עורך דין דיני בנקאות


עורך דין דיני בנקאות
1. התובעת הגישה להוצאה לפועל בקשה לביצוע שיק ע"ס -.125,000 ₪; הבקשה הוגשה נגד הנתבעת שבפני, גב' אילה אלון וכנגד בעלה מר שלמה תורג'מן;

הנתבעת בלבד הגישה התנגדות אשר התקבלה בהסכמה. נקבע שהתצהירים אשר צורפו להתנגדות (תצהירה של הנתבעת ותצהיר של בעלה) ישמשו כתב הגנה;

הבקשה לביצוע - אשר היא "כתב התביעה" שבפני מנוסחת בתכלית הקיצור: נטען שהתובעת אוחזת בשיק; לא מצויין מי החתום עליו; נטען שהשיק הוצג לפרעון אך לא כובד ולא שולם דבר על חשבונו; נטען שהנתבעים חייבים לשלם את הסכום הנקוב בשיק, עפ"י השיק, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה.

עד כאן "כתב התביעה" !

2. עפ"י תצהירו של מר תורג'מן (אשר היה, כאמור, לחלק מכתב ההגנה), הוא עצמו משך את השיק והוא לבדו חתום כמושך. השיק נמשך לפקודת (עפ"י נוסח התצהיר "ניתן ל..") עו"ד ש. מנדלבאום בלא ידיעת או הסכמת הנתבעת.
בתצהיר הנתבעת עצמה היא מאשרת כי היא נשואה למר ש. תורג'מן; היא איננה חתומה על השיק וזה ניתן בלא ידיעתה או הסכמתה.

גם לאחר שהתקבלה ההתנגדות התובעת לא הגישה התובעת בקשה לתקן "כתב תביעתה";

אלו, איפוא, "כתבי הטענות" אשר גדרו את תחום המחלוקת.

3. בקדם משפט שהתקיים הסכימו הצדדים שהשאלה העומדת להכרעה כולה שאלה "משפטית" ועל כן ניתן לסכם הטענות ולהכריע במחלוקת על יסוד כתבי הטענות בלא צורך בשמיעת ראיות.

4. העובדות על פיהן יש להכריע במחלוקת - ואינן במחלוקת:
חשבון הבנק ממנו נמשך השיק הוא חשבון משותף לנתבעת ולבעלה מר תורג'מן;
על גבי השיק, בפינה ימנית עליונה, מודפסים כמקובל פרטי בעלי החשבון: "תורג'מן שלמה ואלון אילה", בצד כתובתם , מספר ת"ז של שניהם ומספר טלפון;
השיק נמשך לפקודת עו"ד שמחה מנדלבאום;
אין בפני מידע כיצד ובאיזו מסגרת הוסב השיק מהנמשך לתובעת;
השיק חתום ע"י מר תורג'מן; החתימה ברורה ולא ניתן לטעות בזהות החותם.

5. ב"כ המלומד של התובעת עו"ד ד"ר מנדלבאום סומך טעונו על "תצהיר נגדי" שהוגש מטעם התובעת, חתום ע"י מר אייזדורפר ובו נטען שהנתבעת היתה שותפה במודע ובהסכמה למשיכת השיק לשם כיסוי חובות חברה שבבעלות בעלה מר תורג'מן.

אין להיזקק לטעון זה משורה של טעמים:
גדר המחלוקת והטעונים הוכתב ע"י כתבי הטענות; כפי שציינתי לעיל אין ב"כתב התביעה" כפי שהוגש ע"י התובעת כל איזכור או אינדיקציה לנטען ב"תצהיר הנגדי" או בכלל לטענה שמר תורג'מן פעל, בעת משיכת השיק והחתימה, כשלוח הנתבעת.
[עניין זה - העדר טעון בכתב הטענות - נכון ביחס למרבית טעוני התובעת בסיכומיה].

תצהירו של מר אייזדורפר לא הוגש כלל כראיה בהליך הנדון בפני והוגש לתיק רק במצורף לסיכומי התובעת!
התצהיר הוגש (כפי שמעיד החותם עצמו במבוא לתצהיר) "כתגובה ותשובה לבקשתה של המבקשת אלון אילה ... ללשכת ההוצל"פ בירושלים לביטול עיקול ברישום ולמחיקתה כחייבת".
אותו תצהיר נחתם ב-28/06/99 שעה שכבר ב-14/02/99 התקבלה ההתנגדות, ניתנה לנתבעת רשות להתגונן ונקבע שתצהיריה ישמשו ככתב הגנתה.

משהסכימו הצדדים שהמחלוקת תוכרע על יסוד טעונים משפטיים בלבד ממילא הסכימו בכך אף להכרעה על יסוד עובדות שאינן במחלוקת בלא להיזקק לראיות חיצוניות - בודאי לא לתצהיר שמצהירו טרם נחקר בחקירה נגדית.
יתרה מכך, בקדם המשפט בו הוסכם ונקבע כי הדיון יתמקד בשאלה המשפטית לא ציין ב"כ התובעת שבכוונתו להגיש ולהסתמך על אותו תצהיר.

ומעל לכל אלו - בפסה"ד התקדימי בע"א 4294/90 עזבון המנוחה לאה רינסקי נ' רחמני ואח' פ"ד נ(1) 453 (להלן אף: "פרשת רינסקי"), אשר שני הצדדים אוחזים בו ומבקשים ללמוד הימנו חיזוק לטעונם, נקבע כי ניתן להיזקק לנסיבות חיצוניות לצורך פרשנות החתימה המצויה בשטר רק בין "צדדים קרובים" לשטר - קרי: אלו אשר ביניהם התקיימה "עיסקת היסוד", אך לא כך בין צדדים שאינם צדדים קרובים (סעיף 8 בפס"ד של כב' הנשיא ברק עמ' 474ב); השיק בענייננו נמשך לפקודת עו"ד ד"ר ש. מנדלבוים כאשר עיסקת היסוד הנטענת נערכה בין חב' ט.ש.ת ומר תורג'מן לבין התובעת. לבד מן העובדה שעו"ד ד"ר מנדלבוים מייצג, בהליך שבפני, את התובעת אין לנו כל מידע אודות קשר שלו לעיסקת היסוד וממילא לא ניתן לקבוע שהדיון מתקיים בין צדדים קרובים לשיק. על כן אין להיזקק לראיות בדבר נסיבות חיצוניות, לשם פרשנות החתימה.

מאותם טעמים אין להיזקק אף ל"ממצאים" (ככל שיש כאלו) בהחלטת כב' הרשם (אז) מ. בן-עטר בהחלטתו מ-11/09/2000 (לאחר שהתיק כבר הועבר לבימ"ש זה ואף כבר התקיים קד"מ בפני); החלטה זו ניתנה בבקשה לביטול עיקולים אשר הוגשה ללשכת ההוצל"פ ע"י הנתבעת ואיננה כלל חלק מן ההליך שבפני.

6. ההלכה אשר חודשה בפס"ד הרוב בפרשת רינסקי ענייננה בהחלת דיני השליחות על שטרות. ואולם - וזה למיטב הבנתי העיקר - נקבע שיש לבחון את השיק ולקבוע ממצאים בנושא "השליחות" מתוך השיק עצמו. הבחינה נעשית עפ"י "השיק בכללותו" ובמלים אחרות מה יבין - ועוד יותר, מהי ציפייתו הסבירה של - אוחז השיק מתוך עיון בשיק "בכללותו" עפ"י "חזות השיק";

בענייננו חתימת מר תורג'מן כמושך השיק ברורה ואיננה משאירה מקום לספק בדבר זהות החותם; אין בחתימה או בצידה כל אינדיקציה לכך שהחותם חותם כשלוח [מה שנקרא בלשון הפסיקה "חתימה ערומה"].
הקשר היחיד לנתבעת הוא בעובדה ששמה מצויין בראש השיק כאחת מבעלות החשבון ממנו נמשך השיק.

חיוב הנתבעת עפ"י השיק עליו אין היא חתומה ייתכן, איפוא, רק אם נקבע שעצם העובדה ששמה מופיע על גבי השיק כאחת מבעלות החשבון, עובדה אשר היא פועל יוצא הכרחי מעצם השותפות בחשבון, די בה כדי לקבוע שהחותם, מר תורג'מן, חתם כשלוחה.

אינני סבור שכזו היא ההלכה.

הפסיקה, בעיקר בפרשת רינסקי ופסקי דין נוספים אשר באו בעקבותיה, התרחקה אמנם מן העקרון (כפי שנקבע בסעיף 22(א) של פק' השטרות) לפיו אין חיוב עפ"י שיק בהעדר חתימה, אך לא הגיעה עד כדי קביעה שדי בעובדת ציון השם על גבי השיק, כבעל משותף של החשבון כדי לחייב אותו בעל חשבון שאיננו חתום על השיק כשולחו של החותם על השיק. ובמלים אחרות לא נפסק שעצם שותפותו של אדם בבעלות בחשבון משותף די בה כדי לחייבו עפ"י שיק אשר נמשך מאותו חשבון גם אם לא חתם בעצמו על השיק ולא הסמיך את מי שחתם לפעול כשלוחו.

הטבעת פרטי כל בעלי חשבון על גבי השיק היא כיום חובה מכח תחיקת חוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א-1981 (סעיף 11א, שם). זו הוראה אשר נועדה להבטיח לאוחז בשיק כי ידע מי הוא בעל החשבון, פרטיו המלאים וכתובתו, למען לא יוכלו מושכי שייקים להסתתר מאחורי שמות בדויים או בלתי ברורים. מקורה של תחיקה זו בדיסציפלינה שונה "מעין מנהלית" אשר לא התכוונה להוסיף או לגרוע או להשפיע על הדינים המהותיים - דיני השטרות, השליחות והחוזים - על פיהם נדונות סוגיות בתחום השטרות. בודאי לא היתה בתחיקה זו כוונה להרחיק לכת ולקבוע כי כל בעליו של חשבון משותף חייבים בפרעון שיקים שנמשכו מאותו חשבון מכח עצם שותפותם בחשבון, אף שלא הם משכו את השיק או הסמיכו אדם אחר לחתום בשמם.

7. אפשר (איש מבעלי הדין שבפני לא נזקק לטעון זה) שניתן לבסס חיוב כזה על בסיס הוראת סעיף 22(ג) של פק' השטרות: "חתם אדם שמה של פירמה, הרי זה כאילו חתם שמותיהם של כל החבים בתור שותפים לאותה פירמה".
זאת - אם נראה בני זוג כ"שותפות" שחתימת כל אחד מהם מחייבת את "שותפו" - בן זוגו. איני סבור, בכל הכבוד, כי כך הוא הדין הנכון, אף לא הרצוי ! עפ"י משפטנו כל אחד מבני זוג הינו בעל זכויות קנייניות עצמאיות ואין פעולת אחד מבני הזוג מחייבת, כשלעצמה, את בן הזוג האחר (בודאי כך הוא בשותפים לחשבון שאינם בני זוג).

במאמרו "חתימה על שטר - סוגיית ההרשאה" (משפטים כ"ט תשנ"ח עמ' 263) נזקק פרופ' ישראל גלעד לשאלת "חבות נחזית משותפת של בני זוג בשיק מחשבון משותף" (שם, עמ' 285). פרופ' גלעד סבור כי כדי לחייב בן זוג בעל חשבון משותף, מכח חתימת בן זוג יש להצביע ראשית על קיומה של "מראית שליחות", דהיינו שבן הזוג שחתם נחזה כמי שפעל כשלוחו של בן הזוג האחר ולאחר מכן גם על קיומה של שליחות בפועל. פרופ' גלעד סבור שבמצב הדברים כבענייננו - חשבון משותף של בני זוג ששמם מוטבע בראש השיק - קיימת "מראית שליחות" "בהינתן הנחת יסוד השיתוף והנאמנות בין בני זוג. ועובדת שימושם המוצהר בחשבון משותף, נראה כי רושם כזה (היינו - שהחותם חתם גם בשם בן זוגו - ר.ש.) אכן נוצר בדרך כלל בלב אוחז סביר" ואולם "בן הזוג שלא חתם לא יחוב אלא אם קיימת שליחות בפועל" (שם, עמ' 286).
שליחות בפועל לא נטענה, כאמור, ולא הוכחה בענייננו.

מעבר לצריך, מרשה אני לעצמי, בכל הענווה, להרהר גם אחר הקביעה שעצם השיתוף בחשבון (הגורר, כיום, מכח הדין, ציון שם השותפים בחשבון על גבי השיק עצמו) יש בו כשלעצמו משום "מראית שליחות" - מהטעמים שציינתי לעיל ובאשר קביעה מרחיקת לכת זו איננה מתיישבת, אף לא בפרשנות מרחיבה, עם הוראת סעיפים 22 ו-25 של פק' השטרות כמו אף הלכות יסוד כגון זו על פיה "השטר הולך בלא מטען" - קרי: יש בו רק מה שיש בו ואין "לחפש" מעבר לכך ואף פוגמת בסחירות השטר לשמה צריך שיהא השטר ברור ונהיר לכל.

8. ואכן כך בדיוק פסק ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב בשבתו כערכאת ערעור, בע"א 690/98 צדקה נ' ד.ד.ד. חברה לעבודות עפר בע"מ (לא פורסם; צורף ע"י ב"כ המלומד של הנתבעת עו"ד בניטה לסיכומיו):
"כשאנו מיישמים את הלכת רינסקי לענייננו, אנו רואים שיש לנו חותם על שיק, הוא המערער מס' 1, החותם איננו מתכחש לחתימתו. ציון שמה של המערערת מס' 2, בא מכח סעיף 11(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981; העובדה ששם המערערת מופיע על גבי השיק, לא יכולה להעיד אפילו כלפי צד ג', על גובה ההרשאה או על הרשאה בכלל לעניין המסויים, מה גם ששני שמות משותפים על גבי טופס של שיק לא יכולים להעיד דווקא על הרשאה, אלא על פתיחת חשבון לצורכי נוחות או על הסדרים אחרים (לסוגים השונים של חשבונות משותפים ראה ריקרדו בן אוליאל, דיני בנקאות(1996) עמ' 176). אם לכך נוסיף את העובדה שפסק דין רינסקי לא בא לשנות לגמרי הלכות יסוד, במובן זה שבסיס פקודת השטרות עדיין נותר כשהיה, קרי: חיוב כל מי שחתם על שיק, כי אז נגיע למסקנה, שברגע שבית משפט, מבחינה עובדתית, קובעת שיש חותם אחד על שיק, וכשאדם נוסף ששמו מופיע על השיק לא חתם עליו בשום צורה שהיא, אז זכות התביעה השטרית היא כלפי החותם בלבד ולא מעבר לכך.
הלכת רינסקי לא באה להוסיף חייבים, היא באה למצוא חייב על פי השיק, כדי ליתן משמעות לעיסקה שנעשתה, בבחינת חוזים ושטרות לקיום ניתנו."
וכן ר' פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב בבר"ע 200306/98 (לא פורסם; צורף אף הוא לסיכומי הנתבעת);

9. חזרה לענייננו - והשוואה לפרשת רינסקי: בסעיף 9 של פסק דינו באותה פרשה מצביע כב' הנשיא ברק על אותן עובדות מהן נלמדה, באותו עניין, חתימת המושך כשלוח המחייב את בעלת החשבון (אף שלא חתמה): ציון פרטיה כבעלת החשבון והעובדה שהחתימה עצמה לא היתה קריאה ! בנסיבות אלו נקבע כי "כל האוחז בשטר היה מניח אחת משני אלה: שהחתימה היא של בעלת החשבון ... או שהחתימה היא של אדם הפועל בשמה. איש לא היה מעלה על הדעת כי אדם זה היה חותם על שיק, לא לו ... פירוש סביר של השיק בכללותו מוביל למסקנה הבלתי נמנעת כי החתימה אינה חתימתו האישית של המשיב מס' 2, אלא חתימתו בתור שלוח של בעלת החשבון" ...

לא כך הוא בענייננו - כאן חתימת המושך "טורג'מן" (כך) ברורה ואין מקום לטעות בזהות החותם, אף אין, כאמור, כל ציון אחר לכך שהחותם עושה כן כשלוחה של הנתבעת (או בכלל כשלוח).

10. מטעמים אלו סבור אני שאין מקום לחייב את הנתבעת עפ"י השיק ולפיכך התביעה כנגדה נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך -.7,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.


1. בקשה לתיקון שכר טרחת עורך דין
2. המצאת כתבי בי-דין לעורך דין
3. מעצר עקב איומים על עורך דין
4. הוצאת לשון הרע נגד עורך דין
5. האם שכר טרחת עורך דין כולל מע''מ
6. אחוזים לעורך דין למרות ביטול פסק דין בערעור
7. תביעת לשון הרע בגין תלונה נגד עורך דין ללשכה
8. הארכת מועד להגשת ערעור בגלל אי ייצוג ע''י עורך דין
9. מע''מ על הוצאות הגנה של עורך דין
10. חתימה על שטר עסקה במקרקעין בפני עורך דין
11. החלפת עורך דין בתיק תאונת דרכים
12. האם חייבים עורך דין בעסקת מקרקעין ?
13. איסור השתתפות בשכר טרחה למי שאינו עורך דין
14. שכר טרחת עורך דין כתנאי לרישום דירה
15. קשרי עבודה בעבר בין עורך דין לשופט
16. תשלום לעורך דין קניית דירה
17. מסירה כדין לעורך דין
18. שכר טרחת עורך דין בתביעות של ניצולי שואה
19. שכר טרחת עורך דין גביית חובות
20. שכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל
21. מניעת מפגש עם עורך דין
22. הסכם שכר טרחה עורך דין דוגמא
23. חקירת עורך דין - חיסיון
24. קושי כלכלי לשכור שירותי עורך דין
25. מע''מ שכר טרחת עורך דין - לקוח תושב חוץ
26. שכר טרחת עורך דין על משא ומתן
27. המצאה לעורך דין
28. כמה אחוזים לוקח עורך דין - תאונת דרכים ?
29. אחריות עורך דין כלפי צד שלישי
30. שכר טרחת עורך דין תביעה ייצוגית שלא אושרה
31. ניכוי הוצאות שכר טרחת עורך דין
32. חישוב הפנסיה של עורך דין בשירות הציבורי
33. הארכת מועד בגין שירות מילואים של עורך דין
34. שכר טרחת עורך דין ללא הסכם שכר בכתב
35. המצאה לעורך דין שרק ניהל מו''מ
36. חיסיון שיחה בין עורך דין ללקוח
37. פסיקת שכר טרחת עורך דין בתביעה מנהלית
38. חתימת עורך דין על הסכם פשרה בשם הלקוח
39. חובת הזהירות של עורך דין
40. הפרת זכות ההיוועצות עם עורך דין
41. זימון עורך דין לעדות
42. חתימה על ייפוי כוח בלתי חוזר לעורך דין
43. תביעת עורך דין נגד חברת פרוטוקולים
44. פיצויי פיטורים לעורך דין עצמאי במועצה מקומית
45. ארכת מועד בשל לידת בת לעורך דין
46. חובת עורך דין להסביר ללקוח סיכונים
47. זכות אסיר לעורך דין
48. פסיקת הוצאות שכר טרחת עורך דין בפשיטת רגל
49. תאונת עבודה לעורך דין עצמאי
50. שטר חוב להסכם שכר טרחת עורך דין


לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה בנקאי

  2. חוזה עם הבנק

  3. משכון בנקאי

  4. ארנונה - בנקים

  5. ארנונה על בנק

  6. חוב לבנק לאומי

  7. עורך דין בנקאות

  8. תרגיל עוקץ בבנק

  9. עורך דין בנקים

  10. התחזות לפקיד בנק

  11. אחריות בנק מלווה

  12. חשבון משותף בבנק

  13. הפרת הסדר עם הבנק

  14. התיישנות חוב לבנק

  15. ציפיות הלקוח בבנק

  16. חובת האמון הבנקאית

  17. עורך דין חשבון בנק

  18. התיישנות תביעת בנק

  19. חובת האמון של הבנק

  20. מניעת פעולות בנקאיות

  21. הפרת החוק מצד הבנק

  22. חוזה בין הבנק ללקוח

  23. עורך דין דיני בנקאות

  24. בונוסים למנהלי בנקים

  25. גביית יתר עמלות בנק

  26. יציבות כלכלית של בנק

  27. תביעה נגד בנק החקלאות

  28. ביטול סגירת חשבון בנק

  29. עמלת שורה בנק הפועלים

  30. תביעה של בנק נגד ערב

  31. ערעור על תביעה של בנק

  32. מענק יובל לעובדי בנק

  33. טעות בהסדר חוב עם הבנק

  34. תביעה נגד בנק דיסקונט

  35. גביית תוספת סיכון בבנק

  36. בקשה לביטול הגבלה בבנק

  37. תעריף הארנונה של בנקים

  38. קניית רכב משועבד לבנק

  39. מימוש שעבוד לבנק מלווה

  40. תביעת בנק להחזרת כספים

  41. עמלות אופציות מעוף בבנק

  42. חתימה על טופס ריק בבנק

  43. "מכתב העברה" לעובד בנק

  44. שביתת עובדי בנק דיסקונט

  45. תביעה נגד לקוח בנק לאומי

  46. פיצוי על סגירת חשבון בנק

  47. אחריות הבנק כיועץ השקעות

  48. חובת הבנק לעדכן את הערב

  49. תביעה נגד הבנק הבינלאומי

  50. אי עמידה בהסדר חוב עם הבנק

  51. גביה בלתי חוקית בחשבון בנק

  52. עורך דין תביעות נגד בנקים

  53. תביעת בנק נגד לקוח על חוב

  54. עמלת פירעון מוקדם בנק לאומי

  55. תביעה נגד בנק על הפסד במכרז

  56. תביעה נגד בנק לאומי לישראל

  57. תיאום גובה עמלות בין הבנקים

  58. רישום הסדר מחיקת חובות בבנק

  59. פעולות בחשבון בנק ללא הרשאה

  60. חובת הקטנת הנזק של לקוח בנק

  61. עבירות כלכליות מנהל סניף בנק

  62. זכות עכבון רכב מול שעבוד לבנק

  63. תביעה של בנק המזרחי נגד לקוח

  64. תביעה של בנק דיסקונט נגד ערב

  65. תביעה נגד בנק בגין הגבלת חשבון

  66. ייצוג עובדי בנק ע''י ההסתדרות

  67. חיוב לפתוח תוכניות חיסכון בבנק

  68. התנהגות בנק ברגעי משבר חריגים

  69. תביעה בגין הפרת יחסי בנק לקוח

  70. צ'קים חוזרים של לקוח בבנק לאומי

  71. תביעה על זכויות בכסף בחשבון בנק

  72. בעלות על רכב מעוקל על ידי הבנק

  73. הגבלת חשבון בנק בגלל סירוב צ'קים

  74. תביעת בנק נגד מורשה חתימה בחשבון

  75. תביעה נגד הבנק הבינלאומי הראשון

  76. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  77. תביעה של בנק המזרחי על חוב בחשבון

  78. מעבר בנקים לשבוע עבודה של 5 ימים

  79. תביעה של בנק הפועלים נגד לקוחותיו

  80. סגירת חשבון בנק עקב חשד להלבנת הון

  81. תביעה להחזר כסף שהופקד בבנק הדואר

  82. משיכת כסף מכספומט - תביעה נגד הבנק

  83. אי ביצוע הוראת תשלום של הלקוח בבנק

  84. אישור הסדר נושים למרות התנגדות הבנק

  85. תביעה נגד בנק המזרחי לחייב כיבוד צ'קים

  86. אחריות בנק מלווה על איחור במסירת דירות

  87. חובת הבנק למסור מידע לערבים על הסדר חוב

  88. אחריות הבנק כלפי לקוח שאינו דובר עברית

  89. הסרת הגבלה על חשבון בנק דיסקונט בירושלים

  90. פתיחת חשבון חיסכון בבנק כתנאי להגדלת מסגרת

  91. תביעה נגד בנק לאומי בגין ניהול חשבונות לקוי

  92. מששילם הבנק לעובדו הוא זכאי כמיטיב להטבת נזקיו

  93. ויתור על דיור חלופי - חובת הסבר ע''י פקיד הבנק

  94. הגבלת אחריות בגין שירותים בנקאיים של דואר ישראל

  95. החתמת עולים חדשים שלא יודעים עברית על הסכם בבנק

  96. תביעה נגד בנק מזרחי טפחות – טעות בהוראה טלפונית

  97. נטען כי הבנק ידע אשת הנתבע "אשת קש" בלבד ללא שליטה אמיתית בחברה

  98. האם הבנק חייב כספים וזאת מכוח יישומו של "היתר עסקה" שנכרת בין הצדדים ?

  99. תביעה בשל נזקים כספיים שנגרמו (כביכול) עקב התנהלות רשלנית של הבנק ופקידיו

  100. משנקלעה החברה לחדלות פירעון הגיש הבנק את התביעה בטענה לחתימה על כתב ערבות

  101. בעסקאות ניכיון נוהג הבנק לעיתים ליצור קשר עם הסניף הנמשך על מנת לקבל אינפורמציה בדבר יכולת כלכלית

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון