הורדת אחוזי נכות בגלל סירוב עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הורדת אחוזי נכות בגלל סירוב עבודה: הנשיא (גולדברג): .1לפנינו ערעור על החלטת ועדת נכות לעררים מיום 20.10.1983 אשר קבעה, כי דרגת נכותו של המערער פחותה מ-% 50מאחר וסרב לקבל עבודה אשר הוצעה לו. .2אשר לעבודה שהוצעה למערער נאמר בדו"ח הוועדה לעררים: "הוצעה לו עבודה בתחנת דלק בלילה החל משעה 6.00עד 7.00בבוקר". בעת הדיון בוועדה טען המערער, כי עבודה זו אינה מתאימה לו, מאחר ואינו יכול להשאיר את אשתו לבד בבית. בעת הדיון לפנינו טען בא-כוח המערער, כי מתדלק זקוק לשתי ידיים לשם ביצוע עבודתו, בעוד המערער משותק למעשה באחת מידיו. .3בית-הדין העלה מיזמתו את השאלה, אם הצעה לעבודת לילה בלבד עונה לדרישת החוק. בא-כוח המוסד חויב להגיש תעודת עובד-ציבור ובה פירוט העבודה שהוצעה, לרבות שעות העבודה. .4המוסד הגיש תעודת עובד ציבור של מר כהן מתתיהו, עובד השמה בוררת בשירות התעסוקה, הגליל המערבי. באותה תעודה נאמר: "הנ"ל הופנה אלי לשירות התעסוקה ב- 6.6.1983על-ידי המוסד לביטוח לאומי לצורך הפנייתו לעבודה מתאימה. באותה הזדמנות הוצעה לו עבודה כמתדלק בתחנת דלק חוף הארגמן בעכו. העבודה כרוכה בתדלוק מכוניות במשמרת לילה בלבד וזאת במשך 8 שעות. הנ"ל סרב בטענה, כי ביתו רחוק מיתר הבתים בכפר ולכן הוא פוחד להשאיר את אשתו בלילה לבדה. מאז לא הופיע לשירות התעסוקה". .5עם קבלת התעודה החליט הנשיא כדלקמן: "מתעודת עובד הציבור של מר כהן מתתיהו עולה, כי הוצעה למערער עבודה כמתדלק בתחנת דלק חוף הארגמן בעכו, במשמרת לילה בלבד, וזאת במשך 8שעות. המוסד יודיע לבית-הדין, תוך 30יום, אם לתחנת הדלק חוף הארגמן בעכו ניתן היתר לסטות מהוראת סעיף 22לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א1951, לגבי התקופה הרלבנטית". .6המוסד המציא מכתב של מר גליק, ממונה אזורי חיפה והצפון של שירות הפיקוח על העבודה במשרד העבודה והרווחה. באותו אישור נאמר שהאישור ניתן לאחר ביקור בתחנת הדלק ושיחה עם מנהלה): "התחנה פועלת 24שעות ביממה, מאחר והינה גם תחנת דלק צבאי המספקת דלק לצה"ל. סידור העבודה במקום מבוסס על 'רוטציה' של 8שעות למשמרת כאשר עובד מסוים עובד שבוע בוקר שבוע אחרי הצהריים ושבוע לילה, דהיינו עובד מסוים מועסק בלילה שבוע תוך 3שבועות. לגבי המקרה הספציפי זכור למר ביבס שהעובד סאלם מוחמד מחמוד נשלח על-ידי שירות התעסוקה ונאמר לו שעליו לעבוד לפי סידור העבודה גם בלילה לפי תורו והנ"ל סרב בטענה, שמאחר 'וביתו רחוק מהכפר בו הוא גר ומפחד להשאיר את אשתו לבדה בלילה'. כמו-כן זכור לו כי פנה אליו טלפונית מר כהן מתתיהו משירות התעסוקה בנהריה ושאל אותו, באם מוכן להעסיק את הנ"ל רק במשמרת יום וענה לו, כי אין אפשרות כזאת כדי שלא לקפח את יתר העובדים. לאור הנ"ל ברור שלא היה ואין כל צורך בהיתר סטיה מהוראות סעיף 22לחוק וכמובן גם לא נותן היתר כזה לתקופה האמורה. (יוני 1981)". .7עיון באישור הממונה האזורי מעלה, כי נקודת המוצא שלו היתה מוטעית. האמור במכתב מתייחס לסידור עבודה גם (ההדגשה במקור) בלילה, בעוד בתעודת עובד הציבור של פקיד שירות התעסוקה נאמר מפורשות, שמדובר בתדלוק במשמרת לילה בלבד (ההדגשה לא במקור). .8משכך הדבר, חוזרים להוראת סעיף 22לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשל"א- 1951, אשר זה לשונו: "מפעל שעובדים בו במשמרות, לא יועבד בו עובד בעבודת לילה יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות". .9ברור איפוא, כי העבודה אשר הוצעה לעובד נוגדת את הוראת החוק, מאחר ונשלח לעבוד "במפעל בו עובדים במשמרות", על מנת שיועבד בו יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות. כבר נפסק (אמנם בהקשר אחר), כי אין עובד חייב לעבוד בתנאים שנוגדים את החוק (דב"ע לג/12- 3[1], בע' 179; דב"ע לד/42- 3[2], בע' 360), והדברים יפים לענייננו. .10ערים אנו לעובדה, כי המערער לא נימק בפני ועדת הנכות לעררים את סירובו לצאת לאותה עבודה מן הנימוק שבחוק, ואין להלין עליו על כך. אולם הנימוק שנתן (השארת האשה לבד בבית בלילות) ייתכן ולא היה מתעורר כלל לו היה מדובר בעבודת לילה שבוע אחד מתוך שלושה. .11זאת ועוד. הצעת עבודה של לשכת שירות התעסוקה, שהוא גוף סטטוטורי, לעבוד בצורה הנוגדת את החוק, אינה הצעה כלל. .12לאור האמור אנו קובעים, כי למערער לא הוצאה כל הצעת עבודה, ובוודאי לא הצעת עבודה קונקרטית שהיה על ועדת הנכות לעררים לשקול אם מתאימה היא למגבלותיו של המערער אם לאו. במאמר מוסגר נציין, כי הדין החל בענייננו הוא זה שלפני תיקון מס' 50לחוק הביטוח הלאומי, שכלל בחוק (סעיף 127כח סיפה) את ההוראה, על-פיה אין להביא בחשבון בקביעת אי-הכושר להשתכר "אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור". .13התוצאה היא שהערעור מתקבל. העניין מוחזר לוועדת הנכות לעררים שתחליט מחדש בעניינו של המערער, בהחלטתה תצא הוועדה מתוך הנחה שלא הוצעה למערער הצעת עבודה כלשהי. תחליט הוועדה שלא לקבוע נכות מלאה - תנמק החלטתה במלא. המוסד ישלם למערער הוצאותיו בסך של 175ש"ח, בצירוף מע"מ.אחוזי נכותסירוב עבודהנכות