אשפוז עקב תקיפה

אשפוז עקב תקיפה

התובענה וההגנה

  1. התובע והנתבע דרים בשכנות ברח' הטורים 18 בירושלים.
  2. זו תובענתו של התובע כנגד הנתבע על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן :ב "פקודת הנזיקין"), לפיצוי בגין נזקי גוף שגרם לו הנתבע, לטענתו, ביום 26.6.95, בעת שהכהו באגרוף בסמוך לעינו.
  3. התובע טוען, כי כתוצאה מהתקיפה נגרמה לו פגיעה בעינו, שבר במרפק יד ימין וכן שבר בשוק רגל ימין, שהצריכו ניתוחים ואשפוזים בבית החולים.
  4. א. לכתב התביעה צירף התובע חוות דעתו של ד"ר רמי מושיוב, אורטופד, מבית החולים "הדסה" בירושלים. מחוות דעת זו עולה, כי ביום האירוע אובחנו אצל התובע שבר בעצם הזרוע הימנית, אשר טופלה על ידי החזרה סגורה וקיבוע על ידי סד גבס, וכן אובחן שבר בשוק רגל ימין, אשר טופל באמצעות קיבוע פנימי במהלך ניתוח ביום 3.7.95.

ד"ר מושיוב זיכה את התובע בנכות לצמיתות, בגין השבר בשוק הרגל, בשיעור של 10%, לפי סעיף 35(1)ב' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956, ובגין הפגיעה במרפק, נכות לצמיתות בשיעור של 5% בלבד, על פי התקנות הנ"ל, בגין החמרת מצב קודם של מוגבלות במרפק ידו של התובע.
ב. כן הגיש התובע חוות דעת רפואית של ד"ר אברהם אורבך, מומחה למחלות עיניים ומנתח. מחוות דעת זו עולה, כי ביום 21.5.95, חודש וחמישה ימים קודם לאירוע, עבר התובע ניתוח להוצאת "קטרקט" בעין השמאלית.
יום לפני האירוע, נבדק התובע על ידי המומחה ומצא כי החלמת העין היתה טובה והראיה שבה למצב 6/6.
בעקבות הפציעה בעין שמאל, כתוצאה מהתקיפה, היה צורך להוציא את ההשתלה מהעין, ולא הושתלה עדשה נוספת עד שזו תחלים לחלוטין. רק ביום 26.5.96, כ11- חודשים לאחר האירוע, עבר התובע ניתוח נוסף להשתלת עדשה בעין השמאלית, ובבדיקה אחרונה שערך לתובע, שבה ראייתו לתיקנה.
5. הנתבע הכחיש מכל וכל את המיוחס לו בכתב התביעה.
הנתבע לא הגיש כל חוות דעת רפואית מטעמו, וב"כ המלומד הסתפק בחקירתם הנגדית של המומחים מטעם התובע.
6. בית המשפט ערך מספר ניסיונות להגיע להסדר בין הצדדים, אך הדבר לא צלח.
התובע והנתבע הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם ונחקרו עליהם בבית המשפט.

גירסאות הצדדים
7. וזו גירסתו של התובע כפי שניתנה בתצהיר עדותו הראשית:ו
"5. ביום 28.6.95 (צ"ל - "ביום 26.6.95" - א.פ.) בין השעות 20:נ 30 - 20:ב 00 חזרתי לביתי משוק מחנה יהודה כשהבחנתי בנתבע נכנס לרכבו כשהוא קורא לעברי:ו "אתה הורס לי את הקיר". פניתי אליו ואמרתי כי אינני הורס את הקיר וכי הוא יוכל לבדוק את הקיר בנוכחות המשטרה או המהנדס.
6. באופן פתאומי הנתבע תקף אותי באכזריות ללא כל התגרות מצידי. הוא הלם בי באגרופיו ובעין שמאל ובכל חלקי גופי עד שנפלתי באמצע הרחוב. הנתבע השאיר אותי שרוע ברחוב עד שהגיע עזרה. כתוצאה מהתקיפה הועמד הנתבע לדין ומתנהל כנגדו משפט בבית משפט השלום בירושלים...".


8. גירסתו של הנתבע שונה מזו של התובע, וזו הגירסה שנתן בתצהיר עדותו הראשית:נ
"2. ביום 26.6.95 כאשר הייתי בדרכי לעבר רכבי תוך כניסה לתוכו, ראיתי את התובע קראתי לעברו "מה אתה עושה, מה אתה מתכוון לעשות עם הקיר?" כאשר הכוונה לקיר שהתובע חפר בסמוך לקיר שלי וזעזע את יציבותו.
3. התובע החל לקלל אותי ואמר לי "תלך למשטרה" וקלל בתוקפנות כל מיני קללות תוך שהוא מתפרע ומרים ידיים.
4. הרגשתי מאוים מאוד, והתפתחה תגרה תוך שאני מנסה להגן על עצמי.
5. במהלך התגרה הייתה דחיפה הדדית והנתבע החליק על ערימת חול שהיתה פזורה באיזור.
6. מעבר לכך שהתובע החליק על ערימת החול לא הבחנתי בדבר, ומאחר שהדפתי את הסכנה מעל פני, שבתי לדרכי."


דיון ומסקנות:
9. לאירוע שהיה בין הצדדים לא היו עדים נוספים. לאחר שראיתי והתרשמתי מבעלי הדין על דוכן העדים, ולאחר שנתתי דעתי לעדויותיהם הנני מאמץ את גירסתו של התובע לענין התקיפה ותוצאותיה.
כפי שעולה מעדויות הצדדים, הגיעו התובע ומשפחתו להתגורר בבנין שבו מתגורר הנתבע, כעשרה חודשים לפני האירוע, כאשר התובע ומשפחתו מתקבלים בברכה כשכנים וכאורחים של הנתבע. לאחר פרק זמן מסוים התגלה סכסוך בין הצדדים עקב חפירת תעלה שביצע התובע בגינתו בסמוך לקיר תמך, למניעת הצפת דירתו הנמצאת מתחת לפני הקרקע, והנתבע חשש שקיר זה יתמוטט. ביום האירוע שב התובע משוק מחנה יהודה. בסמוך לביתו, בעת שביקש להכנס לרכבו ולנסוע מהמקום, הבחין הנתבע בתובע ופנה אליו בקשר לחפירת התעלה, ואמר לו כי הינו הורס לו את הקיר. התובע השיב לו כי הינו יכול לבצע בדיקה בנוכחות משטרה או מהנדס.
אינני מקבל את גירסתו של הנתבע כי בשלב זה התחיל התובע לקלל, להתפרע ולהניף ידיים לכיוונו של התובע. התובע גם הכחיש טענה זו בחקירתו הנגדית (פר' עמ' 13 ש' 7-2).
לעומת זאת, בסעיף 5 לתצהיר עדותו הראשית טוען הנתבע כי התפתחה תיגרה ביניהם והיתה "דחיפה הדדית". לדברים אלו לא נמצאו תימוכין. כבר בסעיף 6 לתצהיר עדותו הראשית, הודה הנתבע כי דחף את התובע. במהלך חקירתו הנגדית הודה כי דחף את התובע והדף אותו מעליו ועל כך חזר מספר פעמים (עמ' 15 לפרוטוקול - ש' 7, ש' 13, ש' 17).
בעמ' 17 לפרוטוקול אומר הנתבע בחקירתו הנגדית כדלקמן:ו
"ש.ת. לשאלת בית המשפט אני לא נתתי לו מכה בעין, הוא היה אחרי ניתוח. לדעתי המכה זה מהמשקפיים שעפו.
ש. יש לי פה חוות דעת שאומרת שאת הקטרקט נאלצו להוציא פעם שנייה 11 חודשים אחרי כן.
ת. אולי זה מפני שהדפתי אותו".

ובחקירתו החוזרת (שם, שם):נ
"ש. כשאתה התגוננת האם נגעת במר עבאדי.
ת. כמו הדיפה שהרחקתי אותו ממני.
ש. איפה הנגיעה הזאת היתה.
ת. בצד, הנתבע מצביע על צד שמאל של פניו".

אין כל הגיון בטענת הנתבע, כי המכה בעינו של התובע נגרמה כתוצאה מכך שהמשקפיים עפו, ובוודאי שאין כל הגיון בגירסתו כי רק הדף את התובע, כאשר בחקירתו החוזרת הינו מצביע על צד שמאל של פניו למקום ששם הדף את התובע. הנתבע הכה באגרופו את התובע בצד שמאל של פניו, ובבית המשפט ניסה להסביר ולהפחית מעוצמת האגרוף, ותוצאות מעשיו יוכיחו גם הם.
10. ב"כ הנתבע עשה מאמצים נואשים על מנת לנסות למצוא סתירות בין דברי התובע בבית המשפט, כאן ובעדותו במשפטו הפלילי של הנתבע, לבין הדברים שנרשמו בהודעתו במשטרה. אינני סבור כי הסתירות שנתגלו הינן מהותיות כלל ועיקר, מה גם שהתובע אינו דובר עברית על בוריה. עדותו ניתנה אמנם בשפה העברית, אך עם מבטא אנגלו-סקסי כבד, כאשר לעיתים קרובות הינו משתמש במילים בשפה האנגלית. אני מאמץ את גירסת התובע בחקירתו הנגדית (פרו' עמ' 8), ולפיה תקיפתו אירעה בסמוך למרכז הכביש, כאשר במקום לא היתה ערימת חול. זו היתה מונחת על המדרכה ובסמוך לה, ואילו נפילתו של התובע לא היתה על ערימת החול. אולם גם אם אאמץ את האמור בהודעתו במשטרה, כי נפל על חול לבן (שם עמ' 9), לא החול הוא שגרם לנפילתו אלא מכת האגרוף שהנחית הנתבע בפניו של התובע. העובדה היא וכך אני קובע, כי הנתבע דחף את התובע וכן היכה באגרופו את התובע בפניו בצד שמאל בסמוך לעינו. כתוצאה ממכה זו, אף כי התקיפה היתה קצרה ונמשכה שניות ספורות בלבד, איבד התובע את שיווי משקלו ונפל על הכביש, וכתוצאה מכך נשברו זרועו ושוק רגלו. מסקנתי היא כי הנתבע תקף את התובע ועוול כלפיו כאמור בסעיף 23 לפקודת הנזיקין.
11. הנתבע לא טען במפורש, לא בכתב הגנתו ולא בסיכומיו, כי עומדת לו הגנה כמפורט בסעיף 24(1) לפקודת הנזיקין. ברם, לאור האמור בתצהיר עדותו הראשית ובחקירתו הנגדית, מצאתי לנכון לעמוד על כך ולקבוע, כי אף אם אקבל גירסתו של הנתבע, כי התובע קיללו ונופף למולו בידיו, איני סבור, כי פעולתו - תקיפתו את התובע היתה ביחס סביר כלשהו למול הסכנה שעמד בפניה.






הערכת נזקו של התובע
12. בכתב התביעה העריך התובע את נזקו בסך של 750,000 ש"ח. בסיכומיו, ביקש לפצותו בגין כאב וסבל, לרבות פיצויים עונשיים, הוצאות בגין ניידות והוצאותיו לנסיעות לבדיקות ולטיפולים.
ב"כ הנתבע טען בסיכומיו, כי לתובע לא נגרם כל נזק כתוצאה מהארוע, ולחלופין, כי אין כל קשר בין מעשיו לבין הפגיעות בגופו של התובע.
איני מקבל טענת הנתבע כי אין קשר סיבתי בין פגיעותיו של התובע לתקיפתו על ידי הנתבע, מהנימוקים שפורטו לעיל.

הנכות הרפואית
13. כאמור, הנתבע לא הגיש כל חוות דעת רפואית מטעמו לענין מצבו של התובע. מעיון בחוות הדעת שהגיש התובע והמסמכים הרפואיים שצירף לתצהירו עולה, כי ביום האירוע אושפז התובע עד ליום 10.7.95, משמע ל- 15 ימים. במהלך אשפוז זה, הוצאה העדשה מעינו של התובע, שהושתלה שם כחודש לפני כן, וזו הוחזרה בניתוח נוסף רק כעבור 11 חודשים, כאשר בתקופה זו אין התובע יכול להשתמש בעין זו.
בנוסף לכך בוצע קיבוע של השבר בידו, וביום 3.7.95 עבר ניתוח לקיבוע השבר ברגלו. התובע היה מנוע מלדרוך דריכה מלאה על רגלו במשך 6 שבועות. ביום 21.4.96, כעשרה חודשים לאחר האירוע, בוצע לתובע ניתוח נוסף בו הוצאו המתכות מרגלו.
בגין הפגיעה ברגלו, קבע מומחה מטעמו, שהסתמך גם על התיעוד בתיקו של התובע בבית החולים "הדסה", 10% נכות לצמיתות.
בעבר סבל התובע משבר במרפקו שהתאחה בצורה שאינה מושלמת. השבר החדש גרם להחמרה מסוימת במצבו של התובע, שהמומחה מטעמו העריך זאת ב- 5% נוספים.

כאב וסבל
14. התובע, כבן 55. נזקק לעבור שני ניתוחים בעינו, שני ניתוחים ברגלו ובנוסף החזרה סגורה וקיבוע בגבס של ידו הימנית. לתובע נקבעו 15% נכות אורטופדית. לא נקבעה נכות לצמיתות בגין הפגיעה בעין, אולם במשך כ- 11 חודשים נבצר ממנו מלהשתמש בעין אחת, עד להשתלה החוזרת של העדשה בעין.
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, לסבלו הרב של התובע, לניתוחים הרבים שעבר ולטיפולי הפיזיוטרפיה שנזקק להם, הנני פוסק לו, בגין ראש נזק זה, נכון להיום סך של 100,000 ש"ח.

הוצאות ניידות והוצאות נסיעה
15. בסעיף 12 לתצהיר עדותו הראשית הצהיר התובע כי במשך חצי שנה נאלץ לנוע בעזרת כסא גלגלים והליכון, וכן נאלץ לעבור טיפולי פיזיוטרפיה. התובע לא צירף קבלות כלשהן להוכחת הוצאותיו אלו הגם שמדובר בנזק מיוחד. עם זאת, כיוון שהתובע אינו בעל רכב ואינו בעל רשיון נהיגה, סביר שנזקק לתחבורה ציבורית להגעה לביקורות רפואיות ולטיפולים, כאשר לפחות בחלקם נזקק להסעה במוניות בלא יכולת להשתמש באוטובוס. על דרך האומדנא הנני פוסק לו סך של 2,000 ש"ח.

סיכום
16. המורם מהאמור לעיל, הוא כי הנתבע תקף את התובע שלא כדין באגרוף בפניו, שהביא לנפילתו. כתוצאה מהתקיפה גרם לנזק בעינו של התובע, וכתוצאה מנפילת התובע נשברו זרועו ורגלו והוא נאלץ לעבור ניתוחים מספר ונותר נכה בשיעור של 15%.
17. הנתבע ישלם לתובע הפיצויים שנקבעו לעיל, בסך של 102,000 ש"ח, כאשר לסכום זה יווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. כן ישא הנתבע בהוצאותיו של התובע לאגרת בית משפט, לחוות הדעת הרפואיות שהגיש ולהוצאות בגין עדותם של הרופאים בבית המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ההוצאה ועד לתשלום המלא בפועל.
כן ישא הנתבע בשכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

18. המזכירות תודיע לצדדים.
ניתן היום כ"ז באב תש"ס, 28 באוגוסט 2000 בהעדר הצדדים.

אהרון פרקש, שופט      



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקיפת שכן

  2. אב תקף את בנו

  3. אשפוז עקב תקיפה

  4. תקיפה בגלל חניה

  5. תקיפה בדרך לעבודה

  6. תקיפה בגן ציבורי

  7. יסודות עוולת התקיפה

  8. תקיפת נכד ע''י סבו

  9. תקיפה עם אקדח צעצוע

  10. תקיפה ע''י שוטר תנועה

  11. תקיפת בן אדם ע''י חיה

  12. עורך דין תקיפה

  13. אי הרשעה בתקיפת בת זוג

  14. פיצויים לשוטר על תקיפה

  15. זיכוי שוטר מעבירת תקיפה

  16. התיישנות תביעה על תקיפה

  17. תקיפה עקיפה משפט מנהלי

  18. פיצוי על חרדה עקב תקיפה

  19. כמה מקבלים על תקיפת שוטר

  20. תקיפה סתם ע''י שוטר מג''ב

  21. היסוד הנפשי בעבירת תקיפה

  22. תקיפה עקיפה ותקיפה ישירה

  23. כמה מקבלים על תקיפת קטין ?

  24. תקיפה על ידי שניים או יותר

  25. תקיפה עם בקבוק זכוכית שבור

  26. פיצוי נזק לשיניים עקב תקיפה

  27. תקיפה של תייר ישראלי בחו''ל

  28. תקיפה של מסתערבים – תביעת פיצויים

  29. תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות

  30. תקיפת ערבי מהשטחים ע''י שוטר

  31. ערעור על הרשעה בתקיפת עובד ציבור

  32. תקיפה - חלוקת האחריות בין המזיק והניזוק

  33. תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג

  34. שחרור ממעצר על תקיפה מינית של קטין

  35. זיכוי מעבירת תקיפה בטענת הגנה עצמית

  36. תקיפת עובד ע"י עובד נוסף במקום העבודה

  37. כמה מקבלים על תקיפה בנסיבות מחמירות ?

  38. תקיפה של עובד שגרם לפיטוריו של עובד אחר

  39. הורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש

  40. הועמד לדין בבימ"ש קמא בעבירה של תקיפה סתם

  41. טענת תקיפה במהלך חקירה במשטרה - תביעת פיצויים

  42. פטור למעביד מאחריות שילוחית על תקיפה של עובד ?

  43. תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתקיפה בפאב

  44. האם ויכוח בין נהגים שהסתיים בתקיפה מהווה תאונת דרכים

  45. האם למקום העבודה יש אחריות שילוחית לתקיפה שביצע עובד ?

  46. תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מאירוע תקיפה

  47. תקיפה בנסיבות מחמירות בצוותא לפי סעיפים 380 ו-382(א) לחוק העונשין

  48. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון