ביטול הקצאת מניות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול הקצאת מניות:

.1התובענה הנדונה הוגשה בדרך של המרצת פתיחה. המבקשת הינה בעלת מניות בחברה המשיבה מס' .1התובענה הוגשה נגד החברה, חמישה בעלי מניות בחברה וכנגד רשם החברות כמשיב פורמלי.
ביה"מ נתבקש להעניק למבקשת מספר סעדים:ב
- להצהיר על בטלות הקצאת מניות המשיבה מס' 1למשיב מס' 2;
- להצהיר על בטלות החלטת החברה מיום 26.8.96והגדלת הון מניותיה
בעקבותיה;
- להורות לרשם החברות לתקן רישומיו בהתאם;
- לחייב מי מהמשיבים 6- 2לרכוש מניותיה של המבקשת כאשר שווין יקבע ע"י
מומחה שיתמנה לכך.
.2המשיבים 1, 2, 3ו- 6הגישו כתב תשובה לבקשה הנדונה הנתמך בתצהיר מטעם
המשיב מס' .2יתר בעלי הדין לא הגיבו לבקשה הנדונה.
המשיב מס' 4נמחק מן הבקשה בהסכמת הצדדים (ראה פרוט' מיום 9.9.98).
.3הבקשה הנדונה נתמכת בתצהירה של המבקשת אשר נחקרה בחקירה נגדית.
ביום 3.5.98הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו יוגשו כל המסמכים אשר צורפו
לתצהיר המבקשת ותצהיר המשיב מס' .2
המשיב מס' 5, כאמור, לא הגיב כלל לבקשה הנדונה, אך הוזמן להעיד מטעם
המבקשת.
המשיב מס' 2לא התייצב להחקר על תצהירו התומך בתשובתם של המשיבים 1, 2, 3ו- 6לבקשה הנדונה. בשל כך הורה ביה"מ בהחלטה מיום 19.10.98כי תצהירו לא ישמש כלל כראיה. בסיכומיהם טענו המשיבים כי על פי ההסכם הדיוני שהוזכר, רשאים הם עדיין להסתמך על המסמכים שצורפו לתצהירים.
.4התובענה הנדונה הוגשה בתחילה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אלא שבהסכמת הצדדים הועברה לבית משפט זה.
ביום 5.6.97ניתן צו מניעה זמני בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בהמרצה
97/7592, אשר בו הורה ביה"מ כדלקמן:ו
- ביה"מ אסר על שימוש במניות שהוקצו למשיב מס' 2ביום 11.8.96וביום
29.8.96;
- ביה"מ אסר על דירקטוריון החברה לאשר מכירה, או העברה של מניות או הקצאת מניות;
- ביה"מ אסר על משיב מס' 2להעביר זכויות במניות שהוקצו לו והן
נשוא הבקשה הנדונה.
.5מן האמור לעיל עולה כי בפני ביה"מ עדויותיהם של המבקשת והמשיב מס' 5בלבד. עפ"י ההסדר הדיוני שהוזכר הסכימו הצדדים גם להגשת כל המסמכים שצורפו לתצהיר המבקשת והמשיב מס' .2
בסיכומיה של המבקשת אין כל התיחסות להסדר הדיוני הנ"ל והמבקשת לא ביקשה
לחזור בה מההסדר משום אי התייצבות המשיב מס' 2לחקירה.
המבקשת גם לא הגיבה כלל על סיכומי המשיבים 1, 2, 3ו- 6, בהם חזרו והסתמכו על אותו הסדר דיוני. על ביה"מ להסיק מכך שהמבקשת אינה חוזרת בה מן ההסדר הדיוני ויש להתיחס לכל המסמכים שצורפו לתצהירים כראיה.
.6מן הראיות שהוגשו לביה"מ עולים הממצאים שלהלן:נ
6.1המשיבה מס' 1אל פלאזמה בע"מ (להלן "החברה") הינה חברה פרטית מוגבלת במניות. הון המניות הרשום של החברה קודם שהוגדל הונה, כנטען בתובענה, היה 2000מניות רגילות בנות 1ש"ח ע"נ, מתוכם הוקו לבעלי מניות החברה 1000מניות. המבקשת עצמה הינה בעלת 100מניות רגילות והמשיבים 6- 2מחזיקים כ"א במספר שונה של מניות (ראה תדפיס רשם החברות נספח א לתצהיר המבקשת).
תזכיר ותקנון החברה צורפו גם הם לתצהיר המבקשת (שם נספחים ב (1) ו- ב
(2)).
6.2ביום 26.8.96כונסה אסיפה כללית של החברה, אז נתקבלה החלטה על הגדלת
הון המניות ב- 000, 30ש"ח, ע"י הוצאת 000, 30מניות רגילות בנות 1ש"ח ע"נ כ"א
(ראה נספח ג' לתצהיר המבקשת).
6.3ביום 4.9.96דיווחה ב"כ החברה לרשם החברות על הקצאת 992מניות רגילות למשיב מס' 2בשני מועדים - 11.8.96ו- .29.8.96
6.4טוענת המבקשת כי ההחלטה שנתקבלה באסיפה הכללית להגדלת הון המניות בטלה מעקרא, הואיל ולא נתקיים מנין חוקי לכינוס האסיפה.
מוסיפה וטוענת המבקשת כי הואיל והגדלת הון המניות נעשתה ע"מ להקצות מניות למשיב מס' 2, הרי שהמשיב היה מנוע כלל מלהצביע באסיפה. הגדלת ההון נעשתה לדבריה ע"מ לאפשר מרווח בין ההון הרשום לבין ההון המונפק, במקרה של הקצאה לצדדים שלישיים. עוד טוענת המבקשת כי היא עצמה ובעלי מניות נוספים לא הוזמנו כלל לאסיפה זו.
ביום 18.8.96נשלחה הזמנה לבעלי המניות, לרבות המבקשת, לאסיפה כללית שלא מן המניין, שתערך ביום .26.8.96הזמנה זו נשלחה בדואר רשום (ראה נספחים 13ו 14לתצהיר משיב 2). המבקשת לא הוציאה הזמנה זו מבית הדואר והיא הוחזרה לשולח (ראה נספח 16לתצהיר משיב 2).
המבקשת מסבירה אי הוצאת הדואר בהיותה חולה באותה תקופה. נאמר על ידיה בחקירתה "באותה עת ראשי לא היה כלל בנושאים אחרים פרט למחלתי וכך היה הדבר גם אצל בני משפחתי. יתכן ולא הוצאנו דואר רשם שחזר ללקוח (צ"ל לשולח)" (ראה פרוט' עמ' 9).
לכאורה הוזמנה המבקשת לאסיפה הכללית בהזמנה שנשלחה ביום .18.8.96
מפרוטוקול האסיפה הכללית מיום 26.8.96עולה כי נכחו שלושה בעלי מניות:ב מ. בורוצ'ין, א. לוין ו-ב. לוין.
מלכתחילה החזיק המשיב מס' 2ב- 382מניות רגילות (נספח א לתצהיר המבקשת).
הגב' א. לוין החזיקה ב- 50מניות ומר בורוצ'ין מכאל החזיק ב- 50מניות.
ביום 20.8.96הונפקו למשיב מס' 2, עפ"י בקשתו מיום 11.8.96, 400מניות רגילות נוספות (נספח 12לתצהיר המשיב 2) וביום 3.9.96הונפקו לו 592מניות רגילות, עפ"י בקשתו מיום 29.8.96(נספח 22לתצהיר משיב 2).
עולה מן האמור כי ביום קיום האסיפה הכללית ביום 26.8.96החזיק המשיב מס' 2ב- 782מניות, א. לוין החזיקה ב- 50מניות ומר בורוצ'ין ב- 50מניות נוספות, כל זאת מ- 1400מניות שהונפקו בפועל.
לפיכך, אפילו נתעלם מהטענות אודות כשרות הקצאת המניות הנוספות למשיב מס'
2, נכחו באסיפה הכללית הנ"ל 288 001 x= % 63מכוח ההצבעה.
1400
עפ"י סע' 41לתקנון החברה הנדונה רשאים הדירקטורים להגדיל הון המניות עפ"י "החלטה מיוחדת" של החברה.
סע' 115(א) לפקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ג 1983מפרט את התנאים לקיומה
של החלטה מיוחדת ואלה יפורט בהמשך.
6.5ביום 5.8.96נתקיימה ישיבת דירקטוריון בחברה, בה צויין הצורך בגיוס
כספים מיידי ע"מ לעמוד במתלות דחופות. הוחלט לפנות לבעלי המניות בנסיון לגייס
000, 200ש"ח כהלוואת בעלים בתמורה ל- 400מניות ע"נ 1ש"ח (ראה נספח 7לתצהיר
משיב 2).
הודעה אודות החלטת ישיבת הדירקטוריון נשלחה ביום 5.8.96(נספח 8לתצהיר משיב מס' 2). ההודעה נשלחה לבעלי המניות לרבות המבקשת בדואר רשום (שם נספח 9).
המשיב מס' 2הילווה לחברה הלוואת בעלים, נכון ליום 25.8.96, סך 795, 203ש"ח (שם נספח 11). ביום 20.8.96אושרה הקצאת 400מניות בנות 1ש"ח ע"נ למשיב מס' 2(ראה נספח 12שם).
6.6ביום 26.8.96שלח המשיב 2יו"ר דירקטוריון החברה הודעה לבעלי המניות לרבות המבקשת בדואר רשום, בה נתבקשו בעלי המניות להציע בטחונות לפעילות החברה. צויין כי יש כוונה לגייס 000, 200ש"ח תמורת הנפקת מניות. (נספחים 18ו- 19לתצהיר משיב מס' 2).
לא נתקבלה לכאורה תגובה מבעלי המניות למעט המשיב מס' 2שהציע הבטחונות
הדרושים כנגד הנפקת 592מניות רגילות ע"נ 1ש"ח (שם נספח 21). הצעתו נתקבלה
ע"י החברה והונפקו לו 592מניות כנגד בטחון שהעמיד לחשבון החברה בבנק המזרחי
(שם נספח 22).
6.7המבקשת טוענת בתצהיר משלים מטעמה כי נחתם הסכם בין המשיב מס' 2לבין
המשיב מס' 5על פיו ירכוש המשיב מס' 2מניותיו של המשיב מס' 5בחברה.
ההסכם שבין המשיבים צורף לתצהיר המשלים.
נטען ע"י המבקשת כי ההסכם הוא בניגוד לחוק משום שהמשיב מס' 5לא הציע מניותיו לכלל בעלי המניות, כפי שנדרש הדבר עפ"י תקנה 19לתקנון החברה. יתר ע"כ פסול ההסכם בשל כך שתמורתו אמורה להשתלם ע"י החברה עצמה, בניגוד לסע' 139לפקודת החברות. המבקשת רואה בהסכם זה משום התנהגות שלא בתום לב והפרת חובת אמונים מצד המשיב מס' 2עפ"י סע' 96כז' לפקודה.
בפועל ההסכם לא קויים כלל והמשיב מס' 5הגיש תביעה לענין זה כנגד המשיב
מס' .2(ראה פרוט' 7-6).
התובענה הנדונה לא תוקנה ולא נתבקש כל סעד נפרד לענין הסכם זה.
.7נותר להסיק המסקנות מן העובדות שפורטו לעיל והן כדלקמן:ו
7.1באסיפה הכללית שנתקיימה ביום 26.8.96נכחו לכל היותר בעלי המניות
המחזיקים ב- % 63מכוח ההצבעה.
עפ"י תקנה 41לתקנון החברה נדרשת "החלטה מיוחדת" להגדלת הון המניות.
עפ"י סע' 115(א) לפקודת החברות נדרש רוב של % 75של החברים הרשאים להצביע,
ע"מ להעביר החלטה מיוחדת.
יתר ע"כ יש להודיע 21יום מראש אודות אסיפה כללית בה עומדים להציע החלטה
מיוחדת.
עולה מן העובדות שפורטו לעיל כי נכחו % 63בלבד מכוח ההצבעה וההודעה אודות האסיפה הכללית נשלחה 8ימים בלבד קודם קיום האסיפה.
משלא נתקיימו התנאים שפורטו לעיל הרי שההחלטה שנתקבלה באסיפה הכללית מים
26.8.96אודות הגדלת הון המניות היא משוללת תוקף ובטלה מעקרא.
(ראה "דיני חברות בישראל" אברהם פלמן מה' רביעית מורחבת עמ' 786).
7.2רוח החברה להקצות מניות מסור בידי הדירקטוריון הפועל בשם החברה ובכפוף להוראות שבתקנון. כוח זה הוא בעל אופי של נאמנות והדירקטורים חייבים להשתמש בו בתום לב לטובת החברה, וכל זמן שהדירקטורים פועלים כך, אין כוח אחר, כגון אסיפה כללית, או בית משפט, היכול להתערב. דירקטורים שהיקצו לעצמם מניות שלא לשם הבטחת הון חדש, שהחברה זקוקה לו, אלא להבטחת כוח שליטתם בחברה יחשבו כמועלים באמון (ראה "דיני חברות בישראל" א. פלמן מהד' רביעית מורחבת עמ' 409).
לענין זה נפסק:נ
"מנהלי החברה משמשים שליחיה ועושי דברה ועליהם לפעול אך ורק לטובת החברה ואסור שדברים אחרים, או אינטרסים אישיים, ישפיעו עליהם, וכלל זה חל גם בעניני הקצאת מניות... החלטה של ההנהלה יכול ויהיה בה דבר הפועל לרעת חלק מבעלי המניות...
'נראה כי ההכשר היחידי להחלטה כזו יכול להינתן רק במקרה והסיבה העקרית להחלטה נעוצה ברצון לקדם את האינטרס של כלל החברה, והעדפת חלק מסויים של בעלי המניות הינה תוצאת לוואי שלא ניתן למנוע אותה'...
כאשר מנהלי חברה חייבים לפעול 'בתום לב ולטובת החברה' קיימת הנחה שהם אמנם פועלים כן ועל הטוען את ההיפך חובת הראיה. אבל כאשר החלטת ההנהלה היא כזו המעוררת סימן שאלה רציני וחשד ממשי, שאין זו פעולה בתום לב ולטובת החברה, שאני, במקרה אחרון זה יהיה על ההנהלה להראות שמה שעשתה, עשתה בתום לב ולטובת החברה. יחד עם זאת ביה"מ לא יתערב בשיקול דעת ההנהלה... כל עוד היו אלה שיקולים שנשקלו בתום לב ולטובת החברה לפי הבנת ההנהלה...".
(ראה ע.א. 76/667גליקמן בע"מ ואח' נ. ברקאי חברה להשקעות בע"מ פד"י לב
(2) 281בעמ' 287-286).
במקרה הנדון עולה מן המסמכים והעובדות שפורטו לעיל כי החברה נקלעה לקשיי נזילות. הדירקטוריון פנה לבעלי המניות וביקש הצעות לגיוס הון ובטחונות, ואיש מבעלי המניות לא הגיב לפניות אלה פרט למשיב מס' 2, הוא יו"ר הדירקטוריון. המשיב מס' 2הלווה כספים לחברה וסיפק בטחונות וכנגד אלה הוקצו לו 992מניות.
בנסיבות שכאלה אין לומר כי הדירקטוריון פעל בחוסר תום לב ונגד טובת החברה ואין מקום להתערבות ביה"מ.
לענין זה אין גם להתעלם מכך שלא הובאו כל ראיות ע"י המבקשת, מהן ניתן
ללמוד על שווי המניות, או חוסר הסבירות בין ההון והבטחונות שסופקו ע"י המשיב
מס' 2, למספר המניות שהוקצו לו.
לכן סבור אני כי אין מקום להורות על ביטול הקצאת המניות למשיב מס' .2
7.3ביה"מ נתבקש לקבוע כי בנסיבות שתוארו יש משום קיפוח של המבקשת, עפ"י
האמור בסע' 235(א) לפקודת החברות.
נפסק כי להוכחת טענת קיפוח יש להראות כי נתקיימו יסודות של חוסר תום לב או מרמה בעזרתם נשללו זכויות רכושיות (ע.א. 79/594פאקא תעשיות בע"מ נ. רוטנברג פד"י לו (3) 309בעמ' 325-322).
נטל הוכחת הקיפוח מוטל על העותר ועליו להוכיח, בנוסף לאלמנט הנזק, כי פעולת החברה לקתה בחוסר תום לב ונעשתה שלא לטובת החברה. המבחן לקיומו של הקיפוח הוא אוביקטיבי (ראה ע.א. 92/2699בכר נ. ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים בע"מ ואח' פד"י נ (1) 238בעמ' 249).
סבור אני כי המבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה לקיומו של הקיפוח בהתחשב בנסיבות שהוכחו לעיל.
.8סוף דבר הנני מחליט להורות כדלקמן:ב
8.1הנני מורה על ביטול החלטת האסיפה הכללית מיום 26.8.96בדבר הגדלת הון המניות.
8.2הנני מחליט לדחות יתר עתירותיה של המבקשת.

8.3הואיל ומצאתי לנכון לדחות עקר עתירתה של המבקשת, סבור אני כי מן הנכון לפסוק הוצאות בסכום צנוע אותו הנני מעמיד על סכום כולל בסך 4000ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד התשלום בפועל, בו הנני מחייב המשיבים 1, 2, 3ו 6לטובת המבקשת.
לענין ההוצאות גם התחשבתי באי התייצבות המשיב מס' 2להחקר על תצהירו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הרדמת מניות

  2. העברת מניה

  3. שווי מניית אגד

  4. מניית הזהב של צים

  5. הכרה כבעל מניות

  6. הוכחת זכות במניה

  7. ביטול הקצאת מניות

  8. ביטול חילוט מניות

  9. חישוב נזק בעלי מניות

  10. מכירה כפויה של מניות

  11. התפטרות בעל מניות בחברה

  12. קיפוח בעלי מניות המיעוט

  13. החזר כספי על מכירת מניות

  14. ביטול הסכם אופציות מניות

  15. עניין אישי של בעלי מניות

  16. הצעת רכש של מניות המיעוט

  17. מכר מניות באיגוד מקרקעין

  18. דמי אבטלה שכיר בעל מניות

  19. רכישת מניות על שם אדם אחר

  20. יחסי עובד מעביד בעל מניות

  21. אכיפת צו מסירת מניות חברה

  22. מימון חקירה נגד בעלי מניות

  23. חיוב בעלי מניות באופן אישי

  24. אכיפת התחייבות למכירת מניות

  25. הכנסות ממכירת מניות חברת בת

  26. דמי אבטלה לבעל מניות בחברה

  27. טובות הנאה לבעל מניות בחברה

  28. רכישה כפויה של מניות המיעוט

  29. דילול מניות בעל מניות מיעוט

  30. תביעה ייצוגית אובדן ערך מניות

  31. מיסוי מכירת מניות בחברה פרטית

  32. העברת מניות המוחזקות בנאמנות

  33. תשלום חוב חברה ע''י בעלי מניות

  34. מימוש זכות סירוב לרכישת מניות

  35. חיוב דירקטור בתמורה להון מניות

  36. זכות סירוב ראשונה לרכישת מניות

  37. קיפוח בעלי מניות תביעה ייצוגית

  38. חובת האמון של בעל מניות שליטה

  39. בקשת בעל מניות למינוי מפרק זמני

  40. שווי הוגן של מניות תביעה ייצוגית

  41. תביעת עובד נגד בעל מניות של חברה

  42. אי גילוי במשא ומתן לרכישת מניות

  43. חובת הגילוי כלפי בעל מניות בחברה

  44. האם בעל מניות דירקטור נחשב לעובד

  45. האם צריך לשלם מס על מכירת מניות ?

  46. התחייבות לרכוש מניות במיזם נדל''ן

  47. בקשה לאישור בית המשפט למכירת מניות

  48. תביעה נגזרת של מחזיק מניות בנאמנות

  49. האם בעל מניות יכול לבקש לפרק חברה ?

  50. יחסי עובד מעביד בין בעל מניות לחברה

  51. זכות סירוב ראשונה לרכישת מניות רגילות

  52. חיוב אישי של בעל מניות תשלום שכר לעובד

  53. דמי אבטלה לבעל מניות מקבל תלושי משכורת

  54. ביטול אסיפה כללית מיוחדת של בעלי מניות

  55. תביעה ייצוגית של בעלי מניות מיעוט בחברה

  56. דיווח למע''מ על מכר מניות באיגוד מקרקעין

  57. פטור מערבות לחובות חברה לאחר מכירת מניות

  58. יחסי עובד מעביד בחברת מסחר במניות בבורסה

  59. תביעה אישית נגד בעל מניות בבית דין לעבודה

  60. התנגדות לאישור הסדר בין חברה לבעלי מניות

  61. הפסד לקוח בנק עקב השקעה ספקולטיבית במניות

  62. התערבות בעלי מניות בשיקול דעת מנהלי החברה

  63. בקשת בעל מניות להגיש תביעה נגד מועצת מנהלים

  64. ויתור על זכות סירוב ראשונה בגין מכירת מניות

  65. אישור הסדר נושים בכפוף להסכמה לא לדלל מניות

  66. "החזקה יחד" של מניות / החזקה משותפת של מניות

  67. בקשה למתן צו לכינוס אסיפת נושים ובעלי מניות

  68. תביעה נגד נאמן על הקצאת אופציות למימוש מניות

  69. אישור הגשת תביעה נגזרת ע''י מחצית מבעלי המניות

  70. חובת גילוי על בעלי מניות שרוצים להחזיק מניות יחד

  71. האם אפשר לאשר הסדר נושים לבקשת 40% מבעלי המניות ?

  72. שיטת DCF להערכת השווי ההוגן של מניות בהצעת רכש מלאה

  73. נדחתה תביעה נגד בעלי מניות של חברה לתשלום חובות החברה

  74. אין לראות ברישום מניות חברה תעשייתית כ"מכירה רעיונית"

  75. עקרון קיומה של אישיות משפטית נפרדת לחברה ולבעלי מניותיה

  76. עיכוב ביצוע העברת בעלות על מניות בטענה כי מדובר באקט בלתי הפיך

  77. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון