פלוגתאות


1. ענייננו בתביעה בגין הפרשי שכר, הפרשות לקרן פנסיה והפרשי פיצויי פיטורין, שהתנהלה בפני כדן יחיד.

2. לטענת התובע, הוא עבד אצל הנתבעת במשמרות של 12 שעות רצופות, שבוע משמרת יום ושבוע משמרת לילה, לסירוגין.


לדברי התובע, הנתבעת לא שילמה לו תוספת בגין משמרת לילה, בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה וצו הרחבה בענף, בשיעור 42.5% וכן, לא שולם לו גמול בגין שעות נוספות כדין.נ
התובע סיים את עבודתו לרגל התגייסותו לצבא וקיבל פיצויי פיטורין, אך נטען כי ישנה יתרה שלא שולמה לו.ב
כמו-כן, ביקש התובע לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין אי ביצוע הפרשה לקרן פנסיה, בשיעור 6% מהשכר, עבור כל תקופת העבודה.ו

3. לטענת הנתבעת, כפי שעולה מכתב ההגנה שהוגש מטעמה, התובע עבד במשמרת יום בלבד, ואף לעיתים עזב את העבודה לפני תום המשמרת, ולא עבד כלל במשמרת לילה.נ
לגרסת הנתבעת, התובע קיבל שכר מינימום בגין 8 שעות העבודה ליום, ותשלום כדין בגין שעות נוספות.ב
הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה את זכאותו של התובע להפרשי שכר וליתר סעדים המבוקשים בכתב התביעה.ו


4. בדיון המוקדם אשר התקיים בתיק נערכה רשימה של פלוגתאות ומוסכמות כדלקמן:

רשימת מוסכמות:
1. חל על הצדדים הסכם קיבוצי בענף מתכת, חשמל ואלקטרוניקה.
2. התובע עבד אצל הנתבעת מחודש 08/97 עד 04/99.
3. התובע התפטר על מנת להתגייס לצה"ל והיה זכאי לקבל פיצויי פיטורים.
4. התובע קיבל מהנתבעת פיצויי פיטורים על סך 4,662 ש"ח.
5. התובע עבד במשמרות.
6. התובע קיבל תלושי שכר במהלך כל תקופת עבודתו והסכומים שבתלושי השכר שולמו לו.
7. לא נוכה משכר התובע עבור קופת גמל או קרן פנסיה.

רשימת פלוגתאות:

  1. האם עבד התובע במהלך תקופת עבודתו משמרות לילה וזכאותו לתוספת לילה בהתאם להסכם קיבוצי החל על הצדדים.
  2. האם הפרישה הנתבעת עבור התובע לקרן פנסיה כפי שנדרש בהסכם הקיבוצי החל על הצדדים.
  3. זכאותו של התובע לפיצוי בגין הפרשות לקרן פנסיה שלא נעשו עבור כל תקופת עבודתו.
  4. שכר הקובע לחישוב פיצויי פיטורים.

5. זכאותו של התובע להפרשי פיצויי פיטורין.

5. האם עבד התובע במשמרת לילה וזכאותו לתוספת שכר:

קיימת מחלוקת בשאלה האם עבד התובע במהלך תקופת עבודתו במשמרת לילה, כטענתו, או רק עבד במשמרת יום, כטענת הנתבעת.נ
התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר בדיון על תצהירו.ב

התובע הצהיר כי הוא עבד לסירוגין, שבוע ביום ושבוע בלילה, ככל יתר העובדים, 6 ימים בשבוע.ו
התובע הגיש כתמיכה לגרסתו רישום של שעות העבודה, שהוא ערך ביומנו האישי, בשפה רוסית (שפת אם של התובע)- ת/1.נ
יש לציין כי החישובים שבתצהיר התובע נערכו לפי הרישום של משמרות העבודה כפי שעולה מת/1.ב

מאידך, מנהל הנתבעת, מר דוד גיגי, הצהיר כי התובע עבד במשמרת יום בלבד, במשך 12 שעות ולעיתים 8 שעות בלבד (ס' 7 לתצהירו).ו
מר גיגי הסביר בעדותו בבית הדין כי המפעל אכן עבד במשמרות, כולל משמרת לילה, אך רק עובדים מקצועיים עבדו בלילה, התובע היה עובד בלתי מקצועי ועבד רק במשמרת יום, שהיא משעה 7.30 עד 19.30 (ראה ע.9 לפרוטוקול הדיון).נ
מר גיגי אמר בעדותו כי היו כרטיסי נוכחות באמצעות שעון נוכחות, אך הכרטיסים מושמדים מדי שנה, ולכן, לא הוגשו כרטיסי העבודה של התובע.ב

התובע הזמין כעד מטעמו את מר ארקדי גיציס, אשר עבד כפועל אצל הנתבעת בשתי תקופות, והצהיר כי עבד בתקופה המקבילה לזו של התובע מחודש 9.97 עד 3.98.ו
העד, שעבד כפועל לא מקצועי, הצהיר כי הוא עבד במפעל שבוע אחד משעה 7:30 עד שעה 19:30 ושבוע לאחר מכן משעה 19:30 עד 7:30 למחרת היום ולפעמים שבועיים רצופים בבוקר ושבוע בערב, לפי סידור העבודה שנקבע מראש על ידי המנהל.נ

באשר לעבודת התובע, הצהיר העד:
"אני זוכר שכמה חודשים הוא עבד שבוע ביום ושבוע בערב, עבדנו יחד. אחר כך שונה סידור העבודה ולא עבדנו ביחד. עבדנו ביחד בערך חודשיים… אנחנו עבדנו שבוע ביום ושבוע בלילה, בתקופה שעבדנו ביחד" (ע' 9 ש' 5-8 לפרוטוקול).ב

מעיון ברישום ת/1 רואים כי נרשמו שעות ודקות באופן דווקני, ישנן מילים (חודש ויום השבוע) שנרשמו בשפה רוסית, הרישום נערך בעטים שונים, ואני מתרשמת כי מדובר ברישום שנעשה בזמן העבודה, ולא לקראת המשפט.ו



כנגד, הנתבעת לא הגישה אף כרטיס נוכחות של התובע, למרות שהוא נדרש להדפיס שעון נוכחות כל יום. מן הראוי כי הנתבעת היתה שומרת על הכרטיסים לפחות תקופה סבירה על מנת לאפשר לבדוק תלונות של עובדים באשר לשכר ששולם.נ
בנוסף, עדותו של מר גיציס תומכת בגרסת התובע על כך שהוא, כמו יתר עובדי הנתבעת, ולא רק העובדים המקצועיים, עבדו במפעל בדרך כלל משמרות יום ולילה לסירוגין. עדות זו, שהיתה מהימנה עלינו, סותרת את גרסתו של מנהל הנתבעת על כך כי הפועלים הלא המקצועיים לא עבדו אף פעם במשמרת לילה.ב

לאור זאת, אני מעדיפה את גרסת התובע על פני גרסת הנתבעת בנקודה זו וקובעת כי התובע עבד במשמרות לילה, כפי שעולה מהרישום שנוהל על ידו – ת/1.ו

6. זכאותו של התובע להפרשי שכר:

בהתאם להסכם עבודה קיבוצי כללי במקצועות המתכת, החשמל והאלקטרוניקה מלאכה ותעשיה, מתאריך 1.6.98 (להלן: "ההסכם הקיבוצי"), "במשמרת שלישית יהיו העובדים זכאים לתוספת של 45% על שכרם המשולב בעבור הימים שעבדו במשמרת שלישית" (פרק ד' סעיף ג' 2), כאשר "משמרת שלישית" מוגדרת "עבודה בהיקף של ½ 6 שעות, אשר שעתיים לפחות ממנה הינם בתחום השעות 22:00 – 6:00".נ
משמרות "לילה" של התובע היו משעה 19:30 עד לשעה 7:30 ולכן, נכנסות להגדרה של "משמרת שלישית" לפי ההסכם הקיבוצי.ב

ב"כ התובע חישב את תוספת המשמרת בשיעור 42.5% במהלך כל התקופה, חישוב שמטיב עם הנתבעת לעומת ההסכם הקיבוצי שחל מתאריך 1.6.98.ו
גם בהסכם הקיבוצי הקודם מ- 10/6/93 קבע תוספת משמרת בשיעור 45% עבור משמרת שלישית.

מספר משמרות בוקר ומשמרת שלישית הוא כפי שנרשם בתצהיר התובע, שמקורו בת/1.נ

אולם, באשר השכר הבסיס לחישוב, אני רואה לנכון לחלוק על ב"כ התובע.ב


לצורך החישוב של השכר לשעה, לקח ב"כ התובע בחשבון את כל הרכיבים שבתלושי השכר, כולל מענק, "גמול ארוחה", ימי חג, חופש, הבראה, מתנות וכו' (ס' 10 לתצהיר התובע).ו
מותר לציין כי בדרך חישוב זו הגיע ב"כ התובע לסכומים יותר גבוהים מאשר אלה שבכתב התביעה, מבלי שניתנה רשות לתקן.נ

מעבר לכך, ישנה טעות בדרך החישוב, מאחר והרכיבים שהכניס התובע כחלק מה"שכר הבסיס" אינם רכיבים קבועים שמשולמים כל חודש (לדוגמא: חופש, הבראה, מתנות, מענק). אכן שולם כל חודש "שווי ארוחה", בסך 100 ש"ח בכל התקופה, כאשר לא הוכח לגביו כי מדובר ברכיב פיקטיבי, אלא חלק משכר העובד.ב
השכר הבסיס ששולם לתובע אינו פחות משכר המינימום במשק במהלך כל התקופה. התובע לא הוכיח בכל דרך שהיא כי הרכיבים שהוא חישב כחלק משכרו הבסיס הם רכיבים פיקטיביים ולכן, הם מהווים "שכר עבודה" ולא תשלום בגין החזר הוצאות או זכויות סוציאליות, כאשר נטל הראיתי בנקודה זו הוטל על התובע.ו

לכן, אני סבורה כי יש לחשב את זכאותו של התובע לפי מספר המשמרות בוקר ולילה, ומספר שעות נוספות שפורטו בתצהיר התובע, אך לפי השכר הבסיס לשעה אשר עולה מתלוש השכר תחת תיאור "משכורת", לפי חלוקה של השכר היומי ב- 8 שעות.נ
מהזכאות של התובע שתחושב כפי שנאמר לעיל, יופחתו הסכומים ששולמו בגין "משכורת" ושעות נוספות.ב
ליתרות השכר החודשים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מ- 1 לחודש שלאחר חודש התשלום, ועד ליום התשלום המלא בפועל.ו

7. תביעה להפרשות לקרן פנסיה:

בעניין הפרשות לקרן פנסיה, מחייב ההסכם הקיבוצי את המעסיק לבטח את עובדיו בקרן פנסיה מקיפה, כאשר לעניין השכר המבוטח הוא מפנה להוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה מקיפה בתעשייה שנחתם בין התאחדות התעשיינים בישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (להלן: "הסכם פנסיה מקיפה").נ


סעיף 10 להסכם פנסיה מקיפה קובע:
"השכר לצורך תשלומי העובד והמעביד לקרן הפנסיה - פירושו:
א. השכר המשולב לרבות תוספת מחלקתית ו/או מקצועית המהווה חלק מהשכר הרגיל המשתלם לעובד, שממנו הופרשו עבורו התשלומים כנקבע בסע' 12 א' ב' להסכם זה.ב
ב. בנוסף לרכיבי השכר הקבועים הנ"ל יובא בחשבון:….ו
(4) תוספת עבור עבודה במשמרות בהתאם לתוספת המשמרת עפ"י ההסכם הקיבוצי הכללי החל על המפעל".נ

אין חולק, וכך עולה מהודעת ב"כ הנתבעת, כי הנתבעת לא הפרישה עבור התובע לקרן פנסיה או קופת גמל.ב
על הנתבעת היה להפריש, כפי שדורש ב"כ התובע בתביעה, 6% מהשכר הקובע בגין תגמולים (ללא רכיב של פיצויי פיטורים, ששולמו ישירות על ידי הנתבעת).ו

באשר לזכאות לפיצוי בגין העדר הפרשה במקום ביצוע ההפרשה בפועל, אם התברר כי הדרך של תשלום ישירות לקרן פנסיה אינה ישימה (מה שנכון בענייננו, לאור הזמן הרב שעבר), יש לפצות את העובד על הנזק המוכח שנגרם לו עקב הפרשה חסרה לקרן הפנסיה בדרך שנקבעה במספר רב של פסקי דין, וביניהם: דב"ע שן/ 66-3 שקריאת נאצר נ' צבי רחמים, פד"ע כב 13, דב"ע נב/ 40-3, רחל פדידה נ' סטיב וייז, פד"ע כה 87, דב"ע נא/ 193-3 ד"ר פינחס שוינגר נ' סונול ישראל בע"מ, עבודה ארצי, כרך כה (1) 330, ע"ע 300360/98 נחום צמח נ' ש.א.ש. קרל זינגר צפון (1986)בע"מ, עבודה ארצי, כרך לג (23) 32.

בהתאם להוראות של הסכם פנסיה מקיפה, אליו מפנה ההסכם הקיבוצי, יש לחשב את גובה ההפרשה לפי השכר הרגיל ותוספת משמרות, אך אין חובה להפריש בגין תוספת שעות נוספות.נ
על הנתבעת לשלם לתובע 6% מכל הסכומים ששולמו לו בגין שעות עבודה ותוספת משמרת שלישית.

לסכום זה יתווסף, כפי שביקש ב"כ התובע, הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מתאריך 10.5.99 ועד למועד התשלום בפועל.ב

8. תביעה להפרשי פיצויי פיטורים:

התובע קיבל פיצויי פיטורים עם תום עבודתו בסך 4,662 ש"ח.ו
לעניין השכר הקובע לחישוב פיצויי פיטורים, בהתאם לתקנה 2 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד – 1964 (להלן: "התקנות"), "השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים יחושב על פי הוראות שבהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד".

בהסכם הקיבוצי החל על הצדדים אין הוראה ספציפית לעניין השכר הקובע לחישוב פיצויי פיטורים.
בהתאם להוראות הכללים שבתקנות ולהלכה הפסוקה, יש להביא בחשבון את השכר האחרון של העובד, ללא תוספות מותנות שאינן חלק מהשכר הרגיל.

יש להביא בחשבון במקרה של התובע שכר חודש 3.99, מאחר שבאפריל הוא לא עבד חודש מלא.
באותו חודש הוא עבד 14 משמרות יום ו- 12 משמרות לילה (עם תוספת של 42.5%), לפי שכר בסיס לשעה בסך 14.14 ש"ח. סה"כ שכר קובע: 5,277 ש"ח.
אולם, ב"כ התובע חישב את הזכאות לפיצויי פיטורים בכתב התביעה לפי שכר בסך 4,400 ש"ח וכך הוא קבע את עמדתו בדיון המוקדם שבו נערכה רשימה של מוסכמות ופלוגתאות.
בתצהיר עדות ראשית מטעם התובע תוקן השכר הקובע לחישוב, אך לא הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה ולא ניתן לכך היתר.

לכן, יש לקבל את השכר הקובע הנטען ע"י התובע, בסך 4,400 ש"ח והסכום המגיע לו בגין פיצויי פיטורין – 20 חודשי העבודה- הוא בסך 7,333 ש"ח.
התובע קיבל סך של 4,662 ש"ח והוא זכאי ליתרה בסך של 2,671 ש"ח. אני מקבלת את טענת ב"כ התובע בסיכומיו כי בעניין זה נפלה טעות חישובית בכתב התביעה ואני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע יתרת פיצויי בסכום הנ"ל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

9. לסיכום:

לאור האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע:

א. הפרשי שכר בגין תוספת משמרת שלישית ושעות נוספות, שיחושבו בדרך שנקבעה בסעיף 6 לעיל.
ב. הפרשות לקרן פנסיה, שיחושבו בדרך שנקבעה בסעיף 7 לעיל, אך לא יותר מהסכום שנתבע בכתב התביעה, בסך 4,140 ש"ח.
ג. יתרת פיצויי פיטורים בסך 2,671 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מתאריך 1.5.99 ועד ליום התשלום בפועל.
ד. הוצאות משפט ושכ"ד עו"ד בסך 2,500 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

הסכומים יחושבו ע"י ב"כ הנתבעת תוך 15 ימים מקבלת פסק הדין, התחשיב יישלח ישירות לב"כ התובע תוך מתן אפשרות לבדוק אותו.

אם לא תהיה התנגדות מטעם ב"כ התובעים תוך 15 ימים מקבלת התחשיב, תשלם הנתבעת לתובע, תוך 15 ימים מקבלת התחשיב מקבלת התחשיב את הסכום כאמור, כשהוא משוערך ליום התשלום.

היה ותתעורר מחלוקת לגבי התחשיב, יכלו הצדדים לשוב ולפנות לבית הדין בעניין זה בלבד, לא יאוחר מ- 60 יום מקבלת פסק הדין.

במקרה זה, ימנה בית הדין חשב שכר והצדדים יחויבו בתשלום שכרו.


10. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון