האם בית קפה מהווה מטרד לשכנים ?

האם בית קפה מהווה מטרד לשכנים ?  
א.                עובדות

  1.       המבקשים בעלי דירות ברח' קלאוזנר ברעננה, בסופו של הרחוב, בקטע בו הוא סמוך לרח' פרדס משותף המאונך לו.
  2.       רח' פרדס משותף בקטע בו אנו עוסקים מצוי מרביתו בתחום העיר רעננה (חלקו הצפוני) ומיעוטו חלקו הדרומי בתחום שיפוטו של מושב גבעת ח"ן הנמנה על ישובי המועצה האזורית דרום השרון.


3.      מעבר לשפתו הדרומית של רח' פרדס משותף 1 הפעילו: המשיב 3 מסגריה שנודעה בשם מסגרית אפי וביום הדיון 30.5.01 הוא פנה את הנכס בו החזיק בשכירות.
המשיבים 4 ו – 5 הפעילו בית מלאכה לתיקון מכסחות דשא שנודע בשם מסחרי טכנו כל רעננה. עסק זה פונה אף הוא, וביום הדיון הוא היה ריק ממחזיק.נ
בנם של המשיבים 1ו – 2 ניר ירדני, מפעיל בסמוך בית קפה הפועל תחת השם המסחרי "קצה העיר".ב
4.      המקרקעין עליהם נצבים כל העסקים הנ"ל, מיועדים לפי חוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התכנון") לשימוש חקלאי לכל העסקים שפעלו ופועלים במקום אין רישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים תשכ"ח – 1968 (להלן:"חוק הרישוי"). ביחס לבית הקפה התקיים דיון בפני כב' ס. נשיא של ביהמ"ש זה, השופט ח. פדר. בתיק עמ"ק 5279/00 הנאשם שם, ניר ירדני, הודה בניהול עסק ללא רישיון, ניתן צו סגירה דחוי ליום 22.6.01 אלא אם עד אותו מועד תעניק רשות הרישוי של המועצה האזורית דרום השרון רישיון כדין.
5.      בבקשה שלפני אני מתבקש ליתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבים או מי מטעמם להשתמש במקרקעין לצרכי עסק מכל מין וסוג שהוא.
 
ב.                 הדיון
1. המבקשים טוענים כי:
א.    הפעילות העסקית במקרקעין ללא היתר לשימוש חורג עפ"י חוק התכנון וללא רישיון עסק עפ"י חוק הרישוי מהווים הפרת חובה חקוקה ומעוולים כלפיהם עפ"י פקודת הנזיקין.ו
ב.     1. עפ"י הוראות הפסיקה די בהוכחת "אי נוחות" להבדיל ממטרד ע"מ להכנס בגדרי העוולה של הפר חובה חקוקה ועל כן הם זכאים לסעד המבוקש על ידם.נ
2. אי הנוחות הנגרמת להם מתבטאת בהחניית כלי רכב של המשתמשים בבית קפה על המדרכות ו/או הכניסות לבתיהם הנמצאים בסמוך וכן קולות הפרידה של הסועדים בעיקר בשעות לילה מאוחרות מטרידות את מנוחתם ושלוותם.
ביחס לשני העסקים של המסגריה ותיקון כלי עבודה ישנו רעש במובן אי נוחות (להבדיל ממטרד).ב
3. לכל העסקים אין מקומות חניה מוסדרים וכל הבאים אליהם חונים
בצורה מסוכנת בחזיתם במקום בו רח' פרדס משותף צר ביותר.
עובדה זו גורמת לתאונות או "כמעט תאונות" בצומת קלאוזנר פרדס משותף תופעה זו אף היא באה בגדרי אי נוחות.
ג.       לא יתנגדו להפעלת עסק של בית קפה אם וכאשר יחזיק מפעילו ברשוי מתאים לפי חוק התכנון או חוק הרישוי.
2. המשיבים טוענים כי:
א.    המסגריה מופעלת זה שנות דור, תחילה על ידי המנוח ישראל ירדני ז"ל , אחריו המשיב 1 ואח"כ על ידי המשיב 3., מעולם לא נדרשו לרישיון כלשהו. הבקשה ככל שהיא נוגעת למסגריה ולעסק לתיקון מכסחות דשא לוקה בשיהוי רב היוצר מניעות מלתבוע את המשיבים.ו
ב.     באשר לבית הקפה הם פועלים להשגת רישוי מתאים ואין לכרוך בין חוק התכנון לבין חוק הרישוי. בכל מקרה, לענין חוק התכנון אין למבקשים כל מעמד ובכלל נושא זה מסור כל כולו לביהמ"ש לענינים מנהליים ולא לביהמ"ש זה.
ג.       בית הקפה אינו מהווה מטרד לסביבה הן עפ"י חוות דעתו של המומחה מר י. קדמן, מומחה בתחום הרעש ואקוסטיקה, והן עפ"י סרט וידאו שהוצג בישיבת יום 30.5.00 ובו צולמו שני ערבים אקראיים (לילות שבת) בהם בית הקפה ארח מספר מועט של סועדים ובסביבת בתי המבקשים לא התבצעה חניה פרועה של כלי רכב.
ד.     מתן צו כמבוקש על ידי המבקשים יגרום לפגיעה קשה בפרנסתם ויש לאפשר להם לנקוט בכל ההליכים הדרושים לקבלת כל היתר ו/או רישיון עפ"י חיקוק שלא תחת "איום " של צו מניעה.
3.      לאחר שקראתי את תצהירי הצדדים, החקירות הנגדיות והסיכומים שהשמיעו הפרקליטים, דעתי כי דין הבקשה להתקבל מן הנימוקים שיפורטו להלן.נ
יש בחומר הראיות כדי להצביע כיצד עבירות שאדם דש בהן בעקביו הופכות לעבירות חמורות יותר ויותר עד כדי סיכון חיי אדם בצומת הרחובות קלאוזנר ופרדס משותף. כיצד למסגריה הפועלת בשטח חקלאי מתווסף עסק לתיקון מכסחות דשא, ומשהרשויות המופקדות על אכיפת החוק אינן ממהרות לפעול מצטרף בית קפה למתחם, ומי יודע מה עוד מתוכנן במוחם של המשיבים 1 ו-2 בשטח זה.
4. בתיהם של המבקשים מצוי בליבה של שכונת מגורים שלווה בתוככי העיר רעננה, על כן אין חולק. אומנם רח' פרדס משותף הפך – שלא בטובתו – לנתיב תחבורה אלטרנטיבי לרח' אחוזה, החוצה את רעננה ממזרח למערב וההפך, זאת נוכח העיכוב בסלילתו של כביש עוקף רעננה דרום הידוע בכנויו כביש 531. נפח התנועה בכביש זה עלה, וגם על כך אין חולק. לכן המשך תפעולם של עסקי המשיבים ללא הסדר של חניה מחוץ לתחומי הכביש הינו דחוף וגובל בזלזול בחיי אדם.ב
5.      באשר לעסקים של מסגריה ותיקון מכסחות דשא, הצהירו המשיבים 3 עד 5 כי אין הם פועלים במקום ולכן מוצא בזאת צו מניעה האוסר על מי מהמשיבים לפעול במקרקעין הידועים כחלקה 1 בגוש 6585 ברח' פרדס משותף פינת רח' קלאוזנר ברעננה / מועצה אזורית דרום השרון. כך שלמעשה טענת השיהוי נופלת ומטרתם של המבקשים צופה פני עתיד שלא תחודש פעילות במתחם שיש בה לגרום להם אי נוחות שיכולה לעלות בשלב מסויים עד כדי מטרד.


באשר לטענת המשיבים כי אינני מוסמך לדון בתובענה בשל היותה בעלת אופי "בג"צי" אני מפנה לאשר אמרתי בבש"א 1795/01 ובעיקר לפסה"ד המנחה בע"א (ירושלים) 6121/99 החברה להגנת הטבע נ. עמותת בית הכנסת הגדול אוהל משה – פורסם בדינים מחוזי ל"ב (5) עמ' 407.

בפסקה 8 לפסה"ד המודפס נקבע :
"לא כל אדם החש עצמו נפגע ממעשה אסור, הסובל מנזק כאמור, זכאי לבוא אל שערי בית המשפט בתובענה אזרחית למניעת העוולה".ו
למטה מן הדברים מוסיף ביהמ"ש ואומר באותה פסקה:
"בעוד שלשמירה על אינטרס הציבורי הכללי מופקדות הרשויות המוסמכות, הרי לאינטרס הפרטי הותר פתח מסויים לנפגע קרוב-שכן או מי שקניינו עלול להנזק – לעמוד על זכויותיו גם במסגרת המשפט האזרחי".

7. (א) מחומר הראיות המצוי בתיק, אין לי ספק כי המבקשים הינם בבחינת שכן או מי שקניינו עלול להנזק. העובדה כי עסקינן בשתי רשויות מוניציפליות שונות (רעננה ומועצה אזורית דרום השרון), אין בה לכשעצמה כדי להעיד על ריחוק.
בתי המבקשים מצויים בסמיכות המתבקשת לדעתי וכל שמפריד ביניהם מרבית רוחבו של רח' פרדס משותף. היא מעניקה להם את זכות הכניסה לפתחו הצר של ביהמ"ש בתביעה אזרחית להבדיל מהתובענה המינהלית שמקומה אכן בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
(ב) גם לו קיבלתי את טענת ב"כ המשיבים כי אין המקרקעין של המבקשים בבחינת "נכס גובל" כמשמעותו בחוק התכנון, אזי לצורך הדיון כאן אינני מקבל טענה זו והמבקשים אכן מצויים בסמיכות הראויה והמתבקשת.נ
 
 
8.             א. טוענת ב"כ המשיבים כי המבקשים לא הוכיחו כל קשר סיבתי בין מעשי המשיבים, או מי מהם, שגרמו לנזק כלשהו למבקשים. בכל הכבוד הראוי, טענה זו אינה ממין העניין. באי בית הקפה ו/או המסגריה בשעתו ו/או בית המלאכה הגיעו אך ורק משום המצאות העסקים שם. העובדה כי למפעילי בית הקפה אין שליטה על הסועדים המחנים את כלי רכבם במקום שהם מחנים, אין בה לכשעצמה כדי לגרוע מזכויות המבקשים. חלק מהסדרת הרישוי עניינו חניה סמוכה וקרובה לעסק.
בתמונות שהוצגו לי ומסרט הוידאו עולה בברור כי לסועדים בבית הקפה, אין די מקום חניה והם מחפשים את המקום הקרוב ביותר והנוח ביותר להחנות כלי הרכב.
ב.        לענין זה נאמנה עלי עדותו של המשיב מר ויזנפלד שתיאר כיצד היה עומד על המשמר בעיקר בימי ו', כדי למנוע ממוזמני בית הקפה מלחסום דרכי הגישה לעסקו. הוא מאשר בעדותו כי הסועדים היו בוחרים מקום חניה, סמוך ככל האפשר לבית הקפה, מבלי להתחשב בסביבה, לרבות החניית כלי רכב – בעשרותיהם – כדבריו בסביבה בעיקר בימות הקיץ.ב
ג.    תוך כדי כתיבת פס"ד זה, הגיעה אלי בקשת המשיבים להתיר להם
הגשת אסמכתא משפטית נוספת. בבקשה נפרטים המשיבים הליך שנקטו בעלים של שתי תחנות דלק המתחרות זו בזו והשתמשו בעילה של הפרת חובה חקוקה, ככלי נשק להכות זה את זה.ו
החלטתי לקבל את הבקשה ללא צורך בתגובת הצד שכנגד משום שלאחר שקראתי את האסמכתא היא משרתת דוקא את אותו צד שכנגד. הבקשה סומנה על ידי כבש"א 2771/01.נ
מקריאת פסה"ד של כב' השופט (כתוארו אז) אליקים רובינשטיין בת.א (ירושלים) 544/95 מימי כהן ואח' נ' סלים שבו ואח', פורסם בתקדין מחוזי 96 (2), 2817, קובע כב' השופט רובינשטיין בסעיף 12(2)(א) (עמ' 5 לפסה"ד המודפס) תוך שהוא מסתמך על דברי כב' הנשיא ברק לאמור:
" שכנים הנפגעים באיכות חייהם זכאים לסעד של צו מניעה
אם הופרה חובה בתחום התכנון והבניה כלפיהם; "מי
שנפגע עקב הפרה של חוקי התכנון והבניה זכאי לסעד,
ובכלל זה צו מניעה, אף אם הפגיעה אינה מגיעה כדי
מטרד, די לו שיראה שנגרמה לו אי נוחות" (ת"א (ת.א.) 55414/91, המ' 34113/91 נציגות הבית המשותף נ'
אגודת הציירים והפסלים, פס"מ נ"ב (79 ,72 (4)".ב
ולמטה מן הדברים מוסיף ביהמ"ש ואומר:
"באותו מקרה, אשר בו ניתן צו מניעה, הוכר גם העדר רשיון
עסק כעילה של הפרת חובה חקוקה, תוך הפירוש כי מטרת
הרישוי, בין השאר, להבטיח התאמה לתכנית בנין ערים,
הגנה על בטיחות וכדומה. ראה סעיף 1 לחוק רישוי עסקים
התשכ"ח - 1968 המונה את מטרות אותו חוק, ובהן איכות
נאותה של הסביבה, בטיחות, קיום הדינים הנוגעים לתכנון
ובניה ולשירותי כבאות."
משמע, הפסיקה עליה מסתמכת ב"כ המשיבים פועלת לרעת המשיבים ולא לטובתם.ו
ד.                 לא זו אף זו, בין לבין ניתן ביום 23.5.01 פסה"ד המחייב של ביהמ"ש העליון בע"א 5792/99 בפרשת עיתון "משפחה" נ' עיתון "משפחה טובה" ע"י כב' השופט חשין (לא פורסם, אך מצוי באינטרנט), אף בפרשה זו התביעה היתה בין עסקים מתחרים והפעם היו אלה עיתונים מתחרים.נ
משאני מיישם את העקרונות שקבע כב' השופט חשין בסעיפים 24 ו-25 לפסה"ד המודפס, יחד עם דברי כב' השופט רובינשטיין שצוטטו לעיל, אין לי ספק כי נוכח האמור בתקנה 12(ב)(2) לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2000, ותקנה 12(ב)(8) לתקנות האמורות, נופלים המבקשים בגדרי שכנים קרובים ומעוניינים.ב
נוכח האמור בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), תשמ"ג-1983 והתקן שבתוספת, אין בית הקפה והן העסקים האחרים עונים לאמור בתקנות.ו
הפרת הוראות שתי מערכות התקנות האמורות לפי פירושן הנכון, גרמה למבקשים את הנזק ואותו יש למנוע כמבוקש על ידם.נ
9.      באשר לחוות דעתו של המומחה מטעם המשיבים, סבורני כי אין צורך
להתכבד ולהכנס לפרטיה, משום שדי לי בהחניה מאסיבית של כלי רכב וקולות הסועדים הנפרדים "פרידה ישראלית" בתום אירוע או מפגש, כאשר הרעש אותו הם יוצרים בשעת פרידתם עולה לדעת המומחה על רעש המותר בחוק.
10.  לא זו אף זו, העד מר ניר ירדני, המפעיל בפועל את בית הקפה הודה בקיום אירועים רבי משתתפים כמו סעודת בר מצווה ששימשה יסוד לתביעה נגדו בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה בתיק תביעות קטנות 2911/00.ב
כמו כן, הודה העד בחקירתו כי אין כל מניעה מצידו לערוך אירועים ל – 80 איש ואף יותר מכך.ו
עד זה שח לפי תומו (בניגוד לאביו שניסה, אך לא הצליח לשכנעני בדבר הפעילות העסקית הנמוכה) והודה כי מבחינתו אין כל מניעה או עכבה שבית הקפה יפעל כל עוד יהיו בו סועדים ללא התחשבות בשעת לילה בה מדובר.


כיוון שחברי כב' השופט פדר, העניק למשיבים הזדמנות לקבל רישוי מתאים לבית הקפה, עד יום 22.6.01 לא אתן צו מניעה קבוע מיידי אלא צו המניעה יכנס לתוקפו החל מיום 22.6.01, זולת אם ישיגו המשיבים רישיון מתאים לפי חוק הרישוי.

 
ה.                לסיכום

  1.       מכל האמור לעיל הבקשה מתקבלת.
  2.       באשר להוצאות , מקובלת עלי עמדת ב"כ המשיבים כי נוכח אופי התנהלותה של התובענה כפי שבטאה בסיכומיה יופחתו ההוצאות ואני מעמידם על סך של 15,000 ₪ בליוויית ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

 
ניתן היום כ"ב בסיון, תשס"א (13 ביוני 2001) בהעדר הצדדים.


דוד גדול, שופט      



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מטרד ליחיד

  2. מטרד ליחיד רעש

  3. יסודות עוולת מטרד ליחיד

  4. הסרת עמודים בעילה של מטרד

  5. תביעה ייצוגית בגין מטרד ריח

  6. מטרד ריח - תביעה נגד העירייה

  7. האם בית קפה מהווה מטרד לשכנים ?

  8. מטרדים בעקבות שינוי השימוש במושכר

  9. כניסה לדירה לצורך פינוי מטרד תברואתי

  10. תביעה בגין מטרד רעש זיהום אוויר של מטוסים

  11. מטרד ליחיד - סעיף 44(א) לפקודת הנזיקין

  12. האם ריבוי הפעוטונים והגנים ברחוב יוצר מטרד מצטבר

  13. מטרד בגין תכנית עקב רימזור הצומת והתאורה החזקה בעיקר בשעות הלילה

  14. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון