עורך דין טוב

עורך דין טוב

זוהי בקשה לדחיית התביעה על הסף בגין טענה למעשה בית דין על יסוד תקנה 101 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, שזו לשונה:


"101. דחיה על הסף

(א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:
(1) מעשה בית דין;"

(להלן: תקנות סדר הדין").





רקע עובדתי



בחודש דצמבר 1991 רכש המשיב-התובע מהמבקשת אריחי קרמיקה סוג א' בכמות כוללת של 602.46 מ"ר, אשר הינם 502 קרטונים.




בעבור הסחורה שילם התובע סך של 22,749 ₪. התשלום בוצע באמצעות שתי המחאות בסך של 11,374 ₪ ובנוסף 2,000 ₪ במזומן ששולמו במעמד ביצוע ההזמנה. בשלב מאוחר יותר הוחלפה ההמחאה השניה בשיק על סך 9,375 ₪ וזאת בשל התשלום שהתקבל לפני כן במזומן.




לטענת התובע, ביום 26.1.92 קיבל 226 קרטונים אשר הגיעו שבורים בחלקם, מלאים בבוץ ורטובים. בשל חוסר שביעות רצונו של התובע ממשלוח הקרטונים, הודיע התובע כי אינו מעוניין ביתרת הקרטונים. כן סירב לפרוע את ההמחאה השניה, הודיע לנתבעת על ביטול העסקה וביקש כי תבוא לקחת את יתרת הסחורה שסופקה לו במועדים הקודמים.




בשל סירוב התובע לשלם את התמורה בעבור הסחורה, הגישה הנתבעת לראש ההוצאה לפועל בקשה לביצוע שטר בתיק הוצאה לפועל 17/04601/92/6. התובע הגיש בקשת רשות להתגונן בה טען כי נמצאו פגמים באריחים שסופקו לו.




בדיון אשר התקיים בפני כבוד השופטת ר. טלגם בבית משפט השלום בתל אביב בת.א. 73308/93 נפסק ביום 27.12.95 כי הנתבע לא הוכיח את טענתו בדבר הפגמים אשר נגרמו לאריחים ולכן יש לדחות את התנגדות הנתבע לביצוע השטר וכן להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל.




הנתבעת-המבקשת טוענת כי נתקיים דיון בעניין הטענה להיות הסחורה פגומה בפני כבוד השופטת ר. טלגם בת.א. 73308/93 - ומשכך, אין לדון שנית בעניין זה ויש להורות על דחיית התובענה על הסף עקב קיומו של "מעשה בית דין".


דיון



במסגרת הדיון בת.א. 73308/93 בפני כב' השופטת טלגם שטחו הצדדים מלוא טענותיהם לעניין ביטול עסקת המכר לאספקת אריחי הקרמיקה, אשר נמצאו פגומים.




התובע טען שם כי מכיוון שמדובר בשני משלוחים של סחורה והיות שאחד המשלוחים היה פגום, הוא אינו מעוניין עוד בסחורה ועל כן החליט לבטל את השיק השני ע"ס 9,374 ₪. התובע סמך את התנגדותו על טענת כשלון תמורה מלא.




במסגרת הדיון דשם ציין התובע כי מכיוון שהסחורה סופקה בשני מועדים שונים יש לראות בכך כשתי עסקאות שונות, אשר לגבי השנייה הסחורה לא סופקה כלל ולפיכך, יש בכך הגנה טובה באשר לאי פירעון השיק השני.




כבוד השופטת טלגם בפסק דינה קבעה כי אין לעשות הפרדה בין שתי העסקאות וכי יש לראות את ההתקשרות בין הצדדים כעסקה אחת אשר אין להפרידה.




וכך נאמר בפסק הדין לעיל:


"... יש לזכור שלא הוכח כדבעי שאכן הסחורה עצמה אכן פגומה. מה גם שמדובר בסחורה שנקנתה בתנאים שבהם אין לצפות שתגיע בצורה המעולה ביותר כסוג א'.
יתרה מזו ובעיקר, יש לציין כי התוצאה אליה הגעתי משקפת את המגמה אשר קיבלה כידוע ביטוי בפסיקה ולפיה יש לשוות לתשלום בשיקים אופי הדומה ככל שאפשר לתשלום במזומן (במובן זה שאין להרחיב את טענות ההגנה שמקורן בעסקת היסוד כנגד העילה השטרית), ולכן לא הוגן יהיה לאפשר לנתבע להמלט מאחריות ולהשאיר את התובעת "תקועה" במחסניה עם סחורה רק משום ששילם בשיק דחוי ולא במזומן".



סבורתני, למקרא פסק הדין ולאור הנסיבות דנן, כי בית המשפט דן במפורט בטענות הצדדים לעניין ההתנגדות לביצוע שטר עקב אספקת סחורה פגומה – ופסיקת בית המשפט שם ברורה היא וצלולה. לפיכך, ראוי, לקבוע כי הסוגייה דנן נתבררה כדבעי ואין לשוב ולשמוע ראיות בעניינה.




לגישתי, קיימות אמנם שתי עילות תביעה שונות לאמור, חוזית ושטרית, ברם, המסכת העובדתית אחת היא ומתייחסת לאירוע דנן של אספקת אריחי קרמיקה. לפיכך, אין מנוס מלקבוע כי קיים "מעשה בית דין".




אין ספק, כי אף ההלכה המשפטית הרחבה מציינת כי המונח "עילת תביעה" יפורש באופן רחב שעה שבתי המשפט נזקקים לטענה כי בית המשפט דן בסוגיה הנדרשת בהליך קודם, וכן יש לשקול לעניין זה הכללים של "השתק עילה" ו"השתק פלוגתא" אשר הינם חלק מהכלל הרחב של "מעשה בית דין" הבא למנוע כפל דיונים.


16. לענין זה ראה ספרו של א' גורן "סדר הדין האזרחי" , מהדורה שביעית, בעמ' 91, שם נקבע כדלקמן:

"המבחן לקביעה, אם קיים מעשה בית דין, הוא מבחן של זהות העילה ולא
מבחן של זהות הסעד.

לענין "השתק העילה" המבחן הוא רחב יותר, בשל השיקול הקובע שלא מן הדין להטריד את הנתבע בתביעות רבות בשל אותו מעשה... בחינת
זהות העילה ... מחייבת השוואה של רכיבי התביעות הנתבעות, גם אם היה מדובר בסעדים שונים, הרי שכבר נפסק בעבר כי המבחן הנכון הוא זהות העילה, להבדיל ממבחן זהות הסעד".

כן ראה: ע"א 8/83 דן גורדון ואח' נ' כפר מונאש – מושב עובדים, פ"ד לח (4) 707
בעמ' 801, שם נקבע כדלקמן:

"מבחן זהות העילה לענין מעשה בית דין רחב הוא, והעיקרון של מעשה בית דין יחול, גם אם שתי התביעות מבוססות על עילה שהיא רק זהה ביסודה, אפילו בתביעה המאוחרת יותר נכללים פרטים ומרכיבים, שלא פורטו בתביעה הקודמת. אין לדקדק במרכיבים משניים, ויש לראות את העיקר – את התשתית הבסיסית של העילה."

17. כן ראה: ע"א 351/82 נעמי אילון נ' עו"ד מ. אסטרייכר ו – 6 אח' פ"ד מא (2) בעמ' 677, שם נקבע כדלקמן:

"אם אנו חוזרים ואומרים שריבוי משפטים הפך להיות תופעה שלילית, כמעט ואמרתי מכת מדינה, קל וחומר שאין להשלים עם הניסיונות לחזור ולדון בכל דבר פעמיים".

כן ראה: בג"צ 9482/96 ח"כ אברהם פורז ואח' נ' השר לענייני דתות, תקדין עליון כרך 99 (2) בעמ' 432, כדלקמן:

"הרעיון המונח ביסוד הדברים הוא כי לאחר שלצדדים היה יומם בבית המשפט והלה נדרש לסוגיות שהועלו בפניו והכריע בהם, שוב אין מקום להטריד, שוב, את הצד היריב ואת בית המשפט באותו עניין".

18. עוד ראה לעניין הכלל של "השתק פלוגתא" בספרה של המלומדת נינה זלצמן "מעשה בית דין בהליך אזרחי", מהדורה ראשונה, בעמ' 147:

"חייבת להתקיים זהות של ממש בין שתי הפלוגתאות ולא די בדמיון ביניהן, אפילו הן נשענות על מסכת נסיבתית דומה. דרישת הזהות נובעת מעצם מהותו של כלל הפלוגתא הפסוקה. הכלל חל ביחס לשאלה – בעובדה או בחוק – שכבר נדונה והוכרעה בין המתדיינים בהליך שיפוטי קודם, ותכליתו היא למנוע כפל התדיינות באותה שאלה".

כן ראה בעמ' 192:

"העובדה שבית המשפט כבר הכריע בפלוגתא הנידונה במסגרת התדיינות קודמת בין אותם בעלי דין אינה מספקת, כשלעצמה, להקים השתק פלוגתא. נדרשת גם התקיימותו של תנאי נוסף, והוא שאותה הכרעה היתה חיונית, לאמור, היתה אכן דרושה לביסוסו של פסק הדין באותה התדיינות. תנאי זה נעוץ בטעם ליצירת המניעות, דהיינו, אם היתה ההכרעה בפלוגתא האמורה חיונית לצורך ההכרעה במשפט הראשון, חזקה על בעלי הדין שהביאו לפני השופט באותו משפט את כל ראיותיהם והשמיעו בו את כל טענותיהם לגביה, ולכן, לא מן הראוי שיעוררו את המחלוקת בגינה מחדש, אפילו הם באים לפני בית המשפט בעילה שונה. יתר על כן, אם היתה ההכרעה בפלוגתא האמורה דרושה לצורך ביסוסו של פסק הדין, חזקה על בית המשפט שנתן דעתו על כל פרטיה והקפיד בהפעלת שיקול דעתו השיפוטי לצורך קביעת הממצא העובדתי או המסקנה המשפטית".

19. עולה מן המקובץ, כי האירועים אשר בבסיס התובענה דכאן נדונו עד תום בת.א. 73308/93 לעיל, אף שמבחינה דיונית יוזמת הדיון שם היתה הנתבעת דכאן.
אין זה ראוי כי מותב נוסף ישב וישמע ראיות בעניין זהה – שעה שבית משפט נתן כבר את פיסקו בפני מותב אחר.

לאור אלה, הנני מורה כי התובענה תידחה עקב קיומו של "מעשה בית דין".

המשיב ישא בהוצאות המבקשת בסך של 5,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החלפת עורכי דין

  2. נזיפה בעורך דין

  3. פיטורי עורך דין

  4. טעות של עורך דין

  5. קללות של עורך דין

  6. הקלטת לקוח עורך דין

  7. לא מרוצה מעורך דין

  8. חתימה בפני עורך דין

  9. נזק תדמיתי לעורך דין

  10. תשלום בשחור לעורך דין

  11. מסירה כדין לעורך דין

  12. בעיות במכונית עורך דין

  13. התפטרות עורך דין מייצוג

  14. השעיית עורך דין לצמיתות

  15. התחזות מתמחה לעורך דין

  16. התבטאויות בין עורכי דין

  17. עורך דין אחד לשני הצדדים

  18. עורך דין טוב

  19. תביעת לקוח כנגד עורך דינו

  20. תביעה נגד משרד עורכי דין

  21. חתימת עורך דין בשם הלקוח

  22. חתימת עורך דין על תצהיר

  23. תביעה בין עורך דין ללקוח

  24. עבירות משמעת של עורכי דין

  25. עיכוב פיקדון אצל עורך דין

  26. זכות התייעצות עם עורך דין

  27. חובות המוטלות על עורך דין

  28. קבלת הכסף בחזרה מעורך דין

  29. הכפשת עורך דין בפני לקוחות

  30. ערעור לעליון ללא עורך דין

  31. תביעה של לקוח נגד עורך דין

  32. החלפת עורך דין מבלי להודיע

  33. ייצוג עורך דין בזמן השעייה

  34. ייצוג על ידי עורך דין מושעה

  35. טעות של עורך דין בשיקול דעת

  36. הסתרת מידע מלקוח של עורך דין

  37. חיוב עורך דין בהוצאות אישיות

  38. זכות עורך דין לקזז כספי לקוח

  39. קבלת דבר במרמה ע''י עורך דין

  40. אחריות עורך דין על ייעוץ רשלני

  41. קיצור תקופת השעייה של עורך דין

  42. תשלום לעורך דין על זימון לדיון

  43. העברת תיק מעורך דין לעורך דין

  44. סירוב עורך דין להשתחרר מייצוג

  45. הוצאת עורך דין מאולם בית המשפט

  46. ערעור על הוצאת עורך דין מהלשכה

  47. החלפת עורך דין בתיק תאונת דרכים

  48. תביעה במסגרת יחסי עורך דין - לקוח

  49. פרו בונו עורכי דין בשירות המדינה

  50. תביעה להחזר פיקדון אצל עורך דין

  51. הפרת זכות ההיוועצות עם עורך דין

  52. תביעה של לקוח נגד עורך דין שנדחתה

  53. השעיית עורך דין בגלל עבירות אתיות

  54. עורך דין להגיש בקשה לאיחוד משפחות

  55. עבירת משמעת עורך דין שיש עימה קלון

  56. תביעת עורך דין נגד לקוח שפיטר אותך

  57. האם חייבים עורך דין בעסקת מקרקעין

  58. תביעה נגד עורך דין על טיפול רשלני

  59. חובת עורך דין להסביר ללקוח סיכונים

  60. הודאה באשמה בגלל לחץ מצד עורך הדין

  61. התחזות לעורך דין ע''י עורך דין מושעה

  62. ביטול חתימה של עורך דין על הסכם פשרה

  63. תביעה נגד עורך דין בגין חוב של לקוחו

  64. שאלות על אתיקה מקצועית של עורכי הדין

  65. הגשת בקשה באיחור עקב טעות של עורך דין

  66. חתימת עורך דין על הסכם פשרה בשם הלקוח

  67. כמה אחוזים לוקח עורך דין - תאונת דרכים

  68. חובת עורך דין לדרוש בטוחות בעסקת מקרקעין

  69. מניעת מפגש עם עורך דין - עצורים פלסטינים

  70. אחריות עורך דין על הפניית תיק לעורך דין אחר

  71. פסק דין בהעדר התייצבות עקב השעיית עורך דין

  72. לפני תביעה ותביעה שכנגד, בין לקוח ועורכת דין

  73. בקשה להגיש ראיות נוספות עקב החלפת עורך דין

  74. בקשה לאיסור פרסום שם של חשוד שהינו עורך דין

  75. היתר לעובד ציבור להצטרף כשותף במשרד עורכי דין

  76. חובת עורך דין להתריע בפני לקוח על התיישנות תביעה

  77. פסיקת הוצאות לבעל דין שאינו מיוצג ע''י עורך דין

  78. האם ליווי המצווה לעורך דין מהווה השפעה בלתי הוגנת

  79. אחריות עורך דין בעסקת מקרקעין שהתגלתה כתרגיל עוקץ

  80. האם מותר לשופט להעיר הערה על התנהלות של עורך דין ?

  81. השעיית עורך דין מהלשכה עקב אי התייצבות לדיון בבית משפט

  82. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון