קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שטר משכנתא בדרגה ראשונה: פתח דבר 1) המחלוקת בהליך הנדון בתיק זה, סבה סביב השאלה: האם שטר המשכנתא בדרגה ראשונה שחתם המבקש לטובת המשיב, ואשר לפיו נרשמה משכנתא על חלקיו בחלקה 30גוש 17394(להלן: "המשכנתא") נועד להבטיח, גם את הסכומים שחב' חליל חשיבון בע"מ, חייבת למשיב, כפי שטוען המשיב, או שהוא מבטיח את חובותיה של חב' משכונות חושן בע"מ בלבד?, כפי שהמבקש טוען. רקע עובדתי 2) (א) חברת חשיבון חליל בע"מ, (להללן: "חב' חשיבון") נוסדה ביום 27/12/93, כאשר בעלי מניותיה הם: אחיו של המבקש, מר חליל חשיבון, אשר החזיק ב- 1990מניות רגילות בנות 1ש"ח, כ"א שימש כמנהל בחברה, והגב' תמאם חשיבון, כנראה אשתו של חליל, אשר החזיקה ב- 10מניות רגילות בנות 1ש"ח כ"א, וגם היא שימשה כמנהלת בחברה. (ב) ביום 18/01/94, נפתח אצל המשיב חשבון בנק ע"ח חברת חשיבון, דרכו ניהלה החברה את עסקיה, כקבלן בניין; ואין חולק כי הפעילות בחשבון נוהלה בדרך הרגילה, ע"י מנהל החברה חליל חשיבון ובשלב אחרון של פעילות החברה, גם ע"י חשב החברה ארווין סלומון (עד הגנה מס' 2) (להלן: "ארווין") עד שבחודש 11/95הוגבל חשבון זה, בעקבות סירוב המשיב, לכבד שיקים שנמשכו ע"י חברת חשיבון על החשבון הנ"ל. (ג) בתחילת 1996, זכתה חב' חשיבון במכרז שפורסם ע"י מעגלי מלתא בע"מ (להלן: "מלתא"), לביצוע עבודות לבניית מפעל בציפורי (להלן: "הפרויקט") וע"פ תנאי המכרז, היה על חב' חשיבון ליתן ערבויות בנקאיות לטובת מלתא, בסכום של -. 000, 495ש"ח. 3) (א) משסירב המשיב, להענות לבקשת חב' חשיבון, ולהוציא לה את הערבויות הבנקאיות האמורות, יזם חליל חשיבון, יחד עם ארווין, הקמת חברה חדשה, וביום 11/03/96, הוקמה חברה חדשה בשם: משכונות חושן בע"מ, (להלן: "חב' משכונות") כאשר חליל חשיבון ותמאם חשיבון, שהיו בעלי מניותיה ומנהליה של חב' חשיבון, הם גם בעלי מניותיה ומנהליה של חב' משכונות. (ב) ביום 14/04/96, נפתח אצל המשיב חשבון בנק ע"ש חב' משכונות, אשר במסגרתו הוציא המשיב, ביום 30/05/96, בהתאם לבקשות, שהוגשו לו ע"י חב' משכונות, את הערבויות הבנקאיות שנדרשו בענין הפרוייקט הנ"ל, ושהיו חמש ערבויות לטובת מלתא, האחת ע"ס -.000, 275ש"ח, וארבע נוספות, כ"א, ע"ס של -. 000, 55ש"ח, ובסה"כ -.000, 495ש"ח. (ג) קדם להוצאת הערבויות הנ"ל ע"י המשיב, ביצוע הפעולות המפורטות להלן: 1) הפקדת סך של -.000, 500ש"ח, ע"י חליל אצל המשיב, אשר מושכנו להבטחת כל חוב של חב' משכונות למשיב. 2) ביום 27/05/96, נרשמה לטובת המשיב המשכנתא האמורה ושהנה ביסוד המחלוקת שבין הצדדים, וזאת בהתאם לשטר משכנתא בדרגה הראשונה, וללא הגבלת סכום שנחתם ע"י המבקש, כנראה, ביום .21/05/96 3) ביום 21/05/96, חתמה חב' משכונות על "כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום" לפרעון מלא ומדוייק של כל הסכומים המגיעים או שיגיעו למשיב מאת חב' חליל חשיבון. 4) בחשבון הבנק שנפתח ע"ש חב' משכונות לא נוהלה כל פעילות, ואף לא הונפקו פנקסי שיקים, משום שהמשיב לא איפשר זאת ונכון למועד הדיון בהליך שבפני הוחזרו למשיב, חמשת הערבויות הבנקאיות שהוא הוציא עבור חב' משכונות כאמור, ובחשבון הבנק של חב' משכונות, קיימת, נכון להיום, יתרת חובה בסכום העולה רק במעט על  .000, 3ש"ח, לעומת חוב גדול של חב' חשיבון והעולה על שני מליון ש"ח. 5) ביום 09/04/98, פתח המשיב, כנגד המבקש, בהליכי מימוש המשכנתא הנ"ל וזאת לגביית חוב בסך -.450,471, 2ש"ח, שהוא טוען לו וזאת במסגרת תיק הוצל"פ 5-98-05424-12, לשכת הוצל"פ חדרה, חוב שרובו ככולו הינו חובה של חב' חשיבון. מהות ההליך שבפני: 6) בעקבות פתיחת המשיב בהליכי מימוש המשכנתא כאמור, הגיש המבקש את תובענתו הנדונה בדרך של המרצת פתיחה, ובה הוא עותר למתן סעד הצהרתי בדבר בטלות שטר המשכנתא שמכוחו נרשמה המשכנתא האמורה, וזאת מהנימוק ששטר זה נחתם על ידו להבטחת תשלום חובותיה של חב' משכונות בלבד, ואין להשתמש בו לצורך גביית חובותייה של חב' חשיבון, וכי הבנק לא גילה למבקש כי חב' משכונות חתמה על כתב ערבות לפיו ערבה לחובות חליל חשיבון, ולא גילה לו שהמשכנתא הנ"ל שנרשמה להבטחת חובותיה של חב' משכונות, תשמש גם להבטחת פרעון חובותיה של חב' חשיבון, לאור הקשר שנוצר בין שתי החברות בעקבות כתב הערבות האמור. ראיות הצדדים א) ראיות התביעה 7) לתובענה צורף תצהירו של המבקש ומסמכים שונים והמבקש נחקר ארוכות ע"י ב"כ המשיב. תמצית גירסתו של המבקש, כפי שהיא השתקפה בתצהירו ועלתה מחקירתו הנגדית של המבקש, הינה כמפורט להלן: א) המבקש עבד כשכיר בחברת חשיבון, כמפעיל טרקטור, ולא היה בעל ענין בחברה וגם לא היה מעורב כלל בניהול ענייניה הכספיים. ב) המבקש בהיותו אחיו של חליל חשיבון, היה מודע לכך שחברת חשיבון נקלעה במחצית השניה של שנת 1995, לקשיים כספיים, חשבון הבנק שלה אצל המשיב הוגבל, והיתה חייבת למשיב כספים בסכומים גבוהים. ג) אחיו של המבקש, חליל הקים בתחילת 1996, חברה חדשה, היא חברת משכונות, זאת ע"מ שיהיה ניתן להתקשר עם מלתא בעניין הפרויקט הנ"ל, בו זכתה חב' חשיבון, אולם לא היה ניתן להוציא זכייתה זו לפועל, לאור חוסר יכולתה להמציא למלתא את הערבויות הבנקאיות שנדרשו ע"פ תנאי המכרז שפורסם בקשר עם אותו פרויקט. ד) לפי בקשת אחיו חליל, וארווין, הסכים המבקש למשכן את חלקיו בחלקת הקרקע; 30גוש 17394, לטובת המשיב וזאת ע"מ שהמשיב יוציא לטובת, חב' משכונות, את הערבויות שנדרשו לצורך קבלת הפרוייקט ותחילת העבודות בו, ערבויות אשר היו כאמור על סכום כולל של כ- -.000, 500ש"ח. ה) המבקש לא התכוון בחתימתו על שטר המשכנתא להבטיח תשלום חובותיה של חב' חשיבון, שמבחינתו היתה חברה שהפסיקה לתפקד, ולא היה כל הגיון מבחינתו כי חובות אלה יובטחו ע"י רישום המשכנתא. ו) בעניין המשכנתא, היה המבקש פעם אחת בבנק, כאשר חתם על שטר המשכנתא בפני פקידת הבנק, הגב' קליין זיוה ולגירסתו הוא לא חתם על שטר המשכנתא בפני עוה"ד ח'מאיסה, ולא היה במשרדו בכלל בקשר עם חתימת שטר המשכנתא. ז) פקידת הבנק, הגב' קליין, וגם לא כל פקיד אחר של הבנק, לא הביאו לידיעתו את דבר חתימת חב' משכונות על כתב ערבות לתשלום כל חובותיה של חב' חשיבון, ולא הוסבר לו ע"י מי מטעם המשיב, כי שטר המשכנתא, עליו חתם, יבטיח גם את תשלום חובותיה של חב' חשיבון. ח) לגירסת המבקש, הוא חתום על שטר המשכנתא, להבטחת חוב על סך של -.000, 500ש"ח, שהוא סכום הערבויות הבנקאיות שהיה על חב' משכונות ליתן למלתא בקשר עם הפרויקט. ב) ראיות ההגנה 8) (א) המשיב מצדו, הגיש תצהיר נגדי חתום ע"י הגב' זיוה קלייין, המשמשת בתפקיד מנהל שירות לקוחות במרכז עסקים צפון של בנק הפועלים הממוקם בנצרת עילית, אליו צורפו מסמכים שונים, כן העיד מטעם ההגנה, העד סלומון ארווין, ששימש חשב בחברת חשיבון וחברת משכונות. תצהירה ועדותה של הגב קליין, סותרים את עדות המבקש בנקודות החשובות להכרעה במחלוקת שבין הצדדים; בין היתר, הצהירה והעידה הגב' קליין, כי התקיימו בבנק שתי פגישות בהן נכח המבקש, בראשונה, נוהל מו"מ, בקשר לתנאים בהם יסכים הבנק, אם בכלל, להוציא את הערבויות הבנקאיות. בישיבה זו, הסבירה העדה קליין, לגירסתה, לנוכחים, כי מבחינת הבנק קיימת זהות מלאה בין חב' חשיבון וחב' משכונות וכי הבנק מוכן להוציא את הערבויות הבנקאיות שמשכונות מבקשת, בתנאי שהיא תערוב לכל חובותיה של חב' חשיבון, ושהבטחונות של חברת משכונות יחוזקו. בפגישה השניה, שהתקיימה ביום 21/05/96, חתמו חליל וארווין, בשם חב' משכונות, על כתב ערבות ללא הגבלה בסכום להבטחת החזרת חובותיה של חב' חליל חשיבון למשיב; ובאותה הפגישה מסרה הגב' קליין, לגירסתה, את שטר המשכנתא למבקש, ע"מ שיחתום עליו בפני עו"ד שלו, וזאת לאחר שהסבירה לו, כי המשכנתא תבטיח גם תשלום חובותיה של חב' משכונות. מחקירתה הנגדית עלה, כי הגב' קליין פגשה במבקש פעם שלישית, כאשר הוא החזיר לה את שטר המשכנתא, לאחר שרישומו אושר, ע"י רשם המקרקעין. לגירסת העדה קליין, המבקש נכח גם בפגישות קודמות שהתקיימו אצלה בבנק עם חליל וארווין, שלא בעניין מתן הבטחונות ואף היו מקרים בהם הופיע המבקש לבדו בבנק ע"מ לטפל בעניינים כספיים של חב' חשיבון, זאת בניגוד לגירסת המבקש לפיה, לא טיפל כלל בעניינים כספים של חב' חשיבון. ב) עד ההגנה ארווין, שאין חולק כי בהיותו חשב של חב' חשיבון ושל חב' משכונות, עסק במסגרת תפקידו בניהול ענייניהם הכספיים של שתי החברות וטיפל במימון עסקי החברות, מסר בעדותו, כי בעקבות הקמת חב' משכונות הוסכם עם המשיב, לפתוח חשבון ע"ש החברה החדשה, שבמסגרתו לא רק יוצאו הערבויות הבנקאיות, אלא גם יתנהלו עסקיה של החברה לרבות מתן אשראי ע"י המשיב, לגירסתו בשלב יותר מאוחר, הבנק חזר בו ולא איפשר כל פעילות בחשבון, ועל כן הפעילות הפננסית התנהלה בחשבון הבנק הפרטי שעל שם חליל, שגם הוא התנהל אצל המשיב. העד ארווין, נכח הן בפגישה בה נוהל המו"מ והן בפגישה בה נחתם כתב הערבות ע"י חב' משכונות להבטחת חובותיה של חב' משכונות, פגישה בה מסרה הגב' קליין, ע"פ גירסתה, למבקש את שטר המשכנתא ע"מ שיחתום עליו בפני עוה"ד שלו. עד זה, מסר בעדותו, כי חליל לא התכחש לחובות של חב' חשיבון, וכי הכוונה מהקמת החברה החדשה, חב' משכונות, היתה להתחיל מחדש ולצאת לדרך ולסלק את חובות חב' חשיבון, לגירסת ארווין, חליל דאג לשמור על שמו הטוב. ע"פ עדותו של עד ההגנה, ארווין, הוא וחליל פנו לגב' קליין, וביקשו ממנה כי המשיב יוציא את הערבויות הדרושות בעניין הפרוייקט, והבנק הסכים לכך ודרש בטחונות, העד מוסיף ומוסר בעדותו כי הוא: "זוכר שניתנה איזו שהיא קרקע, הכוונה שלי השעבוד של הקרקע" (עמ' 9לפרוטוקול, שורות 21, 22). ומוסיף בשורה 24, של אותו עמוד, "הבטחונות האלה נרשמו בשביל מתן הערבויות, לפי מה שידוע לי לא דרש הבנק את הבטחונות לדברים אחרים זולת הערבויות הבנקאיות". גירסת העד ארווין, בעניין מספר הפגישות שקויימה עם הגב' קליין בעניין הוצאות הערבויות ע"י המשיב ומתן הבטחונות מטעם חב' משכונות תומכת בגירסת המבקש, ובטענתו כי אכן המשכנתא נרשמה להבטחת חובותיה של חב' משכונות בלבד. בהקשר זה, העיד העד ארווין, בעמוד 12החל משורה 19, כי הפקדון הכספי של -. 000, 500ש"ח, והשעבוד על הקרקע של המשיב (המשכנתא) לטובת חב' משכונות נעשו ע"מ שהבנק יתן את הערבויות וע"מ להפעיל את החשבון, אולם בסופו של דבר הבנק לא הסכים להפעלת החשבון. בהמשך עדותו עומד העד ארווין, על גירסתו כי הבטחון של הקרקע, לא נועד לשמש בטוחה לחובותיה של חליל חשיבון, אם כי בלשון פחות חד משמעית; וכך הוא אומר: "אני לא זוכר בכלל שדובר כי הבטחונות על הקרקע שניתנו ישמשו גם לחובות של חברת חליל חשיבון בע"מ, ואם אני לא זוכר שדובר אז בוודאי שאני לא זוכר אם סוכם" (עמ' 13שורות 17ו- 18לפרוטוקול). בחקירה חוזרת, משיב עד זה, לשאלת ב"כ המשיב, אם היתה דרישה של הבנק לחיזוק בטחונות בקשר לחובות של חב' חליל חשיבון בע"מ? העד עונה: "אני לא זוכר שבנוכחותי היתה דרישה כזו". יאמר כבר עתה כי דרישה כזו מצד הבנק, לפיה שעבוד הקרקע ישמש גם להבטחת תשלום חובות חב' חשיבון, או דרישה לחיזוק הבטחונות של חב' חשיבון הינה דרישה בעלת משמעות וחשיבות לניהול ענייניה הכספיים של חב' משכונות המופקדים בידי העד, ואילו היו דרישות אלה מועלות ע"י הבנק בנוכחות העד, יש יסוד להניח כי הוא היה זוכר דרישה כזו. נראה לי, כי יש מקום, למסקנה כי, דברים כאלה לא הועלו ע"י הבנק בנוכחותו, ומאחר וגם ע"פ גירסת עדת ההגנה הגב' קליין, העד נכח בשתי הפגישות שהתקיימו בבנק ובהן השתתף המבקש, הרי שהמסקנה המתבקשת הינה, כי דרישות כאלה לא הועלו גם בפני המבקש. ג) עד ההגנה, עוה"ד חמאיסה, מסר בעדותו, כי המבקש חתם על שטר המשכנתא לאחר שהוא הסביר לו את מהות העסקה ואת תוצאותיה המשפטיות, עד זה הוסיף וענה לשאלת ב"כ המשיב: אם הוא הסביר לו את האמור בסעיף 1לתנאים המיוחדים שצורפו לשטר המשכנתא?: "אני הסברתי למר חשיבון את האמור בסעיף, אני לא קראתי לו הסעיף אבל אני אמרתי לו את המשמעות, אני הסברתי לו את מהות השטר, לפני מיטב זכרוני, אני הסברתי למר ג'ריס חשיבון שהשטר הוא להבטחת חובות חברת חושן בין כחייבת ובין כערבה", אולם אינני יודע למי ערבה חברת משכונות חושן בע"מ" (עמוד 23שורות 17עד 20לפרוטוקול הדיון). עדותו של העד עוה"ד חמאיסה, סותרת את עדות המבקש, אשר כזכור טען בתצהירו ובעדותו בפני בית המשפט כי הוא כלל לא חתם על שטר המשכנתא בפני עוה"ד חמיאסה, ולא הופיע במשרדו בקשר עם שטר המשכנתא, ואם כך, הרי ממילא לא הוסבר לו דבר ע"י עוה"ד חמאיסה, לסתירה זו אשוב בהמשך. דיון בראיות הצדדים - והכרעה בין הגירסאות 9) אפתח את הדיון בראיות הצדדים, בטענת המבקש כי הוא חתם על שטר בפני הגב' זיוה קליין בבנק, ולא בפני עד ההגנה עוה"ד חמאיסה במשרדו בנצרת, כפי שהמשיב טוען, ואומר כבר עתה, כי אני מתייחס בספקנות רבה לעדותו של העד חמאיסה, אפילו לחלק זה של עדותו, לפיו המבקש התייצב בפניו במשרדו בנצרת וחתם בפניו על שטר המשכנתא, עוה"ד חמאיסה לא יכל להעיד אחרת, גירסה אחרת היתה עלולה לסבך אותו אם לא בפלילים אז לפחות בעבירה אתית. יחד עם זאת, נראה לי כי אין צורך להכריע במחלוקת זו, משום שהמבקש אינו מתכחש לחתימתו על שטר המשכנתא, ומשכך איני רואה חשיבות לשאלה האם חתם המבקש על שטר המשכנתא בפני פקידת הבנק, הגב' קליין, או בפני עוה"ד חמאיסה, מה עוד, וממילא טענת המשיב, הינה כי ההסברים שבעניין הערבות של משכונות לחב' חליל חשיבון, והיות המשכנתא בטחון לחובות של חב' חשיבון בע"מ, ניתנו למבקש ע"י העדה קליין, אם כי, משתמעת טענה שגם עו"ד חמאיסה נתן הסבר כלשהו בעניין זה למבקש, ולכך אשוב בהמשך. השאלה המכרעת לעניינינו הנה, נסיבות חתימת המבקש על שטר המשכנתא, והאם הודע לו ע"י מי מאנשי המשיב דבר מתן הערבות ע"י חב' משכנות לחובותיה של חב' חשיבון, והאם הוסבר לו, כי המשכנתא תשמש כבטחון גם לחובותיה של חב' חשיבון. 10) שקלתי את עדות המבקש מצד אחד ואת עדותה של הגב' קליין מצד שני, והגעתי למסקנה חד משמעית כי יש להעדיף את גירסתו של המבקש על גירסתה של הגב' קליין, בכל הקשור לנסיבות חתימתו של המבקש על שטר המשכנתא, אינני מאמין לעדת ההגנה הגב' קליין, כי המבקש נכח בפגישה הראשונה, בה התנהל מו"מ בינה לבין חליל וארווין בעניין הוצאת הערבויות הבנקאיות שחב' משכונות ביקשה, מדברי העדה עצמה, עולה כי באותה פגישה היא העלתה את דרישת הבנק לחיזוק הבטחונות. מעדותה עולה כי קודם לכן לא הוצע לבנק רישום המשכנתא על הקרקע השייכת למבקש, אם כך מה למבקש ולדיון שהתקיים באותו פגישה, בענייניה הכספיים של חב' משכונות ולאיזה צורך הוא זומן להשתתף באותה פגישה. מחומר הראיות שבפני, עולה ברורות כי המבקש לא נטל כל חלק בניהול ענייניהם הכספיים של חב' חשיבון ומשכונות, ואיני מאמין לדברי העדה, הגב' קליין, כי המבקש טיפל בעבר בעניינים כספיים של חב' חשיבון, שלא כדברי ב"כ המשיב, אין מקום להסיק מדברי העד ארווין, לפיהם, המבקש היה יד ימנו של חליל, כי המבקש היה מעורב בניהול העניינים הכספיים, נהפוך הוא, ברור מעדותו של ארווין כי המבקש שמש יד ימינו של אחיו חליל, בשטח, שם הוא עבד כמפעיל טרקטור, רשם נוכחות עובדים, קיבל משלוחי חומר וכו'; אולם בין אלה לבין מעורבותו בניהול עניינים כספיים המרחק רב. אני מאמין למבקש כי הוא היה בבנק ונכח במפגש אחד ויחידי, בקשר למתן הבטחונות, ורישום המשכנתא, וזה היה המפגש שהתקיים כנראה, ביום 21/05/99ובו ע"פ גירסתו הוא חתם על שטר המשכנתא בפני הגב' קליין ואילו על פי גירסת הגב' קליין היא רק מסרה לו את שטר המשכנתא ע"מ שיחתום עליו בפני עוה"ד שלו; קבעתי שאיני רואה צורך להכריע במחלוקת זו, אם כי דעתי נוטה לדחות את גירסתה של הגב' קליין גם בנקודה זו, ובעקבות כך לדחות גם את גירסתו של עוה"ד חמאיסה, שאין להוציא מכלל אפשרות, כי הוא אישר את חתימת המבקש, אותו הכיר קודם לכן, לאחר שהמבקש חתם על שטר המשכנתא, קודם לכן בבנק, ומבלי שהוא יופיע בפניו. בהקשר זה ראוי להעיר, כי יש להתייחס לעדותו של עוה"ד חמאיסה בספקנות רבה, אמנם הוא שימש בעבר, עו"ד של החברות חשיבון ומשכונות, אולם הוא מייצג שלשה סניפים של בנק הפועלים, איתם עדיין יש לו קשרים עסקיים, לעומת שתי החברות חשיבון ומשכונות, אשר שווקו חיים לכל חיי. ניכר בעו"ד חמאיסה תוך שהוא נתן את עדותו, רצונו לשמור על יחסים תקינים עם בנק הפועלים ולא לעורר את חמת הבנק עליו, הדבר בלט לעיין, כאשר טען בעדותו כי הוא הסביר למבקש את האמור בסעיף 1, לתנאים המיוחדים של שטר המשכנתא והסביר למבקש ש"השטר הוא להבטחת חובות חברת חושן בין כחייבת ובין כערבה". אמרתי כבר, כי אני מתייחס בספקנות לכך שהמבקש אכן חתם על שטר המשכנתא בפני עו"ד חמאיסה, אולם גם אם הייתי קובע כממצא חיובי כי אכן המבקש חתם על שטר המשכנתא בפני עו"ד חמאיסה, עדיין הייתי דוחה בשתי ידיים את טענתו כי הוא הסביר למבקש כי השטר הוא להבטחת חובות חברת משכונות בין כחייבת ובין כערבה. אם מצא עוה"ד חמאיסה, לנכון להסביר את משמעות סעיף 1לתנאים המיוחדים, מדוע אם כן, לא הסביר לו או לא הקריא בפניו את כל אותם עשרות סעיפים וסעיפי משנה המופיעים בתנאים המיוחדים, מדוע דווקא בחר להסביר למבקש סעיף זה מתוך סעיפים רבים אחרים; חוסר הסבירות בעניין זה בולטת לעין, ואין בידי לקבל דבריו אלה של העד חמאיסה. זאת ועוד, ע"פ הנוסח שמתחתיו חתום עוה"ד חמאיסה כמאשר חתימת המבקש, אין עליו כל חובה להסביר את התנאים המיוחדים או להקריא לו את תוכנו, וחובתו של עוה"ד המאשר חתימת ממשכן מצומצמת למתן הסבר בדבר מהות העסקה כעסקת משכנתא ואת המשמעות המשפטית שלה. אינני מאמין לעדה קליין, כי היא הסבירה למבקש כי המשכנתא שתרשם על המקרקעין שלו תשמש גם להבטחת החזרת חובותיה של חב' חשיבון למשיב, ואני מעדיף בנקודה זו, את עדות המבקש לפיה, היה ברור למבקש כי הוא ממשכן את הקרקע בעניין חובות חב' משכונות ולצורך קבלת הערבויות, גירסתו זו נתמכת היטב בעדותו של עד ההגנה ארווין לפיה הבטוחה של הקרקע נדרשה ע"י הבנק והיתה מיועדת לצורך הוצאת הערבויות הבנקאיות. אילו היתה הגב' קליין מסבירה למשיב כי המשכנתא שתרשם על המקרקעין שלו, מכח שטר המשכנתא שיחתום, תשמש גם להבטחת תשלום חובותיה של חב' חשיבון למשיב, כפי שהיא טוענת, והמבקש היה מסכים לכך, מדוע לא נרשם הדבר מפורשות בשטר המשכנתא. מדוע העדה והמשיב נזקקו לדרך העקלקלה של קשירת חובותיה של חב' חליל חשיבון, לחב' משכונות בדרך של החתמת חב' משכונות על כתב ערבות בלתי מוגבל בסכום לתשלום חובותיה של חב' חשיבון?!!! מדוע לא נהגה הגב' קליין, בדרך הישירה והפשוטה של רישום, הדבר בשטר המשכנתא, ובמקום שירשם כפי שנרשם בפועל, כי המשכנתא היא להבטחת כל חוב של חב' משכונות היתה רושמת בשטר המשכנתא כי היא באה להבטיח את חובותיהם של שתי החברות: חב' משכונות ו/או של חב' חשיבון. הדרך בה בחרה הגב' קליין ללכת מלמדת, על כך כי המבקש לא היה מוכן בשום תנאי לשעבד את המקרקעין שלו להבטחת חובות של חב' חשיבון, שלכל הדעות היתה אותה עת חברה חדלת פרעון, שהפסיקה לתפקד, והחייבת למשיב כספים בסכומים גדולים. יש ממש בטענת המבקש כי לא היה כל הגיון או סבירות שהוא יסכים למשכן מקרקעין להבטחת תשלום חובותיה של חב' חשיבון, וטענה זו מתיישבת עם ההגיון הפשוט ויש לקבלה. אין בעובדה כי באותה פגישה בה נחתם כתב הערבות ע"י חב' משכונות להבטחת תשלום חובות חב' חשיבון, נכח המבקש, כדי לשנות מהמסקנה כי המבקש לא ידע על עניין הערבות שחב' משכונות נתנה להבטחת חובותיה של חב' חשיבון; גם אם נכח המבקש עת חתמו ארווין ואחיו חליל על כתב הערבות בשם חב' משכונות, אין להסיק מכך שהוא ידע על מה הם חותמים, ומשדחיתי את גירסתה של הגב' קליין, כי היא הודיעה למבקש על מתן הערבות הנ"ל, וקבלתי את גירסת המבקש בעניין זה אין, בנוכחותו בעת חתימת הערבות כדי להצביע על ידיעתו בדבר חתימת הערבות, המבקש ע"פ גירסתו חתם על שטר המשכנתא ועזב את הבנק ע"מ לשוב למקום עבודתו, כאשר הוא משאיר אחריו את אחיו ואת ארווין בבנק, ניתן להרחיק לכת עוד יותר, ולקבוע כי גם אם המבקש ידע על חתימת הערבות האמורה, בוודאי שלא קשר ערבות זו עם שטר המשכנתא שהוא חתם עליו, מאחר ולא הוסבר לו דבר בעניין זה, ובעיקר לא מצאה הגב' קליין לנכון להסביר למבקש בשפה פשוטה כי השטר עליו הוא חותם מיועד גם להבטיח את חובותיה של חב' חשיבון. ראוי להדגיש כי עדת ההגנה, הגב' קליין, הותירה על בית המשפט רושם שלילי ביותר, המדובר בפקידה, ממולחת ומתוחכמת שדרכי ניהול עסקי הבנק נהירות לה. עדה זו השאירה את הרושם כי היא מוכנה לעשות כל דבר ולומר כל דבר, ע"מ לנסות ול"הציל" את כספי הבנק שחב' חשיבון חייבת לו, וגם במחיר של נקיטת דרכי עורמה. חוסר גילוי והעלמת הכוונה האמיתית מאחורי דרישתה לבטחונות. חיזוק לדעתי זו, יש לראות באופן בו נהגה הגב' קליין, בעניין הבטחונות, ולפי ניסוחה "הצורך בחיזוק בטחונות", ההגיון הפשוט אומר, כי הפקדת מזומנים בגובה סכום הערבויות הבנקאיות ואף למעלה מזה, יש בה בטחון מספק להוצאת הערבויות הבנקאיות; נכון שהמשיב, לא היה מחוייב להוציא את הערבויות הבנקאיות שחב' משכונות ביקשה, גם אם הופקד סך של -.000, 500ש"ח, כבטחון לצורך זה; אולם, למקרה כזה, היה עליו להודיע זאת באופן מפורש וברור לחב' משכונות ולהודיע כי בלעדי מתן בטחונות לסילוק חובותיה של חב' חשיבון, לא יוצאו הערבויות המבוקשות, ע"י חב' משכונות, במקום זאת נהגה הגב' קליין בדרך עקלקלה, והחתימה את חב' משכונות על ערבות בלתי מוגבלת בסכום לתשלום חובות חב' חשיבון, ודרשה לקבל בטחונות נוספים לחובותיה של חב' משכונות דווקא, ובכך גרמה למבקש לחתום על שטר המשכנתא. כאן עולה השאלה, מדוע המשכנתא נרשמה להבטחת תשלום חובות משכונות בע"מ, שהרי ע"פ עדותה של הגב' קליין עצמה, מלכתחילה לא היתה כל כוונה מצדו של הבנק לאפשר פעילות בחשבון של חב' משכונות בע"מ, זולת הוצאות הערבויות הבנקאיות, לצורך מה נדרשו הבטחונות בחשבון משכונות, אם כל מה שהבנק התכוון לאפשר הוצאת ערבויות בנקאיות שהובטחו במלואם ע"י הפקדת מזומנים, ובכלל אם הבנק לא התכוון מלכתחילה, לאפשר פעילות בחשבון, מדוע בכלל הוא הסכים לפתוח את החשבון, שהרי את הערבויות הבנקאיות ניתן היה להוציא במסגרת חשבונו הפרטי של חליל, שדרכו ניהלה חב' משכונות, בסופו של דבר את עסקיה, ע"פ דרישת המשיב והנחייתו. אין מנוס מהמסקנה כי הגב' קליין נקטה בדרך עורמה ותיחכום ותוך העלמת כוונותיה האמיתיות, ובכך הצליחה לקבל בטחונות, הנחזים כבטחונות לחשבון של חב' משכונות, כאשר כוונתה האמיתית היא שבטחונות אלה ישמשו להבטחת תשלום חובותיה של חב' חשיבון. אין בלבי ספק, כי הגב' קליין לא גילתה דבר וחצי דבר מכוונותיה האמיתיות, וברור לי במידה רבה של וודאות, כי היא לא רק שלא הסבירה למבקש כי המשכנתא שתרשם מכח שטר המשכנתא עליו הוא יחתום ישמש גם כבטחון לתשלום חובות חב' חשיבון, אלא אף הציגה בפני המבקש מצג לפיו המשכנתא תבטיח את עניין הוצאת הערבויות הבנקאיות שחב' משכונות מבקשת בלבד. כאן המקום להעיר כי אין ברישום משכון על מכונית המרצדס הרשומה ע"ש המבקש, להבטחת חובות חב' חשיבון כדי להצביע על נכונות מצדו של המבקש לערוב לחובותיה של חב' חשיבון; מקובלת עלי גירסתו של המבקש כי המרצדס היתה שייכת לאחיו חליל גם אם נרשמה על שמו וכי היא נרכשה ע"י חליל מכסף שהוא קיבל מהבנק, כך שברישום המשכון על המרצדס, פעל המבקש ע"פ הוראת אחיו שהוא הבעלים האמיתי של המרצדס. לעומת עדת ההגנה הגב' קליין, המבקש שהנו אדם פשוט, מפעיל טרקטור כעובד שכיר, שעולם העסקים זר לו, ראה את הדברים כפשוטם, ועל סמך כך נהג; המבקש הותיר רושם חיובי ביותר, בעדותו בפני בית המשפט, ולא מצאתי בסתירות עליהם הצביע ב"כ המשיב, משום נימוק המצדיק דחיית גירסתו. אין סתירה בין מה שנכתב בתצהירו כי הוא שמע במו אוזניו את מנהל הבנק מציע לחליל הקמת חברה חדשה, לבין מה שמסר בעדותו בבית המשפט, כי היה זה אחיו שמסר לו על כך, משום סתירה מהותית, ואין לייחס לה חשיבות. גם לסתירה בעניין הפרטים שהיו רשומים בשטר המשכנתא עת הוא חתם עליו, אין כדי להצביע על חוסר מהימנותו של עד זה, עדותו של המבקש, ניתנה כשלוש שנים לאחר שהוא חתם על השטר, ואין זה אלא טבעי שהוא לא יצליח לזכור במדוייק אילו פרטים היו מודפסים בשטר המשכנתא ואילו עדיין לא היו שם. ראוי בהקשר זה להזכיר כי אכן אותיות הדפוס של "משכונות חושן בע"מ" המופיעות בשטר המשכנתא אכן שונות משאר האותיות בהן הודפסו שאר הפרטים, ואין זה מן הנמנע כי עניין זה הביא את המבקש לחשוב שלא כל הפרטים היו מודפסים בשטר המשכון עת הוא חתם עליו. כמו כן לא מצאתי בשוני בין מה שהמבקש מסר בתצהירו, כי הוא השתתף במפגש שהתקיים בבנק בסוף 04/96תחילת 05/96ואז חתם על שטר המשכנתא בפני הגב' קליין, לבין מה שמסר בעדותו בבית המשפט, כי הוא חתם על שטר המשכנתא ביום 21/05/96משום סתירה מהותית שיש בה כדי להשפיע על מהימנות המבקש, ואין לדרוש מהעד לזכור תאריכים מדוייקים של מאורעות שקרו לפני שלש שנים ויותר. 11) ב"כ המשיב עשה מאמץ רב בסיכומי טענותיו ע"מ להראות כי מבחינת הבנק, חב' חשיבון וחב' משכונות הינם היינו אך, וכי ח'ליל וארווין, היו מודעים לגישתו זו של הבנק. בעניין זה, הסתמך ב"כ המשיב, על עדותו של ארווין, איני רואה כל חשיבות לטענותיו אלה של ב"כ המשיב לעניין המשכנתא הנ"ל, ולשאלה המכרעת, באם היא נועדה להבטיח את חובות חב' חשיבון, המבקש אינו חלק ממנגנון כלשהוא ממנגנוני מי משתי החברות, וברור כי לו באופן אישי אין כל משמעות לאופן התייחסות הבנק לשתי החברות, עניינו היה כי המשכנתא שהוא הסכים שתרשם על מקרקעיו תבטיח אך ורק את חב' משכונות בענין הוצאות הערבויות הבנקאיות, ע"מ שחב' משכונות תוכל להתחיל לעבוד בפרויקט; וכאמור המשיב אכן הציג בפניו מצג זה, וכפי שפורט לעיל. מטבע הדברים ענין הזהות בין שתי החברות, לא שינה דבר מבחינת חליל, משום ערבותו האישית לחובותיהן של שתי החברות, ולכן אין בידיעתו של חליל על גישתו זו של הבנק ואפילו הסמכתו לגישה זו ואישורה, כדי להשפיע על הפירוש שיש ליתן לשטר המשכנתא, ועל התוצאה בענייננו. לסיכום: המבקש הוכיח במידה הדרושה, כי פקידת הבנק, הגב' קליין, לא רק שלא גילתה לו, כי שטר המשכנתא עליו הוא חותם ישמש גם להבטחת תשלום חובותיה של חב' חשיבון, אלא נקטה, בדרך שהיה בה משום מצג כי המשכנתא מיועדת אך ורק להבטחת חובותיה של משכונות, וכי המשכנתא נועדה לצורך הוצאת הערבויות הבנקאיות ובכך הפר המשיב בצורה בוטה את חובת הגילוי שהוא חב לא רק ללקוחותיו, אלא גם לערבים, וזאת לא רק מכח חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א 1981, אלא גם מכח חובת תום הלב שהוא חייב בניהול מו"מ; חובה הנגזרת מהאמור בסעיף 12לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973, וגם מחובת תום הלב בכריתת חוזה שהוא חב מכח סעיף 15לחוק החוזים (חלק כללי); משכך יש לראות את שטר המשכנתא שנתחם ע"י המבקש כשטר שבא להבטיח אך ורק את חובותיה של חב' משכונות ולא את חובותיה של חב' חשיבון. גם אם נפרש את שטר המשכנתא ע"פ תורת הפרשנות, ולאור הממצאים העובדתיים כפי שנקבעו על ידי לעיל, נגיע למסקנה כי לא היה מפגש רצונות בין המבקש למשיב. אין ספק כי רצונו של המבקש היה לחתום על שטר משכנתא להבטחת חובות חב' משכונות בע"מ, ע"מ שהמשיב יוציא את הערבויות הבנקאיות, הדרושות לעניין הפרויקט הנ"ל, בעוד שכוונתו, הנסתרת, של הבנק, היתה כי המשכנתא תשמש גם לבטחון לתשלום חובותיה של חב' חשיבון בע"מ, ולא רק להבטחת חובותיה של חב' משכונות, וברור כי המבקש אף לא היה מודע לכוונתו זו של הבנק; משכך המבקש היה רשאי לבטל את המשכנתא, כפי שהוא נהג. בעניין זה של פירוש החוזים, ראוי להביא קטע קצר, שצוטט ע"י ב"כ המבקשת מפסק הדין בעניין אפרופים (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ. אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ פ"ד מ"ט(2) עמ' 265). שם כתב השופט ברק (כתוארו אז) בעמוד 312מול האותיות ו - ז את הדברים הבאים: "אומד הדעת הרלבנטי אינו אומד הדעת הסובייקטיבי של אחד הצדדים, אלא אומד הדעת הסובייקטיבי המשותף של שניהם, או לפחות כוונה (סוביקטיבית) של אחד הצדדים, אשר הצד השני מודע לה, ויודע כי היא הבסיס להבנת החוזה על ידי הצד האחר". במקרה זה, לא רק שהמבקש לא היה כאמור, מודע לכוונה של המשיב כי המשכנתא תשמש גם להבטחת תשלום חובת חב' חשיבון, אלא המשיב נתן לו להבין כי המשכנתא תשמש אך ורק להבטחת חובותיה של משכונות ובקשר עם הערבויות הבנקאיות. התוצאה 12) משקבעתי כי המשיב לא גילה למבקש ולא הסביר לו כי שטר המשכנתא עליו הוא חתם מיועד להבטיח גם את חובותיה של חב' חשיבון, אלא בחר להציג בפני המבקש מצד מטעה לפיו המשכנתא תבטיח רק חובותיה של חב' משכונות, והמבקש חתם על שטר המשכנתא ע"ס מצג זה, הרי שהמבקש היה רשאי לבטל את שטר המשכנתא כפי שעשה, כמו כן, היה רשאי לבטל את שטר המשכנתא עקב חוסר מפגש רצונות. יחד עם זאת, נראה לי כי התוצאה הראויה תהיה לקיים את שטר המשכנתא ביחס למה שהובן ע"י המבקש ומה שהמבקש הסכים לו, והוא כי המשכנתא מבטיחה את חובות חב' משכונות למשיב. לפיכך ולאור כל האמור לעיל, אני מקבל את תובענת המבקש, במובן זה שאני מצהיר כי שטר המשכנתא עליו חתם המבקש הנו להבטחת תשלום חובותיה של חברת משכונות חושן בע"מ ח.פ. 1-229664- 51בלבד; והוא חסר כל תקוף או נפקות ככל שמדובר בחובותיה של חב' חליל חשיבון בע"מ ח.פ. 3-190364-51, על כן ועם תשלום חובה של חב' משכונות בע"מ הנ"ל, למשיב, העומד, ע"פ עדותה של הגב' קליין, על סכום של -.000, 3ש"ח לערך, וכפי שסכום חוב זה יוכח ע"פ מסמכי הבנק ויאומת בתצהיר של פקיד מורשה, יש לסגור את תיק ההוצל"פ 5-98-05424-12, לשכת הוצל"פ חדרה, בו נקט המשיב הליכי מימוש של המשכנתא, כמו כן, יש למחוק מספרי הרישום של רשם המקרקעין את המשכנתא שנרשמה מכח אותו שטר משכנתא על זכויותיו של המבקש בחלקה 30גוש .17394 המשיב ישלם למבקש הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד בסך -.000, 20ש"ח + מע"מ. משכנתאמקרקעיןשטר