עורך דין הבטחת הכנסה





  1. קיצוץ הבטחת הכנסה

  2. הפחתת הבטחת הכנסה

  3. התיישנות הבטחת הכנסה

  4. הבטחת הכנסה לסטודנטים

  5. הבטחת הכנסה שימוש ברכב


 
1. מדובר בתביעה לתשלום גימלת הבטחת הכנסה.
 
התובעת הגישה תביעה לגימלת הבטחת הכנסה ביום 31.7.01, עם שחרורה משירות לאומי.

 2. במקביל החלה התובעת להתייצב מידי שבוע בלשכת שירות התעסוקה.נ
 
3. התובעת לא הופנתה לכל עבודה, ולגירסתה, תחת להעביר זמנה בבטלה, פנתה להשלמת לימודי תעודת הבגרות החסרים לה. התובעת החלה לימודיה ביום 14.10.01 במכללה האקדמאית באשקלון במסגרת מכינות קדם אקדמאיות ולמדה בפועל עד ליום 1.5.02 (נ/7 למסמכי הנתבע).ב
 
4. שנת הלימודים במכינה הינה מ-14.10.01 עד 5.7.02 (ראה מסמך נ/6 במוצגים מטעם הנתבע), אולם התובעת הפסיקה לימודיה בפועל ביום 1.5.02, שכן בראשית חודש מאי הוצע לתובעת מטעם לשכת שירות התעסוקה להשתתף בקורס וניסתה להתקבל לקורס, אולם לדאבונה לא עברה את בחינות הכניסה. למרות האמור לעיל, לא שבה להמשך לימודיה במכינה הקדם אקדמאית.ו
 
5. בהתאם למערכת השעות של התובעת, התובעת למדה 12 שעות שבועיות, 3 פעמים בשבוע, בימים ב', ג' ו-ד' בין השעות 12:00-16:00, ככלל (מוצג נ/3 בתיק מוצגי הנתבע).נ
 
6. בתחילת חודש יוני קיבלה התובעת מהנתבע את מכתב הדחיה מיום 27.5.02 (נספח ג' לתצהיר התובעת), בו הודע לה על הפסקת תשלום גימלת הבטחת הכנסה החל מחודש 10/01 בגין לימודיה במוסד לימודים בהתאם לסעיף 3(4) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980 (להלן "החוק"), ותקנה 6(א)(5)(ב) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב - 1982 (להלן "התקנות"). בגין דחיית תביעתה הוגשה התביעה הנדונה.ב
 
7. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה, אולם, בהסכמת הצדדים, מאחר ומדובר בשאלות משפטיות, לא נשמעו חקירות, והצדדים ביקשו ליתן פסק דין עפ"י סיכומים.ו
 
8. נשאלת השאלה, האם שוללים לימודיה של התובעת כאמור לעיל, את זכות התובעת לגימלת הבטחת הכנסה לאור הוראת סעיף 3(4) ל"חוק" ותקנה 6(א)(5)(ב) ל"תקנות".נ
 
9. בסעיף 3(4) ל"חוק" נאמר, כי:
"סייג לזכאות -
לא יהיו זכאים לגימלה לפי חוק זה -
(1). ...ב
(2). ...ו
(3). ...
(4). תלמיד הלומד במוסד שקבע השכר בתקנות ובתנאים שקבע, למעט תלמיד הזכאי לגימלה המנוי בפיסקה (4) של סעיף 2(א)".נ
 
בתקנה 6 ל"תקנות" נקבע:
"6. מוסד
(א) כמוסד לעניין סעיף 3(4) לחוק ייחשב -
(1) כל מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח - 1958, וכן מוסד הטעון היתר לפי סעיף 21א' לאותו חוק;
(2) מוסד אחר ללימודים על תיכוניים;
(3) ישיבה ומוסד תורני;
(4) מוסד להכשרת כוהני דת;
(5) מוסד לימודים אחר שבו מלמדים באופן שיטתי תלמידים, למעט -
(א) מוסד לימודים שאין במטרותיו להכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או למתן השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;
(ב) מוסד לימודים שמסלול לימודים בו אינו עולה על 12 חודשים וכן מוסד המכשיר את תלמידיו להשלמת השכלה תיכונית, אף אם אין מתקיים בהם האמור בפסקת משנה (א), ובלבד שלגבי זכאי לגמלה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק, בתנאי נוסף שהלימודים במוסד מתקיימים בשעות הערב.ב
(ג) מוסד שבו ניתנת הכשרה כמשמעותה בסעיף 2(א)(2) לחוק - אם מקבל ההכשרה היה זכאי לגימלה לולוא האמור בסעיף 3(4) לחוק.ו
(ב) (1) תקנה משנה (א) לא תחול לגבי זכאי שהוא ילד;
(2) תקנה משנה (א)(5) לא תחול לגבי זכאי כאמור בתקנה 3(א)(3) המטפל בהורהו והלומד במוסד לימודים בשעות הערב לא יותר משתים עשרה שעות בשבוע לשם השלמת השכלה תיכונית או הכשרה מקצועית".נ
 
10. התובעת, בסיכום טענותיה, טוענת הטענות הבאות:
א. מכתב הדחיה מיום 27.5.02 ניתן שלא כדין ודינו להתבטל, שכן נשלח כאשר התובעת כבר חדלה מלימודיה עוד ביום 1.5.02 ומטעם זה יש לשלם לה הגימלה.ב
 
ב. עפ"י התכלית של סעיף 3(4) ל"חוק" ותקנה 6 ל"תקנות", כפי שקיבלה ביטוי בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, אין כל עילה שבדין לשלול הגימלה מהתובעת. אין מדובר בבחירה בין לימודים לעבודה, אלא השלמת שעות שבועיות מעטות לצורך השלמת בגרויות שלא מומנה על ידי התובעת ולא פגעה בזמינותה לעבודה (התובעת משווה המקרה שלה למקרה שפורט בדב"ע מז/120-0 מאיר שחל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 284).ו
 
ג. עפ"י הפסיקה, "בית ספר תיכון" אינו כלול בהגדרת "מוסד" בתקנה 6 ל"תקנות" (ראה עב' (נצרת) 1307/00 מוחמד זועבי - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם). במקרה שלפנינו, אמנם אין מדובר בלימודי התובעת בבית ספר תיכון, אך מדובר בהשלמה לצורך תעודת בגרות, לימודים המוקנים על ידי בית ספר תיכון, וניתן להקיש מהמקרה שבפסה"ד הנ"ל למקרה הנוכחי, בו נקבע בין היתר, כי "אין מקום לקבוע מראש שאשת התובע איננה זמינה לעבודה רק בשל כך שהיא לומדת בבית ספר תיכון...".נ
 
ד. התובעת אינה ממלאה אחר הגדרת המושג "תלמיד", כפי שנדרש על ידי "החוק" וה"תקנות" על מנת ליישם את תקנה 6 במקרה הנדון. המושג "תלמיד" פורט בפסיקת בית הדין לעבודה (דב"ע 4/98-04 שמואל הלברשטאם נ' המוסד, פד"ע לג 177), היינו, "תלמיד" מאופיין בהשתייכותו למסגרת חברתית מסויימת בתחומי החינוך, הלימודים, ההכשרה, ההשתלמות המקצועית או ההשכלה, בין עפ"י חובה שבחוק ובין עפ"י רצונו של האדם. המסגרת האמורה פועלת לפי כללים או תוכנית המחייבים את התלמיד בפעילות מסודרת ומתוכננת מבחינת הזמן וחומר הלימודים, מטילים עליו חובות וכללי התנהגות ומשמעת, ואף מאפשרים את הוצאתו מהמסגרת. בדרך כלל מחייב הדבר פעולת רישום של התלמיד ופעולת קבלה של הגוף המפעיל את המסגרת החברתית, וכן כרוך הדבר בתשלום לאותו גוף במישרין או בעקיפין, או לעיתים בתשלום לתלמיד עקב היותו תלמיד באותו גוף. כמו כן, בדרך כלל מעניקה המסגרת האמורה תעודה או אישור לתלמיד אשר סיים את תוכנית פעילותו.
 
לטענת התובעת, לא השתייכה למסגרת חברתית או חינוכית ב"מוסד" בו השלימה חלקית ביותר את תעודת בגרותה, לא שילמה כל תשלום לאותו גוף, לא היתה במסגרת מסודרת ומתוכננת, ולראיה בחודש מאי, לכשהוצע לה הקורס, עוד טרם מכתב הנתבע, חדלה מההשלמה ללא כל הודעה מוקדמת מצידה או סייג או דרישה מאת "המוסד". כן התובעת לא קיבלה ולא היתה אמורה לקבל מאותו גוף כל תעודה בדבר לימודיה, תוך הדגשה, כי לא מדובר במסגרת כוללת של מכינה.ב
 
ה. התובעת שוללת את פרשנות הנתבע לתקנה 6(א)(5)(ב) ל"תקנות", לעניין הגבלת הלימודים לשעות הערב וטוענת, כי התכלית להגבלת הלימודים לשעות הערב על מנת שהתובעת תהיה זמינה לעבודה, אינה מתקיימת במקרה הנדון, בשים לב למסגרת הלימודים המצומצמת של התובעת.ו
 
11. טענות הנתבע:
א. ראשית טוען הנתבע, כי בשיחה טלפונית שהתקיימה ביום 1.11.01, התובעת מסרה, כי לא נרשמה ללימודים וכי אינה לומדת ורק מטעם זה של מסירת פרטים כוזבים כדי לזכות בגימלה, יש לדחות התביעה.נ
 
ב. הגימלה נשללה מאת התובעת, בשים לב לאמור בסעיף 3(4) ל"חוק" ותקנה 6(א)(5)(ב) ל"תקנות" כדין, בשים לב לסיפא של החריג בתקנה הנ"ל. התובעת למדה בשעות היום, מטרת הסעיף הינה לשלול הגימלה ממי שלומד בשעות היום, ולפיכך אינו זמין לקבלת עבודה. מדובר בסעיף שאין בו שיקול דעת לפקיד התביעות.
 
תכלית החקיקה היתה שאם אדם מבקש להשלים השכלה תיכונית, יעשה זאת בשעות הערב ועל כן תוענק לו גימלת הבטחת הכנסה.ב
 
ג. עובדות המקרה ופסיקת בית הדין הארצי לעבודה בדב"ע 12/98-04 ג'ני ברוכי נ' המל"ל, אינן תואמות המקרה הנוכחי.ו
 
ד. מטרת "החוק" בסעיף 3 ל"חוק", כעולה מנוסחו, היא להוציא סוגים מסויימים של בני אדם מגדר הזכאות, אם אף התמלאו בהם יתר התנאים לזכאות. בין היוצאים מן הכלל מצוי "תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות", דהיינו, מטרתו של המחוקק הינה, כי "תלמידים" לא יהיו זכאים לגימלה, אם מצא שר העבודה והרווחה לנכון לכללם ברשימה שנקבעה בתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב - 1982. התובעת אינה ממלאת אחר התנאים שבסייגים שפורטו בתקנה 6(א)(5)(ב) ל"תקנות".
 
12. לאחר עיון בטענות הצדדים ולאור הפסיקה שצוטטה על ידי הצדדים בסיכום טענותיהם, התובעת לא השכילה להוכיח זכאותה לקבלת גימלת הבטחת הכנסה בעת שלמדה להשלמת בגרויות במכינה הקדם אקדמאית, כפי שפרטה בתצהירה במקום עדות ראשית ובסיכום טענותיה.
 
תקנה 6 ל"תקנות" שוללת גימלה ממי שלומד במוסד להשכלה גבוהה, וכפי שנפסק, תכליתה לשלול תשלום מאוצר המדינה למי שבחר ללמוד ולא לעבוד ולהשתכר. תכליתה תואמת את החוק המסמיך (דב"ע 12/98-04 ג'ני ברוכי נ' המוסד, פד"ע לג 74).
 
התקנה, אשר קבעה, כי כל הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה לא יהיו זכאים לגימלה, אינה לוקה כלל בחוסר סבירות, ורשאי היה השר לקבוע, כי כל הלומדים כאמור לא יהיו זכאים לגימלה, מבלי לקבוע תנאים ל"אי זכאות" (דב"ע מז/120-0 מאיר שחל נ' המוסד, פד"ע יט 284).
 
טענת התובעת, כי אין לראותה כ"תלמיד" מהטעמים שפורטו בסיכום טענותיה, יש לדחותה, ולו מהטעם, כי הוכח שהתובעת למדה לימודים סדירים במסגרת תוכנית מוגדרת מראש ומתוכננת מבחינת הזמן וחומר הלימודים, עפ"י רצונה, כאשר מטרתה הינה השלמת הקורסים לצורך השלמת תעודת הבגרות. אין ספק, כי מדובר בלימודים הכרוכים בתשלום (ראה נספח נ/6, נ/7 לתיק המוצגים), והעובדה שהתובעת לא שילמה עד כה עבור אותם לימודים, אינה רלוונטית לאור האמור באישורים הנ"ל.
 
אף אם לא הוכח, כי התובעת אמורה לקבל תעודה או אישור כלשהו בגין סיום הלימוד באותם קורסים, די בנתונים הנ"ל כדי לראותה כ"תלמיד" לצורך "החוק" ו"התקנות". עפ"י הפסיקה אין מדובר בתנאים מצטברים ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו (דב"ע 4/98-04 שצוטט לעיל).
 
את הסייגים שבתקנה 6(א)(5), יש לפרש פרוש מצמצם ולהחילו רק לגבי ההכשרה או ההשכלה שבהם מדובר. ואמנם נפסק, כי מוסד, שבחלק מהקורסים הנלמדים בו מטרותיו להכשיר תלמידיו לבחינות ממשלתיות או להכרת השכלה, ייחשב כ"מוסד לימודים", אולם אם אותו מוסד מנהל קורס מסויים או אינו מסתיים בבחינות ממשלתיות או ההכרה בהשכלה - לצורך אותו קורס מסויים ייחשב אותו מוסד כמוסד לימודים שאין במטרותיו להכשיר את תלמידיו לבחינות או למתן השכלה מוכרת (דב"ע נו/14-04 המוסד נ' אסתר מלך, פד"ע כט 541).
 
פיסקה 5 (הנ"ל) תוקנה בתקנות הבטחת הכנסה (תיקון מס' 2, התשנ"ה - 1995) בהוספת פיסקת משנה (ב) שצוטטה לעיל, החל מיום 1.2.95.
 
הסייג בפיסקה 5(ב) הינו הסייג הרלוונטי לענייננו. אין מחלוקת וכך עולה מהעובדות שהוכחו בפנינו, כי התובעת למדה במוסד העונה לתנאים שבסייג שבפיסקה 5(ב), אולם על מנת שהתובעת תהנה מהחלת הסייג על המקרה שלה, עליה לענות לתנאי נוסף, היינו שלימודי השלמת ההשכלה התיכונית התקיימו בשעות הערב.
 
מדובר בהוראה מפורשת וחד משמעית.
 
הפסיקה שצוטטה מפי התובעת בסיכום טענותיו, אינה מתייחס לתנאי ספציפי זה. אין מדובר בפסיקה אשר שללה את סבירות התקנה, לרבות הסייג הנ"ל, אלא ההיפך הוא הנכון, בשים לב לתכלית החקיקתית שפורטה לעיל, ואף אם לגירסת התובעת היתה, לעניות דעתה, זמינה להשמה לעבודה במקביל לתקופה בה למדה, שכן מדובר בלימודים אשר התקיימו במסגרת מצומצמת, עפ"י רצונה וכי יכלה להפסיקם בכל עת, אין די בטענה זו כדי לזכותה בגימלה ולקבל עמדתה, כי תכלית זו מבטלת את התנאי המפורש של לימודים בשעות הערב.
 
לכאורה מדובר בתיקון ל"תקנות", אשר מחד לא ימנע מאת תלמידים להשלים לימודיהם והשכלתם בכפוף לכך, כי ילמדו בשעות הערב. יש בכך משום איזון בין המטרה החברתית של מתן השכלה והשלמתה מחד, ומאידך אי שלילת גימלה מהתלמיד, אם אכן יתייצב כנדרש וילמד בשעות הערב. בתנאים אלה יהא גם זמין לעבודה ובמידה ולא יופנה לעבודה, יהא זכאי לגימלת הבטחת הכנסה.
 
ניתן להסיק כי הסייג בפיסקה 5(ב), אשר תוקן בשנת 1995, בא להרחיב את מעגל הסייגים, ובמקרה הנדון אין הסייג חל כאמור על לימודי התובעת, ולפיכך שלילת גימלתה היתה כדין ואין להתערב בהחלטת פקיד התביעות.
 
לשון התקנה במקרה הנדון ברורה, כך שאין צורך בפרוש ובוודאי שאין מקום להוסיף על הכתוב. קבלת פרשנות התובעת תביא למעשה לשינוי האמור בתקנה, שלא על ידי מתקין התקנות, וממילא אין כל טענה בדבר חוסר סבירות קיצוני באמור בתקנה המביא לבטלותה.
 
עפ"י הפסיקה, "החוק" בלבד מכתיב את מערכת הזכויות והחובות של כל גורם במערך הבטחון הסוציאלי. קבלת תביעתה של התובעת בנסיבות אלה, יהא בה משום מתן גימלה שלא עפ"י התנאים הקבועים ב"חוק" וב"תקנות" (דב"ע נג/78-0 חווה פייגלשטוק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 283, 287).
 
13. באשר לטענת התובעת, כי יש להעתר לתביעתה מהטעם, כי מכתב הדחיה ניתן שלא כדין ודינו להתבטל, שכן נשלח כאשר התובעת כבר חדלה מלימודיה עוד ביום 1.5.02 (סעיף 10(א) לעיל). יצויין, כי מדובר בטענה החסרת כל בסיס משפטי.
 
14. התביעה החוזרת להבטחת הכנסה מ-6/02
התובעת הגישה תביעה חוזרת להבטחת הכנסה ב-6/02 לשלם לה הגימלה החל מ-1.5.02 עד ליום 1.9.02, מועד בו החלה לעבוד. לטענת התובעת, הנתבע כלל לא הגיב לתביעה זו, תביעה זו פורטה בתצהיר התובעת במקום עדות ראשית (סעיף 9 לתצהיר), ולפיכך, לטענתה, על הנתבע לשלם מיד לתובעת, ולו את הגימלה הנ"ל, אם תידחה תביעתה העיקרית.
 
הנתבע בסיכום טענותיו טוען, כי מדובר בהרחבת חזית ואין מקומה של התביעה לידון במסגרת הסיכומים אלא בתיקון כתב התביעה. כמו כן מכתב הדחיה בגין תביעה זו לא צורף לכתב התביעה ולא צויין בתצהיר מטעם התובעת.
 
התובעת הגיבה לסיכומי הנתבע בנקודה זו וטוענת, כי אין מדובר בהרחבת חזית, שכן התביעה מלכתחילה הוגשה ללא ייצוג, ומפנה לסעיף 9 לאמור בתצהיר התובעת, ומוסיפה, כי עילת תביעה זו הודגשה בדיון מיום 27.10.02 ע"י ב"כ התובעת, כי מדובר בתביעה המתייחסת לשתי תקופות נפרדות. לטענת התובעת, תביעתה זו כלל לא טופלה על ידי הנתבע ולפיכך לא התקבל מכתב דחיה לגביה, לפיכך כיצד תצרף מכתב דחיה כדרישת הנתבע.
 
לאחר עיון בטענות הצדדים, מן הדין לדחות הדיון בתביעה הנוספת, אשר לא הוגשה ולא הוזכרה בכתב תביעתה של התובעת. בכתב ההגנה ציין הנתבע, כי התובעת הגישה תביעה חוזרת ביום 18.6.02, אולם זו נדחתה מאחר והתובעת לא התייצבה כנדרש בשירות התעסוקה בחודש 7/02-6, אך אין מדובר בטענת הגנה כעולה מכתב התביעה, אלא מדובר בפירוט עובדתי בלבד.
 
מעיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני כב' השופט כליף, אמנם טען ב"כ התובעת, כי מדובר בתביעה המתייחסת לשתי תקופות נפרדות, אולם ב"כ הנתבע טענה, כי אין תביעה שכזו בפני בית הדין בתיק הנוכחי.
 
עפ"י תקנה 14 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב -1991, נקבע, כי "בכתב 5תביעה שעילתו בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח - 1968 (להלן "חוק הביטוח הלאומי"), או בחוק אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל על פיו, יצויין מספר זהותו של התובע ויצורפו לו העתקי כל החלטות המוסד לביטוח לאומי שבגינם מוגשת התובענה".
 
אין ספק, כי התובעת בתביעתה לא טענה בכתב התביעה, כי תובעת גימלת הבטחת הכנסה גם בגין דחיית תביעתה החוזרת וממילא לא צירפה כל החלטה של המוסד לביטוח לאומי בעילה זו. אמנם לא היתה מיוצגת אולם גם בשלב מאוחר יותר לא צורף כל אישור או מכתב דחיה. החלטת הנתבע בדבר דחיית התביעה הינה מסמך מהותי בעת הגשת התביעה, כך גם עולה מתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגימלה ואופן תשלומה), התשנ"ח - 1998 ולצורך "הוכחת הזכות". כך גם עולה מתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), התש"ל - 1969.
 
עוד יצויין, כי מדובר בתביעה אשר על מנת להוכיח הזכאות, צריכה ראיות. הצדדים במקרה הנדון, הסכימו, כי פסה"ד יינתן עפ"י סיכומים בכתב, שכן מדובר בשאלה משפטית (פרוטוקול מיום 27.11.02).
 
די באמור לעיל כדי לדחות הדיון בתביעה הנ"ל במסגרת תביעה זו.
 
15. לפיכך, מכל שנאמר לעיל, דין התביעה להידחות.
 
אין צו להוצאות.
 
16. זכות ערעור תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.


לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפחתת הבטחת הכנסה

  2. ביטול השלמת הכנסה

  3. הגדלת השלמת הכנסה

  4. קיצוץ הבטחת הכנסה

  5. התיישנות הבטחת הכנסה

  6. עורך דין הבטחת הכנסה

  7. הבטחת הכנסה לימודים

  8. השלמת הכנסה לבעלי רכב

  9. הבטחת הכנסה לעובד מנזר

  10. מכתב דחיה השלמת הכנסה

  11. הבטחת הכנסה קבלת ירושה

  12. הבטחת הכנסה לסטודנטים

  13. השלמת הכנסה לחודש אחד

  14. זכאות לגמלת הבטחת הכנסה

  15. הבטחת הכנסה לאחר גיל 60

  16. הבטחת הכנסה לתושבת חוץ

  17. זכאות גרושה להשלמת הכנסה

  18. הבטחת הכנסה אם חד הורית

  19. הכנסה מירושה הבטחת הכנסה

  20. סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה

  21. רכב גרוטאה - הבטחת הכנסה

  22. הבטחת הכנסה - הכנסה מנכס

  23. הכנסה מנכס - הבטחת הכנסה

  24. בעלות על רכב הבטחת הכנסה

  25. הבטחת הכנסה משק בית משותף

  26. הכנסה מנכס - השלמת הכנסה

  27. הבטחת הכנסה למי שטס לחו"ל

  28. אב חד הורי - הבטחת הכנסה

  29. הכנסה לא חוקית הבטחת הכנסה

  30. קצבת הבטחת הכנסה לבעלי רכב

  31. הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה

  32. הבטחת הכנסה - עזרה מהמשפחה

  33. הכנסה ממזונות - הבטחת הכנסה

  34. בעלות על מכונית הבטחת הכנסה

  35. הבטחת הכנסה עולה מארגנטינה

  36. בעלות על מכונית השלמת הכנסה

  37. הבטחת הכנסה בן זוג לא ישראלי

  38. מגורים עם הגרושה הבטחת הכנסה

  39. רכב להסעת ההורים הבטחת הכנסה

  40. שאלת קיומו של משק בית משותף

  41. הבטחת הכנסה לגרושה עם 5 ילדים

  42. הבטחת הכנסה לעובד במשרה חלקית

  43. הבטחת הכנסה הכנסות ממשק חקלאי

  44. חישוב הבטחת הכנסה זכויות בניה

  45. הבטחת הכנסה לחסר בית - הומלס

  46. הכנסה משכר דירה - הבטחת הכנסה

  47. איסור לנהוג ברכב - הבטחת הכנסה

  48. גירושים פיקטיביים הבטחת הכנסה

  49. הבטחת הכנסה רכב בבעלות משותפת

  50. שלילת הבטחת הכנסה לאם חד הורית

  51. לימודים של האישה - הבטחת הכנסה

  52. השלמת הכנסה מביטוח לאומי לגרושה

  53. הבטחת הכנסה לגרוש שמשלם מזונות

  54. שימוש במכונית שלילת השלמת הכנסה

  55. הבטחת הכנסה בני זוג שגרים ביחד

  56. שלילת הבטחת הכנסה לשוהים בחו''ל

  57. ניהול חיים משותפים - הבטחת הכנסה

  58. אי הצהרה על נכסים - השלמת הכנסה

  59. מסמכים חסרים בתביעת הבטחת הכנסה

  60. רכב על שם אדם שמקבל הבטחת הכנסה

  61. הכנסות מדמי שכירות - השלמת הכנסה

  62. סיוע בשכר דירה למקבלי הבטחת הכנסה

  63. משכורת מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  64. השלמת הכנסה אם חד הורית בשכר נמוך

  65. הכנסות משיעורי נגינה – הבטחת הכנסה

  66. שלילת גמלת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית

  67. תביעה נגד ביטוח לאומי השלמת הכנסה

  68. טיפול בבן משפחה חולה - הבטחת הכנסה

  69. הבטחת הכנסה - מגורים בנפרד מבן זוג

  70. הגדלת מזונות עקב שלילת הבטחת הכנסה

  71. קצבת נכות מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  72. הבטחת הכנסה לאישה שגרה עם בעלה לשעבר

  73. הגדרת ''בני זוג'' לצורך הבטחת הכנסה

  74. רציפות תושבות תנאי זכאות להבטחת הכנסה

  75. הבטחת הכנסה - תמיכה כלכלית של בן זוג

  76. הכנסה ממשכורת של הילדים - הבטחת הכנסה

  77. הבטחת הכנסה לגרושה שעובדת 4 שעות ביום

  78. אי הודעה על הפסקת עבודה - השלמת הכנסה

  79. הכשרה מקצועית לשכת התעסוקה הבטחת הכנסה

  80. הבטחת הכנסה - הכנסה ממקרקעין - בן נכה

  81. שלילת הבטחת הכנסה עקב אי התייצבות בלשכה

  82. דחיית הבטחת הכנסה בגלל חקירת ביטוח לאומי

  83. אי התייצבות בלשכת התעסוקה - השלמת הכנסה

  84. שלילת הבטחת הכנסה בגלל הפקדות לחשבון בנק

  85. העברת בעלות רכב על שם האמא - הבטחת הכנסה

  86. אישור הגשת תביעת מזונות לצרכי הבטחת הכנסה

  87. קביעת בעלות בקרקע לעניין הזכאות לפי חוק הבטחת הכנסה

  88. הגשת תביעה להבטחת הכנסה ע''י בני זוג בנפרד

  89. דחיית תביעה להבטחת הכנסה בגלל אי שיתוף פעולה

  90. הפסקת תשלום הבטחת הכנסה בגלל מגורים עם בן זוג

  91. התייצבות בלשכת התעסוקה כתנאי לקבלת הבטחת הכנסה

  92. שלילת הבטחת הכנסה עקב העברת בעלות בנכס ללא תמורה

  93. אי יכולת לשלם שכירות בגלל הפסקת תשלום הבטחת הכנסה

  94. מסירת כתובת שגויה לביטוח לאומי - שלילת הבטחת הכנסה

  95. 1.9.12 הוא התאריך הקובע לביטול סעיף 9א' לחוק הבטחת הכנסה

  96. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון