פרופיל 45 עקמת

פרופיל 45 עקמת
רקע ועובדות:
המערער, יליד 15.4.1965, התגייס לשירות חובה בצה"ל בשנת 1983 בפרופיל 97 ומשנת 1986 הינו משרת בשירות קבע. כיום בדרגת סגן אלוף.


בתאריך 15.1.02 הגיש המערער בקשה להכרת זכות (חבלה) לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט-1959 (נוסח משולב).נ

בתיאור המחלה מופיע התיאור הבא:
"...פציעה בגב עקב הרמת משקל כבד בתאריך 9.8.99 כולל דו"ח פציעה, כאבי גב חזקים והחמרה בכאבים, תוך הקרנה ליד ורגל ימין וכאבים בגב תחתון ועליון.ב
כמו כן, מעבר לפציעה הנ"ל משרת שנים רבות בתפקיד קרבי הכרוך בסחיבת משאות כבדים מדי יום, נסיעות מבצעיות בדרכים משובשות ותנאים אלו גרמו אף הם לפגיעותי הקשות בגב עליון ותחתון...".ו


בתאריך 28.10.02 הודיע קצין התגמולים למערער על דחית תביעתו מהסיבות הבאות:
"לאחר עיון בתביעתך ובתוצאות הבדיקות הרפואיות, הגעתי למסקנה כי כאבי גב תחתון אירעו בתקופת שירותך עקב שירותך הצבאי...
כמו כן, באשר לצואר, נדחית התביעה בהסתמך על תוצאות הבדיקות והנימוקים המצויינים מ-1.7.02 המצ"ב, לפיה הגעתי למסקנה כי אין קשר בין כאבי הצואר מהם הינך סובל ובין האירוע מ-9.8.99 ו/או לתנאי שירותך הצבאי, כמשמעותו בסעיף 1 לחוק".נ

ועדה רפואית עליונה קבעה למערער נכות צמיתה של 10% בגין הכאבים בגב תחתון;

ומכאן הערעור שבפנינו לגבי תביעת המערער בגין כאבי הצואר.ב

לתמיכה בערעורו הגיש המערער תצהיר, שבו הוא מתאר את תנאי שירותו וכן תאונה שאירעה לו בשנת 1999, כדלקמן:
"בתאריך 9.8.99 הרמתי חלון כבד של עמדת שמירה ונתפס לי הגב והחלה הקרנת כאב לרגל ימין ולאחר מכן הופיעו כאבים קורנים מהצואר לכתף ויד ימניים.ו
כמו כן, כמו שציינתי בטופס התביעה, במהלך השירות הממושך בצה"ל עסקתי בתפקידים קרביים, שכללו הרמת ונשיאת משאות כבדים ביותר, נסיעה בדרכים משובשות, במרדפים, במהירות גבוהה.נ
אבקש להדגיש כי לפני הגיוס לשירות בצה"ל לא סבלתי מכל בעיה בגב בכלל, ולא סבלתי אף מכל בעיה בעמוד השדרה הצוארי בפרט, וכל בעיותי בגין הפגיעה החלו מאז ועקב התאונה ותנאי השירות.ב
הנני טוען כי כל המגבלות בעמוד שדרה צוארי מהן אני סובל, נובעות אך ורק עקב הפגיעה ולא מכל סיבה אחרת…"


בנוסף לתצהיר, הגיש המערער שתי חוות דעת רפואיות של ד"ר קרת:
האחת מיום 5.1.03, בה קבע כי:
"...מדובר, ללא ספק, בפגיעה, הן בעמוד שדרה צוארי והן בעמוד שדרה מותני, שאירעה במהלך ועקב השירות, כתוצאה מתנאי השירות (שצוינו לעיל) והן בגין התאונה הנדונה שאירעה
ב-9.8.99 במהלך ועקב השירות הצבאי..." ;

והשניה מיום 12.1.04, שניתנה בתגובה לחוות הדעת הרפואיות של פרופ' ביאליק.ו
בחוות דעת זו מגיב המומחה לאמור בכל אחת מחוות הדעת של פרופ' ביאליק.נ

ב"כ המשיב הגיש כתב תשובה שבו הוא טוען כי החלטת קצין התגמולים ניתנה כדין והיא מבוססת, בין היתר, על התיעוד הרפואי הרלוונטי ועל חוות דעת רפואיות.ב
המשיב יטען כי אין כל קשר בין תנאי שירותו של המערער והאירוע מתאריך 9.8.99 ובין מצבו הרפואי של המערער, ובכך הוא מסתמך על חוות הדעת של פרופ' ביאליק, כדלקמן:

הראשונה מיום 1.7.02 (שניתנה לבקשת קצין התגמולים), ובה קבע פרופ' ביאליק:
"...1. הנסיעות הממושכות, לדבריו, בעיקר בשנים האחרונות, בכבישים לא סלולים, יתכן שגרמה, לדעתי, להתפתחות שינויים בחוליות ובדיסקים מותניים.
לפיכך, בסיכום, יש לקבל קשר של גרימה בין השירות ובין כאבי גב תחתון.ו
2. כאבי הצואר התפתחו על רקע שינויים ניווניים שתוארו סמוך לאירוע ובגיל 35, גיל בו מתפתחים שינויים מסוג זה ובאיזור התנועתיות המירבית של הצואר. גם מנגנון הפגיעה, העומד כנושא התביעה, אינו יכול לגרום או להחמיר את המצב המתואר לעיל.נ
לפיכך, בסיכום, אין קשר של החמרה או גרימה בין האירוע ביום 9.8.99 או השירות בצה"ל לבין כאבי הצואר..."
השניה מיום 15.6.03 שניתנה לבקשת ב"כ המשיב, ובה מגיב המומחה לאמור בחוות דעתו של ד"ר קרת כדלקמן:
"...ד"ר קרת מנסה להשוות את מנגנון הפגיעה בעמוד שדרה מותני למנגנון של עמוד השדרה הצוארי...העומס על הצואר והעומס על המותן, שונים לחלוטין מבחינה מיכנית והמנגנון שלהם שונה.
בחוות דעתו של ד"ר קרת אין כל ראיות חדשות הקושרות את האירוע או השירות בצה"ל לכאבי צואר מהם סובל המערער…";

והשלישית מיום 20.10.03, שניתנה אף היא לבקשת ב"כ המשיב, ובה קובע המומחה:
"...שינויים ניוונים בצואר, אכן אינם הסיבה הישירה לכאבי צואר, אלא ביטוי לשינוי בדיסקים בין-חוליתיים צואריים, אשר כן יכול לגרום לכאבי צואר.ב
בבדיקה הקלינית האוביקטיבית ביום 1.7.02, לא מצאתי מימצאים המעידים על נכות..."

המערער לא נחקר בחקירה נגדית על תצהירו.ו

ב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב.נ

אין למעשה מחלוקת בין הצדדים בדבר אירוע התאונה הנטען ע"י המערער ובדבר תנאי שירותו.

המחלוקת הינה בין המומחים הרפואיים.ב




דיון:
חוות הדעת של ד"ר קרת:
בפרק הנושא כותרת "מפרשת המקרה", מתאר המומחה:
"...מר אבו טריף סאלח, יליד 1965, קצין בצה"ל (סא"ל), נפגע במהלך ועקב שרותו הצבאי בגבו התחתון ובצוארו.ו
יש לציין כי במהלך השירות הממושך בצה"ל נחשף בעת מילוי תפקידים קרביים להרמה ולנשיאת משאות כבדים וכן כתוצאה מנסיעות מבצעיות בדרכים משובשות. כתוצאה סבל מכאבי גב תחתון וצואר.נ
בנוסף בתאריך 9.8.99 הרים חלון כבד של עמדת שמירה. הגב התחתון נתפס ולווה בהקרנת כאבים לרגל ימין. במקביל הופיעו כאבים קורנים מצואר לכתף וליד ימניים.ב
ב-9.8.99 עבר בדיקת CT של עה"ש מותני שהורתה על מספר פריצות דיסקים.ו
טופל ביחידתו ב-11.8.99 במרפי שרירים ובנוגדי דלקת ובהעדר תגובה טובה לטיפול התרופתי הופנה ב-17.8.99 לאורתופד ב"הדסה" עין-כרם. צויין כי קיימים כאבי כתף וצואר תוך הדגשה כי ברקע מאמץ גופני קשה על הרצת משא כבד (ללא חימום מקדים). נותר במעקב רפואי.
ב-20.2.01 צוינה התמשכות כאבי הגב והחמרה, לאחרונה בעה"ש הצוארי.
ב-25.2.01 חזר מאורתופד שקבע כי הרקע לכאבי הגב התחתון הינם פריצות הדיסקים. הופנה לפיזיוטרפיה.
ב-24.9.01 נבדק ע"י ד"ר מירובסקי (מנהל יחידת גב בבי"ח "אסף הרופא"). צויין כי סובל מזה זמן ממושך מכאבי גב תחתון המקרינים לרגל ימין (LBP WITH RIGHT SCIATICA), וכן מכאבי צואר המקרינים לזרוע ולאמה מימין (CERVICALGIA WITH RADICULAR PAIN TO RIGHT UPPER ARM).
תוארו ממצאי ה-CT מעברו.
הצואר נמצא מוגבל בסיבוב לימין וכאב בישור. נשלל חסר ניורולוגי ונמצאה רגישות מעל איזור הסופרה – ספינטוס מימין. הופנה לביצוע CT צוארי ואולטרא-סאונד של הכתף. הומלץ על הימנעות ממאמצים גופניים, מהרמת משאות כבדים ומנסיעות ארוכות.
ב-10.3.02 ציין הרופא הצבאי כי סובל מכאבי גב תחתון מזה כשנתיים וחצי שהחלו בעקבות הרמת משא כבד. הוסיף כי בשנה וחצי האחרונות חלה החמרה במצב המתבטאת בהקרנת כאבים לרגל ימין והופעת כאבים בגב עליון עם הקרנה ליד ימין.
בבדיקות ה-CT אותרו בליטות דיסקים בגבהים L4 L5 ו-LS-S1 וכן בגובה C6 עם לחץ על השק.
נרשם כי טיפולים פיזיוטרפיים חוזרים לא גרמו להטבה משמעותית במצבו.
הומלץ על הורדת פרופיל ל-45 והימנעות מפעילות פיזית..."

בפרק "מימצאי הבדיקה" המתייחס לצואר, קובע המומחה:
"...תנועות הצואר מוגבלות במידה קלה כדלקמן:
ההטיה לצדדים אפשרית עד לזוית של 30 מעלות בלבד (התקין 41 מעלות).
כיפוף לפנים מאפשר הבאת הסנטר עד למרחק של 1 ס"מ בלבד מעצם החזה.
תנועות הסיבוב לצדדים חסרות את סוף הטווח (10 מעלות סופיים לכל כוון).
ללא חסר עצבי בגפניים העליונות (כח גס, תחושה והחזרים גידיים תקינים).
קיים ספזם קל בשרירי הצואר והשכמות..."

בפרק "סיכום ומסקנות" קובע המומחה:
"...מר אבו טאריף סאלח, בן 37, קצין בדרגת סא"ל בשירות קבע, נפגע במהלך ועקב שירותו הצבאי הממושך, בעמוד שדרה צוארי ובעמוד שדרה מותני.
במהלך שרותו הצבאי כקצין חי"ר נחשף גבו התחתון וצוארו לעומסים חריגים שנבעו מהרמת משאות כבדים ונשיאתם (כלי נשק כבדים, חגורים, ציוד צבאי ועוד) ומנסיעות ארוכות ברכבים צבאיים קשיחים בדרכים משובשות ובלתי סלולות.
בנוסף נפגע בתאונה שארעה בתאריך 9.8.99.
בעקבות הרמת חלון כבד של עמדת שמירה החל סובל מכאבים עזים בגב התחתון מלווים בהקרנה לרגל ימין ומכאבי צואר הקורנים לכתף וליד ימניים.
טופל שמרנית בתרופות לשיכוך כאבים ובנוגדי דלקת, בפיזיוטרפיה, בהגבלות תיפקודיות ולאחרונה המשיך בטיפולים (על חשבונו) ברפואה סינית ובדיקור.
נותר סבל המתבטא הן בכאבי גב תחתון והן בכאבי צואר, הגבלה בתנועות עה"ש צוארי ומותני ומגבלות תיפקודיות יום-יומיות (קושי בהרמת משאות, קושי בעזרה בביתו, הפסקת פעילות ספורטיבית ועוד)..."

מחוות דעתו השניה של ד"ר קרת, בה הוא מגיב על האמור בחוות הדעת של פרופ' ביאליק, נביא את הקטע שנראה בעיננו רלוונטי:
"...1. לצערי, שוב שוגה פרופ' ביאליק למרות שמציג את טענותיו כ"עובדה" המתבססת על "עקרונות מכניקה פשוטה ובסיסית".
עמוד השדרה הינו אבר אחד ורטיקלי שמרכיבים אותו הן עמוד השדרה המותני והן עמוד השדרה הצוארי. כאשר ישנה חשיפה לעומס ורטיקלי כהרמת משא כבד (כפי שלמשל תואר בתאונה שארעה ב-9.8.99, שבה הורם חלון כבד) וכאשר יש חשיפה לטלטולי דרך, נפגעים שני האיזורים גם יחד!!!
לא ניתן להפריד בין האיזורים ולקבוע בצורה שרירותית כי רק עמוד השדרה המותני נפגע בתאונות הנדונות!!!
מעניין לציין כי ב-17.8.99 בבדיקה אורתופדית ב"הדסה" ירושלים (מרכז רפואי בעל מוניטין), נרשם כי כאבי הצואר והכתף נובעים ממאמץ גופני קשה של הרמת משא כבד ללא חימום מקדים!!!
כלומר, "העובדות" שמציב פרופ' ביאליק אינן נכונות.
כל חלקי עמוד השדרה (הן הצוארי והן המותני) פועלים כ"בולמי זעזועים" ועל כן המבנה הבסיסי שלהם דומה וכולל דיסקים הידועים כאיברים בולמי זעזועים..."



חוות הדעת של פרופ' ביאליק:
פרופ' ביאליק בחוות דעתו מתאריך 1.7.02, בפרק "בדיקה", קובע:
"... אין עקמת צוארית. לורדוזה צוארית וקיפוזה גבית שמורות היטב, אין כווץ שרירי הצואר.
תנועות עמוד שדרה צוארי בכיפוף קדימה, אחורה, לצדדים ותנועות סיבוביות מלאות.
החזרים גידיים בגפיים עליונות הופקו שווים. לא הופקו החזרים חולניים. כח שרירים שמור..."

בפרק "דיון", קובע המומחה כי:
"...כאבי הצואר התפתחו על רקע שינויים ניוונים שתוארו סמוך לאירוע ובגיל 35, גיל בו מתפתחים שינויים מסוג זה ובאיזור התנועתיות המירבית של הצואר.
גם מנגנון הפגיעה העומד כנושא התביעה, אינו יכול לגרום או להחמיר את המצב המתואר לעיל..."

בחוות דעתו השלישית עושה המומחה הבחנה בין ההשפעה שיש להרמת מסעות כבדים ונסיעות על עמוד השדרה המותני ועמוד השדרה הצוארי, כדלקמן:
"...אין זו קביעה שרירותית שהרמת מסעות כבדים ונסיעות משפיעים בעיקר על עמוד השדרה המותני.
אין כל ספק שהמאמץ בזמן הרמת משאות כבדים מופעל על הגב התחתון, המותן ולא על הצואר. מדובר בעובדה עפ"י כללי מכניקה פשוטה ובסיסית.
עמוד השדרה מותני פועל כ"בולם זעזועים" בזמן נסיעות, בזמן שהכוחות הפועלים על הצואר פחותים במידה ניכרת, ולכן עקרונית אין לכך השפעה על הצואר..."

מסקנות:
לאחר שעיינו בכל המסמכים אשר בתיק זה, ובכלל זאת חוות הדעת הרפואיות והמסמכים הרפואיים, אנו מחליטים להעדיף את מסקנותיו של ד"ר קרת.
אנו מקבלים את האמור בחוות הדעת של ד"ר קרת, הן הראשונה והן השניה.
מקובלים עלינו המימצאים הרפואיים ותוצאות הבדיקות המתוארות בחוות דעתו הראשונה של ד"ר קרת.

איננו מקבלים את ההבחנה שעושה פרופ' ביאליק בדבר ההשפעה שיש להרמת משאות כבדים ולנסיעות על עמוד השדרה הצוארי והמותני.
אנו מעדיפים את מסקנותיו של ד"ר קרת בענין זה כי "...עמוד השדרה הינו אבר אחד ורטיקלי שמרכיבים אותו הן עמוד השדרה המותני והן עמוד השדרה הצוארי, כאשר יש חשיפה לעומס ורטיקלי כהרמת משא כבד (כפי שלמשל תואר בתאונה שאירעה ב-9.8.99, שבה הורם חלון כבד) וכאשר יש חשיפה לטלטולי דרך, נפגעים שני האזורים גם יחד.
לא ניתן להפריד בין האזורים ולקבוע בצורה שרירותית כי רק עמוד השדרה המותני נפגע בתאונות הנדונות.
מענין לציין כי ב-17.8.99, בבדיקה אורתופדית ב"הדסה" ירושלים (מרכז רפואי בעל מוניטין), נרשם כי כאבי הצואר והכתף נובעים ממאמץ גופני קשה של הרמת משא כבד ללא חימום מקדים... כל חלקי עמוד השדרה (הן הצוארי והן המותני), פועלים כ"בולמי זעזועים" ועל כן המבנה הבסיסי שלהם דומה ופולל דיסקים הידועים כאברים בולמי זעזועים..."

כפי שנאמר, אין אנו מקבלים את ההבחנה המלאכותית שעשה פרופ' ביאליק בעת שהכיר בקשר סיבתי בין השירות לבין כאבי הגב התחתון ודחה את הקשר הסיבתי שבין השירות לבין כאבי הצואר.

אשר על כן, אנו קובעים בזאת כי המערער הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכחת הקשר הסיבתי שבין התאונה מיום 9.8.99 ותנאי השירות לבין כאבי הצואר מהם הוא סובל.

לפיכך, אנו מחליטים לקבל את הערעור.


כוון שקיבלנו את הערעור, אנו מחייבים את המשיב בתשלום הוצאות חוות הדעת הרפואית של ד"ר קרת, בהתאם לקבלה מקורית וכן בתשלום הוצאות משפט, לרבות שכ"ט עו"ד בסכום של
-.2500 ₪.

סכום ההוצאות ישולם תוך 30 יום מקבלת הקבלה המקורית של ד"ר קרת.

על המשיב להעמיד את המערער בפני ועדה רפואית לקביעת דרגת נכותו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין נכי צה"ל

  2. התאבדות נכה צה''ל

  3. נכה צה''ל - נכות בכתף

  4. רכב רפואי לנכי צה''ל

  5. ביטול הכרה כנכה צה''ל

  6. יתום נצרך של נכי צה''ל

  7. טוטאל לוס לרכב נכה צה''ל

  8. זכויות מלווים לנכי צה''ל

  9. תביעת נכה צה''ל לשכר עבודה

  10. החלפת רכב רפואי לנכי צה''ל

  11. החמרה בכאבי גב של נכה צה''ל

  12. עיקול כספי גמלה של נכי צה''ל

  13. תשלום חוסר פרנסה לנכי צה''ל

  14. ביטוח לאומי ניידות נכה צה''ל

  15. תגמול טיפול רפואי לנכי צה''ל

  16. ערעור על דרגת נכות של נכה צה''ל

  17. קצבת נכות ביטוח לאומי נכה צה''ל

  18. תגמולים רטרואקטיביים לנכי צה''ל

  19. חישוב מענק לחלפת רכב רפואי של נכה צה"ל

  20. זכאות נכי צה''ל להפעלת מזנון בבית חולים

  21. בקשת נכה צה''ל לקבל תגמולים רטרואקטיביים

  22. הטבות רטרואקטיביות לנכה צה"ל שלא מסוגל לטפל בעניינו בגלל מצב נפשי

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון