תשלום למטפלת בחודש אוגוסט

תשלום למטפלת בחודש אוגוסט
בכתב התביעה דורשת התובעת תשלומים בגין פיצויי פיטורים, בסך 8,223 ש"ח, דמי מחלה בסך 3,334 ש"ח, דמי הודעה מוקדמת לפיטורים בסך 2,667 ש"ח, דמי הבראה בסך 4,420 ש"ח, פדיון חופשה בסך 5,734 ש"ח ופיצויים בגין הפרת חוזה בסך 60,000 ש"ח כמו גם הפסד דמי אבטלה בסך 8,001 ש"ח.

התובעת מציינת כי עבדה כעוזרת גננת ואחראית הצהרון בגן הפרטי "גן מעון יפה" ברחוב רש"י 39 ראשל"צ וזאת מ 1.9.95 ועד 1.10.98, מועד בו פוטרה. התובעת מציינת כי משכורתה החודשית למשרה מלאה עמדה על 2,667 ש"ח לחודש. עוד מציינת התובעת כי ביום 25.8.98 נחתם בינה לנתבעים הסכם עבודה לפיו אמורה היתה להתחיל את עבודתה כאחראית ומנהלת התינוקיה בגן "פאן אשלים" ברחוב התזמורת 29 ראשל"צ וזאת החל מ 1.9.98.


לאחר שהתובעת נפגעה בעקבות תאונה בביתה ביום 20.8.98 והובהלה לבית חולים, יצאה לחופשת מחלה עד סוף 9/98. כאשר הגיעה ביום 1.10.98 לגן "פאן אשלים" כדי להתחיל בעבודתה נאמר לה ע"י הנתבעים 3 ו-4 כי הינה מפוטרת לאלתר אך הם סרבו לתת לה, לבקשתה, מכתב פיטורין.
אשר על כן דורשת התובעת את כל זכויותיה הנובעות מיחסי העבודה והפרתם.

בכתב ההגנה שהוגש ע"י הנתבעים נטען כי הנתבעים 1 ו-2 הינם בעל ואשה אך מנהלים בנפרד שני גני ילדים שונים כאשר הנתבע 1 מנהל את גן "פאן אשלים" והנתבעת 2 מנהלת "גן מעון יפה".

התובעת עבדה כסייעת ועוזרת גננת ב"גן מעון יפה" וזאת עד 8.8.98, מועד בו יצאה לחופשה. מיום זה ואילך לא התקיימו יחסי עובד - מעביד בין הצדדים.
ביום 25.8.98 נפגשו התובעת עם הנתבעים 3 ו-4 וקבעו כי התובעת תחל ב- 1.9.98 את עבודתה בגן "פאן אשלים". התובעת לא הגיעה לעבודה בגן "פאן אשלים" במועד שנקבע ולכן טוענים הנתבעים כי בכל מקרה אין רציפות בין עבודתה ב"גן יפה" לבין עבודתה שהיתה אמורה להתחיל ב 1.9.98 בגן "פאן אשלים". התובעת לא המציאה למי מהנתבעים תעודות מחלה או אישור רפואי בדבר מצבה. ממילא לא פוטרה. התובעת הבהירה לנתבעים בעקבות פניותיהם כי היא תגיע לעבודה ביום 10.9.98 אך באותו יום לא היתה מסוגלת לתפקד. למחרת הגיעה אך לא הרגישה טוב וביום 13.9.98 לא הגיעה כלל. הנתבעים מעולם לא פיטרו את התובעת ורק לאחר שהבינו כי איננה מתכוונת לעמוד בהתחייבויותיה הודיעו לה ביום 10.11.98 כי ההסכם מבוטל. התובעת קיבלה את מלוא פיצויי הפיטורים בגין עבודתה ב"גן יפה", כמו כן קיבלה את דמי ההבראה. התובעת ניצלה בחודש אוגוסט את ימי החופשה השנתית בתשלום. משהתובעת לא פוטרה, אין היא זכאית לפיצויי פיטורים, להודעה מוקדמת, למכתב פיטורין וטענותיה לעניין הפרת החוזה, דינן להדחות משהיא זו שהביאה להפרת החוזה.

כנגד התובעת הוגשה תביעה שכנגד בגין הפרת הסכם עם הנתבעים וכן בגין תשלום חופשה ביתר כמו גם תביעת פיצוי על לשון הרע והוצאת דיבה בסכום של 50,068 ש"ח.נ
בכתב התשובה הוכחשו הטענות הנטענות בכתב התביעה שכנגד מכל וכל.

במועד הדיון במעמד הצדדים העידה התובעת וכן העידו גב' אסתר גרא וגב' רון רוסלין שילדיהן התחנכו בגן מעון יפה וכן גב' רבקה סגל שעבדה ב”גן יפה”.
מטעם הנתבעים העידו הנתבע מר מאיר שר וגב' מפה שר.

בחקירתה הנגדית אישרה התובעת כי אכן עד 26.11.98 לא היה בידה אישור מחלה ורק במועד זה קיבלה אישור מרופא תעסוקה שהיא יכולה לחזור לעבודה. זאת משרופאת המשפחה לא רצתה לאשר לה חזרה לעבודה ללא אישור רופא התעסוקה.

התובעת אישרה כי הגן שבו עבדה ברחוב רש"י 39 ראשל"צ נוהל ע"י גב' יפה שר. עוד ציינה כי על חוזה העבודה מיום 25.8.98 חתמו היא עצמה והנתבע מר מאיר שר וכי הנתבעת גב' יפה שר לא חתמה על ההסכם אם כי הוסיפה שהיא כתבה אותו. התובעת הוסיפה כי ההסכם נחתם בלא קשר לרצף העבודה שהיה מובן מאליו לטענתה וכי ההסכם נרשם רק לצורך קביעת מסגרת שעות העבודה. כשנשאלה להסביר מדוע הוזכר בהסכם שפיצויי הפיטורים ישולמו בתשלומים טענה כי זה בא להדגיש את הוותק הנשמר. התובעת אישרה גם כי הגן החדש שאליו היתה אמורה לעבור, היה בקצה אחר של העיר וכי לא נדרשה לטפל בילדי “גן יפה” לאחר שנחתם ההסכם. התובעת מוסיפה כי במועד חתימת ההסכם כלל לא היה ברור שהיא מקבלת פיצויים באותה עת וכי את הודעת הפיטורים קיבלה רק בהודעה טלפונית. התובעת ביקשה להציג תמליל של שיחה שהקליטה בסוף אוגוסט, כשחזרה מבית החולים וטענה כי היא נוהגת להקליט שיחות וכי את השיחה עם הנתבעים הקליטה משהיה ברור לה כבר אז שהם עומדים "לסדר" אותה. לטענתה עולה מהשיחה שהוקלטה שהנתבע, מר שר, מתעלם מחוזה שנחתם בין הצדדים ב 25.8, זאת משכבר בבית חולים כששאלו אותה הנתבעים מתי תחזור לעבודה, והיא ביקשה עותק מהחוזה החדש שנחתם, שאל הנתבע מר שר על איזה חוזה היא מדברת.

התובעת טענה כי את החוזה קיבלה בפקס לאחר וויכוחים שהיו לה עם הנתבעים. התובעת אישרה בחקירתה הנגדית כי קיבלה אפשרות לנהל קייטנה ב”גן יפה” במהלך חודש אוגוסט וכי את הכסף קיבלה לידה ולא שילמה עבור השימוש בגן לנתבעים, משהם אמרו שהם לא צריכים ממנה תשלום. התובעת טענה שלא היה בכך מעשה תם לב משגם היא עשתה דברים מעבר לזמן העבודה, על חשבון זמנה הפרטי. התובעת טענה כי בגין חודש אוגוסט היא היתה זכאית לקבל את מלוא השכר ואת תנאי ההסכם והנתבעים לא היו רשאים לכלול את ההבראה והחופשה השנתית במסגרת תלוש חודש אוגוסט וכי היא זכאית לפדיון 14 ימי חופשה בגין כל שנה שעבדה.ב

התובעת גם אישרה בחקירתה הנגדית כי לאחר 1.10.98 משהתייצבה בשרות התעסוקה ולא קיבלה עבודה, שולמה לה דמי אבטלה לאחר 3 חודשים וזאת למשך 6 חודשים ואישרה כי לא הפחיתה סכום זה מסכום הנתבע בגין אי קבלת דמי אבטלה.

הנתבע מר שר בעדותו טען כי התובעת עבדה ב”גן יפה” שמנוהל ע"י רעייתו, יפה שר, שהינה גננת וכי הוא עזר באותו גן בתחום האדמיניסטרטיבי כגון: הסעות ותיקונים. הוא ורעייתו הגיעו להחלטה כי הנתבע 4 ינהל גן בקצה אחר של העיר, גן ששמו הוא "פן אשלים" ומאחר והנתבע איננו איש פדגוגי והתובעת היתה עובדת טובה הוא ביקש ממנה לנהל את הגן וכך הגיעו לחתימת ההסכם ב 25.8.98. באותו הסכם סיכמו את נושא סיום עבודתה של התובעת ב”גן יפה” ואף את תנאי עבודתה בגן החדש שבו היתה אמורה להתחיל לעבוד. העד הוסיף כי במועד חתימת החוזה, היחסים בין הצדדים היו טובים והיו יחסי אמון והתובעת לא דרשה עותק מהחוזה ולכן לא נמסר לה באותו מעמד. העד הוסיף כי הנתבעת 3 המשיכה לנהל את “גן יפה” ולא היתה כל אפשרות שתנהל גם את "“גן אשלים”" שהיה בקצה אחר של העיר, אם כי היא היתה אמורה לתת פתרונות פדגוגיים לבעיות שהתעוררו ב"“גן אשלים”". לאחר שהתובעת אושפזה בבית חולים בסוף אוגוסט ובעת שביקר אצלה, הבין כי לא תוכל להתחיל את העבודה בספטמבר ולכן העסיק מחליפה במהלך ספטמבר. לאחר תום תקופת המחלה של התובעת, ביקש ממנה להציג את האישורים לגבי מחלתה, זאת משהמדובר היה בטיפול בתינוקיה והיא היתה אמורה להרים ילדים אך התובעת לא הראתה אישורים כאלה. התובעת הגיעה ליום או יומיים אך טענה כי איננה חשה בטוב ולא תפקדה כמו שצריך. בין לבין, הילדים כבר התרגלו למטפלת המחליפה ועקב כך לא החלה התובעת לעבוד ב"“גן אשלים”". העד הוסיף כי התובעת שהתגוררה בבית הסמוך ל”גן יפה” גרמה נזק בכך שהודיעה להורים של הילדים שהובאו לגן שגב' יפה שר איננה גננת טובה ועקב כך נוצר מצב שהנתבעים נאלצו לסגור את “גן יפה” והתובעת היא זו שהחלה לנהל במקום את הגן. הנתבעת 4, גב' יפה שר, ציינה כי קיבלה את התובעת לעבודה עפ"י המלצת העובדת, גב' רבקה סגל וכי היחסים עם התובעת היו יחסי ידידות והיא אף שילמה עבור התובעת חשבונות חשמל וגז בעת שנותקו מדירתה ושניתנה לה אפשרות לקחת אוכל מהגן.

העדה הוסיפה כי היא היתה חתומה על הסכם השכירות ב”גן יפה” וכי חוזה השכירות הסתיים ב 7/00 ואז גם עזבה את המושכר. ב”גן אשלים” טענה כי לא היתה חתומה על חוזה השכירות. לטענתה עפ"י ההסכם התובעת העסקתה ב”גן יפה” הסתיימה עם חתימת ההסכם ב 25.8.98 כאשר סוכם שזכויותיה ישולמו בתשלומים. התובעת קיבלה תשלום מלא בסך 12,108 ש"ח וזאת ביום 9.11.98 וזאת לאחר שהתייעצה עם יועץ משפטי. לטענתה מקום עבודתה של התובעת ב”גן אשלים” נשמר עד אשר ב- 10.11.98, היה ברור כי התובעת נמנעת מלהגיע לעבודה ולכן הודע לה שההסכם מבוטל. התובעת איננה זכאית לימי מחלה ולימי חופשה או דמי הבראה מעבר לאלה ששולמו לה בפועל.

לאחר שסקרנו את עדויות הצדדים ועיינו בסיכומי ב"כ הצדדים, הגענו למסקנות כדלקמן:

השאלה הראשונה שבמחלוקת היא השאלה האם התובעת היתה מועסקת במהלך כל תקופת עבודתה ע"י שני הנתבעים מאיר ויפה שר, או שמא כטענת הנתבעים, התובעת הועסקה עד סוף אוגוסט 98 ע"י גב' יפה שר ומ 1.9.98 היתה אמורה להיות מועסקת ע"י מאיר שר.
ב"כ התובעת בסיכומיה טוענת כי העסקתה של התובעת היתה רצופה, זאת משמעסיקיה היו הנתבעים שניהם בהיותם בעל ואשה, כאשר העסיקו את התובעת עד סוף אוגוסט 98 ב”גן יפה” ובהמשך ביקשו להעסיקה ב”גן אשלים”.ו

יש להדגיש כי שני הנתבעים הינם בעל ואשה, כאשר בתקופה הרלוונטית מר מאיר שר היה מובטל וסייע לרעייתו בנושאים הקשורים לניהול “גן יפה” בו עבדה התובעת במשך 3 שנים.

מר מאיר שר, סייע לרעייתו בביצוע תיקונים בגן וכן בהסעת ילדים, וכן סייע בהכנת המשכורות משהינו מנהל חשבונות במקצועו.

הנתבעים החליטו לפתוח גן שאותו ינהל הנתבע מר שר. התובעת היתה אמורה לשמש כאחראית בגן החדש, זאת בהתבסס על נסיונה המעשי, כאשר הנתבעת גב' יפה שר, היתה אמורה להמשיך לנהל את “גן יפה”.

הסכם ההעסקה בין מר מאיר שר והתובעת שנערך במרפסת ביתם של הנתבעים ביום 25.8.98, נרשם בכתב ידה של הנתבעת גב' שר, אשר הסבירה כי כתב ידו של בעלה הינו בלתי קריא.

בית הדין לעבודה רשאי לקבוע, כי מצויים בזירה כמה מעבידים שהם "מעבידים במשותף", כלומר מעבידים שהתקשרו בהתקשרות חוזית אחת כדי לקבל עבודה זהה מהעובד (ר' דב"ע נה/223-3 עמותת אופר נ' יאיר בן ארי, סעיף 9 לפס"ד מיום 6.5.96).נ
יש גם אפשרות לאמץ את דעתו של פרופ' דוד א' פרנקל (ר' ספרו "דיני השותפות בישראל", הוצאת פרלשטיין – גינוסר 2002, בעמ' 149) לפיה ניתן לראות ב"שותפות בלתי רשומה" כתאגיד הנפרד מהשותפים, שיש לו חיות משלו. במקרה כזה היינו רואים את נתבעים 3 ו- 4 (מאיר שר ויפה שר) כמי שנכנסו לשותפות וזו קיבלה על עצמה לנהל עצמאית גני ילדים. ואולם, על פי התרשמותנו המצב העובדתי דנן, אינו מתיר לנו להגיע למסקנה משפטית כזו.ב

עצם העובדה ששני הנתבעים הינם בעל ואישה, אין בו כדי להצדיק את הקביעה שמדובר במעסיקים במשותף (או בשותפות בלתי רשומה הפועלת כתאגיד המנותק מהשותפים). עובדה היא כי “גן יפה” נוהל ע"י הנתבעת גב' יפה שר כאשר בעלה, הנתבע מר מאיר שר, סייע בידה. לעומת זאת הגן החדש, “גן אשלים”, שנפתח תחת מספר עוסק מורשה חדש על שמו של הנתבע, מר מאיר שר, אמור היה להיות מנוהל על ידו. גם העובדה שבאותו הסכם העסקה שנחתם בין התובעת למר מאיר שר, נרשם כי התובעת תקבל פיצויים לגבי 3 שנות עבודתה עד אותו מועד ב”גן יפה”, מלמד דוקא על כוונה למנוע רציפות העסקה בשני הגנים.

עצם העובדה שהצדדים נתנו דעתם לכך שהתובעת תקבל פיצויי פיטורים בגין העסקתה ב”גן יפה” מלמדת כי ביקשו לנתק את תקופת ההעסקה הראשונה והעסקה ב”גן אשלים”. מדובר בשני גנים במיקום גאוגרפי מרוחק זה מזה, כאשר הרישום של המעסיק והעוסק המורשה, ב”גן יפה” וב”גן אשלים” היו נפרדים.

אשר על כן אנחנו קובעים כי על אף נוכחותה של גב' שר במעמד חתימת הסכם ההעסקה ב 25.8.98, אין לראותה כמעסיקה של התובעת לאחר 1.9.98, משברור אף על פי אותו הסכם כי קשר העבודה נותק וסוכם בעת תשלום פיצויי פיטורים.ו

אנו קובעים כי הנתבעים לא היו מעסיקים במשותף או "שותפות בלתי רשומה" וכי יחסי עובד-מעביד בין הנתבעת גב' יפה שר, נסתיימו בסוף אוגוסט 98 ואילו יחסי העבודה בין התובעת לנתבע מר מאיר שר, לא הגיעו לידי מימוש עקב התאונה שבה נפגעה התובעת ותקופת אי הכושר שבאה שבעקבות זאת.

העובדה שפיצויי הפיטורים לא שולמו לתובעת מיד עם סיום ההעסקה, אין בה כדי ללמד על המשך יחסי העבודה, אלא על העובדה שנוכח היחסים התקינים שהיו בין התובעת לשני הנתבעים סיכמו הצדדים ביום 25.8.98 כי פיצויי הפיטורים ישולמו במספר תשלומים נדחים.נ

באשר לתביעה לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים:

משפיצויי הפיטורים שולמו לבסוף ב- 9.11.98, יש להכריע בשאלה האם התובעת זכאית לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים כתביעתה.
התובעת בכתב התביעה דרשה פיצויי פיטורים בגין 37 חודשי עבודה, דהיינו עבור חודש נוסף מעבר לתקופת העסקתה ע"י הנתבעת גב' שר יפה. משקבענו כי לא קיימת רציפות בין תקופות ההעסקה וכי יחסי העבודה בין התובעת לגב' יפה שר נסתיימו בסוף אוגוסט 98, זכאית התובעת לפיצויי פיטורים מגב' יפה שר בגין 36 חודשי עבודה, דהיינו 3 שנים וזאת עפ"י שכר של 2,667 ₪, דהיינו פיצויי פיטורים בסך 8,001 ₪. סכום זה יחד עם סכום נוסף של 4,420 ₪ בגין דמי הבראה שולמו לתובעת כאמור ביום 9.11.98.

התובעת איננה זכאית לפיצויי פיטורים בגין חודש נוסף משחוזה העבודה בינה ובין מר מאיר שר לא הגיעו לידי מימוש והיא לא עבדה אצלו בפועל, וממילא חודש עבודה כשהוא לבדו אינו מזכה בפיצויי פיטורים.ב

נחזור אם כן לשאלה האם יש בעובדה שפיצויי הפיטורין בגין 3 שנות ההעסקה בגן יפה ששולמו באיחור של כחודשיים יש בהם כדי לחייב את הנתבע בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. בכתב ההגנה ובסיכומי הנתבעים נטען כי האיחור בתשלום נבע מהסכמה בין הצדדים לגבי תשלום פיצויי פיטורים בתשלומים, וכי לאחר שהנתבעת גב' שר קיבלה ייעוץ משפטי שילמה את מלוא פיצויי הפיטורים ב 9.11.92.

בנסיבות העניין ברור כי לנתבעת גב' שר עומדות ההגנות שנקבעו בסעיף 18 לחוק ואשר קובעות כי טעות בתום לב יש בה כדי להצדיק הפחתת פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. הצדדים לא היו מיוצגים בעת שסיכמו בינהם כי פיצויי הפיטורים ישולמו בתשלומים ולכן ברור כי סיכום זה יכול להוות משום הגנה לנתבעת והצדקה לאיחור בתשלום הפיצויים. משכך יש להפחית את גובה פיצויי הלנת פיצויי הפיטורים ולהעמידם בגובה של 1,000 ₪, כערכם ביום 9.11.98.




באשר לתביעה להודעה מוקדמת –

התובעת פוטרה בהסכמה מעבודתה בגן יפה בסוף אוגוסט 98, והיתה אמורה להתחיל את עבודתה בגן אשלים אצל המעסיק החדש ב 1.9.98. לתובעת לא ניתנה הודעה מוקדמת בגין סיום העסקתה בגן יפה ולכן זכאית היא עפ"י שכרה האחרון בגן יפה לתמורת הודעה מוקדמת וזאת בשיעור חודש ימים בסך 2,667 ₪.

באשר לימי מחלה-

משהתובעת טרם החלה את עבודתה בגן אשלים, היא לא צברה תקופת אכשרה המזכה בתשלום ימי מחלה עפ"י החוק ולכן תביעתה לימי מחלה, אשר צריכה להיות מופנית אל המעסיק החדש בלבד, מר מאיר שר, דינה להדחות.

דמי מחלה מגיעים לעובד אך ורק בגין תקופה בה שררו יחסי עובד ומעביד (ר' דב"ע נה/244-3 רומיה נהרי נ' האופרה הישראלית, סע' 8 לפס"ד מיום 2.10.95).ו
זאת אנו קובעים אף מבלי להכנס למחלוקת בין הצדדים אם התובעת נדרשה להציג אישורים רפואיים ולא הציגה.

באשר לתביעה בגין הפרת חוזה –

התובעת טוענת כי אי הופעתה לעבודה בגן אשלים ב 1.9.98 נבעה כתוצאה ממחלתה, בעקבות הפציעה הבלתי צפויה וכי לאחר חודש מחלה היתה מעוניינת להמשיך בעבודה מתוך כוונה לקיים את חוזה ההעסקה שנחתם ב 28.8.98. לדבריה הדבר נמנע ממנה בעקבות הפרת ההסכם ע"י הנתבעים ומשמדובר בחוזה לתקופה קצובה תובעת היא שכר בגין כל שנת הלימודים מ 1.9.98 ועד 30.8.99.

בעניין זה נטען ע"י הנתבעים כי מי שהפר את הסכם ההעסקה היתה התובעת אשר כאמור לא הגיעה לעבודה בספטמבר ואף לא המציאה אישורי מחלה ולא עדכנה את הנתבעים לגבי המועד בו היא צפויה לחזור. לכן לגרסתם נאלצו לחפש מטפלות מחליפות מבלי לדעת את משך תקופת העדרותה של התובעת.

הנתבע מר שר אף מציין כי מתוך כוונה שהיתה לו להמשיך ולהעסיק את התובעת הסיע אותה ברכבו לגן במהלך ספטמבר כדי שהילדים יכירו אותה ואף שהתובעת אמרה כי יש לה אישורים רפואיים, היא לא הציגה אותם אלא לאחר 3 חודשים ממועד פציעתה.

הנתבעים מדגישים את העובדה כי מתוך תמליל השיחה שהתובעת הקליטה ב- 4.9.98 עולה בבירור כי כבר במועד זה התובעת סברה כי הנתבע עומד לסדר אותה, וכי הדבר עומד בניגוד לעובדה שב 10.9.98 הנתבע מר שר עדיין מנסה לשכנע ואף מסיע את התובעת כדי שתכיר את הילדים בגן.
לטענת הנתבעים, התובעת היא זו שהחליטה כי הנסיעה לגן אשלים אינה מתאימה לה משהוא גן מרוחק, בעוד היא התגוררה בצמוד לגן יפה וכי ניצלה את מחלתה כדי להפר את ההסכם.

סבורים אנו כי בנסיבות המקרה נוכח הפציעה של התובעת ב 28.8.98 ומשהיתה בלתי כשירה לעבודה עד סוף ספטמבר 98, אין לראות את התובעת כמי שביקשה להפר את הסכם ההעסקה. גם לאחר מועד זה כל עוד לא היה בידה של התובעת אישור רפואי הקובע את כושר עבודתה ואף לא אישור מחלה מתאים, לא יכלה התובעת לחזור לעבודתה.

מנגד הנתבע מר שר היה מודע לעובדת ההגבלה בכושרה של התובעת ואף ביקש לקבל אישור על מצבה הרפואי מרופא תעסוקה. לכן משהחליט שלא להמשיך להעסיקה יש לראותו כמי שהביא את ההסכם בין הצדדים לידי גמר ובכך מנע מהתובעת להתחיל בעבודה בגן אשלים.

משכך קבענו, נותרה בעינה השאלה מהו הפיצוי שהתובעת זכאית לו בגין כך שנמנע ממנה בתום תקופת המחלה להתחיל בעבודתה. התובעת כאמור דורשת שכר בגין שנה מלאה בטענה כי במועד שהחלימה כבר לא יכלה להשתלב בגן ילדים אחר. התובעת לא מציינת כי כבר מאוקטובר פנתה לשרות התעסוקה בתביעה לדמי אבטלה ואף שולמו לה דמי אבטלה עד חודש פברואר 99. (על חובת הפחתת "דמי האבטלה" משומת הנזק, ר' דב"ע מז/159-3 מדמוני נ' המועצה המקומית נתיבות, פד"ע כ' 144; י. לובוצקי, "חוזה עבודה וזכויות העובד", פר' 4, עמ' 8, מהדורת 2001).נ

עובדה נוספת שעלינו לקחת בחשבון היא שהנתבע מר שר החל להפעיל גן פעוטות בספטמבר 98, כאשר התובעת שהיתה אמורה להיות המפעילה של הגן, לא יכלה לפתוח את שנת הלימודים ונעדרה עד חודש נובמבר מבלי להמציא אישור על כושר עבודתה עד 26.11. בנסיבות אלה היה ניתן לקבל את טענת הנתבע כי היה עליו לפעול לביסוס עסקו ולכן היה עליו לסכם עם מטפלת מחליפה לתובעת בהתראה מיידית וכי משלא ידע מתי התובעת תחזור לעבודה נאלץ להחליט על העסקת אותה מחליפה באופן קבוע משהילדים כבר התרגלו אליה.ב

בנסיבות אלה סבורים אנו כי יהיה זה נכון לחייב את הנתבע בפיצוי התובעת בגין הפרת ההסכם, בשיעור של שתי משכורות חודשיות, כלומר בסך 5,334 ₪.

באשר לתביעה לפדיון ימי חופשה –

שוכנענו כי התובעת ניצלה ימי חופשה מידי שנה בחודש אוקטובר כאשר הנתבעת 1 שילמה לה בגין אותו חודש שכר מלא אף שהתובעת לא עבדה את אותו חודש ואף ניתנה לה רשות לנהל קייטנה פרטית בגן הילדים של הנתבעים, תוך שהתמורה הגיעה לכיסה של התובעת.

המעביד הוכיח אפוא שהתובעת קיבלה חופשה שנתית ובכך עמד בנטל הראיה המוטל לעניין זה עליו (ר' דב"ע נו/299-3 אריה לוי ואח' נ' סומיה גונזגה, סע' 9 לפס"ד מיום 3.6.97). כמובן שתביעתו שכנגד להשבת "ימי חופשה שניתנו ביתר – תדחה. אין מדובר בימי חופשה נוספים (בקיץ) שהתובעת קיבלה מתוך טעות, אלא מדובר בהטבת תנאי עבודה שאין ממנה דרך חזרה.ו

סוף דבר:

התביעה מתקבלת בחלקה, ובאופן הבא:

1. נתבעת מס' 4 (יפה שר) תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
א.    סך של 1,000 ₪ כפיצויי הלנת פיצויי פיטורים בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 9.11.98.נ
ב.     סך של 2,667 ₪ כ"תמורת הודעה מוקדמת", בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום הפסקת העבודה (1.9.98).ב

2. נתבע מס' 3 (מאיר שר) ישלם לתובעת סך של 5,334 ₪ כפיצוי בקשר להפרת חוזה לקבלת עבודה. סכום זה צמוד למדד ונושא ריבית חוקית מיום 1.9.98 ועד ליום התשלום בפועל.ו

3. נתבעים 3 ו- 4 ישאו בהוצאות משפט (חלקיות) בסך של 3,500 ₪ בצרוף מע"מ כשכ"ט.נ


ערעור: בזכות, תוך 30 יום.ב




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין משכורת

  2. ניכוי חוב ממשכורת

  3. משכורת פעיל בחירות

  4. משכורת רופא עיניים

  5. הצמדת משכורת למדד

  6. משכורת יועץ פרסום

  7. משכורת טכנאי רנטגן

  8. משכורת קובעת אחרונה

  9. משכורת דוקטור ללשון

  10. עיכוב בתשלום משכורת

  11. עבודה בחקלאות משכורת

  12. משכורת מלצרית חצי משרה

  13. משכורת נהגי אוטובוס דן

  14. משכורת מזכירה בבית ספר

  15. היום הקובע לתשלום משכורת

  16. טעות במשכורת לטובת העובד

  17. תביעה לתשלום משכורת גננת

  18. ניכוי ממשכורת בגין נזקים

  19. תביעה להחזר ניכוי ממשכורת

  20. פיצויים לפי משכורת אחרונה

  21. ניכוי ממשכורת עובד סוציאלי

  22. איחור בתשלום משכורת למורים

  23. פיצויי פיטורים משכורת אחרונה

  24. תשלום משכורות לעובדים בשביתה

  25. אי תשלום משכורת על חודש אחד

  26. חישוב משכורת לפי ממוצע משוקלל

  27. תשלום משכורת עובד על בסיס נטו

  28. קבלת משכורת במהלך השעיה מעבודה

  29. איחור בתשלום משכורת נבחרי ציבור

  30. קריינות פרסומות בקניון - משכורת

  31. משכורת מנהלי מחלקות בבית חולים

  32. ניכוי ממשכורת עובד לצורך תרומה

  33. תביעה לתשלום משכורת על 3 חודשים

  34. תביעה לתשלום משכורת החודש האחרון

  35. תביעה לתשלום משכורת על מספר ימים

  36. משכורת על בסיס עלות העסקה כוללת

  37. תביעה למשכורת על עבודה של יומיים

  38. תביעה להחזרת כספים שנוכו ממשכורת

  39. פיצוי 6 משכורות עקב פגם בפיטורים

  40. פיטורי עובד שמשכורתו שולמה בחו''ל

  41. תאונת דרכים לנפגע עם משכורת גבוהה

  42. חישוב תוספות שכר לצורך משכורת קובעת

  43. תביעה של מתקין לקבל משכורת על התקנות

  44. תשלום משכורת לעובדים בזמן שביתה במפעל

  45. התפטרות בגלל אי תשלום משכורת 2 חודשים

  46. תביעה לתשלום משכורת על תקופת אי עבודה

  47. ניכוי ממשכורת בגין היעדרויות לא מוצדקות

  48. אי תשלום משכורת לעובד במשך מספר חודשים

  49. זכות מאמן מפוטר לקבל משכורת עד סוף העונה

  50. התפטרות בדין מפוטר - איחור בתשלום משכורת

  51. המשכורת הקובעת של עובד מדינה במשרה חלקית

  52. האם עובד מושעה בגלל הליך פלילי מקבל משכורת ?

  53. העסקת עובד בידיעה שאין אפשרות לשלם לו משכורת

  54. אי תשלום משכורת לעובדים שהשתתפו בצעדים ארגוניים

  55. ההבחנה בין משכורת חו''ל לבין משכורת רגילה בארץ

  56. מחלוקת לגבי גובה משכורת אחרונה לעניין פיצויי פיטורים

  57. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון