מצג שווא הטעיה במו"מ לקניית מכונית

מצג שווא הטעיה במו"מ לקניית מכונית
א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו מיום 20.1.04 של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, בת"ק 9491/03 (כב' השופטת ח' פלינר).

אני מחליטה ליתן רשות ערעור, ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.


ב. להלן עיקרי העובדות הרלבנטיות לענייננו:
מר יניב פז (להלן: "המערער 1") וגב' שרה טלגאונקר (להלן: "המערערת 2") רכשו רכב מסוג "יונדאי אקסנט" במסגרת השתתפות במכרז שנערך על ידי חברת מרכז המכרזים (נירם) 1996 בע"מ (להלן: "מרכז המכרזים" או "המשיבה").
המערערים הגישו לבית המשפט לתביעות קטנות כתב תביעה כנגד שלושה נתבעים, בו תבעו מהנתבעים סכום של 17,800 ₪, בגין הפרת הסכם למכירת רכב, בנסיבות שיתוארו בהמשך.

המערערים טענו בכתב תביעתם כי הנתבעים מכרו להם רכב , שעבר תאונה קשה בשילדה, באמצעות מיופה כוחם, מרכז המכרזים. המערערים טענו בכתב התביעה כי על בעל הרכב או השלוח חובה להודיע לקונה כי הרכב עבר תאונה קשה בשילדה ומשלא עשה כן, הפר את הוראות החוק ויש להפחית 30% מערך הרכב.
במהלך הדיון בבית המשפט קמא הסכימו המערערים לדחיית התביעה כנגד חלק מהנתבעים המקוריים, והתביעה נותרה כנגד מרכז המכרזים בלבד.נ

בפסק דינו מיום 20.1.04, דחה בית המשפט קמא את תביעת המערערת וקבע כדלהלן:
"לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים אשר צורפו להם, אני קובעת כי דין התביעה להידחות, הן בשל העובדה כי לא היתה הטעיה והן בשל העובדה כי לא נגרם לתובע כל נזק, אנמק קביעתי זו.ב
התובע ניגש למכרז המכרזים ביודעו כי מדובר ברכבים משומשים. בטופס שהוצג בפניו לא צוין דבר לעניין מצב המרכב-לא לטוב ולא לרע.ו
הרכב היה, כאמור, בחזקת חברת מוטורולה ולנציג חברת מכרז המכרזים אין כל מידע אישי לגבי הרכב, למעט המידע בו הוא צוייד...לא שוכנעתי כי בפני התובע הוצג מצג פוזיטיבי ולפיו הרכב לא עבר תאונה.
משקבעתי זאת, נשללת מניה ובניה טענת ההטעייה ומצג השווא המועלות על ידי התובע.
עדיין יש לדון בשאלת תום הלב בניהול המו"מ, והאם היה על המוכרת-היא מכרז המכרזים במקרה זה, להביא לידיעת הקונה כי הרכב עבר תאונה.
במקרה הנדון סבורה אני כי משניתנה לקונה אפשרות לבדוק את הרכב בטרם הקנייה, ומשלא הוצג בפני כל מצג בקשר למצב המרכב, לא לטוב ולא לרע, לא ניתן להעלות טענה של חוסר תום לב במו"מ.
בקביעתי הנ"ל לקחתי בחשבון שאת הליקוי שהתגלה אכן ניתן לגלות בבדיקה שגרתית ופשוטה-כפי שאכן אירע בפועל לאחר הרכישה...ברור שלמתווך, היא חברת מכרז המכרזים, אין מידע מלא לגבי כל רכב ורכב.נ
לפיכך, משבחר התובע לוותר על זכות הבדיקה, אזי הסתכן מרצון ברכישת הרכב ואין לו אלא להלין על עצמו.ב
אולם על מנת להפיס את דעתו של התובע מכל הבחינות כולן-אציין כי גם אם ניתן היה למצוא מצג שווא, הטעייה או חוסר תום לב-טענות שפסלתי, כאמור לעיל, אזי לא הוכח כל נזק...
לפיכך, גם מהטעם שלא הוכח שהליקויים שהתגלו עולים על 30% ואין מקום לבצע כפל הפחתות-דין התביעה להידחות".
(עמ' 3-5 לפסק הדין).

על פסק דין זה הערעור שבפני.ו

ג. לטענת המערערים, טעה בית המשפט קמא במחקו את התביעה כנגד חברת הליסינג חמית בדיר בע"מ, על אף שחברה זו מופיעה ברשיונות הרכב כבעלת הרכב.
לטענת המערערים, היה על המשיבה להודיע למערערים, כי הרכב ניזוק בתאונת דרכים, וכן היה על המשיבה לברר אצל בעל הרכב, פרטים נוספים אודות תקינותו של הרכב.

לטענת המערערים, המשיבה ציינה, במכתבה למערערים, כי הרכב תקין לחלוטין ואין בו כל פגם, ולכן אין כל יסוד לטענת המשיבה, כי לא הייתה מודעת למצבו המכני של הרכב.
המערערים טוענים, כי התנהגות המשיבה מהווה מצג שווא, הטעיה וניהול מו"מ שלא בתום לב, וכי בנסיבות העניין לא התקיימו התנאים ליצירת חוזה בר תוקף.נ
לטענת המערערים, בידוע הוא, כי המוכר רכב תקין באמצעות מכרז, ללא פרטים, נדרש להפחית 30%-50% ממחיר המחירון, אולם, המוכר רכב שנפגע בתאונה, נדרש להפחית סכום העולה על 50% ממחיר המחירון.ב

לטענת המערערים, יש לחייב את המשיבה לשלם למערערים את הסכום הנתבע, המהווה הפרש בין מחיר שהוצע להם עבור הרכב, לבין שוויו של הרכב, ובהתחשב בגבול סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות.

ד. לטענת המשיבה, המערערים עתרו לבית המשפט קמא, לתקן את תביעתם ולהותירה כנגד המשיבה בלבד, ולכן אין כל מקום לטענתם, לפיה טעה בית המשפט קמא משדחה את התביעה נגד חברת הליסינג.

לטענת המשיבה, בית המשפט קמא קבע, כממצא עובדתי, כי מעדיף את גרסת המשיבה על פני גרסתם של המערערים.
המשיבה טוענת, כי בידוע הוא, שבית משפט של ערעור איננו מתערב בממצאים עובדתיים ובקביעות מהימנות של הערכאה הראשונה.
משכך, טוענת המשיבה, אין לקבל את טענותיהם של המערערים לפיהן מכירת הרכב נעשתה תוך הטעייה ומצג שווא, מצידה של המשיבה.

לטענת המשיבה, הוסבר למערער 1 באמצעות מנהל המשיבה, כי אין למשיבה כל מידע אודות הרכב, למעט הרשום ב"טופס החלון" (נספח ב לתגובת המשיבה) והומלץ לו לבדוק את הרכב, טרם הגשת הצעה כספית למכרז.
המשיבה טוענת, כי המערערים בחרו להתעלם לחלוטין מההנחיות שקיבלו ממנהל המשיבה, והציעו הצעה לרכישת הרכב במכרז, ללא ביצוע בדיקה מוקדמת של הרכב.
המשיבה טוענת, כפי שקבע בית המשפט קמא, כי משבחרו המערערים לוותר בדיקת הרכב, אין כל מקום לטענותיהם כנגד המשיבה, אשר אין באפשרותה לדעת את מצבם המכני של כלי הרכב הנמצאים ברשותה, לשם מכירה.

לטענת המשיבה, כפי שקבע בית המשפט קמא, לא הוכח כי נגרם למערערים נזק כספי כלשהו, מאחר שלא צירפו לתביעתם, לבית המשפט קמא, חוות דעת המפרטת את שיעור ירידת הערך הנטענת של הרכב.

עוד טוענת המשיבה, כי כפי שקבע בית המשפט קמא, המערערים רכשו את הרכב במחיר הנמוך ב-30% ממחיר המחירון, וההפחתה במחיר הרכב מגלמת גם את הסיכון שבאיתור פגמים ברכב.

ה. דחיית התביעה כנגד חברת הליסינג:
לענין זה קבע בית המשפט קמא:
"ביום 15/1/04 הופיעו בפני התובע, הנתבע ונציג חברת מרכז מכרזים, מר יוסי ישראלי...בפתח הדיון ולאחר שהתברר לתובע ולבית המשפט כי הנתבעים הם חברת מימון בלבד, כשהרכב היה בשימוש חברת "מוטורולה" והיא זו שהעבירה את הרכב למרכז המכרזים לצורך מכירה, הסכים התובע לדחות את התביעה כנגד הנתבעים המקוריים ולהעמידה כנגד מרכז המכרזים, עמה נוהל המשא ומתן לצורך רכישת הרכב".ו
(עמ' 2 לפסק הדין).נ

בנסיבות הענין ולאור קביעת בית המשפט קמא, אין כל מקום לשוב ולהעלות טענות כלשהם כנגד חברת הליסינג אשר, כאמור, התביעה נגדה נדחתה בהסכמת המערערים.ב

ו. היקף חובת הגילוי:
סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, קובע כי:
"מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה"-לרבות אי גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן".

נקבע, איפוא, בחוק החוזים, במפורש, כי אי גילוי עובדות הקשורות לחוזה, אשר היה על אחד הצדדים לגלותן, היא בבחינת "הטעיה במחדל" של הצד השני, ומהווה עילה לביטול החוזה.
חובת גילוי נאות של עובדות מהותיות, נכללת גם במסגרת חובת תום הלב, ובכללה החובה לנהל מו"מ בתום לב.
השאלה המתבקשת והרלבנטית לענייננו, היא האם חובת הגילוי היא אבסולוטית, או שמא קיימים מקרים בהם צד לחוזה לא יהא מחויב לגלות עובדות מסוימות, הקשורות בחוזה.
לעניין זה נקבע בפסיקה, כי חובת הגילוי אינה אבסולוטית, ובמקרים מסוימים לא תחול חובת גילוי.

כב' הנשיא מ' שמגר נתח הלכה זו בע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב, פ"ד מ(4) 533, בו קבע כדלהלן:
"לא תתכן הטעיה במחדל כשה"מטעה" אינו יודע ואף לא היה צריך לדעת על טעותו של הצד השני...אין להטיל חובת גילוי על צד שאינו יודע ואף לא צריך לדעת על כך שהצד השני טועה או אינו מודע לפרט מסויים. כאשר הטעיה אינה בזדון ואף לא ברשלנות, אין סיבה לבוא בטרוניה אל "המטעה"..."מטעה" שלא יכול היה לדעת שהצד השני טועה, אינו מטעה בזדון ואף לא ברשלנות...מקובל עלי בהקשר זה העולה מדברי פרופ' ג.שלו...כי צד לחוזה שאינו מגלה לצד השני פרט מסויים על סמך הנחה סבירה שהצד השני יכול לגלותה בכוחות עצמו, אינו נחשב כמי שמטעה אותו".

וכך, כאשר צד א' אינו מודע לעובדות מסוימות, העשויות להיות משמעותיות עבור צד ב', ומנגד, צד ב' יכול לגלות את אותן עובדות בעצמו, הרי שאי גילוין של אותן עובדות, ע"י צד א', לא תחשב כהטעיה במחדל, ולכן לא תהא לצד ב' כל עילת תביעה כנגד צד א'.ו

בענייננו, יש לבחון האם למערערים קמה עילת תביעה כנגד המשיבה בגין "הטעיה במחדל", דהיינו, האם הייתה מוטלת על המשיבה חובה לגלות למערערים, באופן מפורט, מהו מצבו המכני של הרכב.

לעניין זה קיימת רלבנטיות רבה לאמור בתקנון המשיבה, אשר הצדדים מחוייבים לו, והקובע, בין היתר, כדלהלן:
"1. המציע מצהיר כי בדק את הרכב וכי הועמדו לרשותו כל התנאים בקשר לרכב וכי ידוע לו היטב מצבה של המכונית (כולל אפשרות לבדיקה במכון מורשה). הרכב נמכר במצבו הנוכחי (AS IS).נ
...ב
9. למען הסר ספק מוסכם במפורש על כל המשתתפים במכרז, המוכר
והמציעים כי ידוע להם כי מרכז מכרזים אינה ולא תהיה אחראית בכל אופן שהוא כלפי הזוכה במכרז ו/או ו/או כלפי צד ג' כלשהוא לתקינות הרכב ו/או טיבו ו/או לזכויות המוכר בו ו/או למצגים שהוצגו בפני הזוכה או כלפי צד ג' כלשהו ...וכי כל האחריות לאמור לעיל היא באחריותו הבלעדית של בעל הרכב. וכי הם מוותרים על כל טענה ו/או תביעה כנגד המכרז בקשר לרכב טיבו ו/או כל הקשור בו ו/או מצגים שהוצגו בקשר לרכב וזכויות הבעלים בו, על ידי בעל הרכב".ו
(נספח ט' לתיק המוצגים מטעם המשיבה).

נראה, איפוא, כי המשיבה הצהירה במפורש, כי היא אינה אחראית לתקינות הרכב, כלפי הזוכה במכרז, וכי על הזוכה במכרז מוטלת החובה לבדוק את תקינות הרכב טרם רכישתו.

מסקנה דומה נלמדת אף מעיון בהצהרה עליה חתם המערער 1, אשר בה נכתב, בין היתר:
"מצהיר ומאשר שקבלתי לחזקתי ממרכז מכרזים בע"מ מכונית מסוג יונדאי אקסנט...לאחר שבדקתי את המכונית ואת מצבה המכני, המכונית נבדקה על ידי ו/או במכון בדיקה מורשה...הנני מקבל על עצמי אחריות מלאה לגבי המכונית הנ"ל כבעלי החוקיים של הרכב לכל דבר.נ
אין ולא יהיו לי כל תביעות וטענות כנגד מכרז מכרזים בע"מ ו/או בעל הרכב ו/או כל אחד אחר בגין טענות פגם ו/או אי התאמה לרבות טענת מום נסתר כלשהו ובאשר למצבו המכני והחיצוני של הרכב".ב
(מוצג ג' לתיק המוצגים מטעם המשיבה).

דהיינו, המערער 1 אישר כי בדק את הרכב ואת מצבו המכני, והוא מקבל על עצמו את מלוא האחריות למצבו של הרכב, מבלי שתהא לו כל טענה או תביעה כלפי המשיבה או כלפי בעל הרכב, באשר למצב הרכב.

למערערים נתנה, איפוא, הזדמנות נאותה ואף הומלץ להם בכל פה, לבדוק את הרכב בטרם הקנייה, והמערער 1 אף נדרש לאשר כי בדק את הרכב, ואין לו כל טענות באשר למצבה המכני. מנגד, המשיבה לא קיבלה כל מידע באשר למצבם המכני של הרכבים, הנמכרים באמצעות המכרז. המשיבה לא ידעה כי הרכב שנרכש ע"י המערערים, נגרמה פגיעה מכנית בשל תאונת דרכים.
המשיבה לא טענה, ולא התיימרה לטעון, כי הרכב שנמכר למערערים תקין מבחינה מכנית, אלא העבירה את האחריות לבדיקת תקינות הרכב
למערער 1, אשר נדרש, כאמור, להצהיר כי בדק את הרכב, וכי אין לו כל טענה באשר למצבו.

סבורה אני, כי בנסיבות העניין, לא הייתה מוטלת על המשיבה חובה כלפי המערערים, אשר הופרה על ידי המשיבה.
בנסיבות אלה, לא קמה למערערים עילת תביעה כנגד המשיבה, בגין הטעייה במחדל, מצג שווא או חוסר תום לב.

מעבר לנדרש אציין, כי מקובלת עלי קביעת בית המשפט קמא, לפיה, ההפחתה בגובה 30% , ממחיר הרכב, מגלמת את הסיכון שברכישת רכב יד שנייה על דרך מכרז, ולא ראוי לבצע כפל הפחתות במחיר הרכב.

ז. הערעור נדחה.
המערערים ישלמו למשיבה הוצאות ההליך ושכר טרחת עו"ד בסך 2,000₪ בתוספת מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד תשלומם בפועל.
ההוצאות ישולמו מתוך הפקדון שהופקד להבטחת ההוצאות ויתרת הפקדון תושב למפקידים.ו

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.נ
ניתן היום כ"ט בתשרי, תשס"ה (14 באוקטובר 2004)

י' שטופמן, שופטת      



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מצג שווא חוזה

  2. עוולת מצג שווא

  3. מצג שווא רשלני

  4. שתיקה כמצג שווא

  5. שיהוי בטענת מצג שווא

  6. עוולת מצג שווא רשלני

  7. מצג שווא להשקעת כספים

  8. מצג שווא של סוכן ביטוח

  9. מצג שווא דירה בשכירות

  10. מצג שווא למשקיעים בחברה

  11. מצג שווא של כיסוי ביטוחי

  12. כישלון פרויקט עקב מצג שווא

  13. מצג שווא על מצב כספי של חברה

  14. ביטול הסכם מכר בגין מצג שווא

  15. מצג שווא במו''מ בעסקת מקרקעין

  16. מצג שווא כלפי הבנק לקבלת משכנתא

  17. מצג שווא הטעיה במו"מ לקניית מכונית

  18. הסתמכות אזרח על מצג שווא רשלני של רשות

  19. פיצוי על הסתמכות על מצג שווא לגבי יעוד של קרקע

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון