חבלה בלט דיסק מותני

חבלה בלט דיסק מותני
רקע ועובדות:
המערער, יליד 1950, התגייס למשמר הגבול בשנת 1976 בפרופיל 97 ומשרת עד היום במשמר הגבול.


במהלך השירות, אירעו למערער שלוש תאונות:
האחת – תאונת דרכים מתאריך 5.7.96, בה נחבל, לטענתו, בגבו, בצוארו, במותן ימין ובברך ימין (להלן: "התאונה הראשונה");
השניה – מתאריך 3.8.99, בה נפגע בברך ימין בעת יציאה מרכב;
והשלישית – מתאריך 10.4.00, בה נפגע בגבו התחתון, עת שהרים ארגז ציוד כבד תוך תנועה סיבובית של גבו.נ

בתאריך 30.10.00 הגיש המערער שתי בקשות להכרת זכות (חבלה) לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט-1959 (נוסח משולב).ב
בבקשה אחת, התייחס המערער לתאונת הדרכים שאירעה לו בתאריך 5.7.96, בה נפגע בגב, במותן ימין ובברך ימין;
ובבקשה השניה הוא מתייחס לפגיעה בברך שקרתה לו בזמן יציאה מרכב, עת הברך נתקלה בדלת.ו

לתמיכה בבקשותיו, הגיש המערער לקצין התגמולים תצהיר שנחתם בתאריך 13.11.00.נ

בתצהיר הוא מתייחס לשלושת האירועים שאירעו לו במהלך השירות כדלקמן:
הראשון – תאונת הדרכים מיום 5.7.96 – הוגש דו"ח פציעה בתאריך 21.7.96;
השני – הפגיעה בברך ימין בעת יציאתו מרכב, במהלך פעילות שוטפת בתאריך 3.8.99 – הוגש דו"ח פציעה בתאריך 3.8.99;
והשלישי – בתאריך 10.4.00, בעת הרמת ארגז ציוד אמל"ח בתנועה סיבובית, נפגע בגב תחתון – הוגש דו"ח פציעה בתאריך 3.5.00.ב

בתאריך 6.5.01 הודיע קצין התגמולים למערער על קבלת התביעה בגין הברך ועל דחית התביעה בגין כאבי הגב והצואר, כדלקמן:
"לאחר עיון בתביעתך ובתוצאות הבדיקות הרפואיות, הגעתי למסקנה כי החבלה בברך ימין מ-3.8.99 אירעה בתקופת שירותך, עקב שירותך במשטרה.ו
הועדה הרפואית בישיבתה בתאריך 23.4.01, קבעה את דרגת נכותך ל-10% עבור מ.א כריתת מיניסקוס מדיאלי ברך ימין...נ
באשר ליתר הפגימות, נדחית תביעתך, בהסתמך על תוצאות הבדיקות והנימוקים המצוינים בחוות דעת הרפואית מתאריך 12.2.01 ו-8.3.01 המצ"ב, לפיה הגעתי למסקנה כי אין קשר בין כאבי הצואר וגב תחתון ובין החבלות מ-5.7.96 ו-10.4.00, כמשמעותו בסעיף 1 לחוק;

ומכאן הערעור שבפנינו.ב



לתמיכה בערעורו, הגיש המערער תצהיר מיום 7.2.02 וכן שתי חוות דעת מומחה של ד"ר קרת:
הראשונה - מיום 23.11.01
השניה - חוות דעת משלימה מיום 3.2.03, ובה מגיב ד"ר קרת לאמור בחוות הדעת של פרופ' ביאליק.ו

המשיב הגיש כתב תשובה, בו הוא דוחה את העובדות הנטענות ע"י המערער וטוען כי המערער התלונן מספר פעמים על כאבים בגב תחתון ובצואר במהלך השירות בין השנים 1976-1996, ומבקש לקבוע כי אין קשר בין כאבי הגב והצואר מהם סובל המערער לתאונות הנזכרות בתביעתו, ובכך מסתמך ב"כ המשיב על חוות דעת אלה של פרופ'' ביאליק:
הראשונה – מיום 12.2.01 (שניתנה לבקשת קצין התגמולים);
השניה – מיום 8.3.01 (שמהווה השלמת חוות הדעת הראשונה לאחר קבלת תוצאות בדיקות מיפוי עצם);
והשלישית – מיום 7.3.02 (שניתנה לבקשת ב"כ המשיב), ובה מגיב פרופ' ביאליק לאמור ע"י ד"ר קרת בחוות דעתו.נ

המערער נחקר בחקירה נגדית על תצהירו.ב

הצדדים הגישו סיכומים בכתב.ו

דיון:
אין למעשה מחלוקת בין הצדדים לגבי שני האירועים שאירעו למערער, האחד - תאונת הדרכים מיום 5.7.96 והשני – הרמת ארגז ציוד שאירעה בתאריך 10.4.00.נ

המחלוקת היא בענין הקשר הסיבתי שבין האירועים הנטענים ע"י המערער לבין כאבי הגב והצואר עליהם הוא מתלונן.ב

למשיב שתי טענות לענין הקשר הסיבתי:
א. המערער סבל והתלונן על כאבי גב וצואר לפני אירוע תאונת הדרכים במשך כ-20 שנה, משנת 1976 ועד שנת 1996.
ב. אין רישומים ומימצאים הקושרים בין האירועים הנ"ל לבין הכאבים עליהם מתלונן המערער משנת 1976 ועד שנת 1996.ו

לטענת ב"כ המערער, כאבי הגב שהיו לו לפני תאונת הדרכים היו קלים וחולפים, ואילו כאבי הגב מהם הוא סובל לאחר תאונת הדרכים ולאחר הרמת המשא הכבד, הם בעלי אופי קשה ומתמיד.נ
ב"כ המערער סבור כי יש רישומים ומימצאים הקושרים בין האירועים ובין הכאבים.ב

המחלוקת היא איפוא בין המומחים הרפואיים, פרופ' ביאליק– הקובע כי כאבי המערער הינם "...על רקע שינויים ניווניים ועל רקע בלט דיסק בין חוליתי-מותני, אשר מתפתחים בבני גילו. אין רישומים ומימצאים לאחר החבלות המוזכרות, לא רישומים בתיקו ולא תוצאת הבדיקה היום, המעידים על תוצאות החבלה...";
ואילו ד"ר קרת – הקובע כי ..."הנכות שנגרמה למר מליחי, נובעת מהתאונות הנ"ל, שנגרמו במהלך ועקב שירותו הבטחוני..."
לטענתו, חוות הדעת של פרופ' ביאליק הינן "...מוטעות", בלתי מדויקות וחוטאות לעובדות...", כפי שמפורט בחוות דעתו השניה מיום 3.2.03.ו

המערער טוען כי כאבי הגב והצואר מהם הוא סובל נגרמו כתוצאה משני אירועים:
האחד – תאונת הדרכים משנת 96', והשני – הרמת הארגז בשנת 2000.נ


יש איפוא לבחון את נסיבות כל אחת מן התאונות ולראות האם יש מימצאים רפואיים, אובייקטיביים, המצביעים על פגיעות בגב ובצואר לאחר תאונת הדרכים ב-1996 ומה קרה בעקבות התאונה של הרמת המשא הכבד בשנת 2000.ב
עלינו לבחון האם יש לכרוך את שני האירועים הנ"ל, שאירעו בהפרש זמן של 4 שנים.ו

ד"ר קרת בחוות דעתו הראשונה מפרט וכותב:
"...לאחר התאונה, החל לסבול מכאבים בעורפו ובגבו התחתון, פונה לחדר מיון בבית חולים הדסה בירושלים. התלונן על כאב גב תחתון. בבדיקתו נמצאה רגישות קלה בעורף, רגישות מפוזרת (ללא סימני חבלה וללא חוסר ניורולוגי) מעל עמוד השדרה המותני.
בצילום עמוד שדרה מותני, נשלל שבר. כן נמצא שפשוף מעל אולנה דיסטלית, ללא חסר ניורווסקולרי, נשלל שבר בברך וביד, שוחרר בהמלצות למנוחה למשך 3 ימים, נטילת משככי כאב והמשך מעקב אורטופדי.
נבדק בקופת חולים ב-8.7.96 וב-12.7.96, טופל במנוחה, בחימום, במשככי כאב ובפיזיוטרפיה...."

משנת 1996 ועד לשנת 1998 אין כל מימצאים רפואיים בתיקו של המערער, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בחוות הדעת של ד"ר קרת, המעידים על כאבי גב או צואר.

החל מ-2.4.98, התלונן המערער שוב על כאבי צואר וגב תחתון והופנה לצילומי רנטגן.
"...ב-20.4.98 נמצאו שינויים ניוונים קלים והיצרות המרווח שבין החוליות C6 ו-C5 ומבנה עמוד שדרה מותני תקין.
ב-8.4.99, סבל מכאבי גב תחתון לאחר הרמת משא, נמצאה רגישות מקומית והגבלה בתנועות.
ב-10.4.00, בסיום משמרת, הרים ארגז ציוד כבד. תוך תנועה סיבובית של גבו, חש ב"קליק" בגבו התחתון.
ב-2.5.00 הופנה לאורטופד ע"י הרופא המשטרתי בשל כאבי גב הקורנים לרגל שמאל. הומלץ על הימנעות מהרמת משאות כבדים ומנהיגה מעל 4 שעות ללא מנוחה, הופנה להמשך בירור כולל C.T, נבדק בקופת חולים ב-7.5.00 והומלץ על מנוחה עד 12.5.00.
ב-21.5.00 בוצעה בדיקת טומוגרפיה מחשבית של עמוד שדרה מותני, אשר הורתה על בלט אחורי ימני של הדיסק בגובה L4-L5 עם לחץ משמעותי של השק הטקאלי, התעבות דו-צדדית של הליגמנטום קלבום וסימני היצרות ספינלית "רכה", בינונית בגובה זה.
במיפוי עצם שבוצע ב-28.2.01, נמצאה קליטה מעט מוגברת בברך ובכף יד ימין..."

כמו כן, מאזכר ד"ר קרת אירועים של כאבי גב תחתון שקרו למערער בשנת 94' ו-95', וזאת כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתיקים הרפואיים שלו.
כאמור, בהתחשב ברישומים הרפואיים שצוטטו ע"י ד"ר קרת בחוות דעתו ובמימצאי הבדיקה שבוצעה על ידו, מגיע ד"ר קרת למסקנה כי "...בשל הפגיעה בגב התחתון, יש להכיר במצבו כנגרם מהשירות ולקבוע 5% נכות..."

נראה איפוא כי גם המומחה מטעם המערער עושה הבחנה בין שתי הפגימות להן טוען המערער – הפגיעה בצואר והפגיעה בגב התחתון, ולגבי הקשר הסיבתי, בענין זה קובע המומחה קשר סיבתי רק בשל הפגיעה בגב התחתון.

פרופ' ביאליק מייחס את "...כאבי המערער בגב התחתון והצואר על רקע שינויים ניוונים ועל רקע בלט דיסק בין חוליתי מותני, אשר מתפתחים בבני גילו.
אין רישומים ומימצאים לאחר החבלות המוזכרות, לא רישומים בתיקו ולא תוצאות הבדיקה היום, המעידים על תוצאות החבלה..."

בין פרופ' ביאליק לבין ד"ר קרת יש פולמוס עז, הבא לידי ביטוי בחוות הדעת, בדבר השאלה האם יש או אין רישומים או מימצאים המעידים על תוצאות החבלה.

ד"ר קרת טוען כי טענה זו "...מופרכת מעיקרה, מאחר ובתיקיו הרפואיים ישנם רישומים למכביר לאחר התאונות, כולל שחרור מחדר מיון ומעקב ע"י רופאים מטפלים בקופת חולים ובמשטרה..."

מסקנות:
לאחר שעיינו בחוות הדעת של המומחים ובכל המסמכים הרפואיים הרלוונטים בתיק זה, אנו מגיעים למסקנות הבאות:

א. לענין תאונת הדרכים בשנת 1996:
אנו מעדיפים בענין זה את האמור בחוות דעתו של פרופ' ביאליק.
אין מימצאים בתיקו הרפואי של המערער המצביעים על חבלות כתוצאה מתאונת הדרכים.
כל הבדיקות שנעשו למערער, כפי שהן באות לידי ביטוי בגיליון השחרור של חדר המיון, שוללות חבלות.
המערער היה במעקב רפואי בקופ"ח לאחר התאונה בשנת 1996, טופל במנוחה, במשככי כאבים ובהמשך מעקב אורטופדי.
אין כל מימצא בדבר חבלות בגב או בצואר.
עד לשנת 98' אין תלונות בדבר כאבים בגב ובצואר, ובצילומי רנטגנן שנעשו בשנת 98', נמצאו שינויים ניוונים קלים והיצרות המירווח שבין החוליות C5-C6 ומבנה עמוד שדרה מותני תקין.
מימצאים אלה עולים אף מחוות דעתו של ד"ר קרת.
אשר על כן, לא מצאנו ראיה לקשר סיבתי שבין תאונת הדרכים בשנת 96' לבין כאבי גב וצואר להם טוען המערער.

ב. לענין התאונה משנת 2000:
התאונה אירעה בתאריך 10.4.00 ובתאריך 21.5.00 בוצעה בדיקת הטומוגרפיה המחשבית של עמוד השדרה המותני, אשר הורתה על "בלט אחורי ימני של הדיסק בגובה L4-L5 עם לחץ משמעותי על השק הטקאלי..."

ד"ר קרת בחוות דעתו השניה משיב לשאלתו של פרופ' ביאליק "איך וכיצד הרמת ארגז ציוד כבד גורמת לפריצת דיסק בין חוליתי מותני בריא...", ואומר "...מבחינת הספרות האורתופדית המקובלת, ידוע כי כאשר יש הרמת משא כבד, נוצר לחץ בין חוליתי מוגבר על הדיסק. אם נוסיף לכך את אלמנט הסיבוב, כפי שקרה במקרה הנדון, הרי שהלחץ הבין חוליתי גובר בצורה משמעותית והופך דיסק בריא לדיסק פרוץ וכו', כפי שקרה במקרה הנדון.
אין ספק שהמנגנון המיכני הנ"ל ברור ומקובל בתחום האורטופדי..."

ניתן לראות איפוא כי המחלוקת האמיתית בין המומחים מתייחסת לשאלה אחת בלבד:
מהו הגורם לבלט הדיסק הבין חוליתי ממנו סובל המערער.
האם הדבר נגרם על רקע שינויים ניווניים אשר מתפתחים בבני גילו של המערער, כגירסת פרופ' ביאליק או האם הדבר נגרם על רקע החבלה, כגירסת ד"ר קרת.

לאחר ששקלנו את האמור בכל אחת מחוות הדעת, אנו מעדיפים בענין זה את האמור בחוות דעתו של ד"ר קרת.
אין מחלוקת כי למערער אירעה חבלה באפריל 2000. כתוצאה מן החבלה הנ"ל סבל מכאבי גב והופנה לביצוע בדיקת C.T שבה נמצא, 3 שבועות לאחר החבלה, בליטת הדיסק כפי שתוארה לעיל.


בנסיבות אלה, כאשר יש בפנינו הסבר ברור לגורם לתופעת בלט הדיסק, לא נוכל לקבל את האמור ע"י פרופ' ביאליק כי הדבר קרה על רקע שינויים ניווניים.

אשר על כן ולסיכום, אנו מחליטים לקבוע כי יש קשר סיבתי בין התאונה שאירעה למערער במהלך השירות המשטרתי בחודש אפריל 2000 לבין החבלה בעמוד השדרה המותני – בלט דיסק, וכתוצאה ממנו לכאבי הגב מהם סובל המערער.

אנו דוחים את הערעור, ככל שהוא נוגע לכאבי הצואר עליהם התלונן המערער, באשר גם המומחה מטעם המערער, ד"ר קרת, אינו קושר את כאבי הצואר לשירות.

אנו דוחים את הערעור, ככל שהוא נוגע לקשר שבין תאונת הדרכים שאירעה למערער בשנת 96' לבין כאבי הגב עליהן מתלונן המערער.

אנו מקבלים את הערעור ככל שהוא נוגע לקשר שבין התאונה בשנת 2000 לבין כאבי הגב עליהם התלונן המערער.

כוון שקיבלנו את הערעור, אנו מחייבים את המשיב בתשלום מחצית הוצאות חוות הדעת הרפואית של ד"ר קרת, בהתאם לקבלה מקורית וכן בתשלום הוצאות משפט, לרבות שכ"ט עו"ד בסכום של -.3,000 ₪.


סכום ההוצאות ישולם תוך 30 יום מקבלת הקבלה המקורית של ד"ר קרת.

למערער זכות ערעור בשאלה המשפטית בלבד, לביהמ"ש המחוזי, וזאת תוך 45 יום מתאריך קבלת פסק הדין.

ניתן היום א' בטבת, תשס"ה (13 בדצמבר 2004), שלא בנוכחות הצדדים, ע"י "מותב קטוע", כמשמעותו בסעיף 17(א) לחוק בתי דין מינהליים, תשנ"ב-1992.


המזכירות תחזיר תיקו הרפואי של המערער לב"כ המשיב.





ר. טובי פרידמן ד"ר זילברמן
שופטת (בדימוס), חבר ועדה



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון