גובה הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גובה הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית:

ביום 2.11.97 ניתנה החלטה בה נקבעה אחריותם של הנתבעים לנזקי התובעת. ב"כ הצדדים הגישו תחשיבי נזק והגיעו להסכמה דיונית לפיה לא יישמעו עדים ויוגש מטעמם תיק מוצגים הכולל חוות דעת רפואיות ובדבר עלות הצרכים של התובעת וחוות דעת אקטואריות.
עובדות רקע:נ
התובעת ילידת .16.11.71עלתה לישראל מהודו עם הוריה בשנת .1975המשפחה התגוררה באשקלון. התובעת סבלה ממחלה מולדת בשם bowing congenitalהמסתמנת בקשתיות הרגל. בשל הטיפול הרשלני לא היה מנוס מקטיעת רגלה מתחת לברך. היא נותחה ביום 16.11.85ומאז מתהלכת בעזרת פרוטזה.
בגלל הטיפולים שעברה מגיל 9נעדרה התובעת תכופות מבית הספר הממלכתי דתי שבו למדה ונזקקה לשיעורי עזר על מנת להדביק את החסר. לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר היסודי עברה בשנת 1987ללמוד בבית הספר התיכון בקיבוץ חפץ חיים. משם עברה בשנת 1988לפנימית יוהנה ז'בוטינסקי בבאר יעקב החלה מגמת סיעוד ואח"כ פקידות ובשנים 1989- 1990למדה בפנימית עירון בחדרה שם סיימה את לימודי התיכון.
בשנת 1991נישאה. בעלה עובד בתעשייה האווירית והיא עקרת בית. בני הזוג מתגוררים באשקלון ולהם שלושה ילדים:ב חן ילידת 1992, נועה ילידת 1995ונאור יליד .1996
הבת נועה סובלת מפיגור ומאפילפסיה. למרות הטיפול התרופתי היא ממשיכה לקבל התקפים קשים, ומאושפזת לעתים קרובות. נועה מוכרת על ידי המוסד לבטוח לאומי כנכה % 100מקבלת קצבת נכות בהתאם.
הנכות הרפואית:ו
אין מחלוקת בין מומחי הצדדים, ד"ר הנדל - מטעם התובעת ופרופ' סגל - מטעם הנתבעים כי כיום נכותה של התובעת בשיעור של % 55ותואמת את הנכות שנקבעה לה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
אין מחלוקת בין המומחים שלתובעת יש בעיה של התאמת תותבת ותצטרך מבנה פרוטזה שונה בגלל גדם קצר.
ד"ר הנדל סבור שבשל כך יש להוסיף לנכותה % .5לפיכך מבקש בא כוחה לקבוע לה נכות בשיעור של % 60ולזקוף אותם במלואם לחובת הנתבעים. ב"כ הנתבעים סבור שיש לנכות מנכותה "תרומה" בשיעור של % 19שכן, לפי חוות דעתו של ד"ר הנדל, גם בטיפול נכון היו נשארות לתובעת שתי בעיות:נ האחת - עיוות של הרגל שהיה קיים (%10) והשנייה - קיצור הגפה (%10). לפיכך מבקש הוא לקבוע שהנכות שנותרה כתוצאה מהניתוח תעמוד %.36
סבורה אני כי אין דומה קטיעת רגל לעיוות של רגל, אך באותה מידה אין לאיין מצב קודם של עיוות הרגל שהיה מתווסף לו גם קיצור הרגל אלמלא הקטיעה. בנסיבות הענין נראה לי כנכון להכיר ב-% 45נכות כנובעים מרשלנות הנתבעים.
מוסכם שמשנת 1980עד 1985אושפזה התובעת לסירוגין בבתי החולים ובסך הכל
167ימים.
נזק לא ממוני:ב
לאור סבלה הממושך של התובעת וגילה, ולאחר שלקחתי בחשבון את הסבל שהיה צפוי לה גם במצב שלפני הקטיעה, נראה לי כנכון לפסוק לה סכום גלובלי בסך של 000, 150ש"ח נכון למועד פסק הדין.
הפסד השתכרות:ו
הוסכם שהשכר הממוצע במשק ישמש מפתח לחישובי השכר. ב"כ התובעת ביקש לקבוע
כי כושר השתכרותה לקה ב-% .100את הפסד השתכרותה לעבר הוא
ביקש לחשב מגיל 18ולעתיד עד גיל .65ב"כ הנתבעים מבקש לחשב את הפסד השתכרותה
מגיל 20לפי % 36נכות.
נראה לי כנכון להשיב תחילה על השאלות האם ומתי היתה התובעת מצטרפת לשוק העבודה
ובאלו תחומים. נזכיר כי התובעת נותחה בגיל .14חרף הסבל שהיה כרוך במצבה היא
סיימה את בית הספר היסודי והמשיכה במסגרות לימוד מחוץ לבית הוריה. אם הישגיה
בלימודים לא היו גבוהים, ספק רב אם ניתן לייחס זאת לנתבעים.
כפי הנראה, העדיפה התובעת להינשא ולהקים בית ללא כל קשר למצבה הרפואי לפני
הניתוח או למצבה הרפואי לאחריו. בגיל 20נישאה וכעבור כשנה נולדה הבת חן.
למרבה הצער הבת השניה נועה לקתה במחלה קשה שאין לה קשר עם הנתבעים. אחריהן
נולד הבן נאור. כמובן שהתובעת המטפלת בשלושה ילדים, שאחד מהם דורש ממנה טיפול
מוגבר, מקשים על חייה. במצבה, ללא הטיפול שכשל, ספק רב אם היתה יוצאת לעבודה
או מוצאת עבודה משתלמת.
אעיר, שאין אנו עוסקים בפיצוי לקטין לגביו חלה ההלכה כי בחישוב אובדן כושר השתכרות ומהווה השכר הממוצע במשק בסיס לחישוב (ע"א 61/89 מדינת ישראל נ' שלום אייגר (קטין) פ"ד מה(1) 580, 591וכן ע"א 327/81 כרמלי נ' חפוז פ"ד לח(3) 580, 587). אך אפילו מדובר בקטין נקבע בפסיקה שאפשר לסטות מכלל זה אם קיימות נסיבות מיוחדות בגינן ניתן לצפות שהתובע ישתכר יותר או פחות מהשכר הממוצע בשוק (ראה ע"א 327/81 ענין כרמלי הנ"ל וכן ע"א 849/80 בוקרה נ' בוקרה פ"ד לז(3) 739). כמובן שבנסיבות מיוחדות אלו צריך שתהיה אחיזה במציאות (ע"א 316/75 אלן שור נ' מ"י פ"ד לא(1) 299, 308).
במקרה שלפנינו, מדובר, מחד גיסא, במי שמלכתחילה סבלה מבעיה שעלולה היתה להגבילה במידה כלשהי שאותה לא ניתן לכמת, ומאידך גיסא, לבטח לא ניתן היה לשלול את סיכויי השתלבותה בעבודה. בפועל נישאה והקימה משפחה ובכך, לכאורה, העידה על הגבלת כוונותיה לצאת לעבודה.
הבת נועה הטילה עליה הגבלה נוספת להשתלב בעבודה. בנסיבות אלה קשה, גם
כיום, לשחזר לעבר או להסיר את הערפל מעל עתידה המקצועי. בשים לב לגילה ולנתוניה הבסיסיים, לאפשרות שלא היתה מתגייסת לצה"ל ועובדת מגיל 18, מצבה המשפחתי כיום ותוחלת חיי העבודה הצפויה לה עד גיל 65, נראה לי כנכון לפסוק לה סכום גלובלי לעבר ולעתיד בסך של 000, 700ש"ח נכון למועד פסק הדין.
עזרת הזולת:נ
באשר לתקופת הילדות - מאז הוחל בטיפול ברגלה ועד לצאתה למסגרות מחוץ לבית - נעזרה התובעת לבטח בהוריה שנדרש מהם מאמץ מוגבר לטפל בה. על תוספת המאמץ בגין אותה תקופה אני פוסקת 000, 15ש"ח נכון למועד פסק הדין. בתקופת שבה שהתה מחוץ לבית הוריה לצורך המשך הלימודים ועד לנישואיה, אין ראיה שנזקקה לעזרת הזולת, ולכן אינה זכאית לפיצוי בגין תקופה זו.
אין מחלוקת שנכותה מגבילה אותה בניהול משק הבית ובטיפול בילדיה.
ב"כ התובעת מבקש לאמץ את חוות דעתו של פרופ' טלר בה המליץ על 6שעות עזרה
ביום בעלות חודשית של 096, 3ש"ח.
ב"כ הנתבעים טוען כי הסכום הנ"ל מופרז וכי לאחר שילדיה יתבגרו, היקף העזרה
יקטן באופן משמעותי לכן הוא מציע תחשיב הדרגתי שינוע בין 500, 1ל- 700ש"ח
בניכוי % 19בגין הנכות הבסיסית.
סבורה אני כי העובדה שכיום הנטל על התובעת מוגבר וחייה קשים גם עקב מחלתה של נועה, אינה יכולה כשלעצמה לשמש קנה מידה בלא לקחת בחשבון גם את מצבה המקורי של הרגל וכן תלותה בעזרת הזולת בגיל מתקדם.
הסך של 500, 1ש"ח לחודש נראה לי כממוצע נאות לפיצוי מיום נישואיה (מועד
שלגביו לבטח קיים תיעוד) עד גיל .78
החישוב ייערך כדלהלן:ב
מיום הנישואין ועד למועד פסק הדין - 500, 1ש"ח לחודש בתוספת ריבית כחוק ממחצית התקופה. ממועד פסק הדין ועד גיל 78- לפי 500, 1ש"ח לחודש בהיוון לפי % 3ריבית.
ניידות
מחוות דעת המומחים פרופ' סגל וד"ר הנדל עולה כי התובעת מתקשה בהליכה
ומתבקשת המסקנה שהיא זקוקה לרכב צמוד.
בהסתמך על חוות הדעת של משה קצין ביקש תחילה ב"כ התובעת לפסוק לה סך של 101, 590ש"ח ואח"כ תיקן ל-000, 730ש"ח בנימוק שהתובעת תזדקק לנסיעות מאשקלון לרמת גן למועדון שחיה. בנוסף ביקש לפסוק לה לעבר 500ש"ח לחודש מגיל .14ב"כ הנתבעים ביקש לקחת בחשבון שלמעלה ממחצית תושבי ישראל מחזיקים ממילא ברכב והיתר עושים שימוש בתחבורה ציבורית, כך שיש לנכות מכל פיצוי את הסכום שממילא מוציא אדם לנסיעות. כמו כן ביקש לקחת בחשבון את מקום מגוריה באשקלון שבו הקילומטרז' קטן בהרבה, ועל אלה להוסיף את נכותה היסודית. הוא מציע אפוא חישוב לפי 600ש"ח לחודש.
לגופו של ענין -
בהקשר לעבר לקחתי בחשבון את הנסיעות של התובעת לבתי חולים ולטיפולים בלוויית הוריה או אחד מהם כפי שפורטו בהחלטה בשאלת האחריות. כמו כן לקחתי בחשבון את אורח חייה עד לנישואיה.
אינני סבורה שסך כל הנסיעות מצדיק הוצאה חודשית בשיעור שמבקש בא כוחה לקבוע. בגין נסיעות העבר - אני פוסקת לתובעת סכום גלובלי של 000, 15ש"ח נכון למועד פסק הדין.
באשר לעתיד - בשים לב לנכותה היסודית, אני פוסקת סכום גלובלי של 000, 350ש"ח
נכון למועד פסק הדין.
ציוד לנכה:ו
תותבת ואביזרים - אין מחלוקת שהתובעת זקוקה לתותבת עליה המליץ ד"ר הנדל
שמחירה 000, 20ש"ח.
ד"ר הנדל המליץ גם על כסא ותותבת מיוחדים לרחצה וכסא גלגלים לשימוש במצבים
כשאינה יכולה ללבוש פרוטזה או בעת הצורך לנוע מרחקים גדולים במיוחד.
ב"כ הנתבעים סבור שאין בהם צורך לאור תשובתה לשאלון לפיה לא השתמשה בכסא.
נראה לי שיש להעדיף את חוות דעו של ד"ר הנדל כדי שהתובעת לא תעמיס על הרגל מאמץ יתר על המידה ותגרום לנזקים נוספים לרגלה. בגין אביזרים אלה שהשימוש בהם, סביר להניח, לא קבוע, אני פוסקת סכום גלובלי של 000, 30ש"ח נכון למועד פסק הדין.
טיפולים:נ
ד"ר הנדל ממליץ על מעקב רפואי אורתופדי אחת לשישה חודשים בעלות של 66.6
ש"ח. לפי תחשיב של ב"כ התובעת שלטענתו כי מעקב זה אינו נכלל בסל הבריאות, אני
פוסקת סך של 000, 22ש"ח נכון למועד פסק הדין.
פעילות ספורטיבית:ב
ד"ר הנדל המליץ על שחיה בהדרכה מתאימה, שלטענת ב"כ התובעת ניתנת רק בבית
ספיבק ברמת-גן.
גם אם נכונה הטענה, אין סיבה להרחיק נדוד שנים רבות בכדי לקבל הדרכה, אלא
לתקופה מוגבלת שלאחריה תוכל לשחות בבריכה באזור מגוריה. בגין ראש נזק זה אני
פוסקת לה סכום של 000, 50ש"ח נכון למועד פסק הדין.
טיפול פסיכולוגי זוגי ומיני וריפוי בעיסוק:ו
לא שוכנעתי שהצורך בטיפולים אלה מקורו ברשלנות הנתבעים. ועל כן, התביעה
בגין ראש נזק זה נדחית.
התאמת דירה:נ
התובעת מתגוררת עם משפחתה באשקלון בדירה שבה ביקר פרופ' טלר, מומחה השיקום. לפי התיאור שלו, מדובר בדירה בת 74ממ"ר, שני חדרי שינה, סלון, אמבטיה ושירותים.
מהמדרכה עד לדירה ישנן 8מדרגות. המעברים בדירה, במיוחד לחדר השינה, השירותים והאמבטיה - אינם מתאימים לתנועה בכסא גלגלים. לדעתו, יש להתאים את הנגישות לדירה ולתנועה בתוכה.
ד"ר הנדל מציין בחוות דעתו כי יש להתאים את דירת התובעים מבחינת רוחב הדלתות והנגישותלדירה, אלא שלא הובאה הערכת מחיר לשיפוץ הנדרש. על דרך אומדנה אני פוסקת סך של 000, 15ש"ח נכון למועד פסק הדין.
מסך כל הסכומים שנפסקו לעיל יש לנכות תגמולי המל"ל לאחר שהאקטואר וילוז'ני יעדכן אותם נכון למועד פסק הדין.
על העודף יש להוסיף הוצאות משפט ו-% 20שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ כחוק.
ניתן היום ג' שבט תשנ"ט 20/1/99במעמד עו"ד דייויס ב"כ התובעת, ומטעם ב"כ הנתבעים עו"ד לוינזון.
עו"ד לוינזון:ב מבקש עיכוב ביצוע פסק הדין.
ההלכה הידועה לענין עיכוב ביצוע, שבית המשפט בודק שניים:ו סיכויי הערעור
והאפשרות להשיב את המצב לקדמותו במידה והערעור יתקבל.
באשר לסיכויי הערעור - אציין שיש שאלה קשה של אחריות וישנה גם שאלה לגבי
גובה הנזק. הערעור יהיה בשני הדברים (גם לגבי גובה הנזק) לפחות בכל הנוגע
להשתכרות.
מפנה לספרו של זוסמן עמ' 859לדבריו העילה העיקרית לעיכוב היא באמת אם ביצוע פסק הדין יקשה מאוד על השבת המצב לקדמותו. במקרה שלנו, מדובר בתובעים שמצבם הכלכלי אינו טוב בלשון המעטה, הם סיפרו על מצוקתם ובית המשפט מודע למצוקה זו, כולל מצבה של התובעת עצמה וגם הטיפול הנוסף בילד עם מגבלה. לאור זה קיים חשש משמעותי שכסף שישולם לתובעים לא ניתן יהיה להשיבו.
מעבר לזה,מדובר גם בנתבעת שהיא מ"י ואין בעיה של חדלות פרעון או סיטואציה
דומה לזה.
כדי שלא יהיה מצב שבו המדינה זוכה בערעור או בחלקו, הערעור נשאר כאות מתה
בפסק הדין, צריך לאפשר עיכוב ביצוע של כל סכום פסק הדין או לחלופין לתת סכום
קטן יחסית לתובעים ולהשאיר את מירב הסכום, סכום שמאפשר להם להיעזר בו עד
לתקופה שלאחר הכרעה בערעור, מדובר בהפסד השתכרות עד גיל 60ועזרה בבית עד גיל 78זה סכום שהתובעים לא צריכים אותם מיידית ולכן את מירב הסכום לעכב עד לאחר החלטה בערעור.
מגיש החלטה של פסק דין שנתן השופט קמא. בית המשפט הורה על תשלום רבע מפסק
הדין וגם חלק זה בוצע כנגד ערבות בנקאית להבטחת החזרתו. כב' השופטת שטרסברג כהן המליצה להגדיל את הסכום כנגד ערבות בנקאית. בסופו של דבר הגיעו להסכמה ששולמה מחצית אבל כנגד ערבות על כל הסכום. מגיש.

עו"ד דייויס:נ בתנאים שחברי ציין אכן הם נקבעו כתנאים מוקדמים לעיכוב ביצוע פסק דין כאשר הכלל הוא שפסק דין כספי יש לשלם. החריג לכלל הוא עיכוב ביצוע. כדי לעמוד בחריג, קבעה הפסיקה בשורה ארוכה של פסקי דין שיש להוכיח סיכוי ממשי לערעור, וכאן במקרה זה נוכח הלכות בתי המשפט בנושאים שהם רלבנטיים לפסק דין זה יש מגמה ברורה לחייב באחריות, כך שסיכויי הערעור על פסק הדין הם בהחלט סיכויים קלושים. לא הוכח דבר בקשר ליכולת התובעים, יש להם דירה באשקלון והבעל עובד. מגיש פסיקה.
החלטה הבקשה נדחית.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעה על רשלנות רפואית

  2. חוות דעת ברשלנות רפואית

  3. רשלנות רפואית התיישנות תביעה

  4. סוגים שונים של רשלנות רפואית

  5. רשלנות רפואית מתמשכת

  6. הארכת התיישנות ברשלנות רפואית

  7. רשלנות רפואית אובדן סיכויי החלמה

  8. נזק נדיר - רשלנות רפואית

  9. פיתול אשך - רשלנות רפואית

  10. רשלנות רפואית בטיפול בפציעה

  11. תביעת רשלנות רפואית של אחות

  12. אבחנה מבדלת - רשלנות רפואית

  13. רשלנות רפואית סקירת מערכות

  14. תביעת רשלנות רפואית נגד רופא

  15. רשלנות רפואית בבית חולים הדסה

  16. רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים

  17. רישום חסר בתביעת רשלנות רפואית

  18. תיקון כתב תביעה ברשלנות רפואית

  19. רשלנות רפואית בבית חולים שערי צדק

  20. אבחון אי ספיקת כליות רשלנות רפואית

  21. גובה הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית

  22. תביעת רשלנות רפואית בגין אבחון חלקי

  23. תביעת רשלנות רפואית בגין שחרור ממיון

  24. אבחון לקוי בקופת חולים - רשלנות רפואית

  25. העברת נטל ההוכחה בתביעות רשלנות רפואית

  26. הוכחת תביעת רשלנות רפואית ללא חוות דעת

  27. רשלנות רפואית בדיקת מיפוי במחלקת רנטגן

  28. תאונת דרכים רשלנות רפואית - ייחוד עילה

  29. תביעת רשלנות רפואית נגד קופת חולים כללית

  30. הגשת חוות דעת משלימה בתביעת רשלנות רפואית

  31. גובה ההוצאות על דחיית תביעת רשלנות רפואית

  32. התיישנות תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון