חילוט מניות

חילוט מניות
א. רקע

1. המבקש והמשיבה הם ילדיו של המנוח אהרון וולוסקי ז"ל (להלן:ב "המנוח"). המשיב הינו בעלה של המשיבה.
בשנת 1991 הקימו המבקש והמנוח שותפות לניהול עסק של אפיית מצות ושיווקן במבנה השייך למנוח והמצוי בכפר פינס. ב19.1.93- החליטו המבקש והמנוח להקים, במקום השותפות, חברה בשם "מצות השומרון", כפר פינס בע"מ (להלן:ו "החברה") באמצעותה ינהלו הצדדים את עיסקם במפעל ובקשר לכך נכרת ביניהם חוזה מיום 19.1.93 (להלן:נ "החוזה") והוכנו תקנות ההתאגדות של החברה. הוסכם בין המבקש למנוח כי הם בעלים בחלקים שווים בחברה והם קבעו ביניהם את ההוראות באשר לניהול החברה ותהליך מכירת מניותיו של כל צד, ובמקרה חו"ח, עם פטירתו.

2. אהרון וולוסקי ז"ל נפטר ביום 20.7.97 ורעייתו נפטרה כ3- חודשים אחריו. המנוח ואשתו ערכו צוואה. שתי הצוואות קויימו עפ"י הסכמת הצדדים ביום 1.5.00 בדיון שנערך בפני כב' השופט נאמן בתיק עז' 5015/97 ו5850/97-. עוה"ד שמואלי ועוה"ד קוזלובסקי (באי כח הצדדים) התמנו כמנהלי העזבון של שני המנוחים. בצוואתו הקנה המנוח את מרבית רכושו למשיב כמתואר בצוואה (נספח א'3 להמרצת הפתיחה).

המשיב עבד בחברה מספר שנים עד שפוטר ביום 29.11.98 מעבודתו ע"י המבקש.

3. בה"פ 385/00 עותר המבקש ליתן סעד המצהיר שעשה את כל המוטל עליו לשם קיום חובתו עפ"י תקנות ההתאגדות של החברה על מנת לממש את זכות הקדימה שהוענקה לו לרכישת מניות אביו ולפיכך בכפוף לתשלום התמורה בגין המניות - כאשר הזכאים לתמורה יאותו לקבלה, יש לרשום את מניות המנוח על שמו של המבקש.

4. לטענת המבקש, פעל בקפידה לפי הוראות תקנות החברה והחוזה לשם רכישת מניות המנוח בחברה. ביום 12.8.97 הודיע ליורשי המנוח שהוא מבקש לממש את זכות הקדימה הנתונה לו ולרכוש את מניותיו של המנוח. לבקשתו, הודיע רואה החשבון של החברה ביום 14.10.98 כי עפ"י טיוטה לדוחות כספיים של החברה לשנת 1997 מסתכם שווי מניות החברה לכ680,000- ש"ח. ביום 14.10.98 הודיע המבקש למשיבים על קביעת שווי המניות וביקש להסדיר את תשלום התמורה עבור המניות. ביום 19.10.98 הודיע ב"כ המשיבים כי אלו אינם מכירים בזכות המבקש לרכוש את המניות. ביום 23.12.98 מסר רו"ח של החברה הודעה מתקנת את קביעת השווי המוקדמת שלו וכי בהתאם לדוחות המבוקרים של החברה ליום 31.12.97 מסתכם שווי המניות בכ710,000- ש"ח. המבקש חזר והציע לשלם את תמורת מניותיו של המנוח ואילו המשיבים סרבו לקבל תמורה זו בטענתם כי אין למבקש זכות קדימה לרכישת מניות המנוח.

5. בתיק פש"ר 112/01 שהגישו המשיבים נגד החברה, המבקש ואח', הם טענו לזכותם לסעדים למניעת קיפוח עפ"י סעיף 191 לחוק החברות תשנ"ט - 1999.
המשיבים אינם חולקים שסרבו לקבל תמורה בגין המניות כי הם לא מכירים בזכות הקדימה של המבקש. לעמדתם השתהה המבקש בהגשת בקשתו לסעד הצהרתי, פעל מאז מות המנוח בחברה כבתוך שלו, עשה דין לעצמו בפיטורי המשיב, בלקיחת סכומי עתק במסווה של הלוואת בעלים; אי חלוקת רווחים ואי שיתוף המשיבים שהם בעלי 50% בחברה בהחלטות החברה שחלקן נגוע באי חוקיות.

מוסכם על הכל שהיחסים בין המבקש למשיבים קשים ומורכבים, חלקם נוגעים לעבר הרחוק, לרבות נסיבות עריכת הצוואות ע"י המנוח ואשתו וחלקם להעדר אפשרות לגשר בין הצדדים, לרבות בין מנהלי העזבון המשותפים שמונו בתיק העזבונות שהם גם עורכי הדין של הצדדים בתביעות שלפני.

ב. האם סותרות הוראות ההסכם את הוראות תקנות ההתאגדות של החברה

1. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בפרשנות הוראות החוזה מיום 19.1.93 שנעשה בין המבקש והמנוח, והשלכתן על תקנות ההתאגדות של החברה. לעמדת המבקש הסדירו הצדדים בדייקנות ובפירוט את נוהל העברת המניות במקרה של העברה בחיים מחד, ובמקרה של פטירה מאידך - כאשר המנוח חי ורוצה למכור את מניותיו, קובעת הרישא לסעיף 3 כיצד ינהגו במכר המניות ואילו כאשר המנוח נפטר אין החוזה שואל לרצונם של יורשיו אלא קובע שיורשיו ינהגו לפי הקבוע בסעיף 3ה' לחוזה, המחיל על יורשיו של המנוח במקרה של פטירתו ואת הוראות סעיפים 3(א)(ב)(ג) ו-(ד).

2. המבקש טוען כי מלשון סעיף 3 לחוזה מיום 19.1.93 ומלשון סעיפים 8 ו9- לתקנות ההתאגדות של החברה (העוסקות בתקנה 22 לתקנות ההתאגדות שאימצו בשינויים שפורטו בתקנות את התקנות לניהול חברה המוגבלת במניות שבתוספת השניה לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג - 1983 [כפי שהיו בתוקף אז]), עולה כי מלכתחילה הוגבלו הזכויות הצמודות למניות ע"י הענקת זכות סרוב ראשונה לבעל המניות האחר ואין לפרשם כאילו נועדו רק לחסום מכירה לגורם זר.

3. לטענת המשיבים, לפי החוזה שנעשה בין הצדדים ב19.1.93- אין הפרדה בין מכירה בחיים או לאחר פטירה ולכן אין לכפות על היורשים מכירת המניות, וזאת בניגוד לתקנות אשר קבעו הסדרים נפרדים למכירת המניות ולהורשתם.
עפ"י פרשנותו של החוזה אין בסעיף 3 כל אינדיקציה לכך שסעיף 3(ה) כופה מכירה על יורשי המנוח, בניגוד ליתר הוראות הסעיף הדנות במכירה ברשות ויש לקרוא את הפתיח לסעיף 3 כחלק מהוראות הסעיף כולו ולא כפי שמוצע ע"י המבקש. התחשבות בפתיח של סעיף 3 תביא, לעמדת המשיבים, למסקנה שאין לכפות על עזבונו של המנוח או יורשיו את מכירת המניות. עפ"י החוזה לא נכפתה על המנוח מכירת המניות בחייו ונקבע כי זכות הקדימה תחול רק אם ירצה המנוח למוכרן. כך גם העזבון - אין לכפות עליו את מכירת המניות למבקש אלא רק לאפשר למבקש לרכשן, אם יחפצו בכך היורשים הבאים בנעליו של המנוח.
לעמדת המשיבים, ההוראה שבסעיף 3 לחוזה נועדה להציב הגבלת עבירות המניות לגורם זר, דווקא מתוך הרצון לשמור על האופי המשפחתי והמצומצם של החברה הפרטית, וכי מעולם לא העלה המנוח על דעתו שהמשיבים יהיו בסיטואציה בה יאלצו לעמוד בפני תביעה לעזיבת המפעל. תמיכה לכך הם מוצאים בצוואה בה הורה המנוח למשיבים לשלם למבקש 140,000$ על מנת שזה יצא מהמפעל.

4. לאור חשיבותו יובא סעיף 3 לחוזה בשלמותו:ב
"במקרה שאהרון (המנוח-הערה שלי ב.ג.) ירצה למכור את מניותיו בחברה יחולו ההוראות הבאות:ו
א. הסכים עמוס (המבקש-הערה שלי ב.ג.) לרכוש את מניותיו של אהרון בחברה, ינהגו הצדדים כמפורט בתקנה 22(ב) לתקנות החברה.
ב. לא הסכים עמוס לרכוש את מניותיו של אהרון בחברה, יהיה רשאי אהרון למכור את מניותיו בחברה לכל גורם זר (להלן:נ "הקונה") כמפורט בתקנה 22(ב) לתקנות החברה, בתנאי מוקדם כי עמוס יסכים מראש ובכתב, לאישיותו של הקונה-רוכש מניותיו של אהרון בחברה. הסכים עמוס לאישיותו של הקונה-יחולו ההוראות המפורטות בתקנה 22(ב) לתקנות החברה.
ג. אם עמוס לא יסכים לרכוש את מניותיו של אהרון בחברה וגם לא יסכים לאישיותו של הקונה כרוכש מניותיו של אהרון בחברה, יוכל לאהרון למכור את מניותיו בחברה לקונה,ב כפוף לאמור להלן:ב
(1) הקונה המוצע על ידי אהרון יסכים-בכתב ומראש-לרכוש גם את מניותיו של עמוס בחברה; וכן -
(2) אהרון ישלם לעמוס את חובם של אהרון ואשתו מרים לעמוס, כמפורט בהסכם מיום 16/2/89, שנחתם בין אהרון ואשתו מרים לבין עמוס, בו נקבע הסדר לתשלום החוב לעמוס (להלן:ו "הסכם מ16/2/89-"), כך שלמרות האמור בהסכם מ16/2/89-, ישלם אהרון לעמוס את חובו לעמוס בסך של 140,000$ (מאה וארבעים אלף דולרים של ארה"ב), לפי שווים בשקלים (להלן:נ "החוב") במעמד העברת מניותיהם של אהרון ועמוס בחברה לקונה.
ד. לא הסכים הקונה לרכוש גם את מניותיו של עמוס בחברה ו/או לא שילם אהרון לעמוס את החוב, כמפורט בסעיף קטן (ג) לעיל-יתבטל מכר מניותיו של אהרון בחברה לקונה.
ה. במקרה של פטירת אהרון-חו"ח-ינהגו הצדדים באופן המפורט בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) ו-(ד) לעיל, בשינויים המחוייבים ובמקום "אהרון" בכל אחד מהסעיפים דלעיל, יבוא "המנוח"-לפי הענין; ובמקום "הקונה" יבוא "יורשי המנוח" לפי הענין".


5. לעמדתי, הוראות החוזה אינן סותרות את הוראות תקנות ההתאגדות של החברה. תקנות ההתאגדות של החברה קבעו את נוהל העברת המניות של בעל מניות החפץ למכור את מניותיו בחברה בשלמות. הצדדים הסכימו שאין לאפשר מכירה של חלק ממניות של בעל מניות החפץ למכור את מניותיו. לפי תקנה 22(ב)2 תהיה לבעל המניות האחר זכות קדימה לרכוש את מניותיו של בעל מניות החפץ למכור את מניותיו בשלמות. בתקנה 22(ג) לתקנות ההתאגדות של החברה קבעו הצדדים את ההוראות במקרה של פטירה ולפי תקנה 22(ג)1 במקרה ונפטר אחד מבעלי המניות יהיה בעל המניות האחר בעל זכות קדימה לרכוש מניותיו של המנוח בחברה. הדרך לרכישת מניות עם פטירה זהה לדרך רכישת מניות בחיים.
בחוזה קבעו הצדדים הוראות מפורשות באשר להעברת הזכויות במניות בנוסף לאמור בתקנות 22(ב) ו22-(ג) לתקנות ההתאגדות של החברה, והבהירו ופרטו את נוהל העברת המניות במקרה של העברה בחיים ובמקרה של פטירה.

הצדדים רשמו בחוזה כל סיטואציה אפשרית בה כל אחד מהם ירצה למכור את מניותיו בחיים או פטירת כל אחד מהם.
סעיף 3 דן במקרה שהמנוח ירצה למכור את מניותיו, או במקרה של פטירתו וסעיף 4 מתאר את המקרה שבו המבקש ירצה למכור את מניותיו או במקרה פטירתו.

6. הפירוט והדקדקנות של נוהל העברת המניות בחיים או בפטירה יש בו להדגיש התייחסות המנוח והמבקש לאירועים אפשריים בעתיד כאשר מרוח הדברים ניתן להבין, שבמועד הקמת החברה ובקביעת דרך ניהולה נתנו הצדדים אמון עסקי איש ברעהו, ולא היו מעונינים להכניס גורמים אחרים כבעלי ענין בה. גם קרוב משפחה, יכל ויהיה גורם זר. הצדדים הבינו חשיבותה של זכות הקדימה של בעל המניות האחר לקנות את מניות מי שמעונין למכור את מניותיו על מנת לאפשר לבעל המניות להנות משליטה מלאה בחברה. גם במקרה ולא תהיה הסכמה של בעל המניות האחר לרכוש את המניות, קבעו הצדדים את הדרכים למכירת המניות לגורם זר, כאשר תנאי מוקדם לכך שבעל המניות האחר יסכים מראש ובכתב לאישיותו של הקונה.
במקרה של העדר הסכמה לאישיותו של הקונה, נקבעו תנאים שהקונה המוצע יסכים לרכוש גם את מניותיו של בעל המניות האחר כמתואר בסעיף 3(ג) ו4-(ג).
לפי הלשון המפורשת של סעיף 3(ה) לחוזה הרישא של הסעיף לא נכללה שם, במשמע, הצדדים נמנעו מלהחיל את ההוראה בדבר "במקרה שאהרון (המנוח) ירצה" ומכאן שאין החוזה שואל לרצונם של יורשי המנוח אם הם מעונינים למכור את המניות שהוקנו להם בירושתו, אלא קובע כי יורשיו ינהגו לפי הקבוע בסעיף 3(ה) ועליהם לכבד את זכות הקדימה של המבקש שעה שזה ביקש להפעילה והציע לרכוש את המניות כמפורט בתקנה 22(ב) לתקנות החברה.

7. מלכתחילה הסכימו המנוח והמבקש להגביל את הזכויות הצמודות למניות ע"י הענקת זכות סירוב ראשונה לבעל המניות האחר, הגבלה זו שהיתה קיימת בחייו של המנוח אינה משתנה עם מותו.
אין רבותא לעדותו של המשיב באשר לשיחותיו עם המנוח סמוך לפטירתו (מבלי שאתייחס לאמיתותה בכלל), שכן החוזה והתקנות קובעים באופן ברור ומפורש את הדרכים להעברת המניות ואת קיומה של זכות הקדימה. לשונם ברורה ואינם מנוסחים באופן המצריך היזקקות לכלי פרשני חיצוני של כוונות המנוח, אם אמר דברים כלשהם, סמוך לפטירתו.


ג. האם בטלות הוראות תקנות ההתאגדות והוראות החוזה נוכח סעיף 8 לחוק הירושה

1. לטענת המשיבים, החוזה והתקנות בטלים נוכח הוראות סעיף 8(א) לחוק הירושה תשכ"ה - 1965, לפיו "הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם - בטלים".
בא כח המשיבים מרחיב את הדיבור בנושא זה כשהוא בוחן את העקרונות שנקבעו בד.נ. 39/80 דניה ברדיגו ואח' נ' ד.ג.ב 9 טכסטיל בע"מ, פד"י ל"ה(4) 197 ודעות השופטים שישבו בדין. ב"כ המשיבים מבקש לאבחן בין מקרה ברדיגו למקרה שבפנינו, שכן לטענתו בברדיגו דובר על פקיעת מניות, מבלי שתתבצע כל העברה בין המוריש לאחר ולכן מותרת לפי חוק הירושה, בעוד שהעברת מניות המנוח למבקש היא פעולה אסורה לפי חוק.
לטעמו, זכות הקדימה או זכות הסירוב הראשונה קיימת רק כאשר מעניק הזכות או בעל המניות שהחליט למכור, מחליט על מכירת מניותיו ורק אז בעל המניות האחר רשאי לממש את זכות הקדימה שלו. כאשר המבקש מציג עמדה כאילו זכות הרכישה שלו נכפית על העזבון עם מות המנוח, זהו חוזה פסול האסור לפי חוק הירושה שכן ענינו בחוזה למכירת ירושה.

2. הדעות השונות והספק באשר למטרת הוראת החקיקה בסעיף 8 לחוק הירושה - האם מטרת המחוקק היתה למנוע ספקולציות בלתי רצויות או בלתי מוסריות בדבר ירושה עתידה וויתור על ירושה כזו, או האם המטרה היתה שלא להגביל את המוריש לקשור עצמו בדבר ירושתו בהסכם אלא לתת לו אפשרות לצוות את רכושו באופן שיוכל לחזור בו מצוואתו כרצונו עד יום מותו, הובילו למסקנה שיש לפרש את הוראת סעיף 8(א) "על דרך הצמצום המירבי והקדפנות החמורה" (ע"א 682/74, פד"י כ"ט(2) עמ' 757, בעמ' 762).

3. אני סבורה שהקניית זכות קדימה לרכוש מניות של בעל מניות שנפטר, אינה זהה לזכות הבעלות במניות, ולכן הוראות סעיף 8(א) לחוק הירושה אינן חלות על זכות זו דווקא ולאור ההלכה שנקבעה בפסק-הדין ברדיגו.
לפי העובדות שתוארו בפסה"ד ברדיגו היה מדובר שם בחברה פרטית שנוסדה ע"י מספר משפחות שעסקו בייצור טכסטיל ובשיווקו והיו בה שלושה סוגי מניות שמהן הונפקו שני סוגים בלבד - מניות סוג א' שהקנו זכות הצבעה של כל אחד בגין כל מניה באסיפה כללית של בעלי המניות ובמועצת המנהלים; מניות סוג ב' שהקנו זכות לדוידנד (ללא זכות הצבעה) והטילו חובה להלוות או להשקיע בחברה כפי שייקבע מידי פעם ע"י מועצת המנהלים. הטעם למבנה ההון האמור של החברה נבע מרצונם של בעלי המניות להפריד בין השליטה בחברה לבין הרכוש באופן שהניהול והשליטה היה בידי המנוח ללא קשר בין השקעתו הכספית בחברה לבין מספר מניות א' שהונפקו לו. עקב מחלתו של המנוח הותקנה תקנה 35(א) לתקנות החברה לפיה נמנע מיורשי המנוח להכנס בנעליו בכל הנוגע לשליטה בחברה ולניהולה כי בעלי המניות הסכימו שהם נותנים במנוח בחייו אמון ללא סייג אולם אמון זה ניתן בו באופן אישי ולא התפשט גם על יורשיו. נקבע בתקנה 35(א) כי עם מותו של בעל מניות א' עוברות מניותיו מן העולם, פוקעות ובטלות.

4. משנבחנה ההוראה האמורה על רקע סעיף 8(א) לחוק הירושה, לא היתה מחלוקת בין שופטי ההרכב שתקנה 35(א) אינה עוסקת במקרה של חילוט מניות או החזרת מניות לחברה אלא במקרה של פקיעת מניות עקב פטירת בעליהם.
כב' הנשיא ברק היה בדעה כי על אף שהביטוי "הסכם בדבר ירושתו של אדם" האמור בסעיף 8(א) לחוק הירושה, הוא לאקוני מידי, יש לפרש את ההוראה על דרך הצמצום שתוגבל לאותם מקרים בהם זכות עוברת מאדם לרעהו עם מותו של הראשון. זכות זו מועברת עם המוות על תכונותיה, היקפה וחולשותיה, והוא אומר (עמ' 216):ב
"אכן השאלה הדורשת הכרעה היא זו:ו
האם הביטוי 'הסכם בדבר ירושתו של אדם' חל רק על הסכם, אשר הוראותיו הנורמאטיביות הן אשר קובעות, כי זכות עוברת מאדם לרעהו עם מותו של הראשון; או שמא משתרע בטוי זה גם על הסכם, אשר הוראותיו הנורמאטיביות אינן קובעות דבר על העברת זכות, אך שתוצאתו של ההסכם, הלכה למעשה, היא, כי זכותו של אדם תימצא בידי רעהו עם מותו של הראשון?... נראה לי כי יש להעדיף את הפירוש הראשון".

ובהמשך (עמ' 217):נ
"כאשר ענין לנו בהסכם, שאינו מעביר זכות, אלא שתוצאתו, הלכה למעשה, היא העברת הזכות. ניתוח אנאליטי מדויק מראה כי במקרה אחרון זה אין לנו כלל עניין בהעברת הזכות על תכונותיה, היקפה וחולשותיה, אלא עניין לנו בהתרבות זכותו העצמאית של האחר, אשר יונקת את כוחה מזכותו העצמאית שלו. טול את המקרה, בו נעשה הסכם בין שני בעלי המניות היחידים של חברה פרטית, לפיה עם פטירתו של האחד מנייתו פוקעת. ודאי שעם פטירתו של בעל מניה אחד הופך בעל המניה האחר לבעל הזכות המלאה בחברה וכלפיה. עם זאת, זכותו המלאה של בעל המניה, שנותר בחיים, שונה במהותה מהזכות, שהיתה לבעל המניות שנפטר. זכותו של בעל המניה, שנותר בחיים היא זכות מקורית ועצמאית משלו, שתוכנה הכלכלי התרחב בשל מות בעל המניות האחר".


5. זכות הקדימה היא בין הזכויות הכלולות במניה והצדדים לחוזה, היוצר את הזכויות הקשורות למניה, חופשיים לקבוע את תוכן הזכויות כרצונם, ובלבד שהחוזה שיעשו ביניהם לא יהיה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או סותר את תקנת הציבור. במסגרת אותו חופש חוזי הם רשאים לקבוע כי מניה תפקע עם מות בעליה ובלבד שיובטח שכתוצאה מכך לא יופחת הונה של החברה ולא יקופחו בעלי מניות המיעוט. זו גם הסיבה להכרה בזכות הקדימה התופסת וניתנת להפעלה גם אם כתוצאה מכך יורד מספר בעלי המניות מתחת למספר הסטטוטורי.
Jarvis Motors (Harrow), Ltd. v. Caralott [1964] 3 All E.R. 89; 1 W.L.R. 1101 (Ch.)

6. אני דוחה את טענת המשיבים שהמבקש קיבל מתנה יקרת ערך בכך ששווי המניות כפי שנקבע עפ"י תקנות ההתאגדות, אינו מביא בחשבון את צבר הרווחים על פני שנים רבות שעולה לעין שיעור על שווי המניות כפי שנקבע בתקנות (הלקוח בחשבון את שווי הנכסים והמוניטין בלבד). נראה לי מרחיק לכת לקבוע כי לצורך קביעת שווי המניות יש לקחת בחשבון צבר רווחים המתפרס על פני שנים בניגוד למה שנקבע בחוזה ובתקנות ההתאגדות של החברה כאשר השווי המתואר שם הוא השווי המקובל להערכת מניות.
עוד נטען ע"י המשיבים שעם רכישת המניות של המנוח יקבל המבקש שליטה מלאה בחברה אשר בעבר שלטו בה שני בעלי מניות, יש בכך נישול המשיבים ממניותיהם ומיכולת שליטה בחברה, שליטה שהיא נכס רב ערך אשר מכירתה שונה ממכירת מניות רגילה ואף חלות לגביה חובות אמון מיוחדות. יוצא כי העברת מניות המנוח למבקש היא מתנה רבת ערך. מתנה כזו, מנוגדת להוראות סעיף 8(ב) לחוק הירושה האוסר במפורש מתנה שתוקנה למקבל רק לאחר מות הנותן.
ב"כ המשיבים טוען כי יש לבטל ההתחייבות ליתן למבקש זכות קדימה לרכישת מניות המנוח שכן אם קם חיוב כלפי המבקש, הרי שהוא התגבש רק עם מות המנוח ובשל מות המנוח וחיוב כזה הוא מתנה פסולה לפי סעיף 8(ב) לחוק הירושה.

7. לטעמי אין יסוד לטענה זו שכן הענקת זכות הקדימה אינה הענקת מתנה, ותשלום בגין המניות שנרכשות אינו בגדר הענקה ללא תמורה.
כל שנקבע בהוראות החוזה ובתקנות ההתאגדות של החברה שאם בוחר בעל המניות האחר לממש את זכות הקדימה שלו, הוא חייב להודיע על כך לבעל המניות השני שביקש למכור מניותיו, במקרה של חיים, או ליורשי המנוח במקרה פטירה, שאז לא נדרשת הסכמתם בכלל.
בנוסף יש להציע את התמורה שתשולם בגין המניות וזו נקבעת ע"י רואה החשבון של החברה שאמור גם לקבוע את תנאי התשלום ומועדיהם (כמתואר בתקנה 22(ב)5 לתקנות ההתאגדות של החברה), כאשר שווי המניות ייקבע "לפי שווי נכסי החברה, לרבות שווי מוניטין החברה, אך למעט המבנה בו מנהלת החברה את עסקיה" תקנה 22(ב)4.
ולמעלה מהנדרש, אם בפקיעת מניות במקרה שבעל מניות נפטר לא נמצא קיפוח של יורשי המנוח למרות שתוכנן הכלכלי של המניות להן זכה בעל המניות האחר התרחב בשל מותו של בעל המניות, על כל המשתמע מכך, שכן הפך לבעל הזכות המלאה בחברה וכלפיה, במכירת מניות בתמורה, על אחת כמה וכמה, ואין לנו ענין מתנה בכלל.

ד. מימוש זכות הקדימה

1. אשר על כן זכאי המבקש לממש את זכות הקדימה שהוענקה לו לרכישת מניות אביו המנוח.
שאלה אחרת אם עשה את כל המוטל עליו לשם קיום חובותיו על פי תקנות ההתאגדות. בפועלו של המבקש למימוש זכותו על פי דין פעל בתום לב.
אין קשר ורלוונטיות למחלוקת נשוא הדיון שבפני, לסכסוך שנגלע בין הצדדים לקיום צוואתו של המנוח וההסדר שנעשה בין הצדדים בתיקי עז' 5015/97 ו5850/97-. ביהמ"ש לא הכריע שם בעמדת המשיבים כאילו המבקש הסתיר דבר קיומה של הצוואה בהגשת בקשה לצו ירושה, ועובדה שעפ"י הסדר הפשרה צו הירושה מקויים גבי אותם נכסים שאינם נכללים בצוואתו של המנוח.

2. המשיבים אינם יודעים, ולמעשה גם לא בדקו, האם שווי המניות כפי שהוערך ע"י רו"ח דרין הוא שוויה הנכון של החברה (עמ' 18 לפרוט'). איש מהם לא פנה לרו"ח בטענה, בשאלה ובטרוניה כלשהי בענין הערכת השווי (עמ' 22 לפרוט').

3. אקבע שהמבקש עשה את כל המוטל עליו לשם קיום חובתו עפ"י החוזה והתקנות על מנת לממש את זכות הקדימה שהוענקה לו בפניותיו לרואה החשבון לקבל הערכת שווי זו לצורך הצעתה למשיבים.
יחד עם זה, מאחר והשווי שפורט במכתבים של רו"ח דרין שצורפו להמרצת הפתיחה (נספחים ה' ו-ח'), אינו כולל דברי הסבר ואם ההערכה כוללת גם שווי המוניטין של החברה, תשולם התמורה בגין המניות לאחר שרו"ח דרין יכין חוות דעת על שווי המניות לפי הכללים שנקבעו בתקנות ההתאגדות של החברה.
הערכת השווי תמסר למנהל העזבון תוך 30 ימים מיום משלוח דרישה לרו"ח לפי פסק-דין זה. "המועד הקובע" להערכת השווי יהיה יום 31.12.97.

המבקש הצהיר כי הציע מידי פעם את תשלום שווי המניות לידי מנהלי עזבונו של המנוח, הצהרה שלא נסתרה ע"י המשיבים. בנוסף הציע בא כוחו בישיבה מיום 25.10.01 להפקיד בחשבון משותף של מנהלי העזבון גם את דמי השכירות המגיעים לעזבון מאת החברה. ב"כ המשיבים אינו מסכים לפתיחת החשבון כי לעמדתו יש להסכים מראש על חלוקת נכסי העזבון.
אין בדעתי, במסגרת הדיון בתביעות שבפני, לקבוע את סדר חלוקת החובות או הזכויות בעזבון והדבר אף אינו בתחום סמכותי.
לאור המחלוקת הקשורה לנכסי העזבון, שבגינם מונו מנהלי העזבון, יבוצע התשלום לקופת מנהלי העזבון תוך 7 ימים ממועד קבלת הערכת השווי של רו"ח דרין. מנהלי העזבון ידאגו לרישום מניות המנוח ע"ש המבקש.

ה. סעד למקרה קיפוח המתואר בתיק פש"ר 112/01

1. באופן עקרוני, מקובלת עלי עמדת ב"כ המבקש שכל הטיעון בענין קיפוח המשיבים ו"חטאי" המבקש בניהול החברה אינו רלוונטי עוד לאור החלטתי שהמבקש זכאי, בכפוף לתשלום התמורה, להרשם כבעל המניות שהיו למנוח בחברה.
אם המבקש עשה את כל המוטל עליו כדי לממש את זכות הקדימה המוקנית לו, והפך לבעל השליטה המלאה בחברה, אין המשיבים בעלי ענין בכל הקשור לניהול החברה ואין ליתן להם כל סעד בחזקת בעלי מניות.
הביצוע למימוש הזכות נכשל משום סירובם של המשיבים, או מנהל העזבון שמונה לבקשתם, לקבל תשלום ולהשלים את העברת המניות. המבקש הצהיר כי הציע מידי פעם את תשלום שווי המניות לידי מנהלי עזבונו של המנוח.

2. נראה שהנושא המרכזי בטענות הקיפוח של המשיבים בתיק פש"ר 112/01 קשור לפיטוריו של המשיב שלעמדתם נבע ממגמתו של המבקש להשתלט על החברה ולרוקן אותה מנכסיה, כאשר החליט, על דעת עצמו בלבד, לפטר את המשיב מעבודתו בחברה מיד לאחר מות המנוח, שלא לשתף המשיבים באסיפות החברה, שלא להעביר להם את חלקם ברווחי החברה, והכל על דעת עצמו.
מאחר והמועד הקובע למימוש זכות הקדימה לרכישת מניות המנוח הוא סמוך להודעת המבקש למשיבים בדבר הפעלת זכות הקדימה האמורה, ונכון ליום 31.12.97 (כמתואר במכתבי רו"ח דרין), אין למשיבים עוד מעמד כבעלי מניות בעיסקי החברה מעבר למועד זה.
למען השלמות, אתייחס גם לטענותיהם כפי שפורטו בפש"ר 112/01. יודגש שלא נסתרה הודעת המבקש כי בתחילת שנת 1999 העמיד המבקש לעיון המשיבים ובא כוחם את כל התיקיה של החברה ושנצברו מיום היווסדה של החברה, וכן אף את כל חומר הנה"ח, למעט טענות כלליות לא הגישו מטעמם חוות דעת כאילו הפעולות המתוארות בבקשתם ושנעשו ע"י המבקש הם פעולות בלתי חוקיות, כדוגמת תשלום משכורת לאמו המנוחה של המבקש במשך כשלושה חודשים, קניית נעלי עבודה, התקנת אמצעי שמירה או נטילת הלוואה מהחברה לתשלום שכר טרחתו של ב"כ המבקש. אין יסוד לדרישה בדבר כינוס אסיפה כללית שכן החברה שהיתה בבעלות משפחתית של המנוח והמבקש לא זימנם למעשה אסיפות כלליות וההחלטות שהתקבלו בה נעשו על גבי טפסים שהוכנו לשם כך לפי הצורך ונחתמו ע"י בעלי המניות.
לענין פיטורי המשיב - המשיב פוטר ב23.11.98- ולמרות עמדתו כי פיטוריו היו בלתי מוצדקים לא פנה בהליך כלשהו לביה"ד לעבודה או לכל פורום אחר בהתנגדות לפיטוריו או בקשר אליהם. העלאת הטענה במסגרת סעד להסרת קיפוח, אינה במקומה שכן במהלך כל השנים היה המשיב שכיר בחברה. גם המנוח לא מצא לנכון לתת לו מעמד כבעל מניות בחברה, ואם זכה לירושתו של המנוח, מדובר על ערך כספי של שווי מניות המנוח אותן רוכש המבקש, כאמור, ולא שליטה או מעמד כלשהו כבעל מניות בחברה.

אשר על כן אני דוחה את התביעה בתיק פש"ר 112/01.

אני מחייבת את המשיבים, ביחד ולחוד, לשלם למבקש בתיק ה"פ 385/00 והמשיב בתיק פש"ר 112/01, את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
הסך האמור ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום כ"א בכסלו תשס"ב, 6 בדצמבר 2001 בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק פסק-הדין לב"כ הצדדים ותודיע להם טלפונית שפסה"ד ניתן היום.



ב. גילאור - שופטת      



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חילוט מניות

  2. חילוט טובין

  3. חילוט עירבון

  4. בקשה לחילוט אקדח

  5. חילוט לטובת המדינה

  6. חילוט עירבון בחירות

  7. חילוט ערבות מעצר בית

  8. חילוט רכוש בהליך פלילי

  9. חילוט ערבות מכרז פומבי

  10. חילוט עירבון בגין צו מניעה

  11. חילוט ערובה של כונס נכסים

  12. חילוט ערבות העסקת עובדים זרים

  13. בקשה לעיכוב חילוט ערבות בנקאית

  14. חילוט עירבון עקב פקיעת צו עיקול

  15. חילוט ערבויות בגין עובדים זרים

  16. חילוט רכוש בן הזוג בעבירות סמים

  17. חילוט ערבות בגין אי עמידה בלוח זמנים

  18. חילוט ערבות בנקאית במסגרת הסכם שכירות

  19. בקשה למתן צו מניעה זמני לחילוט ערבויות

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון