חובת תום לב מוגברת של רשות מקומית

חובת תום לב מוגברת של רשות מקומית
1.     עתירה מינהלית למתן פסק-דין המורה למשיבה, עיריית באר-שבע, לכלול במכרז לעבודות פינוי אשפה תנאי נוסף, כפי שיפורט בהמשך, או לחלופין להורות כי המכרז הינו בטל.
2.     העותרת, חברה בע"מ העוסקת בפינוי פסולת, זכתה במכרז קודם שפורסם על-ידי העירייה. על-פי תנאי החוזה ביצוע העבודה נעשה על-ידי פינוי מכולות לתחנת מעבר שבתחומי העירייה. במהלך תקופת החוזה נתן בית-משפט השלום בקריית גת פסק-דין המורה על סגירתה של תחנת המעבר. מש"ירדה" תחנת המעבר מסדרי העבודה, לא התאפשר אלא לפנות את הפסולת ישירות לאתר ההמתנה בדודאים. שינוי זה חייב שימוש בציוד שונה מהציוד שנדרש כאשר היה ניתן להיעזר בתחנת המעבר.
על הרקע האמור הצדדים חתמו על תוספת לחוזה (להלן - תוספת), ולפיו על העותרת לרכוש על חשבונה את הציוד החדש שנדרש בעלות של כשבעה מיליון ש"ח. הסכם זה נחתם כשנה לפני פקיעת החוזה שנכרת על-פי המכרז הקודם וכשנה לפני פרסומו של המכרז הנוסף נושא העתירה. בתוספת האמורה נקבע כי במכרז הבא לפינוי פסולת שיפורסם על-ידי העירייה ייכלל תנאי ולפיו יחויב הזוכה במכרז לרכוש את הציוד הנוסף שרכשה העותרת במחיר שנקבע (להלן - התנאי).
וכלשון סעיף 3 לתוספת: "העיריה מתחייבת שבכל מכרז שיוצא בעתיד לעבודות פינוי האשפה בבאר-שבע, יופיע במכרז שהזוכה יתחייב לרכוש את כל הציוד שנרכש על-ידי הקבלן לצורך ביצוע עבודות הפינוי בשיטת היפוך לדחס, כולל כל מכולות ההיפוך לדחס ומשאיות דחס החדשות שנרכשו בעקבות שינוי שיטת איסוף האשפה (להלן - הציוד) וזאת החל מתחילת שנת 2000 במחיר רכישתו בהפחתת פחת של 15% לשנה או חלק יחסי ממנה".
3.     במכרז נושא עתירה זו התנאי האמור לא נכלל. זוהי טרונייתה של העותרת אל המשיבה בקליפת אגוז. מכאן עתירתה להורות לעירייה לכלול תנאי זה במכרז או לחלופין להורות על ביטול המכרז.
עוד טוענת העותרת, כי בנכונותה לרכוש את הציוד החדש סייעה לעירייה שנקלעה למצב כלכלי קשה, ולולא רכישת הציוד על-ידיה, לא הייתה מסוגלת העירייה לצאת מהסבך שנוצר. לדברי העותרת, המשיבה חייבת לה סכום של כ11- מיליון ש"ח. העותרת שמה דגש על כי אין לאפשר לעירייה להתנער מהתחייבותה החוזית.
מנגד טוענת העירייה כי בית-המשפט לעניינים מינהליים אינו מוסמך לדון בעתירה הואיל ומדובר בתביעה לאכיפת חוזה. עניין זה הינו פרטי ולא מינהלי. לגישת העירייה, הכללת התנאי במכרז תיצור קשיים בהוצאת המכרז אל הפועל. אין היא מבינה מדוע העותרת אינה מוכנה לקבל את הצעתה לפתרון הסכסוך, ולפיה היא תרכוש ממנה את
הציוד. ניהול מכרז תוך הכללת התנאי יפלה את העותרת לטובה, ובכל מקרה ייתן לה את היכולת להציע מחיר נמוך לביצוע העבודה אם תצטרף כמציעה למכרז.
4.     סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000 (להלן - החוק) וסעיף 5 לתוספת הראשונה לחוק קובעים שבית-המשפט לעניינים מינהליים ידון בעתירה נגד החלטה של רשות מקומית בענייני מכרזים. חצי העותרת מכוונים נגד החלטת העירייה שלא לכלול במכרז תנאי שהתחייבה לו בחוזה. העירייה איננה מכחישה את הטענה במישור העובדתי, אלא טוענת כי "בדיעבד התברר שהכללת הסעיף אינה אפשרית... כחלק ממאמציה להבריא את העירייה ולחסוך, ככל האפשר בעלויות פינוי האשפה".
כפי שמציע במכרז שאינו זוכה בו רשאי לפנות לבית-המשפט לעניינים מינהליים, כך ייתכן שהנפגע מאי-הכללת תנאי במכרז בניגוד לחוזה שנכרת עם הרשות המקומית, רשאי לפנות גם הוא לבית-המשפט לעניינים מינהליים. כידוע בית-משפט לעניינים מינהליים אינו מוסמך לדון בכל מכרז אשר פורסם, אלא מוגבל למצב שבו עורך המכרז הינו גוף ציבורי מסוים, כגון מדינה או רשות מקומית, ועניינו "התקשרות בחוזה... לביצוע עבודה, או לרכישת שרותים" (מתוך סעיף 5 לתוספת הראשונה לחוק). בפעילות שכזו חשוף הגוף האמור לביקורת מינהלית ולא רק לביקורת אזרחית שיפוטית. בבואו לפרסם מכרז פועל הוא באפיק המינהלי.
העירייה, לא היא אשר פנתה לבית-משפט בתביעה לבטל את הסעיף בדרכים המותוות בדיני החוזים, דוגמת "טעות". העירייה התעלמה מחתימתה ופרסמה מכרז ללא הכללת התנאי. זכותה של העותרת לתקוף את קיומו של המכרז בתנאים שכאלה. לו הייתה נוקטת ב"שב ואל תעשה", מתמודדת במכרז ומפסידה, ורק אז מגישה את העתירה, הייתה העירייה רשאית לטעון טענת שיהוי נגדה.
כפי שעולה מדברי באי-כוח הצדדים, המחלוקת האמיתית ביניהם אינה בפרשנות סעיף חוזה. עניין כזה, ניתן לומר, כי מקומו הטבעי יותר בבית-משפט האזרחי. היא למעשה מודה בקיומו של התנאי אלא מסתייגת מחובתה למלא אותו בטענה כי התחייבות זו היא כחבל הכרוך סביב צווארה. היא החליטה לפרסם מכרז תוך התעלמות מחובתה החוזית. החלטה זו פוגעת ישירות במשיבה. עסקינן אפוא בהחלטה של רשות מקומית בענייני מכרז שנושאו התקשרות בחוזה לביצוע עבודה. העתירה אפוא בסמכותו של בית-המשפט לעניינים מינהליים.
אך טיבו של בית-משפט הדן בעניין מכוון את מבטו. הראייה מינהלית. יש לשקול אפוא את טענת העירייה באופן שונה מזה שטענה. אין זה מתפקידו של בית-המשפט
לעניינים מינהליים להנפיק מכרזים עבור הצדדים. דעתי אינה נוחה מכך שבית-המשפט יורה לעירייה להוסיף תנאי למכרז. לו הייתה העירייה מודעת מראש שזו תהיה החלטת בית-המשפט המינהלי, ייתכן שהייתה מוסיפה תנאים נוספים או נמנעת מלהוציא מכרז. מה הטעם למנוע מהעירייה הפעלת שיקול-דעת שכזה. אשים את הדגש במכרז שפורסם. לכן אודיע כבר עתה כי אם אגיע למסקנה שהעירייה "חטאה" בכך שלא כללה את התנאי במכרז, נראה כי הסעד המתבקש אינו הוספת התנאי למכרז אלא ההצעה החלופית בעתירה, והיא ביטול המכרז.
משעברנו את משוכת הסמכות העניינית יש לדון בתובענה גופה.
5.     קשה עד מאוד להצדיק את התנהגותה של העירייה. היא חתמה על חוזה תוך מודעות למצבה הכלכלי. חלפה תקופה של כשנה. לא נטען לקיומן של נסיבות חדשות בלתי צפויות. בין השורות טוענת העירייה שדווקא בשל היותה רשות ציבורית יש לאפשר לה לעשות את מלאכתה הציבורית.
על כל צד לחוזה מוטלת חובת תום-הלב. מצב משפטי זה נגזר מסעיפים 12 ו39- לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. רשות מקומית חבה חובה מוגברת לנהוג בתום-לב. ליחיד חובת תום-הלב נגזרת מהיותו צד לחוזה. לעומת זאת לעירייה קיימת חובת תום-הלב לא רק בשל היותה צד לחוזה אלא בשל מיהותה. עירייה הינה יצור ציבורי שמטרתו לשרת את הפרט. תפקידה הרם הוא מחייב ואינו מזכה אותה ב"הנחות". דיני המכרזים באופן מיוחד מחייבים את הגוף הציבורי לנהוג ביושר ובהגינות. כך קובעת הפסיקה (ראה לדוגמה ע"א 144/87 מדינת ישראל נ' אנג'פבר חברה לבנין [1]), כך קובע הדין (ראה לדוגמה תקנות 20 ו22- לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993), כך קובעת הספרות המשפטית (ראה לדוגמה ספרה של ג' שלו חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית [3], בעמ' 133), כך קובע השכל הישר וכך קובעות אמות המוסר.
בענייננו העירייה עוקפת את התחייבותה החוזית על-ידי פרסום מכרז ציבורי. כשמוגשת עתירה מינהלית נגד התנהגותה זו טוענת היא לחוסר סמכות של בית-המשפט לעניינים מינהליים לדון בעניין. לשיטתה, המכרז מהווה מעין עיר מקלט מפני התחייבותה הקודמת. הצדקתה את התנהגותה בכך שהחוזה החתום מהווה מעין הפרעה לעבודתה הציבורית.
נכרת הסכם. העירייה איננה כופרת בקיומו או בתוכנו. יכול שאז צפתה "הפסדים" אלה. יכול שחשבה כי "דייה לצרה בשעתה". ובכן, הגיעה השעה, גם הגיעה הצרה. ומה
עושה העירייה? חוזרת ופותחת את ההסכמה לעיון חוזר. אם הצד השני מתנגד לכך, הופך הוא לזה שפועל בחוסר תום-לב.
6.     יודגש כי בסעיף בחוזה שבו מופיע התנאי צוין שיעורו של מחיר הציוד - "במחיר רכישתו בהפחתת פחת של 15% לשנה או חלק יחסי ממנה". מכאן אין לקבל טענת העירייה כי התנאי של המכירה מערים קשיים בקביעת המחיר, שכן הוא מוגדר מראש. העותרת מסבירה שאין היא מוכנה "לקפוץ על ההצעה" החדשה מטעם העירייה שלפיה העירייה היא שתרכוש את הציוד ממנה. כאמור, החוב של העירייה לעותרת מסתכם בסכום של מיליוני שקלים, ולמה להוסיף לכך? כמובן העניין נתון לשיקול-דעתה של העותרת והשיקולים הכלכליים רחבים יותר מכפי שנראה לעין, אך ודאי אין מוטלת עליה חובה לקבל את הצעת העירייה. מנגד, על העירייה מוטלת חובה לכבד את הסכמיה. אין לקבל את טענת העירייה כי היא מנועה מלפרסם מכרז הכולל תנאי המיטיב עם העותרת. על רקע השתלשלות הדברים תנאי זה הינו סביר. הוא הגיח לאוויר העולם כפתרון למשבר שאליו נקלעה העירייה כאשר נסגרה תחנת המעבר. יפה לענייננו הכלל כי "במכרז ניתן לכלול כל תנאי סביר וענייני המתאים לנושא המכרז... וכל עוד התנאי סביר והגיוני ניתן לכלולו במכרז" (ראה ספרו של ש' הרציג דיני מכרזים (כרך א) [4], בעמ' 66, 70). לא נטען על-ידי העירייה, ואף לא הונחה תשתית עובדתית ומשפטית, שחלה בענייננו הילכת ההשתחררות. נסיבות המקרה אינן כה יוצאות-דופן. טיעון כזה יהיה נגוע בחוסר תום-לב. על העירייה היה לכלכל צעדיה כאשר חתמה על החוזה עם העותרת (ראה והשווה ת"א (ת"א) 2225/90 רגב נ' מדינת ישראל [2]).
סיכומו של דבר, לא מצאתי בפלפולי העירייה להושיעה. היא חתמה על חוזה כשנה בלבד לפני פרסום המכרז, ולא הצביעה על כל הצדקה מדוע אין היא חייבת למלא את חובתה. לא התקיימו נסיבות חדשות בלתי צפויות. אין היא יכולה לפתור את בעיותיה הכלכליות בהשתת עלות של כ7- מיליון ש"ח על העותרת וכשמגיע יום התמורה, מתנערת ממנה כאילו החוזה המחייב אינו אלא פיסת נייר.
7.     סוף דבר, הנני נעתר לעתירה ונותן בזה פסק-דין ולפיו המכרז הרלוונטי בטל.
העירייה תישא בהוצאות העותרת בעתירה זו בסך 20,000 ש"ח להיום.
ניתן היום, י"ז בכסלו תשס"ב (2.12.2001), בהיעדר הצדדים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תום לב הקונה

  2. תום לב סיחור צ'ק

  3. תום לב בפשיטת רגל

  4. קיום חוזה בתום לב

  5. תביעה נגזרת תום לב

  6. עקרון תום הלב של הבנק

  7. חוסר תום לב בפשיטת רגל

  8. חובת תום לב כונס נכסים

  9. חובת תום הלב בדיני שטרות

  10. הגנת "תום לב" בהוצאת דיבה

  11. הלנת שכר בתום לב של המעביד

  12. תום לב במשא ומתן לפני חתימת חוזה

  13. תום לב במו''מ לכריתת חוזה

  14. חובת תום הלב של בעלי מניות

  15. הארכת מועד עקב טעות בתום לב

  16. כריתת חוזה תום לב במשא ומתן

  17. חובת תום לב של הזוכה בהוצל''פ

  18. חובת תום הלב כלפי הערב בחוזה הלוואה

  19. תום לב במו''מ לקראת חוזה עבודה

  20. חוסר תום לב במו''מ לרכישת דירה

  21. תביעה לפירוק שיתוף בחוסר תום לב

  22. תום לב בקיום חוזה - סעיף 39 חוק החוזים

  23. הגשת תביעת לשון הרע בחוסר תום לב

  24. הגנת תום לב בהפרה ראשונית של זכויות יוצרים

  25. חובת תום לב מוגברת של רשות מקומית

  26. תום לב קונה שלא שילם תמורה ריאלית

  27. תביעה להפרת הסכם חוסר תום לב במו"מ

  28. שינוי סכום פוליסת ביטוח חוסר תום לב

  29. ביטול הליכי פשיטת רגל מחוסר תום לב

  30. ניהול משא ומתן לרכישת דירה בחוסר תום לב

  31. אכיפת הסכם בגלל ניהול משא ומתן בחוסר תום לב

  32. האם דרישת פיצויים מוסכמים בחוזה מהווה חוסר תום לב

  33. תביעה שעניינה פיצוי כספי בגין ניהול משא ומתן בחוסר תום לב

  34. עמידת צד על המשך ביצוע חוזה עולה לכדי חוסר תום לב בקיום חוזה

  35. טען כי העברתו מתפקידו אינה כדין ונעשתה מתוך שרירות וחוסר תום לב ודינה להתבטל

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון