השתתפות בהוצאות אחזקה על שימוש ברכב לצורך נסיעות בתפקיד

השתתפות בהוצאות אחזקה על שימוש ברכב לצורך נסיעות בתפקיד
רקע כללי
1. התובע פוטר. עם פיטוריו קיבל בין היתר פיצויי פיטורים, שחרור כספי מבטחים, וארבעה חודשי התארגנות. החישוב של הסכומים הנ"ל ששולמו לו היה נגזרת של שכרו. התובע טוען כי יש לחשב את שכרו, ממנו יש לגזור את זכויותיו, בשלושת העניינים הנ"ל לפי שכר גבוה יותר - כזה שיכלול בתוכו שני מרכיבים שלא נלקחו בחשבון בעת עריכת החישוב: תוספת השבת ותוספות הרכב. לטענתו יש אפוא להגדיל את סכום פיצויי הפיטורים כמו גם את תשלום ארבעת חודשי ההתארגנות לאור הגדלת השכר (שיכלול את תוספת השבת ותוספת הרכב) ממנו נגזרים הסכומים הנ"ל. כך גם יש להגדיל ולהשלים את הסכומים שהופרשו למבטחים שאף הם נגזרים מהשכר וזאת לאור הגדלת השכר, כאמור.
עלינו לבחון אפוא את השכר הקובע לצורך שלושת העניינים הנ"ל ובפרט לבחון האם יש לכלול בתוכו תוספת השבת ואת תוספות הרכב למיניהן.

רקע עובדתי
2. התובע אזרח עובד צה"ל עבד מחודש 9/73 ועד 5/93 (כ 19 שנים ו 8 חודשים) במתקן צבאי, הפועל ומאוייש 24 שעות, 7 ימים בשבוע כל ימות השנה. פועל יוצא של פעילות זו - שהיתה כל ימות ושעות השנה היה, שהצוות שעבד במתקן, שכלל את התובע, עבד במשמרות. מדובר בשלוש משמרות: משמרת יום מ 8.00 בבוקר עד 17.00, משמרת לילה 16.30 עד 8.00 בבוקר, משמרת שבת וחג מיום שישי ב 12.30 ועד יום ראשון ב 8.30.
בגין העבודה במשמרות במהלך השבוע קיבל תוספת "משמרות" וכן תוספת "פיצויי שתי משמרות". בגין העבודה במשמרות שבת קיבל תשלום שנקרא: "תוספות תנאי עבודה מיוחדים", (להלן "תוספת שבת").

3. בתלוש השכר של התובע שולמו לו רכיבי שכר שונים בקשר לרכב ונסיעות כדלקמן: גילום הוצאות נסיעה, גילום הוצאות רכב, הוצאות רכב, החזר הוצאות נסיעה, רכב שירות, הוצאות קבועות, תוספת זמן נסיעה, נסיעות בתפקיד (להלן "תוספת הרכב").
עם סיום עבודתו של התובע שולמו לו פיצויי פיטורים לפי משכורת קובעת של 4,498 ₪ בשיעור 150% ובסך כולל של 132,787 ₪.נ
כן שוחררו לו הכספים שנצברו במבטחים. כספים אלה חושבו לפי משכורת קובעת [למונה] מבטחים שעמדה על סך 4,150 ₪ נכון למאי 93.ב
כמו כן שולם לו סכום השווה ל 4 חודשי שכר - להתארגנות, בסך 20,260 ₪.

טענות הצדדים
4. לטענת התובע יש לכלול בתוך המשכורת הקובעת לפיצויי פיטורים אף את תוספת השבת מאחר וזה היה למעשה חלק מהעבודה הרגילה בשים לב לאופי העבודה שכללה בחובה (באופן קבוע) עבודה במשמרות שבת.
כן טען שיש להגדיל את המשכורת הקובעת לפיצויי פיטורים כך שזו תכלול אף את תוספות הרכב השונות שהיו למעשה פיקטיביות ונועדו להגדיל את שכר היסוד במסווה של תוספת שכר, לא קבועה.
לטענת התובע יש להגדיל אף את המשכורת הקובעת למבטחים - מונה מבטחים - כך שזו תכלול בתוכה גם את תוספת השבת וכן את תוספות הרכב כל זאת כאמור לעיל באשר לפיצויי פיטורים.ו
עוד טען ב"כ התובע כי אף את התשלום של ארבעת חודשי ההתארגנות יש להגדיל ולגזור מהשכר, שיכלול בתוכו את שני הרכיבים הנ"ל תוספת השבת ותוספות הרכב. באופן זה יגדל השכר ממנו יש לחשב את התשלום עבור חודשי ההתארגנות וממילא יש להגדיל את התשלום בהתאמה לפי הגדלת השכר.נ

5. לטענת הנתבעת, הסכום ששולם כפיצויי פיטורים, עולה על זה לו זכאי התובע מכח הדין. מאחר וקיבל סכום העולה על זה לו הוא זכאי הרי שאין לו זכאות נוספת. בכל אופן התוספות: הן "תוספת השבת" וכך גם "תוספות הרכב" היו תוספות אמיתיות שהותנו בתנאים ורק מי שעמד בתנאים זכאי היה לקבל התוספת.
לפי הדין אין לוקחים בחשבון את כל השכר. כאשר מדובר בתוספות מותנות, הן אינן נלקחות בחשבון, כפי שנעשה במקרה זה, הן לגבי חישוב פיצויי הפיטורים והן לגבי ההפרשות למבטחים. הוא הדין באשר לחישוב התשלום עבור חודשי ההתארגנות.

6. לטענת הנתבעת תוספת השבת שולמה לתובע בהתאם למספר משמרות השבת, שעבד במהלך החודש ורק בתנאי שעבד משמרות אלה ובהתאם לאורכן.ב
באשר "לתוספות הרכב" הרי שהתובע קיבל במשכורתו תוספות שונות לרבות "החזר הוצאות נסיעה" "תוספת זמן נסיעה" והחזר הוצאות רכב שירות" מדובר בתוספות הניתנות ע"ס זכאויות שונות שאין ביניהן סתירה.
החזר הוצאות נסיעה ניתן בגין נסיעה ממקום מגורי התובע, למקום עבודתו וחזרה זאת בהתאם להסכם הקיבוצי ועל פי הנסיעות שהוציא בפועל, על יסוד הדיווח שהעובד מגיש מידי חודש ורק ביחס לימים בהם בא לעבודה. באם הוסע לעבודה אינו זכאי להחזר.
תוספת "זמן נסיעה" הינה כאשר העובד מתגורר במרחק מסוים והוא מבזבז זמן לצורך נסיעותיו לעבודה. התובע קיבל השתתפות באחזקת הרכב מה שכונה בתלוש "רכב שירות" - כהשתתפות בהוצאות אחזקה על שימוש ברכב לצורך נסיעות בתפקיד. תוספת זו מותנית במספר תנאים כולל הצהרה של העובד ודיווח על היקף נסיעותיו בתפקיד. תוספת רכב השירות נחלקת מסיבות מנהליות בתלוש השכר לשני רכיבים "הוצאות רכב" ו "רכב שירות - הוצאות קבועות".

ההליך
7. בפנינו העיד התובע ושני עדים מטעמו ומטעם הנתבעת העידה ראש מדור שכר במרכז תע"צ. זו האחרונה הגישה הוראות פנימיות של מרכז תע"צ ונהלים וכך גם פרוטוקולים עליהם סומך הנתבע את הגנתו.
יצוין כי התביעה הוגשה רק ביום 4.5.99 והיא מתייחסת אפוא לעבודת התובע שהסתיימה כבר ב 5/93 היינו כשש שנים לפני כן.ו
הנתבעת צירפה לתצהיר שהוגש מטעמה את ההוראות הפנימיות של מרכז תע"צ התומכות בטענת הנתבעת, לפיה מדובר למעשה בתוספות אמיתיות הן עבור עבודה במשמרות השבת והן עבור תוספות הרכב.
הוראות אלה הינן בגדר הסדר קיבוצי, דו צדדי או למצער חד צדדי ובכל אופן הנתבע נוהג לפיהם, לגבי כלל עובדיו, כפי שהעידה רס"ן דנון וכאן יפה כוחו של המנהג.

פסק דין
המסגרת הנורמטיבית
8. החובה להפריש למבטחים כמו גם תשלום פיצויי פיטורים בשיעור 150% בנוסף להפרשות למבטחים וכך גם התשלום של ארבעת חודשי ההתארגנות מקורם בהסכמים קולקטיבים אצל הנתבע ביחס לאזרחים עובדי צה"ל. יצוין כי זכויות אלה עולות על הזכויות המעוגנות בחוקי המגן - ובפרט בחוק פיצויי פיטורים. יחד עם זאת הסכם קיבוצי יכול להוסיף על הזכויות הקבועות בחוק כאמור בסעיף 21 לחוק הסכמים קיבוציים.נ
הנתבעת צירפה לתצהיר שהוגש מטעמה את ההוראות הפנימיות של מרכז תע"צ התומכות בטענת הנתבעת, לפיה מדובר למעשה בתוספות אמיתיות הן עבור עבודה במשמרות השבת והן עבור תוספות הרכב.
הוראות אלה הינם בגדר הסדר קיבוצי, דו צדדי או למצער חד צדדי ובכל אופן הנתבע נוהג לפיהם, לגבי כלל עובדיו, כפי שהעידה רס"ן דנון וכאן יפה כוחו של המנהג.

מתי תוספת תכלל בשכר הקובע
9. המבחנים באשר לשכר ממנו יש לגזור את זכויותיו של עובד ובפרט את פיצויי הפיטורים כמו גם ההפרשות לקרן צוברת נבחנו בפסיקה פעמים רבות ולעניינים שונים. לעניינים שונים נקבע, כי לא ילקח בחשבון כל רכיבי השכר ונדמה שזהו הכלל, לפיו השכר ממנו נגזרות זכויות סוציאליות, אינו כולל את כל רכיבי המשכורת, אלא רק חלק הימנה. (ביקורת על מצב זה ראה (י. לובוצקי סיום יחסי עבודה, תש"ס 1999 עמ' 221).
נציין כי יש התייחסות בדין, לשכר אותו יש לקחת בחשבון לענין פיצויי פיטורים כאמור בתקנות פיצויי פיטורים (חישוב פיצויים) תשכ"ד - 1964. כך גם יש התייחסות בעניין המשכורת הקובעת לגמלאות לגבי עובדי מדינה הזכאים לפנסיה תקציבית [מה שאינו חל כאן, שהרי עובדי צה"ל, זכאים לפנסיה צוברת ולא לפנסיה תקציבית]. ס' 8 לחוק שירות המדינה גמלאות [נוסח משולב] התש"ל - 1970, שם מוגדר מהי "משכורת קובעת" ומהי "תוספת קבועה" לעניינים אלה אף למקרה דידן. לא הרי זה כהרי זה ובכל אופן הצד השווה שבהם הינו שהמבחן הינו טיבה האמיתי של התוספת (גולדברג דיני עבודה, מהדורת 10/03 פרק 32 עמ' 39).

10. נטל השכנוע שתשלום מסוים המכונה "תוספת" מהווה חלק אינטגרלי של שכר העבודה מוטל על הטוען זאת - העובד (דב"ע מא/ 3-78 אמנון ברזילי נ' אלבני ישראל נ' פריט בע"מ, פד"ע יג, 21). הוכחה זאת צריכה להתייחס לא רק לחובה החוקית או ההסכמה אליה הגיעו הצדדים, באשר לכלול את התוספת כרכיב מהמשכורת הקובעת, אלא עליה לעמוד במבחן ההתניה. דהיינו, האם התשלום שניתן לעובד היה מותנה בתנאי או במצב, כך שאם אין מתקיים התנאי או משתנה המצב - חדל התשלום, ראה: דב"ע 3-44 גולדברג רות נ' עירית בת ים, עבודה ארצי, כרך טו (1) 203. כאשר לא ניתן ללמוד מהכינוי באם התוספת עונה על הגדרת התוספת או שמא התוספת היא תחליף לשכר יסוד, יש לבחון לאיזה מטרה ניתנה ומה תנאיה מכך יהיה עלינו להסיק האם נתנה כתוספת פיקטיבית, שהינה מסווה לשכר היסוד, או שמא כתוספת אמיתית שאינה חלק משכר היסוד.ב
נציין כי שני הצדדים הפנו לפסיקה ולמבחנים שנקבעו בה נעשתה אבחנה בין תוספת פקטיבית, שהיא למעשה חלק מהשכר הקובע אך הוסוותה כתוספת שאינה קבועה, לבין תוספות אמיתיות, שהיו מותנות בהתמלא תנאי, שלגביהם לא רואים אותם כחלק משכר היסוד, ממנו יש לגזור את זכויותיו השונות של העובד, אלא אם הוסכם מפורשות אחרת. מה שיקבע בסופו של דבר הינו טיבם האמיתי של התוספות ולא בהכרח השם שכונו ואף לא הלבוש בו הולבשו.

להלן נתייחס לשתי התוספות נשוא המחלוקת הן לגבי "תוספת שבת" והן לגבי "תוספות הרכב".

תוספת שבת
11. באשר לתוספת השבת העיד עד התובע ה"ה מוסקוביץ (פרוט' עמ' 1, ש' 9-8) כי אם באחד מחודשי העבודה, יצא לחופשה או לא ביצע משמרות שבת לא קיבל תשלום "תוספת תנאי עבודה מיוחדים" הוא התשלום עבור העבודה במשמרת שבת. אף התובע אישר בעדותו כי תשלום "תוספת שבת" היה בהתאם למספר משמרות השבת שעשה בפועל (פרוט' עמ' 3 ש' 23-22). באשר למספר המשמרות ציין כי לעיתים רחוקות היתה רק משמרת שבת אחת בחודש ולעיתים היו גם שלוש משמרות שבת ואף ארבע משמרות שבת (בעיקר בתקופת החגים שבהן נחשב החג כמשמרת שבת) (פרוט' עמ' 3 ש' 23 עמ' 4 ש' 14-6). מעיון בתלושי השכר עולה כי היתה שונות רבה מחודש לחודש באשר לסכום "תוספת השבת" שהיה נגזרת של מספר משמרות השבת.ו
12. מהמקובץ עולה בבירור כי מדובר בתוספת שהותנתה בתנאי - ביצוע המשמרות בפועל בסופי שבוע. בגין עבודה זו קיבל תשלום מיוחד שכונה בתלוש "תוספת תנאי עבודה מיוחדים". היקף התוספות היה נגזרת של מספר המשמרות. זוהי תוספת אמיתית כאשר התשלום בגינה הינו מעין גמול עבור עבודה במנוחה השבועית. יצויין כי בדין נקבע גמול בגין עבודה במנוחה השבועית בחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א - 1951. גמול זה שנקבע בדין, כמו גם במקרה דנן, בו עסקינן במעין גמול, עבור עבודה במנוחה השבועית, אינו חלק משכר הקובע לתנאים סוציאלים.
טוען ב"כ התובע כי "תוספת השבת" הייתה חלק נכבד מהמשכורת באשר לגובה התוספת הרי שמצאנו, לאחר בחינתה כי סכומה מותאם לתנאי בה היא מותנית.
"תוספת השבת" - כוללת בתוכה את התשלום הרגיל עבור שעות העבודה במשמרות השבת שבד"כ היו שתי משמרות ועל תשלום זה (שהיה למעשה 100% מהשכר) הוסף תשלום נוסף בגין גמול עבודה במנוחה השבועית. שעות העבודה במשמרות השבת היו חלק מסך כל השעות השבועיות אותן צריך היה התובע לעבוד כחלק מהמשרה המלאה וכך הגיע ל 41 שעות שבועיות. נציין כי בגין העבודה במשמרת שבת קיבל תשלום של 76 שעות רגילות מופחתות 7 שעות רגילות, עבור יום ראשון שלאחריו מופחתות 6 שעות רגילות עבור יום קודש למשמרת, הכל כמפורט בהוראות אז/ 40-84 שצורפו לתצהירה של רס"ן דנון, שעל מעמדם דנו לעיל. פירוט זה מגלה אפוא כי שעות משמרת שבת, היו חלק משעות העבודה הרגילות ועליהם הוספו תוספות בהתאם לגמול שיש להוסיף בחוק שעות עבודה ומנוחה. סכום "תוספת השבת" היה אפוא קשור לתנאי ולא ניתן לאמר כי מדובר בסכום לא סביר שהיה פיקציה.
נעיר כי, בגין השעות הרגילות במשמרות השבת קיבל התובע את השכר המשולב שממנו נגזרו הזכויות השונות. טענתו אפוא לפיה לא נלקחו בחשבון זכויותיו בגין העבודה במשמרות השבת אינה נכונה.

13. נציין כי העובדה שהתובע חייב היה לעבוד בשבתות אינה משנה את התוצאה. במקרים רבים נדרשים עובדים לעבוד בעיקר במשמרות סוף שבוע, כמו למשל רופאים בבתי חולים, והם מקבלים בנוסף לשכר הרגיל גמול מיוחד עבור העבודה במנוחה השבועית אין בכך כדי להפוך את הגמול לחלק מהשכר הרגיל.נ

14. מסקנתנו אפוא בהתייחס "לתוספת השבת" כי מדובר בתוספת אמיתית, שהיתה מותנית בתנאי. לפיכך יש לדחות הטענה לפיה השכר הקובע צריך לכלול בתוכו "תוספת השבת". כך הוא הדין הן לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, הן לצורך חישוב הפרשות מבטחים והן לצורך חישוב התשלום להתארגנות.

תוספות הרכב
15. לתובע שולמו תשלומים שונים בזיקה לרכב ונסיעות כאמור לעיל בסעיף 3 לענין זה צרפה הנתבעת הוראות פנימיות של מרכז תע"צ ודברינו לעיל באשר לתוקפם יפה גם כאן. נחזור ונאמר כי מדובר בהסדר קיבוצי ונוהג כעולה מעדות רס"ן דנון.
מדובר בנוהל כללי לפיו פעלו גם ביחס לתובע. נוהל זה פועל לגבי כלל האזרחים עובדי צה"ל אותם מעסיקה הנתבעת (פרוט' עמ' 6 ש' 23-22, עמ' 7 ש' 1).

16. רס"ן דנון התייחסה למרכיבים השונים המתייחסים להחזר הוצאות רכב וכך לענין הוצאות נסיעה. נאמר כבר כאן בהתייחס לכלל הרכיבים שכולם מותנים בתנאים אמיתיים, כפי שנפרט להלן.ב

17. בהתייחס לרכיב "החזר הוצאות נסיעה" הרי שאלה שולמו עבור הגעתו ממקום מגוריו למקום עבודתו רק עבור הימים שבהם הגיע בפועל למתקן הצבאי בו עבד. ההחזר הינו בהתאם לעלות הנסיעה בתחבורה הציבורית ונעשה עפ"י ס' 29 להסכם הקיבוצי המיוחד, שצורף לתצהירה של רס"ן דנון (וראה ס' 9 לתצהירה). אף מעדויות עדי התובע עולה כי אלה הגיעו ברכבם או בתחבורה ציבורית (עדותו של רביבו, פרוט' עמ' 2 ש' 20-23) עליה נדרש לשלם כמובן. מהמקובץ ברור כי מדובר ברכיב שעניינו החזר הוצאות אמיתי - לפי מה שהוציא התובע בפועל.

18. באשר לרכיב שכונה "רכב שירות" הרי שזה ניתן לתובע כעולה מעדותו רק בשנתיים האחרונות עובר לסיום עבודתו. עוד עולה כי ניתן לו בין היתר בשים לב לותקו ולבכירותו.
עוד עולה כי לא נבחן עת הוחלט לתת לו תוספת זו האם בפועל צריך היה לבצע נסיעות במסגרת עבודתו.

19. כעולה מעדותה של רס"ן דנון יש להבחין בין המרכיבים השונים הכלולים במה שכונה "רכב שירות". כאן החלוקה הינה בין הוצאות: רישוי רכב, ביטוח חובה, ביטוח מקיף והוצאות קבועות לבין הוצאות משתנות.ו
באשר להוצאות הקבועות (רישוי רכב ביטוח חובה, מקיף הוצאות קבועות) הרי שתשלום זה כפי שהסבירה רס"ן דנון (ס' 16 לתצהירה) "משתלם לעובד בגין העמדת רכבו הפרטי לרשות מעסיקו במידת הצורך, שכן העובד נושא בהוצאות אלו גם באם לא השתמש בפועל ברכבו".נ
לעומת זאת תשלום ההוצאות המשתנות נעשה כנגד דיווח של העובד על מכסות הקילומטרים שביצע בפועל בעבודתו.
התובע עצמו אישר כי תשלום ההוצאות המשתנות היה מותנה בדיווח שהגיש ובהתאם לו (פרוט' עמ' 5 ש' 20-14).ב

20. באשר להחזר עבור "זמן הנסיעה", הרי שזה השתלם (כעולה מתצהירה של רס"ן דנון, ס' 24-26) בגין הזמן שצריך היה התובע לבזבז מידי יום בדרכו לעבודה וחזרה. זכות זו מקורה בהסדרים הקיבוצים והינה מותנית כמובן במרחק בין מקום העבודה למתקן הצבאי כעולה מהנוהל שצורף כנספח ג' לתצהירה של רס"ן דנון.ו

21. בהתייחס לטענת ב"כ התובע לפיה הקריטריון שנקבע לצורך קביעת הזכאות לרכב שירות, שהיה בין היתר ותק והמלצה של ועד העובדים, שאינם קשורים לצורך לבצע נסיעות בתפקיד, הרי שכאן הפיסה את דעתנו תשובתה של רס"ן דנון לפיה, מטעמי תקציב, ניתן לתת רק למיעוט העובדים "רכב שירות" והיה צורך לסנן ולקבוע מי יקבל, מבין אלה העונים על יתר הקריטריונים. לכן הוספו שני הקריטריונים הנ"ל - וכפי שהטיבה להסביר זאת רס"ן דנון כשנשאלה מה בין ותק של העובד אם עבד שנתיים או 10 שנים לבין סוגית ביצוע נסיעות בתפקיד? השיבה: "פרמטר מסנן. יש הקצאה לרכב שירות שהיא בגובה 40 אחוז מהאוכלוסיה דהינו - 60 אחוז לא יקבלו. ועל מנת לבחון בחרו את העובדים הבכירים יותר" (פרוט' עמ' 7 ש' 24 עמ' 8 ש' 2).
אכן יש טעם לפגם, בלשון המעטה, בטענת התובע כיום, לפיה, מדובר ברכיב פיקטיבי וזאת חרף העובדה שהגיש מידי חודש בחודשו דוחות עליהם חתם ובהם פירט נסיעות בתפקיד. נציין כי בטופס הדיווח החודשי שצורף לתצהירה של רס"ן דנון כחלק מההוראות: אז - 11 - 60 בעמ' 16, יש פירוט והבחנה בין נסיעות בתפקיד לנסיעות שאינן בתפקיד. בסופו נרשם כי זה שחותם עליו מצהיר על נכונות הפרטים.נ

22. כדי שהתובע יזכה אפוא בהחזר הוצאות רכב שירות צריך היה למלא מספר תנאים אמיתיים:
א. חלה עליו חובה לדווח ביחס להוצאות המשתנות. מדובר בדו"ח חודשי אותו מילא התובע ועליו חתם ובו נרשם כי מדובר בנסיעות בתפקיד (עמ' 5 ש' 17-15).ב
ב. התשלום ששולם עבור ההוצאות המשתנות נגזר מהדיווח שהגיש (פרוט' עמ' 5 ש' 18-20).
ג. הפסקת תשלום עם שינוי הפרטים וחובת דיווח על שינוי הפרטים. על זאת העיד התובע (עמ' 5, ש' 20-19) כך גם עולה מס' 22 לתצהירה של רס"ן דנון הנסמכת על ההוראות הפנימיות הנ"ל.
ד. חלה עליו חובה להחזיק ברכב ולהצהיר על כך ואף להציג רישיון רכב וביטוח שאם לא הוצגו לא היה זכאי לתשלום (פרוט' עמ' 5 ש' 10-13). וכפי שמסרה רס"ן דנון (פרו' עמ' 8 ש' 9 וכן ס' 20 א, ב לתצהירה).ו
23. ממצבור התנאים דלעיל בהם הותנה התשלום "רכב שירות" על מכלול רכיביו ברור כי מדובר בתשלום מותנה (לתנאים נמצא אסמכתא בהוראות הפנימיות) שנועד להחזיר הוצאות והיה מותנה בתנאים מוגדרים שכללו הצגת רישיון רכב תקף, ביטוח, ואף דיווח מפורט באשר לקילומטרז'. כל אחד מהתשלומים ששולמו יש לו עיגון בתנאי אמיתי.

24. במקרה דנן התובע לא השתמש ברכב של הנתבעת ובמקביל קיבל הטבות בעבור הוצאות נסיעה כאשר אלו ניתנות לו בעבור רכבו הפרטי כפי שהיה בדב"ע נד/ 3-143 ישעיהו פוקס נ' אלסינט בע"מ, פד"ע כח 83. התובע לא השתמש ברכבי הנתבעת (ראה ס' 4.7 לתצהירו). התובע קיבל החזר ההוצאות בעבור שימוש ברכבו הפרטי. אין אנו מוצאים כי רכיבי הוצאות הרכב כפי שניתנו לתובע, הן על חלקם הקבוע אגרת רישוי וביטוח והן על חלקם המשתנה - הוצאות הנסיעה המדווחות לפי קמ' כפי שניתנו הנם פיקטיביים. יתרה מכך אנו סוברים כי אם היה המעביד מעונין לשלם הוצאות הרכב הקבועות של התובע, הביטוח ואגרת הרישוי, וזאת על מנת שאם יזדקק לתובע בשעת חירום יוכל התובע להתייצב בכל עת, לא היה על התובע לבוא ולהלין על כך.נ

25. אין לקבל אף את תביעתו של התובע לגבי רכיבי הגילום, באשר הגילום הוא תולדה של התוספת שהינה אמיתית כמוסבר לעיל ושהיא אינה חלק משכר היסוד. לפיכך אף הגילום במקרה זה אינו חלק משכר היסוד (ראה: דב"ע נב/ 19-3 מרקוס בין יפלח נ' פולגת תעשיות בע"מ, פד"ע כה עמ' 489).

26. לטענת ב"כ התובע לפיה גובה התוספת מצביע על חוסר סבירות אף כאן מצאנו כי גובה הסכום מותאם לטיבה של התוספת ולתנאי בו היא מותנית.
כך באשר להוצאות הקבועות כמו גם ההוצאות המשתנות שהינן סבירות ומשקפות החזר הוצאות אמיתיות. ההוצאות הקבועות לאחזקת רכב אכן כוללות הוצאות ביטוח רישוי וסכומים נוספים כגון חנייה ותיקונים וכיוצ"ב. אלה נקבעו בסכום קבוע.
באשר להוצאות המשתנות הרי שאלה היו פונקציה של דיווחי התובע לפי קילומטרז'. התשלום השתנה מידי חודש בחודשו עפ"י הצהרת התובע והדיווח שהגיש. התשלום אף הוא סביר ביחס לקילומטרז' עליו דיווח.ב
אף אם תמצי לומר שסכום "תוספות הרכב" הוא גבוה (ולא כך היא דעתנו כאמור) העובדה שסכום "תוספות הרכב" גבוה אין די בה כדי לשלול את העובדה שמדובר בתוספת אמיתית כפי שנאמר בענין דב"ע נו/ 6-3 ד"ר דניאל נ' הממונה על תשלום גמלאות באוצר.

27. מסקנתנו בהתייחס ל"תוספות הרכב" הינה כי מדובר בתוספות אמיתיות שהיו מותנות בתנאי אמיתי ומהותי שהיתה לו הצדקה ועיגון בתשתית הכלכלית ובסכום סביר. לפיכך דין הטענות לפיהן מדובר בתוספת פקטיבית שיש לכלול בשכר הקובע, לצורך: פיצויי הפיטורים, ההפרשה למבטחים, וחודשי ההתארגנות, להדחות.

28. סוף דבר - התביעה נדחית.ו
התובע ישלם הוצאות משפט בסך 8,000 ₪, תוך 30 יום מהיום.נ

ניתן היום כ"ג בכסלו, תשס"ד (18 בדצמבר 2003) בהעדר הצדדים.ב
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.ו

אייל אברהמי, שופט      



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. העברת עובד לתפקיד אחר

  2. תפקיד רופא בועדת נכות

  3. התפטרות עקב שינוי תפקיד

  4. מכרז לתפקיד מורה בתיכון

  5. בקשה לעכב כניסה לתפקיד

  6. ביטול העברת תפקיד בעבודה

  7. הכשלת שוטר במילוי תפקידו

  8. בקשה להעביר בורר מתפקידו

  9. החלטה על שינוי הגדרת תפקיד

  10. מה התפקידים של מערך הכבאות ?

  11. הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו

  12. העברת מנהל לתפקיד אחר ללא שימוע

  13. דחיית בקשה להעברת בורר מתפקידו

  14. ביטול מינוי לתפקיד מבקר העירייה

  15. צו מניעה נגד העברה מתפקיד בעבודה

  16. ביטול מינוי לתפקיד בביטוח לאומי

  17. החזרת בורר שפסל את עצמו לתפקידו

  18. שינוי תפקיד לאחר חזרה מחופשת לידה

  19. תביעה להעברת מנהל מחלקה לתפקיד אחר

  20. שינוי תפקיד לעובדת לאחר חופשת לידה

  21. השעיית עובד בגלל סירוב לעבור תפקיד

  22. מינוי בעל עבר פלילי לתפקיד ציבורי

  23. העברת עובד מתפקיד עקב חקירה פלילית

  24. חסינות עובדי ציבור בעת מילוי תפקידם

  25. ערעור על הפרעה לשוטר במילוי תפקידו

  26. פסק דין הצהרתי האוסר על שינוי תפקיד

  27. תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי

  28. שינוי תפקיד בעבודה בהוראת רופא תעשייתי

  29. העברת בורר מתפקידו לאחר פסק בוררות חלקי

  30. פיטורים לאחר תקופת ניסיון בגין אי התאמה לתפקיד

  31. השתתפות בהוצאות אחזקה על שימוש ברכב לצורך נסיעות בתפקיד

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון