מאחר שההליך החל מבחינתם במועד הגשת התביעה המקורית – 5.11.00.
לנוכח התרשמותו של כב' הרשם מהמשיבה החליט באותו מעמד, ביוזמתו, על מינוייה של גב' סמואל כאפוטרופוס לדין של המשיבה, על מנת שתתייצב לדיונים ותיתן בשמה הוראות לעורך הדין באשר לדרך ניהול התביעה וזאת למרות התנגדותה של המשיבה.נ
על החלטה זו הוגשו הערעורים שבפני.ב

דיון.ו
מעיון בטיעוני הצדדים עולה כי הם חלוקים בין היתר בשאלת מועד התגבשות עילות התביעה נגד המערערים השונים.נ
על פי האמור בכתב התביעה המתוקן, עילת התביעה נגד מערערים 1-3 התגבשה בתאריך 30.12.93 וגם בהנחה שטענת המערערים לפיה ההפרה הנטענת ארעה כבר ב-4.11.93, אינה משקפת את המצב לאשורו. התביעה, ככל שהיא נוגעת למערערים 1-3, התיישנה ביום 30.12.2000.ב
באשר למערערים 4-5, למרות ניסוחו המעורפל (בלשון המעטה) של כתב התביעה המתוקן, ברור כי על פי העובדות הנטענות בו, ככל שניתן להבין את כוונת מחבר המסמך, הפעולה האחרונה שנעשתה על ידם בקשר לעיסקה היתה החוזה שנכרת בין מערערים 1-3 לחברת אבקו בתאריך 28.2.94, ובהנחה שניתן לקשור בין עיסקה שנערכה בין הקונים לצד ג', תביעתה של המשיבה נגד מערערים 4-5 התיישנה בתאריך 1.3.01.ו
ומשכך, נשאלת השאלה האם יש לראות במשיבה את חליפתה של דנה סמואל, והאם מדובר בתיקון טכני שאין בו כדי לשנות זכויות מהותיות.
בע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש פ"ד מד(1) 160, 165 נדונה סוגיית תיקון כתב תביעה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות ומסכם כב' השופט ד' לוין את ההלכה החלה בסוגיה זו:
"המגמה בכל הנוגע לתיקון כתב טענות היא אכן מגמה ליברלית, הן בשאלת אופן הגדרת הפלוגתא והן בשאלת אופן הגדרת 'עילת תביעה' (כפי שיוראה להלן), ואולם הכל אם לא נתקיים אחד הגורמים המונעים רשות לתקן; אכן, הפסיקה מונה את פקיעת ההתיישנות כאחד הגורמים הללו, אך לא בכל מקרה, כדברי ד"ר זוסמן בספרו הנ"ל בעמ' 323-324: 'ואולם תביעה שהוגשה תוך תקופת ההתיישנות ניתנת לתיקון אף לאחר שעברה את התקופה, כל עוד נשתמרה זהות התביעה והתובע אינו מעלה תביעה אחרת מפניה יכול הנתבע להתגונן בטענת התיישנות'." (ההדגשות במקור – ש.ד.).


ובאותו עניין נקבע כי:
"כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם השתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע – אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון. אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות." (שם, עמ' 166).

בענייננו התביעה המקורית הוגשה ע"י דנה סמואל בהסתמך על כתב המחאת זכויות שנחתם לזכותה על ידי המשיבה. במהלך הדיונים הסתבר לגב' סמואל כי התביעה עלולה להימחק מן הטעם שהדין אינו מתיר המחאתן של זכויות תביעה בנזיקין ובין השיטין משתמע גם שכב' הרשם הציע הגשת בקשה לתיקונו של כתב התביעה. ומשכך, הוגשה על ידי עורך דין לביא בקשת התיקון.נ
לנוכח טענות המשיבה בסיכומיה אני מדגישה כי למרות ההנחיות שניתנו על ידי כב' הרשם, אין בפרוטוקול סימן וזכר להסכמה דיונית לתיקון המוצע. ההיפך הוא הנכון. בכל הדיונים שהתקיימו בפני כב' הרשם התנגדו המערערים לבקשות התיקון ובתגובותיהם הכתובות אף ציינו מפורשות שבשל התיישנות התביעה אין להתיר תיקון שיפגע בזכויותיהם.ב

בע"א 531/89 י' להבי ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה – המרכז ואח' פ"ד מו (4) 719 נדונה סוגיה דומה לענייננו, בכך, שבקשת התיקון כללה הוספת תובע ונתבעת שלא היו צד להליך עובר לבקשת התיקון.ו
ונקבע ע"י כב' השופט א' ברק (כתארו אז):
"עם צירופו של בעל דין רואים – לעניין ההתיישנות – את ההליכים לגבי בעל הדין החדש כמתחילים עם כתב התביעה המתוקן. (תקנה 26 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). נמצא, כי אליבא דכולי עלמא, מירוץ ההתיישנות כנגד המשיבים הופסק עם הגשת כתב התביעה המתוקן." (עמ' 722).

מאחר שנמצא כי עילת התביעה שהתגבשה עם הפרתו של ההסכם ארעה כשמונה שנים עובר להגשתו של כתב התביעה המתוקן, נקבע כי בדין נמחקו מכתב התביעה התובע והנתבעים שהוספו לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות.נ

בע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד פ"ד לד(4) 126, 131 נקבע:
"הכל מודים שאין בית המשפט מרשה תיקון של כתב טענות אם התיקון עשוי לגרום לבעל הדין האחר נזק שאינו ניתן לפיצוי על ידי פסיקת הוצאות. לפיכך אם מבקש בעל דין להעלות על דרך של תיקון כתב התביעה, עילה שהתיישנה, תידחה הבקשה, שהרי לו הגיש תובענה אחרת חדשה, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה היא להרשות לתובע קבלת יתרון בלתי נאות על ידי הוספת עילה שהתיישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי. כך למשל אם תבע פלוני חברה אלמונית באחריות שילוחית, לא תהא, בדרך כלל, במקרה הרגיל, מניעה לתקן את כתב התביעה על ידי ייחוס אחריות לנתבעת במישרין. ע"א 41/59 [5] מה שאין כן כאשר בתקופת הביניים התיישנה התובענה: ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה רביעית, סעיף 284 ע' 270, באותו אופן נקבע בפרשת Finnegan v. Cementation Co. Ltd (1953) 1 All E.R 1130 [11] שאשה אשר תבעה דמי נזק כמנהלת העיזבון של בעלה המנוח. בטרם ניתן לה המינוי, לא תוכל להשיג את מבוקשה על דרך תיקון לאחר שהשיגה את המינוי, כאשר בתקופות הביניים התיישנה התביעה."

מן המקובץ עולה כי על פי הכללים שהתגבשו בפסיקה אין מתירים תיקון כתב תביעה באופן שיש בו כדי להוסיף עילת תביעה או החלפת צד להליך אם חלפה תקופת ההתיישנות במועד בו התבקש התיקון. אי לכך נשאלת השאלה האם חל בענייננו החריג שבסעיף 18 לחוק ההתיישנות, הקובע:
"לענין חישוב תקופת ההתיישנות אין נפקא מינה אם הזכות נתבעת על ידי הזכאי המקורי או על ידי חליפו או אם הזכות נתבעת נגד החייב המקורי או נגד חליפו, ובלבד שאם נסבה הזכות בדרך ירושה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו נסבה הזכות.ב

ב"כ המערערים 1-3 טוען בסיכומי תשובתו כי "חליף" על פי סעיף 18 הינו רק מי שבא בנעליו של התובע המקורי מכח ירושה, אין דעתי כדעתו.ו
הסעיף מאזכר הסבת זכות מכח ירושה במטרה להוסיף על זכויותיו של יורש ולמנוע התיישנות בטרם חלפה שנה מיום הסבת הזכות. אולם אין באזכור יחסי יורש מוריש בסיפה של הסעיף כדי להגבילו רק לסוג זה של חילופי צדדים. אי לכך, נשאלת השאלה האם ממחה של זכות הינו חליפו של הנימחה.
זלמן יהודאי בספרו דיני התיישנות בישראל, סבור, בהסתמך על ע"א 166/59 משה אפריאט ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה וערעור נגדי, פ"ד ט"ו 1134 כי הנימחה הינו חליפו של הממחה לעניין חוק המחאת חיובים תשכ"ט-1969 (עמ' 276).נ
גם בע"א 242/66 סלומון פיליפ יעקובסון נ' אוסקר גז ואח' פ"ד כא(1) 85 נדונה השאלה מיהו חליף ונקבע ע"י כב' השופט כהן:
"אין הכתוב מדבר אלא באדם 'המחליף' את חברו לענין זכות או חבות פלונית: ראובן, שמעון ולוי חליפים הם כנתבעים בתביעה פלונית רק אם – חוץ מאשר לענין זהות הנתבע – עילת התביעה אינה משתנית לגבי כל אחד מהם. דין זה חל, למשל, כשזכות או חבות פלונית עוברת ממוריש ליורש, מפושט רגל לנאמן, וכיוצא באלה. מה שאין כן במקום שעם חילופי הגברא מתחלפת גם עילת התביעה, באשר העילה נעוצה במעשהו או במחדלו של 'החליף' עצמו, ולא (או לא רק) במישהו או במחדלו של קודמו." (עמ' 92-93).ב

ובהמשך דן גם כב' השופט ברנזון בסעיף 18 הנ"ל וקובע:
"כותרת הסעיף 'תסובת הזכות אינה משפיעה' והסיפה המזכירה זכות שנסבה בדרך ירושה מראים, לדעתי, כי חליפו של החייב המקורי לגבי הזכות הנתבעת הוא זה שאותה זכות עברה אליו מהחייב המקורי מכוח החוק או נפלה לידו בנסיבות כאלה שלא נוצרה עילה חדשה, נפרדת ועצמאית, נגד הנתבע – הטוען לחליפות – עקב פעולות ההעברה הכוונה היא למקרים כגון ירושה, אפוטרופסות, מינוי מנהל עזבון או כונס נכסים ומקרים כיוצא באלה…" (עמ' 98 מעל האות א').ו

יישום ההלכות שפורטו לעיל על ענייננו מביאני למסקנה כי המשיבה היא חליפתה של דנה סמואל מאחר שהזכות הועברה בנסיבות כאלה שלא נוצרה עילה חדשה נפרדת ועצמאית. התביעה המקורית הוגשה ע"י דנה סמואל מכח המחאת זכות מהמשיבה בקשר לאירועים הקשורים לעיסקת מכר זכויותיה של המשיבה. עילות התביעה נגד המערערים לא השתנו מהותית ולאורך כל הדרך טענו דנה והמשיבה כי מערערים 1-3 הפרו הפרה יסודית את הסכם המכר ואילו כלפי מערערים 4-5 נטען כי התרשלו במילוי תפקידם כבאי כוחה של המשיבה. יתרה מכך, מלכתחילה לא נטען כי לדנה סמואל היו זכויות מכח עצמה במגרש או בהסכם ואת זכותה להגשת התביעה קיבלה מכח המחאת זכות של המשיבה, ומשבוטלה ההמחאה נותרו עילות התביעה כפי שהיו.נ
לאור האמור לעיל, מסקנתי היא כי בדין קבע כב' הרשם שתביעת המשיבה לא התיישנה מאחר שבהיותה חליפתה של גב' סמואל, יש לראות את התביעה כאילו הוגשה על ידה במועד.ב
בהמשך לתוצאה זו אין לי אלא להצטרף למסקנה כי בנסיבות העניין יש להתיר את תיקון כתב התביעה על מנת שהמחלוקות האמיתיות יובאו בפני בית המשפט.ו
שונה המצב ככל שהוא נוגע למינויה של דנה סמואל כאפוטרופוס לדין של המשיבה.נ
לא הובאה בפני כב' הרשם ראיה כלשהי ממנה ניתן היה להסיק כי המשיבה אינה מסוגלת לנהל את ענייניה המשפטיים בעצמה. העובדה שמדובר באשה לא צעירה והססנית אינה מצדיקה מינוי אפוטרופוס.
מה גם, שלאור קשרי המשפחה בין השתיים חזקה על גב' סמואל שתסייע לדודתה בניהול המשפט גם ללא מינויה כאפוטרופוס לדין.ב

לסיכום - הערעורים נדחים ככל שהם נוגעים לקבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה ולדחיית בקשת ההתיישנות ומתקבלים ביחס להחלטה למנות את דנה סמואל כאפוטרופוס לדין של המשיבה.ו

באשר להוצאות – בהחלטתי פירטתי את שורת המחדלים של המשיבה ובעיקר קודמתה גב' סמואל, בניהול הדיון. מחדלים אלה גרמו לבזבוז זמן שיפוטי ולהוצאות למערערים. למרות האמור לעיל, לא חוייבו המשיבה והגב' סמואל בהוצאות ההליכים הרבים.נ
אשר על כן סבורה אני כי לשם איזון אין להטיל הוצאות על המערערים בהליכים שבפני.ב

ניתן היום ה' בכסלו, תשס"ה (18 בנובמבר 2004) במעמד הצדדים

שרה דותן, שופטת      



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המחאת זכות

  2. רישום המחאת חוב

  3. המחאת זכות תביעה

  4. המחאת תשלומי פנסיה

  5. המחאת זכויות הפצה

  6. עסקת ניכיון המחאות

  7. תמורה מלאה המחאת זכות

  8. תביעה מכוח המחאת זכות

  9. טענת תרמית בהמחאת זכות

  10. הסכם המחאת חוב פיקטיבית

  11. המחאת חבות לשלם היטל השבחה

  12. עילת קיזוז לאחר המחאת חוב

  13. המחאת חוב ללא הודעה לחייב

  14. תביעה כספית מכוח המחאת זכות

  15. המחאת הוראות תשלום לסילוק חוב

  16. טענת קיזוז לאחר המחאת זכויות

  17. צו מניעה האוסר על המחאות זכות

  18. המחאת זכות חוזית על דרך השעבוד

  19. המחאת זכות על דרך המכר מול שעבוד רשום קודם

  20. המחאת זכות - ניצול לרעה של הליכי חדלות פירעון

  21. המחאות זכות שלגביהן נרשמו שעבודים ברשם המשכונות

  22. המחאת זכות בדרך מכר או המחאת זכות על דרך השעבוד

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון