טעות סימון גבהים במגרש

לאחר שהושלמו החפירה, יציקת היסודות, יציקת רצפת המרתףוהכנה ליציקת קירות המרתף, התברר שהמשיב מס' 1טעה בסימון הגבהים במגרש. הטעות התגלתה באופן אקראי, לאחר שמודד בבית סמוך התחיל שם בעבודה וגילה אותן.

כתוצאה מזה נאלצו המערערים להרוס את כל העבודות שביצעו עד אותו שלב, לפנות את ההריסות, לחפור מטר נוסף לעומק ולהתחיל את בניית הבית מהתחלה.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טעות סימון גבהים במגרש:

א. מהות העתירה
זהו ערעור על פסק דין של בימ"ש שלום (השופט א. קידר) שדחה את תביעת המערערים תוך כדי קביעה שהם לא הוכיחו את גובה הנזק.
הערעור הוגש כנגד המשיבים 1ו-2, מהם תובעים המערערים את נזקם, ואילו כלפי
המשיבים 3ו- 4הוגש הערעור מכוח תקנה 424לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-.1984
ב. עובדות רלוונטיות
המערערים הם בעלי הזכויות במגרש שנמצא ברמת השרון, רח' בוסתנאי .37
המשיב מס' 1הוא מודד מוסמך.
המשיבה מס' 2היא חברת הביטוח שביטחה אותו באחריות מקצועית.
המשיבים 3ו- 4הם קבלני השלד שביצעו בפועל את הבניה.
המערערים עמדו בתחילת חודש דצמבר 1990להתחיל בבניית בית על המגרש.
למטרה זו הזמינו את המשיב 1כדי שימדוד את המגרש ויסמנו, וכך הוא עשה.
המשיבים 3ו- 4החלו לבנות את הבית.
בחודש ינואר 1991, לאחר שהושלמו החפירה, יציקת היסודות, יציקת רצפת המרתף
והכנה ליציקת קירות המרתף, התברר שהמשיב מס' 1טעה בסימון הגבהים במגרש. הטעות התגלתה באופן אקראי, לאחר שמודד בבית סמוך התחיל שם בעבודה וגילה אותן.
כתוצאה מזה נאלצו המערערים להרוס את כל העבודות שביצעו עד אותו שלב, לפנות את ההריסות, לחפור מטר נוסף לעומק ולהתחיל את בניית הבית מהתחלה. בימ"ש קמא קבע שהמשיב מס' 1הוא זה שאחראי לטעות שארעה וכי אין לייחס כל רשלנות תורמת למערערים. ובלשונו:נ
"אין מקום לקבוע שהיתה רשלנות תורמת מצד התובעים ו/או פי מטעמם בענין זה ועל הנתבע לשאת במלוא האחריות לנזקים שארעו" (עמ' 13לפסה"ד).
בימ"ש קמא הסיק גם את המסקנה הנכונה בקביעה זו ובעמ' 20דחה כתוצאה מכך,
בין היתר, את ההודעה לצד ג'.
יחד עם זאת הוא לא קיבל את תביעת המערערים לענין הנזק בקובעו שלמרות שאין ספק שנזק כזה נגרם להם, הם לא הצליחו להוכיח את גובהו.
ג. דיון
העובדות שהיו בפני בימ"ש קמא:ב
בפני בימ"ש קמא העידו המערערים וגם צד ג'.
מעדות המערערת עלה שבניית השלד של הבית עלתה להם 000, 80$ ואילו הפירוק
והבניה מחדש הוסיפו על סכום זה 000, 32$ (עמ' 14לפסה"ד). תוספת זו נעשתה
לאחר משא ומתו שהם ניהלו עם הקבלן וכך הגיעו לסכום זה.
צד ג' מצידו (עמ' 14לפרוט' מתאריך 1.11.94) אישר את גירסת המערערת, ברם גרס שהסכום שקיבל בעבור ההריסה והבניה שקרו מחמת התקלה היה 500, 31דולר. בתשובה לשאלה נוספת:ו איזה חלק מהשלד ביצע עד לגילוי הטעות, הוא העריך את הביצוע בשליש (שם).
בנוסף לעדויות אלה הוצגו בפני בימ"ש קמא גם קבלות ת/ 2עד ת/ .8קבלות אלה מייצגות כנראה חלקים שונים של שלב הבניה. בקבלה ת/ 2מצויין שזה על חשבון בניית שלד. בקבלה ת/ 3מצויין שזה עבור הריסת מבנה. בקבלה ת/ 5מצויין שזה עבור בניית בית. בקבלה ת/ 6מצויין שזה גמר חשבון שלד. בקבלה ת/ 8מצויין שזה גמר חשבון על נזק מרתף.
לפי גירסת המערערים, הקבלות הרלוונטיות להוכחת גירסתם הן הקבלות ת/ 7ות/ .8בימ"ש קמא לא התעלם מקבלות אלה, התייחס אליהן ברם קבע, שלפי חישוב מתמטי שהוא עשה, הסכומים שמופיעים בקבלות אלה לא מתאימים לגירסת המערערים וגם לא מתאימים לסה"כ הכללי של בניית הבית עם התיקון. אשר על כן, דחה את התביעה.
מסקנות אופרטיביות לענין הנזק:נ
מעיון בקבלות ברור שהקבלן שרשם אותן לא דק פורתא. בעוד שמת/ 8ניתן בבירור להסיק שקבלה זו ניתנה בגין הנזק שארע, לרבות ענין המרתף, אזי משאר הקבלות ניתן להסיק שהקבלן עבד במקום בביצוע עבודות שונות.
נראה לנו שהסקת המסקנות בנושא הקבלות היתה צריכה להיות מעורבת בהסקת המסקנות ובהערכת עדות המערערת, ובמיוחד כשהמערערים תבעו סכום נמוך מהמופיע בקבלות הרלוונטיות.
בימ"ש קמא לא התייחס לעדות המערערת וקבלן הבנין ונראה שהתרכז בעיקר בעולה לכאורה מחישוב הקבלות.
דעתנו שונה. המערערת וקבלן הבנין העידו מפורשות על הסכם שנכרת ביניהם בגין עלות התיקונים. הסכם זה לא נסתר בראיה אחרת. הקבלות שהובאו היו רק ראיה משנית שהובאה כדי לתמוך, אם היה בכך צורך, בעדות שני הצדדים לחוזה.
מתוך הקבלות עלה שהמערערים שילמו יותר מאשר ההתקשרות המקורית שלהם להקמת
הבית. לא הוכח שהיו שינויים ושיפוצים בגובה ההפרש שבין ההסכם המקורי לבין הסכום ששולם בפועל. מאידך היתה קיימת, כפי שציינו לעיל, העדות של המערערת שההפרש נבע מהצורך לבצע את התיקון.
ב"כ המערערים הציע פתרון להפרש הסכומים שנבע מחישובו של בימ"ש קמא, והוא
שבימ"ש קמא לא לקח בחשבון לגבי הסכום של 000, 80$ תוספת של מע"מ. בין אם הסבר זה נכון הוא ובין אם לאו, איננו סבורים שהוא יכול להשפיע על היקף הראיות שהביאו המערערים כדי להוכיח את הנזק. בקבלות ניתן בהחלט למצוא מעבר לתימוכין שדרוש לגירסת המערערים; ובכך שהקבלן לא רשם בקבלות בצורה מדוייקת, כפי שאולי עורך דין היה עושה, את מהות הפעולות שביצע, אין כדי לפגוע בתמצית הגירסה של המערערים ובהוכחתה.
לאור כל האמור לעיל, אנו סבורים שהמערערים הצליחו להוכיח את גובה הנזק
שהיה.
באמירה זאת לא שכחנו את הטיעון שהיתה הערכת נזק גם מצד המשיבים.
במהלך הטיעון אצלנו גרס עו"ד אלרום שהערכת נזק זו התקבלה על ידי המערערים והיתה מוסכמת עליהם עובר להגשת התובענה.
לא זה מה שעלה מהראיות. מהראיות עלה שהמערערים לא רצו לקבל את הערכת הנזק של המשיבים שלוותה גם בשיק והחזירו את השיק.
למעלה מן האמור נדגיש את שציינו לעיל, כי עלה מעדות הקבלן שעד לגילוי הטעות הוא הצליח לבנות כשליש מהשלד. אם מלוא הבניה היתה 000, 80$ וההסכם בין הצדדים על הריסה של מה שנבנה בניה מחודשת הוא בסדר גודל של 000, 32$, אזי הנתונים מתאימים לעדות הקבלן בדבר שלב הבניה בו התגלתה הטעות (שליש) ומחזקים את הגירסה של המערערים בדבר גובה הנזק.
לשאלה המשפטית:ב
הן בעיקרי הטיעון והן בטיעוניו בפנינו גרס עו"ד אלרום שהוא יכול להעלות טענות לגבי חבות המערערים כדי לתמוך במסקנה הסופית של ביהמ"ש שיש לדחות את התביעה; ואכן חלק ניכר מעיקרי הטיעון, וחלק ניכר מהטענות בעל-פה התרכז בכך שיש למערערים וגם לקבלן השלד רשלנות תורמת. את הבסיס לטיעון זה מצא עו"ד אלרום בין היתר בבש"א 4691/91מ"י ואח' נ' שמעון אוזן (פ"ד מה(5) עמ' 695בעמ' 699).
קבע שם הנשיא שמגר:ו
"בפני משיב, המבקש להשיג על האמור בפס"ד אשר עליו הוגש ערעור, עומדות שלוש חלופות דיוניות:נ
א. אם איננו מבקש לשנות את ההחלטה, מבחינת תוצאתה, אלא רק מבקש שיחול שינוי כלשהו בממצא או במסקנה שנכללו בפסה"ד, קרי - בהנמקה, אין הוא חייב להגיש הודעת ערעור, והוא יוכל להעלות בטענותיו את השגותיו נגד ממצא או מסקנה, שאין בהם כדי לשנות את ההחלטה, גם ללא הגשת ערעור. .. אם היה בראיות שבתיק המשפט כדי לאפשר לביהמ"ש שלערעור ליתן
פס"ד, רשאי הוא לפסוק סופית בתובענה, אף אם ביהמ"ש בערכאה הקודמת הסתמך בפסה"ד על נימוק שונה מהנימוק שעליו מסתמך ביהמ"ש שלערעור. . . "
נראה שלחלופה זו התכוון עו"ד אלרום כשהרחיב את טיעוניו בנושא החבות לגבי
המערערים. דא עקא, שעיון בכתב ההגנה, מביא אותנו לסע' 13ושם תוך כדי עירוב בין המערערים לבין קבלן השלד טען ב"כ המשיבים 1ו- 2בין היתר, שחלק מהרשלנות זה שלא הוזמן מודד אחר לבצע מדידות נוספות בשלב מאוחר כלשהו.
הסעיף לא מתייחס לכל הוראת חוק רלוונטית. הסעיף לא מתייחס באופן מפורש למערערים אלא ניתן לייחסו באופן עמום לשניהם, והוא גם יוחס מפורשות לקבלן השלד כפי שהדבר עולה מסע' 9להודעה לצד ג' שנשלחה לו ע"י המשיבים בבימ"ש קמא.
פירטנו עובדות אלה כדי להראות שלא היה לב"כ המשיבים כל עילה לנסות להשיג בנושא הרשלנות התורמת על קביעותיו של בימ"ש קמא במתכונת זו, כשהוא לא הגיש הודעת ערעור שכנגד.
בנוסף לכך שבראיות לא היה מאומה שיצביע על רשלנות המערערים, אזי גם בתחילת הדרך בכתבי הטענות לא נטענה נגדם טענה מפורשת של רשלנות תורמת.
פירטנו נושא זה לצורך שלמות התמונה בלבד; לגופו של ענין אנו סבורים שנושא החבות נשקל כראוי על ידי בימ"ש קמא הן לענין המערערים והן לענין צד ג' ואנו מאמצים את מסקנותיו במלואן.
התוצאה הסופית היא - לאור כל האמור לעיל - שאנו מבטלים את פסה"ד של בימ"ש קמא לענין הנזק ומחייבים את המשיבים 1ו- 2לשלם למערערים את סכום התביעה, דהיינו 335, 96ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.
הסכום ישא ריבית והפרשי הצמדה כדין מאותו מועד ועד לתשלום בפועל.
כמו כן ישלמו המשיבים 1ו- 2למערערים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 000, 30ש"ח + מע"מ. הסכום ישא ריבית והפרשי הצמדה כדין.
ד. לענין צד ג'
צד ג' צורף ע"י המערערים לתביעה זו כמשיבים 3ו- 4רק מחמת היותם נוגעים
בדבר שעשויים להיפגע במידה ופסה"ד ישונה, במיוחד לאור העובדה שמשיבים אלה לא
הגישו ערעור על פסק הדין.
מתוך הודעת הערעור ועפ"י הטיעון שבפנינו, לא עלה שהמערערים דורשים משהו
מהמשיבים 3ו-.4
יחד עם זאת, המשיבים 3ו- 4"ניצלו" את ההזדמנות של קיום הערעור כדי לעתור להוצאות בגין ערעור זה, תוך כדי זה שהם מפנים את תשומת הלב שלמרות שהתביעה נגדם בבימ"ש קמא נדחתה, בימ"ש קמא לא זיכה אותם בהוצאות בכלל.
בעוד שבהעדר ערעור שכנגד לא ניתן היה לחייב בתשלום הוצאות של המשיבים 3ו-4, אזי מהרגע שהם צורפו להודעת הערעור, לפחות בהליך זה, מגיעות להם הוצאות, וכך אנו קובעים.
המערערים ישלמו למשיבים 3ו- 4במאוחד ובנפרד הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום
כולל של 000, 10ש"ח + מע"מ. הסכום ישא ריבית והפרשי הצמדה כדין.

ניתן לגבות מהפקדון את סכומי ההוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חסימת גישה למגרש

  2. מכירת מגרש בהרחבה

  3. הקצאת מגרשים לערבים

  4. טעות סימון גבהים במגרש

  5. מחלוקת לגבי גובה השבחה במגרשים

  6. בקשה להצבת מבנה למגרש למכירת כלי רכב

  7. בקשה לשנות את הגיאומטריה של מגרשים לבניה

  8. האם אפשר להעביר זכויות בניה ממגרש למגרש ?

  9. בקשה לאישור כניסה מהרחוב למגרש באזור תעשייה כבדה

  10. ערר על החלטה לחייב התקנת 2 מקומות חניה בגבול המגרש

  11. תביעה בגין נזקים לחומרי בנייה שהונחו במגרש ליד בית

  12. נטען כי הקטנת המגרש שצורתו קרובה למלבן הפך לשטח פחות רגולרי

  13. התכנית החדשה "הפקיעה" מידי העוררים חלקות והקצתה במקומם מגרשים

  14. טענה כי הפרופורציות במגרש אינן מאפשרות תכנון ראוי של מבנה המגורים

  15. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון