שבר בזיז רוחבי בחוליה צווארית

שבר בזיז רוחבי בחוליה צווארית
מבוא
1. זוהי תובענה בגין נזקי גוף, המוגשת בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").


2. הנתבעות, כלל חברה לביטוח בע"מ ואבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ ביטחו במשותף את המכונית, שבה נהגה התובעת בעת התאונה, וחבות בפיצויה על נזקי הגוף שנגרמו לה.נ

התובעת, ילידת 1935, נפגעה בתאונת דרכים ביום 02/09/99 בעת שנהגה ברכבה. כתוצאה מהתאונה איבדה התובעת את הכרתה לזמן קצר ופונתה באמבולנס לבית החולים סורוקה בבאר שבע.ב


3. בבדיקה אובחנו חבלה בראשה ובפניה של התובעת, המטומות תת- עוריות במצח ובאזור הטמפורלי משמאל, שפשוף בלחי שמאל ופצע קטן בשפה התחתונה. כמו כן, לטענת התובעת, כתוצאה מחבלה בלסת העליונה, הזדקקה לטיפול שיניים אשר במהלכו נעקרו השיניים העליונות והורכבה תותבת שלמה להוצאה. בצילומי הרנטגן הודגם שבר בזיז הרוחבי בחוליה הצווארית C7.

4. התובעת שהתה בחופשת מחלה מיום התאונה ועד ליום 31/03/00.

הנכות הרפואית

5. בהתאם להחלטת בית המשפט מונו לתובעת שלושה מומחים רפואיים כדלקמן:



ד"ר רון דבי בתחום הנוירולוגי- קבע כי לתובעת לא נותרה נכות בעקבות התאונה בתחום זה.ו




ד"ר רמי מושיוב בתחום האורטופדי- קבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% בהתאם לתקנה 37(5)(א) לתקנות המל"ל. כמו כן, קבע ד"ר מושייב לתובעת נכות זמנית בשיעור 100% מיום התאונה ועד ליום 31/03/00.נ




ד"ר הורוביץ בתחום פה ולסת- קבע כי לתובעת לא נותרה נכות בתחום זה, אך ייתכן והחבלה בפניה משמאל תרמה להידרדרות מעט מהירה יותר של מצב שיניה, וכך הגיעה התובעת לעקירת כל השיניים ולתותבת שלמה מוקדם מכפי שהיה צפוי לה. המומחה ממליץ לשקול ההחזר ההוצאות עבור הטיפול בלסת העליונה.ב


6. עניין העדר הנכות בתחום הנוירולוגי אינו שנוי במחלוקת.ו

7. לגבי חוות דעתו של המומחה בתחום האורטופדי, טוענת התובעת, כי המומחה טעה בכך שלא נתן ביטוי בחישוב שיעור הנכות לשתי ההגבלות המזעריות בתנועות התובעת, אשר היה בהן כדי להוסיף נכות רפואית נוספת, מעבר ל 10%.

הנתבעות מזמינות את בית המשפט שלא לקבל כלל את קביעתו של ד"ר מושיוב, וזאת בשל הסתמכותו על תקנה 37(5)(א) לתקנות המל"ל אשר, לטענתן, יסודותיה אינם מתקיימים. לשיטתן, מנוסח התקנה ניתן ללמוד, כי כדי שייקבעו 10% נכות לנפגע, הוא חייב להיות מוגבל בכל התנועות בעמוד השדרה ולא רק במספר תנועות, כפי מצבה של התובעת.נ

8. תקנה 37(5)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז -1956 קובעת כדלקמן:

"הגבלת התנועות בעמוד השדרה הצווארי (א)- בצורה קלה- 10%".ב

הפרשנות שהנתבעות נותנות לתקנה איננה נראית לי. המומחה נעזר בתקנה כדי להעריך את נכותה של התובעת, עומת עם השערות הנתבעות, הסכים עם חלקן, אך לא חזר בו מקביעת שיעור הנכות.ו

ראו והשוו גם את חוק הפרשנות, התשמ"א- 1981, אשר קובע בסעיף 5 בעניין יחיד ורבים:

"האמור בלשון יחיד - אף לשון רבים במשמע, וכן להיפך."


9. אכן, הצדדים לא התחייבו, ואף בית המשפט איננו מחויב, לקבל את קביעות המומחה שמונה על ידו, ככתבן וכלשונן. עם זאת ברור הדבר, שלממצאי המומחה ישנו משקל מוגבר, במיוחד בשל העובדה שהוא גורם אובייקטיבי.נ

בפסיקה הובהר, כי:

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד- שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט. אך, כאמור, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן...".ב
(ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי, דינים עליון, כרך טו, 560, פיסקה 4; אוזכר בהסכמה בע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם שיבא, פ"ד נו (2) 936, 949).

עיינתי שוב בחוות הדעת של ד"ר מושיוב ונתתי דעתי לעדותו בפניי ולטיעוני הצדדים בנוגע לעדותו. גם אם ראה המומחה לנכון לסייג פה ושם את קביעותיו, עדיין ניצבות הן על קרקע מוצקה. אין אנו עוסקים במדע מדויק, ולא ראיתי כל סיבה להפחית או להעלות את שיעור הנכות הרפואית, כפי שהמומחה (לאחר שהתייחס לכל הסוגיות, לרבות נושא הגב התחתון, ההקרנות לרגליים כו') דבק בה. בדומה, לא מצאתי כל סיבה לסטות מחוות דעתו של המומחה לפה ולסת, ד"ר הורוביץ.ו

"הנכות התפקודית"

10. לסברתי, בתיק נשוא הדיון אין אנו נזקקים בהכרח להכרעה בעניין שיעור הנכות התפקודית, שהרי המושג נועד לעזור לבית המשפט לקבוע את הפסד כושר השתכרות, שאלה אשר אינה רלוונטית בעניינינו.נ

על קשר ההדוק בין המונח "נכות תפקודית" לבין הפסד כושר השתכרות ניתן ללמוד מפסיקת כב' השופט ת' אור בע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב(3), 792, 794, שלפיה:

"בין המונחים הקשורים בקביעת הפסד כושר השתכרות, בהם נעשה שימוש בפסיקה, אנו מבחינים בין שלושה: הנכות הרפואית, הנכות התיפקודית והפסד כושר ההשתכרות שנגרמו לתובע עקב התאונה.. על רקע זה התפתח השימוש במונח של נכות תיפקודית או נכות פונקציונלית), המבטא את מידת הפגיעה בכושר התיפקוד, אשר לא בהכרח זהה לשיעור הנכות הרפואית. התפתחות זו באה לבטא את תרגום הנכות הרפואית לנכות אשר באה לבטא את מידת הפגיעה בתיפקודו של הנפגע.בשל השוני האפשרי בין הנכות הרפואית לבין הנכות התיפקודית, מתבקשים מומחים רפואיים לא אחת לחוות דעתם גם באשר לנכות התיפקודית, ולא רק הרפואית, של התובע. בתי המשפט אף הם מבחינים לא אחת בין השניים. אכן, בפסיקה מאוחרת כשבא בית המשפט להסתמך על אחוז הנכות כמבטא הפסד כושר השתכרות, הוא התייחס לנכות התיפקודית (או הפונקציונלית) ולא לנכות הרפואית."

עם זאת ברור, כי למידת הפגיעה ביכולתה של התובעת לתפקד בחיי היום ישנה השפעה בכל הנוגע לפיצוי המגיע לה, אפילו מדובר באבות נזק אחרים.ב

עזרת הזולת

11. התובעת נפגעה בתאונה פגיעה לא פשוטה כלל ועיקר. כך מגדיר את עוצמת הפגיעה המומחה ד"ר מושיוב:

"אני חייב לומר, אדם בגילה, חבלה בעוצמה כזו מסוג זה, הייתי אומר לך בסוגריים זה צליפת שוט בריבוע. בהחלט יש לה פציעה בעוצמה גבוהה שמערבת הצוואר."(פרוטוקול, עמ' 17)

על עוצמת הפגיעה ניתן ללמוד גם מנזקים אשר נגרמו לתובעת, כגון המטומות תת-עוריות מרובות, שטפי דם אשר נצפו בבדיקת CT ושבר בזיז החוליה. בהתחשב בגילה, ועל סמך העדויות, ברור כי נזקקה לעזרה משמעותית בתקופה שבסמוך לאחר התאונה, וסביר כי תדרש לעזרה מסויימת בגין התאונה גם לאחר מכן.ו

שמעתי בתיק זה את עדות התובעת, אשר הותירה עליי רושם אמין. גם אם נטתה פה ושם להגזמה, וגם אם לא כל מגבלותיה ומכאוביה קשורים ישירות לתאונה, גרעין עדותה, בכל הנוגע לכושרה ערב התאונה ובעקבותיה, לא נסתר. התובעת העידה על כך שאיננה יכולה לבצע את עבודות הבית באופן מלא, ועל היותה מוגבלת בפעולות אישיות, דוגמת הפעולה של נעילת נעליים התובעת העידה על כך שהעסיקה, בתקופה של שלושה חודשים לאחר התאונה, עוזרות שונות ומגהצת. לדבריה, היא שילמה עבור השירות 25 ₪ לשעה בהיקף של 5 שעות עבודה ביום של עוזרת ו- 3-4 שעות בשבוע של מגהצת. סדרי גודל אלו אינם בלתי הגיוניים.נ

התובעת אינה מכחישה כי כיום היא מסוגלת לבצע חלק מעבודות הבית, אך עדיין זקוקה לעזרה של צד ג', אם כי בהיקף קטן יותר.

בנוסף העידה בתה של התובעת, גב' חיימוביץ, על העזרה המוגברת שנאלצה לתת עקב התאונה של אמה. עדותה הייתה אמינה.ב

כמו כן העיד בעלה של התובעת, מר מקס אלימלך בדבר העסקת עוזרת ומגהצת לאחר קרות התאונה, בדבר העזרה שהוא נאלץ לתת לאישתו בחיי היום- יום ובדבר העזרה שהתובעת תזדקק לה בעתיד, להערכתו.

12. אין חולק, כי את הנזק המיוחד חייב תובע להוכיח, אך, לעיתים מדובר בהוכחת עצם קיומה של היזקקות לעזרה ולאו דווקא בהוכחת ההיקף הכספי המדויק שלה. מטבע הדברים, מקבל הנפגע עזרה ממשפחתו. בדרך כלל, לא ניתן או קשה מאוד להעריך את שוויה הכספי, אך הקושי הזה אינו גורע מחבות הנתבעים לפצות את הנפגע בגין ראש נזק זה. כך גם לגבי תשלום "ללא קבלות" לעוזרות בית. נכון הדבר, כי כל אדם אשר מעסיק עובד חייב למצער לשלם בגינו לביטוח לאומי, אך גם אם מעביד, בעל בית, לא נוהג כך, בעיקר כאשר לא מדובר בעובד קבוע, אלא בעוזרות מזדמנות לתקופה בלתי מוגדרת, אין משמעות הדבר שלא ניתן לסמוך על גירסתו.ו

התובעת אכן נזקקה לעזרה עקב התאונה בביצוע עבודות הבית השונות, ונזקקת לעזרה גם כיום, כאשר ברור, שהעזרה לה נזקקה בתקופה הסמוכה לתאונה הייתה בהיקף ניכר יותר.

עם זאת, יש להתחשב בגילה של התובעת, שהרי אנשים מבוגרים בדרך כלל זקוקים לעזרה בהיקף מסוים .יש לתת משקל גם לעובדה שמדובר במשפחה קטנה של שני אנשים מבוגרים, ובאופן טבעי היקף עבודות הבית אינו גדול.נ

אני רואה לנכון להעריך את הפיצוי באב נזק זה על דרך האומדן, בסכום גלובלי כולל של 50,000₪ (12,000 ₪ בשלושת החודשים הראשונים; 8,000 ₪ בארבעת החודשים לאחר מכן; 30,000 ₪ נוספים ממועד זה ואילך).ב
הוצאות בגין נסיעות

13. לגבי תקופת העבר הוגשו קבלות ששוויין המשוערך הוא כ- 2,800 ₪.

עקב מצבה נזקקה התובעת בעבר ועוד תזדקק בעתיד לנסיעות על מנת לקבל טיפולים פיזיוטרפיים ואחרים.

הייתי מעריך את הפיצוי המגיע לתובעת בגין כך, לעבר ולעתיד בסכום גלובלי של 4,000 ₪.ו

הוצאות בגין טיפולים רפואים

14. טענת התובעת בדבר הוצאות פרטיות איננה נתמכת באף ראייה פוזיטיבית. על פי המסמכים המצויים בתיק, קיבלה התובעת טיפולים דרך קופת חולים כללית. סביר להניח, כי גם בעתיד תשתמש התובעת בעיקר בשירותיה של קופת החולים אשר נותנת אותם במסגרת חוק הבריאות.

עם זאת, ער אני לכך, שישנן עלויות שעל החולה לשלמן, כגון: השתתפות עצמית בגין ביקור אצל רופא מומחה, השתתפות בעלות התרופות, וכיוצ"ב.

לפיכך אני קובע פיצוי גלובלי, לעבר ולעתיד, בסך של 2,000 ₪.

הוצאות טיפולי שיניים

15. לטענת התובעת, כתוצאה מהתאונה, נפגעו שיניה בלסת העליונה עד כדי אובדן טוטאלי של השיניים וצורך להרכיב תותבת. התובעת מבקשת לפצות אותה באופן מלא על הטיפול שנעשה בעבר ובגין הטיפולים העתידיים, כגון הכנסת שתלים דנטליים והרכבת גשרים.

הנתבעות טוענות, כי על פי חוות דעתו של ד"ר הורוביץ, אין קשר סיבתי בין אובדן השיניים לבין התאונה, ומשום כך התובעת אינה זכאית לפיצוי.

המומחה אכן סבור, כי אין קשר ישיר בין התאונה לטיפולים אשר בוצעו לאחר שנה ויותר בפיה של התובעת, אך מוסיף, כי ייתכן והחבלה בפניה משמאל תרמה להידרדרות מעט מהירה יותר של מצב שיניה, וכך הגיעה לעקירת כל השיניים ולתותבת שלמה מעט מוקדם מכפי שהיה צפוי לה. המומחה מייעץ לשקול לאור האמור לעיל את מתן הפיצוי בגין הטיפול אשר ניתן בעבר.

נראה לי נכון לפצות את התובעת בגין הטיפול אשר קיבלה בעבר, אם לא במלואו אזי ברובו; אין לתובעת "עבר מכביד" בתחום רפואת השיניים, וגם אם הייתה נזקקת בעתיד לטיפול האמור, כקביעת המומחה, הפכה התאונה את הטיפול למיידי ולוודאי. לגבי טיפולים עתידיים, לא הובאה ראייה מספקת המעידה על נחיצותם. עברו מספר שנים מקרות התאונה ובמידה והתובעת הייתה מעונינת לעבור טיפולי השתלת שיניים, סביר להניח, שכבר הייתה עוברת אותם.

לאור לאמור לעיל, אני קובע לתובעת פיצוי בגין טיפולי שיניים בעבר בסך של 5,000 ₪.

כאב וסבל

16. על פי המנגנון המתמטי לקביעת נזק לא ממוני אשר קובעות התקנות, בהתחשב בימי האשפוז, אחוזי הנכות וההפחתה הנדרשת בשל היות התובעת מעל גיל 30, אני מעמיד את הפיצוי על סך של 10,000 ₪.

סוף דבר

17. סך הכל נזקיה של התובעת, נכון להיום עומדים על סך כולל של 71,000 ₪; מסכום זה יש להפחית את התקבולים שנתקבלו (15,000 ₪ ביום 23.11.00, 7,000 ₪ ביום 21.2.01, בצירוף הפרשי הצמדה בלבד, ללא ריבית).:

18. הנתבעות, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת את סכום הפיצוי, בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 13% ומע"מ כחוק על שכר הטרחה, הכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום, וכן החזר הוצאות משפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הוצאתן.

ניתן היום י' באב, תשס"ד (28 ביולי 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
אבי זמיר, שופט סגן נשיא      



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שבר בשכמה

  2. שבר בפוביס

  3. שבר בקרקפת

  4. תאונת דרכים שבר בכתף

  5. שבר בסקפולה

  6. שבר אולקרנון

  7. שבר פתוח בכתף

  8. תאונת דרכים פריקת ברך

  9. שבר בגולגולת

  10. שבר בעצם העקב

  11. שבר בעצם השכם

  12. שבר ללא תזוזה

  13. שבר באצבע - תאונת דרכים

  14. שבר בזיז חוליה

  15. שבר תלישה באצבע

  16. שבר בבסיס האגודל

  17. שבירת פיקה בברך

  18. שבר בעצם הטיביה

  19. שברים בעצם העקב

  20. שבר בראש הפיבולה

  21. שבר תלישה באגודל

  22. שבר ברדיוס כף יד

  23. שבר בעצם הנביקולר

  24. שבר מרוסק בכף היד

  25. פיצוי בגין שבר באף

  26. חשד לשבר בעצם הזנב

  27. שברים באצבעות היד

  28. שבר ביד במהלך הלידה

  29. תאונת דרכים שבר של עצם הבריח

  30. שבר מרוסק בעצם העקב

  31. שבר ביד - פיצויים בתאונות דרכים

  32. שבר ללא תזוזה בחוליה

  33. שבר מרוסק בחוליה בגב

  34. שבר ברצפת ארובת העין

  35. שבר קילה - תאונת עבודה

  36. שבר בסטרנום (עצם החזה)

  37. תאונת עבודה שבר במרפק

  38. שבר עצם נביקולרי קרפלי

  39. שבר ביד לילד בבית הספר

  40. תאונת עבודה פגיעה בברך

  41. תאונת דרכים שברים בצלעות

  42. שבר ביד שמאל תאונת עבודה

  43. שבר בראש הרדיוס ללא תזוזה

  44. שבר בחוליה D11 בתאונת דרכים

  45. שבר פיצוץ ושבר דחיסה בחוליות

  46. שבר בזיז רוחבי בחוליה צווארית

  47. שבר בחוליה d12 - תאונת דרכים

  48. שברים בשוקיים עקב תאונת דרכים

  49. שבר במרפק עם שינוי זווית נישאה

  50. שבר בחוליה במסגרת אימונים בצבא

  51. פיצויים על שבר ביד במשחק כדורסל

  52. שבר בעצם הסירה ביד - תאונות דרכים

  53. שבר בחוליה בגב בגלל הרמת משקל כבד

  54. שברים מרוסקים בשוק עקב תאונת עבודה

  55. ? כמה אפשר להוציא מהביטוח על שבר בתאונת דרכים

  56. שבר כתוצאה מהידוק פתאומי של חגורת הבטיחות

  57. תאונת דרכים ללא שברים - 6 טיפולי פיזיותרפיה

  58. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון