זכויות בנחלה חקלאית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכויות בנחלה חקלאית: .1התובענה הנדונה הוגשה ע"י בעל ואשתו הטוענים לזכויות בנחלה חקלאית מס' 12, אצל הנתבעת - ישוב כפרי בערבה התיכונה. לטענת התובעים הם חברים בנתבעת, שהיא אגודה שיתופית בערבון מוגבל, מאז .1982בתובענה זו מבקשים התובעים מביה"מ ליתן להם סעדים כדלקמן: - לקבוע כי החלטת ועד האגודה הנדונה מיום 21.7.98בדבר פקיעת חברותם באגודה היא בטלה ומבוטלת; - לקבוע כי האגודה אינה רשאית להפקיע וליטול מידי התובעים את מכסות הקרקע או מכסות המים. .2התובענה הוגשה בתחילה בהמרצת פתיחה ב-ה.פ. 4122/98, אלא שבהסכמת הצדדים נמחקה ההמרצה והוגשה התובענה ככתב תביעה בסדר דין רגיל. עוד במסגרת המרצת הפתיחה, ניתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעת לבצע שינוי כלשהו בזכויות התובעים בנחלתם, עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית (ראה בש"א 1647/98, החלטה מיום 23/9/98). .3ביום 25.3.99הגיעו הצדדים להסדר דיוני כדלקמן: - הוסכם כי התצהירים שהוגשו מטעם הצדדים בהמרצת הפתיחה יחשבו כחקירה ראשית של אותם מצהירים, והנספחים המצורפים לתצהירים יחשבו כראיות שהוגשו בתביעה זו. - תשמע עדותה של עדה נוספת בשם קלייר גורדון. - ימונה שמאי לשום שווי וויתור התובעים על זכויותיהם בנחלה, על מנת לנסות ולאתר קונה לזכויות אלה. (בפועל קונה שכזה לא אותר). ביום 2.6.99הגיעו הצדדים להסכמה נוספת על פיה ויתרו על עדות הגב' קלייר ותחת זאת הגישו כתב עובדות מוסכמות שנתקבל וסומן נ./1 העדים, שתצהיריהם הוגשו כאמור לעיל בהסכמת הצדדים, נחקרו בחקירה נגדית וביה"מ הורה על הגשת סיכומי הצדדים. .4מהראיות שהביאו הצדדים בפני ביה"מ עולות העובדות שלהלן: .4.1התובעים נתקבלו כחברים בנתבעת בשנת .1982 .4.2הנתבעת מחזיקה בקרקעות שברשותה עפ"י "הסכם משולש" שנערך מעת לעת בין מנהל מקרקעי ישראל (להלן:ב"המנהל") לבין הסוכנות היהודית לא"י (להלן תקרא: "הסוכנות") ולבין הנתבעת. עפ"י הסכם זה הושכרו המקרקעין לתקופה מוגבלת, ע"י המנהל לסוכנות, לצורך הקמתו של יישוב שיאכלס מתיישבים חקלאיים, שיהיו מאוגדים באגודה. הסוכנות מצידה מוסרת המקרקעין לאגודה ע"מ שתחזיק בהם כבת רשות בלבד. מתן רשות ע"י הסוכנות לחבר בנתבעת לעבד יחידת משק יתפרש כמתן רשות לנתבעת באותה יחידת משק. עפ"י ההסכם נאסר על חבר בנתבעת להעביר זכויותיו עפ"י ההסכם ללא הסכמת המנהל. לחבר הנתבעת מוקנות זכויות בר רשות בלבד באותה יחידת משק שהחזקה בה נמסרה לו. עפ"י ההסכם אף הנתבעת מנועה מהעברת זכויותיה עפ"י ההסכם לאחרים ואף לא לחבריה. (ההסכם הוא נספח ב ב-נ/ 2הוא גם נספח יג לכתב ההגנה). .4.3עם קבלתם כחברים בנתבעת הצהירו התובעים כי הם מודעים לכך שקיבלו המשק לשימושם כברי רשות בלבד ואף התחייבו שלא להעביר זכות כלשהי לאחרים ללא רשות מראש ובכתב מהסוכנות (ראה נספח ב (1) ל-נ/2). התובעים גם התחייבו בהסכם כלפי הסוכנות להתגורר באופן קבוע במשק ושלא להעביר זכויות בו לצד ג' כלשהו (ראה נספח ג (2) ל- נ/2). .4.4אין מחלוקת לגבי העובדה שהנתבעת הינה מושב עובדים אשר הוקם בשנת 1979בערבה והתאגד כאגודה שיתופית עפ"י פקודת האגודות השיתופיות (ראה נ/ 2סע' 3). 4.5בתקנון האגודה נקבעו בין היתר הוראות והתניות כדלקמן: - האגודה וחבריה יפעלו בדרך של שיתוף ועזרה הדדית בהתאם לעקרונות הקואופרציה, והאגודה תתנהל על יסוד עקרונות העבודה העצמית, שיתוף באספקה ושיווק ושיוויון בזכויות לקרקע, למים ולאמצעי ייצור בסיסיים אחרים. (ראה תקנה 3). - אדם יתקבל כחבר בנתבעת רק אם הוא מתגורר ופועל דרך קבע בנתבעת (תקנה 8). - "הפסיק חבר האגודה לגור דרך קבע ובפועל בישוב עידן; וכן לא הודיע חבר זה על רצונו לצאת מהאגודה ולהפסיק את חברותו באגודה; וכן עברה שנה מיום הפסקת מגוריו בישוב עידן כנ"ל; וכן ועד ההנהלה קבע בישיבתו את קיומן של שלוש העובדות הנ"ל; וכן העובדות הנ"ל והקביעה הנ"ל נרשמו בפרוטקול הישיבה הנ"ל - תפקע חברותו של החבר הנ"ל באגודה מיום קבלת ההחלטה על כך ובכפוף לסעיף 26, 27הנ"ל". (תקנה 28). הסע' 26ו- 27מתנים שמחויבות החבר לא תפקע כל עוד לא פרע חובותיו לאגודה. - עפ"י תקנה 29ניתן להוציא חבר מהאגודה אם חדלה להתקיים בו אחת מסגולות הכשירות לחברות באגודה כמפורט בתקנה 8שהוזכרה לעיל. ההליכים להוצאת חבר מהאגודה נקבעו בסעיף 34- 31לתקנון. - בסעיף 153ו- 160לתקנון נקבע כי חל איסור על חבר להעביר זכות כלשהי במקרקעין המוחזקים על ידיו לצד ג' ועליו לעבד בעצמו את משקו. (ראה קטעים מן התקנון בנספחים א ו-יב' ל-נ/2). .4.6טוענת הנתבעת כי התובעים הפסיקו לגור דרך קבע בישוב. לענין זה אמר התובע בחקירתו הנגדית הדברים הבאים: "אני מתגורר רוב הזמן באשקלון. רכשתי שם דירה בשנת 92'. במהלך השנתיים וחצי האחרונות לערך אני מתגורר באשקלון. לקחתי שותף לעבודתי במשק בשל פציעתה של אשתי. אשתי מתגוררת באשקלון משנת 92'. גם ילדי באשקלון מאותה שנה. ילדי לומדים באשקלון. באשקלון אני מנהל עסק לשרותי מחשב משנת 91'. אין לי כרטיס בצרכניה של "עידן" בשנתיים וחצי האחרונות. כבר מספר שנים שלא השתתפתי באסיפה כללית ב-"עידן". לפני שלוש שנים הצבעתי בפעם האחרונה בנושא הקשור למושב "עידן". אני מפעיל את המשק עם אדם נוסף שהוא חבר מושב עידן. יש בינינו הבנה הדדית. לא נחתם הסכם בענין" (עמ' 5לפרוט'). ובהמשך הדברים מוסיף התובע: "היום אינני מעורב בחיי החברה של המושב". (עמ' 6לפרוט'). ובהמשך: "אשתי וילדי לא יחזרו להתגורר במושב בשנה הבאה" (פרוט' עמ' 7). .4.7ב- 4.4.95נתקיימה ישיבת ועד הנהלת הנתבעת ונקבע שקיימת עילה להוצאת התובעים מהאגודה וזאת עפ"י סעיף 29ו- 32לתקנון האגודה (ראה נספח ה (1) ל-נ/2), הודעה על כך נשלחה לתובעים ביום 5.4.95(ראה נספח ה (2) ל-נ/2). .4.8לבקשת התובעים מונתה ועדה, מכח סעיף 33לתקנון לדון בעניינם. הועדה המליצה לצדדים להביא הנושא לבוררות, ומשהתובעים סירבו לקיים בוררות, בניגוד לסע' 196לתקנון, הודיעה הועדה כי הצדדים חופשיים לפעול עפ"י התקנון והחוק (ראה נ/1, תכתובת בנספחים ה (3) ל-נ/2, העתק סעיפי התקנון הרלבנטים נספח ו', והחלטת הועדה נספח ז' ל-נ/2). .4.9ביום 1.4.98נשלחה הודעה לתובעים שאם לא ישובו לישוב עד 30.5.98 יועברו השטחים החקלאיים ומכסות המים המיועדים להם לרשות האגודה (ראה נספח ט' ל-נ/2). .4.10ביום 21.7.98התכנס שוב ועד ההנהלה של האגודה והוחלט בהתאם לסעיף 28לתקנון האגודה כי חברותם של התובעים באגודה פקעה מיום מתן ההחלטה (ראה נספח י' ב-נ/2). ביום 27.7.98נשלח מכתב לתובעים בו הודע להם על החלטת ועד ההנהלה ונאמר כי מיום 1.10.98יוחזרו מכסות הקרקע והמים שנתנו להם לידי האגודה (ראה נספח יא' ל-נ/2). .5יש להסיק המסקנות המתבקשות מן הראיות שפורטו לעיל והן כדלקמן: .5.1באשר לאופיה של האגודה השיתופית נאמר: " ... האגודה השיתופית היא מבנה חברתי המבטא דרך חיים. באגודה השיתופית מושם הדגש על הקשר האישי ההדוק בין החברים המחייב ... 'טיפוח החיסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לשיפור תנאי חייהם, עסקייהם ושיטות הייצור שלהם' (פקודת האגודות השיתופיות סע' 4- מטרותיהן של האגודות...). על רקע אופיה הייחודי של האגודה השיתופית מתבהרות המגבלות של העברת זכות החכירה ... " (ראה ע.א. 5136/91 קוגלמס נ. קוגלמס ואח' פ"ד מט (2) 19, 4בעמ' 425). .5.2כבר צויין לעיל כי עפ"י ההסדרים המשפטיים לו הסכימו הצדדים במסמכים השונים, התובעים הם ברי רשות בלבד ביחידת ההמשך שנמסרה לחזקתם. ההסדר המשפטי של אדמות המושבים בארץ איננו אחיד, ובהתאם לו משתנות זכויותיהם של חברי המושבים במשקם. על כך עומדת פרופ' אוטולנגי במאמרה "ההסדרים המשפטיים בנוגע לירושת משק במושב עובדים" עיוני משפט ט' (תשמ"ג-תשמ"ד) 469בעמ' .471צויין שם, שעדיין ישנם מושבים רבים שבהם מוקנות זכויות של בר רשות בלבד לחברי המושבים (ראה גם ע.א. 5136/91 הנ"ל שם בעמ' 424-423). במקרה הנדון הנתבעת מחזיקה במקרקעין כבת רשות להשתמש ולעבד המקרקעין באמצעות חבריה. החברים בנתבעת אינם אלא בני רשות של בני רשות ומעמדם המשפטי הינו ע"כ עגום ביותר (ראה ת.א. (ת"א) 2562/80 יעל יוסף נ. ג'מעה ואח' פס"מ מו (1) 192בעמ' 202ו- 209-208; ע.א. 809/103אזולאי נ. אזולאי פד"י מה (1) 477בעמ' 481). .5.3עפ"י חוק המים תשי"ט 1959סע' 7, הזכות למים הינה זכות אישית הניתנת עפ"י חוק הסכם "או נוהג או באופן אחר". הזכות למים, עם זאת, קשורה קשר בל יינתק למקום הצריכה ומטרת הצריכה, וכאשר יש שינוי במטרת הצריכה באותו מקום הדבר מביא את הרשיון למים לקיצו ועל המעונין לבקש זכות מחודשת למים. לכן למתיישבים עומדת זכות למים על עוד הם יושבים על הקרקע ומעבדים אותה (ראה ע.א. 535/89 נציב המים נ. פרלומטר פד"י מו (5) 695בעמ' 703- 701וכן ה.פ. 43/94 (ב"ש) שחורי נ. יהב מושב עובדים ואח' - פסק דין מיום 26.3.96בבית משפט זה, שלא פורסם). .5.4התובעים מבקשים להסתמך על החלטת מועצת המנהל 823מיום 10.2.98על פיה יש כוונה להעניק זכויות חכירה למתיישבים חקלאיים. צוין כי החלטה זו צורפה כנספח טו' לתביעה, אלא שבפועל לא צורפה. החלטה זו צורפה רק לבקשה למתן צו מניעה זמני ולא הוגשה כראיה בתביעה העיקרית. בכל מקרה נראה כי להחלטה זו אין כל השלכה על המקרה דנן. מדובר רק על הצהרת כוונות, שהיא אף מותנית בתנאים שונים, שלא הוכח שנתקיימו במקרה דנן; רישום החלקות בלשכת רישום המקרקעין; קיומן של מכסות קרקע שנקבעו ע"י שר החקלאות והרשות לתכנון חקלאי. .5.5עפ"י תקנון הנתבעת נקבעו התנאים לפקיעת חברות של מתיישב באגודה וכן התנאים להוצאת חבר מהאגודה. התנאים שנקבעו לכל אחד מהמצבים הנ"ל אינם זהים ומדובר בהליכים שונים המיועדים למצבים שונים. עפ"י סע' 28לתקנון פוקעת חברותו של חבר באגודה בהתקיים תנאים המפורטים באותו סעיף. אותם תנאים מלמדים על בחירתו הרצונית של החבר לפרוש מהאגודה בכך שהוא מפסיק להתגורר במקום. עפ"י סע' 29לתקנון מדובר, לעומת זאת, בהליכים יזומים מצד האגודה להפסקת חברות של חבר, בשל התקיימם של תנאים מסוימים וספציפיים, המפורטים באותו סעיף. לכן השוני בפרוצדורה המתייחסת לשני המצבים החליפיים לעיל. .5.6נקבע לעיל כי התובעים הינם ברי-רשות במקרקעין המוחזקים על ידיהם ונטלו על עצמם התחייבות שלא להעביר זכות כלשהי לצד ג' וכן התחייבו להתגורר במושב (סע' 4.3לעיל). התובעים מחוייבים בכך גם עפ"י הוראות התקנון של הנתבעת. הוראות התקנון מותאמות לאופיה של האגודה השיתופית כפי שתואר לעיל (בסע' 5.1). .5.7התובע עצמו הודה בעדותו, בחקירתו הנגדית כי התובעים הפרו כל ההתחייבויות אשר נטלו על עצמם, והם גם מחוייבים בהן עפ"י הוראות התקנון. התובעים הפסיקו להתגורר במושב מאז שנת 92' ואף לא ציינו כי בכוונתם לשוב להתגורר במושב במועד כלשהו. התובע פתח עסק עצמאי משלו באשקלון לשם עבר מרכז חייו. התובעים אף רכשו דירה באשקלון בה הם מתגוררים. לתובעים אין עוד כל חלק בחיי החברה במושב ושנים לא הופיעו באסיפות כלליות. התובע מעבד החלקות החקלאיות עם חבר המושב עפ"י הסכם אליו הגיע עימו וזאת בניגוד להתחייבות שנטל על עצמו שלא להעביר זכות לצד ג' כלשהו ולעבד המשק בעצמו (סע' 4.3לעיל). התנהגות שכזו נוגדת אופיה של האגודה השיתופית כפי שתוארה לעיל (סע' 5.1לעיל). .5.8בשל התנהגות התובעים נתקיימו כל התנאים הנדרשים עפ"י סעיף 28לתקנון לפקיעת חברותם של חברים. התובעים הפסיקו לגור דרך קבע ובפועל במושב "עידן". התובעים לא הודיעו על רצונם לצאת מהאגודה ולהפסיק חברותם באגודה. עברה למעלה משנה מיום הפסקת המגורים ועד אשר התכנס ועד ההנהלה ביום 21.7.98(ראה סע' 10.1), אז הוחלט על התקימותם של כל התנאים הנ"ל ונקבע כי פקעה חברותם של התובעים. עפ"י הנאמר לעיל הקביעה כי פקעה חברותם של התובעים היתה כדין. .5.9במקביל פתחה הנתבעת גם בהליכים להוצאת החברים מן האגודה, כהליכים חילופיים. הוקמה ועדה פריטטית, לדון בטענות הצדדים, אלא שהתובעים לא שיתפו פעולה, בכך שדחו המלצת הועדה לפנות לבוררות כפי שנדרש הדבר עפ"י התקנון. בכך החמיצו התובעים זכותם עפ"י ההליכים להוצאת חבר, להביא טענותיהם בפני האסיפה הכללית עפ"י סע' 34לתקנון. .5.10משפקעה חברותם של התובעים, כאמור לעיל, הרי שמחויבים הם בהשבת מכסות קרקע שהוקצו להם ע"י האגודה. בשל כך, זכות האגודה היא גם לדרוש השבת מכסות מים שהקצתה לאותה קרקע. כפי שכבר צויין, הזכות למים קשורה למקום הצריכה ומטרת הצריכה, ולמתיישב עומדת הזכות למים כל עוד הוא יושב על הקרקע ומעבד אותה. משמחוייבים התובעים להשיב הקרקע ממילא פוקעת זכותם למים. .6סוף דבר הנני קובע כי ההחלטה מיום 21.7.98בדבר פקיעת חברותם של התובעים היתה כדין. הנני קובע כי הנתבעת זכאית היתה להפקיע מכסות קרקע ומים אשר הקצתה לתובעים. הנני מורה על דחיית תביעתם של התובעים והנני מחייבם בהוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 000, 10ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. הנני מורה על ביטול צו המניעה הזמני אשר ניתן ביום .23.9.98 חקלאותמושבים נחלות ומשקים